×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יג) שְׁלָחַ֙יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמּוֹנִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם⁠־נְרָדִֽים׃
Your shoots are a pomegranate grove, with precious fruits: henna with nard,
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא ב׳ מליםפסאודו-רש״יר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וְעוּלֵימַיִךְ מָלְיָן פִּקּוֹדִין הַכְרִימּוֹנִין וְרָחֲמִין לִנְשֵׁיהוֹן וְיָלְדָן בְּנִין צַדִּיקִין כְּוָתְהוֹן וְרֵיחֵיהוֹן מְתִיל הַכֵי כְּבוּסְמָנִין טָבִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן כְּפוֹרִין עִם רַשְׁקִין.
[א] דָּבָר אַחֵר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – דָּמְיָה לְפַרְדֵּס רִמּוֹנִים, לִישָׁן בְּנֵי נַשׁ הוּא מַה שָּׁלַח פְּלוֹנִי לַאֲרוּסָתֵיהּ, רִמּוֹנִים. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת: וְזֹאת הַתְּרוּמָה [וגו׳] זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים, וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים, אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים (שמות כ״ה:ג׳-ז׳). וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל: וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה (יחזקאל ט״ז:י׳), רַבִּי סִימַי אָמַר פּוֹרְפִּירָא תִּרְגֵּם עֲקִילַס אִפָּלִיקְטָא. וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ (יחזקאל ט״ז:י׳), תַּחַת עוֹרוֹת תְּחָשִׁים, וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ (יחזקאל ט״ז:י׳), תַּחַת שֵׁשׁ וְעִזִּים, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי (יחזקאל ט״ז:י׳), רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר עֲשָׂאָן מַמָּשׁ בָּעוֹלָם, וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִקִּיפָן עַנְנֵי כָבוֹד, הַאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן (שמות י״ג:כ״ב), וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי (יחזקאל ט״ז:י״א), זֶה זַיִן, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זַיִן שֶׁנִּתַּן לָהֶם בְּחוֹרֵב, שֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נֻטַּל מֵהֶן, וְכֵיצַד נֻטַּל, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלַף, וְרַבָּנָן אָמְרִין מַלְאָךְ יָרַד וּקְלָפוֹ. וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ (יחזקאל ט״ז:י״א), אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו׳ (שמות ל״ב:ט״ז). וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ (יחזקאל ט״ז:י״א), אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד (משלי ו׳:כ״א), וָאֶתֵּן נֶזֶם (יחזקאל ט״ז:י״ב), זֶה נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ (יחזקאל ט״ז:י״ב), זֶה הַצִּיץ, דִּתְנֵינַן הַצִּיץ דּוֹמֶה לְטַס שֶׁל זָהָב וְרָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ (יחזקאל ט״ז:י״ב), זוֹ הַשְּׁכִינָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה׳ (ישעיהו ס״ב:ג׳). וּכְתִיב: וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה׳ בְּרֹאשָׁם (מיכה ב׳:י״ג). וְאִלֵּין תְּלָתֵי אַחְרָנְיָיאתָא מָה אִינוּן: וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם (יחזקאל ט״ז:י״ג-י״ד). כְּפָרִים עִם נְרָדִים, רַבִּי הוּנָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשָׁה עָשָׂר וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים, כְּדֶרֶךְ חָתָן לִהְיוֹת כּוֹפֵל כְּתֻבָּה שֶׁל כַּלָּה. רַבִּי אַחָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, כֵּלִים עַל יְדֵי משֶׁה וּבְשָׂמִים עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה (מלכים א י׳:י׳). רַבִּי סִימוֹן אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים בְּמִנְיָן, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים שֶׁלֹא בְמִנְיָן, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ: כְּפָרִים עִם נְרָדִים.
[ב] דָּבָר אַחֵר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – שְׁלָחַיִךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתֵךְ כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה הַבְּאֵר, מֵאָן הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְנַסְכִים כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן הַבְּאֵר, וּמִמֶּנּוּ הָיוּ רֹב הֲנָיָתָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַבְּאֵר הָיְתָה מַעֲלָה לָהֶם מִינֵי דְשָׁאִים, מִינֵי זֵרְעוֹנִים, מִינֵי אִילָנוֹת, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּתָה מִרְיָם וּפָסְקָה הַבְּאֵר מֵהֶן הָיוּ אוֹמְרִים: לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן (במדבר כ׳:ה׳). רַבִּי לֵוִי אָמַר מִן הָאֶשְׁכּוֹל, עַל שֵׁם: וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד (במדבר י״ג:כ״ג), אֶפְשָׁר כֵּן, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פֵּרוֹת הָיוּ גַּסִּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין מִמַּה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מוֹכְרִין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יֵינָם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְיִשְׂרָאֵל.
[ג] דָּבָר אַחֵר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – שְׁלוּחַיִךְ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתֵךְ כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵיזֶה זֶה, זֶה הַנַּחַל, דִּכְתִיב: וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ וגו׳ וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה (יחזקאל מ״ז:י״ב), מַהוּ לִתְרוּפָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִתְרַפְיוֹן, מָצֵיץ עָלֵיהּ וּתְרַף מְזוֹנֵיהּ. רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁל מַעְלָן, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁל מַטָּן. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִלְמִים, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת.
[ד] דָּבָר אַחֵר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – שִׁלּוּחַיִךְ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתֵךְ כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵיזֶה זֶה, זֶה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, דִּתְנֵינַן תַּמָּן מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרֵיפָה הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְקֵרְבוּהָ בְּנֵי צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְרִחֲקוּהָ בְּנֵי צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, כְּגוֹן אֵלּוּ אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר לְרַחֵק וּלְקָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר. לְקָרֵב אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְהַשְׁווֹת אֶת הַמַּחְלוֹקוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וגו׳ (מלאכי ג׳:כ״ג), וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וגו׳ (מלאכי ג׳:כ״ד).
שלחיך פרדס רמונים – מה הפרדס של רמונים שהוא [נאה]. כך היו ישראל נאים ומעשיהם הולכים חוץ מהם. ולמה נמשלו לפרדס רמונים. מה הרמון הזה גודעו פורעו. כך ישראל כובשים עצמם במצרים וכשהגיע הקץ פרעו עצמן ויצאו.
ד״א פרדס רמונים – זו הקטרת.
כפרים עם נרדים – שהיה כפרה עליהם.
שלחיך פרדס רמונים – שכן הוא אומר בתי שלחים היו מקיפין לירושלים וכל אחד היה בו כפר והיו מלאים כל מיני בשמים והכהנים יוצאים לשם ומביאים צרכי בית המקדש בטהרה. באר והכהנים יוצאים לשם ומביאים צרכי בית המקדש בטהרה.
שלחיך פרדס רמונים – אל תקרי שלחיך אלא שלוחיך שנאמר ויהי בשלח פרעה, רבי יוסי הגלילי אמר משלו משל למה הדבר דומה לאחד שנפלה לו בית כור בירושה, עמד ומכרה בדבר מועט. והלך לוקח ופתח בו מעינות ונטעה גנות אילנות ופרדסים, התחיל המוכר נחנק, כך נעשה למצרים ששלחו ולא ידעו מה שלחו, רבי שמעון בן יוחאי משל למה הדבר דומה לאחד שנפל לו פלטורית בירושה, עמד ומכרה בדבר מועט, והלך הלוקח ומצא בה מטמוניות ואוצרות כסף ושל זהב ושל אבנים טובות ומרגליות, והתחיל המוכר נחנק.
דבר אחר: שלחיך פרדס – זה הקטרת.
כפרים עם נרדים – שהיתה כפרה עליהם שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר וכו׳.
מידאנך פרדוס רמאן, מע ת׳מרהֵ אלפואכה, קרנפל מע זעפראן.
הרחבות שלך כמו פרדס רמונים עם תנובת הפירות, צפורן עם כורכום.
שלחיך – מקום נרחב המיועד למשחקי הסוסים (כלומר אפילו מקומות שדרכם להיות רקים מצמחיה. ואולי שלחיך כמו משלחי רגל השור).
כפרים – צמח ריחני והוא הנקרא עתה צפורן.
נרדים – ממשפחת הכרכום.
וענין נרד וכרכם. ייחד ששה מינים עם מה שנספח להם ממיני הבשמים, אפשר לפרש כי הכוונה לששה סדרי משנה עם כל הנספח לה מפסוקי המקרא.
שלחייך – ארץ יבשה קרוייה בית השלחין, וצריך להשקותה תמיד, ושדה בית הבעל יפה הימנה. וכאן קילס: יובש ושלחין שליך הרי הן מלאים כל טוב כפרדס רמונים. [וזה על שם קטנים שבישראל מרטיביםא מעשיהם הטובים כפרדס רימונים.]⁠ב
כפרים עם נרדים – מיני בשמים הם.
א. כן בכ״י אוקספורד 142. בכ״י מינכן 5: ״מטיבין״. בכ״י אוקספורד 34: ״מטיבים״.
ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מינכן 5, אוקספורד 142, אוקספורד 34. הוא חסר בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165.
Your arid fields – Dry land is called בֵּית הַשְּׁלָחִין [=thirsty land], and it necessary to irrigate it constantly; a field watered by rain [=בֵּית הַבַּעַל is superior to it.⁠1 Here he praises the arid field, "Your arid fields" are replete with all good like a pomegranate orchard. This is said of the smallest of Yisroel, who are succulent with good deeds like a pomegranate orchard.
Henna with spikenard – These are types of spices.
1. The Mishnah in Bava Basra describes בית הבעל as a field in the valley that is moist and does not require irrigation. (Sifsei Chachomim)
שלחייך פרדס רמונים – לשון משנה. הוא בית השלחים. שדה הצריכה מטר תמיד כדתנן משקין בית השלחים במועד והיו סביבות ירושלם בתי שלחים מלאים בכל מיני בשמים.
ד״א: שלחייך – בנייך דומים לפרדס רמונים מה הפרדס הזה של רמונים שהוא נאה כך הם ישראל נאים במעשיהם הטובים. מה הרמונים נאים ומוטעמים. כך ישראל מלאים מצוות. וכן ישראל עתידים להעשות כפרדס רמונים על ידי אליהו.
עם פרי מגדים – כלומר גדולים עם קטנים.
שלחיך – נטיעיך, כמו בשלחה תריבנה (ישעיהו כ״ז:ח׳).
או הסעיף המשולח לכל צד, כמו תשלח קציריה עד ים (תהלים פ׳:י״ב).
פרדס – כמו גן.
שלחייך – כמו סעיפיך, קרוב מן תשלח קציריה עד יםא (תהלים פ׳:י״ב), וכן שליחותיה נטשוב (ישעיהו ט״ז:ח׳).
פרדס – בלשון ישמעאל כדמות גן, יש בו מין אחד.
כפרים – לשון רבים מן אשכול הכופר (שיר השירים א׳:י״ד).
א. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״עד ים״.
ב. כן בכ״י וטיקן 488. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״נטשו״.
שלחייך. האילנות, כמו ״שלח קציריה עדים״א (תהלים פ׳:י״ב) – גידול הענפים קרוי ׳שילוח׳.
והדוגמה בחורי ישראל מליאי מצות כרמון, עם פרי מגדים – מולידים זרע צדיקים, שריחםב ככפרים עם נרדים.
א. בנוסחנו: תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד⁠־יָם.
ב. בכתב היד: שריח עם כפרי׳. המלים ״עם כפרי׳ מסומנות למחיקה.
שלחייך פרדס רמונים ר״ת שפר – שלחיך פרדס שפר – נאים והדורים.
דבר אחר, שלוחיך1 הם בפרדס רמונים – שליח צבור הגון, וזהו שלוחיך.
דבר אחר, שלוחיך – הם משה ואהרן2, הנביאים או כהנים, המקריבים בעד ישראל, וזהו שלוחיך.
דבר אחר, שלוחיך – זה אליהו הנביא3 או המשיחים.
דבר אחר, שלחיך פרדס רמונים – זו הקטורת4, ״פיטום הקטורת, הצרי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה״5, הרי פ״ר6 מנים. ״מור וקציעה נרד וכרכום משקל ט״ז ט״ז [מנה], קשט שנים עשר, וקלופה שלשה, וקנמון ט׳⁠ ⁠⁠״7, הרי כמניין8 מנים של הקטורת. פרדס רימונים ס״ת סם – ״קח לך סמים״9.
עם פרי מגדים – ארץ ישראל שבה היא הכל10, עם פרי גי׳ ת׳, כנגד ת׳ פרסה11.
עם פרי מגדים ס״ת מים, כי מימי הבאר במדבר מצמחים להן אילנות ופירות12.
שלחיך – בזה הפסוק יש ד׳ דברים ובפסוק שאחריו ח׳ דברים הרי י״ב, כנגד י״ב שבטים13.
1. שיר השירים רבה, ילקוט שמעוני
2. ילקוט שמעוני
3. שיר השירים רבה
4. ילקוט שמעוני, שיר השירים זוטא, במדבר רבה יג:כ
6. ״פרדס רמונים״ ר״ת פ״ר
8. שלחיך בגי׳ שלש מאות ששים ושמונה
10. ראה קהלת רבה ב:ה
11. זוהר קדושים פד., מדרש דרש לפטירת משה רבינו ע״ה, וראה מגילה ג.
12. שיר השירים רבה
13. מדרש לקח טוב
שלחיך פרדס רמונים המדעים האלוהיים והסודות הנבואיים.
עם פרי מגדים שאר מיני המדעים והידיעות והחוכמות.
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים: נרד וכרכום קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מור ואהלות עם כל ראשי בשמים – להורות על הכללות אשר באלו העניינים אשר ישאל ממנה תחלה בא המאמר באלו שני הפסוקים במה שמורה על כללות וערוב ענין עם ענין ולזה אמר פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים עם כל עצי לבונה עם כל ראשי בשמים ואמר אליה שמה שאפשר לה שתכין לו באלו העניינים הכוללים הוא טוב מאד ועשה פרי וערב לשכל בערבות אלו הענייני׳ שזכר לחוש.
וכאילו שאל רשות ממנה להיכנס בו ולפי שמקום בתולים הוא מקום הפרי ברכה ואמר שלחיך פרדס רמונים עם פרי וגו׳.
{עשרת המאמרות וסודות גן עדן}
שלחיך – אם תתבונן במספר מיני הפירות והבשמים האלה עד מעיין גנים המצאם עשרה. אפשר שבהם כיון אל עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שעלה לפניו חכמתם אל עשרה מעלות, (לעומת) [למעלת] שכלם נמשלו לבשמים, ומאמר ז״ל כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כלו בשמים, והיכן הלכו לגן עדן (שבת פח:), והם פירוש הדברים הנעולים הנזכרים למעלה המכונים בגן ובפרדס פה. אך נכון לומר שמדבר בחלק הזה מהמדרגה עמהם אותה אשר צוה אליהם שישתדלו בשלמותם שזכו עד שיתגלו אליהם הנעלמות, ואמר כי יש בזמן ההוא שזכרנו שהם דור הגולה אשר היו בהם שלמים רבים, וביחוד יש שלמי האומה הנזכר בכתובים בדור ההוא אשר מהם שלשה נביאים שלוחים אל האומה חגי זכריה ומלאכי, כי אליהם יקרא שלחיך, וכאלו יאמר שלחיך פרדס רמונים, כמו שכן (פירשנוהו) [פירשוהו] במדרש (שהש״ר כאן), ׳שלחיך פרדס רמונים׳, עתיד הקב״ה לעשותם כפרדס רמונים לעתיד, ואיזה זה אליהו זכרו לברכה. כיוון בו למה שנאמר עליו ׳הנה אנכי שולח׳ וכו׳ (מלאכי ג, כג). עם פרי מגדים כפרים עם נרדים כי העד מתקן החקור הכפור:
שלחיך – כן יקראו הסעיפים המתפשטים ויוצאים כמו שלחותיה נטשו (ישעיהו ט״ז:ח׳).
פרדס – כן יקרא גן מעצי מאכל, וכן גנות ופרדסים (קהלת ב׳:ה׳).
מגדים – כן יקרא דבר משובח ומעולה כמו ומגדנות נתן לאחיה (בראשית כ״ד:נ״ג).
כפרים נרדים – מיני בושם.
שלחיך – הנה לפי מעשיך ההגונים ושמירת הצניעות מובטחני בך שיהיו שלחיך פרדס רמונים, רוצה לומר פרי בטנך המתפשטים ונשלחים ממך יהיו מלאי חכמות, כרמון המלאה לה גרגרים.
עם פרי מגדים – גם יהיו בני מדות טובות, כפרי משובח ומעולה בהרבה מיני שבח בטעם וביופי וכדומה.
כפרים עם נרדים – פרסום שמותם נתפשט למרחוק כריח כפרים עם נרדים, שההרכבה ההיא מעלה ריח ערב ונודף למרחוק והנמשל הוא לאחדים עם המשל.
משל:
שלחיך – מבאר שבחי הגן שנמצאו בו כל פרי חמד, ושבחי המעין שהוא באר מים חיים וכו׳.
מליצה:
שלחיך – עתה יתקרב אל הגן הנעול ומהלל כל הנמצא בו. שנמצאו בו פירות הטובים למאכל והם פרדס רמונים, והטובים לריח כפרים עם נרדים. ר״ל כמו שראינו בקרבנות שהיה ענינם להתמיד שכינת ה׳ בתוך עמו, והיה יחוסם אל שכינת הקדש, כיחוס המאכל והריח אל שכינת הנפש בגויה, כמ״ש בכוזרי. והיו הקרבנות ציור המאכל כמ״ש קרבני לחמי לאשי, שע״י הרוחני הנפרד מנפש החי והצומח בהתחבר עמהם מחשבת וכונת נפש הקדושה היו מכון לשכינת האלהות, והקטורת היה ציור הריח והיה המאכל ציור העבודה הגופניית והריח ציור ההשגה האלהית. (ובזוהר ויקרא דף י״ב אבל קטורת קשיר קשורא דמהימנותא ושם ע״ב ואלין אינון עשרה שמהן דקוב״ה אקרי בהו. מתקשרין דא בדא ביחודא שלים, ואלין אינון כתרין קדישין דמלכא, דאיהו אשתמודע בהון. וכד אינון מתקשרין כולהו כחדא ע״י ריחא דקטורת, כדין איקרי קטורת, קשורא, דמתקשרין כחדא), כן צייר בגן הזה שנמצאו בו דברים למאכל. שהם פרדס רמונים. שהרמון רומז לתרי״ג מצות כמספר גרעיני הרמון, והם הלחם סעודתא דמלכא קדישא, עם כל פרי מגדים שכולל יתר האזהרות והסייגים וכדומה, ונגד הריח נמצא בו דברים לריח, שהם כפרים עם נרדים וכו׳, והם י׳ מינים כדוגמת עשרה מינים הרוחנים שהיו בקטורת סמים חוץ מן החלבנה שאין לו מקום במליצת השיר הזה אשר הרעיה כולה יפה ומום אין בה, (ועיין בזוהר תרומה קל״ב ויקהל ר״י חשבון אחר כפי דרך הסוד).
שלחיך – נרדף לנטישות (ישעיהו ט״ז:ח׳, ירמיה מ״ח:ל״ב), ענפים ארוכים המתפשטים למרחוק; והמשל ר״ל נעמו דרכי הנהגתך גם לכל הנמצאים אצלך.
פרדס רמונים – יפה למראה יותר ממה שפריו טוב למאכל, ע״כ הוסיף עם פרי מגדים (שר״ל לבך הטוב מביאך למעשה חסד); ומגד בחילוף והיפוך אותיות מתק.
כפרים עם נרדים – ריחך טוב; את יפת תאר וטובת לב וטובת שכל.
שלחיך פרדס רמונים – [בדם נדות איירי, לומר לך, מה פרדס זה נעול כך האשה בשעת נדותה נעולה מלהזקק לבעלה].⁠1 (נדה י״ט:)
שלחיך פרדס רמונים – מהו שלחיך, לשון בני אדם הוא, מה שלח פלוני לארוסתו – רמונים, [משל לכנסת ישראל והקב״ה] היא הכניסה לו כלים ובשמים במנין2 והוא הכניס לה כלים ובשמים שלא במנין, בא שלמה ופירש כפרים עם נרדים.⁠3 (מ״ר)
שלחיך פרדס רמונים – שלחיך – עתיד הקב״ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, זה הבאר,⁠4 מאין היו ישראל [מנסכין יין] כל מ׳ שנה שהיו במדבר – מן הבאר, שהיה מעלה להם מיני דשאים וזרעונים ואילנות, ותדע לך שהוא כן, שכיון שמתה מרים ופסק הבאר אמרו לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון.⁠5 (שם)
שלחיך פרדס רמונים – שילוחך – עתיד הקב״ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה – זה הנחל, דכתיב (יחזקאל מ״ז) ועל הנחל יעלה על שפתו וגו׳.⁠6 (שם)
שלחיך פרדס רמונים – שלוחך – עתיד הקב״ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה – זה אליהו זכור לטוב, שהוא בא לעשות שלום בעולם שנאמר (מלאכי ג׳) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים.⁠7 (שם)
1. ומפרש שלחיך מלשון הפסוק מי השלח ההלכים לאט (ישעיהו ח׳) וכטבע דם נדות.
2. רומז לכלים שהכניסו ישראל לבית המקדש ובשמים לקטורת, הכל במדה ובמשקל.
3. ובפסוק הסמוך נרד וכרכם וגו׳ מור ואהלות וגו׳, והיינו שלא במנין.
4. מלשון ושולח מים על פני חוצות (איוב ה׳), והכמי מן שלחיך מוסב לישראל, ור״ל עתיד הקב״ה להנחילך כל הטובות שהיו בבאר במדבר וכדמפרש.
5. מכלל דעד השתא מה דהוי להו היה בזכות הבאר, והכונה שכמו במדבר כך לעתיד לבא יעשה שיעלה פרדס ומינים שונים למעלה מן הטבע הרגיל.
6. וסוף הפסוק כל עץ מאכל והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. ולכאורה הוא מפרש שלחיך מלשון ושולח מים על פני חוצות, אבל לא נתבאר תכלית הדרשה איזו הטבה הוא מבטיח בזה, ויתכן דדריש שלחיך מה שהוא נעזב ומשולח ממך ואינו עושה פירות יעשנו הקב״ה כפרדס רמונים, וכמו שפת הנחל שאינו מוכשר לגדל פירות אעפ״כ לעתיד יעשה כאלו. וגם יתכן שמפרש שלחיך מלשון משקין בית השלחין, בריש מו״ק, שפירושו שדה שצריכה להשקות בידי אדם, שאע״פ שדבר קשה הוא אפ״ה תעשה פירות כפרדס רמונים.
7. ודריש שלחיך מלשון שלוחך כנוי לאליהו, כדמפרש, ור״ל כמו שפרדס רמונים אהוב וחביב לבני אדם כך יהיה בואו של אליהו אהוב וחביב, לפי שיבא לעשות שלום בעולם.
אפילו1 שְׁלָחַיִךְ – השדות היבשות שלך2, מלאים כל טוב3 כְּפַּרְדֵּס4 רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים – פירות משובחים ומעולים5 המפזרים ריח טוב, כריח6 עירבוב בִּשְׂמֵי7 כְּפָרִים8 עִם בִּשְׂמֵי9 נְרָדִים10, שהרכבתם מעלה ריח ערב ונודף למרחוק11:
1. רש״י.
2. הן הקרקעות הבלתי נאותות לפירות, ספורנו. ואבן עזרא ומצודת ציון ביארו שכך נקראים הסעיפים המתפשטים ויוצאים כמו (ישעיהו טז, ח) ״שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ״ שביאורו הענפים המתפשטים.
3. רש״י.
4. גן עצי מאכל נקרא פרדס, מצודת ציון.
5. מצודת ציון.
6. מצודת דוד.
7. רש״י.
8. מין בושם, מצודת ציון.
9. רש״י, מצודת ציון.
10. מין בושם, מצודת ציון.
11. מצודת דוד. והנמשל, לפי מעשיה ההגונים של כנסת ישראל ושמירת הצניעות מובטח שיהיו ילדי ישראל מלאי חכמות, כרימון המלאה גרגירים, ובני מידות טובות ששמם יפורסם למרחוק, מצודת דוד. ורש״י ביאר שאף הקטנים שבישראל יש בהם מעשים טובים. ובמדרש, מה הפרדס הזה של רמונים שהוא נאה, כך הם ישראל נאים במעשיהם הטובים. מה הרמונים נאים ומוטעמים, כך ישראל מלאים מצוות. וכן ישראל עתידים להעשות כפרדס רמונים על ידי אליהו, לקח טוב.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרש״ילקח טובאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא ב׳ מליםפסאודו-רש״יר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״געקדת יצחקר׳ מאיר עראמהמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144