×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טז) וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֶל⁠־מָנ֗וֹחַ אִם⁠־תַּעְצְרֵ֙נִי֙ לֹא⁠־אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ וְאִם⁠־תַּעֲשֶׂ֣ה עֹלָ֔ה לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה תַּעֲלֶ֑נָּה כִּ֚י לֹא⁠־יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי⁠־מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה הֽוּא׃
The angel of Hashem said to Manoah, "Though you detain me, I won't eat of your bread; and if you prepare a burnt offering, you must offer it to Hashem.⁠" For Manoah didn't know that he was the angel of Hashem.
תרגום יונתןפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר מַלְאָכָא דַייָ לְמָנוֹחַ אִם תַּחֲדִינַנִי לָא אֵיכוּל בְּלַחְמָךְ וְאִם תַּעְבֵּיד עֲלָתָא קֳדָם יְיָ תַּסְקִינָהּ אֲרֵי לָא יְדַע מָנוֹחַ אֲרֵי מַלְאָכָא דַייָ הוּא.
ואם תעשה עולה – ואם רצונך לעשות עולה על הבשורה, לי״י תעלינה.
וזה שאמר מנוח: נעצרה נא אותך (שופטים י״ג:ט״ו), כי לא ידע מנוח כי מלאך י״י הוא, אבל סבור הוא שהוא איש, כמו שאמר למעלה: איש האלהים אשר שלחת (שופטים י״ג:ח׳).
לא אוכל בלחמך – כל הסעודה קרוייה לחם דכתיב: ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וגו׳ עשרה בקר בריאים וגו׳ (מלכים א ה׳:ב׳-ג׳), למדת שכל הסעודה קרוייה לחם. אף כאן אומר מנוח למלאך: נעשה לפניך גדי עזים והמלאך משיבו לא אוכל בלחמך, והיה לו להשיב: לא אוכל בגדי שלך, והוא משיב: לא אוכל בלחמך, מיכן [ת]⁠למדא שכל הסעודה קרויה לחם.
אם תעשהב עולה לי״י תעלינה – פתרונו: גדי שאמרת לעשותו לפני, אם רצונך לעלותו עולה לשמים העלהו. ומה שאמר מנוח למלאך: נעשה לפניך גדי עזים, כי לא ידע מנוח כי מלאך י״י הוא.
א. האות ת׳ הושלמה במקום פגימה בכתב היד.
ב. כן בפסוק. בכ״י: תעלה.
בלחמך – במאכלך, כי לחם כולל כל המאכל.
ואם תעשה עולה – כלומר זה גדי עזים שאתה אומר שתעשה לפני, לא אוכל ממנו, ואם תרצה אתה לעשות ממנו עולה, תעשה.
ובאמרו לי״י – לפי שאותו הדור היו עושים הרע בעיני י״י והיו מעלים עולות לאלהים אחרים.
כי לא ידע – טעמו דבק עם: נעצרה נא אותך (שופטים י״ג:ט״ו).
הנה זה המלאך שדבר אל מנוח ואל אשתו היה נביא בהכרח כי אין מדרך הנבואה שתהיה יחד לשנים בזה האופן הנזכר בזה המקום והנה אחשוב שזה הנביא היה פנחס והנה לא רצה לאכול מגדי העזים כמו שלא רצה לאכול מהבשר והמצות שהביא אל פניו גדעון כדי לישב יותר בלב מנוח ואשתו כי הוא מלאך י״י כדי שיהיו נזהרים מכל מה שאמר להם.
והנה אמר המלאך: אם תעצרני לא אוכל בלחמך, רוצה לומר אתה מנוח אמרת ונעשה לפניך גדי עזים, איני יודע אם כוונתך לעשותו לפני לאכול ממנו או לעשותו לפני עולה לה׳? כי שני המובנים יכלול זה המאמר, אחרי אשר לא אמר ונעשה לך גדי עזים, כי אם ונעשה לפניך, ולזה השיבו לשני המובנים ואמר, אם תעצרני לא אוכל בלחמך וזה כנגד המובן הראשון שיעש׳ אותו לאכלו שם, וכאלו אמר אל תחשוב שעם האכילה אתעכב כאן כי ודאי לא אוכל בלחמך, וגם רמז בזה שהיה מלאך שאינו אוכל בלחמו לחם אדם, כי אם לחם אבירים קדושים, ולמובן השני השיב ואם תעלה עולה, רוצה לומר אם כוונתך באמרך נעשה לפניך להעלות ממנו עולה? לה׳ תעלנה, כי אין ראוי לעלות עולה לשום מלאך כי אם לה׳ לבדו. ולפי שבמאמר הזה רמז היותו מלאך לכן הודיע הספור כי לא ידע מנוח כי מלאך ה׳ הוא, רוצה לומר שעם כל הרמזים האלה לא הבין מנוח כלום. ואפשר לפרש עוד שמנוח אמר נעצרה נא אותך ובזה היה מורה אנושותו, כמי שמזמין רעהו לסעודה, ומצד אחר אמר ונעשה לפניך גדי עזים שהוא הלשון נופל על הקרבן לגבוה, והמלאך השיבו על ראשון ראשון (ועל אחרון אחרון), אם תעצרני כמו שאמרת ראשונה? לא אוכל בלחמך, כי לא מנהג אדם לי, ואם תעשה עולה כמו שנראה ממאמרך השני? לה׳ תעלנה ולא לי, (שמות כ״ט י״ט) כי זובח לאלים יחרם בלתי לה׳ לבדו, ועם כל זה לא ידע מנוח ומפני סכלותו אמר ועשה כן, לא כדרך נבוכדנצר שבדעותיו הנפסדות אמר (דניאל ב׳ מ״ו) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולא כיוון המלאך בזה להזהירו שלא יעלה עולה לאלהים אחרים כדברי המפרשים כי לא היה זה מענין הדרוש:
אם תעצרני – אף אם תעצרני לא אוכל, ורצה לומר, אם כוונתך לעצרני לעשות גדי העזים למאכלי, הנה לא אוכל; ואם כונתך לעצרני עד שתעשה עולה, הלא ׳לה׳ תעלנה׳, ומה לעצור אותי.
כי לא ידע – כי אם ידע, בודאי לא היה דעתו להאכיל למלאך, ולא היה אם כן מהצורך לומר לו, לא אכל בלחמך.
והשיב אם תעצרני לסעודה לא אוכל, ואם תעשה עולה לה׳ תעלנה כי זובח לאלהים יחרם בלתי לה׳ לבדו. ובאר כי מנוח נסתפק ולא ידע בברור שהוא מלאך ה׳. ולכן הסתפק בדבריו אם יעצרהו לסעודה או יקריב קרבן.
אם תעצרני – אם דעתך לכבד אותי לא אכל בלחמך, ואם כונתך לכבד בי האל אשר שלחני העלה לו עולה.
וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל מָנ֗וֹחַ, אִם תַּעְצְרֵ֙נִי֙ בכוונתך לעכבני1 ולאסוף אותי אל ביתך2 לסעודה3, לעשות גדי העזים למאכלי4, לֹא אֹכַ֣ל בְּלַחְמֶ֔ךָ במאכלך5, וְאִם בכוונתך לעצרני כי6 תַּעֲשֶׂ֣ה תקריב עֹלָ֔ה, הרי7 לַיהוָ֖ה תַּעֲלֶ֑נָּה, שאין ראוי לעלות עולה לשום מלאך כי אם לה׳ לבדו8, ולמה אם כן אתה מבקש לעכב אותי?! והוכרח המלאך לומר זאת למנוח9 כִּ֚י לֹא יָדַ֣ע מָנ֔וֹחַ כִּֽי מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה הֽוּא10:
1. מצודת ציון בפס׳ טו.
2. רש״י בפס׳ טו.
3. מלבי״ם.
4. מצודת דוד.
5. רד״ק.
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. כמו שכתוב (שמות כב, יט) ״זובח לאלהים יחרם בלתי לה׳ לבדו״, אברבנאל, מלבי״ם.
9. מצודת דוד.
10. שאם היה יודע, בודאי לא היה מבקש להאכיל את המלאך ולא היה צורך למלאך לומר לו שלא יאכל בלחמו, מצודת דוד. אברבנאל ביאר כי למרות מה שאמר לו המלאך, לא הבין מנוח כי מלאך ה׳ הוא. ולשיטת רלב״ג המלאך היה נביא, ופנחס היה.
תרגום יונתןפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144