×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ז) מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם׀ מֽוֹצָא֗וֹ וּתְקוּפָת֥וֹ עַל⁠־קְצוֹתָ֑םוְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗רמֵחַמָּתֽוֹא׃
From the end of the heavens is his rising;⁠1 and his circuit2 is to their ends. And nothing is hidden from his heat.⁠3
1. his rising | מוֹצָאוֹ – Literally: "his going out" or: "his source". From the perspective of humans, it looks as if the sun is rising from the edge of the horizon.
2. his circuit | וּתְקוּפָתוֹ – The noun appears only four times, the other three appearances all referring to the yearly cycle (תְּקוּפַת הַשָּׁנָה). The root "נקף" means to go around. Here the psalmist describes how the sun travels on its circuit, from one end of the sky to the other.
3. from his heat | מֵחַמָּתוֹ – The verse might be simply saying that the sun's heat reaches all on earth. Alternatively: "from His sun", with the psalmist emphasizing that the sun is subordinate to Hashem (N. Sarna, On the Book of Psalms (New York, 1993): 81-82). The word can sustain both meanings, and might even be a pun meant to evoke both simultaneously.
א. מֵחַמָּתֽוֹ =ש1
• ל!=מֵֽחַמָּתוֹ (מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה)
• הערות ברויאר ודותן
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מִסְיָפֵי שְׁמַיָא מַפְקָנֵיהּ וְתוּקְפֵיהּ עַל סִטְרֵיהוֹן וְלֵית דְמִטְמַר מִן רִתְחֵיהּ.
His rising is at the ends of the earth, and his might reaches to all their edges; and there is none who can hide from his heat.
מקצה השמים מוצאו – שבאחד בתמוז אין צל לכל בריה תחתיו. ותקופתו על קצותם. רבנן אמרו יש גיהנם לעתיד לבוא שנאמר (ישעיהו ל״א:ט׳) נאם ה׳ אשר אור לו בציון. ר׳ ינאי ורבי שמעון בן לקיש אמרי תרוויהו אין גהינם לעתיד לבוא אלא השמש הזו שהיא מלהטת את הרשעים. שנאמר (מלאכי ג׳:י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור. את מוצא שהוא נתון בנרתיק והוא נתון בגלגל ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו והוא מתיש חמתו במים אשר מעל לרקיע ואף על פי כן אין נסתר מחמתו. מה הקב״ה עושה לעתיד לבוא שולף אותו מנרתיקו ומביא לרקיע השני ודן בו את הרשעים והוא שורפן שנאמר (שם) כי הנה היום בא בוער כתנור. אמר רבי יהושע צדקה עשה הקב״ה בעולם שלא נתנו ברקיע הראשון (שאלמלא) [שאלמלי] נתנו ברקיע הראשון לא היה כל בריה תחתיו צל שנאמר אין נסתר מחמתו. אבל לעתיד לבוא מי נסתר מחמתו מי שהוא עוסק בתורה. מה כתיב אחריו תורת ה׳ תמימה משיבת נפש. וכן הוא אומר (איוב ל״ד:כ״ב) אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און. ומי נסתר מי שהוא עוסק בתורה. שנאמר (מלאכי ג׳:כ״ב) זכרו תורת משה עבדי. וכתיב תורת ה׳ תמימה. אחרינא אמר ולמה היא משיבת נפש שהיא תמימה. עדות ה׳ נאמנה. ולמה (שהיא) [היא] מחכימת פתי שהיא נאמנה.

רמז תרעד

ואין נסתר מחמתו – ולעתיד לבא מי נסתר מחמתו, א״ר אחא מי שעוסק בתורה שכן כתיב אחריו תורת ה׳ תמימה, וכן הוא אומר אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און, ומי נסתר מי שהוא עוסק בתורה שנאמר זכרו תורת משה עבדי. החמה שלש אותיות מן השם כתובין על לבו והמלאכים מנהיגין אותו אלו שמנהיגין אותו ביום אין מנהיגין אותו בלילה והחמה עולה במרכבה ורוכב מעוטר כחתן שנאמר והוא כחתן יוצא מחופתו, והחמה קרנותיו ופניו מביטות לארץ של אש. קרנותיו ופניו מביטות למעלה של ברד, אלולי הברד שהוא מכבה שלהבותיו של אש היה העולם נבער שנאמר ואין נסתר מחמתו, בחורף הופך את פניו של מעלה למטה אלולא האש שהוא מחמם את פניו של ברד אלולא זה לא היה יכול לעמוד לפני הקור שנאמר לפני קרתו מי יעמוד.
ומן אקצא אלסמא מכ׳רג׳הא, ומנתהאהא אלי אקצאהא, וליס מנסתר מן חרהא.
ומוצא השמש מקצה הארץ. וסופה [של יציאת השמש] בקצה האחר של הארץ. ואין נסתר מחום השמש.
ותקופתו – הקפת סיבובו מקצה אל קצה.
ואין נסתר מחמתו – אילמלא ניתן ברקיע התחתון לא היה אדם נסתר מפניו מרוב חמימותו. [שחמה ולבנה ברקיע השני, כדאמרינן (בבלי חגיגה י״ב:): שבעה רקיעים הם: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מכון, מעון, ערבות. ומונה להם כסדרן: וילון אינו משמש כלום, רקיע יש בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות כו׳.]⁠א
א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, אוקספורד 34.
and its circuit is to their ends The circuit of its orbit is from one end to the other.
and none is hidden from its heat Had the sun been placed in the lowest sky, no man would be able to hide from its heat (Midrash Tehillim 18:13) for the sun and the moon are in the second sky, as is stated (Hagigah 12b): There are seven skies – Vilon, Rakia, Shehakim, Zevul, Machon, Ma'on, Aravoth, and he counts them in order: Vilon does not serve for anything; in Rakia are the sun, the moon, the stars, and the planets, etc.
מקצה – הזכיר תנועותיו כפי תולדתו באמת שהיא הפך התנועה הגדולה.
ומלת תקופה – כמו: כי הקיפו ימי המשתה (איוב א׳:ה׳), הקיפוני (תהלים כ״ב:י״ז).
וטעם ואין נסתר – כי חמת השמש בעולם כדמות חום הלב בגוף האדם, מראיות חכמת התולדת. והנה הוא חיי כל הגופות.
FROM THE END OF THE HEAVEN. Our verse deals with the sun’s movement1 according to its true nature.⁠2 This movement is the reverse of the large movement.⁠3 The word tekufah (circuit) is similar to the word hikkifu (were gone about) in when the days of their feasting were gone about (Job 1:5) and hikkifuni (have encircled me)⁠4 (Psalms 22:17).⁠5
[AND THERE IS NOTHING HID FROM THE HEAT THEREOF.] Its meaning is that the heat of the sun in the world is similar to the heat of the heart in the human body. There is proof to the aforementioned from the natural sciences. The sun is thus the life of all bodies.
1. Lit. “Scripture mentions its movements.”
2. The sun’s natural annual movement in its sphere is west to east. See note 5.
3. The diurnal sphere moves from east to west. See note 2. The diurnal sphere propels the sun east to west in its daily motion around the earth.
4. Translated according to Ibn Ezra
5. In other words tekufah means a circuit.
מקצה השמים מוצאו – שהגלגל מוציאו מקצה המזרח ומוליכו לקצה המערב ביום אחד.
ותקופה שלו שהוא בא מדרך המערב ובא לו כנגד הגלגל למזרח על קצותם – של שמים. וראת התקופה בשנה אחת שעובר הי״ב מזלות בשנה אחד, והוא בשס״ה ימים ורביע יום לחשבון שמואל, ועומדת לתק״ס בכל מזל ליום עשר שעות תק״ס חלקים. וגם יכול אתה להתבונן מהחמה שחוזרת בכל יום למזרח שהגלגלים יש להם סוף וקצה בעיגולם, שאם לא כן היתה החמה הולכת לצד המערב ולא תשוב אל המזרח לעולם, לפי שלא תמצא קצה הגלגל וגבולו שיחזיר, אלא כיון שאנו רואים שהיא חוזרת ידוע לו קצה וגבול וגלגל וכ״ש לארץ שהיא כמו גרגיר אחד בתוך הגלגלים ויש לאדם להתבונן, וכיון שיש להם קצה וגבול בידוע שיש תחילה וסוף כמו כן, וכל דבר שיש לו תחלה ודאי נברא דמאין בא אלא א״כ יש בורא שבראם. ולא תאמר שהם בראו את עצמם דהא אי איפשר, דמתי בראו את עצמן, אי קודם שנבראו והלא לא היו, אי לאחר שהיו והלא כבר נבראו. אלא על כרחך יש בורא שהוא תחלה לכל התחילות שברא הכל במאמרו ובמצותו מאפס ואין. וקודם שבראם היה הכל אפס ואין חוץ ממנו. ואם כן, אין אתה יכול לדמותו לגוף ממשות שאינוא דבר שיש לו ממשות. ואם כן יכול אתה להבין שיש בורא שהוא תחלה לכל ההתחלות באין קץ ובאין שיעור ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים, שברא הכל ונושא וסומך והוא אינו נישא ואינו נסמך, ואין לו סוף, דכל שאין לו תחלה אין לו סוף. ומתוך שאתה רואה כל העולם על סדר אחד, הבריאות צריכות זו לזו, שהאדם עובד את האדמה והאדמה מפרנסת את האדם, והמים והדגים והחיות והבהמות והעופות והארץ כולם צריכין זה לזה, והעולם כולו במתכונת אחד ואינו משנה חוקו כלל אשר נחקק בו ואין כל חדש ואין הים עוברת גבולה ואין הארץ משתנית ואין הגלגלים ותנועתם משתנים, יכול אתה להבין שהמנהיג והבורא את הכל אחד הוא ואין עמו דעת אחרת חלוק שישנה שום דבר. הרי לך שהבורא אחד ואין עמו אחר ואין זולתו. משל לרואה ספר אחת ורואה כל הכתיבה על מתכונת אחד ומבין שסופר אחד כתבו. והרי אתה יכול להתבונן מברית העולם שיש בורא שהוא ראשון ואחרון הוא יחיד ומיוחד ומתוך מעשיו אתה מבין שברא עולמו בחכמה ובתבונה ומעשיו מעידים על תבונתו וחכמתו וגדולתו ונוראותיו, ושהוא יחיד וראשון לכל, דכתיב ואתם עדי נאם י״י ואני אל (ישעיהו מ״ג:י״ב), הרי השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט:ב׳).
א. בכ״י: שאין.
מקצה השמים מוצאו – ממזרח.
ותקופתו על קצותם על – כל קצות השמים הוא מהלכו. ואמר: ותקופתו שפירושו: סבובו, כמו תקופת השנה (שמות ל״ד:כ״ב), לפי שסובב הרוחות וישוב למקום זריחתו, כמו שאמר שלמה: הולך אל דרום וסובב אל צפון (קהלת א׳:ו׳), שמהלכו ביום נראה ברוח דרום והולך למערב וסובב רוח צפון בלילה עד שישוב בבקר אל הרוח שזרח ממנו. וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי ערובין נ״ו.): הולך אל דרום (קהלת א׳:ו׳) – ביום, וסובב אל צפון (קהלת א׳:ו׳) – בלילה. וזה למראית העין לבד, לפי שמהלכו נוטה לצד דרום, אבל לא ילך לפאת דרום. אך לפי חכמת התכונה לא נאמר זה בתקופת היום אלא בתקופת השנה שהוא אל דרום בימי החרף ובצפון בימי הקיץ, וזה נראה לעינים וידוע וברור. וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה, בפרקי רבי אליעזר (פרק ו׳): הולך אל דרום (קהלת א׳:ו׳) – בתקופת תשרי ובתקופת טבת, וסובב אל צפון (קהלת א׳:ו׳) – בתקופת ניסן ובתקופת תמוז.
ואין נסתר מחמתו – כי הוא השמש בכל העולם הוא. ואף על פי שאינו בשוה בכל מקום. ואמר: ואין נסתר מחמתו, ולא אמר: ואין נסתר ממאורו, כי יוכל האדם להסתר ממאורו ולא מחמו, כי אפילו בחדרי חדרים ישיגנו חמו.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: ואין נסתר מחמתו, כי חם השמש בעולם כדמות חם הלב בגוף כראית חכמת התולדת, והנה הוא חיים לכל הגופות: אם כן פירושו: אין נסתר מתועלת חמתו.
His going forth is from the end of the heaven – i.e. from the east:
And his circuit over the ends of it – Over all the ends of the heaven is his course. And he says: And his circuit, the interpretation being "his round,⁠" as "the cycle (round) of the year" (Exod. 34:22), because he goes round the (four) quarters and returns to the place of his rising, as Solomon says (Koh. 1:6): "He goeth toward the south and roundeth unto the north" because his course in a day is seen in the south quarter, and he proceeds to the west, and rounds the north quarter at night until he returns in the morning to the quarter from which he rose. And so, in the words of our Rabbis of blessed memory (Bavli 'Erubin 56 a), "He proceeds towards the south by day and goes round to the north at night.⁠" This, however, is in appearance only; for his course inclines toward the south side, but does not go to the angle of the south. But according to Astronomy, this is not said of the cycle of the day, but of the year, because he (the sun) inclines southwards in winter and to the north in summer, and this is apparent to the eyes and clear and certain. And so, in the words of our Rabbis of blessed memory, in the Chapters of Rabbi Eliezer (ch. 6): "He goes towards the south in the Tekuphah of Tisri and in the Tekuphah of Tebeth, and goes round to the north at the Tekuphah of Nisan and the Tekuphah of Tammuz.⁠"
And there is nothing hid from the heat thereof – for it is the same sun in all the world, and that although he is not equally in every place. And he says: And there is nothing hid from the heat thereof, but does not say And there is nothing hid from the light thereof for man is able to hide from (the sun's) light, but not from his heat; even in his innermost chamber (the sun's) heat reaches him. And the learned Rabbi Abraham ben Ezra ex–pounds: And there is nothing hid from the heat thereof "for the sun gives heat in the world just as the heart produces warmth in the body, as Physiology proves; and he is (gives) life to all bodies.⁠" If this is right, the interpretation will be: There is nothing hid from the benefit of his heat.
מקצה השמים מוצאו, ר״ל מזרח. ותקופתו, ר״ל סיבובו. [על] עד קצותם, ר״ל צד המערב. ואין נסתר מחמתו, ר״ל מחומו שלא יחממהו ויועילהו אע״פ שאינו בשוה לכל. וחכמי המחקר אמרו כי חום השמש בעולם כחום הלב בגוף, ונמצא שאין נסתר מתועלתו.
ואין נסתר מחמתו. באופן שיזיק בצד מה לרבים:
ונתן הסיבה למה עשה ה׳ ככה, באמרו מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ של שמש, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, כי הדרומיים אינם יכולים לדור שם לרוב קורבת ניצוצי השמש על קדקדם, וגם הצפוניים אינם נסתרים מחמתו, כי חום השמש יצטרך, והיא1 סיבה רחוקה פועלת להוויות הפנימיות ולהוויית הבעלי חיים, וכל שכן וכל שכן לאותם הבעלי חיים הנולדים מחומר מעופש שאין להם סיבה פועלת קרובה, כמו שביאר אבן רשד בי״ב מ׳מה שאחר׳. נמצא אם כן שמי שכיוון לעשות לשמש גלגל יהא יוצא מרכז הארץ, כיוון לזה להרחיק מעל ראש הבעלי חיים חום ותוקף השמש פן ישרפם, ובצד דרום בחומו יתהוו עניינים לא היו באופן אחר, אם כן מי שעשה זה חידשו בכוונה ורצון, ברוך הוא:
1. – השמש.
ותקופתו – מלשון הקפה וסבוב.
מקצה – יציאת השמש הוא מקצה השמים לפי הנראה והנדמה לכל אחד באופק שלו.
ותקופתו – וסבובו הוא על קצות השמים רצה לומר בכל יום זורח ברוח שזרח אתמול ושוקע ברוח ששקע אתמול וכן סובב והולך יום יום.
ואין נסתר – ואין מי שיהיה נסתר מחום השמש.
מקצה השמים מוצאו – הגם שיוצא מקצה השמים אינו הולך על קו המשוה בישר, רק ותקופתו על קצותם יקיף אל הקצוות שהוא לצד צפון ולצד דרום, וזה מורה על רוב החכמה שאם היה הולך תמיד על קו המשוה לא היה אפשר לישוב הארץ כי על מסלול השמש בקו המשוה היה החום בוער מאד, ועל גלילות צפון ודרום לא היה חום השמש מגיע שם כלל, אבל ע״י שהולך ומקיף לצדדי הקצוות אין מקום נסתר מחמתו שחום השמש מתפשט על כל הקצוות וכל הארץ ראויה לישוב, ובזה מתבאר החכמה וגם התכלית שלא תהו בראה, וכ״ז עדות על פעולת פועל חכם.
על קצותם – אל מול קצותם – ע״ד ואפנה על ימין או על שמאל (פרשת חיי שרה).
ואין נסתר מחמתו – כל היצורים על הארץ מרגישים התפעלות ושנוי לטובה בעצמם ע״י חמתו אף אם נסתרים הם במעי האדמה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳ר״י בכור שוררד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144