Shir HaShirim 4 – שיר השירים ד‏ – Mikraot Gedolot

וּמַיָּא דְּשִׁילוֹחַ מְדַבְּרִין בְּנִיחַ עִם מוֹתַר מַיִן דְּנָגְדִין מִן לְבָנוֹן לְאַשְׁקָאָה יָת אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִנּוּן עָסְקִין בְּפִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא דִּמְתִילִין לְבֵירָא דְּמַיִן חַיִּן וּבִזְכוּתָא דְּנִסּוּךְ מַיָּא דִּמְנַסְּכִין עַל מַדְבְּחָא בְּבֵית מַקְדְּשָׁא דְּמִתְבְּנֵי בִּירוּשְׁלֵם דְּמִתְקְרִי לְבָנוֹן.

[א] מַעְיַן גַּנִים בְּאֵר מַיִם חַיִּים – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פְּעָמִים כְּתִיב בַּתּוֹרָה בְּאֵר בְּאֵר, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים שֶׁנִּקְנֵית בָּם הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים. וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה זֶה מַזִּיל מִקְצַת דָּבָר וְזֶה מַזִּיל מִקְצַת דָּבָר, עַד שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה יוֹצֵאת כְּמִין לְבָנוֹן.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא זֶה מַלְחִים מִקְצַת דָּבָר וְזֶה מַלְחִים מִקְצַת דָּבָר עַד שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה יוֹצֵאת כְּמִין לְחָיַיִם.

מעין גנים באר מים חיים – זה המעין שהמקום עתיד לטהר את הצדיקים. לקיים מה שנאמר ואת דמי [ירושלים] ידיח מקרבה (ישעיהו ד׳:ד׳).

ד״א מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון – מה (הטובה) [הטבח] הזה שהוא נותן טפה אחת בכוס או בקדרה ונוזלה. כך עתיד המקום לטהר את ישראל מע״ז וגלוי עריות ושפיכות דמים. או יכול יאמרו הצדיקים על הקלות הוא מוחל. אבל על החמורות אינו מוחל. הוא אומר על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל (יחזקאל י״ח:ט״ו). ואומר לישראל כטמאת הנדה היתה דרכם לפני (שם ל״ו:י״ז). אלו אמר כטומאת נבלה או כטומאת שרץ לא היה להם טהרה לעולם. [אלא מה הנדה שהיא טובלת במים וכשרה לביתה כך כשנתרחצו במעין הזה אתם טהורים לעולם].

ד״א נוזלים מן לבנון – אלו הנביאים שעמדו בבית המקדש.

באר מים חיים – זו תורה של ארץ ישראל.

מעין גנים – אמר ר׳ יוחנן מ״ח פעמים כתיב בתורה מים חיים כנגד מ״ח דברים שתורה נקנית בם, אמר רבי עזריה נמשלה תורה במים שזה מזיל מקצת דבר וזה מזיל מקצת דבר וההלכה יוצאה כמן לבנון.

מעין אלגנאן, ביר מא נאבע, והואטל מן אללבנאן.

מעיין של הגנות, באר מים נובעים, ונוזלים מהלבנון.

ויותר נראה כי מעין גנים היא תורת משה אשר ממנה שואבים כל מימות הפרדסים והמעינות והבארות.

מעין גנים – כל זה מוסב על שלחיך (שיר השירים ד׳:י״ג), ומקלסן במעיין המשקה אותן.

והדוגמא: על שם טבילות טוהר שבנות ישראל טובלות.

ונוזלים מן לבנון – ממקום נקיות באין עכירת טיט.

You are a garden spring – All this refers back to, "Your arid fields,⁠" and he praises them like a fountain which irrigates them.

The allegory is: It refers to the immersions of purification which the daughters of Yisroel immerse themselves.

And flowing streams from Levanon – From a place of cleanliness, without the murkiness of mud.

מעיין גנים באר מים חיים – זהו שאמ׳ הכתו׳ בעת ההיא יצאו מים חיים בירושלם חציים אל הים הקדמוני וגו׳. ואו׳ ומעיין מבית י״י יצא והשקה את נחל השטים. אלו מים מפ׳ שעתידין לצאת מתחת מפתן הבית כענין שנאמר על ידי יחזקאל וימד אלף באמה ויעבירני [במים] מי אפסיים. וימד אלף באמה ויעבירני מי ברכים. וימד אלף באמה ויעבירני מי מתנים. מכאן ואילך מי שיחו. ואו׳ ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו וגו׳. רב ושמואל חד אמ׳ להתיר פה אלהים וחד אמ׳ להתיר פה עקרות. ותרווייהו איתנהו. מעיין גנים. זה מעיין שעתיד השם לטהר בו ישראל כענין שנאמר ואת דמי ירושלם יריח מקרבה. וכבר נקראו ישראל על ידי יחזקאל נדה כענין שנאמר כטומאת הנדה היתה דרכם לפני. לא קראם טומאת נבילה או טומאת שרץ אלא טומאת הנדה מה נדה שהיא טובלת במים וכשרה לבעלה כך כשירחצו ישראל במים טהורים יטהרו שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו׳. ס״א. על הנבואה שנמשל למים מלמד שעתידין הכל שתשרה עליהם רוח קדש שנאמר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו׳.

ואת כמעין גנים באר מים חיים שישיבו נפש עיפה.

Thou art like a fountain of gardens, a well of living waters, which refresh the weary soul.

מעין גנים – טבילת הטהרה.

A fountain of gardens. The immersions for purification.

ועניין מעיין גנים – על נשי הטבילה.

מעין גנים – לאחר שפי׳ מיני האילנות ובשמים, חוזר לשנותו ומפרש ענין המעין הנזכר למעלה, ואומר: שאותו מעין שבגן הוא באר מים חיים – נובעין תמיד ולא יכזבו מימיו.

ולפי שיש בגן זה הרבה עניני גנים אילנות ובשמים, לכן אומר: מעין גנים {וגו׳} ונוזלים מן לבנון – מקור נביעתו מתחת לעצי הלבונה הנזכר למעלה.⁠^א

א. להלן לאחר הביאור על ה׳:א׳ מופיעים ביאורים נוספים לפסוק זה.

מעין גנים באר... ונזלים – התורה משולשת¹.

מעין גנים באר [מים חיים] (וכו׳) – במדבר²

דבר אחר, נהרי גן עדן³, ונהר שיצא מבית קדשי קדשים⁴.

״גל״ א׳ ״מעין״ ב׳⁵ מעין ג׳ באר ד׳ ונוזלים ה׳, כנגד ה׳ חומשי תורה. ואם תחשוב ״שלוחיך״⁶ הרי ו׳, כנגד ו׳ סדרי משנה, או תחשוב ונוזלים לשון רבים, הרי ו׳.

באר מים – אברם באותיות, בזכות אברהם שאמר ״יקח נא מעט מים״⁷.

באר – לבאר תורה⁸.

ונוזלים מן לבנון – מבית המקדש, ״ומעיין מבית ה׳ יצא״⁹.

דבר אחר, מן לבנון – מגן עדן¹⁰.

דבר אחר, הכל על התורה – ״באר מים חיים״¹¹.

דבר אחר, ונוזלים – מה שנתנבאו הנביאים, וזה נוזלים – הכל מבית המקדש קבלו¹², וזהו לבנון. ונוזלים גי׳ אל הנביאים.

באר מים חיים – רמ״ח מצות עשה. נוזלים מן לבנן גי׳ שס״ה – מצות לא תעשה, ונוזלים מן לבנון.

1. מעין גנים א׳, באר מים חיים ב׳, ונוזלים מן לבנון ג׳

2. במדבר כא:יז

3. בראשית ב:י-יד

4. יואל ד:יח, זכריה יד:ח, שקלים ו:ג, מדרש לקח טוב

5. לעיל פסוק יב

6. לעיל פסוק יג

7. בראשית יח:ד, מכילתא יג:כא, תנחומא וירא ד, בראשית רבה מח:י, שכל טוב, ועדיין היה שמו אברם

8. ראה דברים כז:ח, שיר השירים רבה

9. יואל ד:יח, מדרש לקח טוב

10. תהלים קד:טז ורש״י שם, בראשית רבה טו:א,

11. בראשית כו:יט, ברכות נו:

12. ראה שיר השירים זוטא, בבא בתרא יב:

מעין גנים באר מים חיים המדעים שלהם אינם רק נרכשים מבחוץ אלא הם שפע המגיע אליהם ממקום פנימי ונסתר, כמו באר נובעת ומים היורדים מלמעלה.

מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון – אמר שמה שישפיעהו אליו הוא טוב מאד להשקות הגנים לתת פרים ושהבאר ההוא הוא באר מים חיים אשר לא יכזבו מימיו. ואולם אמרו ונוזלים מן לבנון ירצה בזה שזאת ההשפעה נכונה מאד ומסודרת מהשכל. והעיר עוד בזה על ההתמדה והקיום וזה שהמים אשר מוצאם מן ההרים הם יותר מתמידים להתחבר שם סבות הוייה המים כמו שנתבאר בספר האותות וכאלו אמר שהיא מוכנת להשפיע אליו מה שיצטרך לו בזאת החכמה בלי ספק עד שהגיע לו השלמות.

כי על זה אמר מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון.

{עזרא הסופר כמעיין מים חיים}

מעין – זה עזרא הסופר תורת אלהינו, אשר היא מים חיים ונוזלים מן לבנון, אליהם צוה למעלה ׳גן נעול מעיין חתום׳ (פסוק יד) כמפורש, וגם אליהם אמר למטה ׳אכלו רעים׳ (להלן ה, א):

חיים – נובעים כמו על מים חיים (ויקרא י״ד:ה׳).

ונוזלים – מלשון הזלה ונטיפה.

מעין גנים – רוצה לומר בדין הוא שיהיו השליחות פרדס רמונים וכו׳, כי המעין המשקה את הגנים הוא באר של מים חיים מוקף מחיצות, ולא מגולה לשיבא בו אבק ועפרורית וגם המים ההם נוזלים ונובעים מהר הלבנון, ולכן המה מתוקים ביותר. ולזה מהראוי שיצליחו השליחות להיות פרדס רימונים וכו׳, רוצה לומר בדין הוא שיהיו בניך מלאים חכמות ומדות טובות, לפי שאת הוא מקור מחצבם, והגונה את להוליד תולדות כאלה. והנמשל הוא לומר לפי שמקום מחצבת כנסת ישראל היא מאבות ואמהות כשרים וצדיקים, ראויים התולדות להתדמות אל האבות.

משל:

שלחיך – מבאר שבחי הגן שנמצאו בו כל פרי חמד, ושבחי המעין שהוא באר מים חיים וכו׳.

מליצה:

מעין – אחר שחשב מעלת הגן שהוא התורה והמצוה אשר נתן בעל הגן לנוטרים. יחשב מעלת המעין עצמו המשקה את הגן. שהוא עצמות הנפש וקדושתה שהיא מעין גנים. היא המעין המשקה את הגן שמימיו נובעים מעצמם. וגם היא באר ששואבים ממנו מים חיים, ומי המעין נוזלים מן לבנון. ר״ל כי היא עצם רוחני משכיל בפועל נובעת חכמה ודעת ורוח ה׳. וגם ממנו ישאבו מים חיים הנצחיים ע״י העיון והעבודה והטהרה. שאז ישאבו הגופות מי ההשכלה וחיי עד מן המקור הקדוש אשר לא יכזבו מימיו. (עיין בזוהר בלק ר״א ע״ב) והמים נוזלים מן לבנון העליון. כי מימיו מן המקדש הם יוצאים ששם מעון הרוחות והנפשות.

מעין גנים – אַתְּ מְשַׂמַּחַת הַמְסִבָּה.

באר מים חיים – טוב שכלך ולבך לא יחדל.

ונזלים – כמים קרים על נפש עיפה (משלי כ״ה:כ״ה).

באר מים חיים – ת״ר, הרואה באר בחלום ישכים ויאמר הפסוק באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ז׳) כהקיר בור מימיה.⁠¹ (ברכות נ״ו:)

באר מים חיים – א״ר יוחנן, מ״ח פעמים כתוב בתורה באר,⁠² כנגד מ״ח דברים שהתורה נקנית בהם,⁠³ הדא הוא דכתיב מעין גנים באר מים חיים.⁠⁴ (מ״ר)

ונזלים מן לבנון – מהו ונוזלים מן לבנון, א״ר עזריה, זה מזיל מקצת דבר וזה מזיל מקצת דבר עד שתהא הלכה יוצאת כמן לבנון.⁠⁵ (שם)

1. ענין אמירת פסוק זה הוא משום דבכלל צריך אדם לפתור לו חלומו לטובה, יען כי החלומות הולכין אחר הפתרון כמבואר בירושלמי מעש״ש פ״ד ה״ז, ובבבלי ברכות נ״ה ב׳ הלשון אחר הפה והכונה – אחר הפתרון, ועיין מש״כ בתו״ת ר״פ מקץ בענין זה בכלל, ולכן טוב שיפתור לו האדם את חלומו בלשון טוב, וכה מבואר בפ׳ הרואה בברכות כמה ענינים שרואה האדם בחלום ויש בהם נטיות בלשון לרעה ולטובה יתפוס בלשון הנוטה לטובה וכך יעלה מפני שהחלומות הולכין אחר הפתרון, ובזה דרשה מבוארת. והנה העתקנו דרשה זו כאן ע״פ התורה אור שציין זה הפסוק בגמרא לכאן, אבל לדעתנו שייך לדרשה זו הפסוק דפ׳ תולדות (כ״ו י״ט) וימצאו שם באר מים חיים, יען דמאותו הפסוק ילפינן בברכות שם דבאר הוא בכלל חלום טוב מדכתיב בענין שלום, באותה פרשה, ולבד זה הוא מוקדם בתורה.

2. מ׳ פעמים כתיב באר ובארות בארות חומר (פ׳ לך) שתים שהן ארבע, וכן בארות בארות דגבי יצחק (פ׳ תולדות) הרי מ״ח, ובארות דבני יעקן לא חשיב אולי משום דשם לויי להם.

3. ר״ל במ״ח מעלות ומדות טובות בגוף ובנפש, ומנויין בפרטן בפ״ו מ״ה דאבות.

4. ובאר רמז לתורה על שם הכתוב באר חפרוה שרים שנדרש על התורה.

5. יתכן דרומז למ״ש באגדה דהמים הנוזלים משלג הלבנון הם צלילים ומנוקים [עיין בפירש״י לירמיה י״ח י״ד], וכן יתברר הדין בחברת תלמידי חכמים, כשזה מזיל מקצת דבר, ר״ל אומר איזה טעם וסברא וזה מזיל דבר.

ובדין הוא שכך יהיו שְׁלָחַיִךְ, כי¹ הַמַעְיַן אשר משקה את² הַגַּנִּים הוא בְּאֵר של מַיִם חַיִּים – מים נובעים³ ממעיין המוקף מחיצות ואינו מגולה כך ששום דבר עכור לא יכול ליפול בו, ובנוסף המים שלו נובעים⁴ וְנֹזְלִים מִן הר⁵ הַלְבָנוֹן שהוא נקי ואין בו עכירת טיט⁶, ולפיכך מימיו מתוקים ביותר⁷:

1. רש״י, מצודת דוד, וראה ביאור בפס׳ יג.

2. מצודת דוד.

3. מצודת ציון.

4. מצודת דוד.

5. שם.

6. רש״י.

7. מצודת דוד. והנמשל, היות ומקום מחצבת כנסת ישראל היא מאבות ואמהות כשרים וצדיקים, ראויים התולדות להיות דומים אל האבות, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהכוונה לזכות נשות ישראל הצדקניות הטובלות טבילות טוהר, המשולה לטוהר המעיין. ובמדרש, זהו שאמר הכתוב (זכריה יד, ח) ״בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ‍ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי״ וגו׳, אלו מים מפכים שעתידים לצאת מתחת מפתן הבית, ״מעיין גנים״ זה מעיין שעתיד ה׳ לטהר בו ישראל לעתיד לבוא, לקח טוב. ועוד דרשו, א״ר יוחנן ארבעים ושמונה פעמים כתוב בתורה ״באר״ כנגד ארבעים ושמונה דברים שנקנית בהם התורה, הדא הוא דכתיב ״מעין גנים באר מים חיים״, מדרש רבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון