Divrei HaYamim I 4 – דברי הימים א ד‏ – Mikraot Gedolot

הִנוּן תַּלְמִידֵי אוֹרַיְתָא דְאַמְטוּלְהוֹן אִתְבְּרִי עַלְמָא דְיַתְבִין עַל דִינָא וּמְיַצְבִין יַת עָלְמָא (ס״א וּבְנוֹ) וּבְנָן וּמְשַׁכְלְלִין יַת חֻרְבָּנֵי בֵּית יִשְרָאֵל עִם שְׁכִינַת מַלְכָּא דְעָלְמָא בְפוּלְחַן אוֹרַיְתָא וּבְעִבּוּר יַרְחִין וּקְבִיעוּת רֵישֵׁי שְׁנַיָא וּמוֹעֲדַיָא אִתְיַתְבוּ תַמָן וְסָמְכִין מִן שְׁמַיָא עַל דַעְתְּהוֹן בְּיוֹמֵי רוּת אִמָא דְמַלְכְּוָתָא עַד יוֹמֵי שְׁלמה מַלְכָּא.

המה – יוקים ואנשי כוזבא היתה להם כלי מלאכת אומנות שהיו בקיאים בכלי יוצר לעשות.

ויושבי נטעים – שהיו מישבים המקומות לנטוע כרמים ולגדור גדרות למעשה המלכות. ואין לזוז מדברי רבותינו שאמרו (בבא בתרא צ״א:): ישבי נטעים אלו סנהדרין וחכמי ישראל היושבים כמין נטעי כרמים^א, כמו שאמרו חכמים: בכרם ביבנה אלו תלמידי הכמים היושבים כמין שורות של כרם (שיר השירים רבה ח׳:ג׳), שגזרו^ב ואמרו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, וגדרה עם המלך – זו רות המואביה שראתה דוד ורחבעם בן בנה יושבים על כסא המלכות, וזהו ישבו שם – דוד ורחבעם.

א. בגמרא שם מופיע אחרת: ״יושבי נטעים זה שלמה... וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל״.

ב. כך בכ״י מוסקבה 853. במהדורת קירכהיים: ״שנצרו״.

המה היוצרים – המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים.

ויושבי נטעים – שהיו עוסקים בנטיעות של מלך.

וגדרה – אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך.

עם המלך – פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם (שמות כ״ב:י״ד) כלומר עמו במלאכתו.

They, the potters They, Jokim, the people of Kozeba and Jashubi Lehem, were manufacturers of clay for the king's work, and also for pots for the king's food, and also for the priests.

and the dwellers in plantations who were engaged in the king's planting.

and hedges craftsmen who made stone fences for the king's work.

with the king The meaning is that the king stationed them in those towns because they were doing his work. An example (in Mishpatim) concerning a borrower (Exod. 22:14): "But if its owner was with it, he shall not pay,⁠" i.e., with it, in its work.

המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה – ¹יתכן שחוזר לאנשי כוזיבא שזכר (פס׳ כב), ואומר כי אלה האנשים המה היוצרים הידועים, שהיו יוצרים אומני כלי חרס; והיו יושבים חוץ לעיר במקום הנטעים לטעת נטעים ולעבוד האדמה ולעשות שם הכלים. ²גם כן אולי אותו המקום היה העפר שלו טוב למלאכת החרש, והיו יושבים שם ונוטעים נטיעות וגודרים גדרות.

עם המלך במלאכתו – ³וכן היו עם המלך במלאכתו בחוץ בענין הנטעים והגדרות; וישבו שם מפני הכנת מלאכתם.

1. יתכן שחוזר לאנשי כוזיבא...כי אלה האנשים וכו׳. השוו המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לרש״י; וכן נמצא במיוחס לר״י קרא. ומוסיף המיוחס לר״י קרא ש״יש לומר שכל אילו משפחות היו״.

2. גם כן אולי וכו׳. נראה שהצעה זו משלימה את הראשונה, ומסבירה מדוע ישבו דווקא בעיר ההיא. ואמנם, רק במשפט הזה מפרש רד״ק את המילה ״גדרה״.

3. וכן היו וכו׳. בכוונתו נראה, שישבו במקומות אלה לא רק כשעסקו באומנויותיהם לצורך עצמם אלא גם כשעבדו בשביל המלך, ו״עם המלך במלאכתו״ הוא נימוק נוסף לְמה שישבו באותם מקומות. והסיום ״וישבו שם מפני הכנת מלאכתם״ מתייחס כנראה לכל עבודתם שם, לא רק לעבודתם בשביל המלך. ברם, יותר נראה ש״עם המלך במלאכתו״ מתאר את כל העבודה; ואמנם, המיוחס לרש״י והמיוחס לר״י קרא מפרשים שכל מלאכתם היתה למלכות ולצרכי הציבור. בהתאם לזה, דעת המיוחס לר״י קרא היא ש״ישבו שם״ לא נאמר על מקומות נטיעה ועשיית גדרות חוץ לעיר כדברי רד״ק, אלא על מקומו של המלך, שם היו נמצאים אלה האנשים לצורך בנין המקדש או לצרכי המלך.

These were the potters, dwellers of neta‘im and gederah. It might be that this refers to the people of Cozeba mentioned above (v. 22), and that it means that these people were well-known potters—expert crafters of pottery vessels—who dwelt outside the city where the crops (neta‘im) were, to plant crops and work the land and to make the vessels there. It also might be that the earth in that place was good for crafting, and that they lived there, planting crops and erecting fences (gederot).

In the king’s service. They were also in the king’s service outside [the city], attending to the crops and the fences; and they dwelt there because of their work.

המה היוצרים – רוצה לומר: שהיו עושים כלי חרס.

ויושבי נטעים וגדרה – רוצה לומר: שהיו יושבים בחוץ באהלים ומנטיעות עשו גדרה לשים בין הנטיעות קצת עצים לגדר והנטיעות היו בשורה זה אחר זה ומלאו מה שביניהן בעצים מסובבים בהם שתי וערב וישבו שם לעשות מלאכת המלך.

המה היוצרים – המה היו יוצרי חרס והיו יושבים במקום הנוטעים לנטוע אותם והיו בעלי גדרה ר״ל בונים גדרות וכתלים.

עם המלך – כשהיו עם המלך עוסקים במלאכתו היו יושבים שם במקום הנטעים מפני הכנת מלאכתם אבל לא בזולת זה.

המה היוצרים – הנזכרים למעלה היה פרנסתן להוציא צורים מן הר.

וישבי נטעים וגדרה – שתי ערים ביהודה גדרה וגדרותים. אחת היתה מוקפת גדר חומה נקראת גדרה, ואחת מוקפת גדר אילנות סביב נקראת גדרותים לשון רבים, וכאן נקראת נטעים. ויושבי הערים הללו היו מבני שלה. ובשעה שבנה המלך שלמה בית המקדש האנשים הללו ישבו בעריהם וסייעו את המלך במלאכתו, וז״ש עם המלך במלאכתו ישבו שם.

המה היוצרים – היו בעלי מלאכות בכלי חרס ולצור צורות בכל אבן, שכ״ז נכלל בשם יוצר, כמו כחומר ביד היוצר (ירמיהו י״ח:ו׳), מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו חבקוק ב׳:י״ח). וכן היו אומנים בנטיעות אילנות, ועז״א ויושבי נטעים, וכן בגדרות צאן, בענין שהיה מלאכתם בדומם וצומח ובע״ח. גם יל״פ שהמקומות שישבו שם היו קרוים נטעים וגדרה, על שהיו מוכשרים לנטיעות וגדרות צאן, ועז״א ישבו שם – ר״ל במקומות אלה, והיו עם המלך במלאכתו שהיו עושים שם מלאכת המלך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון