×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(י) יִרְאַ֤ת יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֢דֶת לָ֫עַ֥דמִֽשְׁפְּטֵי⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱמֶ֑תצָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו׃
Fear of Hashem1 is pure, enduring forever; Hashem's ordinances2 are true, altogether righteous.
1. Fear of Hashem | יִרְאַת י"י – In line with the various terms for God's commandments in the surrounding verses, many commentators suggest that this phrase, too, refers to a subset of commandments, those which are inspired by fear or awe of God. Thus, Ibn Ezra maintains that the word refers specifically to negative commandments, while Malbim opines that it refers to commands whose reasons are not self-evident, but are like decrees of a king which a person observes only out of fear.
2. Hashem's ordinances | מִשְׁפְּטֵי י"י – Alternatively: "judgments".
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְחַלְתָּא דַייָ דַכְיָא קְיָמָא לְעַלְמִין דִינַיָא דַייָ הֵימְנוּתָא זַכִּיאוּ כַּחֲדָא.
The fear of the LORD is pure, lasting forever; the judgments of the LORD are faithfulness; they are altogether just.
יראת ה׳ טהורה – אמר רבי לוי לפי שהיה אהרן ירא את השם שנאמר (מלאכי ב׳:ה׳) ואתנם לו מורא וייראני. לפיכך נתנה לו פרשה אחת מן התורה שאינה זזה לא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות. ואיזו זו פרשת המת שלא יהא מטמא למתים. שנאמר (ויקרא כ״א:א׳) אמור אל הכהנים בני אהרן. צדקו יחדו. ר׳ שמעון בן לקיש אמר צדקו מקל וחומר. ורבנן אמרי צדקו מגזרה שוה.
יראת ה׳ טהורה עומדת לעד – א״ר יוחנן זה המלמד תורה בטהרה, מאי היא, נושא אשה ואחר כך לומד תורה.
צדקו יחדיו – (ר״ל) [ר״י] אמר מקל וחומר צדקו, (ור״י) [ור״ל] אמר מגזרה שוה.
ותקואה טאהר ת׳אבת אלי אלאבד, ואחכאמה חק עאדלה ג׳מיעהא.
ויראתו טהורה קיימת לעד. ומשפטיו אמת וכולם (וכל המשפטים שלו) צודקים.
יראת – מצות לא תעשה.
ואמר טהורה – כי הטהור הוא שלא יתגאל במצות לא תעשה.
עומדת לעד – שלא יתכן שהשם יתיר האסור.
וכנגד השמש אמרא טהורה בעבור שיש פעמים שיקדר השמש אף על פי שגופה טהור, הוא רק הדבר כנגד אחרים. והשמש עומדת לעד כי איננה מורכבת כמו הנבראים מהארבעה יסודות, אף על פי שתשתנה עמידת השמש כפי הרוחות.
משפטי – ידוע כי משפטי חכמת המזלות כפי מערכת המשרתים בערכם אל השמש, ויש משפטים בערכים מכחישים אלה לאלה ובעבור זה יטעו בעלי הדין, על כן אמר על משפטי השם: צדקו יחדו.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״אמר״.
THE FEAR OF THE LORD. The fear of the Lord refers to the negative commandments. Scripture describes the negative commandments as clean1 because a clean person is a person who does not defile himself by violating any of the negative commandments.
ENDURING FOREVER. It is inconceivable for God to permit what is prohibited.⁠2 Scripture says The fear of the Lord is clean in order to contrast the fear of the Lord with the sun that at times darkens.⁠3 Scripture makes this comparison even though the sun itself is pure. It only appears to darken.⁠4 The sun endures forever,⁠5 for unlike all things that are created out of the four elements the sun is not made up of parts. The aforementioned is true even though the position of the sun changes in accordance with the compass points.
It is known that laws of the science of astrology are based on the alignment of the planets to the sun.⁠6 Some of these laws contradict each other. This is the reason the astrologers err.⁠7 Hence David says, the ordinances of God they are righteous altogether.
After David concludes speaking of the advantage of the Torah,⁠8 which is efficacious to the intelligent in the world to come, he contrasts its pleasures with the pleasures of this world.
1. Lit. “Scripture says clean.”
2. The commandments are eternally valid. God would not later permit that which he earlier prohibited. Saadiah Gaon makes the same point in Chapter 3 of his Emunot Ve-De’ot. According to Maimonides this point is one of the principles of Judaism. See Maimonides’ introduction to Chapter 11 of tractate Sanhedrin.
3. During an eclipse.
4. Lit. “It only [is so] with regards to others.”
5. Ibn Ezra believed the heavens to be eternal. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.
6. Lit. “It is known that the science of astrology is in accordance with the arrangement of the planets in their alignment to the sun. There are ordinances in the arrangements that contradict one another.”
