Shofetim 13 – שופטים יג‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר מָנוֹחַ לְמַלְאָכָא דַייָ מַה שְׁמָךְ אֲרֵי יִתְקַיְמוּן פִּתְגָמָךְ וּנְיַקְרִינָךְ.

כי יבא דברך – אם יבא לנו שליחות דבר מאתך, משנדע ונכיר את שמך.

וכבדנוך – ונעשה מה שתשלח לנו.

When your instructions reach us. If we are contacted with instructions to fulfill a mission for you, and we know and recognize your name,

We shall honor you by fulfilling the mission.

מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך – לכך אני שואל מה שמך שאם יבא היום או מחר אדם מאתך שנכיר את שמך וכבדנוך.

WHAT IS THY NAME, THAT WHEN THY WORDS COME TO PASS WE MAY DO THEE HONOR? I ask, "What is your name" so that we can honor you if today or tomorrow a person comes from you.

מי שמך – לפיכך שאל לשמו היאך היה, לפי שאדם יודע שם חבירו ורוצה לכבדו יכול לשאל משאר בני אדם היכן הוא יושב.

מי שמך – דרך כבוד ודרך חשיבות שאל שמו. אילו אמר לו: מה שמך, זהו לשון שהרב שואל להדיוט ונשמע לגנאי, כמו: ונחנו מה (שמות ט״ז:ז׳), וכן: ואהרן מה הוא (במדבר ט״ז:י״א). אבל כשהדיוט שואל לרב שמו, ראוי לומר: מי שמך, וכשאומר אדם לחבירו: מי אתה, כך יאמר לגדול ממנו: מ⁠[ה]⁠^א שמך.

כי יבא דברך וכבדנוך – אינו אומר [כש]⁠יתקיים^ב דברך שנבאת שילד יוולד לנו אז נכבד אותך, שהרי גם עתה רצו לכבדו ולעשות לפניו גדי עזים, אבל הוא לא קיבל. אלא פתרונו: ¹אם יבא לנו שליחות דבר מאתך, משנדע ונכיר את שמך ונכבדך ונעשה מה שתשלח לנו.

1. ביאור זה הוא לשון רש״י.

א. האות ה׳ הושלמה במקום פגימה בכתב היד.

ב. האותיות ״כש״ הושלמו במקום פגימה בכתב היד.

מי שמך – ולא אמר מה כמשפט הלשון, שלא לאמר מי אלא על עצם חי מדבר, והשם אינו העצם, לפי׳ לא יאמר על השם מי, אלא מה שמך, מה שמו. ואם נאמר כי לפי שהיה רוחני אמר כי אין למלאך גוף והשם כמו העצם, הנה לא ידע מנוח כי היה רוחני עד שעלה. ויש לפרש לפי שהיה בעיני מנוח נביא גדול ונכבד, והאדם הגדול נודע בשמו למי שלא ראהו, והנה השם כמו העצם.

כי יבא דברך וכבדנוך – וכתוב דבריך, ואחד הוא על הענין. ופירושו כתרגומו: ארי יתקיימון פתגמך וניקרינך.

מי שמך – מה שמך.

כי יבא דברך וכבדנוך – כשנראה שיתקיימו דבריך נזכירך לשבח.

וזכר שאמר לו מנוח מה שמך, כדי שכאשר יבא דבריך כבדונך, רוצה לומר נכבד את אשר תרצה ותצוה.

כי יבא דבריך – דברך קרי והוא חד מן ח׳ דכתיבין ביו״ד וקריין בלא יו״ד וסימנם במסרא רבתא אות דל״ת.

מי שמך – כמו: מה שמך (בראשית ל״ב:כ״ב).

כי יבא דברך – כאשר יתקיימו דבריך נעשה לך כבוד, לזה הודיענו מה שמך, לדעת את מי נכבד, כי פן לא נכירך אז.

ויאמר מנוח כו׳ מי שמך – רצה לומר מנוח שחשב שהוא נביא אלהים, חשב שא״א שהנביא יטריח א״ע ללכת ולנבאות רק אם מקַווה שכר בצע כסף או מאכל, או שמקַווה כבוד שבבוא דבריו יחזיקו אותו לנביא, ואחר שרצה לזמנו לסעודה ולא רצה לאכול, חשב עדיין שעשה זה בעבור כבוד, וזה א״א אם לא יודיע שמו שאז כאשר תתקיים נבואתו יפרסמו שהוא הצופה והנביא, וזה שאמר: מי שמך כדי שבעת יבא דברך ותתקיים נבואתך וכבדנוך.

וכבדנוך – בהזכיר שמך לשבח, שד״ל.

וַיֹּ֧אמֶר מָנ֛וֹחַ אֶל מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה, מִ֣י מה¹ שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְךָ? כִּֽי שכאשר יָבֹ֥א נראה² שהתקיימו³ דְבָרְךָ֖ (דבריך כתיב) נזכירך לשבח⁴, וכאשר תבוא אלינו שליחות מאתך⁵ נכיר שהיא ממך⁶ וְכִבַּדְנֽוּךָ ונקיימה⁷:

1. רי״ד, מצודת ציון. רד״ק ביאר כי אמר ״מי״ במקום ״מה״ שכן בעיני מנוח נביא גדול ונכבד היה, והאדם הגדול נודע בשמו למי שלא ראהו, והנה השם כמו העצם עליו משתמשים במילה ״מי״. כלי יקר מבאר שאמר ״מי״ במקום ״מה״ שנזרקה נבואה בפיו של מנוח שהמילה ״מי״ רמז היא לחמשים שערי בינה ולנזירות.

2. רי״ד.

3. רי״ד, מצודת דוד.

4. רי״ד.

5. רש״י.

6. ר״י קרא.

7. רש״י, אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון