Chavakkuk 2 – חבקוק ב‏ – Mikraot Gedolot

הֲלָא בִּתְכֵּיף יְקוּמוּן אַנְסָךְ וְיִתְגְלוּן מְזַעְזְעָךְ וּתְהֵי לַעֲדִי לְהוֹן.

ויקצו – כמו ויקוצו.

awaken like וְיָקִּיצוּ

הלוא פתע יקומו נושכיך ויקצו מזעזעיך – שבלשצר בא הוא ואלף גבוריו למלחמה על כורש ודריוש ונצחם, ונפוצו חילם מעליהם ולא נשתייר מהם כי אם מעט, ובו בלילה עשה בלשצר משתה לאלף גבוריו. וכן הוא אומר: בלשצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקביל אלפא חמרא שתיה (דניאל ה׳:א׳). באדין היתיו מאני^א דהבא^ב די הנפיקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו^ג בהון מלכא ורברבנוהי^ד שיגלתיה ולחינתיה (דניאל ה׳:ג׳). בה שעתא נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא^ה די^ו כתל היכלא די^ז מלכא^ח ומלכא חזי פס ידא די כתבא (דניאל ה׳:ה׳). ודניאל פתר ליה דכתיב: דנה פשר מילתא מנא מנא אלהא מלכותך והשלמה תקיל תקילתא במאזניא והשתכחת^ט חסר פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס (דניאל ה׳:כ״ו-כ״ח).

וכשפירש דניאל שתשוב מלכותו לדריוש שמע אחד מעבדיו והגיד לדריוש כך וכך ניבא אחד מישראל על דבר כלי בית המקדש ששתה בהן ויאמר ברוך י״י אלהי הכלים וגו׳ אם אמלוך כמו שאמרת אבנה לו בית הראוי לו, ומיד קיבץ כל חילו הנשארים שנפוצו מעליו ובא על בלשצר והרגו באותו לילה, והוא מלך תחתיו כדי שלא תיכנס אומה באומה ומלכות במלכות כחוט השיער, ואין נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא.

והיית למשיסות למו – שבזזו ושיסו את כל אשר לו.

א. כן בפסוק ובכ״י פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777: ״מניא״.

ב. כן בפסוק. בכ״י ברסלאו 104: די דהבא. בכ״י לוצקי 777, פריס 162: ״דדהבא״.

ג. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״ואשתיאו״.

ד. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104 נוסף כאן: לקבל אלפא חמרא שתיה (דניאל ה׳:א׳).

ה. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו חסרה מלת: ״גירא״.

ו. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״כי״.

ז. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו חסרה מלת: ״די״.

ח. בכ״י ברסלאו 104: ״דמלכא״.

ט. כן בפסוק ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״ואישתכחת״.

הלא – בעבור שאמר הרחיב כשאול, אמר כי המתים שהרגת יעורו. והטעם בני ההרוגים, על כן מלת יקומו ויקיצו חסר יו״ד, כי הוא כמו וייקץ, יקץ שרשו.

אמר ר׳ ישועה: אילו הייתי מכביד עליך עב טיט על קברך שם ייקצו המתים וישכוך.

ומזעזעיך – כמו: לא זע.

הלא פתע – שלא תכיר בם ולא תשים לב עליהם מרוב שלותך.

יקומו נשכיך – שינשכוך כנחש. והוא משל בגידת היין בספר משלי (משלי כ״ג:ל״ב) אחריתו כנחש ישך, ועל היין בוגד מוסב.

ויקצו מזעז⁠{ע}⁠יך – שיזעזעוך ממלכותיך ומכבודך.

הלא פתע – הלא חשבת בהתגאותך כי תהיה בקבר ויקומו פתע נושכיך והם התולעים.

ויקצו מזעזעיך – כאלו ישנו ובבואך יקוצו לשלוט בך ולזעזע ולהניע בשרך חתיכות חתיכות.

והיית למשסות למו – שישסו בשרך כן פירש אדוני אבי ז״ל ויש לפרשו כן כי נושכיך ומזעזעיך אמר בעבור בלשאצר בן בנו שבא על בבל פתאום חיל מלך פרס ונהרג בלשצר והחריב בבל, ויש לפרשו עוד כי נאמר דבר זה על שהושלך מקברו כמ״ש בישעיה ואתה השלכת מקברך וגו׳ (ישעיהו י״ד:י״ט).

ויקצו – ביו״ד אית״ן לבד והיא מעמדת בגעיא ויו״ד השרש נעלמת מהמכתב.

למשסות – כמו מי נתן למשסה יעקב (ישעיהו מ״ב:כ״ד) ענין בזה וכן תרגם יונתן ותהי לעדי להון.

הלא פתע יקומו נשכיך – זה ביאור לקץ (חבקוק ב׳:ג׳) קדם זכרו בסתם.

ופירש הלא פתע יקומו נושכיך על התולעים שבהיותו בקבר יקומו ויקיצו לאכול בשרו. ואינו נכון בעיני כי המות הטבעית אחת היא לכל כצדיק כרשע ורמה תכסה עליהם, ויותר נכון היה לפרש הלא פתע יקומו נושכיך ויקצו מזעזעיך על אותם שהשליכוהו מקברו.

אבל פשט הכתוב על אמתתו מבואר והוא שאחרי שרמז לו מה שיקרהו בחייו זכר מה שיהיה על ביתו וזרעו אחרי מותו ממלכי מדי ופרס שיחריבו את כבודו, ועל זה אמר הלא פתע יקומו נושכיך ר״ל הנושכים את מלכותך ויקצו ויעורו מזעזעיך רוצה לומר המזעזעים והמחריבים אותך והיית למשסות למו, והנה אמר על מדי ופרס המחריבים את מלכות בבל יקומו ויקצו לפי שהם קודם לזה היו נכנעים לבבל ונבוכדנצר וזרעו היו מושלים על אותם המלכים והם התעוררו בימי בלשצר למרוד במלכות נבוכדנצר ולבא להלחם עם זרעו היושב על כסאו ולכן אמר הלא פתע יקומו שוכניך ויקצו מזעזעיך שיעורו לזה כאיש אשר יעור משנתו. והרב ר׳ אברהם בן עזרא כתב שבעבור שאמר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות על ההרוגים אשר הרג לכן בהתעוררות זרעם לנקום נקמתם אמר יקומו נושכיך ויקצו כאלו יקיצו ויעורו שוכני עפר להנקם ממנו.

ויקצו מזעזעיך – י״א שהוא מנחי הלמ״ד ה״א ושרשו קצה ולדעתם אכשר שיהיה בלא מאריך כמו שנמצא במקצת ספרים בשני יודי״ן ורד״ק כ׳ בפי׳ ובמכלול ד׳ קכ״ט ובשרשים שרש יקץ שבא ביו״ד האית״ן לבד והיו״ד בו מועמדת בגעיא להורות על היו״ד פ״א הפועל כמו ויגעו עמים בדי ריק (ירמיהו נ״א) וכן הוא ברוב הספרים.

פתע – הוא כמו פתאום.

נושכיך – מלשון נשיכה וחתוך עם השינים.

ויקצו – מלשון הקצה והערה מן השינה.

מזעזעיך – ענין רתת ורעדה כמו לזעוה ולבז (יחזקאל כ״ג:מ״ו).

למשסות – ענין רמיסה כמו והיו שוסיך למשסה (ירמיהו ל׳:ט״ז).

למו – להם.

הלא פתע – הלא פתאום יקימו הנושכים אותך והמזעזעים אותך יעורו משנתם לבוא עליך הם מלכי פרס ומדי.

והיית – ואתה תהיה להם למשיסה כי ירמסו אותך ברגליהם.

הלא פתע יקומו נשכיך – היינו עונש בגוף.

ויקצו מזעזעיך – הוא עונש במקום.

והיית למשיסות למו – הוא עונש בממון.

נשכיך – מלשון לא תשיך לאחיך.

ויקצו – שרשו יקץ, והיו״ד יו״ד האיתן. ויו״ד פ״א הפעל חסר כמו ויצקו על העולה (מלכים א י״ח), כ״כ במכלול.

הלא פתע יקומו נושכיך – הלא יקומו לוקחי הנשך והתרבית ויתבעו ממך תשלומי הנשך שחייבת, וגם יקצו מזעזעיך הלא יקיצו משנתם הבעלי חובות שיזעזעו אותך לשלם גם הקרן, וכשלא יהיה לך לשלם והיית למשסות למו – זה הוא המשל, ועתה מפרש המליצה ופתרון המשל.

נשכיך – ינשכו בשרך מעליך כמו שעד עתה אתה נושך בשרם מעליהם.

מזעזעיך – הברת זע כפולה, אתה לא הנחת להם מנוחה, וגם הם לא יניחו מנוחה לך אפילו רגע.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון