×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) עַל⁠־מִשְׁמַרְתִּ֣י אֶֽעֱמֹ֔דָה וְאֶֽתְיַצְּבָ֖ה עַל⁠־מָצ֑וֹר וַאֲצַפֶּ֗ה לִרְאוֹת֙ מַה⁠־יְדַבֶּר⁠־בִּ֔י וּמָ֥ה אָשִׁ֖יב עַל⁠־תּוֹכַחְתִּֽי׃
I will stand at my watch, and set myself on the ramparts, and will look out to see what He will say to me, and what I will answer concerning my complaint.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲמַר נְבִיָא עַל מַטַרְתִּי אֲנָא קָאֵים עֲתִיד מְשַׁמֵשׁ עַל מְצוּדָתִי וּמַסְכֵּינָא לְמֶחֱזֵי מַה יִתְמַלֵיל עִמִי וּמַה אִתּוֹתַב עַל בָּעוּתִי.
על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור – מהו מצור שצר לו צורה ואמר איני זז מכאן עד שתענני שנאמר ואצפה, אמר הקב״ה כל מי ששבר קרדומו יבוא אצלי, התחיל צווח עד אנה ה׳ שועתי ולא תשמע וגו׳ למה תראני און ועמל תביט, אמר לו הקב״ה הוי רב את יוצרו חרש את חרשי אדמה, בן תורה אתה ולא עם הארץ אתה לך כתוב אל״ף בלוח ואחר כך תאמר הודיעני את הקץ, וכן הוא אומר ויענני ה׳ ויאמר כתוב חזון ובאר על הלוחות, אמר לו הקב״ה כשאמרתי להם בגלות ראשונה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה לא היו מאמינים אלא אומרים בנו בתים ושבו, וכיון ששלמו שבעים שנה כתיב כה אמר כורש מלך פרס וגו׳, אף עכשו כשיגיע הקץ אני גואלם, וכה״א כי יום נקם בלבי, כששמע חבקוק נפל על פניו אמר לפניו רבש״ע אל תדין אותי מזיד אלא שוגג שנאמר תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות.
על משמרתי אעמדה – עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני.
על תוכחתי – שהם מוכיחים אותי בפני שיש להרהר על מדת הדין תוכחת מונאיפרובמנט בלעז.
On my watch I will stand Chavakkuk dug a circular hole, stood within it, and said, "I will not budge from here until I hear what He will say to me concerning this, my question why He looks and sees the prosperity of a wicked man.⁠"
and what I will reply to those who come to contend with me.
when I am reproved mon aprobement in Old French; the reproach one addresses to me. when I am reproved For they reprove me to my face that one should criticize the Divine standard of justice.
על משמרתי אעמודה – אמר הנביא רבונו של עולם איני זז מיכן עד שתודיעני קץ גלות זה.
ואתייצבה על מצור ואצפה {לראות} מה ידבר בי – כַצופה זה שעומד על מצור ושומר שם לראות שמא חרב בא לעיר ויזהיר את העם, כמו כן אעמוד כאן ואצפה לראות מה ידבר בי הקב״ה ומה אשיב על תוכחתי – לישראל, כי מתווכחים עימי לומר מתי יבוא קץ לגאלינו מעינוי זה הכבד שמעונין בגלות בבל. וכן ישעיה הוא אומר לך העמד המצפה אשר יראה יגיד וראה רכב צמד פרשים וגו׳ ויקרא אריה על מצפה י״י אנכי עומד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות (ישעיהו כ״א:ו׳-ח׳). אריה זה חבקוק, ואריה עולה בגימטריא למנין חבקוק.
על – הטעם כשומר חלקו באשמורת לילה, שהוא נעור ויפתח עיניו לראות, כי השומרים בעיר חולקים הלילה לחציו או לשליש ולרביע.
ואתיצבה על מצור – הטעם כפול, לבקש דרך נבואה למה יחריש השם.
ומה אשיב – למי שיוכיחני והיו״ד סימן הפעול וכמוהו: ותוכחתי לבקרים (תהלים ע״ג:י״ד), שהוא שם ויכוחא שאחרים מוכיחים לו, אבל ותוכחתי לא אביתם (משלי א׳:כ״ה) אינו על זה הדרך, כי היו״ד סימן הפועל שהוא מוכיח לאחרים.
א. כן בכ״י וטיקן 75. בכ״י מונטיפיורי 34: ״הוכח״. בכ״י לונדון 24896 המילה חסרה.
על משמרתי אעמודה – משמר ומצפה
ומתיצב על מצור – הוא משמר, כי משמר ונצירה אחד הוא. ותראה הכפל יוכיח עליו.
לראות מה ידבר בי – על בקשתי זאת ודבר י״י אלה.
ומה אשיב – אל לבי
על תוכחתי – זאת, שאני מתוכח לפני המקום על הרשעים שמחריש להם ועל נבוכדנצר שכך ניתן לו ממשלה גדולה שתמיד יריק לחרמו להרוג גוים בלי חמלה.
על משמרתי אעמודה – אמר הנביא על זאת המבוכה שאני בה אני שומר ומצפה מה יענני האל יתברך בהצלחת הרשע.
מה ידבר בי – ברוח הנבואה כמו רוח י״י דבר בי (שמואל ב כ״ג:ב׳) ומה שאמר ומה אשיב ר״ל מה אשיב לשואלים אותי כי לא אני לבדי נבוך על זה הענין ומה שאמר ואתיצבה על מצור ר״ל מצור כאדם שצרים עליו ואין לו מנוס כן אני אין לי מנוס מזאת המבוכה מדוע דרך רשעים צלחה (ירמיהו י״ב:א׳) ותרגם יונתן עתיד משמש על מצודתי ומסכינא ורבותינו פירשו מה שאמר על מצור שעג עוגה ועמד בתוכה ואמר איני זז מכאן עד שתאמר לי מפני מה הארכת לרשעים.
על משמרתי וגו׳ – בזה יתחיל זה הנביא לסדר התשובה וההיתר לזה הדרוש והספק, ובפרט על נבוכדנצר, כי לא היה זה שאלה כוללת ולא היתר כולל. ואם נכון מאד שמובן בזה ענין כולל לכל צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, אבל זה יהיה ענין דק מאד להוציאו מזה.
מה ידבר – הדובר, אם השם יתעלה, אם המלאך הדובר בו, וגם הוא בעצמו, ולכן אמר: ומה אשיב.
על משמרתי אעמודה וגו׳ עד הנה עופלה לא ישרה וגו׳. חז״ל בשוח״ט (מדרש תהלים ז) אמרו על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור מהו מצור שהצר לו צורה ואמר איני זז מכאן עד שישיבני שנאמר ואצפה לראות מה ידבר בי וגו׳. והראב״ע כ׳ הטעם בשומר חלקו באשמורות הלילה שהוא נעור ויפתח עיניו לראות שהשומרים מחלקים את הלילה למשמרות וכ״א שומרת משמרתו. ויותר נכון אצלי לפרש שהיו הנביאים מכינים נפשם לנבואה ונפרשים מהדברים הגשמיים המעכבים את הדבקות והיו משוטטים מחשבותיהם באותה דבר שהיו חפצים לדעתו ואז היתה מגעת אליהם הנבואה באותם הדברים בפרטיותם מהצד שהיו מתנודדים ושוטטים מחשבותיהם בהם, וז״ש כאן על משמרתי אעמודה רוצה לומר על אותה משמרת ופרישות והכנה והתבודדות שהיה לי בעת הנבואה עמדתי עליה ולא זזתי ממנה ואתיצבה על מצור ר״ל שהיתה מחשבתו משוטטת תמיד ומעיינת ומחשבת בענין מצור ירושלם העתיד לבוא והיה מצפה לראות מה ידבר בו השם יתברך ברוח נבואתו באופן שידע מה ישיב על תוכחתו לשואלים ממנו איה אלהי המשפט ולכן אמר ומה אשיב כלומר ומה אשיב אני על תוכחתי כשיעשו אותה לי בני אדם.
[אחרי שהתלונן הנביא על הצלחת נבוכדנצר והכשדים, הרי הוא ממשיך לעמוד על עומדו, מצפה להשיג תשובה בנבואה]:
על משמרתי [אעמודה]. בלב נכון לנבואה1: ואתיצבה על מצור. שלא לזוז ממקומי2, כאמרם ז״ל3 (תענית כג.) ׳עג עוגה4 ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק׳5: לראות מה ידבר בי. להודיע המכוון בזה6, ומה אשיב על תוכחתי לשואלים7, מפני חילול השם8:
1. הנביא מצפה לתשובה מאת ה׳ על שאלתו, ולכן הוא ממשיך לעמוד על משמרתו שהיא משמרת הנבואה, כלומר שעומד בלב מוכן לנבואה. וראה אבע״ז, וראה מה שפירש רבינו לשון ׳משמרתי׳ בבראשית (כו ג). [ובבראשית (יח לג) כתב רבינו ׳וילך ה׳ - המתין שם אברהם ולא הפסיק כַּוָּנָתוֹ לנבואה עד שנסתלקה שכינה, על היפך וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה׳ (לעיל ד טז)׳. הרי שבסוף הנבואה מפסיק הנביא את כוונתו לנבואה, אלא שקין עשה כן עוד לפני שנסתלקה השכינה, וכאן נשאר הנביא לעמוד בהכנתו ולא הפסיק כוונתו, כי ביקש תשובה]. וראה המובא בסוף הפסוק בשם אברבנאל.
2. שעומד במקומו כאילו יש מצור מסביבו ואינו יכול לצאת.
3. על חוני המעגל כשהתפלל שיירדו גשמים.
4. עשה על הקרקע שורה עגולה, כמו עוגה שהיא עגולה (על פי רש״י שם).
5. הרי שחבקוק גם עמד במקומו ואמר שלא ייצא משם עד שייענה. והנה, בתענית שם הלשון ׳כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור׳ וגו׳. ומדברי רש״י כאן נראה שלמדו כן מתחילת הפסוק ׳על משמרתי אעמודה׳, [וכן פירש רש״י בתענית שם ׳כדמפרש בתרגום של תפילת חבקוק, על משמרתי אעמודה - כמין בית האסורים עשה וישב׳], ואילו מדברי רבינו עולה שהוא ממה שאמר ׳אתיצבה על מצור׳. והמהרש״א שם כתב שדרשו את שני הלשונות, ׳דכל המתפלל עומד על מקום אחד, אבל מדכתיב ביה בלשון כפול, אעמודה ואתיצבה וגו׳, דמשמע ליה דעג עוגה במקום שהתפלל שלא יהא זז משם עד שיהא נענה׳. ובילקוט שמעוני (תקסב) ׳מהו מצור, שצר לו צורה ואמר איני זז מכאן עד שתענני׳.
6. בהצלחת נבוכדנצר והרומיים להצר לישראל.
7. ׳תוכחתי׳ היינו שהם מוכיחים אותי בפני שיש להרהר על מידת הדין, למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע (רש״י).
8. כלומר, מה אוכל לענות על שאלה זו כדי שלא יתחלל שם שמים. ובזה מבואר כפל העניין, ׳לראות מה ידבר בי׳ כדי שאדע אני בעצמי את התשובה, ׳ומה אשיב׳ לאחרים, והצורך להשיב לאחרים הוא בגלל חילול השם. וקרוב לפירוש רבינו כתב אברבנאל: ׳שהיו הנביאים מכינים נפשם לנבואה ונפרשים מהדברים הגשמיים המעכבים את הדביקות, והיו משוטטים מחשבותיהם באותו דבר שהיו חפצים לדעתו, ואז היתה מגעת אליהם הנבואה באותם הדברים בפרטיותם מהצד שהיו מתבודדים ושוטטים מחשבותיהם בהם, וזהו שכתוב כאן ׳על משמרתי אעמודה׳, ר״ל, על אותה משמרת ופרישות והכנה והתבודדות שהיה לי בעת הנבואה עמדתי עליה ולא זזתי ממנה ואתייצבה על מצור, ר״ל שהיתה מחשבתו משוטטת תמיד ומעיינת ומחשבת בעניין מצור ירושלים העתיד לבוא, והיה מצפה לראות מה ידבר בו ה׳ יתברך ברוח נבואתו באופן שיידע מה ישיב על תוכחתו לשואלים ממנו איה אלהי המשפט׳.
משמרתי – דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כ״א בזמנו קרוי בלשון משמרת וכן משמרות כהונה ולויה.
מצור – כן יקרא עיר מבצר על כי אין לכבשה בזולת המצור.
ואצפה – ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב׳:ב׳).
תוכחתי – מלשון ויכוח.
על משמרתי אעמודה – עמדתי על משמרתי ונצבתי על המצור ר״ל כמו השומר בזמן משמרתו אינו זז ממקומו וכמו הצרים על עיר מבצר לכבשה אינם זזים ממנה כן לא זזתי אני לפסוק מן התלונה.
ואצפה – הסתכלתי לראות מה ידבר בי ה׳ ומה אשיב אלי על הויכוח שלי אם מי יבוא ויתווכח עמדי לשאול שאלתו.
על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור – דרך צרים על העיר להעמיד שני מיני צופים, או אחד ותואמים במובנו האחד לשמור על חילו מההיזק שלא יפלו בהם השונאים בפתע פתאום כמ״ש צפה נתתיך וראית והזהרתו, ובכגון זה לא יתכן לומר עומד ומצפה אלא עומד ושומר. והשני לצפות עת מכשול של השונא ולהודיע לחילו שיפלו על השונאים והוא מצפה למתי יראה עת מכשול השונא. וכן חבקוק שאל שתים, האחד על הצלת עמו, על זה אמר על משמרתי אעמדה והשני מדוע דרך רשעים צלחה ועל זה אמר ואתיצבה על מצור ואצפה.
על משמרתי אעמדה, ואתיצבה על מצור – יש הבדל בין עמד ובין נצב, שהעמידה היא רק הפך הישיבה, וההתיצבות היא התחזקות לעמוד על איזה מקום (כמ״ש ישעיה ג׳ י״ג, כ״א ח׳), וע״כ על המצור אמר אתיצבה כי צריך להתחזק נגד המתקומם כנגדו, ומצייר הוכוח כמצור שצרים על עיר לכבשה כן המתוכח יערך חצי דבריו לנצח בזכותו.
על משמרתי אעמודה – אחרי שהציע את התפלה והוכוח אשר ערך על הצלחת הרשעים האלה בני בבל, עמד על המשמר מצפה על תשובת ה׳ שיגיעהו ע״ז, ויש הבדל בין משמר ובין מצור, המשמר נעשה להיות הגנה על הנשמר, כמו שומרי משמרת בית המלך, משמרת הבית, והמצור נעשה לכבוש את הדבר שהוא צר עליה, ר״ל כי בדבריו שדבר בסי׳ הקודם היו שני דברים, א] מה שהתפלל על ישראל להסיר מעליהם הרעה, ב] מה שהתוכח על הצלחת בבל הרשעים, ודלתות הכתוב מקבילים על משמרתי אעמודה ואצפה לראות מה ידבר ה׳ בי – על מה שהתפלל על תשועת ישראל ע״ז לא יכול לדבר בדרך ויכוח כי ידע שישראל נתחייבו עונש ע״י מעשיהם הרעים רק בא בדרך תפלה ועמד על המשמר מה ידבר ה׳ בו, להודיעהו מתי יהיה אחרית הזעם ועת התשועה, ואתיצבה על מצור לראות מה אשיב על תוכחתי – על מה שטען על שלות בבל והצלחתם בזה התוכח בדרך ויכוח מדוע דרך רשעים צלחה למה תביט בוגדים למה תראני און, ובזה התיצב על מצור כלוחם ורוצה לכבוש ולנצח בויכוח שלו, וצפה לראות מה שישיב על תוכחתו וויכוחו, ואמר מה אשיב כי לא היו תלונותיו נגד ה׳ רק ספר תלונות הדור שהם נושאים ריב ומדון על דרכי ההשגחה (וכמ״ש ויהי ריב ומדון ישא) ושהוא רוצה לדעת תשובה מה ישיב על הויכוח שמתוכח בענין זה.
על משמרתי – אני מתעכב במקום שאני רגיל לשמור ולצפות שם.
על מצור – כאדם היושב על חומת עיר הבאה במצור.
בי – או היא בי״ת הכלי ור״ל שישלחני לדבר לאחרים בשמו, או היא בי״ת בתוך ור״ל שקול דבריו ישמע בטוחות לבי, זה נ״ל שימוש בית זו במקום למ״ד.
על תוכחתי – אם יוכיחני שלא דברתי מעצמי בלי המתין על דבר מאתו.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאבן עזרא א׳ר״א מבלגנצירד״קר״י אבן כספיאברבנאלר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144