Shofetim 13 – שופטים יג‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר מָנוֹחַ כְּעַן יִתְקַיְמוּן פִּתְגָמָךְ מַה יְהֵא דַחַזֵי לְרַבְיָא וּמַה נַעְבֵּיד לֵיהּ.

מה יהיה משפט הנער ומעשהו – מה חזי למעבד לעולימא ומה נעביד ליה.

What regulations must we follow with the boy? How shall we treat him? What should appropriately be done with the boy, what must we do with him?⁠¹

1. Targum Yonatan. The question was not what must the boy do, but what must we do with him.

עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער – מה יהיה משפטו בעוד שהוא במעי אמו, כלו׳ מאיזה דבר תשמר האשה שלא תאכל ולא תשתה ממנו.

מעשהו – מה יהיה מעשהו לכשיגדל, ולפי שאמר לאשה בתחילה שהוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים (שופטים י״ג:ה׳), לפיכך הוא חוזר ושואל עליו מה יהיה מעשיו. ואל תשיבני: אם כן שהיה שואל על הנער מה יהיה מעשיו לכשיגדל היה לו למלאך להשיבו על כך, ואי אתה מוצא שהשיבו כי אם על דבר הנזירות, דכת׳: מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טומאה (שופטים י״ג:י״ד) לא תאכל, ועל דבר שהוא יחל להושיע את ישראל (שופטים י״ג:ה׳) לא שנה עליו.

דע לך שבכל כ״ד ספרים שהכתוב שונה עליו וכופלו תמצא שמקצר הכתוב את דבריו או בפעם הראשון או בפעם שנית, אם קיצר בפעם ראשון הוא חוזר ומלמדך בפעם שנית מה שחיסר בראשונה כמו כאן שקיצר לו בתחילה את דבריו ולא אמר מן הבטן עד יום מותו (שופטים י״ג:ז׳), וכשהאשה מספרת למנוח בעלה מה שאמר לה המלאך היא אומרת לו כך אמר לי כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו (שופטים י״ג:ז׳), ופעמים שהוא בא להאריך בראשונה כמו כאן שהוא אומר מה יהיה משפט הנער ומעשהו, ומקצר לו באחרונה שלא כתב בתשובתו מה יהיה מעשיו, אבל מעצמך אתה למד שלא הפיל דבר להשיבם מכל אשר שאלו.

וכן במשה הוא אומר: ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו (דברים א׳:כ״ב), ולא מצינו שיאמרו לו כך, אלא למוד מעצמך שכך אמרו לו, אבל לפי שעתיד משה לקנתרן על דבר זה ולומרו באחרונה קיצר לו בתחילה וכן במקומות הרבה.

NOW WHEN THY WORD COMETH TO PASS, WHAT SHALL BE THE RULE FOR THE CHILD. What shall be the rule for the child while it is in his mother's womb, that is, what should the woman guard herself from eating and drinking [while pregnant].

AND WHAT SHALL HE ACCOMPLISH.⁠¹ What shall he accomplish when he grows up? He repeated himself² and asked what shall he accomplish? because the angel told the women he shall begin to save Israel out of the hand of the Philistines.³

Do not respond and tell me if so,⁠⁴ then the angel should have told him what deeds the young man would perform. However, we find that the angel only answered him regarding the laws of a Nazarite for Scripture states ‘Of all that I said unto the woman let her beware. She may not eat of anything that cometh of the grapevine, neither let her drink wine or strong drink, nor eat any unclean thing (v. 14). However, the angel did not refer back to and he shall begin to save Israel.’

Note, whenever Scripture repeats and duplicates itself then we find that it omits some of the items [or events] the first or second time that it reports on a subject. If Scripture is brief the first time [it reports an event] and omits something, it inserts the omitted material the second time it discusses the subject. For example: Scripture is brief the first time that it mentions that Samson will be a Nazirite. It does not mention for the child shall be a Nazirite unto God from the womb to the day of his death the first time that it says for the child shall be a Nazirite. However, when the woman tells her husband Manoah what the angel told her she says the angel told her for the child shall be a Nazirite unto God from the womb to the day of his death (v.7).

Sometimes Scripture speaks at length the first time that it describes something. It does so here when the angel first describes the rule for the child, and what he shall accomplish. However, it omits what the child shall do, the next time that it speaks of the child, [for] the reader discovers by himself that the angel did not leave out anything that was asked of him.

Similarly, Moses said: And ye came near unto me every one of you, and said: ‘Let us send men before us (Deut. 1:22). However, we do not find the people saying this to Moses. However, we discover by ourselves that the people said this to Moses.

It was because Moses was going to note this later and anger the people by reminding them of this that Scripture was brief and omitted it.⁠⁵ We find many such instances in Scripture.

1. Translated according to Rabbi Yosef Kara.

2. That is, he asked another question.

3. What shall he do? What shall he do to save the Israelites.

4. If Manoah asked What shall he do to save the Israelites? Then angel should have responded by telling Manoah how Samson would save the Israelites.

5. The first time that Scripture recorded the incident of the spies sent out by Moses.

עתה יבא דבריך – שתלד אשתי בן.

מה^א יהיה משפט הנער – יהיה נזיר או לא, ומעשהו^ב – יושיע או לא.

א. כן בפסוק ובכ״י פראג F6. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11, המבורג 32: ומה.

ב. כן בכ״י המבורג 32. בכ״י פראג F6: מעשהו. בכ״י סינסינטי 1, ברסלאו 11: ומושיע.

משפט הנער ומעשהו – דחזי לרביא ומה נעביד ליה.

עתה יבא נא דבריך, ר״ל עתה הוא זמן לדבר בהיותי עם אשתי ולא שתדבר לאשה לבדה, ופרט בקשתו באמרו מה יהיה משפט הנער ומעשהו, ולא היה כוונתו לשאול מה יעשו לנער (כי לא יאמר על זה משפט הנער ומעשהו) אבל שאל שיגיד לו העתיד והנפלאות אשר יעשה אחרי הגדל הנער הזה, אחרי אשר האל יתברך מולידו על דרך נס ושגזר שיהיה נזיר ושיהיה נזירותו מן הבטן, שבלא ספק כל זה יורה על היותו נולד לתכלית מה, וכאשר ראה המלאך שהוא התפלל כדי שיודיע מה יעשו לנער ושעתה לא דבר בזה, אבל היה שואל העתידות, לא רצה להודיעו דבר מהעתיד, כי היה בלתי הכרחי אליו, ואולי יזיק אם יוודע הדבר לפלשתים שיהרגו את האשה בהריונה או הנער בהולדו. ולפי שמנוח רמז בדבריו שהמלאך טעה בבואו אל האשה ולמה לא בא אליו כמו שפירשתי.

ויאמר מנוח עתה יבא דבריך – חלוקים הספרים במילוי היו״ד ויש להכריע שהוא מלא מכח המסרה שנמסר י״ג חסר יו״ד ואין זה מהם ובמסרה גדולה מערכת אות הדל״ת כתוב דברך י״ג חסר וסימנהון נמסר בפרשת ויצא אך לא נמנו שם רק ג׳ בתורה והשאר מצאתים במסורת כ״י ואלו הן. במה יזכה. בחקתיך. גמל על עבדך. דבקה לעפר נפשי. דלפה נפשי. ואענה חרפי. טוב עשית. מכל ארח רע. נר לרגלי. נעניתי ע״כ. ובמסורת סוף פרשת שמיני נמנה עתה יבא דבריך עם י״ד דסבירין יבואו וקרינן יבא וזו ראיה מכרעת שכתוב דבריך ביו״ד ויונתן תרגם יתקיימון בפירוש דקרא.

משפט – הנהגה, וכן: וכה משפטו (שמואל א כ״ז:י״א).

עתה יבא דבריך – רצה לומר, עד הנה הייתי כמסתפק אם יתקיימו דבריך, אבל עתה הואיל ובאת שנית על ידי תפלתי, נראה אם כן שדבר ה׳ הוא, ובודאי יבוא דבריך, לזאת אשאלך והודיעני, מה יהיה משפט הנער, איך להתנהג עמו, ומה המעשה אשר אעשה לו.

עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער – רצה לומר בפעם הראשון הגדת משפט האשה והנהגתה: עתה תורנו, א) משפט הנער איך יתנהג, ב) ומעשהו שאחר שיעדת אותו טרם נולד בודאי יעשה גדולות הודיענו מעשהו וגבורותיו.

עתה יבא דבריך – יו״ד הרבוי נוספת, ולפ״ד היא תפלה, מי יתן ויבא דברך!

משפט הנער – מצות המוטלות עלינו בעבורו, וגם עליו בהיותו בן דעת, וכמדומה לי שזה הפירוש השני הוא הנכון.

וַיֹּ֣אמֶר לו מָנ֔וֹחַ, עד עכשיו הייתי כמסתפק אם יתקיימו דבריך, אבל¹ עַתָּ֖ה הואיל ובאת שנית על ידי תפילתי, נראה אם כן שדבר ה׳ הוא, ובוודאי² יָבֹ֣א יתקיימו דְבָרֶ֑יךָ, לכן אשאלך והודיעני³, מַה יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט הַנַּ֖עַר, איך ראוי להתנהג עמו⁴, ואיך הוא יתנהג⁵, וּמה מַעֲשֵֽׂהוּ מה המעשה אשר אעשה לו⁶, ואלו גבורות הוא יעשה?⁠⁷:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. תרגום יונתן, רש״י, רד״ק, מצודת דוד.

5. אברבנאל, מלבי״ם.

6. מצודת דוד.

7. מלבי״ם. והמלאך לא הודיע לו העתידות, כי לא היה זה הכרחי ואף היה עלול להזיק אם יוודע הדבר לפלשתים, שיהרגו את האשה בהריונה או את הנער בהיוולדו, אברבנאל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון