Chavakkuk 2 – חבקוק ב‏ – Mikraot Gedolot

וַי דְמַשְׁקֵי לְחַבְרֵיהּ וְזָלֵיף בְּיַחֲמָא בְּדִיל דְיִשְׁתֵּי וְיִתְרַוֵי וְיִתְגְלֵי קְלָנֵיהּ.

{הוי משקה רעהו – ידבר על משתה בלשאצר. (לדעת פוזננסקי, ר׳ משה הוא המפרש שמובא בראב״ע)}

משקה רעהו – יין, ובאותה השקאה הוא מספח ואוסף את חמתו עליו ואף משכרהו בחמתו וכל זה הוא עושה למען הביט על מעוריהם על גלויים ולראות את ערותם זה נ״נ שהיה משקה את המלכים יין ומשכרם ושוכב עמם משכבי אשה כדאמרינן במסכת שבת.

דבר אחר: הוי משקה רעהו בסדר עולם דורשו כלפי בלשצר שהשקה את השרים בכלי בית המקדש ובהם נספחו ונשתכרו בחמתו של הקב״ה ובו בלילה נהרג.

על מעוריהם – להגלות קלונם וראו שונאיהם בניוולם.

Woe to him who gives his friend to drink wine; and into that drink he adds and gathers his venom upon him, and also makes him [his friend] drunk with his venom. All this he does... in order to gaze upon their nakedness Upon their exposure, to see their nakedness. This is the wicked Nebuchadnezzar, who would give the kings wine to drink, intoxicate them, and practice pederasty upon them, as we state in Tractate Shabbath (149b). Another explanation. Woe to him who gives his friend to drink In Seder Olam, it [this verse] is expounded regarding Belshazzar, who gave the princes to drink with the vessels of the Temple, because of which they were smitten with zaraath and intoxicated by the wrath of the Holy One, blessed be He. On that night he [Belshazzar] was slain.

upon their nakedness So that their disgrace be revealed, and their enemies see their disgrace.

הוי משקה רעהו – מספח כוס חמתך.

ואף שכר – אוי לנבוכדנצר שמספח ומוסיף חמת^א הקב״ה עליו שמשקה ומשכיר ריעיו.

למען הביט אל^ב מעוריהם – למען דבר זה שמביט למקום גלויים ששוכב עמם^ג משכב זכור.

א. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104: ״חמתו״.

ב. כן בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״על״.

ג. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104: ״עמים״.

הוי – עם נבוכדנצר ידבר ורעהו מלך כל גוי שתפס.

וטעם משקה – דרך משל שהשקה הגוים כוס התרעלה.

ומספח – מגזרת ספחני נא (שמואל א ב׳:ל״ו). והטעם, שאתה מספח מלכים להשקותם חמתך, כמו חמת מים (בראשית כ״א:י״ד), ואף תשכרם למען יראה קלונם ומעוריהם בא{י}ש,⁠^א כמו: כמער איש (מלכים א ז׳:ל״ו). והמפרש אותו על משתה בלשצר תוהו, כי המביט שם השם וכן לא יאמר כנגד השם.

א. כן כנראה צ״ל. בכ״י לונדון 24896, מונטיפיורי 34: ״באש״. בכ״י וטיקן 75 חסר: ״באש״.

הוי משקה רעהו – לבזותו. גם זה היה מעשה החומסים כדי ליקח ממנו ולא ירגיש ואז בהיותו שיכור, חשופי שת ערותו, היו משחקים בו.

{מ}⁠ספח חמתך – להוסיף חמה ומרורות על היין ואף לשכרו,

והוא נתגל באהלו, ומביטין אל מעוריו ושוחקין בו.

הוי משקה רעהו – נבוכדנצר היה שותה ומשתכר כמו שכתבנו למעלה בפסוק ואף כי היין בוגד (חבקוק ב׳:ה׳) והיה משקה עמו מלכי העמים שהולך בגולה והיו בבתי כלאים בביתו והיה מוציאם בעת שהיה רוצה לשתות ולהשתכר שישתכרו עמו רעהו כמו רעיו וכן מגן גבורהו (נחום ב׳:ד׳) בהתפללו בעד רעהו (איוב מ״ב:י׳) וקראם רעיו לפי שהיו מלכים כמוהו.

מספח חמתך – והיה מספח להם חמת היין למען ישתו תמיד וישתכרו זהו ואף שכר וגם היה משכר אותם על כרחם אפילו לא ירצו כדי להתלוצץ וללעוג עליהם זהו למען הביט אל מעוריהם שישתכרו ויתגלו כמו שנאמר בנח וישכר ויתגל בתוך אהלו (בראשית ט׳:כ״א).

מעוריהם – כמו ערותם אף על פי שהם שני שרשים וכן משרש מעוריהם פשוטה ועורה מספח ענין דבוק כמו ספחני נא (שמואל א ב׳:ל״ו) תחת חרול יספחו (איוב ל׳:ז׳).

חמתך – כמו ויכלו המים מן החמת (בראשית כ״א:ט״ו) אבל אינו ממשקלו אלא ממשקל חמת היין.

והחכם רבי אברהם אבן עזרא ז״ל פירש הפסוק הזה דרך משל משקה רעהו כוס התרעלה ותשכרם בחמתך ופירוש חמתך כמו חמת מים כמו שפירשתי ויותר נכון לפרש חמתך כמשמעו מן אף וחמה ואמר זה על דרך ואשכרם בחמתי (ישעיהו ס״ג:ו׳).

למען הביט – למען יראה קלונם לכל ויתגלה ונכון הוא פירוש שיהיה הפסוק דרך משל לפי שאמר תסוב עליך כוס ימין י״י (חבקוק ב׳:ט״ז).

הוי משקה רעהו וגו׳ – גם זה מרעות שעשה נבוכדנצר וזרעו בלשאצר, לקיים כי כל אחד גרם לו חטא וחטאים. ואולם אף על פי שלא נמצא זה כתוב במקום אחר, כדאי הוא זה הנביא לסמוך עליו, כי נבוכדנצר וגם בלשאצר עשו אלה הנבלות למלכים ולגדולים התפושים בידו דרך לעג, וכן המנהג היום בכל הארצות ההם.

וטעם מספח – מדבק. כמו ספחני נא (שמואל א ב׳:ל״ו).

וטעם חמתך – מטעם וחמת מים (בראשית כ״א:י״ד), כלומר נאד מלא יין, והעד אף שכר.

ואמרו: למען הביט על מעוריהם – כמ״ש: תשכרי ותתערי (איכה ד׳:כ״א), וכן כתוב: וישכר ויתגל (בראשית ט׳:כ״א).

ובעבור שרומי היתה בנאמנות אהבה ואחוה ושלום עם ישראל כ״ז שנה כמו שזכרו חז״ל בפר״ק דע״ז (דף ח, ב) ואחר כך קמו עליהם לכבשם ולהחרימם לכן אמר הנביא נגדה הוי משקה רעהו שהוא אדום שהשקה את ישראל כוס התרעלה והחרבן והיית מספח ואוסף חמתך עליו ואף שכר ששתו וישכרו ממנו, וכל זה עשית למען הביט על מעוריהם ר״ל לגלות ערותם, ומספח הוא מגזרת ספחני נא, וענינו שאתה מאכילם חמתך ומשקה אותם אפך ומעוריהם הוא כמו ערותם חרפתם וקלונם.

[מוסיף לתאר את רשעותו של נבוכדנצר, ועונשו במידה כנגד מידה]:

משקה רעהו. מלכי הגויים¹: מספח. אותו עמך בחמת יין לשַׁכֵּר², [למען הביט על מעוריהם], כדי שיתהנה בגלותם ערוותם בשכרותם³:

1. מדבר על נבוכדנצר, ואמר ׳הוי׳ לו לנבוכדנצר שהוא ׳משקה רעהו׳, ׳רעהו כמו רעיו׳ (רד״ק), ואלו הם מלכי הגויים שהם רעיו, מלכים כמותו.

2. נבוכדנצר היה משקה את המלכים יין כדי לשכרם, כדי לספחם ולמשוך אותם להיות עמו בהשפעת היין המשכר. ו׳חמתך׳ היינו חמת היין, כמו (בראשית כא טו) ׳ויכלו המים מן החמת׳ (רד״ק, ע״ש).

3. ׳כל זה הוא עושה למען הביט על מעוריהם - על גלויים, ולראות את ערותם, זה נבוכדנצר שהיה משקה את המלכים יין ומשכרם ושוכב עמם משכבי אשה, כדאמרינן במסכת שבת׳ (רש״י). והכוונה לדברי הגמרא בשבת (קמט:), אף שלא נתבאר שם שהיה עושה כן על ידי שהיה משכר אותם, ע״ש. והרד״ק כתב שעשה כן רק להתלוצץ עליהם, שישתכרו ויתגלו ויוכל ללעוג מהם.

מספח – ענין הקבוץ והדבוק כמו תחת חרול יספחו (איוב ל׳:ז׳).

חמתך – מלשון חמה וכעס.

מעוריהם – הוא מלשון גלוי ערוה כמו והראתי גוים מערך (נחום ג׳:ה׳) והוא ענין קלון ובזיון.

הוי משקה רעהו – אוי על הבבליים שהרעו לישראל.

רעהו – כי מתחלה התחבר באהבה וריעות ואחר זה קם עליו להחרימו והשקהו יין תרעלה מאסיפת וקבוצת החימה שהיה לו עליו מאז ואף השכירו ר״ל הרבה להרע לו ובלבל דעתו כשכור בשכרותו.

למען וגו׳ – ר״ל אין הכונה היתה לטובתו לרשת ארצם כ״א למען יסתכל על ערוותם וקלונם משנאתו בם.

הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר וגו׳ – מספח מלשון דבוק וחבור, מחבר החמה אל השכרות. והנמשל בזה שלשה הגליות שהגלה נבוכדנצר: משקה רעהו זו גלות יהויקים ואמר רעהו ואמר רעהו שהיה מלך כמותו; מספח חמתך רצה לומר שחיבר עוד חמת יין היינו גלות יכניה היה תיכף אחרי ששה חדשים לגלות יהויקים; ואף שכר למען הבט אל^א מעוריהם זו גלות צדקיהו וכן כתיב שכורת ולא מיין, וגם היה מוליכן ערומים למען הבט אל^ב מעוריהם.

א. כן בדפוס ראשון, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״על״.

ב. כן בדפוס ראשון, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״על״.

רעהו – כמו רעיו, כמו מגן גבוריהו.

מספח – ענין חבור, כמו ונספחו על בית יעקב.

וחמתך – מענין בחמם אשית משתיהם, כי חמה, חמם, יחם, משתתפים במובנם.

מעוריהם – מענין תשכרי ותתערי, שיוצק מה ששתה ומקיאו.

הוי – עתה יספר גוף המעשה, איך בא ענשם ע״י ששתו יין מכלי בהמ״ק, אמר הוי משקה רעהו – שבלשצאר השקה את רעיו שהם שריו מכלי המקדש, מספח חמתך – זה מבואר עפמ״ש (בירמיה נ״א) בחמס אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלוזו וישנו שנת עולם, שעת החלו לשתות מכלי המקדש שם להם ה׳ חימום גדול שנתחממו מאד, ואח״כ נשתכרו עד שישנו בתרדמת עולם ולא שמעו מהריגת בלשאצר ומבוא חיל פרס ומדי, והחיל הרגו אותם בשנתם ולא הקיצו עוד, וז״ש במה שהשקית את שריך הם נספחו ונתחברו אל חמתך וחומך, עי״ז נתגדל ונתרבה חום המשתה, ואף שכר וגם נשתכרו מאד, למען הביט על מעוריהם עד שהקיאו את היין מרוב השכרות וכולם ראו קיאתם.

מספח חמתך – מוסיף חמת יין על חמת יין לשכרם.

למען – יש להניח דברים כפשוטם (ע״ד וראה את ערותה, פרשת קדושים, עיין עליו בביאורי) כדעת קדמונינו (תלמוד בבלי שבת קמ״ט), או דרך משל, מחניף להם בהבטחותיו עד שהפיק מהם חפצו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון