Shemuel I 13 – שמואל א יג‏ – Mikraot Gedolot

וְכָל יִשְׂרָאֵל שְׁמָעוּ לְמֵימַר מְחָא שָׁאוּל יַת אִסְטַרְטִיגֵי פְלִישְׁתָּאֵי וְאַף אִתְגְרִי יִשְׂרָאֵל בִּפְלִשְׁתָּאֵי וְאִתְכְּנִישׁוּ עַמָא בָּתַר שָׁאוּל לְגִלְגָלָא.

וגם נבאש ישראל – נבאש ריחם בפלשתים, לשון שנאה.

אחרי שאול הגלגל – הוא שאמר לו שמואל וירדת לפני הגלגל (שמואל א י׳:ח׳).

And that Yisroel has become hateful. Literally, they have come in bad odor with the Philistines, an expression of hatred.

To follow Shaul to Gilgol. This is what Shemuel had said to him, "you shall go down to Gilgol ahead of me.⁠"¹

1. Above 10:8.

נבאש ישראל בפלשתים – נתגרה ישראל בפלשתים.

שמעו לאמר – שמעו אשר נבאש.

נבאש – כתרגומו: איתגרי, כגון להבאישנו ביושב הארץ (בראשית ל״ד:ל׳), ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך (שמואל ב ט״ז:כ״א) דאבשלום.

ויצעקו – נתקבצו.

אחרי שאול הגלגל – מוסב על וירדת לפני הגלגל (שמואל א י׳:ח׳).

הכה שאול – כן חשבו השומעים כי שאול הכהו, או: צוה יהונתן להכותו.

נבאש – נתעב, כמו שמתעב האדם הדבר המבאיש.

אחרי שאול הגלגל – כי שם היה עדיין מזמן חדוש המלוכה.

נציב – שם נגזר מטעם מצב ומעמד.

והנה נאספו העם על זה הענין אל שאול בגלגל חרדו כל העם אחריו להאסף אליו ומיראתם נתחבאו קצת ישראל במערות ובמה שידמה להם וקצתם ברחו מעבר לירדן, ועוד היה שאול בגלגל חרדו כל העם אחריו להאסף עליו.

וכאשר שמעו ישראל שהכה שאול את נציב פלשתים, כי מה שעשה יונתן יוחס לשאול אביו להיותו העיקר, ושנבאש ישראל בפלשתים והמלחמה מעותדת לבוא, נאספו ונצעקו העם אחרי שאול הגלגל, כי עדין היה יושב שם מזמן חידוש המלוכה.

ויצעקו – ענין אסיפה הבאה בצעקת המאסף.

הכה שאול – אף שיונתן הכהו, יחשב לשאול, כי הוא המלך וכל דבר יקרא על שמו.

נבאש ישראל – נמאס ישראל בעיני פלשתים, כדרך שממאסין בדבר הנבאש.

ויצעקו – נאספו אחרי שאול ללכת הגלגל.

וכל רצה לומר ועל ידי כן שמעו כל ישראל כי הכה שאול את נציב פלשתים כי אחר שחזק מעשה יונתן והכין את העם למלחמה נתיחס הדבר אליו,

וגם נבאש כי אם היה זה מעשה איש אחד מהעם לא היה בזה קצף על כולם, לא כן אחר שנעשה על ידי המלך שהמליכו כל ישראל נבאש העם כולו בפלשתים – ועל ידי כן ויצעקו נאספו ישראל מצד א׳.

אחרי שאול הגלגל – אף על פי שמכמש מקום מצודה הוא, נטשו שאול וירד הגלגל עם אלפים אנשי חילו לעשות כמה שאמר לו שמואל, והעם ר״ל עם המלחמה שחנכו עצמם לשלוף חרב ולירות בקשת ובקלע.

וְכָל-יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר שאומרים הִכָּ֤ה הרג שָׁאוּל֙¹ אֶת-נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים, וְגַם-נִבְאַשׁ נתעב² ונמאס³ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים בעיני פלשתים⁴ ושונאים אותם⁵, והבינו ישראל כי המלחמה עתידה לבוא, ולכן⁶ וַיִּצָּעֲק֥וּ נאספו⁷ הָעָ֛ם ללכת⁸אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל אל הַגִּלְגָּֽל כי מזמן חידוש המלוכה עדיין היה יושב שם⁹:

1. אף שיונתן הכהו, יחשב לשאול, כי הוא המלך וכל דבר יקרא על שמו, מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר כי אחר שחיזק שאול את מעשה יונתן בנו והכין את העם למלחמה נתיחס הדבר אליו.

2. רד״ק.

3. מצודת דוד. ור״י קרא בעקבות תרגום יונתן מבאר ״נבאש״ – נתגרה.

4. מצודת דוד.

5. כך משמע מרש״י.

6. אברבנאל.

7. רלב״ג, מצודת ציון.

8. מצודת דוד.

9. אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון