Tehillim 19 – תהלים יט‏ – Mikraot Gedolot

וְהוּא בְּצַפְרָא בְּמַפְקֵיהּ יִפּוֹק הֵיךְ חֲתָנָא דְנָפֵק מִגְנוּנֵיהּ וּבְטִיהֲרָא יֶחְדֵי הֵיךְ גִבָּרָא לְמִרְהַט בְּאָרְחָא.

And he, in the morning, when he comes forth, will come forth like a groom who comes out of his canopy, and in splendor will rejoice like a warrior to run the course.⁠¹

1. In splendor... course: At midday he rejoices like a warrior who comes to run with might on the way to his going down at evening.

והוא כחתן יוצא מחופתו – מה חתן זה נכנס גבור ויוצא חלוש כך השמש יוצא גבור ונכנס חלוש מעונותיהן של בריות. דבר אחר מה חתן זה נכנס טהור ויוצא טמא כך השמש נכנס טהור ויוצא טמא. יכול שהוא עושה אנגריא. תלמיד לומר ישיש כגבור לרוץ אורח. מלמד שהוא עושה שביל בפני עצמו.

רמז תרעג

והוא כחתן יוצא מחפתו – משל למה הדבר דומה למלך שעשה סעודה לבנו ועבדיו ובני ביתו מסובין לפניו כל שבעה, לאחר שבעה נפטרו ממנו, לימים בא אחד מהם אמרו למלך בא פלוני נתעטף ויצא לקראתו ואמר לו בא בשלום ואמר לו שב שעה אחת עד שתגיע זמן סעודה, וכן השני, כך הצדיקים בשעה שנפטרין לבית עולמם שנאמר יבא שלום ינוחו על משכבותם כאדם שמקבל אורחין בשמחה ובסבר פנים יפות לכך נאמר ישיש כגבור לרוץ ארח.

והוא כחתן יוצא מחופתו – מה החתן הזה נכנס גבור ויוצא חלש אף השמש יוצא גבור ונכנס חלש מעונותיהם של בריות, מה החתן הזה נכנס טהור ויוצא טמא כך השמש יוצא טהור ונכנס טמא, יכול שהוא עושה אנגריא, תלמוד לומר ישיש כגבור לרוץ אורח מלמד שהוא עושה לו שביל בפני עצמו, רבי הושעיא בשם רבי יצחק בר׳ זעירא לעולם אין גלגל חמה שוקע עד שהוא נעשה כמין חררה של דם מה טעם ישיש כגבור לרוץ אורח, ואין אורח אלא דם של נשים, כמה דאת אמר חדל להיות לשרה אורח כנשים.

והו כאלערוס ענד כ׳רוג׳ה מן חג׳לתה יסר כאלג׳באר באחצ׳ארה פי אלטריק.

והשמש כמו חתן בזמן שיוצא מהחדר שלו. שהוא שמח במרוצתו בדרך.

יצא, בצאתו. לרוץ, ברוצו במסלה.

ויחתמל עודתהא אל⁠[י] אלרקיע יעני יומא פיומא אללילה פאללילה ודֺלך במא ישהד מן עטֺים תאתֺירה ובתשריקה ללשמס מן אלמשרק פי כל כדֺ סאעה באנתהﹶי דורהא ופיהא יצף אלשמס פי קו׳ והוא כחתן יצא מחפתו.

תֺם יצפהא איצֺא בחרכתהא אלכׄאצה בהא מן […]

It carries the sense that they refer to the ‘the sky’ meaning daily and nightly. This is what it is to witness the greatness of His power; the eastward pernumbation of the sun throughout the twenty-four hours to complete its cycle. It is the meaning of the description of the sun in the verse “who is like a groom coming forth from the chamber.”

Then it also describes (the sun’s) movements in it (the firmament) […].

והוא כחתן יוצא מחופתו – בכל בקר, וזהו שאמר: השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט:ב׳).

And it is like a bridegroom emerging from his chamber every morning. This is what is meant by "The heavens recite the glory of God.⁠"

והוא – הוא נסתר מעיני יושבים על הארץ, כנגד מרחק המדינות מקצה מזרח.

והמשילו לחתן בעבור שכל רואיו שמחים בו.

וטעם כגיבור – בעבור שירוץ גלגלו בו ולא ייעף ולא ייגע.⁠¹

1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו מ׳:כ״ח.

VEHU. The sun itself¹ is hidden from the eyes of the inhabitants of the world in accordance to their distance from the eastern edge of the earth.⁠²

Scripture describes the sun as a bridegroom because all who see the sun rejoice in it.⁠³ Scripture reads: as a strong man. It so reads, because the solar sphere is propelled by the power of the sun and it⁴ does not tire nor grow weary.

1. Lit. “And it, it, (ve-hu hu).” Scripture tells us: And there is nothing hid from the heat [of the sun]. Hence Ibn Ezra points out that the sun is not seen all over the earth at the same time.

2. The sun rises later in the west.

3. Lit., “rejoice in the sun.”

4. The sun.

והוא – השמש, כשיוצא בכל הארץ מתחת הארץ יוצא בהוד והדר ואור גדול ויופי כחתן יוצא מחופתו – לאור העולם כעדי כבודו ויופייו בו, כי חופה לשון כיסוי. וכן דרך חתן בחדר במקום^א מכוסה, וכשיוצא בעידיו, וכן השמש בא ממקום טמון מתחת הארץ ויוצא בסדר גדול.

ישיש כגבור לרוץ אורח – כמו גיבור שמתגבר והולך.

א. בכ״י נכפלה מלת: במקום.

והוא כחתן יצא מחפתו – בשחר בצאתו בזהרו ובהדרו הוא כחתן יצא מחפתו שהכל שמחים לנגדו, כן השמש הכל שמחים לאורו.

ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: שדמהו לחתן יצא מחפתו שהוא נכסף לשוב לכלתו, כן השמש שב בכל יום למקום זריחתו.

ודמהו גם כן לגבור ואמר: ישיש כגבור לרוץ ארח – לפי שלא יכשל במרצתו. ואמר: ישיש כגבור, כי הגבור שש ושמח בצאתו למלחמה. וכן אמר בזכרו גבורת הסוס: וישיש בכח יצא לקראת נשק (איוב ל״ט:כ״א). כן השמש ישיש בצאתו. והנצתו והצצתו וזריחתו הוא הששון והשמחה.

And he is like a bridegroom coming forth from his chamber – In the morning as he comes out in his brightness and beauty he is like a bridegroom coming forth from his chamber, for all rejoice before him; so of the sun, all rejoice at his light. And my revered father – may his memory be blessed! – has interpreted that the Psalmist compares him to a bridegroom coming forth from his chamber because the latter is longing to return to his bride, and so the sun returns each day to the place of his brightness. The text also likens him to a strong man, and says:

He rejoiceth as a strong man to run his course – because he does not stumble in his running. And he says, He rejoiceth as a strong man, for the strong man rejoices and is glad on going out to war. And so it says in mentioning the strength of a horse: "he rejoiceth in his strength: He goeth out to meet the armed men" (Job 39:21); so the sun rejoices in his going forth. His rising and shining and brightness are the rejoicing and gladness.

ואמר והוא כחתן יוצא מחופתו, ר״ל ביופיו וכבודו, כן השמש יצא בשחר בזהרו והודו והכל שמחים לנגדו ונכספים לו כחתן. וישיש פועל עומד, כלומר, יעשה פעולתו בזריזות כמו שהולך בשמחה ע״ד שהגבור הולך בשמחה. לרוץ אורח, במרוצה חזקה.

[והוא כחתן יוצא] מחופתו. מאותו מחצית הגלגל שהלך בו בלילה¹: לרוץ אורח. במחצית גלגל הדרומי, כי הזמן שהלך בו השמש בחלק הדרומי הוא פחות מן הזמן אשר ילך בחצי הגלגל הצפוני², מפני שהוא בגלגל נושאו יוצא מרכז³:

1. והוא כחתן יוצא מחופתו - בכל בוקר (רש״י), שיוצא מן המקום בו היה מחופה ומכוסה מן העין.

2. בלילה הולך השמש בחצי הצפוני, ושם הוא מחופה שאין רואים אותו, ובבוקר הוא יוצא ׳מחופתו׳ וזורח, ומתהלך בחצי הדרומי של הגלגל, אך מקיף חצי זה במהירות רבה מאשר החצי הצפוני, ולכן נאמר ׳לרוץ אורח׳.

3. הילוך השמש בגלגלו איננו שוה כפעם בפעם, אלא בחדשי החורף מהלכו במהירות יותר מבחדשי הקיץ, ומזה הסיקו שסיבת הדבר כי הגלגל אשר גוף השמש נמצא בו הוא גלגל היוצא מרכז, כלומר, שישנם תשע גלגלים זה למעלה מזה, וכדור הארץ באמצע הגלגלים והיא מרכז לכולן, עד שמחמת סיבובם במהירות דוחים את כדור הארץ מכל צד ונשארת עומדת על מרכזה. אבל גלגל השמש איננו כשאר כל הגלגלים, אלא הוא יוצא מרכז, כלומר שאין מרכזו שוה למרכז הארץ ככל הגלגלים, שכל הגלגלים, הקו החוצה באמצעם שווה לקו החוצה את מרכז הארץ, ואילו קו זה החוצה את כל הגלגלים ואת הארץ באמצעם אינו חוצה את השמש באמצעו, אלא הוא משוך לצד צפון, הרי שגלגל השמש יוצא ממרכז הארץ והגלגלים לצד צפון. ראה לשון זה גם בבראשית (מט כו): ׳גבול שני צידי חלק הגלגל של מהלך השמש היוצא מרכז המגבילים את היבשה, שהם שתי קצות עולם הזמניים ונפסדים. ובאיוב לז יח: ׳רקיע שהוא גלגל יוצא מרכז׳. ויתכן שצ״ל ׳בגלגל נושא היוצא מרכז׳, כי ׳גלגל נושא׳ הוא שם נוסף לגלגל שבו נמצא השמש, לפי שהוא נושא עליו את גלגל ההקפה (ספר התכונה למהרח״ו פי״ג).

וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח. כי כשהוא סובב בצד גלגלו הדרומי שהוא דק, אז ירוץ וימהר יחישה מעשהו ונראה כרץ:

והוא – השמש הזה יוצא בשמחה להאיר על הארץ כאשר ישמח החתן בצאתו מחופתו.

ישיש – הוא שש במהלכו כאשר ישיש הגבור לרוץ באורח כי בטוח הוא בגבורתו ולא יחת מפני כל וכן השמש בטוח הוא שילך מהלכו באין מוחה.

ארח – מבואר בכ״מ שהוא קטן מן הדרך.

והוא – השמש הולך בשני מהלכים מתנגדים,

א. הילוך היומי שיסבב בכל יום ממזרח למערב,

ב. הילוך השנתיי שיסבב בכל שנה ממערב למזרח, וסיבוב זה אינו על קו משוה היום רק נוטה מן המשוה לצפון ולדרום יותר מכ״ג מעלות, שכשהוא בר״ח ניסן בראש מזל טלה יטה יום יום דרך הגלילים עד ראש סרטן ואז ישוב ללכת למאזנים ומשם לגדי, ולא ישנה מהלכו מגליל אל גליל אף כחוט השערה, ויאמרו הקדמונים כי הילוך השמש העצמי הוא ממערב למזרח רק שגלגל היומי מכריחו בכל יום ומוליכו סביב כדור הארץ ממזרח למערב, ועל המהלך ההכרחי שילך בכל יום אמר והוא כחתן יוצא מחופתו – שיציאת החתן מן החופה הוא בהכרח, ועל המהלך העצמי שילך בכל שנה אמר ישיש כגבור לרוץ ארח – שהוא מה שילך ברצונו שלא עפ״י הכרח, ובאשר מהלך זה השנתיי לא ילך על הדרך הגדול הקבוע שהוא על קו המשוה, רק על הארח שהוא מן הצד שהוא על גלגל המזלות, אמר לרוץ ארח, שהארח הוא ההולך מן הדרך הגדול אל הצד לכפרים ואינו קבוע כ״כ, ועי״ז

והוא כחתן וגו׳ – שכלתה שכרות ימי המשתה המבלבלת וטורדת והחתן בידיעה נעימות גורלו חוזר לעסקיו הנהוגים שקט ושמח בחלקו או כגבור המתחרה עם חבירו מי ירוץ ויגיע ראשון אל מגמת ריצתם לא יכריח כחו רק נראה מיושב בדעתו ובזה ירוץ ולא ייגע, כן השמש במרוצתו בשמים הולך לאטו ומאיר מבוקר עד ערב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון