×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּ֠ה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃
Therefore I said, 'Now the Philistines will come down upon me to Gilgal, and I have not entreated the favor of Hashem', so I forced myself and offered the burnt-offering.⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קרארשב״ם המשוחזרמיוחס לר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמָרִית כְּעַן יֶחֱתוּן פְלִשְׁתָּאֵי לְוָתִי לְגִלְגָלָא וּקְדָם יְיָ לָא צַלֵיתִי וְאִתְחַסְנֵית וְאַסְקֵית עֲלָתָא.
ואתאפק – נתחזקתי על רצוני, שהיה לבי אומר להמתין לך, על כרחי העמדתי את לבי ואעלה העולה.
So I forced myself. I overcame my will, for my heart told me to wait for you, and against my will I suppressed my heart, and offered the burnt-offering.⁠1
1. Shaul realized that it was not proper for him to offer the sacrifice. But he saw that the people who had gathered became impatient and began to desert him for his not taking action. Therefore, in desperation he overcame his inclination to wait longer for Shemuel’s arrival and acted against his better judgment.
ופני י״י לא חליתי – לא בקשתי.
ואתאפק ואעלה העולה – ומשהתאפקתי עצמי שבעת ימים שהוחלתי שתבוא ואתה לא באת והעליתי עולה.
ואתאפק – כל שבעת הימים שהוחלתי שתבא ולא באת, ואעלה העולה. (ערוגת הבושם חלק ב׳ עמ׳ 35-34 בשם ״ולשון רשב״ם״)⁠א
א. ערוגת הבושם מקדים לפירוש רשב״ם: ״פי׳ ואתאפק שלא להעלות העולה עד בואך ולא באת ואעלה העולה.⁠״
ופני י״י לא חליתי – עדיין לא התפללתי.
ואתאפק – התאפק כבר מהעלות. נראה לי זהו תמיד השחר העולה לחלות את פני י״י1 שיקח ברצון מידי ויצליחני. ושמא עולת נדבה היתה.
חליתי – מן חלה.
ולשון מתאפק לשון חיזוק הוא שאדם מתגבר על יצרו, כמו גאוה אפיקי מגינים (איוב מ״א:ז׳).
1. השוו ללשון הפסוק בזכריה ז׳:ב׳.
לא חליתי – ע״י העולות היתה תפלתם ברוב.
ואתאפק – התחזקתי ועברתי על רצוני ועל מצותך, כי כל לשון התאפקות לחזק לבו לעבור על רצונו.
ואתאפק – פירוש: על רצוני, שהיה לבי נושא ונותן אם אקריב העולה או אמתין ונתחזקתי והעליתי.
הסבה השלישית שפחד אולי ירדו פלשתים אליו הגלגל, ולפי שפני ה׳ לא חלה והיה מוכן להענש אם לא יתדבק באל יתברך לכן העלה העולות, כי היו הקרבנות אמצעי וסבה גדול להדבק בשם יתברך, ואמר ואתאפק, רוצה לומר התחזקתי ועברתי על רצוני ועל מצותך.
חליתי – התפללתי, כמו: ויחל משה (שמות ל״ב:י״א).
ואתאפק – ואתחזק, כמו: ולא יכול יוסף להתאפק (בראשית מ״ה:א׳).
עתה ירדו – הואיל ונאספו, בודאי ירדו ובעל כרחי אלחם עמהם עד לא חליתי פני ה׳ בעת הבאת הקרבן.
ואתאפק – לזה התחזקתי לעבור על רצוני ולבל המתן עוד, ואעלה העולה לחלות את פני ה׳ בעת העלותי, עד לא ירדו פלשתים.
השאלות:
לשון ואתאפק בא תמיד על שמונע את עצמו מעשות איזה דבר לא על העושה?
ד. ואתאפק רצה לומר שבכ״ז התאפקתי ולא התחלתי במלחמה רק ואעלה העלה לא זולת, שדמיתי שעל זה לא נצטויתי, נמצא הי״ל ב׳ התנצלות מצד האונס, שהוא הא׳ והג׳, והתנצלות הב׳ והד׳ הוא טענת טעות שטעה בפירוש דברי שמואל, בחשבון הימים ושחשב שלא נצטוה שלא יקריב קרבן בלעדיו.
ירדו וגו׳ – יבאו עלי במקום בלתי הגון להתיצב נגדם.
ופני ה׳ לא חליתי – ד׳ לשונות של תפלה הן – התחנן, התפלל, חלה את פני, בקש מאת; התחנן הוא בקש למצא חן בעיני ה׳ או בני אדם בספר שבחם טרם נשאל מהם דבר, וכן ואתחנן וגו׳ כי מי אל בשמים ובארץ וגו׳; התפלל, דון דין בעצמו ומצוא חטאתו ובקש רחמים על נפשו, וכן בפרשת עקב (ט׳:כ״ו) ואתפלל אל ה׳ וגו׳ אל תפן אל קשי העם הזה וגו׳; חלה את פני, מלשון פנים המורה זעף (אכפרה פניו, וישלח) וחלה מלשון חולה וחלוש, החליש והשקיט זעף ע״י תפלה, וכן (תשא) ויחל משה את פני ה׳ וגו׳ למה ה׳ יחרה אפך; בקש מאת, כמשמעו שאול שאלה; וכאן בחר במליצת ופני ה׳ לא חליתי כאומר ידעתי שהוא קוצף עלינו כי שאלנו לנו מלך וחפצתי לשכך כעסו בעולה.
ואתאפק – לבי היה אומר לי שלא לעשות, רק השעה צריכה לכך ועשיתי נגד רצוני.
וָאֹמַ֗ר, עַ֠תָּה הואיל ונאספו, בודאי1 יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ אל הַגִּלְגָּ֔ל ובעל כרחי אלחם עמהם2, וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עדיין3 לֹ֣א חִלִּ֑יתִי ביקשתי4 ע״י עולה5 ותפילה6, וָֽאֶתְאַפַּ֔ק ונתחזקתי על רצוני, וכנגד ליבי שהיה אומר לי להמתין לך7 וָאַעֲלֶ֖ה העלתי את הָעֹלָֽה8: ס
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. ר״י קרא.
5. רד״ק.
6. מצודת ציון.
7. רש״י, רי״ד, מצודת דוד, מצודת ציון. ור״י קרא ביאר ומשהתאפקתי עצמי שבעת ימים שהוחלתי שתבוא ואתה לא באת, העליתי עולה. ומלבי״ם מבאר התאפקתי ולא התחלתי במלחמה רק ״ואעלה העולה״, שחשבתי שעל זה לא נצטויתי.
8. מלבי״ם מבאר ששאול מונה כאן ארבעה סיבות לכך שלא שמר את דברי שמואל: א׳ שהיתה סכנה גדולה מצד הפלשתים, ב׳ כי המתין שבעת ימים שיבוא שמואל ולא בא שמואל, כי חשב שלא צוהו רק להמתין ז׳ ימים לא יותר, ושמקצת יום הז׳ ככולו. ג׳ שהעם נפוץ מעליו והתיירא שיוותר לבד, ד׳ שבכל זאת לא התחיל במלחמה בלא שמואל, אלא רק העלה העולה שהוא לחלות את פני ה׳ שיעזרהו, וחשב ששמואל ציווהו רק שלא ילחם עד שיודיעהו מה יעשה, ולא שלא יקריב קרבן.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארשב״ם המשוחזרמיוחס לר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144