Shemuel I 13 – שמואל א יג‏ – Mikraot Gedolot

וַהֲוֵי לְהוֹן שׁוֹפִינָא לְחָרָפָא בֵּיהּ פִּגְמַת כָּל מָאן דְבַרְזֶל לְעוּשְׁפַיָא וּלְסִיכַת פַדְנַיָא וּלְמִצְלַת קַצְרַיָא דִי לָהּ תְּלַת שְׁנִין וּלְכוּלְבַיָא וּלְאַנְצְבָא זָקָת.

והיתה הפצירה פים למחרשות – והיתה להם לאותם שהיה להם טורח לרדת אל הפלשתים ללטוש, היתה הפצירה פים – לימא בלעז, שיש לה הפצר פיות, כלומר: פיות וחידודים הרבה, היתה להם לחדד המחרשת והאתים.

ולשלש קלשון – מזלג עשוי כמין עתר, שקורין פורקד״א, ולו שלש שינים.

ולהציב הדרבן – לחדדו בראשו, לנועצו ולהציבו בתוך המרדע.

There was a multi-edged file that was used for the tools. For those who found it troublesome to go down to the Philistines to sharpen, had the פְּצִירָה פִים, lime in Old French, which has many mouths, i.e. many sharp and jagged surfaces to sharpen the tools and mattocks.

Three pronged pitchforks. A fork similar to a pitchfork, which is called 'forche' [in Old French], having three prongs.

And for setting the yoke. To sharpen the tip, and to insert it and set it into the handle.

והיתה הפצירה פים – למדני ר׳ מנחם ב״ר חלבו שתיבה זו חלוקה לשתי תבות: פצירה ופום לבד׳. פצירה – פתרונו: קופיץ, פום – פתרונו: פיות של קופיץ. היו עושין שתי פיות לשמש בה למחרשות ולאתים הם כלי מחרישה שחורשין בהם את האדמה.

ולשלש קלשון – כלי שקורין בלשון אשכנז גפלא.

ולקרדומים – גרזן.

ולהציב הדרבן – ולתחוב הדרבן במטה לפי שהיה להם טורח לירד אחר כל הכלים האילו לארץ פלשתים, ופתרון זה אני מפקפק אם האמת עמו והנדרש לשואלין יישר לפני דרכו להעמידני על האמת.

והיתה הפצירה פים – לימא בלעז שיש לה הפצר פיות וחידודין הרבה, היא היתה להם לחדד המחדשות והאיתים.

ושמע׳ פירש שחכמי מקומו מחלקים התיבה כגון מילות דכתיבן חדא וקריין תרי כמו: בגד, הנה מתלאה לגאיונים.

הפצירה – ברזל חזק, אציר בלעז. שמשימין בכלי ברזל להיות חדין. פצירה – לשון חוזק.

פים – כמו ויעש פימה עלי כסל (איוב ט״ו:כ״ז), לשון עזר ותוספת.

ואני מצאתי בספר מדוייק הפצירה פים כתוב בב׳ תיבות, ומסורת הפצירה לית פים. ואף יונתן תירגמו לשתי תיבות: הפצירה שופינא. ונראה לי כגון ושפית יתיה בשופינא כלומר הרחיים היו ללטוש פיות כלי ברזל של מחרשות ושל אתים וכיוצא בהם.

פים – לשון פיות.

קלשון – פירש שמע׳: כלי מחרישה שיש לה ג׳ שינים כעין מזלג.

הדרבן – תרגומו: לאנצא זקת. וכן כמה זיקיא אית בהדן לחדד הדרבן בראשו לנעצו ולהציבו במרדע.

ואני אומר מסמרות נקראו קלשון שהוא כמו ג׳ שינים, כגון דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים (קהלת י״ב:י״א), תרגומו: פתגמי חכימין לסריקי ומנדעא היך מאן דמילף זקת לתורתא.

ותמצא לשאול – שהיו שומרין כלי זיינן להיות מזומנין לעת הצורך.

דבר אחר: על ידי שאול נמצאו.

הפצירה פים – שתי מילות, ופי׳ פצירה – רבה, מלשון ויפצר בו, שהוא רבוי דברים ותחנונים. ופירוש פים – פיות, ר״ל רבת פיות, כלומר שיש לה חדודים הרבה, והוא הנקרא בלשון התרגום: שופינא, ובלע״ז: לימ״א, ומחדדין בה כל כלי ברזל. ואומר כי בפציר הפים היו מחדדים כליהם מי שלא היה לו פנאי לרדת בארץ פלשתים ללטוש הכלי.

ולשלש קלשון – הוא כלי ברזל, יש לו שינים, ומסלקין בו הזבל והתבן, ושם הכלי קלשון, ובאמ׳ לשלש קלשון – כאילו אמר: קלשון שלש השינים, וקורין לו בלע״ז: פורק״א.

ויונתן תרגם: מצלת קצריא די לה תלת שנין, וקצרא הוא תרגום כובס, ור״ל כי אותו הכלי הוא שיש לו שינים ומותחין בו הכובסין הבגדים אחר כביסתן.

ולהקרדמים – נכתבה בו ה״א הידיעה עם למ״ד השמוש כמשפטו, שלא כמנהג כי אם מעטים נמצאים כמוהו, כמו: להגדוד הבא^א אליו (דברי הימים ב כ״ה:י׳), להעם הזה (דברי הימים ב י׳:ז׳), והדומים להם.

ולהציב הדרבן – כולו קמץ, לבן נפתלי ולבן אשר הבי״ת בפתח והדלי״ת לשניהם מעמדת בגעיא.

ופי׳ הדרבן – הוא מחט המלמד, כי העץ נקרא מלמד, והמחט התחוב בתוכו שדוקר בו הבקר נקרא דרבן, כמו שאמרו במשנה: מלמד שבלע את הדרבן,

ופי׳ להציב – לסדרו בראשו, ולהעמידו בתוך המלמד.

ויונתן תרגם: ולאנצבא זקת.

א. כן בכ״י וטיקן 71.

והיתה הפצירה פים – היא לימ״א בלעז, ותרגומו: שופינא, ובעבור שהיא עשויה פיות הרבה נקרא פצירפים, הפצר פיות, כמו רוב פיות, או מפני שדוחקים אותה על כלי ברזל ושוחקין אותם קורא אותה פצירה לשון ויפצר בם מאד, ופים על שם פיות הרבה שבה, באותה היו מתקנים כל כליהם.

ולשלש קלשון – היא רחת ברזל שיש לה שלש שינים.

ולהקרדומים – הה״א יתירה, כלומר מי שלא היה רוצה לטרוח לירד אל הפלשתים לתקן כליהם היו מתקנים אותם בטורח על ידי הפצירפים.

והיתה הפצירה פים, ר״ל רבת הפיות הנקראה בלעז לימ״א, היה להם במקום מחרשות ולאתים, והיה להם גם כן לשלש קלשון, רוצה לומר לכלי הנקרא קלשון שיש לו שלש שינים שמסלקין בו התבן, והיה להם גם כן לקרדומים וכלי שעמו מציבין הדרבן, רוצה לומר כי לאנשים שלא היה להם מקום ללכת אל ארץ פלשתים ללטוש כליהם היו לוקחים הכלי פצירת פים מקום כל שאר הכלים הנזכרים האלה. ואין המלט מהיות בישאל רמחים וחרבות אבל היו מועטים, והיו רוב כלי המלחמה אשר בידיהם קשתות ומקלי יד וקלעים, ורוב גבוריהם היה בחצים ובאבנים מלחמותם, כמו שנאמר בספור גבורי דוד (דברי הימים א י״ב ב׳) מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים ובקשת, ונאמר במלחמת מואב (מלכים ב ג׳ כ׳) ויסובו הקלעים ויכוהו. ונכתב בכאן שלא היה חרש ברזל בישראל, לתת סבה למה שיגיד אחרי זה.

והיתה – הוא״ו בגעיא.

ולהציב הדרבן – בספרי הדפוס וגם בכ״י הבי״ת בקמץ ורד״ק כתב בפירוש ומכלול דף רכ״ג ושרשים שכלו קמץ לבן נפתלי ולבן אשר הבי״ת בפתח ולשניהם הדל״ת מעמדת בגעיא עכ״ל. וראיתי ספרים אחרים מדפוסים ישנים משונים בנקודות אלו והם דלא כמאן ועיין מ״ש בפרשת תצוה על וישפה.

הפצירה – ענין רבוי, כמו: ויפצר בם (בראשית י״ט:ג׳), שהוא מרבית דברי פתוי.

פים – פיות, ורצונו לומר חריצים וחדודים.

מחרשות – הם כלי אומנות.

ולשלש קלשון – שם כלי ברזל, עשויה לסלק בה הזבל, והיא בעלת שלש שינים, וכאלו אמר קלשון בעלת שלש.

ולהציב הדרבן – רצה לומר לחדד הדרבן, להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר, והוא המקל שמלמד בו הבקר לחרישה, והמחט שבראשו קרוי דרבן, וכן: דברי חכמים כדרבונות (קהלת י״ב:י״א).

והיתה וכו׳ – רצה לומר: ומי שלא רצה לרדת לפלשתים, היה לוטש בעצמו את המחרשות וכו׳, עם הכלי הקרויה ׳פצירה פים׳, העשויה בהרבה פיות וחריצים, ונוח ללטוש בה.

והיתה הפצירה פים – לפי דעת החכם פֿיליפפזאן מחובר לפסוק הקודם, ופצירה שם מופשט ר״ל היות הסכין ממאן לחתוך וראוי להשחזה מלשון ויפצר בו, ומצאנו (מלכים ב ה׳:כ״ג) התיבה הפוכה ויפרץ בו, אולי משרש פרץ שענינו שבר נהיה שרש פצר הפוך שענינו חתך בקושי ע״י פגימות הסכין או חלודה, ומזה הושאל להורות העתר ע״י רבוי דברים, ומצאנו ג״כ לשון פגיעה שמורה מכת חרב להוראת תפלה, ופים הוא שם דבר כמו פיות (בהפרש שזה מורה שני צדי החרב, והראשון מורה פגימותיו) ומחובר אל פצירה, קושי החיתוך בעבור הפגימות, ופשט שני הפסוקים כך; העברים היו יורדים לשדה פלשתים ללטוש את כלי עבודת אדמתם כשצריכים להשחזה; ולפי דעת המפרשים פצירה פים היא שופינא (Feile, Lima) ובה היו לוטשים הכלים האלה, ורחוק.

ולהציב הדרבן – עץ הדרבן היה נקוב ובו תוחבין הברזל, ובהִנָֽתְקו מן העץ וראוי להשחזה, לעשותו חד היו יורדים אל הפלשתים שיחדדוהו ויתקעוהו בעץ.

ואותם האנשים שהיה להם טורח¹, ולא היה להם פנאי², ולא רצו לרדת אל הפלשתים³, היו לוטשים בעצמם את כליהם⁴, וְֽהָיְתָ֞ה להם הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים המשייפת⁵, משמשת להם לִמְלַטֶּשֶׁת⁶ לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים⁷ וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן מזלג בעל שלוש שינים⁸ עשוי כמין עתר⁹ המשמש לסילוק הזבל¹⁰, וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים ולקרדומים¹¹ וּלְהַצִּ֖יב ביושר¹² את הַדָּרְבָֽן המחט שבראש המקל שבמלמד הבקר, ולשם כך לחדדו¹³:

1. רש״י.

2. רד״ק.

3. מצודת ציון.

4. מצודת דוד.

5. לע״ז רש״י ורי״ד, ונקראה כך שיש לה הפצר פיות, כלומר פיות והרבה חידודים, רש״י. ורד״ק ומצודת ציון מוסיפים שהמילה ״פצירה״ היא מלשון הרבה כמו ״ויפצר בם״, ו״פים״ הוא לשון פיות דהיינו חריצים ושיניים.

6. רש״י, רי״ד.

7. ביאור כלים אלו ראה בפס׳ הקודם.

8. רש״י, רד״ק, רי״ד, מצודת ציון.

9. רש״י.

10. רד״ק, מצודת ציון.

11. רי״ד. ונכתב בו ה״א הידיעה עם למ״ד השימוש משום שלא היו הרבה כמותו, רד״ק.

12. מצודת ציון.

13. רש״י, רד״ק, מצודת ציון.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון