Shofetim 13 – שופטים יג‏ – Mikraot Gedolot

וְצַלִי מָנוֹחַ קֳדָם יְיָ וַאֲמַר בְבָעוּ יְיָ נְבִיָא דַייָ דִשְׁלַחְתָּא יֵיתֵי כְעַן עוֹד לְוָתָנָא וְיַלְפִינָנָא מַה נַעְבֵּד לְרַבְיָא דְאִתְיְלִיד.

לנער היולד – העתיד להוולד.

With the boy who will be [lit. who was] born. Who is destined to be born.

כיון ששמע מנוח שלא שאלתהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לה (שופטים י״ג:ו׳) אמר מי יוכל לחזר אחריו אחר המראה, לכל מי שאני שואל ראית איש נביא שמראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד (שופטים י״ג:ו׳), הוא משיבני הגד לי מה שמו ומאיזה מקום הוא ואודיעך את האיש אבל מן המראה אינו יכול לבוא אחריו שהרבה נביאים עומדין להם בזה הפרק, ומעתה הואיל ולא שאלת עליו מה שמו ולא נודע מקומו¹ איו, אין איש שיודיעני אחריו מי הוא כי אם הקב״ה ששלחו. מיד ויעתר מנוח אל י״י ויאמר בי י״י איש האלהים אשר שלחת יבא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד.

1. השוו ללשון הפסוק בנחום ג׳:י״ז.

When Manoah heard that his wife did not ask ["the man of God"] where he came from, and that he didn’t tell her his name; he said no one can identify the man by his looks. Whomever I would ask did you see a prophet whose countenance is like the countenance of the angel of God, very terrible; they would say, tell me his name and the name of the place that he comes from for I cannot identify him by his appearance. [He said the latter] because Israel had many prophets in those days. Now that you did not tell me his name and we do not know his place, no one can tell me who he is. The only one who can tell me this is the Holy One Blessed be He who sent him. At this point, Manoah immediately entreated the Lord, and said: ‘Oh, Lord, I pray Thee, let the man of God whom Thou didst send come again unto us, and teach us what we shall do unto the child that shall be born (verse 8).’

ולא היה מאמין לה שנראה אליה האיש עד שהתפלל להקב״ה, ויאמר בי אדוני^א איש האלהים אשר שלחת – לאשתי, יבא נא עוד^ב אלינו – לשנינו.

היולד – שיהיה^ג יולד.

א. כן בפסוק בנוסחאות שלנו. בכ״י: י״י.

ב. כן בפסוק וברוב כ״י. בכ״י סינסינטי 1 חסרה מלת ״עוד״.

ג. כן בכ״י פראג F6, המבורג 32. בכ״י סנקט פטרבורג I.21: שיהא. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11: שהיה.

ויעתר מנוח אל י״י ויאמר בי אדני איש האלהים אשר שלחת יבא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד – כך אמר מנוח בלבו: אילו שאלה אשתי לנביא אי מזה הוא או מה שמו, הייתי מחזר אחריו והייתי שואל לבני אדם הידעתם איש י״י יושב במקום פלוני ושמו כך וכך עד שהייתי מוצאו, אבל היא לא שאלה אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי, מעתה אין לי לשאול עליו אלא בהקב״ה שיודע בו. לכך נאמר: ויעתר מנוח אל י״י ויאמר בי אדני איש האלהים אשר שלחת יבא נא וגו׳.

{לנער היולד} – העתיד להיוולד.⁠¹

1. לשון רש״י.

לנער היולד – כשיהיה יולד, והוא תואר, כמו: והסנה איננו אוכל (שמות ג׳:ב׳). ונכתב במלת היולד הוי״ו עם הדגש, וכן: אשר יולד לישראל (שופטים י״ח:כ״ט), לעמל יולד (איוב ה׳:ז׳).

וזכר שמנוח התפלל אל ה׳ ואמר בי אדני איש האלהים אשר שלחת יבא נא עוד אלינו וגומר, ר״ל כי בעבורי ה׳ שלח אלינו איש האלהים אשר בא אל האשה, כי עם היות שבא אליה הנה מצדי ובעבורי תצטרך ביאתו פעם אחרת, וזהו בי אדוני, ואמר שגם יהיה תועלת בביאתו לעצם הענין, כי יורה מה נעשה לנער היולד, רוצה לומר דיני הנזירות ואם יוסיפו עוד לעשות עמו דבר אחר, כי בהיות שענין נזירותו נשתנה בהיותו מן הבטן, יורה שיהיה עוד ענינו דבר אלהי, ואולי מפני זה צריך לעשות לו דבר אחר נוסף על הנזירות.

בי אדוני – בספרים כ״י נמסר עליו לית מלא ובריש מלאכי נמסר ז׳ מלא בלישנא והא והא איתא.

אשר שלחת – בטעם רביע לא בזקף קטן.

יבוא⁠־נא – במקצת ספרים אין טעם ביו״ד ולא בבי״ת.

היולד – נכתב בוא״ו עם הדגש.

ויעתר – ענין הרבות תפלה, וכן: ויעתר יצחק (בראשית כ״ה:כ״א).

בי – ענין בקשה.

ויורנו – וילמדנו, כמו: ויורנו מדרכיו (מיכה ד׳:ב׳).

אשר שלחת – להנבאות לאשתי.

מה נעשה – כי אולי מהצורך לעשות עמו דבר נוסף על שאר נזירות על היותו מן הבטן.

היולד – אשר יולד.

ויורנו מה נעשה לנער היולד – רצה לומר שהמלאך לא באר רק הנהגת האשה ולא למד אותם הנהגת הילד (בפרט שהיא לא ספרה לו מ״ש מורה לא יעלה על ראשו) ולכן בקש שיבא שנית להורות הנהגת הילד בפרט שהיא נזירות חדשה (כי נזירות שמשון משונה בדיניו שמטמא למתים והכביד שערו אינו מקיל בתער).

היולד – אולי הוא עתיד הָפְעַל, והה״א היא כמו ה״א של ההלכוא אתו (יהושע י׳:כ״ד) ה״א הידיעה, אשר יולָד או קריאתו יִוָלֵד בנין נפעל השגור מההָפְעַל, ובעלי הנקודות חשבוהו תאר ודגשו הלמ״ד ע״ד צדיק פקח סבל ודומיהם.

וכיוון שלא ידעה האישה מה שמו ומקומו של המלאך ולא יכול היה מנוח לפנות אליו, מיד¹ וַיֶּעְתַּ֥ר הרבה מָנ֛וֹחַ תפילות² אֶל יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר, בִּ֣י בבקשה³ אֲדוֹנָ֔י, אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ להנבאות לאשתי⁴ יָבוֹא נָ֥א עוֹד֙ פעם אֵלֵ֔ינוּ וְיוֹרֵ֕נוּ וילמדנו⁵ מַֽה נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד העתיד להיוולד⁶, כי אולי מהצורך לעשות עמו דבר נוסף על שאר נזירות מפני היותו נזיר מן הבטן⁷, שכן המלאך הורה לאשתי רק מה היא תעשה אבל לא כיצד הילד אמור לנהוג⁸:

1. ר״י קרא.

2. מצודת ציון.

3. מצודת ציון.

4. מצודת דוד.

5. מצודת ציון.

6. רש״י, רד״ק, מצודת דוד.

7. אברבנאל, מצודת דוד.

8. בפרט שהיא לא ספרה לו מ״ש מורה לא יעלה על ראשו, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון