Tehillim 19 – תהלים יט‏ – Mikraot Gedolot

יְהוֹן לְרַעֲוָא מֵימְרִי פּוּמִי וְרִגְגַת רַעֲיוֹנִי קֳדָמָךְ יְיָ תּוּקְפִי וּפָרִיקִי.

Let the utterances of my mouth and the thought of my mind be acceptable in your presence, O LORD, my strength and my redeemer.

יהיו לרצון אמרי פי – יכתבו לדורות ויחוקו לדורות. צורי וגואלי. צורי בים וגואלי בעמלק. צורי במרה וגואלי בהר סיני. צורי בעולם הזה וגואלי לעולם הבא.

רמז תרעח

יהיו לרצון אמרי פי – שיעשו לדורות ויחקקו לדורות ואל יהו קורין בהן כקורין בספרי מירס אלא יהו קורין בהן והוגין בהם ונוטלין שכר עליהן כנגעים ואהלות, א״ר ירמיה בשם רבי יוחנן אגורה באהלך עולמים וכלי תעלה על דעתך שדוד מבקש דירת שני עולמים, אלא יהו קורין ומזכירין אותי בבתי כנסיות ובתי מדרשות כאלו אני קיים.

יהיו לרצון אמרי פי – מכדי משמע דאמרי ומשמע דבעינא למימר מאי טעמא קבעוה רבנן בסוף, א״ר יהודה בריה דר׳ שמעון בן פזי הואיל ולא אמרה דוד אלא לאחר שמונה עשר מזמורים קבעוה רבנן נמי לאחר שמונה עשרה ברכות, הני תמני סרי תשע עשרה הויין, אלא אשרי ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא. י״י צורי וגואלי, צורי בים וגואלי בעמלק. צורי במרה וגואלי בסיני, צורי בעולם הזה וגואלי בעולם הבא. שלש תכיפות הן, תכף לסמיכה שחיטה וסמך ושחט, תכף לנטילת ידים ברכה שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳, תכף לגאולה תפלה יהיו לרצון אמרי פי וגו׳ מה כתיב בתריה יענך ה׳ ביום צרה, א״ר יוסי בר בון כל מי שתוכף לסמיכה שחיטה אין פגול נוגע באותו קרבן, כל מי שהוא תוכף ברכה לנטילת ידים אין השטן מקטרג באותה סעודה, וכל מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הדבר דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך לידע מה עסקו מצאו שהפליג אף הוא הפליג, אכך אדם מקרבו להקב״ה אליו ומרצהו בשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לתבוע צרכיו.

ותכון אקואל פאי מרצ׳יה, וכד׳לך דרס קלבי בין ידיך, יא מעתמדי ויא וליי.

ויהיו מאמרי הפה שלי רצויים וכמו כן הגיגי לבי לפניך (יהיה מרוצה) לפניך. ה׳ התומך שלי! ו⁠(ה׳) שהוא האחראי עלי!.

יהיו, ויהיו אמרי פי רצוים וכן הגיון לבי לפניך.

וקו׳ יהיו לרצון אמרי פי עאידא אלי מא תקדם מן דעאוה ענה. ולדֺלך מא רתבוה אואילנא פי אכׄר שמונה עשרה ברכות. וקד אמתתֺלנא נחן דֺלך בעד תמאם ברכת כהנים יהי רצון מלפניך ייי אלהינו שתהא ברכה זו שלימה לפניך מל⁠[..] בכׄלאף מא קאלה גירנא אן דֺלך קבל אלברכה חמלא עלי הדֺא אלמדֺהב.

The phrase “May the words of my mouth” references his preceding prayer. Similarly, our ancestors arranged the conclusion of the Eighteen Benedictions (with verse 19:15). We use is paradigmatically following completion of the Priestly Blessing “May it be Your will, O Lord, our God that this bless be fulfilled before You;” […] in contrasts to what he [David] said. We modify this prior to the blessing, fulfilling this doctrine.

[יהיו לרצון – לפיוס, לרצותך.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, פריס 154.

be acceptable To appease and placate You.

יהיו לרצון אמרי פי – שלא ימשלו בי זדים.

וטעם צורי – שלא יפחד שימשלו בו זדים^א ואילו היו מושלים בו אין לו גואל מידם זולתו,⁠^ב על כן: י״י צורי וגואלי.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״זדים״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״זולתו״.

LET THE WORDS OF MY MOUTH... BE ACCEPTABLE. The words of my mouth refers to David’s supplication that the presumptuous should not rule over him.

My rock implies that David prayed that he not fear that the presumptuous rule over him.⁠¹ If they were to rule over him then no one except for the Lord can save him from their hand. Hence David goes on to say, O Lord, My rock and my redeemer.

1. Lit. “The meaning of My rock is that he should not fear that the presumptuous rule over him.”

יהיו לרצון אמרי פי – מה שאמרתי לפניך בפי.

והגיון לבי לפניך – ומה שלא אמרתי בפי, אלא חשבתי בלבי, והמחשבה הוא הגיון הלב, גם כן יהיו לרצון. כי דברים רבים יחשוב אדם בלבו ולא יכין לדבר כן¹ בשפתיו, לפיכך אמר דוד: י״י שפתי תפתח (תהלים נ״א:י״ז). ואמר שלמה: ומי״י מענה לשון (משלי ט״ז:א׳).

י״י צורי – חזקי, שבו אבטח בשאלותי וגאלי – מהשגיאות והזדונות.

1. השוו ללשון הפסוק בשופטים י״ב:ו׳.

May the words of my mouth be acceptable – i.e. what I say before Thee with my mouth,

and the meditation of my heart in Thy sight – And what I do not say with my mouth, but think in my heart and thought is the meditation of the heart – even so, let them be acceptable. For man thinks in his heart many things which he cannot frame to speak thus with his lips, therefore David says (Ps. 51:17): "O Lord, open Thou my lips"; and Solomon says (Prov. 16:1): "but the answer of the tongue is from the Lord.⁠"

O Lord, my Rock – i.e. my Strength, in whom I put my trust in my requests,

and my Redeemer – from errors and sins of passion.

ואחר כל זה התפלל לאל שיקבל תפילתו. והגיון לבי, ר״ל שנשאר במחשבתי שלא אוכל להוציאו מפי.

אמרי פי. בתפילה: והגיון לבי. במחשבה, גם שלא אדע להוציאה בפה¹:

1. יהיו לרצון אמרי פי, מה שאמרתי לפניך בפי, והגיון לבי לפניך, ומה שלא אמרתי בפי אלא חשבתי בלבי, והמחשבה הוא הגיון הלב, גם כן יהיו לרצון. כי דברים רבים יחשוב אדם בלבו ולא יכין לְדַבֵּר בשפתיו, לפיכך אמר דוד (מזמור נא, יז): ה׳ שפתי תפתח, ואמר שלמה (משלי טז, א): ומה׳ מענה לשון (רד״ק).

ולכן, לפי שאני נזהר בהם, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי כל פעם שאתפלל לְפָנֶיךָ: ה׳ צוּרִי וְגֹאֲלִי. ׳צור׳ נקרא כשיגין שלא תבואהו מכשלה, רע לא ידע, ו׳גואל׳ [נקרא] כשמציל אותו מיד חזק ממנו ומיד רעתו. ונקרא אז ׳צור׳, כי הוא כמו סלע וצור קשה מגין עליו, וכן אמר במזמור שלפני זה, אמר ׳מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו׳ וגו׳, גם פה אמר ׳יהיו לרצון׳, ונתן הסברא באמרו כי הוא נזהר בפקודיו ובמצוותיו חפץ מאוד:

יהיו לרצון – כ״כ.

והגיון לבי – גם מחשבות לבי מה שלא אוכל להוציא בפה גם המה יהיו לרצון לפניך.

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך – שגם הדבורים שאוציא מפי וגם מחשבות לבי יהיו לרצון לפניך, שלא אומר ולא אחשב דבר נגד רצונך.

והגיון לבי – דברים אלה לא דברתים מן השפה ולחוץ רק יצאו מקירות לבי (עיין מה שכתבתי על שרש הגה סימן א׳:ב׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון