Chavakkuk 3 – חבקוק ג‏ – Mikraot Gedolot

צְלוֹתָא דְצַלִי חֲבַקוּק נְבִיָא כַּד אִתְגְלֵי לֵיהּ עַל אַרְכָּא דִיהַב לְרַשִׁיעַיָא דְאִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָא בִּלְבַב שְׁלִים יִשְׁתְּבֵיק לְהוֹן וִיהוֹן כָּל חוֹבֵיהוֹן דְחָבוּ קֳדָמוֹהִי הָא כְּשָׁלוּתָא.

רמז תקסג

תפלה לחבקוק הנביא – רבנן ור׳ יהודה ור׳ סימון, רבנן אמרי ארבעה הם שסדרו תפלה וקנטרו דברים כלפי מעלה. ירמיה ואתפלל אל ה׳ אחרי תתי את ספר המקנה, מה כתיב למעלה הנה הסוללות באו העיר. חבקוק סדר תפלה תפלה לחבקוק הנביא – מה כתיב למעלה למה תראני און ועמל תביט שראה חנניה מישאל ועזריה נכנסין לתוך כבשן האש ונמלטין, וראה את ר׳ חנניה בן תרדיון וחבריו נשרפין באור, כיון שראה כן קרא תגר אמר לפניו רבש״ע אלו צדיקים ואלו צדיקים, אלו טהורים ואלו טהורים, אלו נשרפין ואלו נצולין, על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט, אלא נבוכדנאצר ערל וטמא ודניאל קדוש וטהור, ונבוכדנאצר ממליך לצדקיה ומלביש לדניאל ארגוונא, אחשורוש ערל וטמא ומרדכי קדוש וטהור, והוא מלביש את מרדכי, פרעה ערל וטמא ויוסף קדוש וטהור, ופרעה ממליך את יוסף, כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל, נגלה עליו הקב״ה אמר ליה אחרי אתה קורא תגר לא כן כתיב אל אמונה ואין עול, באותה שעה אמר בשגגה אמרתי תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. דוד דכתיב תפלה לדוד שמעה ה׳ צדק מה כתיב למעלה מן הענין ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט. משה דכתיב ואתפלל אל ה׳ מהו אומר למה ה׳ יחרה אפך בעמך. רבי יהודה בר רבי סימון אמר מתוך תפלתם שם קנטורן, ירמיה אמר ואתפלל אל ה׳ ומהו אומר צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך שאני היום ומחר אינני ואני אריב עמך וכל כך למה למה שאתה צדיק. חבקוק תפלה לחבקוק הנביא – מהו אומר ה׳ שמעתי שמעך יראתי. דוד תפלה לדוד שמעה ה׳ צדק מהו אומר ממתים ידך ה׳. משה ואתפלל אל ה׳ מהו אומר אל תשחת עמך ונחלתך. דוד אמר למנצח אל תשחת וגו׳.

על שגיונות – יש פותרו כתרגומו ולפי משמעו בקש רחמים על עצמו שהטיח דברים כמו על כן תפוג תורה (חבקוק א׳:ד׳) ותעשה אדם כדגי הים (חבקוק א׳:י״ד) קנתר אחר מדת הדין.

concerning the errors This may be interpreted according to the Targum. However, according to the apparent meaning, Chavakkuk is begging for mercy for himself because he spoke rebelliously: "Therefore Torah is slackened" (1:4), and "You have made man like the fish of the sea" (verse 14). He criticized the Divine standard of justice.

על שגיונות – על שהטיח דברים כלפי למעלה, שאמר: על משמרתי אעמודה (חבקוק ב׳:א׳), שרב את יוצרו ואמר איני זז מיכן עד שתרחם על בניך ותודיעני קץ גלותם, וענה לו הקב״ה כי בוא יבוא ולא יאחר (חבקוק ב׳:ג׳).

תפילה – זאת ברוח נבואה נאמרה, והוא מתנבא על רעב שיהיה כאשר יתברר בסוף התפילה, ולא יהיה כח לישראל לעמוד מפני האויב. וזאת התפלה על דרך סדר התפלות, על כן כתוב: על שגיונות, למנצח (חבקוק ג׳:י״ט), גם מלת סלה (חבקוק ג׳:ג׳,י״ג). ושם פירשתי אלה המלות בספר תהילות (ראב״ע תהלים).

תפלה לחבקוק הנביא – שהתפלל על שגיונות – האדם, שאין להעניש אדם להביט ולהחריש לו עד שישנה בחטאו ויוסף על חטאתו פשע, שאם לזדים ולבוגדים אתה מחריש, כדי לאבדם בבא יומם, לשוגים אין לך להביט ולהחריש עד יגדל חטאם ועונשם ואתה מאבדם והיה לך להודיעם לאלתר משוגתם וישובו.

תפלה לחבקוק הנביא – זאת התפלה נעשית על דרך שיר משירי תהילים, על כן אמר על שגיונות כמו שגיון לדוד (תהלים ז׳:א׳) ואמר למנצח בנגינותי וכן אמר בו מלת סלה ואינה כתובה זאת המלה בכל המקרא כי אם בזאת התפלה ובספר תהילים וענין התפלה על צרת ישראל בגלות הזה וספר בה נסים וגבורות שעשה האל לישראל מיום אשר גאלם ממצרים והתפלל ואמר בדרך נבואה כי כן יעשה עמהם בגלות הזה ובצאתם מהגלות ובמלחמת גוג ומגוג.

והחכם רבי אברהם א״ע ז״ל פי׳ כי תפלה זו על רעב שהיה עתיד להיות וראייתו בקרב שנים חייהו (חבקוק ג׳:ב׳), ר״ל בקרב שני הרעב וכן הבנהרים חרה י״י (חבקוק ג׳:ח׳) ר״ל על עצירת המטר, תעור קשתך, על הקשת שנראה בענן ביום הגשם (יחזקאל א׳:כ״ח) וכן כי תרכב על סוסיך (חבקוק ג׳:ח׳) ר״ל על העננים וכן אמר כי תאנה לא תפרח (חבקוק ג׳:י״ז) ודעת רוב המפרשים על הענין שזכרנו וכן דעת יונתן והוא תרגם שגיונות ענין שגגה התפלל שיהיו עונות ישראל נחשבים לפניו כשגגה.

תפלה לחבקוק וגו׳ – אחר שהשיבו השם כפי שאלתו אשר היתה השאלה באמרו: עד אנה י״י שועתי וגו׳ (חבקוק א׳:ב׳), עד שסיים: לא יחמול (חבקוק א׳:י״ז), והתשובה היתה באמרו: ויענני י״י ויאמר וגו׳ (חבקוק ב׳:ב׳), עד שסיים: הס מפניו כל הארץ (חבקוק ב׳:כ׳), רצה חבקוק לעשות תפלה לשם, אשר היא מאמרו: י״י שמעתי שמעך יראתי (חבקוק ג׳:ב׳), עד שסיים ספרו למנצח בגגינותי (חבקוק ג׳:י״ט), אשר אלו המלות, רוצה לומר שגיונות ולמנצח (חבקוק ג׳:י״ט), הם מלות שיריות רוצה לומר ממלאכת השיר הנהוגית בכלי הניגון העשוים להעיר הנפש המשכלת המכונה בימי קדם מוסיקא, אבל נאבדה החכמה הזאת. וראה הפלגת זאת התפלה כי מכאן הוציאו אנשי כנסת הגדולה סדור תפלת יוצר בכלל מיושב ומעומד, ובפרט יותר מה שהוא מעומד, כי אנשי כנסת הגדולה היו קרובים לקבלה מן הנביאים.

וזה כי זה הנביא אמר תחלה בקצור מופלג גבורת השם באמרו: י״י שמעתי שמעך יראתי – כלומר שמעך בכלל בכל מעשיך שעשית, כטעם ויהי שמעו בכל הארץ (יהושע ו׳:כ״ז), ובפרט על תשובתו שעשה לו. ואחר ביקש צרכו וצרכי עמו, רוצה לומר התשועה מיד החיה הראשונה שקדם זכרה, והוא אמרו י״י פעלך וגו׳, רחם תזכור.

וטעם בקרב שנים – מעטים, כי השם אמר לו: ויפח לקץ (חבקוק ב׳:ג׳), ולא באר מתי, כמו שלא באר לדניאל, וגם עתה לא באר לו, ואם עשה תפלה גדולה. ואף על פי שהשם יעד לו זמן בקצור, והוא אמרו: וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב׳:ד׳), אף על זה רצה הנביא להתפלל לשם, ועתה יאמן נא דבריך.⁠¹ ואין תמה שאלו השלימים משימים ספק בדברי השם, שיאמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה (במדבר כ״ג:י״ט), כי בזה סודות, והכל אוצר י״י יבוא.

1. השוו ללשון הפסוק במלכים א ח׳:כ״ו.

תפלה לחבקוק הנביא וכו׳ עד סוף הספר. רש״י כתב שענין התפלה הזאת הוא שחבקוק בקש רחמים על עצמו לפי שהטיח דברים וקנטר אחר מדת הדין וכן דרשו חכמים ז״ל במדרש שוחר טוב (מדרש תהלים ז).

[אחרי שנודע לו סיבת צרות הגלויות, הנביא מתפלל אל ה׳ על שגגתו שהרהר אחרי מידת דינו של ה׳, ומבקש שירחם על ישראל למרות חטאם]:

על שגיונות. שהרהר אחר מידת דינו של הקדוש ברוך הוא בענין חורבן ראשון וחורבן שני¹:

1. שהתרעם על חורבן בית ראשון והגלות שלאחריו לעיל (א ב-ד), ועל חורבן בית שני והגלות שלאחריו (שם פסוק יד-טו), ובעבור ששגג והתרעם על ה׳, חזר להתפלל לפניו ולספר בשבחו (מצודות).

שגיונות – מלשון שגיאה וכן שגיון לדוד (תהלים ז׳:א׳).

על שגיונות – ר״ל תפלתו היתה בעבור ששגג והתרעם מול ה׳ ולכן חזר להתפלל לפניו ולספר בשבחו.

תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות – כלי זמר נקרא שגיונות. ג׳ תפלות נמצאו בתלים: תפלה למשה, לעני, לדוד. למשה נגד שחרית, לדוד נגד מנחה, לעני נגד מעריב שבערבית ליכא ציצית ותפילין. והאי תפלה לחבקוק הוא נגד מוסף. וכמו בנוסח המוספין מתחיל ומפני חטאינו כך הוא אמר כאן על שגיונות היינו ששגג על שהטיח דברים.

שגיונות – שם, מציין מין שיר או כלי זמר מיוחד, וכן שגיון לדוד.

תפלה לחבקוק – תפלה זו נחלקת לשלשה חלקים, (חלק א׳ עד מהר פארן סלה פסוק ג׳) התפלל על זמן הגלות שלא יסתיר ה׳ פניו מעמו וסיים במלת סלה. (חלק ב׳ מן כסה שמים הודו, עד ערות יסוד עד צואר סלה פסוק י״ג) התפלל על הנהגת ה׳ בזמן הגלות ועל התגלות ה׳ בעת הגאולה עת יצא לישע את עמו וסיים במלת סלה. (חלק ג׳ מן פסוק י״ד עד סוף הסימן) התפלל על העת שיהיו ישראל למשסה ועל חבלי משיח והודיע שהחבוים והצרות יהיו סימן הגאולה.

תפלה – הנביא מצייר הדברים כאלו כבר אירעו, להגיד כי בטוח הוא שתפלתו תקובל, מ״מ תפלה היא זו שהוא מתפלל לה׳ שיציל בני ישראל מכף לוחציהם; וכן בשירת משה אתה מוצא נחית בהסדך, נהלת בעזך וגו׳, והראוי נְחֵה נַהֵל.

על שגיונות – ע״ד השירים ששמם שגיון, שירים בלתי מוגבלים על פי כללים, אבל נותנים למחשבה לתעות ולרחף כאשר תחפץ.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון