Tehillim 19 – תהלים יט‏ – Mikraot Gedolot

דִרְגִיגִין מִדַהֲבָא וּמִן אוֹבְרִיזִין סַגִי וּבְסִימִין יַתִּיר מִן דִבְשָׁא וְכַבְרִיתָא חֲלִיאֲתָא.

More desirable than gold or than much fine gold; and more pleasant than honey or the sweet honeycombs.

הנחמדים מזהב ומפז רב – אין אנו יודעין מי חמדן אם ישראל אם אומות העכו״ם. בא שלמה ופירש (שיר השירים ב׳:ג׳) בצלו חמדתי וישבתי. בשמרם עקב רב. כל המשמר את התורה נעשה רב. דבר אחר כל המשמר את התורה עד עקב הוא רב ופותחין לו פתח.

הנחמדים מזהב ומפז רב – אין אנו יודעין מי (אמרם) [חמדם] אם ישראל אם אוה״ע, בא שלמה ופירש בצלו חמדתי וישבתי.

אלמתמנאה אכת׳ר מן אלד׳הב ואלפוז אלכת׳יר, ואחלא מן אלעסל ופיאק אלשהד.

אשר מתאוים לה [לתורה] יותר מהזהב ויותר מההצלחה המרובה. ומתוקים יותר מהדבש (דבש טהור) ויותר מהדבש הצף מעל חלות הדבש.

מזהב, יותר מזהב, נפת צופים, המובחר שבצוף. וכתב רבינו בפירושו למשלי טז כד: כי להרבות מן הדבש מזיק והרבות מן החכמה מועיל, והדבש מזיק לדבר ומועיל לדבר והחכמה מועילה לכל, והדבש בדמים ואינו מתקיים והחכמה בהיפך זה ע״כ. ושם כד יג-יד כתב: כיון שהחוש מרגיש את מתיקות הדבש בהחלט ועם זאת הרי תאות המזון גורמת חשק לדבש יותר משאר הטעמים מפני שהכבד אשר תאות המטעמים מורכבת בו מזגו חם ולח, וכיון שהמתיקות דומה במזגה למזג הכבד לפיכך נעשת התשוקה לטעם המתוק אצל בני אדם יותר מזולתו, לפיכך המשיל החכם את החכמה לדבש ובפרט במובחר שבו והוא אמרו דבש ונופת כדי להסביר את הדבר ללומדים. אומר לו, כשם שגופך מרגיש הנאת מתיקות הדבש כך מרגשת הנפש הנאת מתיקות החכמה מפני שהיא מתאימה לה, כי הנפש נר הגוף, והחכמה נר הנפש, וכמו, שתמצא שכולם נקראו בכתובים ״אור״. ואף יותר מן הדבש לגוף כאמרו ומתוקים מדבש. לפי שהנפש אור הגוף מפני שהשכל מאיר לה, נעשה המשל שמתיקות החכמה יותר ממתיקות הדבש. ומיתרונות שתי המתיקויות זו על זו הם שהדבש לגוף יכלה וייעשה חומר לחלב ולעצמות ולעור ולבשר וזולתם, והחכמה חומר להשכלה ולצדק ולטוהר ולהנהגה ולקדושה ולהכשרה ולהדרכה ולפיכך אמר דעה חכמה לנפשך. ועוד שהדבש ויתר המטעמים אינם מועילים לעולם הבא והחכמה מועילה בשני העולמות גם יחד ולפיכך אמר ויש אחרית. ועוד שהדבש ויתר המטעמים מהירי כליון והחכמה קיומה תמידי.

ונופת צופים – ומתק צופים. [ברוייקאש בלעז. ומנחם פתר: ונפת – לשון טפה, וכן נפת תטפנה (משלי ה׳:ג׳), נפתי משכבי (משלי ז׳:י״ז).]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

and drippings of honeycombs Heb. ונפת צופים, sweetness of honeycombs; breche, or bresches, honeycombs. Menachem interprets ונפת as an expression of a drop, and so: "drip sweetness (נפת)" (Mishlei 5:3); "I sprinkled (נפתי) my couch" (ibid. 7:17).

הנחמדים מזהב – אמר: כי דברי התורה והמצות הם נחמדים יותר מזהב

ומפז – הוא הזהב הטוב הנקי.

וזהו: רב כמו על כל רב ביתו (אסתר א׳:ח׳) שהוא גדול בחשיבות ובגדלה. או יהיה פירוש רב במנין. ויהיה טעם רב על זהב ועל פז, כי בני אדם יתאוו לממון רב זהב ופז.

ויש מפרשים (אבן עזרא): פז – אבנים יקרות, והאדם יתאוה אליהן. והמשכילים יתאוו יותר לתורה ולחכמה. וכן אמר שלמה: וכל חפציך לא ישוו בה (משלי ג׳:ט״ו). כי הממון הוא בעולם הזה ולא בעולם הבא. והחכמה בעולם הזה ובעולם הבא. והממון יגזלו אותו או יגנבו אותו מהאדם או יאבד ממנו בים או ביבשה. והחכמה לא תהיה נגזלת ונגנבת, ולא תאבד מבעליה. והממון אם יתן האדם אותו, או יסחר אותו, לא ישאר בידו מה שיתן. והחכמה אם ילמד אותה לאחר לא תצא מידו אבל יוסיף בחכמה. הנה כי דברי התורה והחכמה נחמדים למשכילים יותר מזהב ומפז רב.

ומתוקים מדבש ונפת צופים – כי הדבש הוא המאכל שיערב לאדם יותר משאר המאכלים. ואף על פי כן אם יוסיף לאכל ממנו יזיק לו ויקיאנו, והמאכל יועיל לו לפי שעה. ולא כן החכמה, כי כל מה שיוסיף בה תועילנו ותועיל לו לעולם. ולפי שאמר הנחמדים: ולמי הם נחמדים ומתוקים? למשכילים וליראי י״י.

More to be desired are they than gold – He says that the words of the Law and the commandments are to be desired more than gold.

Yea, than fine gold – that is, the good and purified gold; but this is

(which is) superior (רב) – as "to every superior person (רב) of his house" (Esther 1:8) – because it is great in estimation and distinction. Or the interpretation of רב will be of number (much); and the sense of רב will then be applicable to both gold and fine gold, for men desire money, much gold and fine gold. There are interpreters (Ibn Ezra, and others beside him) who take פז as meaning precious stones, and these also man desires; but those who have understanding desire the Law and wisdom more. So also says Solomon (Prov. 3:15): "And none of the things thou canst desire are to be compared unto her.⁠" For money is in this world and not in the world to come, while wisdom is both of this world and the world to come. And money is stolen, or man is robbed of it, or he loses it by sea or by land; but wisdom cannot be stolen nor taken in robbery, nor is it lost by those that possess it; money, on the other hand, if a man gives it away or trades with it, he has none left to give; but if a man teaches another wisdom it does not leave his hand, but he increases in wisdom. Behold, then, the words of the Law and wisdom are more to be desired by the intelligent than gold, yea, than much fine gold.

And (are) sweeter than honey and the honeycomb – for honey is the food which is sweeter to man than any other; yet not–withstanding, if he continues to eat it, it does him harm and causes him to vomit; and food profits him (only) for the time being; but it is not so with wisdom, for, however much he increases therein, she will benefit him, and continue to benefit him forever. And, as he says, they are to be desired. And by whom are they to be desired, and to whom are they sweet? To the wise and God–fearing. Therefore he says:

והוא שקראם נחמדים ומתוקים, כלומר, שאחר הבנתם יערב הכל עליו. ומפז רב פירושו, חשוב שבחשובים, כמו על כל רב ביתו (אסתר א, ח).

מזהב. שהוא דבר בלתי נצחי¹:

1. כי הממון הוא בעולם הזה ולא בעולם הבא, והחכמה בעולם הזה ובעולם הבא. והממון יגזלו אותו או יגנבו אותו מהאדם או יאבד ממנו בים או ביבשה, והחכמה לא תהיה נגזלת ונגנבת, ולא תאבד מבעליה. והממון אם יתן האדם אותו, או יסחר אותו, לא ישאר בידו מה שיתן, והחכמה אם יְלַמֵּד אותה לאחר לא תצא מידו אבל יוסיף בחכמה (רד״ק).

ואמר, שמשפטי ה׳ הם נֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, כי טוב סחרה מסחר כסף, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. ואמר זה לפי שאחר החיים השכליים ועיוניים, יש חיי הכילות והקניינים וחמדת ההון עתק, או חיי התאוות והתענוגות, ואמר כי חיי התורה הנותנת הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ למחזיקים בה – ׳נחמדים׳ מחיי ההון שהורה באמרו ׳מזהב ומפז רב׳, ׳ומתוקים׳ מחיי התענוגים שהורה באמרו ׳מדבש ונופת צופים׳:

ומפז רב – ס״א הפ״א בפת״ח.

ונפת – ענין הזלה כמו נופת תטופנה (שיר השירים ד׳:י״א).

צופים – כן יקראו חלות הדבש וכן צוף דבש (משלי ט״ז:כ״ד) וכפל דבורו.

הנחמדים – למי שחומד מהם אין לו דבר יערוך עליו כי חמודים המה לו מזהב וגו׳ ומתוקים המה לו מדבש וגו׳.

הנחמדים – ואומר כי ימצאו בה גם השלמיות המדומים שהאדם רודף אחריהם, אם המועיל, שהם נחמדים מזהב ומפז רב – ואם הערב, שהם מתוקים מדבש ונופת צופים – שימצא בם הערב לשעתו, והמועיל אל החיים המדינים והצלחה בעוה״ז.

הנחמדים וגו׳ – הזהב נחמד מצד יופי מראהו וזהרו ויותר ממנו תזהיר ותבהיק תורת ה׳.

ונפת צופים – דבש הזב מבתי הדבורים (נפת לשון נפתי משכבי, משלי ז׳:י״ז) והצף על פניהם שהוא הטוב והמתוק לא ימתק לחך כלימוד תורת ה׳ לנשמה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון