Tehillim 19 – תהלים יט‏ – Mikraot Gedolot

בְּרַם מִן זֵידָנַיָא פְּצָא עַבְדָךְ דְלָא יִשְׁלְטוּן בִּי הַדֵין אֱהִי בְלָא מוּם וָאֱהִי זַכִּי מֵחוֹבָא רַבָּא.

Truly from the arrogant deliver your servant, that they may not rule over me; then I will be without blemish, and I will be innocent of great sin.

ונקיתי מפשע רב – אותו עון רב. דרש רבי דוסתאי דמן ביבי למה דוד דומה לסוחר כושי, א״ר אחא הכושיים הללו יודעים לסבב את הפתחים בתחלה הם אומרים יש לכם מעט מים, מששתה הוא אומר יש לכם בצל אחד נותנין לו אומר להם בצל בלא פת נסיב לבא, כך הצדיקים יודעים לרצות את בוראם שנאמר שפתי כהן ישמרו דעת, שפתי צדיק ידעון רצון, אבל רשעים ופי רשעים תהפוכות שאינם יודעים לרצות את בוראם.

אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע שגיאות מי יבין שביקא לך, ומנסתרות נקני שביקא לך, גם מזדים חשוך עבדך דלא לישתעו בי רבנן שביקא לך, אל ימשלו בי אז איתם שלא יכתב סורחני, א״ל ומה יו״ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו, כל הפרשה כלה על אחת וכמה וכמה.

ונקיתי מפשע רב – א״ל רבש״ע מחול לי על אותו עון, א״ל כבר עתיד שלמה לומר בחכמתו היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה, אמר ליה כל היכי נטרד ההוא גברא אמר ליה קביל עלך יסורין, אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד שנאמר תחטאני באזוב ואטהר, ונסתלק הימנו שכינה שנאמר השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, ופירשו ממנו סנהדרין דכתיב ישובו לי יראיך והני ששה חדשים מנא לן דכתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנה, וכתיב בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים וגו׳.

ותצד עבדך מן אלמעתמדאת צד צפח חתי לא תתסלט עלי אסלחתהא, ואברו מן אלד׳נוב אלכבאיר.

ותמנע עבדך מלקבל [את עונש] הזדונות על ידי שתמחל לי עליהם. כדי שלא ישתלטו עלי הנשק שלהם וכך אני אהיה חף מהפשעים הגדולים.

גם, וחשוך עבדך מן הזדונות בכך שתמחול לי כדי שלא ישלוט כי נשקם ואז אנקה מן הפשעים החמורים. תרגם חשוך ״צד״ וכך תרגום בבראשית כ, ו. ואחשוך גם אנכי, אלא ששם הוסיף ״על ידי הודעה זו״ וראה פירושי רס״ג מהדורתי שם. וראה לעיל יז ה ובפירוש, ולקמן נא טז, וקיט לו, ראה שם.

וכך הוספתי באמרו גם מזדים חשוך חשיכת מחילה, כי אין הזדונות נמחלות אלא בתשובה. ופירשתי אז איתם, בשק. לפי שאני מצאתי בשפה למחרשות ולאתים¹ מכלי הברזל, לפיכך הסבותי את הפירוש אל הדבר הכולל את הכל.

1. שמואל א׳ יג כא.

וכד׳לך וצלת בקולה גם מזדים חשוך צד צפח, לאן אלכבאיר לא תגפר אלא בתובה. ופסרת אז איתם, סלאח, לאני וג׳דת פי אללגה למחרשות ולאתים מן אלאת אלחדיד פרדדת אלתפסיר אלי אלשי אלעאם ללג׳מיע.

וקו׳ גם מזדים צפה מתֺל עליו אמים (איוב כ:כה). אראד בדֺלך מא ימכן אן יקע מנה באלעמד מן אלדֺנוב פיכון זדים מתֺל זדונים פיקאבל שגיאות ויכון אסמא מתֺל עליו אמים (איוב כ:כה) נשאתי אימיך (תהלים פח:טז) אלדֺי גא מתֺלה צפה נעני האימים לפנים (דברים ב:י)

ויגוז [24 ב] פי איתם כונה אנפעאלא מכׄפﹼﹶפא ויגוז כונה מסתקבלא כׄפיפא פעוץׄ באלסאכן מתֺל אלמחדֺוף מנה ליציר עלי וזן איתמם מתֺל אשלח.

ואן קיל זדים צפה לקום פסקה ידעו באלנגאה מנהם גא אלאול אליק באלמעני לאחתוי הדֺא אלקול עלי גמיע צֺרוב אלכׄטאיא אלתי אדֺא עצם מנהא צחﹼﹶ מעני איתם. ואמא נגאתה מן טֺפר אלפאסקין בה פקד ימכן טֺפרהם בה ובקאוה עלי אימאנה אלא אן קיל אנה תוקע אן יגמסוה פי טֺלאלהם ויצרפוה אלי מתֺאלהם.

It states “and from willful (mizeḏîm) sin” is an attribute identical to “Strikes terror (ʾemîm) into him” (Job. 20:25). It intends willful sins therefore ‘willful sin (zeḏîm)’ is like “arrogant (zəḏônîn)” and is parallel to “error.” It is a noun identical to “strikes (ʾemîm) terror into him” (Job 20:25) and “I suffer Your terror (ʾemęḵā)” (Ps. 88:16) which is identical to its attributive (form), we mean “formerly by the terrifying (ʾemîm)” (Deut. 2:10).

It is possible “shall I be blameless (ʾeṮāM)” is a Nip̄ʿal without a doubling (of the T (Tāw)). It is possible that it is an imperfect light verb (Qāl), and is compensated with a ə (sākin under the M Mem) just like the omission of it to achieve the morphological pattern ʾeṮāMaM like ʾešLaḤ.

It states “willful sins (zeḏîm)”’ is an attribute of the wicked people who cry out for salvation from them. The first meaning is better in this statement includes all types of sinners. Therefore, He protects the blameless is the intention of ʾeṮāM. I was victorious over the triumphant wicked. Their victory over him was possible and remain against his belief, only that it states that he expected them to plunge him into darkness and lead him astray by example.

גם מזידים – מן הזדונות.

אז איתם – אהיה תמים. אמרו חכמים: למה דוד דומה? לכותי המחזר על הפתחים, והם מערימים בדבר יותר מכל אדם: תנו לי מים לשתות, דבר שאין בו חסרון כיס. מששתה, אומר: יש כאן בצל קטן? משנתנו לו, אומר: יש בצל בלא מלח? משנתנו לו, אומר: תנו מעט לחם שלא יזיקני הבצל. כך דוד: בתחלה על השגגות, ואחר כך על הזדונות, ואחר כך על המרדים. פשעים – אילו המרדים שמתכוין להכעיס, וכן הוא אומר: מלך מואב פשע בי (מלכים ב ג׳:ז׳).

Also...from willful sins Heb. מזדים, from willful sins.

then I will be perfect Heb. איתם will be perfect. The Sages said (Midrash Tehillim 19:17, Vayikra Rabbah 5:8): To what can David be compared? To a Cuthite who goes from door to door, and they are more cunning in this matter than any other people. "Give me a drink of water,⁠" something that costs no money. After drinking, he says, "Perhaps you have a small onion?⁠" After he gives it to him, he says, "Is there an onion without salt?⁠" After he gives it to him, he says, "Give me a little bread, so that the onion does not harm me.⁠" So did David say at first concerning the inadvertent sins, and then concerning the willful sins, and afterwards concerning the rebellious sins. פשעים are rebellious sins, with which one intends to provoke, and so Scripture says: "The king of Moab rebelled (פשע) against me" (Melakhim II 3:7).

גם – יתפלל אל השם שיסובב סבות כי לו נתכנו עלילות שיחשכהו מחברת הזידים ומרעתם ואל ימשלו בו.

וטעם אז איתם – אז אהיה תם והיא מלה זרה. והטעם כי לא יוכל לשמור המצות אם ימשלו בו זידים כי יכריחוהו.

ALSO FROM PRESUMPTUOUS SINS. David prays to God, for by Him all actions are weighed (1. Sam. 4:3), to arrange things so that he will avoid the company and the evil of the presumptuous.⁠¹

Az etam means, then I shall be faultless. Etam is irregular.⁠²

The following is the meaning of our verse: I cannot keep the commandments if the presumptuous rule over me, for they will force me to violate God’s laws.

1. According to Ibn Ezra, zedim (presumptuous sins) refers to sinners and not to sin. He renders our clause: Keep back Thy servant also from presumptuous people.

2. The word should have read ettam, for its root is tav, mem, mem, and the word is in the nifal (Filwarg).

גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי – ועוד אני מבקש ממך שאלה גדולה, יותר ממה ששאלתי, שתמנע אותי מן הזדונות שלא ימשלו בי, ולא יהיה יצרי תוקפי, כי אני אשמור בכל כחי, וגם אתה תסייעני שלא ישלוט בי יצר הרע. כי הקדוש ברוך הוא מסייע למי שלבו נכון, כמו שאמר לאבימלך ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי (בראשית כ׳:ו׳).

וזדים – הוא שם ולא תאר. ויהיה זד שם בשקל ראש ועשר (משלי ל׳:ח׳), יש לאל ידי (בראשית ל״א:כ״ט).

אז איתם – כתוב ביו״ד אחר האל״ף, והוא הנח שהוא תמורת הדגש בלא יו״ד, כמו לא ימד (הושע ב׳:א׳), וכל לבב אנוש ימס (ישעיהו י״ג:ז׳).

ויש בו דרש: כי חשבון היו״ד עשרה, ובעשרת הדברות נתנה התורה, והן תמימותה ושלמותה. אמר: אז כשתנקני מהשגיאות ותסיעני שלא ישלטו בי הזדונות, אז אהיה תמים ושלם.

ונקיתי מפשע רב: הפשע – הוא יותר רע מהזדון, כי הזדון הוא מתאותו בדבר הוא עובר במזיד. אבל הפשע רב הוא המורד באדוניו, ויבזה מצותיו, ויעשה העברה, אף על פי שאינו מתאוה אליה. ומי שהוא רגיל בזדונות יבא לידי המרד. לפיכך אמר דוד: אם תנקני מהשגיאות, ותסיעני על הזדונות שלא ימשלו בי, אם כן לעולם לא אהיה מזיד: ואם לא אהיה מזיד עוד, בודאי לא אהיה פושע. וזהו שאמר: ונקיתי מפשע רב. ורב ענינו: גדול, כי הגדול שבמעשים הרעים ובעברות הוא המרד. ואחר התפללו זה שאל מהאל שיקבל תפלתו.

Keep back Thy servant also from sins of passion; Let them not have dominion over me – I seek of Thee further a great request, greater than this I have asked, viz. that Thou hold me back from sins of passion, that they get not the rule over me and that my (evil) nature do not over–power me. For I am on the watch with all my strength, and do Thou assist me lest the evil impulse rule over me. For the Holy One – Blessed be He! – assists him whose heart is fixed, as He says to Abimelech (Gen. 20:6): "and I also withheld thee from sinning against Me.⁠" (The word) זֵדִיַם is a noun, not an adjective; then זֵד (passion) will be a noun of the form of רֵאשׁ (poverty) in "poverty and riches" (Prov. 30:8) and of אֵל in "It is in the power (אֵל) of my hand" (Gen. 31:29).

then shall I be perfect – איתם (here) is written with yodh after aleph, but quiescent – as it compensates for the daghesh without yodh. Cf. (ימַּד in) "it cannot be measured (ימַּד)" (Hos. 2:1); (ימס in) "and every heart of man shall melt (ימס)" (Is. 13:7). There is in it also a hidden meaning, for the numerical value of yodh is ten, and in the Ten Words was the Law given, and they are its perfection and completeness. He says: then when Thou shalt clear me from my errors and help me so that sins of passion have not control over me, then I shall be perfect and whole.

Then I shall be clear from great transgression – פשׁע (transgression) is worse than זדון (passion); seeing that the sins of passion arise from his appetite in unchastity, he is a transgressor in so far as he acts wilfully; but רב פשע (great transgression) implies one who rebels against his Lord, whose command he despises, and he commits the transgression although he has no actual desire thereto. Also he who is habituated in sins of passion will fall into rebellion; therefore, says David: If Thou wilt clear me from my errors and help me against sins of passion so that they have not dominion over me – if so, I shall never be a wilful sinner; and if I am no longer a wilful sinner, surely I shall not be a transgressor (פושׁע); and this is what (he means when) he says: Then I shall be clear from great transgression. And the meaning of רב here is "great,⁠" for the greatest of evil deeds and transgressions is rebellion. And after he has made this the subject of his prayer, he asks God to receive his prayer.

גם מזדים ר״ל מזדונות, והוא שֵם, בפלס רש ועושר אל תתן לי (משלי ל, ח).

ואז איתם כמו אֵתם, והיו״ד תמורת הדגש. ופירושו, ואז אהיה תמים, כלומר, שתטה לבבי להשמר מכל זדון. או פירושו מעונש הזדים חשוך עבדך. ונקתי מפשע רב, דרך כלל. ופשעים הם המרדים. ולי נראה שרמז על העון הידוע.

גַּם מִזֵּדִים. שאני נלחם עמם, חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי: אָז אֵיתָם. כי אם תשמרני מכל אלה¹, אז אהיה תם: וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב. אף על פי שאמרו ז״ל (יומא לו:) ׳פשעים – אלו המרדים׳, כמו ׳מלך מואב פשע בי׳ (מלכים ב׳ ג׳:ז׳)², אפילו הכי במקרא ׳פשע׳ יקרא מי שהוא לרוב פחיתותו יגרום עבירה ועון, כמו ׳ברוב דברים לא יחדל פשע׳ (משלי י׳:י״ט), ר״ל מכשול בא לו על בלי התחכמותו בדבר³. וכן אמר, ׳אז׳ אהיה תם, ׳ונקיתי מפשע רב׳, שאם לאו, אפילו ׳מפשע רב׳ לא אנקה⁴, לפיכך אמר ׳ונקיתי מפשע רב׳, כי היה די לו באמרו ׳אהיה תם׳:

1. שלושה דברים מונעים את האדם המתבונן בתורה מן השלימות: ׳שגיאות׳ – הטעות, ׳הנסתרות׳ – קוצר ידיעתנו לעומק הדרוש, ו׳זדים׳ – הרשעים המציקים ומונעים מלהתבונן (ע״פ הנדפס).

2. זו הוכחת הגמרא שם.

3. כ״כ להלן (תהלים נ״א:ג׳).

4. ראה רד״ק.

אל ימשלו בי אז איתם – במקצת מדוייקים מלת בי בטעם ימנית ונכון הוא לפי משמעות הכתוב.

איתם – מלשון תם ושלם.

גם מזדים – גם מעשות רע במזיד מנע אותי ואמץ לבבי לבל עשותם.

אל ימשלו בי – רצה לומר לא יוכלו להטות לבבי אל הערבות ומתיקות שיש בהנאות הזדים ההם אלא אתגבר על התאוה.

אז איתם – אז אהיה תמים כי על השגיאות תכפר ומהזדים תחשוך אותי כי מפשע והוא המרד שהוא עון רב וגדול מזה אהיה נקי מעצמי כי בוודאי לא אחטא במרד ואם כן לא ישאר בידי מאומה רע ואהיה תמים וכאומר הנה מאד קשה להיות תמים כי אם באופן זה.

איתם – אהיה תמים (עי׳ רד״ק),

רב – ענינו גדול, שהמרד היא עבירה גדולה.

גם – הגם שאני מובטח שלא אעבור על מצות ה׳ בזדון, לפעמים יתעה האדם ע״י זדים החולקים על התורה במזיד ומתעים את האדם ע״י טענותיהם, או שהם מושלים עליו ומכריחים אותו לנטות מדרך הטובים, על הראשון אמר מזדים חשך עבדך בל אתחבר עמהם, ועל השני אמר אל ימשלו בי, אז איתם אהיה תמים,

ונקיתי מפשע רב – שבודאי לא אפשע במזיד ובמרד, ולא לבד שלא אכשל במעשה, אבקש כי

מזדים – פירשוהו כמו מזדונים, רק יש לקיים משמעות המלה כפשוטה אנשים זדים, הרחיקם ממני שלא ימשלו בי, כלומר שלא אתפתה אחריהם ואלמד מעשיהם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון