Shir HaShirim 4 – שיר השירים ד‏ – Mikraot Gedolot

קְבִיעַ עַל לוּחַ לִבִּי רְחִימְתִיךְ אֲחָתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא קְבִיעַ עַל לוּחַ לִבִּי חִבַּת זוּטַר רַבָּנַיִךְ דְּהוּא צַדִּיקָא כְּחַד מִן רַבָּנֵי סַנְהֶדְּרִין וּכְחַד מִן מַלְכַיָּא דְּבֵית יְהוּדָה דַּהֲוָת יְהִיבָא כְּלִילָא דְּמַלְכוּתָא עַל צַוְרֵיהּ.

[א] לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בְּמִצְרַיִם וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת. לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְיֻחָד וְהַגִּבּוֹר שֶׁבִּשְׁבָטַיִּךְ.

דָּבָר אַחֵר: לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּיָּם וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, שֶׁעֲמַדְתֶּם לְפָנַי עַל הַר סִינַי וַאֲמַרְתֶּם: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כ״ד:ז׳). בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְיֻחָד וְהַגִּבּוֹר שֶׁבִּשְׁבָטַיִךְ.

דָּבָר אַחֵר: לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּמִּדְבָּר וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן (במדבר ט׳:ט״ו). בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְעֻלֶּה בַּשְּׁבָטִים. אִית דְּאָמְרֵי נְשֵׁי דּוֹר הַמִּדְבָּר כְּשֵׁרוֹת הָיוּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָמְדוּ וְנִמְלְכוּ עַצְמָן וְלֹא נָתְנוּ כְּלוּם מִנִּזְמֵיהֶן לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת לָהֶן מִיָּד נָעֲלוּ דַּלְתוֹתֵיהֶן.

דָּבָר אַחֵר: לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּמְרַגְּלִים וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, זֶה יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו׳ (במדבר ל״ב:י״ב). בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְיֻחָד וְהַגִּבּוֹר שֶׁבִּשְׁבָטַיִךְ.

דָּבָר אַחֵר: לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּשִּׁטִּים, וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, זֶה פִּנְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה (תהלים ק״ו:ל׳-ל״א). בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה.

לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך – משל למה הדבר דומה לתינוקת בת מלכים ששלח המלך אחריה ראה אותה באחת מעיניה ושבחה אלו ראה כל הגוף על אחת כמה וכמה. לכך נאמר לבבתני אחותי כלה [לבבתיני באחת מעיניך].

ד״א לבבתני אחותי כלה – את נתת לי את הלב שאהיה מלך על הבריות.

לבבתיני אחותי כלה – משל למה הדבר דומה לתינוקות בת מלכים שלח המלך אליה ראה אחת מעיניה ושבחה אילולי ראה אותה בכל גופה על אחת כמה וכמה. א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן לבבתיני וגו׳ בתחלה באחת מעיניך לכשתעשי בשתי עיניך.

דבר אחר: לבבתיני אחותי – זה אברהם שאיחה להקב״ה כל באי עולם.

מצורוניך – זה דוד שהיה באמצע הדורות שכרת הקב״ה ברית עולם אשר כרת את אברהם, כרתי ברית לבחירי, מה כלה אינו באה אלא בשדוכין, כך ישראל אינם באים אלא בת״ח.

אכ׳ד׳ת קלבי יא אכ׳תי יא ערוס, אכ׳ד׳ת קלבי בואחדה מן עינאך, במכ׳נקה ואחדה מן ענקך.

אחותי! הכלה (ביחס לחתן שלה)! לקחת את לבי באחת מהעינים שלך, בצוארון אחד מהצואר שלך.

לבבתיני – לקחת את לבי.

לבבתיני אחותי כלה, הוא כשהטיבו ישראל מעשיהם בזמר דוד ושלמה הוסיף להם הקב״ה שם על שמותיהם וקראם אחותי כלה. אבל לבבתיני השניה, נראה יותר לפי המשך הענין וסדרו ראשון ראשון שהוא פרישת ישראל משושלת בית דוד בימי רחבעם שלא נותר מהם נאמן לה׳ ולנביאו זולת יהודה ובנימין. ואמרו המפרשים שהנשים לא נשמעו לבעליהן במעשה העגל כי אם בתרומת המשכן.

לבבתיני – משכְתְ את לבי אלייך.

באחת מעינייך – הרבה דוגמות טובות שביך, לוּ לא היה ביך אלא אחת מהן, הייתי מחבביך ביותר, וכל שכן בכולן.

וכן באחד ענק מצורוניך – באחד מרבידי ענקי קישוטיך, הם טכסיסי^א מצות שישראל מצויינין בהן.

דבר אחר: באחד ענק – באחד מאבותיך, הוא אחד היה אברהם (יחזקאל ל״ג:כ״ד) הנקרא ענק: האדם הגדול בענקים (יהושע י״ד:ט״ו).

א. כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142, אוקספורד 34. בדפוסים: ״תכשיטי״.

You captured my heart – You have drawn My heart to you.

With but one of your eyes – Of the many good characteristics that you possess, if you had only one, I would love you dearly, and all the more so with all of them.

And similarly, "with one necklace of your necklaces,⁠" with but one of the chains of your necklaces. These are the adornments of commandments through which the [Bnei] Yisroel are distinguished.

Another explanation of "בְּאַחַד עֲנָק,⁠" with one of your forefathers, [the one] referred to as, "was one,⁠"¹ the one singled out, and this is Avraham, who is called עֲנָק [=a giant], "the greatest man among the giants בַּעֲנָקִים.⁠"²

1. Yechezkel 33:24.

2. Yehoshua 14:15.

לבבתיני אחותי כלה – אמ׳ השם היה לי לב עליכם בתחלה לרחמכם כענין שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבה ועוד הוספתם לי רחמים עליכם שנא׳

לבבתיני באחד מעיניך – על שסבלתם עול המלכיות באהבה אני מרחמכם שנאמר לכן יחכה י״י לחננכם ולכן ירום לרחמכם וגו׳. באחת מעיניך כאחת ענק מצוארוניך. כשם שפשטתם לי צואר ליהרג על ייחודי שנאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה.

לבבתיני – הסירות לבי כמו מסעף (ישעיהו י׳:ל״ג) – יכרית הסעיף, וכן ושרשך (תהלים נ״ב:ז׳).

באחת^א ענק – קישורים וחרוזים, כמו וענקים לגרגרותיך (משלי א׳:ט׳).

א. כן בכ״י לונדון 27298 (גם בפירוש על דרך המדרש), פריס 334, וכן במספר כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״באחד״.

לבבתיני – עשית רצון לבי על יד אחד מהנביאים, והוא אליהו שהחזיר ישראל בתשובה.

באחת^א ענק – הוא שבט יהודה, שמלכי יהודה היו הרוב מהם חסידים.

א. כן בכ״י לונדון 27298 (גם בפירוש המלים), וכן במספר כ״י של המקרא. בכ״י פריס 334 ובנוסח המקרא שלנו: ״באחד״.

Thou hast ravished my heart. Thou hast fulfilled the delight of my heart by one of the prophets, namely, Elijah, who brought Israel back to repentance.

With one chain. The tribe of Judah, for the kings of Judah were mostly pious.

לבבתיני – לקחת לבי.

ענק – מיני חלי קשורים על הצואר, וכמוהו וענקים לגרגרותיך (משלי א׳:ט׳).

לבבתיני – אחר שאמר: כולך יפה (שיר השירים ד׳:ז׳), אמר עתה: לבבתני באחד ענק מצוארוניך – זהו שבט יהודה שהלך אחרי השכינה, כי רוב מלכי יהודה היו צדיקים.⁠^א

ועניין באחד מעיניך – הוא אליהו הנביא שהחזיר ישראל בתשובה שלימה ודבקו בשם.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י וטיקן 488: ״חסידים״.

לבבתיני – פתרונו: עשית לבי משוך עליך באהבה.

לבבתני באחת מעינייך – אם לא כי אם עינייך אחת, לבי הומה בקרבי מרוב אהבתיך.

באחד^א ענק מצוארוניך – מענקים שבצוארוניך. ועל שם צואר נקרא צוארוניך.

א. כן בפסוק. בכ״י: באחת.

לבבתיני אחותי כלה. ולא פירש כלום עד סוף הפסוק – ליבבתיני באחת מעיניך, כמו ״נשאו נהרות י״י נשאו נהרות קולם״ (תהלים צ״ג:ג׳); ״כי הנה אויביך י״י כי הנה אויביך יאבידו״ (תהלים צ״ב:י׳); ״עד מתי רשעים י״י עד מתי רשעים יעלזו״ (תהלים צ״ד:ג׳); ״הבו לי״י משפחות עמים הבו לי״י כבוד ועוז״ (תהלים צ״ו:ז׳); ״ימינך י״י נאדרי בכח״ (שמות ט״ו:ו׳). כל אילו המקראות חוץ מן הראשון אינו אומר אלא התחלת^א הדבור, ומזכיר שם כל המעשה,⁠^ב וחוזר וכופל את דבריו, ומסיימם.

ליבבתיני. נכנסה בלבי. מעיניך – מגווני תכשיטיך, כמו ״ועינו כעין הבדולח״ (במדבר י״א:ז׳). באחת^ג ענק. יש נשים שיש להם ענקים כפולים במיני תכשיטים, ואני אוהבך, יפת בעיני באחד.⁠^ד

והדוגמה באחד ממלכי יהודה הצדיקים, או במצוה אחת שאדם עושה לשם שמים.

א. כתב-היד מוסיף כאן: התורה, אך מלה זו מסומנת למחיקה.

ב. כך בכתב היד. נוסח זה בעייתי, שהרי רק בצלע השנייה של התקבולת מוזכר ״כל המעשה״. אלא שלהציע נוסח חלופי קצת יותר קשה. ייתכן שמשפט זה פשוט הוזז ממקומו, והוא התייחס במקור לצלע השנייה. אולם ייתכן שמדובר בטעות מסוג אחר – או כזו הקשורה להוספה המוטעית של המלה ״התורה״ לפני כן (ראו לעיל הע׳ 123); או אולי הנוסח הנכון הוא ״ומזכיר שֵם של המעשה״, כלומר הדובר מזכיר את שמו של הנמען, וכדברי רשב״ם בשמות ט״ו:ו׳: ״אך בחציו הראשון מזכיר במי הוא מדבר״.

ג. בנוסחנו: בְּאַחַד. קניקוט מביא עדי נוסח רבים לנוסח של פרשננו. בטקסט המקראי שבכתב היד כתוב בְּאַחַד כנוסח המסורה, וגם לפני כן באותו פסוק כתוב ״בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ״ (נוסח המסורה כתיב באחד, קרי בְּאַחַת).

ד. בכתב היד המלה האחרונה אינה ברורה, ונראה כאילו כתוב: אחייך, מה שהופך את כל המשפט ללא מובן.

לבבתיני אחותי כלה – א׳ לה: אל תחשבי בלבך שלא נוכל לעלות אל¹ הרי האריות והנמרים פן יטרפו אותנו, אל תפחדי מהם, כי לבבתיני – כלומר: נתת לי לב אמיץ כגבורים, שבשביל אהבתך נתגברתי ונברא לי לב חדש, שיש לי כח ללחום עם האריות והנמרים ולגרשם ממעונותם. וכן דרך החושקים שעושים מלחמות ונצחונות בשביל אהבת חשוקתם.

לבבתיני – אקורש מיאי.⁠²

[לבבתיני – תצוד לבי ביפיך, כמו: נפש יקרה תצוד (משלי ו׳:כ״ו).⁠³]⁠^א

באחד מעיניך – בהבטה אחת שאת מבטת בי באחד מעיניך, ותוסף לבי וכחי. וכך דרך החושקות שמביטות אל דודם בעין אחד דרך רמיזה וחבה.

או שמא אחד אינו מוסב אעיניך, אלא פי׳: לבבתיני – בהבטה אחד שתביטי בי בעיניך.

או פי׳: באחד מעיניך – באחד מענינים טובים שבך, שאפילו לא היה בך רק ענין אחד הייתי אוהבך, כל שכן שיש בך הרבה ענינים טובים.

או פי׳: באחד ממראיך, כמו: ועינו כעין הבדלח (במדבר י״א:ז׳), ואפילו כשאין אני רואה רק אחד מענקי צוארך, אני מתגבר והולך, לפי שכשאני רואה הענק אני זוכר יופי הצואר.

1. השוו ללשון הפסוק בבמדבר י״ג:ל״א.

2. בלעז: acorasa mei (= encouragea moi).

3. מקורו בפרחון (מחברת הערוך ״לב״).

א. ביאור זה נוסף בגיליון.

לבבתני (אחותי כלה) – ב׳ בפסוק, ב׳ פעמים¹ אומרים קריאת שמע, וכתיב ״על לבבך״². וזה שנאמר באחת מעיניך – באחת קרי, באחד כתיב – קריאת שמע שיש בה ״ה׳ אחד״³.

דבר אחר, לבבתני – תפילה בכל לב⁴. ב׳ לבבתני – ב׳ תפלות חובה ליום⁵.

באחד ענק מצורניך – זה אברהם, וכתיב ״האדם הגדול בענקים״⁶.

1. שיר השירים רבה

6. יהושע יד:טו, רש״י כאן

לבבתיני אחותי כלה הלכת בדרך לפי רצונו של לבי ועשית רצוני.

באחד מעיניך אחד מן הנביאים, אשר החזיר את ישראל לתשובה ולציות [לאל] והרג את עובדי העבודה הזרה¹.

באחד ענק מצורוניך אחד השבטים, שהוא שבט לוי, אשר לא המרה את פיו של הקדוש ברוך הוא מעולם ולא עבד עבודה זרה.

1. לפי פירוש אבן עזרא על הפסוק מילים אלה רומזות לאליהו אשר הרג את נביאי הבעל.

לבבתיני אחותי כלה לבבתיני באחת מעיניך באחד ענק מצורוניך – אמר אליה שגדל חשקו בה באחת מעיניה אשר עיונה בו באלו הדברים אשר המציאה לו בחכמות הלמודיות וכן הענין באמרו באחד ענק מצוארוניך כי הצואר הוא כפל והיה המנהג שם לשום ענק אחד בכל אחד מצדדיו. ואמנם אמר זה כי לה שתי עינים העין האחד יהיה בו הקודם המגיע מהחוש קודם אצל הטבע כמו הענין ברוב החכמות הלמודיות והשני הוא הפך זה ולזה יאמר שגדל חשקו בה במה שהמציאה לו בזה האופן רצוני שיהיה הקודם אצל החוש הוא הקודם אצל הטבע.

והוסיף על שיר ידידותיה לבבתיני אחותי וגו׳ – ירצה שהרהיבה לבו בהביטה אליו באחד מעיניה לפי שההבטה על זה האופן היתה מרוב אהבה כמו שאמר (בראשית מ״ד) ואשימה עיני עליו. הנה עין ה׳ אל יריאיו (תהלים ל״ג). גם באחד ענק מצורוניך כ״ש בכלם.

ואמר לבבתני, לומר כי כל הגדולות וכל הנוראות ההם או רובם עשה עמה בזמן משה ואהרן שעל משה אמר באחד מעיניך רצונו אחד שבמלכים והמנהיגים והמיוחד שבהם. ועל אהרן אמר אחד ענק מצוארוניך. כי כבר אמרנו כי הצואר הוא המזבח והכהנים הם אלף המגן תלוי בענקים לגרגרת והכהן הגדול הוא הגדול והמיוחד שבהם ושניהם צמדים הם אשר אמר עליהם מבעד לצמתך פעמים. וקראם תאמי צביה כמו שאמרה וכל זה לומר כי בשנים אלה הרהיבה לעשות עמה את כל אלה וכל עוד אשר ימשכו אחריהם רבים ממינם אע״פ שלא יהיו שקולים כנגדם ימשך הדבוק והשררה.

{עוצמת האהבה העיונית מעל המידותית}

לבבתני – אמר כי עם היותה רצויה משני מדותיה, יותר היא אהובה, ונפשה היא בזה במדרגת אחות וכלה, כמו שהיתה ראשונה מתוארת ככלה לבד, כי בזה יאחז בפעולותיה וישימה כחותם על לבו. ולפי שבזה יש לו עליה שתי סבות אהבה כפל מלת ׳לבבתיני׳. אומר לבבתיני באחת מעיניך באחד ענק מצוארוניך, ירצה, עם היותו אומר למעלה ׳הנך יפה עיניך יונים׳ (פסוק א), ששבחה בשני השקפותיה הנזכרות, אמר כי באחת מהנה בייחוד לבבה אותו והוא העיוני. וכן אף על פי שצוארה בנוי לתלפיות, ירצה שיש בה גם שני הנזכרים, שגם פה אינו מכוין בזה הקילוס רק לאחת ענק אשר בו האחת כנזכר:

באחד מעיניך. באחת ק׳.

לבבתני – מלשון לב.

ענק – כן יקרא עדי הצואר כמו וענקים לגרגרותיך (משלי א׳:ט׳).

לבבתני – הנה מאז בהיותי עמך משכת את לבי אליך את אחותי כלה ואמר אחותי בלשון חיבה יתירה.

לבבתני באחת מעיניך – יפרש במה משכה לבו, ואמר בהבטת עין אחת מעיניך, כי הבטה בדרך חיבה בעין אחת ממשיך את הלב עד מאוד.

באחד ענק – אף בעדי אחד מקשוטי צוארך משכת את לבי אליך, ומכל שכן בכולם והנמשל הוא לומר אהבתי לך בעבור אברהם אביך שהיה עין העולם, לפרסם אלהותי בין בני אדם להיישירם בדרך אשר ילכו בה. ובעבור משה עבדי המכניסך עמי בברית. וכינהו באחד ענק מן הצואר, שהוא היה העדי והקשוט המיוחד בהמדברים בך, וקוראים בגרון ללכת בדרכי ה׳ ולשמור מצותיו.

משל:

לבבתני – משכת את לבבי אל לבבך הגם שלא תשקיפי אלי רק באחת מעיניך, כי בעין השנית תביט אל חדרי שלמה ובנות ציון השומרות וכן הגם שאין מיוחד אלי רק אחד ענק מצורניך כי השאר לשלמה.

מליצה:

לבבתני – אומר עד עתה היה הדבוק בינינו ע״י ההשגה שהיא במוח, ועתה יהיה ע״י התעוררות הנפש בעבודה שהיא ע״י עבודת הלב שהוא שורש לכח המתעורר וכחות החיים וז״ש לבבתני דבקות לב בלב. ועד עתה היה תנאי ההשגה שתי עינים, שהיא עין המחזה וההשכלה באלהות אשר במרכבה הגדולה שהוא המציאות הכללי, ועין ההשכלה באלהות אשר בנפש שהיא המרכבה הקטנה (כנ״ל א׳ ט״ו, ד׳:א׳) ועתה משכת את לבבי באחת מעיניך, א״צ השגה עיונית על המציאות והנהגתו, רק הסתכלות הנפש בעצמה, שתרד להשגיח על עולמה הקטן, ליחד כל כחותיו ולהקריבו לקרבן לפני מלך הכבוד, וכן די באחד ענק מצורניך שהוא פקודת השכל המעשי לבדו, על היראה והעבודה, וא״צ לשכל העיוני.

לבבתיני – בנין פִּעֵל ע״ד דִשֵּׁן שֵׁרֵשׁ שהוראתם הסיר הדשן והשורש, אף כאן ר״ל הסירות לבי ממקומו.

אחתי – אהבת האח הכשר לאחותו הכשרה היא הנעימה בין כל מיני אהבה, ומי שטעמה ידע מתקה.

כלה – מקושטת בכליל ביום כלולותיה.

באחת וגו׳ – אחת משתי עיניך ואחד מענקי צורניך היו כדאי להוליד בי אהבה עזה כזו, כ״ש שתי עיניך ורוב ענקיך.

צורניך – ההפרש בין וישם רביד הזהב על צוארו (פרשת מקץ) לשון יחיד, ויפל על צוארי בנימן אחיו וגו׳ (פרשת ויגש) לשון רבים הוא שהראשון הוא הצואר ממש, והשני הצואר וסביביו בגובה הגב, וכאן ראוי להיות בלשון רבים שכ״כ היתה מקושטת בענקים שאין די מקום הצואר לבדו לכלכל את כולם, ובא בהברת וֹן להוראת הגדלה (עיין מה שכתבתי למעלה ג׳:ט׳).

לבבתני – אמר הקב״ה, לב אחד היה לכם במצרים ונתתם לי שני לבבות – בדם הפסח ובדם המילה.⁠¹ (שם)

לבבתני – אמר הקב״ה, לב אחד היה לכם בים ונתתם לי שני לבבות – שעמדתם על הר סיני והקדמתם נעשה לנשמע.⁠² (שם)

לבבתני – אמר הקב״ה, לב אחד היה לכם במרגלים ונתתם לי שני לבבות – ביהושע וכלב.⁠³ (שם)

לבבתני וגו׳ – א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן, מאי דכתיב לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך, בתחלה באחת מעיניך ולבסוף בשתי עיניך.⁠⁴ (שבת פ״ח.)

לבבתני באחד מעיניך – אמר הקב״ה, לב אחד היה לכם במדבר ונתתם לי שני לבבות, באחת מעיניך – בהקמת המשכן.⁠⁵ (שם)

לבבתני באחד מעיניך – אמר הקב״ה, לב אחד היה לכם בשטים ונתתם לי שני לבבות, באחת מעיניך – בפינחס, שנאמר (תהלים ק״ו) ויעמוד פנחס ויפלל.⁠⁶ (שם)

באחד מעיניך – [מכאן לנשים צנועות שדרכן לגלות עין אחת].⁠⁷ (ירושלמי שבת פ״ח ה״ג)

באחד ענק מצורניך – זה משה המיוחד והגבור והמעולה שבשבטיך⁸ (מ״ר)

1. דריש לבבתני מלשון שני לבבות [וכמ״ש בב״ב י״ב ב׳ קודם שאכל אדם יש לו שני לבבות שנאמר ואיש נבוב ילבב], וכן דרשינן בכל לבבך – בשני יצריך, ור״ל במצרים היה להם לב אחד – כולו לרעה, כנודע שהיו שקועים שם בעבודה זרה. ואח״כ נצטרף להם גם יצר טוב בקיום מצות פסח ומילה, ונסמך על האגדות שקודם שיצאו ממצרים מלו עצמן, וזו היא גם כונת הדרשות הבאות. והנה דרשה זו והבאות אחריה כנראה בפנים המדרש מקוטעות ומשובשות הן, והעתקנו כפי הנאות לענין.

2. עיין באות הקודם, והלב אחד שהיה להם בים הכונה עפ״י הכתוב בתהלים וימרו על ים בים סוף.

3. יתכן דמתחלה גם יהושע היה לבו שוה למרגלים לרעה, לולא ברכת משה, וכן כלב לולא נשתטח על קברי אבות בחברון, כנודע בדרשה ויבא עד חברון, ומדהוצרכו לברכה ולתפלה, ש״מ שזולת זה היו שוים לכולם.

4. ר״ל בתחלה כשקבלו התורה נתקרבו להקב״ה בעין אחת ולבסוף נתקרבו בשתי עינים, שאמרו נעשה ונשמע, דהיינו התקרבות מלאה ושלמה כאדם המביט במלא עיניו, שהרי סמכו עליו בכל עד שהקדימו נעשה לנשמע, ועיין לקמן פרשה ה׳ פסוק ב׳ בדרשה תמתי בבאור אות י״ג, ומפרש לבבתני מלשון התקרבות נלהבה.

5. ע׳ מש״כ לעיל אות קכ״ו.

6. ר״ל בשטים היה לכם לכולכם לב אחד לרעה כמ״ש ויחל העם לזנות וגו׳, ועם תפלת פינחס נדמה לי כאלו נחלקה לבבכם גם ליצר טוב, שהועילה תפלתו ושכך כעסו.

7. לפנים בעת שהיו נוהגות הנשים ללכת עטופות היו מגלות רק עין אחת כדי לראות מהלכן, ומכאן רמז שמנהג כזה הוא מנהג כשר וצנוע, שהרי כן משבחה הכתוב שלבבתו בעין אחת.

8. שלשת תוארים אלו מתיחסים ביחוד למשה, שהוא היה יחיד בנביאים כמש״כ ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, וגם היה גבור כמ״ש אין הקב״ה משרה שכינתו אלא על גבור וילפו ממשה, [ע׳ לפנינו בתו״ת פ׳ פקודי בפ׳ ויפרש את האהל על המשכן], וגם היה ממעולה שבשבטים ששבט לוי היה מעודו מיוחד לה׳ שלא השתתפו בעגל וכתיב בהם מי לה׳ אלי ויאספו אליו כל בני לוי, וגם כתיב בהו יורו משפטיך ליעקב, וכל אלה התוארים מכוונים בהלשונות באחד ענק מצורניך, באחד – אחד מיוחד, [וכמ״ש במגילה כ״ח א׳ מאי אחד – מיוחד], ענק – גבור, מצורניך, הפאר והמעלה, כי עיקר יופיו של אדם תלוי בצואר, כמבואר לעיל בפ׳ ד׳.

מאז היותי עמך¹ לִבַּבְתִּנִי – כבשת את ליבי² אֲחֹתִי³ כַלָּה – רעייתי הכלולה בכל מיני יופי ופאר⁴, לִבַּבְתִּינִי – משכת את ליבי⁵ בְּהַבָּטַה על⁶ אַחַת (באחד כתיב) מֵעֵינַיִךְ⁷, ואף בְּהַבָּטָה⁸ בְּתכשיט⁹ אַחַד – אֶחָד בלבד¹⁰ עֲנָק¹¹ מִצַּוְּרֹנָיִךְ – המקשט את צוארך משכת את ליבי אלייך, ומכל שכן שאת מושכת את ליבי כשאני מביט בכולם¹²:

1. מצודת דוד.

2. רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד. והוא מלשון לב, מצודת ציון.

3. ואמר אחותי בלשון חיבה יתירה, מצודת דוד.

4. מצודת ציון בפס׳ ח׳.

5. מצודת דוד.

6. שם.

7. כי הבטה בדרך חיבה בעין אחת ממשיך את הלב עד מאוד, מצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד.

10. רש״י.

11. הוא עדי המקשט את הצואר [-שרשרת], מצודת ציון.

12. מצודת דוד. והנמשל, הקב״ה אומר לכנסת ישראל, אהבתי אליך היא בזכות אברהם אביך שהיה עין העולם לפרסם אלהותי בין בני אדם להיישירם בדרך אשר ילכו בה, ובזכות משה עבדי שהכניסך עימי בברית, והמשיל אותם לענק שמקשט את הצואר משום שהם קראו בגרון ללכת בדרכי ה׳ ולשמור מצוותיו, מצודת דוד. ורש״י ביאר שהקב״ה אומר לכנסת ישראל, אילו היה בך רק אחת מתכונותייך הטובות, הייתי מחבבך ביותר וכל שכן בכל התכונות הטובות שיש בך, והמשיל את טכסיסי המצוות שישראל מצויינין בהן לענק המקשט את הצוואר. בדרך נוספת מבאר רש״י ש״אחד ענק״ הוא אחד האבות שהיה האדם הגדול בענקים, והוא אברהם אבינו. ובמדרש, אמר הקדוש ברוך הוא לב אחד היה לכם במצרים ונתתם לי שני לבבות, בדם הפסח ובדם המילה, מדרש רבה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון