×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) אגַּ֥ן ׀ נָע֖וּל אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם׃
A locked garden is my sister, my bride, a locked spring, a sealed fountain.
א. ‹רווח› =א⁠(ק),ק-מ (אין פרשה)
• ל=פרשה סתומה
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וּנְשַׁיִךְ דְּמִתְנַסְבָּן לְגוּבְרִין צְנִיעָן כְּנִנְפֵּי צְנִיעָא וּכְגִנְּתָא דְּעֵדֶן דְּלֵית רְשׁוּ לִגְבַר לְמֵיעַל לְגַוַּהּ אֱלָהֵין צַדִּיקַיָּא דְּנַפְשָׁתְהוֹן מִשְׁתַּלְחִין לְגַוַּהּ עַל יַד מַלְאֲכַיָּא וּבְתוּלוֹתַיִךְ טְמִירָן וּגְנִיזָן בְּאַנְפַלְיָן וַחֲתִימָן בְּכֵן כְּמַבּוּעַ דְּמַיִן חַיִּן דְּנָפֵיק מִתְּחוֹת אִילָנָא וּמִתְפָּרַשׁ לְאַרְבָּעָה רֵישֵׁי נַהְרִין וְאִלְמַלֵא דְּהוּא חֲתִים בִּשְׁמָא רַבָּא וְקַדִּישָׁא הֲוָה נָפֵיק וּמַבַּע וְשָׁטֵיף כָּל עָלְמָא.
[א] גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה – רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָנוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְלֹא נִפְנָה לְהַשִּׂיאָן, וְהִנִּיחָן הַמֶּלֶךְ שָׁנִים הַרְבֵּה וְהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְעָמְדוּ הַבָּנוֹת מִחוּ עַל עַצְמָן וְהִשִּׂיאוּ עַצְמָן לַאֲנָשִׁים, וְהָיְתָה כָּל אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת חוֹתָם שֶׁל בַּעֲלָהּ וְסִימַנְטֵירִין שֶׁלּוֹ, לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע קוֹל הַבְּרִיּוֹת מַלִּיזִין אַחַר בְּנוֹתָיו וְאוֹמְרִים כְּבָר זָנוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ, מֶה עָשָׂה הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר כָּל עַמָּאי יִפְקוּן לְקַמְפּוֹן, בָּא וְיָשַׁב עָלֶיהָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, אָמַר לָהֶן בְּנוֹתַי כָּךְ עֲשִׂיתֶן וְקִלְקַלְתֶּן אֶת עַצְמְכֶן, מִיָּד הוֹצִיאוּ כָּל אַחַת וְאַחַת חוֹתָם בַּעֲלָהּ וְסִימַנְטֵירִין שֶׁלּוֹ, קָרָא לַחֲתָנוֹ אָמַר לוֹ לְמִי אַתְּ עָשׂוּי חָתָן, אָמַר לוֹ אֲנִי חֲתָנְךָ הָרִאשׁוֹן לְבִתְּךָ הַגְּדוֹלָה, אָמַר לוֹ זֶה מַה הוּא, אָמַר לוֹ זֶה חוֹתָם שֶׁלִּי וְזֶה סִימַנְטֵירִין שֶׁלִּי, וְכֵן לַשֵּׁנִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּנוֹתַי גְדוּרוֹת מֵהָעֶרְוָה וְאַתֶּם מַלִּיזִין וּמְבַזִּין אוֹתָם, חַיֵּיכֶם אֲנִי עוֹשֶׂה בָכֶם דִּינִין, כָּךְ הֵן הָאֻמּוֹת לְפִי שֶׁהָיוּ מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות א׳:י״ג), אִם בַּעֲשִׂיָּתָן הֵן מַכְרִיחִין כָּל שֶׁכֵּן בְּגוּפָן וּבִנְשׁוֹתֵיהֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲחֹתִי כַלָּה גַּן נָעוּל, מַהוּ גַּן נָעוּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּנָּתִי נְעוּלָה וְהִיא מִתְגַּנְּיָא, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן וְאָמַר צֵא וְצוּר אוֹתָן בְּכָל קִטּוֹרִים שֶׁל אֲבוֹתָן, עִקַּר אֲבוֹתֵיהֶן לְמִי הָיוּ דוֹמִין לִגְדוֹלֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לִרְאוּבֵן: מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי (במדבר כ״ו:ז׳).
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רְאוּבֵן הָראוּבֵנִי, שִׁמְעוֹן הַשִּׁמְעוֹנִי.
אָמַר רַבִּי מָרִינוֹס בְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא הָא כְּמָה דְתֵימַר בָּרוֹנִי סַבְרוֹנִי סִיבוֹיִי. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי ה״א בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה וְיו״ד בְּסוֹפָהּ, י״ה מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס גַּן נָעוּל, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת. גַּל נָעוּל, אֵלוּ הַבְּעוּלוֹת. מַעְיָן חָתוּם, אֵלּוּ הַזְּכָרִים. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן גַּן נָעוּל, גַּל נָעוּל, שְׁתֵּי פְּעָמִים לָמָּה, אֶלָּא שְׁתֵּי בִּיאוֹת לָאִשָּׁה כְּדַרְכָּהּ וְשֶׁלֹא כְדַרְכָּהּ. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, וְלֹא נִמְצָא בָּהֶן אֶחָד פָּרוּץ בְּעֶרְוָה. לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נָחֲתִין, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקִין, וְלֹא הָיוּ קוֹרִין לִרְאוּבֵן רוֹפוּס, וּלְשִׁמְעוֹן לֹא הָיוּ קוֹרִין לוּלְיָנִי, וּלְיוֹסֵף לִסְטִיס, וּלְבִנְיָמִין אֲלֶכְּסַנְדְּרָא. וְלֹא שִׁנּוּ לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב: וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי (בראשית י״ד:י״ג), וְכָאן כְּתִיב: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ (שמות ה׳:ג׳), וּכְתִיב: כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם (בראשית מ״ה:י״ב), בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ (שמות י״א:ב׳), אַתְּ מוֹצֵא זֶה הַדָּבָר הָיָה מֻפְקָד אֶצְלָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְלֹא נִמְצָא בָהֶן אֶחָד שֶׁהִלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ. וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן פָּרוּץ בָּעֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית (ויקרא כ״ד:י׳), וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית (ויקרא כ״ד:י״א), לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא נִמְצָא בָהֶם אֶלָּא זוֹ וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שָׂרָה יָרְדָה לְמִצְרַיִם וְגָדְרָה עַצְמָהּ מִן הָעֶרְוָה, וְכָל הַנָּשִׁים נִגְדְּרוּ בִּזְכוּתָהּ. יוֹסֵף יָרַד לְמִצְרַיִם וְגָדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, וְנִגְדְּרוּ כָּל הַזְּכָרִים בִּזְכוּתוֹ. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא כְּדַאי הָיְתָה גְּדִירַת עֶרְוָה עַצְמָהּ שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, מַה טַּעַם, גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְאֶחָד שֶׁנָּפְלָה לוֹ יְרֻשָּׁה בִּמְקוֹם אַשְׁפָּה, וְהָיָה הַיּוֹרֵשׁ עָצֵל, וְהָלַךְ וּמְכָרָה בְּדָבָר מוּעָט קַל, וְהָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וְנִזְדָּרֵז וְחָפַר בָּהּ וּמָצָא בָהּ סִימָא, וּבָנָה בָהּ פָּלָטִין גְּדוֹלָה, הִתְחִיל הַלּוֹקֵחַ מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וַעֲבָדִים מְהַלְּכִין אַחֲרָיו מִן הַסִּימָא הַהִיא שֶׁקָּנָה בָהּ. הִתְחִיל הַמּוֹכֵר רוֹאֶה וְנֶחְנַק וְאוֹמֵר, וַי מָה אִבַּדְתִּי. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּטִיט וּלְבֵנִים, וְהָיוּ מְאוּסִין בְּעֵינֵי הַמִּצְרִיִּים, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּם דְּגָלִים חוֹנִים עַל הַיָּם בְּטַקְסִיס הַמְּלָכִים, הִתְחִילוּ הַמִּצְרִיִּים נֶחְנָקִים וְאוֹמְרִים וַי מַה שִּׁלַּחְנוּ מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה (שמות י״ג:י״ז).
אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה בֵּית כּוֹר וְהָלַךְ וּמְכָרָהּ בְּדָבָר קַל, וְהָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וְחָפַר בָּהּ מַעְיָנוֹת וְעָשָׂה בָהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר רוֹאֶה וְנֶחְנַק וְאוֹמֵר וַי מָה אִבַּדְתִּי, כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּטִיט וּלְבֵנִים וְהָיוּ מְאוּסִין בְּעֵינֵי הַמִּצְרִיִּים, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּם דְּגָלִים חוֹנִים עַל הַיָּם בְּטַקְסִיס מְלָכִים, הִתְחִילוּ הַמִּצְרִיִּים נֶחְנָקִין וְאוֹמְרִים וַי מַה שִּׁלַּחְנוּ מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ קְצָצָה שֶׁל אֲרָזִין וּמְכָרָהּ בְּדָבָר קַל, וְהָלַךְ הַלּוֹקֵחַ וְעָשָׂה בָהּ תֵּבוֹת וּמִגְדָּלִים שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר רוֹאֶה וְנֶחְנַק וְאוֹמֵר וַי מָה אִבַּדְתִּי, כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִין בְּטִיט וּלְבֵנִים וְהָיוּ מְאוּסִין בְּעֵינֵי הַמִּצְרִיִּים, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּם דְּגָלִים חוֹנִים עַל הַיָּם בְּטַקְסִיס מְלָכִים, הִתְחִילוּ הַמִּצְרִיִּים נֶחְנָקִין וְאוֹמְרִים וַי מַה שִּׁלַּחְנוּ מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַח פַּרְעֹה.
גן נעול אחותי כלה – זה הקץ שהיה נעול מישראל.
ד״א גן נעול אחותי כלה – אלו קצי ספר דניאל החתום.
גן נעול אחותי כלה – אלו הזכרים, גל נעול מעין חתום אלו הנקבות.
ורבי נתן אמר גן נעול – אלו הנשואות, גל נעול אלו הארוסות.
דבר אחר: גן נעול – וגל נעול שתי ביאות, וכן הוא אומר ששם עלו שבטים שבטי יה, וגו׳. אמר הקב״ה שמי מעיד עליהם שלא נטמאו במצרים בזנות, ומנין שלא נחשדו על העריות שנאמר ויצא בן אשה ישראלית להודיע שבחן של ישראל שלא היה בהם אלא זו בלבד ופרסמה הכתוב.
דבר אחר: גן נעול אחותי כלה – זו התורה שהיתה נעולה עד שבא משה ופתחה תורת חכם מקור חיים.
יא אכ׳תי יא ערוס, אנות כגנאן מג׳לוק ומעין מכ׳תום.
אחותי! הכלה (ביחס לחתן שלה)! את כמו גן נעול וכמו מעיין חתום.
גל – כמו מעין.
וענין שלחיך פרדס, רבוי השליחים והנביאים כרבוי הרמונים וכן פארם בתורה שנמשלה לפירות שנ׳ טוב פריי מחרוץ ומפז (משלי ח יט).
גן נעול – על שם צניעות בנות ישראל שאין פרוצות בעריות.
גל נעול – יש לפרשו: לשון מעיין, כמו גלת עליות (יהושע ט״ו:י״ט). ויש לפרשו: לשון שער, והוא לשון ארמי בתלמוד: טרוקו גלי.
A locked garden – This refers to the modesty of the daughters of Yisroel, who are not of loose morals.⁠1
A locked up spring – This can be explained as a term referring to a fountain, as in, "upper fountains גֻּלּוֹת,⁠"2 and it can also be explained as a term referring to a gate, and it is an Aramaic term in the Talmud, "lock the gates גַלֵּי.⁠"3
1. Alternatively, 'גן' refers to the Pentateuch which has fifty-three sidros, the numerical value of 'גן'. (Gra)
2. Yehoshua 15:19.
3. Maseches Berachos 28a.
גן נעול אחותי כלה – זו התורה שפרשיות התורה כמנין גן. ר׳ חנינא ור׳ מנא חד אמ׳ גן נעול שדומה לגל נעול. עד שיבא חכם ויוציא פירותיה.
גל נעול מעיין חתום – זו התורה שהיא דומה למעיין חתום עד שיבא החכם שנאמר תורת חכם מקור חיים. וחד אמ׳ גן נעול אלו הבחורים שאינם פרוצין בעריות.
גל נעול אחותי כלה – אלו הבתולת שנועלות פתחיהן לבעליהן. אבא מרי ז״ל פיר׳ גל נעול לשון פתח והוא לשון תלמוד טרוקו גלי. רבנן אמרי גל נעול אחותי כלה אלו עיתי הקץ שהן נעולים וסתומים שנאמר כי סתומים וחתומים.
גל נעל מעיין חתום – שלא פרקו מעליהם עול מלכות שמים כל ארך הגלות.
גן נעול – אמ״ר יונתן אלו הבתולות.
גל נעול – אלו הנשואות.
מעיין חתום – אלו הזכרים.
גל – מן גולות עליות (יהושע ט״ו:י״ט), קרוב ממעין.
והנה את חשובה כמו גן נעול שלא יוכל אדם להיכנס אליו.
Behold, thou art regarded as a close-barred garden, into which one cannot enter.
גן נעול – בנות ישראל הצנועות.
A spring shut up. The modest daughters of Israel.
גל נעול – נהר יוצא והוא קטן, וכמוהו גולות עליות וגולות תחתיות (יהושע ט״ו:י״ט).
גן נעול – בתולותיה צנועות.
גן נעול – שחשוב ונעול מחשיבותו, כך אחותי חשובה.
גל נעול – כמו גֻלות עליות (יהושע ט״ו:י״ט).
ומעין חתום – כפל מילה.
גן נעול אחותי כלה. פסק יש בין גן נעול, וכך פירושו: לך אחותי כלה אני אומר, שגן נעול הוא אותו שלנו, ומתוך כך הוא נאה מאד, שלא הדריכוה בני אדם וחיות, ורגל בהמה לא עבר בה. וגם גלמעין מים חיים, שבתוך הגן להשקות הגן, חתום בגלים.⁠א וכל הפסוקים הללו מחוברים, לומר: באתי לגני אחותי, ותבואי עמי, כי אריתיב מורי. והמפרש גן נעול אחותי לֵמור, שאחותי כלה היא גן נעול, לא ידע הפשט, כי כל ״אחותי כלה״ שבזה הספר אינו שמזכיר שמה, ולא על שם הדבר שהוא אומר, אלא כאדם שקורא כלה, ואומר לה דברי חיבתו, כמו ״ליבבתיני אחותי כלה״ (שיר השירים ד׳:ט׳), ״מה יפו דדיךג אחותי כלה״ (שיר השירים ד׳:י׳), וכן כולם.
והדוגמה על צניעות בנות ישראל, שמשמרות עצמן מן העבירה, שהם גנו של הקב״ה, כמו ״כי כרםד י״י צבאות בית ישראל (ישעיהו ה׳:ז׳).⁠ה
גל. כמו ״גולות מים״ (יהושע ט״ו:י״ט), ״וגולה על ראשה״ (זכריה ד׳:ב׳) – שיוצקת השמן.
א. בכתב היד: דגלים.
ב. בכתב היד מופיעה כאן: עמי, עם סימון למחיקה.
ג. בכתב היד מלה זו מחוקה.
ד. בכתב היד: ככם.
ה. לא מצאתי מי שמפרש את הפסוק בישעיהו על בנות דווקא. אולם סביר שפרשננו מתייחס לביטוי ״בית ישראל״ שם כמקביל ל״בית יעקב״ בשמות י״ט:ג׳, שלפי המדרש (מכילתא דר׳ ישמעאל יתרו, בחדש ב) ובעקבותיו רש״י מתפרש על נשות ישראל.
גן נעול אחותי כלה – א׳ הדוד לכלתו: יש לי גן שהיא נעול פן ירמסוהו רגלי אדם ובהמה, על דרך: ויעזקהו ויסקלהו (ישעיהו ה׳:ב׳). וכן דרך החושק לעשות לו גן ירק, אירביר1 בלעז, לטייל בו.
גל נעולנעול מוסב אל גן הנזכר למעלה, כלומר: אותו גן הנזכר למעלה שהוא נעול מחומה נשגבה, עדיין יש גל נעול הסובב אותו ונועלו ומקיפו.
גל – כמו: גולת עליות (יהושע ט״ו:י״ט), שהוא תעלה.
[גל – שער, טרוקו גלא (בבלי ברכות כ״ח.).]⁠א
מעין חתום – בתוך הגן יש מעין חתום, שאין מימיה נעכרים ברגלי הבאים לשאוב מהם, הפך: {ו}⁠משקע מיםב תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפוסון (יחזקאל ל״ד:י״ח). ואותו מעין משקה עצים שבגן, וטוב לטייל בגן זה חושק ודודתו, כי מקום צנוע הוא.
1. בלעז: erber (= herbier).
א. ביאור זה נוסף בגיליון.
ב. כן בפסוק. בכ״י: המים.
גן נעול – זו גן עדן או עולם הבא1.
דבר אחר, גן נעול – אלו הבתולות והבעולות והזכרים2. נעול גי׳ יוסף – נעל עצמו מן הערוה3.
גן נעול מעין חתום – פלוגתא דרב ולוי בדמי טומאה ובדמי טהרה, אם מעין אחד או שני מעיינות4. גל דכתיב ״ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה״5 כמניין גל. כתיב גן וכתיב גל, הרי כאן הסיפור של ימי יולדת נקבה – נעול מעיין.
מעיין – אותו עולם, זה עולם הבא.
מעיין חתום – הקץ שנאמר סתום וחתום דבר6.
דבר אחר, מעין חתום גי׳ בארבעים סאה7, שהיא טובלת.
1. תרגום
2. שיר השירים רבה, ילקוט שמעוני, מדרש לקח טוב
3. שיר השירים רבה
6. ״סתום הדברים וחתום״ (דניאל יב:ד), או ״סתמים וחתמים הדברים״ (דניאל יב:ט)
7. (נ״ל להגיה גי׳ כו׳ וזה הוא במי מקוה בארבעים סאה. דה״ט)
גן נעול אחותי כלה כלומר השלמויות שלה הן חבויות ונסתרות ותכונות מהותיות עצמיות, אשר אינן גורמות לה להתבלט ולהתגאות ולהכריז עליהן, כמו [שעושות] האומות האחרות כאשר הן זוכות [אפילו] למידה מועטה של הבנה [וידע].
גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום – אמר אליה שהגן אשר נתן לו לעבדו ולשמרו עד אשר יתן פירותיו הוא נעול רצוני שאין לו פתח יכנס ממנו בו להשתדל שיוציא פריו על המים והמעין אשר ישקה את הגן הוא חתום עדיין והוא שפע השכל הפועל כאמרו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וזהו אמרם ז״ל שלא שלטה בו עין מעולם להיות נקי מהחמר כמו שהתבאר בספר הנפש והוא מבואר שהשכל הפועל אי אפשר שישפיע לו בזה דבר אם לא קדמה ההשגה בו מן החוש האלהי׳ אם לא יהיה בפליאה ועל המעט כמו הענין בנבואה והחלומות הצודקים והקסם ושם גם כן מקום עיון אם נצטרך לזה חוש באופן מה כמו שזכר אבן רשד בקצורו לספר החוש והמוחש ואם אפשר זה המין מן ההשפעה בדברים העיוניים וכבר אמרנו בזה בבאורינו לקצור בן רשד. והנה איך שיהיה הענין הנה הסדור הטבעי בזה והוא אשר יהיה על הרוב ואשר יהיה בבחירתינו הוא שילקה הענין מן החוש תחלה ועם ההשגות יעשה ממנו השכל גזרה כוללת ואולם האופן השני מההשפעה הנה היה שיהיה באלו העניינים העיוניים אינו מיוחס להשתדלותינו.
גן נעול – כשהזכיר בואו חדריו ונתיחדו שם שניהם קלסה בצניעותה ושמירת בתוליה עם כל טלטולה בשמירת הכרמים בבקשת דודה ואמר גן נעול אם כן גל נעול מעיין חתום.
ואחרי אשר כבר דבר כל זה ע״ד שיר ושבח כמה שהונח התחיל להזהיר אותה בפירוש על ענין הצניעות כמו שהוא נאות בלמודים ההם כמו שנאות יחוד החתן והכלה היות בשמחה ובצנעה והסתר כי הוא עקר הדבוק שעליו נאמר ישקני. וכבר הזכירו ז״ל זה הענין בכלל חמוקי יריכיך כמו חלאים מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר ועל דא נזפיה לר׳ חייא ודריש. מאי חכמות בחוץ תרונה (משלי א׳) בחוצה של תורה כדאיתא במועד קטן (ט״ז) ולבאר הענין הזה בחלקיו אמר: גן נעול. הנה בכאן כלל כל מה שיאמרוהו ז״ל במסכת חגיגה (יא:) אין דורשין בעריות בג׳ ולא במעשה בראשית בשנים. ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. אלא שהפך הסדר כי במה שאמר גן נעול כוון אל הצניעות וההסתר הנאות במעשה מרכבה הנקרא בפי׳ חז״ל (שם י״ד:) פרדס ממש. ואמר שהיה ראוי שיהיה הגן ההוא או הפרדס מכל מיני אילנות ופירות. אמנם שיהיו כמוסים וחתומים עמהם ובל יראו אפילו ביחיד אלא אם כן הוא ראוי כמו שהונח וכמו שאמר במקום אחר (משלי ה׳) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. ועל צניעות מעשה בראשית ושאר דרושי התורה הדומים להם אמר גל נעול כי התורה בכללה כמו גולת מים חיים כי על כללה אמר אף דברי תורה בסתר. אמנם על הלמוד הראוי להצניעו מצד חמרו והיא משפטי העריות אמר מעין חתום כי קנים ופתחי נדה כמו הן ראוי שיהיו הלמוד בהצנע לכת באופן שלא יזוז לב הלומד אחר ההרהור הרע. סוף דבר כי בכל אלו הדברים צריך שתהא זהירה כנסת ישראל חכמיה ותלמידיה בכל עיוניה ומעשיה מבלי שיהיה שום שתוף כלל בעולם כמו שיאות לכל מנהג הצניעות במה שבינו לבינה כי כל זה בכלל שני הדבורים הראשונים אשר שמעו מפי הגבורה (שמות כ׳). אנכי יי׳ ולא יהיה לך. ואין צריך לומר במה שהוזכר בסמוך (חגיגה שם) כל המסתכל בד׳ דברים הללו ראוי לו שלא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. וכל מי שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם, כי הוא המביא לידי שגעון ותמהון לבב.
{סודות ההשגה האלוהית העליונה}
גן – פירש הדבש והחלב שאמר שצריך להסתירו תחת לשונו, ואמר שיש גן נעול בפני הבריות, הוא המדרגה והמקום אשר גורש ממנו אדם הראשון ונעול לפניו השגתו, אמר שצריך שישתדל השלם הזה עד שיתגלה אליו סודו, וזהו גל נעול, ירצה גלה מה שהוא נעול. והמעיין החתום אפשר יש רמז ׳יפרד והיה לארבע ראשים׳ (בראשית ב, י), ואין ספק שרמז בזה לסודות האלהיות כולם:
נעול – סגור וכן ונעל הדלת (שמואל ב י״ג:י״ח).
גל – מעין כמו גולות מים (יהושע ט״ו:י״ט).
חתום – ענין סגירה כמו כי חתום הוא (ישעיהו כ״ט:י״א).
גן נעול – עתה חוזר לשבחה בדבר הצניעות, וכה יאמר הרי את כגן הנעול שאין מי יוכל לבוא בו כי אם בעל הגן, כי כ״כ לא תעזוב את מי לגשת אליך.
גל נעול – את נעול כמעין הנעול, כי לא הערה מי בך לקלקל ולשבור הבתולים והרי את נעול.
מעין חתום – כפל הדבר במלות שונות והנמשל הוא על ההרחקה מן עובדי כוכבים ומזלות.
משל:
מוסיף גן נעול – כי איש לא ידעה.
מליצה:
גן נעול – עתה יביט על הנפש כי בתולה היא ולא הוטמאה מאלהי נכר שהם כח היצר המתעורר והמתאוה אשר יזנו הנפשות אחריהן ויחללו קדושתן, אמר שהיא כגן נעול שלא בא זר בתוכו, והגל שבו יקרבו אל המעין נעול, והמעין והמקור בעצמו חתום, ר״ל שלא קרבו אליה הזרים האלה לא במחשבה ולא במעשה, כי מקורה חתום בחותם האלהות והקדושה כמו שהיתה בהיותה במעון קדשה.
גל – נפרד מן גלות מים (שופטים א׳:ט״ו), וישנו גם בלשון נקבה מימין הגלה (זכריה ד׳:ג׳), ומצוירות בזה צניעותה ואמונתה לחושקה.
גן נעול וגו׳ – א״ר פנחס, גן נעול אלו הבתולות, גל נעול אלו הבעולות, מעין חתום אלו הזכרים.⁠1 (שם)
גן נעול וגו׳ – לפי שהיו האומות מליזין על ישראל במצרים והיו אומרים אם בעבודה הם מכריחין אותם כש״כ בגופן ובנשותיהם לפיכך העיד הקב״ה גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום. (שם)
גן נעול וגו׳ – א״ר פנחס, כדאי זכות זה שהיו ישראל גדורים בערוה במצרים שבשבילה יגאלו, דכתיב גן נעול אחותי כלה וכתיב בתריה שלחיך פרדס רמונים.⁠2 (שם)
גן נעול וגו׳ – תני בשם ר׳ נתן, גן נעול גל נעול שתי פעמים למה, אלא ב׳ ביאות לאשה, כדרכה ושלא כדרכה.⁠3 (שם)
מעין חתום – כתיב (פ׳ בהעלותך) זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, רב ושמואל, חד אמר דגה ממש, וח״א דגה – עריות,⁠4 מ״ד דגה ממש, אבל עריוות לא פריצי בהו דכתיב מעין חתום, ומ״ד עריות – מאי מעין חתום, מהנך דאסירי לא פריצי בהו.⁠5 (יומא ע״ה.)
1. יש גירסא גן נעול אלו הבעולות גל נעול אלו הבתולות, ונראה עיקר גירסא זו, יען דגן הוא זה שכבר נחרש ונזרע בו, משא״כ גל הוא שלא עבר בו אדם עדיין, וגם הגירסא מעין חתום אלו הזכרים קשה טובא דהא אדות זכרים לא איירי כלל כאן, וכן משמע מברכת בתולים דקאי לשון זה אנקבות בתולות, דזה נוסח הברכה לבל ישלט זר במעין חתום. אכן הנה דרשה זו הובאה במ״ר בס״פ בלק לראיה שעד סרחונם של ישראל בשטים לא היו פרוצים בזנות, ומזה משמע דאמנם מפרש המדרש לשון זה אזכרים, ועיי״ש עוד וצ״ע.
2. ר״ל אלה שנשתלחו ממצרים הם דומים לפרדס רמונים שמפני יקרתו הוא נעול וסגור מכל צד, והיתה זה סבה לשלוחם.
3. ר״ל שהיו הנשים במצרים טהורות מכל צד טומאה שהיא, ואפילו מטומאה שלא כדרכה.
4. ר״ל שהתאוננו על שנאסר להם קרובות, ומפרש דגה מלשון וידגו לרוב, ומדייק זה מלשון חנם, דעריות של קרובים ישיגו בחנם לא כמו רחוקות, ומאן דאמר דגה ממש ס״ל דהלשון חנם יתבאר ע״פ המבואר באגדות שהקב״ה היה מזמין להם דגים קטנים בתוך המים, ואם כן השיגו זה בחנם.
5. ר״ל אותן שהיו נאסרות לבני נח כגון הנך דאמרינן בפ״ז דסנהדרין ערוה שב״ד של מטה היו ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה והם בכו על הנוספות. וע״ע מש״כ בענין אגדה זו בתורה תמימה בפרשה בהעלותך בפ׳ הנזכר.
עתה חוזר לשבחה בדבר הצניעות, וכך הוא אומר לה, כמו1 גַּן נָעוּל את אֲחֹתִי כַלָּה2, שאין כל אחד יכול להיכנס בו פרט לבעל הגן3, וכמו4 גַּל – מעיין5 נָעוּל, וּמַעְיָן6 חָתוּם – סגור7 בתוך הפרדס שמשקים ממנו את האילנות, כך הנך יקרה ושמורה לשמור עצמך מאחרים8:
1. רשב״ם, מצודת דוד.
2. ראה ביאור לעיל בפס׳ ט׳.
3. מצודת דוד.
4. שם.
5. רש״י, מצודת ציון. ויש מפרשים שער, רש״י.
6. כפל הדבר במילים שונות, מצודת דוד.
7. מצודת ציון.
8. רשב״ם. והנמשל, שכנסת ישראל שמרו על עצמם והתרחקו מהעובדי כוכבים ומזלות, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהוא משל על צניעות בנות ישראל שאין פרוצות בעריות. ובמדרש, ״גן נעול״ אמר ר׳ יונתן אלו הבתולות, ״גל נעול״ אלו הנשואות, ״מעיין חתום״ אלו הזכרים, שלא פרקו ישראל מעליהם עול מלכות שמים בכל אורך הגלות, לקח טוב.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא א׳ פשטאבן עזרא א׳ מדרשאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקעקדת יצחק משלר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144