×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ז) כֻּלָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י וּמ֖וּם אֵ֥ין בָּֽךְ׃
All of you is beautiful, my love; there is no blemish in you.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ פשטאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומצודת דודמלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וּבִזְמָן דְּעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל עָבְדִין רְעוּתֵיהּ דְּמָרֵי עָלְמָא הוּא מְקַלֵּיס יָתְהוֹן בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא וְכֵן אֲמַר כֻּלִּיךְ שַׁפִּירְתָא כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל וּמַחֲתָא לֵית בִּיךְ.
[א] כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי – זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה לְפָנָיו וְלֹא נִמְצָא בָּהּ פְּסֹלֶת. מַהוּ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כ״ד:ז׳), אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָהֶם לֹא זָבִים וְלֹא מְצֹרָעִין וְלֹא חִגְּרִין וְלֹא סוּמִין לֹא אִלְּמִין וְלֹא חֵרְשִׁין, לֹא שׁוֹטִין וְלֹא שַׁמָּמִין, לֹא טִפְּשִׁין וְלֹא חֲלוּקֵי לֵב, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ לֹא הָיוּ יָמִים קַלִּים וְהָיוּ בָם זָבִים וּמְצֹרָעִים חִגְּרִין וְסוּמִין, אִלְּמִים חֵרְשִׁים שׁוֹטִים וְטִפְּשִׁין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב (במדבר ה׳:ב׳).
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ כְּתִיב: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו׳ (במדבר ז׳:י״ב), בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל קָרְבָּנוֹ, וְלָמָּה עָשָׂה יְהוּדָה טְפֵלָה, שֶׁלֹא יִתְגָּאֶה יְהוּדָה וְיֹאמַר הוֹאִיל וַאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אֲנִי הוּא גָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, אֶלָּא הֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם אַחֲרוֹן.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב: זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח (במדבר ז׳:פ״ד), וַהֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן הִקְרִיב מִזְרָק אֶחָד כַּף אַחַת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אֶלָּא שֶׁלֹא יֹאמַר יְהוּדָה הוֹאִיל וַאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אֲנִי גָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּתִיב: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר (בראשית מ״ט:כ״ח), מֵאַחַר שֶׁבֵּרְכָן חָזַר וּבֵרְכָן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁיָּשַׁב יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמְשָׁלָן בְּחַיּוֹת, מָשַׁל לִיהוּדָה בְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה (בראשית מ״ט:ט׳). דָּן לְנָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ (בראשית מ״ט:י״ז). נַפְתָּלִי לְאַיָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה (בראשית מ״ט:כ״א). בִּנְיָמִין לִזְאֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בראשית מ״ט:כ״ז), וְחָזַר וּקְרָאָן כֻּלָּן זְאֵבִים, כֻּלָּן נְחָשִׁים, כֻּלָּן שְׂרָפִים, כֻּלָּן עַקְרַבִּים, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁהֲרֵי דָּן שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ חָזַר וּקְרָאוֹ אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: דָּן גּוּר אַרְיֵה (דברים ל״ג:כ״ב).
אָמַר רַבִּי אִידֵי מָצִינוּ בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁל נְשִׂיאִים מַה שֶּׁהִקְרִיב זֶה הִקְרִיב זֶה, זֶה הִקְרִיב עוֹלָה, וְזֶה הִקְרִיב עוֹלָה. זֶה מִנְחָה, וְזֶה מִנְחָה. זֶה חַטָּאת, וְזֶה חַטָּאת. זֶה שְׁלָמִים, וְזֶה שְׁלָמִים, לָמָּה שֶׁכֻּלָּם שְׁלֵמִים וְשָׁוִין כְּאֶחָד. וּמָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֲסָן בַּסֵּפֶר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי לֵוִי, חַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְטְרָן אֲבִיהֶם, וְחַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסָן אֵצֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן, וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן דַּאֲמַר דָּא וּמַאן דַּאֲמַר דָּא, אֶלָּא מִן דַּאֲמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵּׁם רַבִּי הוּנָא: אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין (משלי ט״ו:ל״א) הֱוֵי רַבִּי הוּנָא הוּא דְאָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְטְרָן. וּלְפִי שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכַחַת אֲבִיהֶם זָכוּ לְהִתְיַחֵס בְּצַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶן בְּמִצְרַיִם, וּרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם, וְשֵׁבֶט רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נָהֲגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁבָטִים הַלָּלוּ נָהֲגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם. כֵּיצַד, מֵת רְאוּבֵן נִתְּנָה שְׂרָרָה לְשִׁמְעוֹן. מֵת שִׁמְעוֹן נִתְּנָה שְׂרָרָה לְלֵוִי. מֵת לֵוִי, בָּא לִתֵּן שְׂרָרָה לִיהוּדָה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה הַנִּיחוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְאֵימָתַי הִגִּיע זְמַנָּהּ אַחֲרֵי מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר ה׳ יְהוּדָה יַעֲלֶה (שופטים א׳:א׳-ב׳), שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, יְהוּדָה, עָתְנִיאֵל, יַעְבֵּץ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא זֶה בֹּעַז. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה עָתְנִיאֵל. כְּתִיב: בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג כֻּלָּם וגו׳ (יחזקאל כ״ב:י״ח), אָמַר זְכַרְיָה אֲנָא חֲמִיתֵהּ אָלוֹכוּרְסִין. רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וגו׳ וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ וגו׳ (זכריה ד׳:ב׳-ג׳), תְּרֵין אָמוֹרָאֵי חַד אָמַר גּוֹלָה, וְחַד אָמַר גּוֹאֲלָהּ, מַאן דְּאָמַר גּוֹלָה, שֶׁגָּלוּ בְּבָבֶל וְגָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וּלְמַאן דְּאָמַר גּוֹאֲלָהּ הוּא פָּרוֹקָהּ, דִּכְתִיב: גֹּאֲלֵנוּ ה׳ צְבָאוֹת שְׁמוֹ וגו׳ (ישעיהו מ״ז:ד׳), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְכָךְ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך – זה יעקב.
ד״א אלך לי אל הר המור – זה אברהם ושרה אשתו. שנאמר ויקח אברם את שרה אשתו וגו׳ (בראשית י״ב:ה׳).
כלך יפה רעיתו ומום אין בך – זה יעקב [ובניו] שלא היו בהם רשעים ובעלי מומים.
כלך יפה רעיתי – תני רב אשי כשם שבית דין מנוקי היו בצדק כך היו מנוקים ממום.
דבר אחר: מדבר בישראל כשקבלו את התורה היו כלם שלמים שלא היו בהם חגרים שנאמר ויתיצבו, ולא אלמים ויענו כל העם, ולא חרשים כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע, כיון שחטאו באותו מעשה מה נעשו, זבין ומצורעין שנאמר וירא משה את העם כי פרוע הוא, וכתיב והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע.
דבר אחר: לפי שירמיה אמר כסף נמאס קראו להם, ויחזקאל קורא אותם סיגים שנאמר היו לי בני ישראל לסיג, בא שלמה ופרש כלך יפה רעיתי.
כלך גמילה יא צאחבתי, וליס פיך עיב.
חברתי! כולך יפה, ואין בך שום מום. (נ״א: דע לך אחי כי עד כאן הזכיר שלמה עשיית המשכן וכל מסעות במדבר בתיקון הנזכר למעלה, ואת אכילת זבחי השלמים ואת גדולת משה ואהרן. ובאותה שעה היו ישראל נקראים ״רעיתי״ מפני שלא נכנסו עדיין לארץ)
כולך יפה רעייתי – מתי יהיה בזמן שיכלו הרשעים מן העולם ויהיו כל ישראל כשרין ויפין במצות ובמעשים טובים שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ.
ומום אין בך – מום ממש שנאמר אז תפקחנה עיני עורים. אמ׳ הקב״ה הגליתי אתכם בין האומות שכמתי שכינתי בארץ העמים לבעבורכם כביכול שנאמר.
ומה אוסיף להלל אותך וכולך יפה.
But how can I praise thee more? for thou art altogether fair.
כולך יפה – שומרת מצותי.
Thou art all fair, my love. Keeping my commandments.
וטעם כולך יפה – כל מה שאמרת יפה הוא בעיני, ומום אין בך.
על כן אמר: כלך יפה – שהיו כל ישראל בימי שלמה כולן צדיקים.
כולך יפה רעייתי – סוף דבר: כולך את יפה רעייתי מאד ומום אין בך – מכף רגלך ועד קדקדך.⁠1
1. השוו לשון הפסוק בדברים כ״ח:ל״ה.
כלך יפה רעיתי – א׳ לה: אל תחשובי בלבך שאני נפרד ממך לפי שאין את יפה או מצאתי מום בך. אך כלך יפה ואין בך מום, אך כשיפוח היום אחזור בשבילך.
כלך יפה – זה אברהם שהיה בדור כ׳1, לכך הפסוק מתחיל ומסיים בכ׳, כ׳ דורות.
דבר אחר, כלך יפה – מתחיל ומסיים בכ׳, הן מ׳ יום קידוש מתן תורה2, וכתיב ומום אין בך, לא היה בהן בעלי מומין3.
דבר אחר, כלך גי׳ ע׳, ״ע׳ נפש״4 – כלם צדיקים.
כלך – ע׳ זקנים, ומום אין בך – בסנהדרין5.
כלך – כ׳ דברות לך.
כלך יפה – מתחיל ומסיים בכ׳, מנייני ישראל ״מבן עשרים שנה ומעלה״6.
יפה גי׳ דניאל – בתפילה.
ומום אין בך – ביעקב אבינו7.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך8, ומום אין בך9שני חיי אברהם.
רעיתי ומום אין ר״ת אור – ״בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳⁠ ⁠⁠״10.
רעיתי ומום אין בך אותיות ראובן, לא היה חייב באותה מעשה – ״וישכב את בלהה״11. אין בך – נביא12.
כולם צדיקים13 ומום אין בך – יעקב ובניו14, ויעקב היה בב״ך דורות.
דבר אחר, ומום אין בך – בתורתך15, כ״ב אותיות.
דבר אחר, בס׳ ריבוא מעט יותר כמניין אין.
ומום אין בישראל שיקבלו כ׳ דברות16, אין בך – אותיות באנכי, שקבלתם ״אנכי״.
1. אבות ד:ב
3. שיר השירים רבה, ויקרא רבה יח:ד, במדבר רבה יג:ח
5. ילקוט שמעוני, יבמות קא, קדושין עו:, סנהדרין לו:
6. שמות ל:יד, לח:כו; במדבר א ט״ו פעמים, יד:כט, כו:ב, כו:ד, לב:יא; עזרא ג:ח; דברי הימים א כג:כד
8. שיר השירים זוטא
9. בגי׳
12. לקמן ״אין בך״ אותיות נביאך. ואולי אין מום ויש נביא – הושע (בראשית רבה פב:יא)
13. נ״ל פירוש על ״כלך יפה״
14. שיר השירים רבה, ויקרא רבה לו:ה
16. שיר השירים רבה, ילקוט שמעוני, ויקרא רבה יח:ד, במדבר רבה יג:ח
כלך יפה רעיתי בימי המשכן.
ומום אין בך בימי המקדש.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך – אמר ממשבח אותה ממה שהמציאה אליו מהחכמות הלמודיות שכולה נמצאת בהם יפה בלי מום ודופי וזה אמנם היה אפשר בחכמות ההם למיעוט הסתבכותם בחמר.
והוא ליקר מקום חיבורם ולהמשיך לבה בתכלית הקילוס היה משורר כלך יפה רעיתי וגו׳ אמר כי אעפ״י שעדיין לא נגלו לו מצפוני אבריה הוא מעיד שכלה יפה מחמת שלא ראה בה מום בנראה ממנה. או שיראה שהיא יפה בכללה וחלקיה שאי אפשר שיהיה זה בלא זה.
כלך יפה – ירצה הכתות המפורסמות שנזכרו וכלל העם הכל יפה מבלי מום ואז״ל (עירובין י״ט.) כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.
{ההבדל בין האושר האנושי לאושר האלוהי}
כלך – כי כפי דעת החכם הזה מי שיעלה במעלות הסולם הזה במדרגה יותר עליונה מזו, כאשר עלה משה ואבותינו על הר סיני, ויאושר אושר אלהי וגדול מאד מהאושר האנושי, וכאשר אמרה התורה גם היא ׳השמע עם קול אלהים׳ וכולי (דברים ד, לג), ונאמר ׳אני אמרתי אלהים אתם׳ (תהלים פב, ו) ועליהם (אמר למעלה ׳על הרי בתר׳ (ב, יז), כי שם היה מדבר למעלה מן השכל, וכאומרם ז״ל ב׳נפשי יצאה בדברו׳ (להלן ה, ו), מלמד שעל כל דבור ודבור יצאה נשמתן (שבת פח, ב):
והנה אז1 היית כולך יפה רעיתי, כאמרו (תהלים קמד יב) ׳אשר בנינו כנטיעים [מגודלים בנעוריהם] בנותינו כזויות׳2: ומום אין בך. כאמרו (שם פסוק יד) ׳אין פרץ ואין יוצאת׳3:
1. בימי דוד ושלמה.
2. שם פירש רבינו שדוד התפלל על ירושלים להצילה ממלחמת האומות, והזכיר את זכותה שבניה מגודלים לתורה ולמצוות כבר מנעוריהם, וכן בנותיו ראויות שתשרה שכינה בביתן. וכן פירש שם רש״י ׳אשר בנינו וגו׳ - כלומר גם עתה דור זה כשר הוא, בנינו כנטיעים - שאין בהם מום כל כך הם מנוקים מעבירה, מגודלים בנעוריהם - בשם טוב זה שהם כנטיעים בנערותם גדלים כל ימיהם׳, אך לדעת רבינו מדבר בדורו של דוד המלך, ואילו רש״י שם כתב ׳ואי אפשר לקיים כל שבח זה אלא בדורו של חזקיהו׳. ובפסחים (פז.) דרשו ׳אשר בנינו כנטיעים - אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, בנותינו כזוית - אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן וכו׳, אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן׳.
3. פירש שם רבינו: ׳אין פרץ, אין פורץ גדר דברי תורה, ואין יוצאת, אין רעה יוצאת מסובבת מאיש לחבירו׳. אך יותר נראה שכוונת רבינו כאן לפירוש רש״י שם ׳אין יוצאת - אין שמועה רעה יוצאת למרחוק, ואין צוחה - ואין קול מהומות מלחמה׳, שבזכות ש׳כולך יפה׳, ׳מום אין בך׳, שאין צרות ומלחמות.
כולך יפה רעיתי – מעודך רעיתי כל חלקי גופך יפה ולא נמצא בך שום מום והנמשל הוא לומר אתה כנסת ישראל מאז כולכם כשרים ולא נמצא במי שמך פסול.
מליצה:
כלך – מעתה אחר שגם נפש החי והצומח התאחדו אל הקדש וישכון ה׳ כבוד בתוכם לקבל מהם ריח נחוח מעתה אין מום ביחידה הרעיה בת מרום, כי עד עתה היה בה מום קבוע מחובר בה, שהוא נפש החי והצומח שהתחברו עמה והיו דבוקים בה שרוע וקלוט, והיו מבדילים בינה לבין הקדש ופוסלים אותה מלהיות כהן לאל עליון ועובד עבודת העיון והפרישות, לא כן עתה כלך יפה, כי גם אלה חוברו יחדיו אל הקדש.
כולך יפה רעיתי – זה יעקב אבינו שהיתה מטתו שלמה ולא נמצא בה פסול.⁠1 (מ״ר)
כולך יפה רעיתי – תנא רשב״י, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע2 באותה שעה לא היו בהם לא זבים ולא מצורעים ולא חגרין ולא סומין ולא אלמין ולא חרשין ולא שוטין ולא שממין3 ולא טפשין ולא חלוקי לב4 ועל אותה שעה נאמר כולך יפה רעיתי.⁠5 (שם)
כולך יפה רעיתי – תניא, מה ראה הכתוב ליחס בספר שמות ראובן שמעון לוי אצל משה ואהרן,⁠6 לפי שקבלו תוכחת אביהם, ולכך נאמר כולך יפה רעיתי.⁠7 (שם)
כולך יפה רעיתי – כתיב (זכריה ד׳) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושנים זיתים עליה, אמר הקב״ה, הואיל וכך, כולך יפה רעיתי ומום אין בך.⁠8 (שם)
ומום אין בך – אין בודקין ביוחסין מסנהדרין ומעלה,⁠9 מאי טעמא, דתנא רב יוסף, כשם שבית דין מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום, מאי קרא, כולך יפה רעיתי ומום אין בך.⁠10 (קדושין ע״ו:)
1. ר״ל לא כמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל ולא כמו יצחק שיצא ממנו עשו, אבל תולדותיו של יעקב כולה יפה.
2. בשעת מתן תורה אמרו ישראל רק נעשה לבד, והפסיק נעשה ונשמע כתיב ס״פ משפטים, ואם אין כאן ט״ס ויתור לשון ונשמע צ״ל כמש״כ רש״י ס״פ משפטים דהפסוק נעשה ונשמע אע״פ שהוא כתוב ס״פ משפטים אך נאמר הוא בשעת מת״ת, יעו״ש, ומש״כ לעיל פסוק א׳ אות ו׳.
3. ר״ל שעממין, משוגעים ומבולבלים, והוא מלשון הכתוב (קהלת ז׳) למה תשומם.
4. בין איש לרעהו בענין קבלת התורה, שכולם הסכימו לזה בלב אחד, ויתכן דסמיך לכלול זה בין המומין, משום דלפי אותו הזמן והמקום היה נחשב חסרון מחלוקי לב כמום.
5. וע׳ מש״כ בענין זה בתורה תמימה פ׳ תזריע ריש פרשה נגעים.
6. בפרשה וארא (ו׳ י״ד) בתולדות משה ואהרן הקדים יחס ראובן ושמעון, אלה ראשי בית אבותם בני ראובן וגו׳ ובני שמעון וגו׳, ואלה שמות בני לוי וגו׳ ותלד לו את אהרן ואת משה ומכיון שהגיע להם פסק מלמנות שאר השבטים.
7. ר״ל אע״פ שקנטרם ודבר אתם קשות, כמבואר בפ׳ ויחי, אעפ״כ קבלו את הדברים באהבה וכבוד ולא הרהרו אחריו.
8. כי ענין מראה מנורה זו היא משל אל ישראל ופרנסיו, ותחת אשר יחזקאל בשעתו אמר (יחזקאל כ״ב) היו לי בית ישראל לסיג כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת וגו׳, אמר זכריה שהיא כולה זהב טהור, וזהו משל לישראל, ועל זה אמר הקב״ה כולך יפה רעיתי ומום אין בך.
9. ר״ל מי שיושב בסנהדרין שוב א״צ לבודקו אם הוא מיחוסי משפחה הכשרים לכהונה, יען דקודם שמנוהו בסנהדרין כבר בדקוהו.
10. וליכא למימר דאיירי במום ממש, יען דזה נפקא לן מפסוק אחר, עיין לפנינו בתורה תמימה פרשה יתרו בפסוק ונשאו אתך.
ומה אוסיף להלל אותך1 וְכֻּלָּךְ בכל חלקי גופך2 יָפָה, וכך היית מאז נִהְיֵית3רַעְיָתִי, וּמוּם כלשהו4 אֵין בָּךְ מכף רגלך ועד קדקדך5: ס
1. אבן עזרא.
2. מצודת דוד.
3. שם.
4. שם.
5. אבן עזרא. והנמשל, אתם כנסת ישראל מאז, כולכם כשרים ולא נמצא במי מכם שמץ פסול, מצודת דוד. כולם שומרים מצוותי, שהיו ישראל בימי שלמה כולם צדיקים, אבן עזרא. ובמדרש, כולך יפה רעייתי, מתי זה יהיה? בזמן שיכלו הרשעים מן העולם ויהיו כל ישראל כשרים ויפים במצוות ובמעשים טובים, שנאמר (ישעיה ס, כא) ״וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ״, לקח טוב. ועוד דרשו, תני רשב״י בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע, אותה שעה לא היה בהם לא זבים ולא מצורעים ולא חגרים ולא סומים, לא אלמים ולא חרשים, לא שוטים ולא שממים, לא טפשים ולא חלוקי לב, על אותה שעה נאמר ״כולך יפה רעיתי״, מדרש רבה.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתלקח טובאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ פשטאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהר״ע ספורנומצודת דודמלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144