Shemuel I 17 – שמואל א יז‏ – Mikraot Gedolot

וְיַת עֲסַר גוּבְנִין דַחֲלָבָא הָאִלֵין תּוֹבֵיל לְרַב אַלְפָא וְיַת אַחָיךְ תַּסְעַר לִשְׁלָם וְיַת טִיבֵיהוֹן תַּיְתֵי.

ואת עשרת חריצי החלב וגו׳ – גדיין מניעין מן אמיהון.

ואת אחיך תפקוד לשלום – דוגמא דידהון.

ואת ערובתם תקח – אמר ר׳ יהודא ברבי סימון למוד שבט יהודה להיות ערבים אלו את אלו. כמה דאת אמר אנכי אערבנו וגו׳ (בראשית מ״ג:ט׳).

ואת עשרת חריצי החלב – גדיין מניען מאמיהון.

ואת אחיך תפקוד לשלום – דוגמא דידהון. ואת ערובתן תקח ערובהון.

אמר רבי יודא בר ר׳ סימון למוד אותו שבט להיות ערב אלו לאלו שנאמר אנכי אערבנו (בראשית מ״ג:ט׳) אמר ישי לדוד בנו הרי השעה שתלך ותקיים אותו הערבות של יהודה זקנך שערב את בנימן מיד אביו שנאמר אנכי אערבנו (בראשית מ״ג:ט׳) לך והוצא אותו מן ערבתו, מה עשה דוד הלך וקיים את הערבות והרג את גלית. אמר לו הקב״ה חייך כשם שנתת נפשך תחת שאול שהוא משבטו של בנימן כשם שעשה יהודה זקנך שנאמר ישב נא עבדך תחת הנער (בראשית מ״ד:ל״ג), כך אני נותן בית המקדש בחלק יהודה ובנימן, ולא עוד אלא שכל השבטים גולים ושבט יהודה ובנימן אין גולים עמהן למה ששני שבטים אלו האמינו בי וקדשו שמי בים שנאמר שם בנימן צעיר רודם שרי יהודה רגמתם (תהלים ס״ח:כ״ח).

א״ר שמואל בר נחמני כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו שנאמר ואת ערובתם תקח דברים המעורבבים בינו לבינה.

והיה האיש (ההוא) אשר יכנו – (כתוב ברמז כ״ה).

חריצי החלב – גובנין דחלבא.

לשר האלף – אני אומר: לשר של אותו אלף שאחיו ממנו, שלכל השבטים היו שרי אלפים לפי אלפיהם.

ואני שמעתי: לשר האלף – זה יהונתן, שאמר עליו: ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין (שמואל א י״ג:ב׳).

ואת ערובתם תקח – ואת ערובת הצלתם ושלומם, תקח באזניך ובלבבך, ותגד לי. וכן תרגם יונתן: וית טיביהון תייתי.

ערובתם – לשון הצלה, כמו: ערוב עבדך לטוב (תהלים קי״ט:קכ״ב). גרנטיש בלעז.

ורבותינו אמרו (בבלי שבת נ״ו.): גט כריתות יקח מאתם ויביא לנשותיהם, להפריד עירוב שבינו לבינה.

Cheeses. [Targum Yonatan renders] 'cheeses.'

To the captain of the thousand. I say 'to the captain of that thousand to which his brothers belong,' for all the tribes had captains of thousands according to their thousands. But I have heard, that 'to the captain of the thousand' refers to Yonatan, concerning whom [Scripture] stated, 'And a thousand were with Yonatan in Givas Binyomin'.⁠¹

And take the tidings of their welfare. The assurance of their salvation and their welfare you shall take into your ears and to your heart, and tell it to me. And so did Targum Yonatan render, 'and their welfare you shall bring.'

Tidings of their welfare. This is an expression of salvation, as in 'Assure your servant for good';⁠²garantis in Old French. Our Rabbis said [it means] that he should take a divorce from them, and deliver it to their wives, to break the connection [עֵרוּב] between him [husband] and her [wife].⁠³

1. Above 13:2.

2. Tehillim 119:122.

3. It was customary for soldiers to divorce their wives upon leaving for war. This was done to spare the wives from any difficulty to remarry in case they did not return. See Maseches Kesubos 9b and Maseches Shabbos 56a.

חריצי החלב – גבינין דחלב על שם שעוצרין אותו בחריץ קורין אותו חריצי החלב ובלעז פַיוְשִילְא.⁠¹

תביא לשר האלף – זה יהונתן כעניין שנאמר ואלף היו עם יהונתן בגבעת בנימין (שמואל א י״ג:ב׳).

ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח – תראה עם מי נתערבו שכן דרך הולכי מלחמה אם מועטין שמתחברין עם אחרים ונעשין לאגודה אחת וחונים ביחד ואוכלים ביחד ואומר אני לך שתראה עם מי נתחברו ונתערבו וזהו ואת ערובתם תקח, פתרונו: תבין כמו ותקח אזני שמץ מנהו (איוב ד׳:י״ב) ויונתן תירגם ואת ערובתם וית טובהון, כלומר שאל להם מה הם צריכין.

1. בלעז: faisselle.

חריצי החלב – תרגומו: גובנין דחלבא.

לשר האלף – שאני ממנו שבכל שבט היו שרי אלפים.

ויש לומר ליהונתן שנאמר ואלף היו עם יהונתן בגבעת בנימן (שמואל א י״ג:ב׳).

ואת ערובתם – תפדה ערבונות שמשכנו לפרנסתן כמנהג אנשי הצבא. וכן חיברו מנחם עניין מה הערבון.

דבר אחר: קח והבן עם מי נתחברו ונתערבו, תקח – כמו ותקח אזני שמץ מנהו (איוב ד׳:י״ב). ומנחם חיברו עניין ערוב עבדך לטוב (תהלים קי״ט:קכ״ב), ופירש לשון הצלה, כלומר וערבתם – הצלתם ושלומם תקח – עמך ותגיד לי. וכן תרגומו: וית טיביהון תייתי.

ומדרש: גט כריתות להפריד עירוב שבינו לבין אשתו.

חריצי החלב – כתרגומו: גובנין דחלבא.

לשר האלף – פי׳ שר האלף שישי נמנה בו.

ואת ערובתם תקח – המשכונות ששמו על הוצאותם, כי כן מנהג אנשי החיל לפי שאין מעות מצויות במלחמה. וישי נתן לדוד מעות שיוציא בהם משכונותיהם.

ויונתן תרגם: וית טיביהון תיתי, כלומר ענינם תקח ותלמד ותגד לי.

ודעת רבותינו ז״ל: שיקח מהם גיטין לנשותיהם טרם המלחמה. אמרו ערובתם – דברים המעורבים בינו לבינה, כלומר הקדושין והנשואין שביניהם, והגט מסלק אותם.

לשר האלף – שהוא ממונה עליהם.

ואת ערבתם תקח – פירוש: משאם, אם יש להם שום משא לשלוח לבתיהם וכבד עליהם, תקח ותביא אותו. ודומה לו ביחזקאל ברוב הונך ומערבך העשרת מלכי ארץ, והרבה יש שם כמהו.

ואת ערבתם – משכונם, מטעם עורב ערבה (משלי י״ז:י״ח), כי הנלחמים העומדים במחנות צריכים להוצאות וכי יחסר להם כסף ישימו משכון לצורך צידתם, ולכן מסר ישי כסף לדוד לפדות משכונם, או לדבר עם המלוים שיתנו לו אחד מהם או מנעריהם שיבא עמו לקחת כסף.

תביא לשר האלף – רוצה לומר: שר האלף אשר היו שלשת בני ישי תחתיו ולזה צוה שיזכור לו אחיו לשלום בתתו לו זה המתן למען ימצאו חן בעיני שר האלף שהוא עליהם.

ואת ערובתם תקח – ידמה לפי מה שאחשוב שהם שלחו לאביהם ישלח להם המצטרך למזון ונתנו ביד שליח ערבון לאביהם למען יתן לו האמנ׳ עם שכבר היה הערבון ההוא נכר לאביהם שהוא משלהם ולז״א ישי שיקח עמו ערובתם להביא להם על הצד שאמר קח נא לאחיך איפת הקליא הזה או יהיה הרצון בזה שיקח עמו להביא להם ערובתם שנהגו למשכן הערבון ההוא במחנה כשהיו במלחמה כדי שיספיק להם כל ימי היותם במחנה וזה כי מה שנשא להם מהמזון לא יספיק להם כי אם לזמן מועט ולזה הוצרך ישי לצוות לדוד שיביא להם ערובתם.

ואת עשרת חריצי החלב, והם הגבינות המורטבות כמו שת״י גובנין דחלבא, יוליך מנחה לשר האלף שישי היה נמנה בו והיו אחיו תחת ידו, ולזה אמר מיד ואת אחיך תפקוד לשלום שיפקדם לשר שיהיו תחת שלומו. ורש״י פירש ששר האלף היה יונתן אשר היו אלף אנשים עמו כמו שנזכר. ואמרו ואת ערובתם תקח, פירש רד״ק המשכונות ששמו בעד הוצאתם במחנה תפרע בעדם מה שהם חייבים ותקח הערובות לתתם ולהחזירם להם, כי נתן אליו אביו מעות לפרוע בעבורם ולהוציא את תערובותם ואם לא נזכר בכתוב. ולפי התרגום יפורש שילמד ענינם להגיד לו. ורלב״ג פירש שדברים וכלים אשר להם יוליך שמה אליהם כדי שיתנו אותם ערבון כשיצטרכו למשכן אותם, ונקראו אם כן ערובות על שם העתיד. וחכמינו ז״ל אמרו (שבת פרק ה׳ דף נ״ו ע״א) שיביא גיטין לנשותיהן:

חריצי החלב – תרגם יונתן: גובנין דחלבא, ואולי יקראו כן, על שדרך הגבינה לחתכו במדה בעת עשותו, והוא מלשון: אם חרוצים ימיו (איוב י״ד:ה׳).

תפקוד – ענין השגחה, כמו: פקדו נא וראו (שמואל א י״ד:י״ז).

ערובתם – ענין משכון, כמו: מה הערבון (בראשית ל״ח:י״ח).

לשר האלף – מה שאחיו היו נמנים בו.

תפקוד לשלום – תשגיח לדעת שלומם.

ואת ערובתם – את משכונם אשר משכנו לצורך פרנסתם, תפדם מיד הממשכן, ותקחם עמך.

ואת ערבתם – אין לנו ממשקל זה כי אם עוד אחד בספר משלי (י״ז:י״ח) ערב ערבה לפני רעהו, ושם הוראתו בלתי מסופקת, שהיא הבטחת דברים ותקיעת כף לשלם, א״כ נ״ל לפרשו גם כאן מההוראה עצמה, כלו׳ אם תם כספם והוצרכו לקחת כסף או אוכל או איזה דבר בהלואה תשלם חובותם ותסיר מהם ערובתם.

וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י גבינות¹ הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר-הָאָ֑לֶף הממונה על אַחֶיךָ², וְאֶת-אַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד תשגיח לדעת³ לְשָׁל֔וֹם שלומם⁴, וְאֶת-עֲרֻבָּתָ֖ם שמשכנו לפרנסתם כמנהג אנשי הצבא⁵ תִּקָּֽח תפדה⁶:

1. תרגום יונתן, רש״י, ר״י קרא, אברבנאל, מצודת ציון.

2. רש״י, רד״ק, רלב״ג, רי״ד, מצודת דוד. ורש״י מפי השמועה מבאר כי זה היה יהונתן בן שאול.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. לפי שאין מעות מצויות במלחמה, רד״ק, מצודת דוד. ותרגום יונתן ורש״י ביארו ואת ערובת הצלתם ושלומם, תקח באזניך ובלבבך, ותגד לי מה הם צריכים.

6. רד״ק. כי נתן אליו אביו מעות לפרוע בעבורם, אברבנאל. ורלב״ג פירש שדברים וכלים אשר להם יוליך שמה אליהם כדי שיתנו אותם ערבון כשיצטרכו למשכן אותם. וחכמינו ז״ל אמרו (שבת נו.) גט כריתות יקח מאתם ויביא לנשותיהם, להפריד עירוב שבינו לבינה, רש״י, אברבנאל, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון