×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כ) וַיֵּרְד֥וּ כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת⁠־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת⁠־אֵתוֹ֙ וְאֶת⁠־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃
All the Israelites would go down to the Philistines, every man, to sharpen his plowshare, and his coulter, and his axe, and his mattock.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּנְחָתוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא פְלִשְׁתָּאֵי לְחָרָפָא גְבַר יַת פְּרָשֵׁיהּ וְיַת סִיכַת פַּדָנֵיהּ וְיַת כּוּלְבֵיהּ וְיַת עוּשְׁפֵיהּ.
וירדו כל ישראל הפלשתים – וכשהיו ישראל צריכין לחרשי ברזל ללטוש איתים וקרדומות ומחרישות, היו זקוקים לירד אל ארץ פלשתים.
מחרשתו – שוק בלעז.
אתו – קולטרא בלעז.
קרדומו – בשגור בלעז.
מחרשתו – פישויירא בלעז.
And all of Yisroel would go down to the Philistines. And when Yiroel needed iron smiths to sharpen mattocks, axes and tools, they had to go down to the land of the Philistines.
His plowshare. Soc in Old French.
His mattock. Coltre in Old French.
His axe. Besague in Old French.
His tools. Fosoir in Old French.
וירדו כל ישראל הפלשתים – שמתוך שלא הניחו פלשתים חרש בכל גבול ישראל היו צריכין לרדת לארץ פלשתים לתקן איש מחרישתו ואת איתו.
מחרשתו – שחופרין בו שדות, קולניר בלעז.
ואת אתו – שו״ק בלעז. ושמעוןא חיברו עיניין חרבותם לאיתים – ופירושו כלי ברזל העשוי כמין כף.
קרדומו – כשאגור בלעז.
ואת מחרשתו – מרא פושוייר בלעז. ושמ׳ פירשו: כלי שמהפך בו חפירת שדה.
א. כן בכ״י ברסלאו 104, פריס 163. בכ״י פריס 162: ושמואל.
וירדו כל ישראל פלשתים – פי׳: ארץ פלשתים, וכן תירגם יונתן: לארע פלשתאי.
ללטוש – לחדד.
מחרשתו – הוא כלי ברזל שחורשין בו.
ויונתן תרגם: פרשיה, וכן תרגם במלמד הבקר (שופטים ג׳:ל״א) – בפרשיה דתורא.
אתו – הוא הכלי שחופרין בו.
ויונתן תרגם: סיכת פדניה, ר״ל יתד השוורים, והוא יתד ברזל. אולי היה להם יתד שמכניסין בעול לחבר שני השוורים יחד, לפיכך תרגם: פדניה, כי פדנא דתורי הנזכר בגמרא פירושו צמד בקר. וכן תרגם צמד בקר (שמואל א י״א:ז׳) – פדן דתורי. וגם אותו הכלי צריך לחדדו בראשו הא׳, ושמעתי כי בלשון ישמעאל קורין למחרישה: סכא.
קרדומו – הוא הכלי שחוטבין בו העצים.
ותרגם יונתן: כולבי. ובבראשית רבה: ונבלה שם שפתם (בראשית י״א:ז׳) – משפתם אעשה נבלה, הוה אמר חד לחבריה אייתי לי כולב חד ומייתי ליה מגרופי הוה מחי ליה ופצע מוחיה. וי״מ כולב – צבת, כי כן נקרא בלשון ערבי כולא״ב. ויש שקוראים התרגום: כולכי בכ״ף, גם האחרונה. וכן נמצא במקצת הנוסחאות.
מחרשתו – כלי אומנות, מן: חרש עצים (ישעיהו מ״ד:י״ג), חרש אבן (שמות כ״ח:י״א).
ויונתן תרגם: עושפיא. וכן תרגם: למחרשות (שמואל א י״ג:כ״א) – לעושפיא. ובמשנת מסכת כלים: קרדום שנטל עשפו טמא מפני בית בקועו, נטל בקועו טמא מפני עשופו, נשבר מקופו טהור. נראה מדעת המתרגם כי גם מחרשתו הוא כלי המחרישה שחורשים בו, שעושין הגדודים בארץ, והוא החרישה. ותרגם: עושפיא לפי שהוא דומה לצד החד של הקורדום, כי לקורדום שני פיות, האחד חד, והאחד רחב, והרחב בוקעים בו עצים ברוב, והוא הנקרא במשנה: בית בקועו, והצד החד שלו בו בוקעים גם כן לפעמים והוא הנקרא במשנה: עושפו, והוא דומה למחרישה בחדודו. לפיכך אמרו במשנת מסכת ביצה: אין מבקיעין לא בקרדום ולא במגל, ואמרו בגמרא: לא בקרדום, לא שנו אלא בנקבת שלו, והוא הצד הרחב שבוקעין בו ברוב, לפיכך אין מבקעין בו ביום טוב שנראה כמלאכת חול, אבל בזכרות שלו מותר, והוא הצד החד שלו לפי שאין דרך לבקוע בו ברוב. ופירוש מקופו הנזכר במשנה – הוא נקב הקרדום שנכנסת בו יד הקרדום, ופי׳ כמו נקב המחט שנקרא קופא.
ולכן היו יורדים ישראל ארץ פלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת כליו, והמחרשת הוא כלי ברזל שחורשין בו, ואתו הוא הכלי שחופרין בו הארץ והכרמים.
ללטוש – לחדד, כמו: לוטש כל חורש (בראשית ד׳:כ״ב).
מחרשתו – כלי המחרישה.
אתו – שם כלי עשויה לחפור בו, כמו וכתתו חרבותם לאתים (ישעיהו ב׳:ד׳). ובדברי רבותינו ז״ל (בבלי בבא מציעא פ״ב:, ועוד) קרויה מרא.
קרדומו – גרזן, כמו: את הקרדומות (שופטים ט׳:מ״ח).
מחרשתו – כלי אומנות, כמו: חרש עצים (ישעיהו מ״ד:י״ג).
וירדו – רצה לומר: ומאז כשהיו צריכים ללטוש דבר מה, היו יורדים אל ארץ פלשתים, ללטוש שם אצל החרש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יט]

ואת מחרשתו – בעלי הניקוד הפרישו בין נקודת הראשון לשני להורות ששני כלים הם, וקשה בזמן שלא היו שם נקודות שלא הפרידו בכתיבת שתי המלות, ואולי האחת מיותרת, ומסימן י״ג הלשון איננו כ״כ צח כמו בסימנים הקודמים מסימן ג׳ ואילך.
ולכן גם כאשר היו צריכים לחרשי ברזל ללטוש איתים וקרדומות ומחרישות, היו זקוקים1 וַיֵּרְד֥וּ לרדת2 כָל-יִשְׂרָאֵ֖ל אל ארץ3 הַפְּלִשְׁתִּ֑ים כדי לִ֠לְטוֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת-מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ כלי המחרשה4 שחופרים בו שדות5, וְאֶת-אֵתוֹ֙ כלי שחופרים בו6, וְאֶת-קַרְדֻּמּ֔וֹ הגרזן שלו7, וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ כלי אומנותו8:
1. רש״י.
2. רש״י.
3. רש״י.
4. מלבי״ם.
5. רד״ק, מהר״י קרא.
6. רד״ק. והיא קרויה בלשון חז״ל מרא, מצודת ציון. ויונתן תרגם סיכת פדניה, והוא יתד ברזל שהיו מכניסים בעול לחבר שני שוורים יחד, רד״ק.
7. מצודת ציון, והוא הכלי שחוטבין בו עצים, וי״מ צבת, רד״ק.
8. רד״ק, מלבי״ם, מצודת ציון.
תרגום יונתןרש״יר״י קראמיוחס לר״י קרארד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×