Chavakkuk 2 – חבקוק ב‏ – Mikraot Gedolot

אֲרֵי חֲטוֹף בֵּית מַקְדְשָׁא יַחֲפִינָךְ וּבִּזַת עַמֵיהּ תִּתְבְּרִינָךְ מִדְמֵי אֱנָשָׁא וַחֲטוֹף אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל קַרְתָּא יְרוּשְׁלֵם וְכָל דְיַתְבִין בָּהּ.

חמס לבנון – בית מקדשא.

ושוד בהמות יחיתן – שוד בהמותיך ואוכלוסיך אשר שדדו את עמי ישראל הוא ישברם.

מדמי אדם – מחמס דמי ישראל.

וחמס ארץ – ארץ ישראל.

קריה – ירושלים.

the violence of the Lebanon the Temple.

and the plunder of cattle The plunder of your cattle, and your hordes that plundered My people Israel, shall break you.

because of the blood of man Because of the violence done to the blood of Israel.

and the violence of the land The land of Israel.

a city Jerusalem.

כי חמס לבנון יכסך – חמס שעשית בבית המקדש שנקרא לבנון, שנאמר: ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג׳:כ״ה), באותו חמס יכסך בושה.

ושוד בהמות יחיתן – שוד חיילותיך ובהמותיך ששודדו את ישראל יחתו גם הם.

כי – הטעם שכרתה עצי הלבנון לבניינך.

ושוד בהמות – ושודך שהיה מפחיד הבהמות.

והנה יחיתן – כמו יקימן ישיבן רבות נקיבות.

מדמי אדם – והנה על הכל עברה רעתו.

וכל כך למה, כי חמס לבנון – שעשית, שהיית עורף בהמות לבנון, [זהו האמור בישעיה (ישעיהו י״ד:ח׳) על בבל: גם ברושים שמחו וגו׳.]⁠^א

ושד – שלך שהיה מחתה ומיירא בהמות לבנון מלהתראות, אותו יכסך.

יחיתן – יחית אותן, כמו אל תירא ואל תחת (דברים א׳:כ״א), ובוז משפחות יחיתני (איוב ל״א:ל״ד).

ודימה הארץ ללבנון שהוא יער, ועם הארץ לבהמות לבנון והם אריות טורפי טרף ויחד חובאו עניי ארץ ממוראם.

מדמי אדם – ששפכת.

א. המלים בסוגריים המרובעים נתווספו בגיליון כתב היד.

כי חמס לבנון יכסך – פי׳ החמס שעשית ללבנון והוא ארץ ישראל כמו שאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג׳:כ״ה) החמס ההוא יכסך ויאבדך עד שלא תראה עוד.

ושד בהמות יחיתן – וכן השוד שעשית לשוכנים בה יכסך, ואחר שהמשיל הארץ ללבנון המשיל השוכנים בה לחיות שדרכם לשכון בלבנון שהוא יער עצים כמו שאמר ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה (ישעיהו מ׳:ט״ז) וחמס הארץ הוא הריסת הערים והבתים והשחתת עצי המאכל וזולתם ושוד הבהמות שהוא משל לבני אדם השוכנים בה היא דמם ששפך וכן פי׳ אחר כן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל יושבי בה וכבר פי׳ כי קריה אמר על ירושלם ורבי יונה פי׳ כן אמר למלך בבל החמס שעשית ללבנון שהיא ארץ ישראל יכסה אותך כלומר ישוב חמתך בראשך אחר שעשית כמה רעות לסוף ישובו ויחולו על ראשך כי כן שוד בהמות יחיתן כי השוד שיעשו הבהמות בטרפם טרף רב ימים רבים ולבסוף פעם אחת יאספו עליהם הרבה אנשים ויחתו ויהרגו אותם כן אתה כל החמס שעשית כמה שנים ישוב עליך בפעם אחת הכל ויכסך.

ויונתן תרגם לבנון – בית מקדשא וכן תרגם אונקלוס ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג׳:כ״ה) ובית מקדשא יחיתן שרשו תחת והיו״ד תמורת הכפל או יהיה שרשו חית ויהיו שני שרשים וענין אחד.

כי חמס לבנון – החמס שעשה לארץ ישראל המכונה ארץ הלבנון כמ״ש בתורה (דברים ג׳:כ״ה) ובנביאים (זכריה י״א:א׳).

יחיתן – יחת אותן וישחיתן, וגם זה פירוש למה שכתוב בתורה: ומיד כל חיה אדרשנו (בראשית ט׳:ה׳).

והנה יהיה זה לפי שחמס לבנון יכסך ר״ל החמס שעשית ללבנון שהוא ארץ ישראל כמ״ש (דברים ג, כה) ההר הטוב הזה והלבנון הוא יכסך, והוא ע״ד מ״ש עובדיה (עבדיה א, י) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה. ומפני שהמשיל ארץ ישראל ללבנון המשיל יושביה לחיות שדרכן לשכון בלבנון ע״ד ולבנון אין די בער וחייתו אין די עולה (ישעיה מ, טז) ולכן אחרי שזכר חמס הארץ הקדושה שמשלו בה הרומיים זכר גם כן שוד הבהמות שהוא משל לשפיכות דם בני יהודה בגלותם באומרו ושוד בהמות יחיתן ר״ל וחמס לבנון שנפל חתיתך עליהם ויחיתן הוא מלשון מחיתה ר״ל שוד בני יהודה שנפל חיתת אדום עליהם, וכמו שנבוכדנצר כשזכר מפלתו אמר שהיה מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל יושבי בה כן אומר באדום שיהיה חרבנו מסבת דמי אדם וחמס ארץ קריה וכל יושבי בה והם בני יהודה אשר שפכו דמם כמים וחמס ארץ שהיא ארץ ישראל קריה וכל יושבי בה שהיא ירושלם, ומזה יראה הראות מבואר שניבא חבקוק על חרבן בית ראשון ע״י נבוכדנצר ועל חרבן בית שני על ידי אדום ולכן אמר הכתוב שני פעמים מדמי אדם וחמס ארץ כנגד אותם שתי חורבנות ואם לא נפרשהו כן יהיה אחד מהם מותר וכפל מבואר בהכרח.

כי חמס לבנון. ארזי הלבנון שגזלת בבית המקדש וזולתו¹: ושוד בהמות. שגזלת, יְחִיתַן - יוריד אותם הארזים מהבנין שבנית בהם², וזה יהיה לך לקלון³, שייהרס כל בנין שבנית לכבוד שמך⁴. וזה ש׳תסוב עליך כוס ימין ה׳⁠ ⁠׳ (פסוק טז) הוא מדמי אדם, מישראל שהרגת⁵, וחמס ארץ ישראל⁶ אשר החרבת: קריה. ירושלים⁷:

1. רש״י הביא את תרגום ׳לבנון׳ שהוא בית המקדש, כדרשת חז״ל (ספרי במדבר קלד). ואבע״ז פירש, ארזי הלבנון שכרת לבנות בנייניו. ורבינו צירף את שני הפירושים, שהלבנון מרמז הן לארזי הלבנון שהיו בבית המקדש, הן לארזי הלבנון שבשאר מקומות, אותם גזל נבוכדנצר.

2. ׳יחיתן׳ מלשון ארמי, כמו ׳נחות דרגא׳, ומוסב על ׳חמס לבנון׳, שהבהמות שגזל ׳יחית אותן׳, יוריד את אותם הארזים שגזל, ויהרסו את בנייניו. ונראה שמפרש ׳כי חמס לבנון׳, עצים הגזולים ׳יכסך׳, הם מאהילים ומכסים אותך, כי בנית אותם בבניינים, אך ׳שוד בהמות׳, הבהמות שגזלת יורידו את קורות הארזים.

3. וזהו שאמר בפסוק הקודם ׳וקיקלון על כבודך׳, וכאן כתוב ׳כי חמס לבנון׳, שנותן טעם למה שאמר שיהיה לו קלון, כי הקלון יהיה באופן זה.

4. שכל מה שבנה היה להגדיל את כבוד שמו, כמו שכתוב (פסוק ט) ׳בוצע בצע לשים במרום קינו׳.

5. בגלל דמיהם של ישראל ששפכת, שהם נקראים ׳אדם׳, ראה מש״כ לעיל (א יד, ב ד). וכ״כ רש״י.

6. כ״כ רש״י.

7. כ״כ לעיל (פסוק ז-ח), וכ״כ רש״י.

לבנון – כן נקרא א״י כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג׳:כ״ה).

ושוד – מלשון שדידה ועושק.

יחיתן – מלשון חתת ושבר וכן וחתו גבוריך תימן (עבדיה א׳:ט׳).

כי חמס לבנון – החמס שעשית ללבנון שהוא א״י החמס הזה יכסה אותך ותשוב בראשך.

ושוד בהמות – השוד שעשית אל הבהמות ועל ישראל יאמר ולפי שהמשיל את א״י ליער הלבנון המשיל אנשים לבהמות המצויות ביער ואמר השוד הזה ישבר אותם ר״ל עליהם תבוא שוד כמו השוד שעשו לישראל.

מדמי אדם – כל זה יבוא מסבת דמי אדם ששפך דם ישראל.

וחמס ארץ – מסבת החמס שעשה בא״י ובקריה היא ירושלים ובכל אנשים היושבים בה.

כי חמס לבנון יכסך – היינו חרבן בית המקדש.

ושד בהמות – היינו בטול הקרבנות. והבהמות מבקשים תפקידם ואין הרי נשדדו.

יחיתן – שרשו חתת והראוי יחיתן בא הנח תמורת הדגש, ר״ל יחית וישבר אותם, ומפרש למי, לקריה וכל יושבי בה, ובא הכינוי עם עצם הפעול, כמו הנני מאכילם את העם הזה (ירמיהו ח׳).

כי חמס לבנון יכסך – כי החמס שעשית אל הלבנון שהוא הבהמ״ק מה שחללת כלי המקדש, החמס הזה יכסך בקלון, ושוד בהמות יחיתן שיעור הכתוב ושוד בהמות יחיתן קריה וכל יושבי בה מדמי אדם וחמס ארץ – יען קרא את בהמ״ק בשם לבנון, ציירו במליצתו כיער הלבנון, כאילו יער הלבנון שלח את החיות הטורפות שנמצאו בו, ושוד בהמות הלבנון יחיתן קריה וכל יושבי בה, שהם טרפו קרית בבל ויושביה, וכן ירמיה צייר מפלת בבל בסגנון זה, הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן (ירמיהו נ׳) שדמה חיל פרס ומדי כאריות שבאו מא״י וגאון הירדן לנקום נקמת א״י, ואת בבל המשיל לצאן (אם לא יסחבום צעירי הצאן) ואמר שזה יהיה דמי אדם ששפכו וחמס ארץ שהחריבו, וגם תפס שם בהמות לרמוז אל הבהמות שהיו גם בלבנון המליציי שהוא בהמ״ק שהם הקרבנות שהקריבו שמה ונתנו דמם בכלים אשר חלל עתה, וכאילו התעוררו בהמות האלה והביאו שוד וחתת על קרית בבל.

חמס – עלולי החמס.

לבנון – רמז לארץ ישראל שהיתה ארץ הרים וגבעות.

בהמות – היושבות בלבנון, והוא משל על עם ישראל.

יחיתן – שהוא תדיר מחית (משרש חות וקרוב לנחת וחתת) מוריד ומשפיל ומפחיד אותן; ומגוף נמצא דולג לנסתר; ונראה שחשבוה לא לזרות, רק ליופי מליצה, וכן ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך (תהלים סוף מזמור פ״א) ורבים כמהו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון