Shemuel I 17 – שמואל א יז‏ – Mikraot Gedolot

וְדָוִד בַּר גְבַר אֶפְרָתִי הָדֵין מִבֵּית לֶחֶם דְבֵית יְהוּדָה וּשְׁמֵיהּ יִשַׁי וְלֵיהּ תְּמַנְיָא בְנִין וְגַבְרָא בְּיוֹמֵי שָׁאוּל סִיב מְנִי בִּבְחִירַיָא.

והאיש בימי שאול זקן בא באנשים – אמר רבא ואי תימא ר׳ אבא זה ישי אבי דוד יוצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודורש באוכלוסא. אמר עולא נקטינן אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.

אפרתי – בית לחם יושבת בארץ אפרת.

ולו שמנה בנים – ומה שכתוב: אוצם הששי דוד השביעי (דברי הימים א ב׳:ט״ו), ולא כתב יותר, יש לומר שאחד מת בלא בנים, ולפיכך לא כתבו שם.

באנשים – נמנה בכנסיות החשובים.

Ephrathite. Beis Lechem is located in the land of Ephros.⁠¹

And he had eight sons. And that which is stated, 'Otzem, the sixth, Dovid the seventh,'² and no more is stated. This may be reconciled that one died childless and therefore, he was not mentioned there.

Among the elders. Counted in the gatherings of important people.⁠³

1. See Bereshit 35:19.

2. I Divrei HaYamim 2:15.

3. See Maseches Berachos 58a, which states that wherever Yishay went he was accompanied by a large crowd.

ודוד בן איש אפרתי הזה – אמר הזה לפי שזכרו למעלה שהיה מנגן לפני שאול, וזכרו הנה לספר ענינו היאך בא להלחם עם הפלשתי, כי לא היה תמיד עם שאול אלא הולך ושב, לא היה נוטש הצאן מכל וכל, ולא היה בזאת המלחמה, כי שלשת בני ישי היו שם במלחמה (שמואל א י״ז:י״ג), ודי הוא להם מבית ישי שהיו לו שמנה בנים אם השלשת היו במלחמה, וישי עצמו לא היה במלחמה לפי שהיה זקן בא באנשים. והיתה סבה לבא דוד במלחמה ששלחו אביו לאחיו לפקדם ולדעת ענינם, ושלח להם מה ששלח, ולפיכך היה כל הספור הזה הנה.

זקן בא באנשים – באנשי הזקנה והחולשה, שלא היה יכול לצאת ולבוא. וכן: ואברהם זקן בא בימים (בראשית כ״ד:א׳) – בימי הזקנה והחולשה, שהם סימן למיתה, לפיכך הוצרך לקחת אשה לבנו בחייו.

ובי״ת באנשים פתוחה, ואין בו ידיעה.

ויונתן תרגם: בא באנשים – מני בבחיריא.

ורבותינו ז״ל אמרו: בא באנשים – זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא.

זקן בא באנשים – בא בכלל אנשים חשובים והגונים, ותרגומו: מני בבחיריא.

זקן בא באנשים – רוצה לומר: בא במדרגת האנשים הישישים או יהיה הרצון באמרו בא באנשים שלגודל מעלתו היה בא כאשר יבא עם חברה נכבדת מאנשים שלמים רבים היו מלוים אותו.

ודוד בן איש אפרתי וגו׳. עם היות שכבר זכר ענין ישי בקוצר, הנה התחיל עוד לזכור בכאן ענינו להיותו כאן התחלת ספורי דוד בנו, וגם להגיד מעלתו שהיה משבט יהודה המעולה, ושהיו לו שמונה בנים כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, ושהיה ישי בימי שאול זקן ונשוא פנים הוא הראש, וזהו אמרו בא באנשים, וכאמרם ז״ל במסכת ברכות (ברכות נ״ח.) שהיה יוצא באכלוסא ונכנס באכלוסא, רוצה לומר שהיה נלוה תמיד מחברת אנשים הולכים אחריו. ואפשר לפרש בא באנשים, שהיה זקן בימי שאול, ולכן היה בא למלחמה לא בעצמו כי אם בשלחו במקומו אנשים.

אפרתי – בית לחם יושבת בארץ אפרת.

הזה – רצה לומר: הניכר והידוע לכל.

בא באנשים – לרוב זקנותו לא בא בעצמו במלחמה, רק בא בשלחו במקומו אנשים, ורבותינו ז״ל אמרו (בבלי ברכות נ״ח.) שהיה בא במחברת אנשים אשר הלכו אחריו לגודל חשיבותו.

ודוד בן האיש האפרתי וגו׳ – שני הספרים האלה נקראים בשם שמואל לפי שהשופט הזה הוא האיש היותר נכבד שידובר ממנו בהם, רק כל יודע דעת קטנה ספר ולשון עברי ויש לך חך לטעום מליצותיה יבין שידים הרבה כתבום, וזה גם בכ״ד הסימנים הראשונים עד סיפור מות שמואל, וכן נ״ל ברור שכותב הסימן הקודם כתב ג״כ מראש הסימן עד פסוק זה, ומחבר הספר לקח סיפור אחר המגיד לנו מלחמה זו, והשמיט מה שכתוב כבר בפסוקים הקודמים והדביק השאר ועשה סיפור מושלם. ובלתי זה לא יובן:

א) מדוע יספר עתה שנית תולדות דוד ושם אביו?

ב) איך חרה אף אליאב על דוד נושא כלי שאול בבואו למלחמה?

ג) איך לא ידע שאול את דוד בשאלו בן מי זה העלם, ואם בשעה ההיא בעתתו רוח רעה ויצא מדעתו איך לא ידעו אבנר?

וכל הפירושים שראיתי וששמעתי על הדבר הקשה הזה דחוקים הם. על כן הואלתי לבאר שלקיחת דוד לנושא כלי שאול מסופרת לנו בשני אופנים מיד שני כותבים; כפי הראשון בא דוד אל שאול לפני המלחמה, וכפי השני מצא חן בעיניו אחרי הכותו את גלית, וכן הוא אומר (י״ח:ב׳) ויקחהו שאול וגו׳; אך יש פסוק אחד מתנגד לדעה זו והוא (ט״ו) ודוד הולך ושב מעם שאול, ואין לישבו כי אם ע״י דוחק בפרש ״מעם שאול״ מעם מחנה שאול, ואחרי שספר לנו ששלושת האחים הגדולים הלכו אחרי שאול מספר שדוד לא הלך אחריו כי נער הוא רק הולך ושב מעם שאול בבואו פעמים הרבה אל אחיו להביא להם מזונות ובשובו אחר כך אל ביתו ליומים או שלשה ימים לרעות צאנו; ובבואו לפני שאול לבקש מעמו שיתן לו רשות ללכת להלחם עם גלית לא חש שאול בהתפלאותו לשאל שמו עד אחר שראהו שב מן המלחמה.

הזה – מוסב אל ישי ולא אל דוד, ומישי לא סיפר כלום בסימן זה, ומהו לשון הזה? א״כ מוכרחים אנו לומר שחסר איזה פסוק שמדבר בו.

באנשים – בחשובים כמו כולם אנשים (שלח לך); ואע״פ של׳ רבים הוא ממקור אנוש המורה חולשה, היחיד איש הוא ממקור יש, שענינו הויה, איש שיש לו הויה וחשיבות בעולם, וכן גם האיש משה גדול מאד (פרשת בא), והאיש משה ענו מאד (בהעלתך).

וְדָוִד֩ היה בֶּן-אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י מארץ אפרת¹, הוא היה הבן הַזֶּ֗ה המוכר לכולם² בהיותו מנגן לפני שאול³, ואביו היה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ שבארץ אפרת⁴, בנחלת יְהוּדָ֔ה, וּשְׁמ֣וֹ של אביו היה יִשַׁ֔י, וְל֖וֹ היו שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה⁵, וְהָאִישׁ֙ ישי היה בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן⁶בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים נשוא פנים⁷, ונמנה היה ישי עם האנשים החשובים וההגונים⁸:

1. רש״י, מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. רד״ק.

4. רש״י,מצודת דוד.

5. אברבנאל מבאר שדוד לא הגיע להלחם במלחמה, כי שלושת בני ישי היו שם במלחמה ודי בזה לבית ישי שהיו לו שמונה בנים ששלושה מתוכם היו במלחמה, והסיבה שדוד הגיע היתה מפני ששלחו אביו לדעת מה שלום אחיו, רד״ק.

6. ולא יכול היה עוד לצאת ולבוא במלחמה לכך שלח את בניו, ר״י קרא, מצודת דוד. והיה נהוג ביניהם שהצבא היוצא למלחמה היה מתחלק לפי בתי אבות, שהאיש שהיה לו שמונה בנים יצאו הגדולים למלחמה והקטנים מהם נשארו בבית לשרת את אביהם, בפרט אם היה האב זקן ובעל נכסים שהיה צריך שישארו רובם בביתם לשרתו ולשמור את מקנהו, מלבי״ם.

7. אברבנאל.

8. רש״י, רי״ד. ורלב״ג מבאר בא במדרגת האנשים הישישים. ומצודת דוד מבאר שמרוב זקנותו לא בא בעצמו למלחמה אלא שלח במקומו אנשים אחרים. ורבותינו ז״ל אמרו (ברכות נח.) שהיה בא בחברת אנשים אשר הלכו אחריו לגודל חשיבותו, רד״ק, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון