[א] דָּבָר אַחֵר:
שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – דָּמְיָה לְפַרְדֵּס רִמּוֹנִים, לִישָׁן בְּנֵי נַשׁ הוּא מַה שָּׁלַח פְּלוֹנִי לַאֲרוּסָתֵיהּ, רִמּוֹנִים. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי סִימוֹן, חַד אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּוְאֵלֶּה שְׁמוֹת: וְזֹאת הַתְּרוּמָה [וגו׳] זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים, וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים, אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים
(שמות כ״ה:ג׳-ז׳). וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל: וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה
(יחזקאל ט״ז:י׳), רַבִּי סִימַי אָמַר פּוֹרְפִּירָא תִּרְגֵּם עֲקִילַס אִפָּלִיקְטָא. וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ
(יחזקאל ט״ז:י׳), תַּחַת עוֹרוֹת תְּחָשִׁים, וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ
(יחזקאל ט״ז:י׳), תַּחַת שֵׁשׁ וְעִזִּים, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי
(יחזקאל ט״ז:י׳), רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר עֲשָׂאָן מַמָּשׁ בָּעוֹלָם, וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִקִּיפָן עַנְנֵי כָבוֹד, הַאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן
(שמות י״ג:כ״ב), וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי
(יחזקאל ט״ז:י״א), זֶה זַיִן, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר זַיִן שֶׁנִּתַּן לָהֶם בְּחוֹרֵב, שֵׁם הַמְפֹרָשׁ חָקוּק עָלָיו, וּכְשֶׁחָטְאוּ נֻטַּל מֵהֶן, וְכֵיצַד נֻטַּל, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלַף, וְרַבָּנָן אָמְרִין מַלְאָךְ יָרַד וּקְלָפוֹ. וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ
(יחזקאל ט״ז:י״א), אֵלּוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁחָקוּק עֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וגו׳
(שמות ל״ב:ט״ז). וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ
(יחזקאל ט״ז:י״א), אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָמִיד
(משלי ו׳:כ״א), וָאֶתֵּן נֶזֶם
(יחזקאל ט״ז:י״ב), זֶה נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ
(יחזקאל ט״ז:י״ב), זֶה הַצִּיץ, דִּתְנֵינַן הַצִּיץ דּוֹמֶה לְטַס שֶׁל זָהָב וְרָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמֻקָּף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ
(יחזקאל ט״ז:י״ב), זוֹ הַשְּׁכִינָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה׳
(ישעיהו ס״ב:ג׳). וּכְתִיב: וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה׳ בְּרֹאשָׁם
(מיכה ב׳:י״ג). וְאִלֵּין תְּלָתֵי אַחְרָנְיָיאתָא מָה אִינוּן: וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם
(יחזקאל ט״ז:י״ג-י״ד). כְּפָרִים עִם נְרָדִים, רַבִּי הוּנָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ שְׁלשָׁה עָשָׂר וְהוּא הִכְנִיס לָהּ שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים, כְּדֶרֶךְ חָתָן לִהְיוֹת כּוֹפֵל כְּתֻבָּה שֶׁל כַּלָּה. רַבִּי אַחָא אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים, כֵּלִים עַל יְדֵי משֶׁה וּבְשָׂמִים עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
(מלכים א י׳:י׳). רַבִּי סִימוֹן אָמַר הִיא הִכְנִיסָה לוֹ כֵּלִים וּבְשָׂמִים בְּמִנְיָן, וְהוּא הִכְנִיס לָהּ כֵּלִים וּבְשָׂמִים שֶׁלֹא בְמִנְיָן, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ: כְּפָרִים עִם נְרָדִים.
[ב] דָּבָר אַחֵר:
שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – שְׁלָחַיִךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתֵךְ כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה הַבְּאֵר, מֵאָן הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְנַסְכִים כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן הַבְּאֵר, וּמִמֶּנּוּ הָיוּ רֹב הֲנָיָתָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַבְּאֵר הָיְתָה מַעֲלָה לָהֶם מִינֵי דְשָׁאִים, מִינֵי זֵרְעוֹנִים, מִינֵי אִילָנוֹת, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּתָה מִרְיָם וּפָסְקָה הַבְּאֵר מֵהֶן הָיוּ אוֹמְרִים: לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן
(במדבר כ׳:ה׳). רַבִּי לֵוִי אָמַר מִן הָאֶשְׁכּוֹל, עַל שֵׁם: וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד
(במדבר י״ג:כ״ג), אֶפְשָׁר כֵּן, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פֵּרוֹת הָיוּ גַּסִּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין מִמַּה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מוֹכְרִין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יֵינָם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְיִשְׂרָאֵל.
[ג] דָּבָר אַחֵר:
שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – שְׁלוּחַיִךְ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתֵךְ כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵיזֶה זֶה, זֶה הַנַּחַל, דִּכְתִיב: וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ וגו׳ וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה
(יחזקאל מ״ז:י״ב), מַהוּ לִתְרוּפָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִתְרַפְיוֹן, מָצֵיץ עָלֵיהּ וּתְרַף מְזוֹנֵיהּ. רַב וּשְׁמוּאֵל חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁל מַעְלָן, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁל מַטָּן. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִלְמִים, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת.
[ד] דָּבָר אַחֵר:
שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים – שִׁלּוּחַיִךְ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתֵךְ כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵיזֶה זֶה, זֶה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, דִּתְנֵינַן תַּמָּן מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרֵיפָה הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְקֵרְבוּהָ בְּנֵי צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְרִחֲקוּהָ בְּנֵי צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, כְּגוֹן אֵלּוּ אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר לְרַחֵק וּלְקָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר. לְקָרֵב אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְהַשְׁווֹת אֶת הַמַּחְלוֹקוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וגו׳
(מלאכי ג׳:כ״ג), וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וגו׳
(מלאכי ג׳:כ״ד).