×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה⁠־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכׇל⁠־ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃
Woe to him who says to the wood, 'Awake!' or to the mute stone, 'Arise!' Shall this teach? Behold, it is overlaid with gold and silver, and there is no breath at all in its midst.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וַי דִי אֲמַר לִצְלַם אֲעָא קוּם וּלְדַחֲלַת אַבְנָא אִתְעֲרֵי וְהִיא שַׁתְקָא וְדַמְיָא הוּא מַכְלֵי הָא הוּא מַחֲפֵּי דְהַב וּכְסַף וְכָל רוּחַ לֵית בִּמְעוֹהִי.
הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם – דרש ריש לקיש האי מאן דמוקי דיינא דלא גמיר, עליו הכתוב אומר הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה, ועתיד הקב״ה ליפרע ממעמידו שנאמר וה׳ בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. ה׳ בהיכל קדשו א״ר שמואל בר נחמני עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה בהיכל (כתוב בספר מלכים ברמז ק״פ וברמז קצ״ח).
הוא יורה – בתמיה.
Shall it teach? This is a question.
הוי אומר לעץ הקיצה – לפסל עץ: הקיצה וענה לנו. כך הוא אומר: עורי לאבן דומםא – הם אומרים לעבודה זרה: עורי שהיא נשתקת כאבן דומם.
הוא יורה הנה הוא תפושב זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו – בתימה, היאך יורה אתכם אותו פסל שהוא מכובש בכסף וזהב ואין בו רוח חיים.
א. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162. בכ״י ברסלאו 104, פרמא 2994 הושמט: ״הקיצה לפסל עצץ... לאבן דומם.
ב. כן בנוסח שלנו ובכ״י לוצקי 777. בכ״י ברסלאו 104: ״תפוס״.
הוי אומרהקיצה – מהפעלים העומדים. כי לישן יאמר הקיצה משנתך, וככה עורי – כמו עורה למה תישן (תהלים מ״ד:כ״ד). על כן טעו האומרים: המעורר ישינים, כי המעיר ישינים ראוי שיאמר. והמקיץ רדומים אינו נכון, כי המקיץ הוא הישן. והעד כי אין רואה ואין יודע ואיןא מקיץ כי כולם ישינים, כי תרדמת השם נפלה עליו (שמואל א כ״ו:י״ב). וכתוב: לא הקיץ הנער (מלכים ב ד׳:ל״א).
מ״ם דומם – כמ״ם ריקם וחנם. והטעם כמו ידמו כאבן (שמות ט״ו:ט״ז). ועל דעת ר׳ יהודה, ידמו מפעלי הכפל וככה דומם והוא שם התואר.
הוא יורה – כי הוא הבל שהוא תפוס בזהב ובכסף. הטעם על איבריו, כי אינם כאיברי האדם שחיים מחברם, על כן: וכל רוח אין בקרבו והפך אלה:
א. כך בפסוק ובכ״י וטיקן 75. בכ״י לונדון 24896 ובכ״י מונטיפיורי 34 חסרה מלת ״ואין״.
הקיצה – בעת צרתו.
הוא יורה – וילמד להועיל, בתמיה.
הנה – ודאי
הוא תפוש – ואחוז
בזהב וכסף – אבל שום רוח חיים בעולם אין בקרבו ולא לעזר ולא להועיל הוא.
הוי אמר, לעץ, דומם – תואר כללי לזכר ולנקבה כמו ריקם וכן שבי דומם (ישעיהו מ״ז:ה׳).
הוא יורה – בתמיה אתה הקורא לו איך תחשוב שיורה לך את אשר תעשה.
הנה הוא תפוש זהב וכסף – כלומר תפוש ומצופה בזהב וכסף פי׳ אינו בשר ודם שיקבל רוח כי כסף וזהב הוא לפיכך וכל רוח אין בקרבו ופי׳ וכל שום רוח אפילו רוח הבהמה וכן כל מלאכה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ג׳) וכל חלב וכל דם לא תאכלו (ויקרא ג׳:י״ז) והדומים להם.
הוא יורה – הטעם הוא יורה על עצמו, שהוי לכל קורא לו, כי הוא תפוש זהב וכסף וגו׳.
ואמר: תפוש – דרך בוז.
ואוי להם שמתפללים להם ואומרים לפסל העץ הקיצה ועורי לאבן דומם, ובדרך תימה אמר כנגדם הוא יורה רוצה לומר איך תחשבו שהוא יורה לכם את הדרך אשר תלכו בה והנה הוא תפוש זהב וכסף כלומר מצופה ממנו אבל כל רוח אין בקרבו ואיך א״כ יורה לכם את אשר תעשו.
ובכן, כל מי שיבקש להשיג חן מכל עצם נצחי זולתי מן האל יתברך הוא כאומר לעץ הקיצה1, בהיותו מבקש ממנו מה שאין בידו לעשות כשירצה2: הוא יורה. ואותו המורה שקר ואומר היפך זה, הנה הוא תפוש זהב וכסף כמנהג כומרי עכו״ם3: וכל רוח אין בקרבו. להבין כי שקר נסכו4:
1. וכאומר ׳עורי לאבן דומם׳.
2. כשם שאין העץ והאבן יכולים להתעורר כיון שאין בהם רוח חיים, כן כל הנבראים אינם יכולים לפעול מאומה מרצונם, ואף הכוכבים והמזלות המשפיעים השפעות על העולם התחתון, אינם משפיעים אלא מה שנגזר עליהם להשפיע, ואינם יכולים להיטיב יותר למי שימצא חן בעיניהם, כי אינם בעלי בחירה. ולכן העובד פסלים למטרה זו לא ישיג כלום.
3. [כן הוא בנדפס בקהלת משה אמ״ד, ואילו בכת״י מחוק, ומעליו כתוב ׳עובדי עבודה זרה׳, וכמובן תיקנו מפני הצנזורה, ובאמ״ד לא חששו מכך]. ׳הוא יורה׳, היינו הכומר המייעץ ומורה לעשות פסל לעובדו, אף שיודע שאין בו כל תועלת וכפי שנתבאר, אומר כן לפי שהוא תפוש בכסף ובזהב, שמרוויח מכך שהוא כומר.
4. אין בכומר רוח ושכל להבין שתועלת המסכה שיצר בשקר יסודה, והוא מלשה״כ בירמיה (י יד) ׳נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צוֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם׳, על דרך שכתוב כאן ׳וכל רוח אין בקרבו׳. [ולשון רבינו משמע שמפרש שבעובד עבודה זרה אין רוח, ולא ככל המפרשים שפירשו שבפסל אין רוח]. וקרוב לפירושו נבואה זו כתב רבינו בפירושו לישעיה (מד י-כ) ׳מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל - כי מי הוא שיפעל לְבִלְתִּי הוֹעִיל, כי אמנם כל פועל יפעל לתכלית מועיל, ובכן, כָּל החברים המתחברים להתעסק בפסל, היה בלי ספק להוריד עליו כח רוחני מועיל להם, ובכן [כאשר לא יועיל] כולם יֵבֹשׁוּ מסברם, אע״פ ש⁠[המתחברים] הם חָרָשִׁים וחכמים [יותר] משאר ההמון, וראוי שיִתְקַבְּצוּ ויִפְחֲדוּ יָחַד ויֵבֹשׁוּ מסברם בראותם נסיון מְנַגֵּד לתקוותם, כי אמנם חָרַשׁ בַּרְזֶל יעשה מַעֲצָד לעשות הפסל על הצום ולכוון שיושג התכלית, [חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד] - ובאופן שבאותם הכלים חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו לצייר, כעניין ׳ויצר אותו בחרט׳ (שמות לב ד), כְּתִפְאֶרֶת אָדָם להצליח בבָּיִת, לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים להצליחם למלאכתו, ובכן חשב לבחור עץ רב המעלה בו משעת נטיעה, מכל מקום קצתו כלה בבזיון [חלקו של העץ המשמש לעשיית הפסל נשרף באש, וחלק שימש לצרכי האדם], ואיך יחשוב שיהיה קצתו בזוי מאוד וקצתו רב ההצלחה, אמנם [גרם להם לטעות בזה] רֹעֶה מנהג אבותם שהם עפר ואֵפֶר שהיה לֵב הוּתַל מנביאי שקר, הוא הטה אותו מדרך האמת, גם שישמענה מן החכמים והנביאים׳.
הקיצה עורי – מלשון הערה והקצה מן השינה.
דומם – מושתק כמו וידום אהרן (ויקרא י׳:ג׳).
יורה – ילמד.
תפוש – ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע (ויקרא י״ג:נ״ג).
וכל רוח – שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ל״א).
הוי אומר וגו׳ – אוי לאומר אל הפסל העשוי מעץ הקיצה משנתך ושמע אלי ולאבן דומם אומר עורי.
הוא יורה – וכי הוא יוכל ללמד אתכם דבר מה בתמיה הנה הוא מחופה ופרוש עם כסף וזהב ויפה הוא למראה העין אבל אין בקרבו שום רוח אפי׳ רוח החיוני כבהמה.
לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם – התעוררות היא קלה מן היקיצה, ואמר תמיד העירה והקיצה, ר״ל אף הקיצה, ובשלילה אמר בהפך לא יקוצו ולא יעורו משנתם (איוב י״ד), והעץ שיש בו התעוררות של נפש הצומחת אומר לו הקיצה שהיא פעולת הבע״ח, והאבן דומם שאין בו שום התעוררות נפשיי אומר לו עורי.
הוא יורה – ויראה אמתת הדבר.
הוי אומר לעץ הקיצה המליץ יצייר נשגבות, מצייר את גויית בלשאצר שנהרג והוא שוכב פגר אלם בלא רוח חיים, ומלובש בבגדי זהב וכסף, כציור האליל שלו, שהוא ג״כ פגר אלם תפוש זהב וכסף ואין רוח חיים בקרבו. עד שיצייר שהאליל עשה את בלשאצר שעבד אותו להיות דומה אליו, שיהיה פסל לבוש זהב וכסף בלא רוח חיים, עפ״ז יאמר הוי! קורא אני, מי שהוא אומר לעץ הקיצה – ר״ל בלשאצר שעבד את פסל העץ והאבן והיה קורא אליו בתפלתו שיקוץ משנתו ויתעורר לשמוע תפלתו, הוא יורה – היינו בלשאצר יורה וילמד ויברר כי כנים דברי מה שאמרתי שהיוצר ישיג מן הפסל את אשר השיג הפסל ממנו שיתהוה ממנו אליל אלם, כי הלא הוא (בלשאצר) תפוש זהב וכסף שפגרו מלובש בו וכל רוח אין בקרבו כי יצאה נשמתו, הרי שע״י הבטחון שבטח על הפסל נעשה אליל אלם כמוהו.
הוא יורה – לשון תימה, איך בטחת בו שיורה!
תפוס – נתפש ונחשד.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144