×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ח) תּ֘וֹרַ֤ת יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃
Hashem's teaching1 is faultless, reviving the soul; Hashem's testimony is trustworthy, making the simple wise.
1. Hashem's teaching | תּוֹרַת י"י – Until this verse, the psalm has focused on God's wonders as expressed though the heavens and luminaries. From here to the end, it focuses on God's Torah, an even greater testament to Hashem's existence and wisdom (Ibn Ezra and others). Cf. R. Saadia who connects the two halves of the psalm in a different way, suggesting that this half of the psalm is the content of the speech uttered by the heavens (see verses 2-5). N. Sarna (ibid) alternatively suggests that the entire psalm might be a polemic against pagan solar poetry which celebrated the sun god Shamash, worshipped also as a god of justice and enlightenment. The psalmist opens by celebrating the sun, but as a testament to God's glory, clearly setting the sun as subordinate to Him. It then emphasizes that is not Shamash, but Hashem, who is teacher of truth.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אוֹרַיְיתָא דַייָ שְׁלֵמְתָּא מְתִיבָא נְפַשׁ סַהֲדוּתָא דַייָ מְהֵימְנָא מְחַכְּמָא שִׂבְרָא.
The Torah of the LORD is perfect, restoring the soul; the testimony of the LORD is reliable, making wise the fool.
דבר אחר: תורת ה׳ תמימה – אימתי היא תמימה בשעה שהיא יוצאה מפי תמים. ואימתי היא נאמנה בשעה שהיא יוצאה מפי נאמן. רבי תנחומא פתר לה בשיתא סדרי משנה. תורת ה׳ תמימה זה סדר נשים. עדות ה׳ נאמנה זה סדר זרעים. שהוא מאמין בחיי העולם וזורע. יראת ה׳ טהורה זה סדר טהרות. שמפריש בין טומאה לטהרה.
תורת ה׳ תמימה – רבי חייא בשם רבי יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק זה שהוא עומד תחתיו מתחיל ממקום שהאחר התחיל אם אומר אתה ממקום שהאחר פסק הראשונים נתברכו לפניהם ולא נתברכו לאחריהם והאחרונים נתברכו לאחריהם ולא נתברכו לפניהם, וכתיב תורת ה׳ תמימה משיבת נפש שתהא כלה תמה. תורת תמימה, רבי ירמיה ורבנן חד מנהון אמר למה היא תמימה שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת נפש, שהיא תמימה, עדות ה׳ נאמנה שהיא מחכימת פתי למה היא מחכימת פתי שהיא נאמנה.
דבר אחר אימתי היא תמימה בשעה שהיא יוצאה מפי תמים, ואימתי היא נאמנה בשעה שהיא יוצאה מפי נאמן.
רבי תנחומא פתר ליה בששה סדרי משנה: תורת ה׳ תמימה – זה סדר נשים, עדות ה׳ נאמנה – זה סדר זרעים שהוא מאמין בחייו של עולם וזורע, יראת ה׳ טהורה – זה סדר טהרות שהוא מפריש בין טומאה לטהרה, פקודי ה׳ ישרים משמחי לב – זה סדר מועד שיש בה סוכה ולולב ומועדות שנאמר בהם ושמחת בחגך, מצות ה׳ ברה מאירת עינים – זה סדר קדשים שהיא מאירת עינים לקדשים, משפטי ה׳ אמת צדקו יחדו – זה סדר נזיקין שיש בו כל הדינין.
עדות ה׳ נאמנה מחכימת פתי – א״ר חייא בר אבא נאמנת היא להעיד על לומדיה.

רמז תרעו

אמר רבי אבין דברי תורה נמשלו לקונדיטון שיש בו יין ויש בו דבש ויש בו פלפלין, יש בו יין דכתיב כי טובים דודיך מיין, ויש בו דבש מתוקים מדבש ונופת צופים, ויש בו פלפלין צרופה אמרתך מאד. יראת ה׳ טהורה, א״ר לוי לפי שהיה אהרן ירא את השם שנאמר ואתנם לו מורא וייראני לפיכך נתנה לו פרשה אחת בתורה שאינה זזה לא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות, ואיזו היא זו פרשת המת שלא יהיה מטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן.
וידלון אג׳מעין עלי אן תוראת אללה צחיחה ראדה ללנפוס, ושהאדאתה אמינה מחכמה לאלגאפל.
וכולם יחד [כל הבריאה] מורים שתורת ה׳ שלימה משיבה את הנפשות. ועדותיו נאמנים ונותנת חכמה למי שאינו יודע בחכמה (איננו חרוץ לחכמה).
תורת, וכולם יחד מוכיחים כי תורת. וכתב הראב״ע אמר רב סעדיה הגאון כי תחסר מלת יאמר תורת ה׳.
The law of the Lord is perfect That too illuminates like the sun, as is written at the end of the topic: "enlightening the eyes,⁠" and Scripture states: "For a commandment is a candle and the Torah is light" (Mishlei 6:23). Another explanation: and none is hidden from its heat on the Day of Judgment, [as is stated in Malakhi 3:19]: "And the sun that comes shall burn them up.⁠" But the law of the Lord is perfect; it restores the soul to ways of life and it protects those who study it from that burning, as is stated: "And the sun of mercy shall rise with healing...for you who fear My Name" (ibid. verse 20).
the testimony of the Lord is faithful It is faithful to testify for those who study it.
restoring the soul It [the law] restores it [the soul] from the ways of death to the ways of life.
תורת – אמר רב סעדיה הגאון: כי תחסר מלת יאמר, כי השמש יאמר תורת השם תמימה.
ולפי דעתי: שהזכיר עד כה איך יוכל המשכיל למצוא עדות על האלהות ולהכיר מעשיו, ואמר דוד גם יש עדא אחר נכבד ממנו ויותר נאמן, והיא תורת השם ועדותיו ופיקודיו ומצותיו ויראתו ומשפטיו.
ופירוש תורה – שתורה הדרך הישרה בסימנים נזכרים, כמו: תורת הצרעת (ויקרא י״ד:נ״ז) והנזיר.
והזכיר משיבת נפש – כי התורה תסיר הספק מן הנפש.
וטעם לאמר תמימה – כנגד השמש בעבור היות השמש תמימה באורה ואיננה כמו הלבנה.
וטעם משיבת נפש – כשמש, כי מעת היות השמש בחצי גלגל העולה תשוב נפש רבים מהחולים, הפך מה שיקרה בהיותו בחצי גלגל היורד, והרופאים ידעו זה.
ועדות הדברים העתיקים מפי המעידים שראו בעיניהם ובעבור שלא יוכל אדם לדעתם מדרך הראיות אמר מחכימת פתי. ואמר שנאמנים הם ואינם כזב אף על פי שאינם יודעים אותם חכמי לב.
ואמר על התורה תמימה כי אין צריך לעדות עדב אחר עמה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״עד״.
ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״עד״.
THE LAW OF THE LORD. Rabbi Saadiah Gaon says that the word yomar (it says) has been eliminated from our text; for the meaning of our verse is, the sun says, “the law of the Lord is perfect.”1
However, I disagree.⁠2
Up till now3 Scripture explained how an intelligent person can find proof of God’s existence and recognize God’s deeds.⁠4 Now David goes on to say that there is a better, more precious and more believable witness5 then the above. That witness is provided by God’s law, His testimonies, precepts, positive commandments, negative commandments6 and His ordinances.⁠7 The word Torah (law) means direction, for the Torah directs (torah) us on the straight path. It does this by the signs that are in it.⁠8 Compare, The law (torat) of leprosy (Lev. 14:57) and the law of the Nazirite (Num. 6:13).⁠9
Scripture reads10 restoring the soul: It says this, because the Torah removes doubt from the soul.
Scripture says that the law of the Lord is perfect. Its perfection corresponds to the sun’s perfection, for the sun unlike the moon is a perfect source of light.⁠11
The meaning of restoring the soul is restoring the soul like the sun, for when the sun is in the ascending half of its sphere it restores the soul of many who are ill.⁠12 The action of the sun in its ascending half of its sphere is in contrast to its effect when it is in the descending half of its sphere.
The effect of the sun on the ill13 is known to physicians.
The testimonies refer to ancient things14 known to us from the mouth of witnesses who saw these things with their eyes.⁠15 Scripture says making wise the simple, because a person cannot know these things by employing proofs. Scripture says The testimony of the Lord is sure because they are true and not false even though intelligent people do not know these things.⁠16 David says that the Torah is perfect, because one has no need for another witness along with it.⁠17
1. And what follows. In other words the sun says, The law of the Lord is perfect... making wise the simple.
2. Lit. “In my opinion.”
3. Verses 1-7 deal with God as he is revealed in the world of nature. Scripture now speaks of God as he is revealed in the Torah.
4. By studying the heavens.
5. For God’s existence.
6. Lit. “His fear.” See Ibn Ezra on verse 10.
7. Revelation is the ultimate proof of God’s existence.
8. In other words, the Torah teaches us how to act in certain circumstances. For example, the Torah tells us that a person with certain skin ailments is unclean. It then lists the signs by which we can identify the skin diseases that render a person unclean.
9. Num. 6:13 reads: And this is the law (torat) of the Nazirite.
10. Lit., “mentions.”
11. Lit. “Scripture says that the law of the Lord is perfect in correspondence to the sun’s perfection, for the sun unlike the moon is perfect with regards to its light.”
12. The sun travels in an eccentric sphere. When the sun is in that part of the sphere that moves away from the earth it is said to be ascending, when it travels in that part of the sphere that moves toward the earth it is said to be descending.
13. Lit., “this.”
14. Such as the parting of the Sea of Reeds, the revelation at Sinai and other miracles which prove God’s existence and concern for Israel.
15. In other words, the testimonies refer to the historical narratives in Scripture. These are only known by tradition.
16. Unless they have studied the Torah. Scientists and philosophers cannot know the events recorded in the Bible by the use of their rational powers. Ibn Ezra makes this point because he soon goes on to note that the human mind can arrive at knowledge of the rational laws of Judaism on its own.
17. One does not need any outside proof to verify, that which is recorded in the Torah. Two witnesses are ordinarily required to establish a fact. Hence Ibn Ezra’s comments.
ועדיין זה חצי דבר וחצי עדות, שהרי אין יכול להבין מתוך זה העדות שהשמים מספרים חוקיו ומשפטיו ומצותיו וכיצד הוא מרחם על בריותיו.
אבל תורת י״י תמימה – שהיא מעידה על הכל בתמימות ולא שיירה דבר.
ועדות י״י – שהיא התורה, נאמנה – ולא כבשה כלום מן העדות, שכל מה שהשמים מספרים היא מעידה, שהיא מעידה שהקב״ה ברא את הכל, דכתיב בראשית ברא אלהים וגו׳ (בראשית א׳:א׳), ושהוא אחד דכתיב אני ראשון ואני אחרון (ישעיהו מ״ד:ו׳) אני הוא (ישעיהו מ״ח:י״ב). והוא מחכמת הפתאים שאינם יודעים להתבונן מעצמןא והיא מודעת להם כל חכמה ומפרשת אותם ומדריכם ומזהרת אותם שלא לגנוב ושלא לגזול ושלא לנאוף ושלא ישקצו נפשותם בדברים משוקצים ומתועבים, ומפרשת אותם משקצים ורמשים ובהמות וחיות טמאות ומעופות ודגים טמאים שמשקצים ומתעבים ומזיקין את הגוף.⁠1
ומשיבת נפש – שהיא למשיב נפש לכל רואיה שרואים שהקב״ה חפץ בבריותיו ואוהב אותם שמפרישן מדרכי מות לילך בדרכי החיים ומזהירם מכל דבר נתעב.
1. בדומה בר״י בכור שור ויקרא י״א:ב׳.
א. בכ״י: מעצמו.
תורת י״י – מה שסמך ענין התורה לענין השמש? רצה לומר: כמו שהשמים והשמש והגלגלים מעידים ומספרים על כבוד האל ועל חכמתו, כן התורה והמצות אשר צוה לעמו ישראל מעידות על חכמתו ועל ישרו כמו שאמר: אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת (דברים ד׳:ח׳). ועוד אמר: כמו שהשמים והשמש מועילים לעולם ובהם העולם עומד כן התורה, שהיא תמימה והיא משיבת נפש וקיום הנפש בה כמו שקיום העולם בשמש. כי הנפש בגוף כמו הגר בארץ נכריה שאין לו עוזרים וסומכים, כי עוזרי הגוף רבים רודפים אחר התאוה והיא כיחידה ושבויה ביניהם. וכן אמר שלמה והמשיל אותה לאיש מסכן וחכם (קהלת ט׳:ט״ו). והנה התורה משיבת הנפש שמורה האדם הדרך הישרה ומסירה אותו מתאות העולם וממכשולות רבים. והנה היא משיבה את הנפש משביה וממאסרה אל תולדתה ואל מקום כבודה. וספר דוד בתורה ובמצות ובמשפטים על אמתתם ועל ישרם.
והתורה – היא תכונת המצוה היאך תעשה, והוא מענין ולא שמעתי בקול מורי (משלי ה׳:י״ג), ולהורת נתן בלבו (שמות ל״ה:ל״ד), שמורה על תכונת הדבר, כמו תורת הבהמה והעוף (ויקרא י״א:מ״ו), תורת המצרע (ויקרא י״ד:ב׳), תורת הילדת (ויקרא י״ב:ז׳), תורת הזב (ויקרא ט״ו:ל״ב), תורת הנזיר (במדבר ו׳:כ״א), ואף על פי כן הספר נקרא בשם התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל כמו שכתוב: ויכתב משה את התורה הזאת (דברים ל״א:ט׳). לקח את ספר התורה הזה (דברים ל״א:כ״ו), כי ספר מעשה בראשית וספר ענין האבות, וכן ספר כל שאר הדברים כלם מורים על האל, כי הוא יוצר העולם ועל טובתו ועל ברואיו והשגחתו בטובים וברעים. והזכיר המצות, והוא מה שצוה האל לעשות בדרכי עבודת האל ואהבתו כאדון המצוה לעבדו.
והעדות – היא מה שהוא עדות בין ישראל לאל שקבלו הם אותו לאלה והוא קבלם לעם סגלה, כמו ארון העדת (שמות כ״ה:כ״ב), אהל העדות (במדבר י״ז:כ״ג). כי המצות אשר צוו ישראל בהן הן עדות, והלחות שהיו בהם עשרת הדברים, שהם כל התורה כלה, והדברים ההם היו עדות גדולה לישראל בראותם כבודו על הר סיני בקולות ולפידים. והמראה הגדול ההוא הוא עדות להם ולבניהם עד עולם. וכן שמירת השבת והמועדים להם עדות ואות וזכרון. ושמטה ויובל הכל הוא עדות להם ולבניהם עד עולם, כמו שאמר כי לי כל הארץ (שמות י״ט:ה׳), עבדי הם (ויקרא כ״ה:נ״ה). ואמר: פקודי י״י על מצות השכל, שהאל הפקידם ונתנם בלב. והשכל מורה עליהם: ואמר: היראה, שהיא ראשית המצות ועקרן, כי העבד אם לא יירא האדון לא יעשה מצותו. והיראה הגמורה בסתר. ואמר: המשפטים, שהם הדינים בין אדם לחברו. והנה זכר לכן כל לשונות המצוה לבד חקים. והטעם כי אמר עליהן תמימה, משיבת נפש, נאמנה, מחכימת פתי, ישרים, משמחי לב, ברה, מאירת עינים, טהורה, אמת, צדקו יחדיו, הנחמדים ומתוקים – וכל זה לא יתכן לומר אלא על המצות שטעמן גלוי ונראה: והחקים כמו אכילת חזיר ולבישת שעטנז והדומין להן שאין טעמם גלוי לכל, איך יאמר עליהם נחמדים ומתוקים וטהורים? ואף על פי שהם כן למי שטעמם נראה לו, הנה אין טעמם נראה לרוב בני אדם.
ואמר: תמימה שהיא שלמה כלה, לא יחסר דבר בה מכל הדברים שצריך אדם להם בעולם הזה ובעולם הבא.
ואמר: משיבת נפש כמו שפרשנו.
ואמר: עדות י״י נאמנה כי אין כזב בה כי שכן הכבוד בישראל לעיני כל ישראל, אין מכחיש ומפקפק.
ואמר: מחכימת פתי – כי כל דברי המשכן חכמה נפלאה, כי לא דבר רק הוא1 המנורה והמזבחות והיריעות. וכן כל הדברים כלם מורים על חכמה שיקראו אותו החכמים העולם האמצעי, שהוא דמות העולם העליון ודמות העולם הקטן. וכן שמירת השבת היא חכמה גדולה, שיחקור האדם בגללה על חדוש העולם וכל מעשה בראשית, והיא חכמת הטבע. ואמר על התורה: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים וגומר (דברים ד׳:ו׳). ואמר: רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד׳:ו׳). ואף על פי שמחלק התארים האלה ואמר לתורה: תמימה, משיבת נפש, ואמר על העדות: נאמנה, מחכימת פתי, וכן לאחרים. כלם שוים בתארים. ולא אמר התאר הזה על האחד. והוא הדין על חברו, אלא שסמך כל תאר אל המתואר הקרוב אליו, ושצריך ללמוד עליו כפי התאר כמו שפרשנו וכמו שנפרש.
1. השוו ללשון הפסוק בדברים ל״ב:מ״ז.
The Law of the Lord – Why does he join the idea of the Law with that of the sun? His meaning is, that as the heavens and the sun and the spheres are witnessing to and declaring the glory of God and His wisdom, so the Law and the Commandments which He has commanded His people Israel witness to His wisdom and uprightness, as it says (Deut. 4:8), "(What great nation is there) that hath statutes and judgments so righteous as all this Law?⁠" And further he says that as the heavens and the sun benefit the world, and through them the world continues to exist, so is the Law, which is perfect and restores the soul, and upon which (depends) the preservation of the soul as the preservation of the world (depends) upon the sun; for the soul in the body is as a stranger in a foreign land who has none to help or assist him, for the agents which minister to the body are for the most part such as follow after the appetites, and she (the soul) is as a solitary one and captive amongst them. So also says Solomon, who compares her to a poor wise man (Koh. 9:15). And notice the Law restoreth the soul in that it teaches man the right way and draws him away from worldly desires and from many stumbling–blocks. And notice it restoreth the soul from captivity and confinement to her (rightful) birth and the place of her glory. And David declares in respect of the Law and the commandments and the judgments, their truth and uprightness. Now the Law (תורה, lit. teaching) is the orderly setting forth of the commandment with reference to the manner of its performance; and this (may be understood) from the general sense of such passages as "I have not obeyed the voice of my teachers (מורי)" (Prov. 5:13); "and to teach (להורת) He hath put in his heart" (Exod. 35:34); for (the Torah) teaches the ordering of a thing, as "the law (Torah) of the beast and of the fowl" (Lev. 11:46); "the law of the leper" (ibid. 14:2); "the law of her that beareth" (ibid. 12:7); "the law of him that hath an issue" (ibid. 15:32); "the law of the Nazirite" (Num. 6:21). Nevertheless the book (itself) is called by the name of the Law (Torah) from Genesis to Deuteronomy, as is written (Deut. 31:9): "And Moses wrote this Law"; "Take this book of the Law" (ibid. 26); (this is) because it narrates the history of Creation and also narrates the affairs of the Fathers; it likewise sets forth every single one of the things which teach about God: that He is the founder of the world, of His goodness and of the beings created by Him, and His providence in the case both of the good and the evil. He mentions the commandments also – that is, what God commanded (man) to do in the ways of the service of God and love of Him, as of a master who gives commandment to his servant. And the testimony – that is, what was testimony between Israel and God, that they had accepted Him for (their) God, and He had accepted them for a peculiar people; cf "the ark of the testimony" (Exod. 25:22); "the tent of the testimony" (Num. 17:23). For the commandments about which Israel received commands – these are the testimony, and also the tables which had on them the Ten Words, which contain (are) the whole Law entirely; and these Words were a great testimony to Israel when they saw His glory on Mount Sinai in the thunderings and lightning; and that great sight was the testimony to them and their children forever. So also the observance of the Sabbath and the festivals is to them a testimony and a sign and memorial; the (year of) release also, and the jubilee – all is a testimony to them and their children forever; as it says, "for all the earth is Mine" (Exod. 19:5); "they are My servants" (Lev. 25:55). He says: the precepts of the Lord in respect of the commandments of the understanding which God has ordained and put in the heart; and about these the understanding teaches. He says fear because it is the beginning of the commandments and their root; for the servant, unless he fear the master, will not do his behests, and perfect fear is in secret. He says also judgments – that is, the rules (that are to be observed) between a man and his fellow. Now it is to be noticed he has mentioned for us all the different kinds of commandments except "statutes" (חקים). The reason is that he applies to them (such epithets as) perfect, restoring the soul, sure, making wise the simple, right, rejoicing the heart, pure, enlightening the eyes, clean, true, righteous altogether, to be desired, and sweet; all which it is only admissible to apply to the commandments whose reason is clear and apparent; whereas the "statutes,⁠" such as those regarding the eating of swine's flesh and wearing mixed stuffs and the like, whose reason is not clear to all how could it be said of them that they are to be desired, are sweet and pure? And although they are such to him to whom their reasonableness is apparent, yet this is not apparent to the great majority of men. And he says:
is perfect – because it is altogether complete; not one thing is lacking in it of all the things a man needs in this world and in the world to come. And he says:
restoring the soul – in the sense we have interpreted. He says also:
The testimony of the Lord is sure – for there is no falsehood in it; for the Glory rested on Israel in the sight of all Israel, there was none to contradict or gainsay. And he says:
making wise the simple – For all the things of the Tabernacle (embodied) wonderful wisdom; for no (mere) thing(s) were the lamp–stand and the altars and the curtains. And so all the things (sc. of the Tabernacle) entirely teach of wisdom, so that the wise call it (the Tabernacle) the middle world, for it is a likeness of the upper world and of the little (lower) world. So also the observance of the Sabbath is a (source of) great wisdom, for on its account man will investigate the question of the world's renewal and all the work of creation, and that (results in) Natural Science. It (Scripture) says also of the Law (Deut. 4:6): "for–this is your wisdom and your understanding in the eyes of all the people" etc. Again, it says (ibid.): "Surely this great nation is a wise and understanding people.⁠" Yet although he distributes these attributes and says of the Law that it is perfect and restores the soul, and of the testimony that it is sure, making wise the simple, and similarly of the rest, all share the attributes. He does not apply this attribute to one (only); the same applies also to the other, except that each attribute is attached closely to the substantive nearest it; and that it is necessary to study it in the light of the attribute in accordance with the way we have interpreted and shall interpret.
ואחר זה נעתק מאלו הענינים לספר בשבח התורה כלליה ופרטיה, והוא אמרו דרך כלל תורת ה׳ תמימה, ר״ל שלימה. ואמר משיבת נפש, שבה יתישרו האמונות ויתישבו הדעות, ור״ל משיבת נפש מדעות נפסדות לאמיתיות. או ענינו ענין מנוחה, כלומר, שתניח מעמל המבוכות והספקות. ואולי יסמך זה לענין המערכות שלא יטעה האדם ליחס ממשלה למערכות העליונות, אם בכלל ואם בפרט, בהראות מהם פעולות בארץ, אבל שידע ויכיר כי כל פעולותיהם במצות האל ושליחותם כמו שנרמז בסודות התורה, והוא אמרו תורת ה׳ תמימה.
או אולי בא להודיע שעם היות פינות גדולות באמונה נודעות מצד המערכות דרך מחקר, אין בכל זה עדין שלמות אמיתי באמונה. והוא שיחס שלימות לתורה, שבהאמנת הנכלל בה יאמן כל הצריך באמונה, אם הדברים הנודעים מצד המחקר אם הנודעים דרך קבלה לבד. כי עניני האמונה צריך שתהיה אמונתם על פי אחד מג׳ עניינים, והם המורגש והמפורסם והמקובל. וכבר היו בזמנים הקדומים דעות רעות לא האמינו רק המורגש והוא המושג בחוש, והמפורסם והוא ענין הדברים המפורסמים במושכלות הראשונות בדברים שיאמר עליהם אמת ושקר, או הדבר המוסכם דרך כלל בדברים שיאמר עליהם טוב ורע, ככבוד אב ואם שהוא טוב והגזילות והחמסים שהם רע. ומפני זה כפרו במציאות השם ובמציאות כל נפרד ובכל הגדרים הדתיים. עוד מהם בקצת היישוב בכמה מקומות. והפילוסוף מצד מחקרו הוסיף אומץ להאמין כל מה שימציאהו היקש ומופת, ויבא מזה להאמין קצת פינות התורה ויסודותיה החזקים כענין שאר דברים מועילים תועלת אמיתי באמונה נודעים מדרך המחקר, אבל מ״מ לא תשלם אמונת האדם עד שבאה נחלת התורה, והמקבלה קבל עליו עול מלכות שמים להאמין אחר כל זה מה שיזקיקוהו דרכי הדת להאמין בו על צד שלם שלא יחסר דבר, והוא שייחס שלימות לתורה ואמר תורת ה׳ תמימה.
תורת ה׳ תמימה. אמנם ׳תורת ה׳⁠ ⁠׳ היא שלימת התועלת, בלי שום היזק1: משיבת נפש. משיבה את הנפש השכלית אל האלקים אשר נתנה2: עדות ה׳. שהעיד בתחילת התורה על חידוש העולם, נאמנה - קיימת ואמיתית, ועם זה3 מחכימת פתי, ושתי אלה במופתים שכליים אשר בה4:
1. רד״ק: ויש מפרשים הטעם שסמך התורה לשמש, להגדיל תועלתה על תועלת השמש, כי יש דברים שהשמש מזיק, והתורה מועילה בכל הדברים, לפיכך אמר תורת ה׳ תמימה, שְׁלֵמָה היא, כי בכל דרכי העולם הזה והעולם הבא ימצא האדם תועלת בה. ואמר: משיבת נפש. כי השמש כשישב האדם לְחֻמּוֹ יותר מדאי שמא יחלה חולי מות, כמו שאמר ביונה (ד, ח): וַתַּךְ השמש על ראש יונה ויתעלף, והתורה לא כן, כי היא משיבת נפש לגוף וּמִתְקַיֵּם בה. ופעמים שהשמש יכנס במוחו של אדם וישתגע, והתורה לא כן אלא מחכימת פתי. וכשישב אדם לשמש הרבה ידאג לְחֻמָּהּ, ולא כן פקודי ה׳ שהם משמחי לב. והשמש כאשר יסתכל אדם בעצם השמש תִּכְהֶינָה עיניו, ומצות ה׳ לא כן, כי היא ברה מאירת עינים. והשמש יכסוהו עננים, ויראת ה׳ טהורה וְזַכָּה, לא יכסנה דבר ולא יסתירנה. והשמש מאיר ביום ולא בלילה, ויראת ה׳ עומדת לעד. והשמים אין אורו וחומו שוה כל היום, כי עד חצי היום יוסיף ומחצי היום ואילך יחסר, ולא כן משפטי ה׳ אלא אמת צדקו יחדו ולא מכחישים זה את זה.
2. ע״פ לשה״כ בקהלת (יב ז). רד״ק: ׳והנה התורה משיבת הנפש, שֶׁמּוֹרָה האדם הדרך הישרה ומסירה אותו מתאות העולם וממכשולות רבים. והנה היא משיבה את הנפש, מִשִּׁבְיָהּ וממאסרה אל תולדתה ואל מקום כבודה׳. ובעקידה (שער א שם): ואמר כי החלק מהתורה האלהית שיוחלט עליו זה השם רצוני תורה על דרך האמת. והוא הישרתה אל הדעות הנבואיות ואל האמונות האמתיות בעיונים האלהים אשר הטעות והשבוש בהם מסוכן מאד ויפסיד הנפש שהוא הנושא להם. הנה באמת כשנקבלם ממנה בשלמות ותמימות ולא נפנה אל הבלי שוא ומדוחים המעורבים בעיונים היונים והנמשכים אחריהם כמו שזכרנו במבוא שערים הנה באמת תהיה התורה האלהית בזה משיבת נפש אל מקורה העליון והוא השכל אשר ממנה חוצבה אשר זה כוונת כל היישרות ותכליתן וכמו שאמר החכם (קהלת) בסוף ספרו והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.
3. ובנוסף על כך היא גם.
4. כנראה כוונתו, גם מה שהיא משיבת נפש וגם מה שהיא מחכימת פתי, שניהם באים על ידי העיון בראיות השכליות שיש בתורה.
ואחר שסיפר בפלאי האל יתברך באור המאורות, יבאר ויאמר היות יותר גדול לאין חקר האור הגנוז בתורתו יתברך המאיר שכלנו ולב כל נבון וחכם, ואין לייחסו בשום אופן לאור השמש וזולתו. ואמר, אף על פי שאתה הינך רואה בעיניך אור השמש מה טובו ומה יופיו, אפילו הכי תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה, שהיא ׳תמימה׳ בחלק המושכלות וחלק המידות, שיצטרך גם הוא1 לשלימות האדם, כמו הצעה ומדריגה וסולם לעלות: מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. כי המעיין וחוקר בה, שכלו ישוב מן הכח אל הפועל: עֵדוּת ה׳ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. כי החלק הסיפורי מהתורה היא ׳עדות נאמנה׳ מחכימת הפתאים, שאם הוא נער ואינו בעל עיון, יש בתורה עדויות וסיפורים ונסיונות נאמנים, יחכימו ויתנו לפתאים ערמה2:
1. צריך גם לחלק המידות שבתורה, ולא די בחלק המושכלות לבד.
2. נפוצות יהודה (דרוש ד): ׳אחר דברי המופתים האלה אשר העביר כל טוב עיונו על פניהם להורות על החידוש כאמור, הואיל באר כי תורת ה׳ והיישרתו וחכמתו שחילק לבשר ודם הרי היא כוללת הוראת האמת, אם במופתים לבעלי העיון, ואם בהגדה וסיפור בתורת עדות למתהלכים בתומם וכו׳, על כן יאמר תורת ה׳ תמימה ושלימה׳, ע״ש. וראה להלן (תהלים כ״ה:י׳).
משיבת – ענין הנחה והשקטה כמו למשיב נפש (רות ד׳:ט״ו).
תורת ה׳ תמימה – אבל תורת ה׳ היא יותר תמימה ר״ל שלימה בפעולותיה ומועלת יותר מן השמש.
משיבת נפש – רצה לומר כי השמש עם כל תועלתו לפעמים יזיק בחומו הרב עד כי יחלה האיש חולי המות אבל התורה משיבת עוד נפש האדם כי היא מגינה ומצלת מן המות.
עדות – המצות יקראו עדות כי מעידים על המקיימם אשר מאמינים בה׳.
מחכימת פתי – אבל השמש לפעמים יכניס חומו במוח האדם וישתגע.
תורת – אחר שספר איך ניכר כבוד ה׳ וגדולתו ע״י העולם, יאמר, כי עוד יש הגדה אחרת המכרזת מפלאות תמים דעים אשר לה יתר שאת על ההגדה הראשונה של העולם, בששה דברים, נגד ששה חלקי התורה אשר התפלל עליהם במזמור של תמניא אפי, שהם תורה עדות פקודים מצות חקים ומשפטים כמו שבארנו שם, ועל החלק הנקרא תורה שהוא ילמד לנו יסודי האמונות בין בעיונים האלהיים בין בעניני הנבואה, אמר שלה יתרון על מה שישיגו בעלי העיון בחקירותיהם ע״י ההגדה הראשונה של העולם, שהתורה שנשיג ע״י הגדה הראשונה אינה תמימה, כי לא תלמד לנו רק שיש בורא כי אין נברא בלא בורא, אבל לא אם העולם קדמון או מחודש, ואיך נברא אם מן האפס המוחלט או מן חומר קדום, ולא נדע ממנה ההשגחה והנבואה תורה מן השמים ודבקות ה׳ בעם קרובו, אבל תורת ה׳ היא תמימה – בלי שום חסרון, כי תלמדנו כל חלקי הדעות והאמונות, וגם שהגדה הראשונה לא תלמד אותנו מענין הנפש ורוחניותה והשלמתה ואיך תשוב אל ה׳ אלהים, אבל תורת ה׳ משיבת נפש אל צרור החיים עדות החלק ממנה שנקרא עדות, והוא חלק הספורי שבתורה, נבדלה מן ספורי החכמים אשר בדו לעצמם להלביש בם עיוניהם, שרובם בדויים ולמשל בלבד, אבל עדות ה׳ נאמנה כי גם מלבושי התורה והספורים שלה חוץ מכונתם הפנימית והסודות הצפונים בהם הם אמתיים כפשוטם, ותחת שעדות הפילוסופים אשר יעידו על מה שהעלו בחקירותיהם לא יבינום רק החכמים בעלי העיון, אבל ספורי התורה ועדותה מחכימת פתי – שגם הפתי יראה ממעשה דור המבול והפלגה וסדום וכדומה עונשי ה׳ את הרשעים וממעשי האבות וקורותיהם השגחתו על הצדיקים, ומעניני יצ״מ וכל הנזכר יראה שהשם ב״ה משדד הטבע ומפליא נס להתנוסס, וממעמד הר סיני יכירו אמתת הנבואה ותורה מן השמים וכדומה.
תורת ה׳ תמימה – כמו השמש כן תורת ה׳ אין אדם על הארץ שלא ירגיש בעצמו התפעלות ושנוי לטובה על ידה, אפילו הוא עם הארץ ובור, או ר״ל חכמת האל וחסדו תֵּרָאה ע״י מבראיו, ויותר מזה ע״י תורתו התמימה שנתן לבני אדם שמבלעדיה עם כל מעדני עולם לא היו מכלים ימיהם בטוב על הארץ, ואם הגוף נהנה בחלקו, גם הנשמה תשאל חלקה.
משיבת נפש – ע״ד לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי (למטה קי״ט) אדם נאנח וקצר רוח קורא בה ורוחו תשוב אליו ע״י עונג רוחני הנאצל לו ממנה.
עדות ה׳ נאמנה וגו׳ – עדות מהוראת כי העד תעיד בהם (שמואל א׳ ח׳:ט׳) רד העד בעם (פרשת יתרו) וזולתם רבים, לשון התראה, ומזה (כדברי שד״ל) ראיה להתראת עדים מ״הת; וכן פירושו, התראות ויעודי ה׳ נאמנים ולא יחדלו מהתאמת ופתי הפתוח לקבל דברי הראשון המדבר על לבו ומפתהו אם ישמע בקול ה׳ (אף אם איננו מכיר ומרגיש בחכמת התראותיו) יפעל כאיש חכם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144