7. Heb. Ba’ale ha-din.
8. Over the sun.
יראת י״י טהורה – והם הדברים שיעשה אדם אותם בסתר, או בלי דעת כמו הגנבה וזיוף המדות והמשקלות, והדומים להם. והם הדברים שכתוב בהם: ויראת מאלהיך אני י״י (ויקרא י״ט:י״א,י״ב,י״ד,ל״ב, כ״ה:י״ז,ל״ו,מ״ג).
והיראה הטהורה – מאין סיג. כי הדברים הרעים שהם בגלוי ימנע האדם מעשותם מיראת בני אדם. והנה הכסף ההוא אינו טהור, כי יש בו סגים. אבל הדברים שהם נסתרים וימנע אדם לעשותם מיראת האל לבדו, היראה ההיא טהורה, כי אין בה סגים.
ואמר: עומדת לעד כי יש מצות שיש להן מקום וזמן. והדברים שהם ביראת י״י, הם עומדים לעד, אין להם זמן. או אמר: עומדת לעד, על כל התורה, שלא צוה האל בה לזמן, אלא עד עולמי עד היא. ולא כדברי הכופרים הנצרים שאומרים: כי התורה שנתנה בהר סיני היה לה זמן עד עת בא ישו הנצרי, כי עד זמנו היתה גופנית, ומעת שבא הוא צוה להבין אותה רוחנית. ודבריהם דברי רוח תהו והבל. כי המצות שהם אומרים שהן בדרך משל ולא יובנו כמשמען, הרי האל צוה עליהן בפירוש, ולא על דרך משל. אם כן שאר המצות לא יבין אדם על דרך משל כי אם כמשמען. כי אם היו המצות על דרך משל, היו המצות בספק, זה אומר הדבר הנסתר בו כך הוא, וזה אומר כך הוא. והכתוב אומר: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחקה היא (דברים ל׳:י״א). ואם היו במצות דברים נסתרים ולא יובנו כמשמעם הרי הם נפלאים ורחוקים.
משפטי י״י אמת צדקו יחדו – כבר פרשנו המשפטים שהם הדינים שבין אדם לחברו, וכלם הם דברי אמת גלוים לעינים, וכלם יחדו צדקו אין באחד מהם עול.
ויש מפרשים הטעם שסמך התורה לשמש להגדיל תועלתה על תועלת השמש. כי יש דברים שהשמש מזיק והתורה מועילה בכל הדברים לפיכך אמר תורת י״י תמימה: שלמה היא, כי בכל דרכי העולם הזה והעולם הבא ימצא האדם תועלת בה. ואמר: משיבת נפש, כי השמש כשישב האדם לחמו יותר מדאי שמא יחלה חולי מות, כמו שאמר ביונה: ותך השמש על ראש יונה ויתעלף (יונה ד׳:ח׳). והתורה לא כן, כי היא משיבת נפש לגוף ומתקיים בה. ופעמים שהשמש יכנס במוחו של אדם וישתגע. והתורה לא כן אלא מחכימת פתי. וכשישב אדם לשמש הרבה ידאג לחמה. ולא כן פקודי י״י שהם משמחי לב. והשמש כאשר יסתכל אדם בעצם השמש תכהינה עיניו. ומצות י״י לא כן, כי היא ברה מאירת עינים. והשמש יכסוהו עננים. ויראת י״י טהורה וזכה, לא יכסנה דבר ולא יסתירנה. והשמש מאיר ביום ולא בלילה. ויראת י״י עומדת לעד. והשמש אין אורו וחמו שוה כל היום, כי עד חצי היום יוסיף ומחצי היום ואילך יחסר. ולא כן משפטי י״י, אלא אמת צדקו יחדיו ולא מכחישים זה את זה.
The fear of the Lord is clean – with reference to the things a man does in secret or without their being known, like theft, or falsifying measures and weights, and such like; and these are the things about which it is said, "But thou shall fear thy God, I am the Lord" (Lev. 19:11, 12, 14, 32; 25:17, 36, 43). And the fear which is clean is without dross; for a man will refrain from performing wicked deeds which are public from fear of men; but such metal is not pure, for there is alloy in it; but if from performing secret things a man refrains by reason of the fear of God only, that fear is clean, for in it there is no alloy. And he says:
enduring forever – because these are commandments which are limited as regards place and time, while the things which stand in the fear of the Lord endure forever. They have no time–limit. Or he says endure forever with reference to the whole Law, inasmuch as God did not appoint it for a time only, but it is forever and ever. It is not as the unbelieving Nazarenes say when they assert that the Law which was given on Mount Sinai was valid only for a time, until the advent of Jesus the Nazarene; that unto his time it was carnal, while after his advent he commanded it to be understood spiritually; but their words are windy, empty, and vain. For the commandments, which they say are figurative and not to be understood according to their literal sense, God enjoined explicitly and not by way of figure. Such being the case, no one would understand the rest of the commandments in a figurative sense, but according to their literal meaning; for if the commandments were figurative they would be uncertain; one would say that the hidden meaning is such and such, and another would say it is so and so; but the Scripture says (Deut. 30:11) "For this commandment which I command thee this day is not too hard for thee, neither is it far off.⁠" And if there had been in the commandments hidden meanings, and if they were not to be understood in their literal sense, then they would be "hard "and "far off.⁠"
The judgments of the Lord are true, righteous altogether – Already we have interpreted the "judgments" as being the regulations (which govern the relations) between a man and his fellow, and they are all words of truth open to the eyes, and they are all righteous altogether in none of them is there injustice. There are some, however, who explain the reason for his juxtaposition of the Law and the sun as designed to shew the benefit derived from it (the Law) as greater than that of the sun; for there are some things which the sun injures, but the Law is beneficial in all matters, and therefore he says the Law of the Lord is perfect; it is complete, for in all the ways of this world and the world to come men find benefit in it. And he says restoring the soul, for as for the sun, when a man rests in its heat too much, he may be seized with a fatal illness, as it says of Jonah (4:8), "And the sun beat upon the head of Jonah that he fainted.⁠" The Law, however, is not so, for it restoreth the soul to the body, which is preserved by it. It happens also sometimes that the sun enters into a man's brain and he goes mad; but the Law is not so, but giveth understanding to the simple. Also when a man remains (exposed) to the sun much, he is fearful of heat; but not so is it with the treasures of the Lord, for they rejoice the heart. As for the sun, when a man looks at its body intently his eyes grow dim, but it is not so with the commandment of the Lord, for it is pure, giving light to the eyes. The clouds conceal the sun; the fear of the Lord, however, is clean and bright, and nothing conceals nor hides it. The sun gives light by–day, but not by night; the fear of the Lord abideth forever. The light and heat of the sun are not equal all through the day, for till midday it increases and from midday, and onwards it decreases; but it is not so with the judgments of the Lord, for they are true, righteous altogether, and do not contradict one another.
והחלק הב׳ מזה המין הוא הנכלל במילת יראה, והוא חלק המצוות שאין הטעם שלהם ברור, כאכילת חזיר ולבישת כלאים ודומיהם, ואלו המצוות יתקיימו מצד היראה כמקיים גזירת מלך, לא שיעזור שכל על זה, זולתי ליחידים נגלו להם טעמי מצוות. ויחס בענינה שהיא טהורה, כלומר, שעם העלם ענינה היא מטהרת הנפש מכל חלאה, ומונעתה מהיותה נמשכת אחר חוקי המזוהמים באלילים ומידותיהם המכוערות, כאמרו כמעשה ארץ מצרים כמעשה ארץ כנען וגו׳ ולא תקיא אתכם הארץ (ויקרא יח, כח). ואע״פ שלא ידע המחזיק בו את ענין ההנהגה וסיבתה, מ״מ הוא מוציא עצמו בהתמידה בענינה נקי מכל סיג, ויבחן זה בהכירו החלאה והזוהמא הנמצאת בזולתו. ולזאת הסיבה עומדת לעד, כמו שכל משכיל אחר שהוא מכיר שיועיל לו, ואע״פ שנעלם ממנו עצם הדבר המועיל וסיבת תועלתו. וכבר הרחבנו יותר באלו הביאורים במקום שהזכרנו, ולא כתבנום הנה אלא דרך קצרה להמשיך הביאור.
ואח״כ חתם בספור שבחיה דרך כלל כדרך הפתיחה, ואמר משפטי ה׳ אמת צדקו יחדו, כלומר, שבהבנת סתריה ישתוו הדעות המקובלות עם העיוניות.
יראת ה׳. המכוונת בתורתו1, היא טהורה מכל כוונת עבודת עבד המכוין להשיג גמול או לברוח מעונש, אבל היא יראת גדלו בהתבונן האדם בה2: עומדת לעד. מקנה חיי עולם3: משפטי ה׳ אמת. אף על פי שנראה קצתם היות על היפך קצתם, כמו ׳לא תבערו אש׳ (שמות לה ג) - ׳וביום השבת שני כבשים׳ (במדבר כח ט), איסור אשת אח - ומצות יבמה, מכל מקום צדקו יחדו, שכולם מכוונים לעבודתו:
1. כלומר, אותה היראה שה׳ כיוון ורצה שנשיג אותה, ולתכלית זו נתן לנו את תורתו.
2. כלומר, היראה שציווה עליה ה׳ בתורתו היא היראה הטהורה, בלי שום פנייה, והיא היראה לשמה.
3. כאשר היראה היא לשמה, היא קיימת לנצח, ומקנה לאדם חיים נצחיים. בעקידה שם: יראת ה׳ טהורה אמר כי התורה האלהית הן מצד מצותיה המעשיות הן מצד האזהרות והמניעיות שנופלת עליהם מלת יראה ושמירתם תמשך בכל עת וזמן היא טהורה מכל סיג ושמץ המפסידות הדברים אשר הורכב בהם שום דבר רע. ומזה הצד היא עומדת לעד כי לא נמצאו בה דברים בטלים ולא מביאים אל הביטול נמשך למה שאמר במקום אחר (תהילים י״ב) אמרות יי׳ אמרות טהורות כו׳. כי כל זה סיבה חזקה על דרך המשל להשארותם והתמדתם לעד. ראה היטב מש״כ רבינו באבות א׳:ג׳.
יִרְאַת ה׳ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד. שני מיני יראה יש: האחד – יראת העונש, והשנית – היא אותה היראה שנקנה בהכרת גדלו, שנכבדהו אז וניראהו בעל כורחנו1, כאמרו (ירמיה י׳:ז׳) ׳מי לא ייראך מלך הגויים וגו׳ מאין כמוך׳. והיראה השנית תיקרא ׳טהורה׳. וכן אמר ׳יראת ה׳ טהורה עומדת לעד׳, כי בהכירנו גדלו יתברך – ניראהו לעד לעולם: מִשְׁפְּטֵי ה׳ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. כי אף שייראה היות מצוות מתנגדות זו לזו, כגון איסור אשת אח והיתר יבמה, אפילו הכי כשנשקלם במאזניים לעלות, ׳צדקו יחדיו׳, כי איסור אשת אח על דרך משל הוא לכבוד האח, והיתר יבמה גם כן יהיה משום כבוד אחיו להקים שם המת על נחלתו, אף על פי שנראים מתנגדים בתחילת המחשבה, וכן רבים2:
1. ראה בפירושו לאבות (א׳:ג׳) ׳ובהיות היראה על אחד משני פנים׳, ע״ש.
2. בנדפס נוסף ׳לא תבערו אש׳ (שמות ל״ה:ג׳) – ׳וביום השבת שני כבשים׳ (במדבר כ״ח:ט׳).
יראת ה׳ טהורה – מלא וא״ו ועיין מ״ש בריש פרשת נח.
משפטי – בגעיא.
עומדת לעד – ולא כן השמש כי לפעמים יכסהו הענן.
צדקו יחדו – אינם מכחישין זה את זה אבל השמש כשהוא נראה בזה האופק אינו נראה בהאופק שממולו וכאלו מכחיש זה את זה.
יראת ה׳ הם חלק החקים שבתורה שאין להם שום טעם רק שהם גזירת מלך ואנו צריכים לעשות אותם מפני יראתו כעבד שעושה מצות אדוניו מבלי ידרוש טעמם ונמוקם, כמ״ש ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה׳ אלהינו, יש בהם הבדל מן החקים שתקנו האנשים שרובם הם טמאים, כמו כל התועבות שעשו לע״ג, מזנות ושריפת הבנים שהיה מפני יראת הע״ג, ויראת ה׳ היא טהורה, וכן יראת ההבל אינה מתקיימת כי היו מחליפים חקיהם תמיד באחרים כנודע, אבל יראת ה׳ עומדת לעד,
משפטי ה׳ הוא חלק המשפטים שבתורה נבדלו מן המשפטים אחרים שהם אינם אמת כי א״א לשכל האדם לשער לא אמתת המשפט לפי הצדק ולא העונשים המגיעים לעוברים שיהיה במדה ובפלס לפי החטא, ולא להסכים הצדק הנמוסי והדתי עם הצדק הטבעי, ולא שיסכימו המשפטים זה עם זה, אבל משפטי ה׳ צדקו יחדיו אין סתירה ביניהם, ולא מהם אל הצדק הטבעי.
יראת ה׳ טהורה – ויראת האלילים ועבודתם טמאה כי בניאוף וזנות ייראום ויעבדום ועי״ז יראת ה׳ עומדת לעד ויראת האלילים תהיה לזרא לעובדיהם.
משפטי ה׳ אמת – במה שבין אדם לחברו הוא דין אמת.
צדקו יחד – כולם יראו לעין כל כדבר צודק וכולם מטרה אחת להם ויצדקו זה לזה באופן שכולם יחד גוף שלם שכל חלקיו ראוים לו בְּכִווּן.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144