×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצׇּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה׃
There was a certain man of Zorah, of the family of the Danites, whose name was Manoah; and his wife was barren and didn't bear.
תרגום יונתןפירוש מחכמי צרפתרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַהֲוָה גַבְרָא חַד מִצָרְעָה מִזַרְעִית דָן וּשְׁמֵיהּ מָנוֹחַ וְאִתְּתֵיהּ עֲקָרָה לֵית לָהּ וְלָד.
ויהי איש וגו׳ ואשתו עקרה ולא ילדה – לפי שפעמים יש אשה שילדה בנערותה ואחר כך עשו לה בכישוף שלא תלד עוד, אבל זאת הייתה עקרה מנערותה ולא ילדה לעולם.
ממשפחת הדני – ביו״ד היחס כמו: שבט המנשי (דברים כ״ט:ז׳).
ומשפחת כמו שבט, וכן: ויקרב את משפחת יהודה (יהושע ז׳:י״ז).
עקרה ולא ילדה – תוספת ביאור, וכן: ותהי שרי עקרה אין לה ולד (בראשית י״א:ל׳).
ויהי איש אחד מצרעה וגו׳. דעתי במלאך הנזכר הנה שהיה מלאך אלהי שכל נבדל, ונראה לאשת מנוח בצורת אדם עד שחשבה היא ומנוח אישה שהיה איש נביא לה׳, והוא כדמות המלאך שנראה לגדעון, ויורה על זה שקראהו הכתוב תמיד מלאך האלהים, ועם היות שפעמים יקרא הנביא מלאך, כאמרו (במדבר כ׳ ט״ז) וישלח מלאך ויציאנו ממצרים, הנה מלאך האלהים בסתם לא יקרא הנביא, כ״ש כשיזכיר הכתוב שחשבו ראשונה שהוא איש האלהים ושלא ידעו כי מלאך ה׳ צבאות הוא, וששמו לפניו לאכול ולא אכל, ואמר ששמו פלאי ועלה בלהב האש השמימה והלך מעיניהם פתאום, שכל הדברים האלה יעידון יגידון שמלאך ה׳ אלהי שכל נבדל היה בלי ספק, ושראוהו בתחלה בצורת אדם ובסוף הכירו וידעו שלא היה אדם כי אם דבר אלהי רוחני. והנה היתה צורך המראה הזאת להגיד אל האשה שהריונה ולידתה תהיה נסיי, באופן שהבן שתלד ידע זה אחרי כן וישכיל ממוצא דבר ויתן אל לבו שהוא כלי מאת האלהים ושליח ההשגחה, באופן שחפץ ה׳ בידו יצלח. וגם היתה המראה צריכה להזהיר האשה הדברים שתאכל, באופן שהולד אשר במעיה יזון במאכלים טהורים, ויהיה נזיר אלהים מן הבטן, ועם זה יקנה מזג טהור ומתחלף למזגי הפלשתים האוכלים כל טומאה ושותים במזרקי היין, ויהיה זה סבה לשנאתו אותם ולהלחם בהם תמיד ולעשות בתוכם נקמות ה׳: ורלב״ג כתב שהזהירו מן היין, לפי שהיה גלוי וידוע לפניו יתברך שיהיה שטוף אחרי המשגל, ולתקן מזגו והנהגותיו צוה שיהיה נזיר מן היין, כמו שאמרו (נזיר ב׳ ע״א) מי שרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ושאסר ממנו גלוח השער להיות סבת גבורתו, והשתדל החכם לחזק זה כפי השרשים הטבעיים, בהיות השער מתהוה מהאיד האדומי, ודבריו בזה כלם הבל המה מעשה תעתועים, כי אין גלוח השער מחליש ולא הנזירות מרבה הגבורה, ואם ראינו בשמשון שסרה ממנו גבורתו בגלוח שערו, לא היה זה בטבע כי אם בדרך השגחה, יען וביען היה נזיר אלהים והיה ראוי שישמור נזירותו וכאשר העביר אדרתו מעליו נמכר ביד אשה והגיד לה סוד ה׳ וסבב שיגלח את שערו, היה ראוי שיסור ה׳ מעליו ויהיו אויבו וערו. אבל כפי האמת רצה האל יתברך ששמשון ממעי אמו יהיה נזיר כדי שישמר מן היין, וכדי שיהיה מזגו מתחלף ואויב למזג הפלשתים כמו שכתבתי, וגם לסבה אחרת והיא לפי שהיה גלוי לפניו הדברים הזרים שהיה עתיד שמשון לעשותו, רצה יתברך שלא יחשוב אדם שיהיו מעשה שכרות, ומפני זה צוהו שיהיה מבטן אמו נזיר מהיין, וגם צוה שינזר כדי שלא יעלה מורה על ראשו, ויהיו שערותיו תלתלים שחורות כעורב, כאלו הוא מתאבל על שעבוד ישראל והיות הפלשתים גוברים עליהם, עד שתמיד מפני זה יכסוף להנקם מהם:
ואשתו עקרה – ולתוספת ביאור אמר ׳ולא ילדה׳.
עקרה ולא ילדה – כי יצוייר עקרה אשר כבר ילדה בטרם שנעשית עקרה גם יצוייר שלא ילדה מסבה אחרת, ולכן כפל דבריו.
ממשפחת – אף על פי ששבט משפחה ובית נחלקים זה מזה מצאנו זה חלף זה, כאן ממשפחת ובפ׳ שמות וילך איש מבית לוי, במקום משבט, או נכתב ממשפחות חסר ו״ו הרבוי וענינו מאחת ממשפחות.
וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצָּרְעָ֛ה שלם במידותיו1 מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י משבט דן2 וּשְׁמ֣וֹ היה מָנ֑וֹחַ3, וְאִשְׁתּ֥וֹ4 היתה עֲקָרָ֖ה מנערותה5, וְלֹ֥א יָלָֽדָה מעולם6:
1. כלי יקר.
2. רד״ק.
3. ובמדרש נקרא כך משום שזכה לנבואה הנקראת מנוחה, כלי יקר. והקדים ״ושמו״ לשם שלו, כיוון שלצדיקים שמם הטוב חשוב להם יותר מעצמיותם, כמו שראינו ״ושמו אלקנה״ (שמואל א׳ א, א), ״ושמו בועז״ (רות ב, א), ״ושמו מרדכי״ (אסתר ב, ה), ואילו הרשעים קודמים לשמם כמו ״נבל שמו״ (שמואל א׳ כה, כה), ״גלית שמו״ (שמואל א׳ יז, ד), ״שבע בן בכרי שמו״ (שמואל ב׳ כ, כא), במדב״ר ה, מעם לועז.
4. צללפונית היה שמה, ב״ב צא., מעם לועז.
5. כלי יקר, מלבי״ם.
6. כלי יקר. וכפל דבריו (עקרה, לא ילדה) כי לפעמים יש עקרה אשר כבר ילדה בטרם שנעשית עקרה, ולעתים יצוייר שלא ילדה מסיבה אחרת, ולכן כפל דבריו, מלבי״ם.
תרגום יונתןפירוש מחכמי צרפתרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144