Tehillim 19 – תהלים יט‏ – Mikraot Gedolot

דְמִסְתַּכְּלִין בִּשְׁמַיָא מִשְׁתָּעִין יְקָרָא דַיְיָ וְעוֹבָדֵי יְדוֹי מְחַוִין דִמְדִיקִין בְּאַוִירָא.

Those who behold the heavens tell of the glory of the LORD; those who gaze at the sky recount the works of his hands.

רמז תרעב

השמים מספרים כבוד אל – רבי ברכיה בשם רבי שמעון בן לקיש מי שאין לו ראש בפני הבריות יש לו ראש בפני הקב״ה שנאמר וראש עפרות תבל. הים אין לו עינים בפני הבריות ויש לו עינים בפני הקב״ה הים ראה וינוס. הארץ אין לה אזנים בפני הבריות ויש לה אזנים לפני הקב״ה שנאמר ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳. הים אין לו ידים ובפני הקב״ה יש לו ידים שנאמר זה הים גדול ורחב ידים, והארץ הנה היא רחבת ידים. שמים אין להם לב ובפני הקב״ה יש להם לב שנא׳ עד לב השמים, וכן הים שנאמר קפאו תהומות בלב ים. הארץ אין לה טבור וירכתים ולפני הקב״ה יושב על טבור הארץ והארץ לעולם עומדת, וקבצתים מירכתי ארץ. הארץ אין לה פה ולפני הקב״ה יש לה פה ותפתח הארץ את פינה, השמים יש להם פה השמים מספרים כבוד אל, אמר ישעיה רנו שמים כי עשה ה׳, א״ל אף אנו מקלסים השמים מספרים כבוד אל, א״ל משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו מדינות הרבה וכל אחת אומרת כך וכך זהב כך וכך כסף יש לו למלך וכך וכך עבדים, היה שם פקח אחד אמר ליה מנין אתם יודעין ואתם רחוקים ממנו אלא במדינה שהוא דר בה הוא נאה לומר עטרו ושבחו של מלך שיודעה מהו כבודו, כך אמר דוד אין הארץ ודריה יכולים לומר שבחו של הקב״ה ומי יוכל לומר שבחו של הקב״ה השמים והרקיע שנאמר השמיים מספרים כבוד אל, ואימתי הכל מקלסין אותו כשירומם קרנם של ישראל שנאמר הללו את ה׳ מן הארץ, אימתי וירם קרן לעמו (כתוב ברמז תר״ל וברמז תס״ה).

השמים מספרים – והלא הם במקומם ואינם זזים משם לעולם, אלא אע״פ שהכל שלו והכל מעשה ידיו אין שמחתו של הקב״ה אלא בזרעו של יעקב.

השמים מספרים כבוד אל – אמר ר׳ יעקב בר זבדי משל לגבור שנכנס למדינה ולא היו יודעים מה כחו, אמר להם פקח אחד מן אבנא דהוא מתגושש בה אתם יודעים מה כחו, כך משמים אנו לומדים מה כחו של מקום וכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מלמד שהעליונים והתחתונים אין בהם אלא כדי משמוש אצבעותיו של הקב״ה, למה הדבר דומה למלך שמתח וילון על פתח פלטין שלו אמר המלך כל מי שהוא חכם יאמר מה היא השמלה הזו וכל מי שהוא עשיר יעשה כמותה וכל מי שהוא גבור יגע בה וכו׳. אמר רבי פנחס הכהן בר חמא ממה שהשמים הללו מורידין גשמים והארץ מגדלת הבריות אוכלין ומקלסין להקב״ה לפיכך השמים מספרים וגו׳ ומעשה ידיו מגיע הרקיע כשישראל חוטאים מה כתיב יגלו שמים עונו, וכשהם זוכים מה כתיב יפתח ה׳ לך וגו׳.

אלסמאואת תדל עלי כרם אלטאיק, ואלפלך יכ׳בר בעמל ידיה אלמכ׳תרע.

השמים (לשון רבים = הרקיעים) מורים על כבוד האל (הכל יכול). והרקיע מספר על מעשה הבריאה שידיו עשו.

השמים, השמים מורים על כבוד האל והגלגלים מודיעים מעשה ידיו המחודשים. וכיוצא בזה כתב לקמן קמח. ודלא כהרמב״ם במו״נ ח״ב פ״ה. ותרגם כאן רקיע ״פלך״ גלגל. וכך תרגם בכל מקום כגון לקמן עז יט ועוד. אבל בבראשית א ו תרגם רקיע ״ג׳לד״ והוא המרחב אשר מסביב הנראה לעין ככפה כחולה. וגם לקמן קנ, א, תרגם ״גלד״.

ולמא קאל השמים מספרים כבוד אל וכאן קד יליה יום ליום יביע אומר והו יחתמל וגהין אן יכון יביע עאידא עלי יום וכדֺלך יחוה מצרופא אלי לילה יקול אנה מא מן נהאר מצֺ[...]⁠א [.]⁠חד דלﹼﹶ עלי אלדֺי יאתי אבדא מן בעדה ומא מ⁠[צֺי ...] לילה אנקצֺת אלא קד אכברת עלי אלמקבלה אתֺרהא ואבאן אן דֺלך אלאכבאר דלאלה ותנביה למן חסן אסתדלאלה וג⁠[אה] אעתבארה אן יעתבר פי יומה באמסה ופי לילתה בבארחתהא.

When it says “The heavens declare the glory of God,” it is adjacent to “Day to day makes utterance.” It has two explanations: to “make utterance” refers back to “day.” Also “speak out” is directed to “night.” That is to say daytime [… …] demonstrates what always follows after it and what … “night” ends it. Rather it lauds what is coming immediately after it. I will explain that laudation, its sense and counsel as it is a sound proof. The admiration comes to express during the daytime for the day before and at nighttime for last night. (i.e., what God already did the previous day or night).

השמים מספרים כבוד אל – המשורר עצמו פירש את הדבר: אין אומר ואין דברים (תהלים י״ט:ד׳) – אינן מדברים עם הבריות, אלא מתוך שבכל הארץ יצא קום (תהלים י״ט:ה׳) ומאירים לבריות, מתוך כך מספרים הבריות כבוד אל ומודים ומברכים על המאורות.

[ומעשה ידיו מגיד הרקיע – הכוכבים והמזלות שהם מעשה ידיו של הקב״ה אשר הם שם, כמו שנאמר: ויתן אותם אלהים ברקיע השמים (בראשית א׳:י״ז) ומשם מגידים כבודו.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34.

The heavens recite the glory of God The Psalmist himself explains the matter: There is neither speech nor words. They do not speak with people but since "their line goes forth throughout the earth" and they give light to the people, thereby the creatures recite the glory of God and give thanks and bless [Him] for the luminaries.

and the sky tells of the work of His hands The stars and planets, which are the work of the hands of the Holy One, blessed be He, and which are there, as it is stated: "And God placed them in the firmament of the heavens" (Bereshit 1:17), from where they proclaim His glory.

השמים – תנועת הגלגלים שהן שוות בדרך אחד ושונות בדרך אחרת והולכות על דרך ישרה בעצמם ואיננה ישרה כנגד יושבי הארץ. ומידת התנועה לא תוסיף ולא תגרע בראיות גמורות והיא תוסיף ותגרע במראית העין. והנה היודע^א דרכי העגולות יודע דעת עליון. והנה השמים כמו מלמדים מורי צדק, על דרך או שיח לארץ ותורך (איוב י״ב:ח׳).

והנה השמים – הם מעונות הכוכבים.

ומלת מספרים – בעבור היותם עומדים על מתכונת אחת, וזה הוא כבוד השם.

ואמר אל – להודיע כחו.

ומגיד הרקיע – שהוא האויר כמו שפירשתי בפרשת בראשית, דברים מתחדשים בכל יום, על כן כתוב ומעשה ידיו. כי עם השמים כתב כבוד אל, וזה אמת כי יקבל האויר כח המשרתים והצבא הגדול.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״יודע״.

THE HEAVENS. The reference is to the movement of the spheres that are equal in one way¹ but differ in another way.⁠² They³ travel in an in of itself straight path.⁠⁴ However, from the standpoint of the people of the earth their path does not appear to be straight.⁠⁵

There is positive proof that the pace of their⁶ movement does not speed up or slow down.

However, to the eye their movement⁷ appears to increase or slow down.

Note the following: One who knows the ways of the spheres knows the mind of the Most High.

Observe, the heavens are teachers. They are righteous teachers. The heavens are said to instruct in the same sense that the earth is said to teach. Compare, Or speak to the earth, and it tell thee (Job 12:8).

Note, the heavens are the dwelling place of the stars.

Scripture reads declare because the heavens are unchangeable. This is God’s glory.⁠⁸ God is referred to by the term El,⁠⁹ because the heavens declare God’s might.⁠¹⁰

AND THE FIRMAMENT SHOWETH HIS HANDIWORK. The firmament¹¹ refers to the air. I have noted the aforementioned in my comments on the Torah portion Be-reshit.⁠¹² New things come into being every day. Hence Scripture states: And the firmament showeth his handiwork. The heavens declare the glory of God¹³ is in contrast to And the firmament showeth his handiwork. This is truly so, for the air¹⁴ is under the influence of the planets and the constellations.⁠¹⁵

1. The reference is apparently to the movement of the eight spheres containing the sun, the moon, the five visible planets and the sphere of the constellation. These spheres move from west to east.

2. The reference is apparently the daily motion of spheres due to the effect upon them of the diurnal sphere, which moves east to west. See Yalkut Ibn Ezra p. 270.

3. The reference is apparently to the movement of the heavenly bodies that are embedded in the spheres. See Yalkut Ibn Ezra p. 270.

4. The planets move from west to east.

5. To the people on earth planets appear at times to go from east to west. This movement was explained by positing epicycles, small spheres within the larger spheres. A planet could travel west to east in its large sphere while moving east to west in its epicycle. Ibn Ezra makes a similar point in Chap. 12 of his Yesod Mora. See page 172 of The Secret of the Torah.

6. Lit., “its movement.”

7. Lit., “its movement.”

8. Which the heavens declare. In other words the heavens declare that God created that which is unchangeable. See Chap. 12 of The Secret of the Torah, p. 170.

9. Our Psalm reads, kevod El (the glory of God).

10. The term El means, God the Mighty. See Ibn Ezra on Exodus 34:5.

11. Hebrew, raki’a.

12. See Ibn Ezra on Gen. 1:1. The firmament is part of the sub lunar world.

13. The heavens, which are unchangeable, bear witness to the unchangeability of their creator. See 170-171 of The Secret of the Torah.

14. The firmament. The firmament and what is below it is under the influence of the planets and the constellations.

15. Lit. “This is truly so, for the air receives the power of the ministers and the great host.”

^אהשמים מספרים כבוד אל – ר״ל השמים מספרים ומודיעים לעולם כבוד האל וגדולתו וכשאדם מתכוין במעשה השמים מגיד אלהותו של הקב״ה.

ומעשה ידיו מגיד הרקיע – קודם שיהיה המעשה הרקיע מגיד מה יהיה לחכמים יודעי העיתים¹ ודרך הילוך הגלגלים ולאיזה זמן כל אחד עולה או יורד ויודעין תולדה של כל אחד ואחד ועל מה הוא ממונה, ויודעין עיתת זמנו של כוכב פלוני לעשות שהוא חם ומחמם העולם או פלוני שהוא קר ויקרר העולם או עתה זמן צדק לעלות שהוא ממונה על השלום ויהיה שלום בעולם או זמן מאדים שהוא ממונה על החרב ועל המריבה ויהיה תגר בעולם. וכן כל אחד לפי תולדתו וממשלתו, ועל תולדת האדם ומקראיו ומה שעתיד לבא עליו.

1. השוו ללשון הפסוק באסתר א׳:י״ג.

א. הפירוש על פרק זה מופיע בכ״י אוקספורד Mich 304 עם הכותרת: ״עתה אכתוב פירוש מהמזמור של השמים מספרי׳ כבוד אל וגו׳ שמצאתי בפירוש רבינו יוסף בכור שור זצ״ק אך קצרתי בדבריו בענין הגלגל ומהלך השמש כי הוא האריך בהם מאד ולא {ה}⁠עתקתי רק המובן לעולם, וז״ל:״

השמים מספרים כבוד אל – יש מפרשים (תרגום): כדרך או שיח לארץ ותרך (איוב י״ב:ח׳), וכן שאל נא בהמות ותרך (איוב י״ב:ז׳), וכן השמים מספרים. כי מהנפלאות והמעשים הגדולים שאדם רואה בשמים יספר האדם כבוד האל. וזהו שאמר אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם, כלומר: לא שהם מספרים בדברים, אלא ממה שרואה אדם בהם מספרים בני אדם כבוד אל. ונוכל לפרש: מספרים על השמים ועל הרקיע עצמם, כי במהלכם ובסבובם על סדר נכון יראה כבוד האל יתברך. ואותו הוא הספור וההגדה, על דרך: השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו (תהלים קמ״ז:ט״ו). ומה שאמר: אין אמר ואין דברים, אין דברים כדברי בני אדם, אלא המעשה שיעשו הם הדברים והם הספור וההגדה. וכן אמר: ובקצה תבל מליהם. והרב מורה צדק, החכם הגדול רבנו משה פרש (מורה הנבוכים ב׳:ה׳): מספרים על השמים. כי דעתו ודעת הפילוסופים, כי הגלגלים חיים משכילים עובדים לאל ומשבחים אותו שבח גדול ומהללים אותו מהללים עצומים וגדולים. ועל כן אמר: השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, ואם כי הספור וההגדה אינם בפה ובלשון. וזהו שאמר: אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם, אלא הספור וההגדה להם כמו ציור שיציר האדם בלבבו מדברי שבח והודאה מבלי שיוציאם בשפה.

ומעשה ידיו מגיד הרקיע – כפל כי הוא כמו: השמים מספרים כבוד אל, כי השמים נקראו רקיע, כמו שנאמר: כזהר הרקיע וגומר (דניאל י״ב:ג׳). ויתן אתם אלהים ברקיע השמים (בראשית א׳:י״ז) לדעת מי שפרש כי על הגלגלים נאמר.

והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: הרקיע האויר.

The heavens declare the glory of God – There are interpreters (Targumist and others) who take this as like "Or speak to the earth,and it shall teach thee" (Job 12:8), and "Ask now the beasts, and they shall teach thee" (ibid. 7); and so The heavens declare, for from the wonders and mighty works which man sees in the heavens he declares the glory of God. And this is what he (means when he) says: There is no speech nor words; Their voice cannot be heard, suggesting not that they declare in words, but from what man sees in them the sons of men declare the glory of God. We are able to explain declare with reference to the heavens and the firmament themselves, for by their course and circuit in an appointed order the glory of God – Blessed be He! – is seen; and that is the "declaring" and "telling,⁠" on the analogy of "He sendeth out His commandment upon earth; His word runneth very swiftly.⁠" (Ps. 147:15.) And when he says: There is no speech nor words (he means) no words like the words of men, but the work they do stands for the words, and constitutes the "declaring" and the "telling"; and so he says: And their speech to the end of the world. The great teacher of righteousness, the great sage our Rabbi Moses, has interpreted (Guide for the Perplexed, 2. 5) "declare" of the heavens, for his opinion and that of the Philosophers is that the spheres are living intelligences, serving God and praising Him with great praise, and singing His glory in great and mighty songs. And so he says: The heavens declare the glory of God; And the firmament telleth His handywork, notwithstanding that the "declaring" and the "telling" are not with mouth and tongue. This is what he (means when he) says: There is neither speech nor language; Their voice cannot be heard, but the "declaring" and the "telling" are to them like an image of the words and praises which a man forms in his mind without their actual issuing forth in speech.

And the firmament telleth His handywork – A repetition, for it is equivalent to The heavens declare the glory of God; for the heavens are called "firmament,⁠" as it is said (Dan. 12:3) "as the brightness of the firmament" etc.; "and God set them in the firmament of the heavens" (Gen. 1:17); that is, according to the view of him who regards this as spoken with reference to the spheres. The learned Rabbi Abraham ben Ezra has expounded the firmament as meaning "the air.⁠"

ואמר תחילה השמים מספרים כבוד אל, ונראה לפרש בו שמענין בחינת בני אדם בהם יושג ויודע כבוד האל. והנה הותר בשלום על מה שיובן מאיזה ענין, שאותו ענין שממנו יובן הדבר יאמר עליו שהוא אמרו, ואם אינו בעל מאמר, כמו שאל נא בהמות (איוב יב, ז), כלומר, חקור בענינם ותשיג זה, ויספרו לך דגי הים או שיח לארץ וגו׳ (שם). ובתלמוד ישתמשו בענין זה תמיד, זאת אומרת, וכן שמעינהו להנהו ענני דהוו קא אמרי ניזל ונשרי מיא בעמון ומואב (תענית כה, א). כלומר, שהכירו מצד שכוניהן כי שם ישפכו מימיהם.

הנה השמים העליונים ברב מעלתם מספרים ומודיעים כבוד אל, ׳כי הוא צוה ונבראו׳¹: ומעשה ידיו. במטר, בלתי חוזר חלילה על אופן אחד כשאר תנועות השמים², מגיד הרקיע הנעשה ביום שני למעשה בראשית נגד הטבע³:

1. לשה״כ להלן (קמח ה). כלומר, נבראים אלה מעידים על ה׳ שהוא ברא אותם בדיבורו.

2. זה שהמטר אין לו סדר קבוע מוכיח שאין זה טבעי, כ״כ בכ״מ.

3. השמים מספרים מופת הבריאה, שהיא נקראת ׳כבוד׳ כי רק ה׳ יכול לעשותה, ואילו הרקיע שהיה ביום השני נקראת ׳מעשה ידיו׳ ע״י אמצעי (ראה להלן קמה ט) כי אינו בריאה יש מאין, אלא תיקון בנבראים, וכמבואר גם מלשון הכתוב ׳ויעש את הרקיע, ומפירוש רבינו שם, ודו״ק. [העקידה שער א כתב: השמים מספרים וכו׳ זה הכתוב מעיד שהשמים והרקיע אינם דבר א׳ אבל שהם שני נמצאים נבדלים. אמנם שיהיה הרקיע מה שרצהו הרב המורה (ח״ב פ״ל) והנמשכים אחריו במאמר יהי רקיע וכו׳ לא יתכן שיאמר עליו מעשה ידיו מגיד הרקיע. אבל יתכן שיאמר כן על השמים בכלל כמו שאמר במקום אחר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וכו׳ (שם ח׳) ולזה יהיה מן הראוי שיאמר הרקיע עליהם בכלל שהם המורים לכל שהם מעשה ידיו. והשמים יהיה דבר אחר גדול ומעולה מהם. לו ייוחס הגדת וספור הכבוד העליון. אבל זה יתבאר בפסוק את השמים ואת הארץ בתחלת השער השני ב״ה. אמנם עכשו להמשך אחר היותר נהוג אומר כי השמים הם הגרמים השמימיים כלם שהם מספרים כבוד אל בתנועותיהם התמידיות. הן במה שהם רצים לפניו תמיד כעבדים ולא מרו את דברו. הן בענין המעלה והרוממות אשר יורו אליו למי שישים לב למה שיכוון בהמון שיריהם אשר בתנועותיהם. כמו שיבא עניינו בכנפי הכרובים שער מ״ח ב״ה. אמנם הרקיע הוא קערירות גלגל הירח כי עליו נאמר יהי רקיע בתוך המים כמו שיבא והיא היא המחיצה הדקה המבדלת בין מים למים כי הנמצאים העליונים הם המים אשר מעל לרקיע והתחתונים אשר מתחת. ועל קלישות זאת המחיצה אמרו שאין בין מים עליונים למים תחתונים רק כמלא נימא (חגיגה ט״ו א) כמו שכתב זה הרב ר׳ יצחק ישראל ז״ל בספרו גם שיבא ביאורו. ולפי שהמחיצה הזאת הדקה היא התחלת עולם ההויה וההפסד וכמו שאמר רב אסי התם כתרי גלימי דפריסי אהדדי. ועולם ההויות המתמידות הוא המעיד בבירור על מעשה ידיו מצד מציאותם המתהוה והמתחדש בכל יום תמיד וגם הוא לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו. ולומר כי היסודות האלו והגלגלים המניעים אותם ומניעי מניעיהם כלם מעשה ידיו הם כי גבוה מעל גבוה שומר וממילא שהוא ית׳ יכול לעשות כרצונו. ואלו הם שני מיני הכבוד והיראה שעליהם אמרו שני פסוקים שאו שערים ראשיכם אשר פירשנו ראשונה].

מספרים – בגעיא בס״ס.

השמים מספרים – רצה לומר על ידי השמים נראה כבוד האל וכאלו הם יספרו כבודו.

ומעשה – הרקיע מגיד ומעיד על פלאי מעשה ידי ה׳.

מספרים, מגיד – ההגדה הוא בדבר חדש שחברו רוצה לדעתו (עמ״ש לקמן קמ״ה ו׳, איוב י״ב ח׳), וההבדל בין שמים ורקיע כן הוא דעת גדולי המפרשים.

השמים מספרים כבוד אל – השמים כולל כל הגרמים השמיימים אשר בעולם הגלגלים, והרקיע שם מיוחד אל מקום עליית האדים, ששם יתהוה המטר והברד ועד שם יגיע גבול הארץ וראוי לנשימת כל בע״ח, ומשם ולמעלה יתחיל גבול השמים וכל בע״ח לא יתקיים שם, כמו שכן דעת המורה וההולכים לשטתו בפי׳ שם רקיע, ויש הבדל בין כבוד ה׳ ובין מעשה ידיו, שהכבוד יחויב לו מצד שהוא בורא כל בראשית הבריאה והוא סבת כל הנבראים וזה יספרו השמים, שכל הרואה הבנין הגדול הזה והמאורות אשר בו ידע שיש בורא יחיד אשר ערך הכל ביכלתו וחכמתו, אולם לא נוכל לדעת מזה שהוא עדיין עוסק בבריאה ומחדש בכל יום מעשה בראשית ושהוא המנהיג את העולם, וזה נודע מן הרקיע שמפלאי המטר וההשגחה הנמצא בו נודע שהוא עדיין עוסק ופועל ומכין לארץ מטר ומצמיח הרים חציר, ואמרו חז״ל מעשי ידיהם של צדיקים מי מגיד, הרקיע, שע״י שיבא המטר ע״י תפלת הצדיקים, והקב״ה מביאו בעתו בכ״מ לפי הצורך אל כל מדינה במקום תכונתה לפי הזמן והמקום, נודע השגחת ה׳ ופעולתו בעולמו, ויש הבדל בין ספור להגדה שהמגיד יגיד דבר חדש הנוגע לחברו, וזה מגיד הרקיע שמודיע בכל עת מעשי ידי ה׳ המתחדש בבריאה לצורך ישוב בני אדם, אבל ספורי השמים הם מדבר עבר שה׳ ברא הכל בששת ימי המעשה, שזה כמספר דבר שכבר היה לעולמים שאינו נוגע לנו בהוה.

כבוד אל – לכמה כבוד הוא ראוי.

ומעשה ידיו וגו׳ – כמה גדלה יכלתו ורקיע שמים אחד הם רק הראשון כשם דבר והשני כשם פרטי שכן כתוב ויקרא אלהים לרקיע שמים (פרשת בראשית).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון