Shemuel I 17 – שמואל א יז‏ – Mikraot Gedolot

וּנְפַק גַבְרָא מִבֵּינֵיהוֹן מִמַשִׁרְיַת פְלִשְׁתָּאֵי גָלְיָת שְׁמֵיהּ מִגָת רוּמֵיהּ שִׁתָּא אַמִין וְזֵירְתָא.

ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים גלית שמו וגו׳ – ה׳ מה רבו צרי וגו׳ (תהלים ג׳:ב׳). אלו אחרים נתאוו למלכותי צרה היתה לי על אחת כמה וכמה בני מתאוה למלכותי. אלו אחרים נאפו את נשיי צרה היתה לי על אחת כמה וכמה בני ניאף את נשי. אלו אחרים הרגו את בני צרה היתה לי על אחת כמה וכמה בני הרג את בני. מה רבו צרי וגו׳ (תהלים ג׳:ב׳). גבהו שש אמות וזרת.

ויצא איש הבנים – אמר רב שמבונה מכל מום. ושמואל אמר בינוני שבאחיו. דבי רבי שילא אמרי שעשוי כבנין. רבי יוחנן אמר בר מאה פפי וחד גנאי. גלית שמו שבא בגלוי פנים לפני המקום שנאמר ברו לכם איש אחד וירד אלי (שמואל א י״ז:ח׳), ואין איש אלא הקב״ה שנאמר י״י איש מלחמה, אמר הקב״ה הרי אני מפילו ביד איש שנאמר ודוד בן איש אפרתי (שמואל א י״ז:י״ב). גלית שמו מגת תני רב יוסף שהן דשין באמו כגת, כתיב מערות וכתיב מערכות, תני רב יוסף שהכל הערו באמו. כתיב הרפה וכתיב ערפה. רב ושמואל חד אמר הרפה שמה ולמה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחוריה. וחד אמר ערפה שמה ולמה נקרא שמה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות. וכן הוא אומר ותקח האשה ותפרוש את המסך על פי הבאר ותשטח עליו הריפות (שמואל ב י״ז:י״ט), ואי בעית אימא מהכא אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות (משלי כ״ז:כ״ב).

רמז קכו

רבי ברכיה בש״ר יצחק ארבעים פסיעות הלכה ערפה עם חמותה ונתלו לבנה ארבעים יום שנאמר ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום (שמואל א י״ז:ט״ז). א״ר יצחק ארבעה מילין הלכה ערפה עם חמותה ועמדו ממנה ארבעה גבורים את ארבעת אלה יולדו להרפה בגת (שמואל ב כ״א:כ״ב). א״ר יצחק אותה הלילה שפירשה ערפה מחמותה נערבו בה גוויות של כמה בני אדם. ר׳ תנחום אומר אף כלב שנאמר ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי (שמואל א י״ז:מ״ג).

איש הבנים – גבור ליצא ממערכתו, לעמוד בין שתי המערכות.

A champion. A mighty person who went out from his battalion, to stand between the two battalions.⁠¹

1. Following the literal meaning of אִישׁ הַבֵּנַיִם as ‘the man of between.’ However, Maseches Sotah 42b states that the word הַבֵּנַיִם is from the root בנה, to build, i.e., he was as sturdy as a building. – Da’as Sofrim

ויצא איש הבינים – שיצא ממערכות פלשתים ועמד בין מערכות פלשתים ובין מערכות ישראל, איש הבינים שכן דרך בעלי מלחמה כשבאין אלה לקראת אלה שולחין אחד מהם אילו לאילו לדבר ביניהם או להשלים או להודיע אם רצונם להלחם ואיזה יום תהיה המלחמה, ואותו אדם נקרא איש הבינים על שם שהולך בין המערכות.

גובהו שש אמות וזרת.

איש הבנים – מנחם פירש בין ב׳ המערכות היה עומד. ויונתן תרגם: ונפק גברא מביניהון.

ויצא איש הבנים – לפי שהיה יוצא יום יום בין שתי המערכות נקרא: איש הבנים.

ויש בו דרש ועוד נכתבנו.

ויונתן תירגם: ונפק גברא מביניהון.

ויצא איש הבנים – בעבור שהיה עומד בין שתי המערכות נקרא כן. ותרגומו: ונפק גברא מביניהון.

איש הבינים – קראו כן לפי שהיה הולך בין מערכת פלשתים ובין מערכת ישראל והנה זה האיש היה לפי מה שאחשב שר אחד משרי פלשתים וזהו אמרו הלא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי ובזה היה מתפאר כנגדם כי אף על פי שאין ממנהג השרים והסגנים להלחם כי אם עם השרים והסגנים אשר כנגדם הנני מתיר עצמי להלחם עם אי זה שיהיה במחנה רב כמו מחנה ישראל ובזה האופן חרף מערכו׳ ישראל שהוא כאילו אמר שאין בהם איש יכול להלחם עמו.

ובהיותם עתידים להלחם יצא איש הבינים ממחנות הפלשתים, והיה נקרא כן לפי שהיה בין המערכות, וידמה שהיה שר מסרני פלשתים:

הבנים – מלשון בין.

וזרת – רוצה לומר השעור מן האגודל עד האצבע הקטנה הקרויה זרת, וכן: זרת ארכו (שמות כ״ח:ט״ז).

איש הבנים – על שערב לבו לגשת בין שתי המערכות, קראו איש הבנים, מלשון בין.

ויצא וחוץ ממה שמלך ישראל חת וירא, ערב לב גבור אחד ממחנה פלשתים לחרף את המחנה בכללה ולהחרידם, ועל זה אמר ויצא איש הבנים שהוא ירד ממחנות פלשתים אשר בהר אל העמק שבין המחנות וספר כי גבורת האיש הזה לא היתה מצד צורתו רק מצד חוזק גופו, אם בגבהו שהיה גבוה שש אמות וזרת.

איש הבנים – אף על פי שנמצא כתוב בלא יו״ד פירשוהו מלשון בין, איש בא לעשות פשרה בין אנשי הריב.

ובעוד מלך ישראל היה מִתְיָרֵא¹, וַיֵּצֵ֤א מידי יום² אִֽישׁ-הַבֵּנַ֙יִם֙ גיבור משרי פלשתים³, מִמַּחֲנ֣וֹת ממערכות⁴ פְּלִשְׁתִּ֔ים לעמוד בין שתי המערכות⁵, גָּלְיָ֥ת היה שְׁמ֖וֹ⁶, מִהעיר הפלשתית גַּ֑ת⁷ היה, וְגָּבְה֕וֹ היה שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת⁸: ה ומחוזק כח גבורתו, משקל כלי המלחמה שהיה נושא היה כבד מאד⁹, וְכ֤וֹבַע מגן עשוי¹⁰ נְחֹ֙שֶׁת֙ היה עַל-רֹאשׁ֔וֹ¹¹, וְשִׁרְי֥וֹן העשוי כמו קַשְׂקַשִּׂ֖ים של דג¹² ה֣וּא היה לָב֑וּשׁ, שכל טבעת וטבעת של השריון היתה תלויה כמין קשקשת, לסתום את נקב הטבעות כדי שלא יבוא חץ בתוך הטבעת¹³, וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן היה כבד מאוד, משקל¹⁴ חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים שקלי נְחֹֽשֶֽׁת!:

1. מלבי״ם.

2. רד״ק.

3. רלב״ג, אברבנאל. ובגמ׳ סוטה (מב:) מאי בינים? אמר רב שמבונה מכל מום, ושמואל אמר בינוני שבאחיו, דבי רבי שילא אמר שהוא עשוי כבנין, רבי יוחנן אמר בר מאה פפי וחדא נאנאי (בן מאה אבות ואמא אחת).

4. רש״י.

5. וזהו לשון ״הַבֵּינַיִם״, דהיינו בין המערכות, רש״י, ר״י קרא, רד״ק, רי״ד, אברבנאל, מלבי״ם, מצודת דוד, מצודת ציון.

6. שבא בגלוי פנים לפני המקום, ילקוט שמעוני.

7. ותני רב יוסף שהן דשין באמו כגת, אמר רבי ברכיה בש״ר יצחק ארבעים פסיעות הלכה ערפה עם חמותה ונתלו לבנה (גלית) ארבעים יום, א״ר יצחק ארבעה מילין הלכה ערפה עם חמותה ועמדו ממנה ארבעה גבורים, א״ר יצחק אותה הלילה שפירשה ערפה מחמותה נערבו בה גוויות של כמה בני אדם, ר׳ תנחום אומר אף כלב שנאמר, ויאמר הפלשתי אל דוד ״הכלב אנכי?!⁠״, ילקוט שמעוני.

8. רבינו האר״י זצ״ל בספר הגלגולים כתב שרות זכתה בששה בחינות של קדושה וערפה לקחה ששה שעורים במסאבותא, ויצא גלית שש אמות וזרת מצד הרע והסיגים שהיו ברות, חומת אנך להחיד״א.

9. רלב״ג.

10. מצודת ציון.

11. ונשאר מקום מגולה במצחו ושם הכהו דוד, אברבנאל.

12. רש״י, רי״ד, מלבי״ם.

13. רד״ק, רי״ד.

14. אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון