×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר⁠־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃
And the sons of Reuben the first-born of Israel, for he was the first-born; but, since he defiled his father's couch, his birthright was given to the sons of Joseph the son of Israel, yet not so that he was to be reckoned in the genealogy as first-born.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
וּבְנֵי רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיִשְרָאֵל אֲרוּם בּוּכְרָא הוּא וּבְאַפְסוּתֵיהּ קְדוּשְׁתֵּיהּ כַּד סַלֵיק לְדַרְגָשָׁא דַאֲבוֹי אִשְׁתְּקִילַת מִנֵיהּ וְאִתְיְהִיבַת בְּכֵירוּתֵיהּ לִבְנוֹי דְיוֹסֵף בַּר יִשְרָאֵל דְלָא לְאִתְיַחֲסָא בְּנוֹי דִרְאוּבֵן לִבְכֵירוּתָא.
ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף – בעי מיניה רבי חלבו מר׳ שמואל בר נחמני מה ראה יעקב אבינו שנטל הבכורה מראובן ונתנה ליוסף, דא״ר יונתן ראויה היתה הבכורה לצאת מרחל דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף, אלא שקדמתה לאה ברחמים, ובשכר צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב״ה לה כו׳. א״ר סימון קשה לפני הקב״ה לעקור שלשלת יוחסין ממקומה, הה״ד ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף ולא להתיחס לבכורה – אמור מעתה בכורת יוחסין. ר׳ לוי ור׳ סימון חד מנהון אמר ליוסף מיחסין ולא לראובן, וחד אמר אין מיחסין ליוסף אלא לראובן, ר׳ חגי בשם ר׳ יצחק אמר אפילו בשעת הקללה אין מיחסין אלא לראובן, הה״ד ויהי בשכון ישראל וגו׳ ויהיו בני יעקב שנים עשר. בני לאה בכור יעקב ראובן. ר׳ יודן בש״ר אחא ראובן בכור לעיבור בכור ללידה בכור לבכורה בכור לנחלה בכור לעבודה בכור לתשובה, ר׳ עזריה אומר אף בכור לנבואה שנאמר תחלת דבר ה׳ בהושע.
ובני ראובן בכור ישראל – היה לו להתחיל הייחוס מראובן, אמנם בחללו וכו׳ ולא להתיחסא לבכורה.
א. לפנינו: ״להתיחש״.
ובני ראובן בכור ישראל – ואם תאמר אם כן שהיה בכור למה לא יצא ממנו מלכות כי הוא בודאי הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף ואם תאמר אם כן למה לא מלכו בני יוסף לכך אמר ולא להתייחס לבכורה חלק בכורות ולא בכור כי יהודה אפילו לא חלל ראובן הבכורה ולא נלקחה ממנו אפילו הכי היה הגון יהודה למלך.
And the sons of Reuben the firstborn of Israel Now if you ask: since he was the firstborn, why did the kingship not emanate from him? He was indeed the firstborn, but when he desecrated his father's bed, his birthright was given to the sons of Joseph. Now if you ask, if so, why did the sons of Joseph not reign? He therefore says, "but not to be reckoned in the genealogy as the first born,⁠" [i.e., the sons of Joseph were not meant] to take the share of the kingship, but only the birthright, because Judah was the most fit to reign even if Reuben had not defiled the birthright and it had not been taken from him.
ובני ראובן1אחר שהזכיר שמעון מפני שהיה שכן ליהודה כמו שכתבנו (דברי הימים א ד׳:כ״ד), חזר לראובן הבכור.
כי הוא הבכור – כלומ׳: הוא הבכור, 2ובו היה ראוי להחל ספור היחשים כי משפט הבכורה והמלכות היו ראויים לו, אלא שבחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל – כלומ׳ 3שהיה לאביו בן אהוב וחביב, ונתנה לו.
ולא להתיחש לבכרה – כלומר: 4כשנתן לו הבכורה, 5לא שיתיחש יוסף לבכורה מכל ויקרא בכור ישראל; שאם כן, היה לו המלוכה גם כן, כמו שהיה המשפט לראובן הכל.
1. אחר שהזכיר וכו׳. על התופעה של ״חזרה״ בספר בכללו ועל דברי רד״ק אלה בהשוואה עם דבריהם של חוקרי-זמננו ראו ש׳ יפת, אמונות ודעות ע׳ 274 הערה 197, וי׳ קלימי, כתיבה היסטורית ע׳ 275-278 הערה 45.
2. ובו היה ראוי להחל...אלא שבחללו וכו׳. רד״ק כאן מבאר את הצורך בביטוי ״כי הוא הבכור״, ועל פי זה הוא מפרש את המשך הפסוק; וכן נמצא במיוחס לתלמיד רס״ג. אבל המיוחס לרש״י אינו מתייחס כאן לצורך באותו ביטוי ולא לסדר היחסים (וכמו כן המיוחס לר״י קרא); רק הוא כותב שהוצרך לומר ״בחללו יצועי אביו...⁠״ כדי לבאר מדוע לא יצא מלכות מראובן אם הוא היה בכור (ובמיוחס לר״י קרא: כדי לבאר מדוע לא נטל ראובן פי שניים).
3. שהיה לאביו בן אהוב וחביב. ר״ל: לכך כתוב ״בן ישראל״.
4. כשנתן לו הבכורה. ראו בראשית מ״ח:כ״ב ורד״ק שם.
5. לא שיתיחש יוסף וכו׳. כך במיוחס לרש״י. בתרגום: ״דלא לאתיחסא בנוי דראובן לבכירותא״. ובמיוחס לר״י קרא: ״אע״פ שניתנה בכורה לבני יוסף, לא להתייחס לבכורה שיהו מייחסים אותו קודם לשבטים״.
The sons of Reuben. After mentioning the Simeonites, who, as we have written, were the Judahites’ neighbors (1 Chronicles 4:24), the text returns to Reuben, the first-born.
For he was the first-born. This means: He was the first-born, and because the birthright and the kingship should properly have belonged to him, the account of the genealogies should properly have begun with him. But when he defiled his father’s bed, his birthright was given to the sons of Joseph son of Israel; that is, his father had a dear and beloved son to whom he gave it.
But not to be reckoned as first-born. This means: When he gave Joseph the birthright, this was not for him to be reckoned as first-born in all respects and to be called Israel’s first-born; for had that been the case he would have had the kingship also, just as the rule would have dictated that Reuben have everything.
ובחללו יצועי אביו – רוצה לומר: ששכב את בלהה פלגש אביו נתנה בכורתו ליוסף שהיו לו שני חלקים בירושת הארץ וכבר בארנו בבאורנו לדברי התורה אי זה תועלת היה זה לבני יוסף והנה היתה ירושת הארץ על פי המספר כי יחשב מפני זה שלא יהיה בזה תועלת ליוסף.
ולא להתיחש לבכורה – כי לפי היחש יהיה ראובן בכור.
ולא להתיחש לבכרה – ב״ר פרשה פ״ב ר׳ לוי ור׳ סימון חד מנהון אמר לא לראובן להתיחס ואוחרנא אמר אין מייחסין ליוסף אלא לראובן. ובפירוש רש״י דב״ר חד מנהון אמר ליוסף מייחסין ואין מייחסין לראובן והכי כתיב ולו להתייחס לבכורה. ולו ליוסף ואין לראובן להתייחס ואחרינא אמר אין מייחסין ליוסף אלא לראובן ע״כ. ובכל הספרים כתוב ולא באל״ף וכן פי׳ רש״י בפי׳ המקרא וכתב בעל מתנות כהונה דפירוש רש״י דב״ר למ״ד ולא לראובן להתייחס דרש כאילו כתיב ולו להתייחס בוא״ו פי׳ לו ליוסף להתייחס ולא לראובן עיין עוד שם וביפה תואר סימן י״ב.
ובחללו – מלשון חולין ובזיון.
יצועי – מצעת המיטה וכן על ערש יצועי (תהלים קל״ב:ג׳).
כי הוא הבכור – ר״ל עם כי הוא הבכור והיה א״כ מהראוי להזכיר יחוסו ראשון.
ובחללו – אבל בעת שחלל ובזה יצועי אביו ובלבלה לבל יהא מצוי תדיר אצל בלהה אז נלקחה הבכורה מעמו ונתנה ליוסף להיות נוטל פי שנים כבכור להיות בניו נחלקים לשני שבטים.
ולא להתיחש לבכורה – לא שיהיה יוסף מיוחש לבכורה מכל וכל לשיצא ממנו גם המלכות.
ולא להתיחש לבכרה – פירוש שלא נתנה הבכורה ליוסף אלא ליטול פי שנים כבכור אבל יחוס הבכורה נשארה לראובן וז״ש לקטן בני ראובן בכור ישראל.⁠1
1. (אמר נכדו המסדר: עיין בילקוט.)
כי הוא הבכור – מפרש מ״ש בכור ישראל, מפני שהוא היה הבכור שנולד ראשון, ומה שנתנה הבכורה לבני יוסף היה רק לקחת פי שנים, שלכן היה ממנו שני שבטים מנשה ואפרים, אבל לא להתיחס לבכורה, שלענין היחוס נשאר ראובן הבכור כי הוא נולד ראשונה. ובמדרש יש פלוגתא בזה ר׳ לוי ור׳ סימון, חד אמר ליוסף מיחסין ולא לראובן, וח״א אין מיחסין ליוסף אלא לראובן, ולמ״ד הראשון פי׳ שנתן הבכורה לבני יוסף ולא להתיחס, שראובן לא יתיחס עוד לבכורה, ורש״י פי׳ כפי׳ השני, ואמר שהגם שנתנה הבכורה ליוסף לא נתנה לו, לא להתיחס וגם לא לענין שיגיע לו המלוכה.
מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144