×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יד) אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃
My beloved is to me as a cluster of henna in the vineyards of En-gedi.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרש״ילקח טובמיוחס לרשב״םאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
הַא בְּכֵן נְחַת מֹשֶׁה וּתְרֵין לוּחֵי אַבְנִין בִּידוֹי וּבְגִין חוֹבֵי יִשְׂרָאֵל אִתְיַקַּרוּ יְדוֹי וּנְפַלוּ וְאִתְּבַרוּ בְּכֵן אֲזַל מֹשֶׁה וְשָׁף יָת עִגְלָא וּבַדַּר יָת עַפְרֵיהּ לְנַחְלָא וְאַשְׁקִי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּקְטַל יָת כָּל מַן דְאִתְחַיַּב קְטוֹל וּסְלֵק זִמְנָא תִּנְיֵתָא לִרְקִיעָא וְצַלִּי קֳדָם יְיָ וְכַפַּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֵן אִתְפַּקַּד לְמֶעֱבַד מַשְׁכְּנָא וַאֲרוֹנָא בְּהַהוּא זִמְנָא אוֹחִי מֹשֶׁה וַעֲבַד יָת מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת אֲרוֹנָא וְשַׁוִּי בַּאֲרוֹנָא יָת תְּרֵין לוּחִין אָחֳרָנִין וּמַנִּי יָת בְּנוֹי דְּאַהֲרוֹן כָּהֲנָא לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא עַל מַדְבְּחָא וּלְנַסָּכָא יָת חַמְרָא עַל קוּרְבָּנָא וּמְנַיִן הֲוָה לְהוֹן חַמְרָא לְנַסָּכָא הֲלָא אִנּוּן בְּמַדְבְּרָא לָא אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית דְרַע וְאַף לָא תֵינִין וְגוּפְנִין וְרִמּוֹנִין אֶלָא הֲווֹ אָזְלִין לְכַרְמֵי עֵין גֶּדִי וְנָסְבִין מִתַּמָּן אַתְכָּלִין דְּעִנְבִּין וְעָצְרִין מִנְּהוֹן חַמְרָא וּמְנַסְּכִין יָתֵיהּ עַל מַדְבְּחָא רַבְעוּת הִינָא לְאִמְּרָא חַד.
[א] אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר – זֶה יִצְחָק, שֶׁנִּכְפַּת עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּאֶשְׁכּוֹל. הַכֹּפֶר, שֶׁמְּכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי, זֶה אָבִינוּ יַעֲקֹב, שֶׁנִּכְנַס בִּכְרוּם פָּנָיו מִתְפַּחֵד בְּהִכָּלְמוֹ אֵצֶל אָבִיו, וְלָבַשׁ בִּגְדֵי גְדִי עִזִּים, וְנָטַל הַבְּרָכוֹת שֶׁהֵן עֵין עוֹלָם. רַבִּי חוּנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אֵין לָהּ חָבִיב לָאִשָּׁה הַזֹּאת יוֹתֵר מִצְּרוֹר הַבֹּשֶׂם אֵיכָן הִיא מְלִינָה אוֹתוֹ בֵּין שָׁדֶיהָ. וְאָמַר רַבִּי חוּנְיָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵצַרְתָּה לְמִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, הֵמַרְתָּה לָהֶם בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶם, וְלִי בֵּין שָׁדַי יָלִין, הָא כֵיצַד, הָיָה מִצְרִי אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל הַטְמֵן לִי הַבְּכוֹר הַזֶּה בֵּין בָּנֶיךָ, וְהָיָה נוֹטְלוֹ וּמַטְמִינוֹ, וְהַמַּלְאָךְ נִכְנָס וְנוֹגְפוֹ, וְלִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.
[ב] רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵצֵר לִי, מֵמֵר לִי, דּוֹדִי לִי, אַתְּ נַעֲשָׂה דּוֹדִי, וְרוֹאֶה אֵי זֶה הוּא אָדָם גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בִּי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לְמִדַּת הַדִּין דַּי, וְאַתְּ נוֹטְלוֹ וּמְמַשְׁכְּנוֹ בַּעֲדִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר, מַהוּ אֶשְׁכֹּל, אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ, מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתּוֹת וְאַגָּדוֹת. הַכֹּפֶר, שֶׁמְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי, אֵלּוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ אַחֲרֶיךָ כִּגְדָיִים, וְנָטְלוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁהֵן עֵין עוֹלָם.
[ג] רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָה בִּקְטֹרֶת בֵּית אַבְטִינַס, צְרוֹר הַמֹּר, זֶה אֶחָד מֵאַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין שֶׁנּוֹתְנִין בָּהּ. רַבִּי הוּנָא אָמַר לָהּ: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים (שמות ל׳:ל״ד), הֲרֵי שְׁתַּיִם. נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. סַמִּים, אִי תֵימַר דְּאִינוּן תְּרֵין וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר סַמִּים, בַּד בְּבַד יִהְיֶה, תֵּן חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה, הֲרֵי עֲשָׂרָה. וּלְבֹנָה זַכָּה, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר. מִכָּן בָּדְקוּ חֲכָמִים וּמָצְאוּ שֶׁאֵין יָפֶה לַקְּטֹרֶת אֶלָּא אַחַד עָשָׂר סַמְּמָנִים הַלָּלוּ בִּלְבָד. בֵּין שָׁדַי יָלִין, שֶׁהָיְתָה מְצֻמְצֶמֶת בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר, שֶׁמְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֶשְׁכֹּל, שֶׁהָיְתָה מִתַּמֶּרֶת וְעוֹלָה עַד הַקּוֹרוֹת וְאַחַר כָּךְ פּוֹסָה וְיוֹרֶדֶת כְּאֶשְׁכּוֹל. הַכֹּפֶר, הַמְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב: וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת (ויקרא ט״ז:י״ג), הַכִּסּוּי הַזֶּה אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מַהוּ, עַד שֶׁבָּא דָּוִד וּפֵרְשׁוֹ: נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ (תהלים פ״ה:ג׳). בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי, בִּזְכוּת הַתְּנָאִים שֶׁהִתְנֵיתִי לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה׳ אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר (בראשית ט״ו:י״ח), מְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְּבַר ה׳ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה (בראשית ט״ו:א׳), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא אָמַר הִרְהוּרֵי דְבָרִים הָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר אַבְרָהָם הִרְהֵר וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּרַתָּ בְּרִית עִם נֹחַ שֶׁאֵין אַתְּ מְכַלֶּה זַרְעוֹ מִן הָעוֹלָם, וְעָמַדְתִּי אֲנִי וְסִגַּלְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים לְפָנֶיךָ וְדָחֲתָה בְּרִיתִי לִבְרִיתוֹ, שֶׁמָּא יַעֲמֹד אָדָם אַחֵר וִיסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְיִדְחֶה בְּרִיתוֹ לִבְרִיתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ (בראשית ט״ו:א׳), מִנֹּחַ לֹא הֶעֱמַדְתִּי מָגִנִּים וְצַדִּיקִים, וּמִמְּךָ אֲנִי מַעֲמִיד מָגִנִּים וְצַדִּיקִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבָּנֶיךָ בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים אֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה הוּא אָדָם גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לְמִדַּת הַדִּין דַּי, וַאֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְמַשְׁכְּנוֹ בַּעֲדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶשְׁכֹּל, אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ, מִקְרָא וּמִשְׁנָה, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתּוֹת וְאַגָּדוֹת. הַכֹּפֶר, שֶׁמְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי, אֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְמַשְׁכְּנוֹ בַּעֲדָם.
דָּבָר אַחֵר: אֶשְׁכֹּל – בֶּן גְּזִירָה אָמַר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ. הַכֹּפֶר, שֶׁכָּפַר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהוֹדָה בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל. וְאֵימָתַי כָּפַר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֱוֵי אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשָׁפָט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה (דברי הימים ב כ׳:א׳), אַתְּ מוֹצֵא יִשְׂרָאֵל בָּאִים מִכֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַמּוֹן וּמוֹאָב בָּאִים מִכֹּחוֹ שֶׁל לוֹט, אֵלּוּ עוֹשִׂין מִלְחָמָה עִם אֵלּוּ וְנָפְלוּ אֵלּוּ בְּיַד אֵלּוּ, וִיהוֹשָׁפָט עֲזָרוֹ אֱלֹהָיו וְנִצַּח, הֱוֵי שֶׁכָּפַר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּיהוֹשָׁפָט, אֱמֹר לוֹ נֶאֱמַר כָּאן: עֵין גֶּדִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי (דברי הימים ב כ׳:ב׳), מָה עֵין גֶּדִי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשָׁפָט הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשָׁפָט הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר זְכַרְיָה, מָה אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁכָּתוּב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא (דברים ד׳:כ״ד) הוּא, כָּפַר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהוֹדָה בְּיִשְׂרָאֵל, לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁנִּמְשַׁל כַּטַּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל (הושע י״ד:ו׳), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אשכול הכפר דודי לי בכרמי עין גדי – זו עמידתם של ישראל בנחלי ארנון חילפא היה אומר אשכול הכפר דודי לי בשעה שחנו ישראל בנחל זרד תשע עשרה שנה עשו בנחל זרד ותשע עשרה שנה [עשו] בקדש ברנע הרי שלשים ושמונה שנה. רבי ישמעאל אומר אשכול הכופר דודי לי בשעה שקברו את אהרן הכהן הגדול. ד״א אשכול הכפר דודי לי זה בית המקדש. בכרמי עין גדי מה כרמי עין גדי עושים (ארבעים) [ארבע] וחמש פעמים בשנה כך הצדיקים עומדים להיות מולידים (ארבעים) [ארבע] וחמש פעמים בשנה ויש אומרים על כל בעילה ובעילה.
בכרמי עין גדי – (בכח הדמים) [בזכות האבות] שנמשכו אחריך כגדי, ר׳ יוחנן פתר קריא בקטרת, צרור המור אלו סממנים שנותנים בה, היכן מלינים להם בין בדי הארון דכתיב בין שדי ילין. אשכול שמתמרת ועולה עד הקורות ויורדת כאשכול, הכופר שמכפרת על עונותיהם של ישראל. אמר רבי יצחק כתיב וכסה ענן הקטרת, הכסוי הזה לא היינו יודעים מה הוא, עד שבא דוד ורשו שנאמר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. בר נזירא אמר אשכול זה הקב״ה איש שהכל בו, הכופר שכפר בעו״א והודה בישראל, במלחמת יהושפט כתיב והנם בחצצון תמר הוא עין גדי לכך בכרמי עין גדי, א״ר ישמעאל אשכול הכפר זה בית המקדש, בכרמי עין גדי מה כרמי עין גדי היו עושין ארבע וחמש פעמים בשנה, כך עתידין הצדיקים להעמיד תולדות ארבע וחמש פעמים בשנה, וי״א כל בעילה ובעילה.
ענקוד אלחנא (אלקרנפל) ודידי לי, פי כרום עין גדי.
אשכול ה״צפורן״ (סוג של תבלין) חברי בשבילי בכרמי עין גדי (שם מקום).
וענין אשכל הכפר, חזון ישראל שחוזים את השכינה נגלית לעיניהם שנ׳ וראה כל העם את עמוד הענן (שמות לג י).
וענין בכרמי עין גדי כמו שנ׳ כי כרם ה׳ צבאות בית ישראל (ישעיהו ה ז), והם בני יעקב אשר הלביש על ידיו עורות הגדיים שנ׳ ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו (בראשית כז טז).
אשכל הכפר – יש בושם ששמו כפר, כמו כפרים עם נרדים (שיר השירים ד׳:י״ג), ועשוי כעין אשכלות.
בכרמי עין גדי – שם הוא מצוי.
וראיתי באגדה שאותן כרמים עושין פירות ארבעה או חמשה פעמים בשנה. ודוגמא היא לכמה כפרות ומחילות שמחל לי הקב״ה על כמה נסיונות שניסיתיו במדבר.
A cluster of henna – There is a spice called כֹּפֶר as in, "Henna כְּפָרִים with spikenard,⁠"1 and it is shaped somewhat like clusters.
In the vineyards of Ein-Gedi – [Ein-Gedi is] the name of a place, and there it is common. I saw in Aggadah that those vineyards produce fruits four or five times a year.
And this is an allegory of the many atonements and forgiveness that the Holy One, Blessed Is He, forgave them for the numerous trials with which they tried Him in the wilderness.⁠2
1. Below 4:13.
2. Alternatively, henna are composed of many seeds and their fragrance diffuses over great distances, symbolizing that the miracles God performed were heard from afar.
אשכול הכופר דודי לי – לשעבר אעפ״י שחטאו ישראל בעגל לא סלק הקב״ה מתוכה שנאמר בין שדי ילין. ונקרא אשכול הכופר והוא אשכול של בושם כמו כפרים עם נרדים. ופירושו איש שהכל שלו זה הקב״ה.
הכופר – המכפר לי על כל עונותי.
בכרמי עין גדי – מקום יש בארץ ישראל ושמו עין גדי וכרמים שלו נאים. והכתו׳ משבחו לפי שהיו עושין שם יין בטהרה לנסכים ולקרבן. ופיר׳ לאחר שכפר השם לישראל על מעשה העגל הזהירם על הקרבנות ועל הנסכים כדי לזכותם לכך נאמ׳ ספר ויקרא אחר מעשה העגל. בר נזירא דרש אשכול הכופר איש שהכל שלו זה הקב״ה שנאמר י״י איש מלחמה שכופר באומות ומושיע את ישראל וראיה לדבר מלחמת יהושפט שהיה בכרמי עין גדי. שנאמר והנה בחצצון תמר. וכתי׳ ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ונפלו לפני יהושפט כך עתיד הקב״ה לכפור בכל הגוים ולקרב את ישראל ולעתיד אשכול הכופר שישראל חכו לתשועת י״י וסבלו הצרות של גלות ואמרו לאומות לי העולם לכן צריכין לומ׳ דודי לי. כך השם הוא חבב את ישראל כאשכול הכופר בכרמי עין גדי. ושלח להם משיחו שנאמר אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. כי כרמי עין גדי הם משובחים ביותר וישראל נמשלו לכרם שנאמר כרם י״י צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו. לכך נאמ׳ בכרמי עין גדי הוא חצצון תמר.
וכאשכל בושם שלא כופר חביב ונעים לי דודי, שאותו אשכול גדל בכרמים של עין גדי ומשובח הוא.
כופר – בושם, כמו: כפרים עם נרדים (שיר השירים ד׳:י״ג).⁠1
בכרמי – אילן שהוא גדל בו,⁠ב קורא הכתוב כרם, כמו: מגדיש ועד קמה ועד כרם זית (שופטים ט״ו:ה׳).
עין גדי – שם מקום הוא, הוא חצצון תמר (בראשית י״ד:ז׳), המתורגם: עין גדי.⁠2
1. בדומה ברש״י.
2. בדומה במיוחס לר״י קרא.
א. כן בכ״י בודפשט, סנקט פטרבורג. בכ״י המבורג: כל.
ב. כן בכ״י בודפשט, סנקט פטרבורג, סואב. בכ״י המבורג: כן.
MY BELOVED is pleasant and praiseworthy TO ME like a CLUSTER of spices that grew IN THE VINEYARDS OF EIN GEDI.
HENNA BLOOMS – Spice as in the verse "of henna and of nard".
THE VINEYARDS – The term can also indicate a tree that grows (tall) as in the verse "stacked grain, standing grain, and olive trees" (Judg. 15:5).⁠1
EIN GEDI – The name of a place,⁠2 Hazazon-Tamar (Genesis 14:7), which is translated as Ein Gedi.⁠3
1. Rashbam renders this text according to MT which yields "olive trees" as opposed to the Targum which, as followed by JPS, yields "vine and olive tree". In any event the point of Rashbam's comment remains: the term "vine" can also be applied to a larger plant, i.e., a tree.
2. This comment is an expansion of that offered by Rashi and agrees with the explanation offered by Ibn Ezra.
3. See 2 Chr. 20:2. Rashbam was aware that this verse indicates that this location was known by two names.
אשכל הכופר – בלשון קדר כאפור, ובלשון לעז כפרה.
ויש אומרים: שהוא תנתכת.
ויש אומרים: שהוא מין קרנפל והראשון קרוב.
בכרמי עין גדי – שם מקום.
אשכול הכופר – יש אומרים: שהוא הכותבת.
והקרוב: שהוא בלשון ישמעאל, וכך בלשון לעז, כי היא כמו אשכולות (דברים ל״ב:ל״ב).
עין גדי – מקום בארץ. יש שימצא שם אשכול הכופר.
אשכל הכופר – משל על השכינה.
אשכל הכופראכבושםב הגדל באשכלות, החביב, כן דודי לי.
בכרמי עין גדי – הגדל בחצצון תמר, תרגומו: עין גדי (אונקלוס בראשית י״ד:ז׳).
א. בכ״י נוסף כאן (ואפשר שהוא התחלת המלה הבאה): ככוס.
ב. בכ״י: בבושם
אשכול הכופר. כמו ״כפרים עם נרדים״ (שיר השירים ד׳:י״ג). הכופר עשוי כעין אשכולות הגפן. בכרמי עין גדי. כפר שגדל בחצצון תמר מעולה יותר מכל שאר גפנים.
והתרגום שכפר להם על מעשה העגל בעלותו בהר פעם שנייה, שנאמר ״ועתה אעלה אל י״י אולי אכפרה״ וגומ׳ (שמות ל״ב:ל׳). וכתו׳ ״וישמע י״י אלי גם בפעם ההיא״ (דברים ט׳:י״ט), וברדתו עשו משכן, והקריבו קורבנות, והביאו ענבים מכרמי עין גדי לעשות נסכים, כמו שאמרוא בזבחים (בבלי זבחים קי״א.): קרבו נסכים במדבר.
א. בכתב היד נראה: שאמרנו. הנו״ן מתוחה לקראת סוף שורה.
אשכל הכפר – מין בשם הנותן ריח טוב, שנאמר לפנים: כפרים עם נרדים (שיר השירים ד׳:י״ג).⁠1
והוא גדל בכרמי עין גדי – והוא מקום, ככתוב בסוף יחזקאל: והיה יעמדוא עליו דייגים מעין גדי {ו}⁠עד {עין} עגלים (יחזקאל מ״ז:י׳).
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
א. בכ״י: כעמדו.
אשכול הכופר דודי לי – הכופר עשוי באשכלות, וריחו עבר, וגדל בעין גדיא – שהוא בחצצון תמר (בראשית י״ד:ז׳) דמתרגמינן עין גדי.⁠ב
א. במהדורת עפנשטיין: גדר.
ב. בדומה במיוחס לרשב״ם.
אשכל הכופר – כי ביום הכפורים נתן הקטורת בין בדי ארון, וזהו ״בין שדי ילין״1 וסמיך ליה אשכול הכופר בו ביום מכפר, וזהו אשכול הכופר2.
אשכול הכופר – לכפר לי על מעשה מרגלים, שנאמר ״ויכרתו משם... אשכול״3, לכך במסורת הם מחוברים.
אשכול הכפר – ״ויבא⁠[ו] עד נחל אשכל״4 – אשכל חסר ו׳, שכמעט נשכלו ונכרתו כל ישראל בעגל ובמרגלים, אך שכופר על ישראל. וזהו ״אשכל״ חסר – כמו ״למה אשכל גם שניכם״5.
דבר אחר, אשכל חסר ו׳, בפרק אחרון במסכת סוטה6 משמת יוסי בן יועזר משמת יוסי בן יוחאי איש ירושלים בטלו האשכולת, משמת ר״ג הזקן כו׳.
בכרמי עין גדי – גן עדן.
דבר אחר, בכרמי – בכרים, להביא ביכורים.
עין גדיגדי בגי׳ יז – ״יוסף בן שבע עשרה שנה״7. עין גדי8 שנים חי יעקב.
1. ראה שיר השירים רבה, מדרש לקח טוב
2. ילקוט שמעוני
6. ט:ט
8. בגי׳ ״שבע... וארבעים ומאת״ (בראשית מז:כח)
אשכול הכופר דודי לי כוונתו ״כאשכול״ כפי שנאמר קודם. ויש אומרים שהוא הציפורן. והנכון ביותר שהוא אשכול החינה, שאשכולותיו דומים לאשכולות הענבים כאשר גרעיניו קטנים לפני שיגדלו ויבשילו. בנוסף על כך יש בו משמעות רעיונית נוספת של כופר נפש ופדיון ״אם כופר יושת עליו״ (שמות כא:ל) ״נתתי כפרך מצרים״ (ישעיהו מג:ג) כפי שאנו עתידים לבאר. בכרמי עין גדי תוך השמטת [המילה ״אשר״] ״אשר בכרמי״, כמו ״פתח הבית לאלישע״ (מלכים ב ה:ט) ״לכל העיר האלהים את רוחו״ (עזרא א:ה) ״לכל יבוא גבורותיך״ (תהלים עא:יח). זהו תיאור של אשכול הכופר הקובע שהוא בעין גדי. אין ספק שתמיד ממשילים בדבר היפה ביותר שידוע ומפורסם באותו זמן ובאותו מקום בכל זמן וזמן, ובימים ההם היו בעין גדי גנים רבים ופירות טובים וצמחי בושם ערבים שהיו פסגת היופי וההידור, ולכן השתמשו בה [בעין גדי] כמשל [ליופי], כפי שהשתמשו כמשל [בעיר צור] בפסוק ״ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם״ (תהלים מה:יג) משום שצור באותם ימים היתה במצב של אושר עליון וברכה רבה ורוב גדולה ומסחר רחב היקף, כפי שבארתי את התיאורים האלה בספר ישעיה וספר יחזקאל. במילים ״עין גדי״, מלבד יפי המקום באותם ימים ורוב הברכה והיופי כפי שהסברנו, יש גם משמעות אחרת רעיונית, שכן ״גדי״ יש בו דמיון למילה שמציינת מסירת מידע, מלשון ״ויגד להם את בריתו״ (דברים ד:יג) ״הגדתי היום לה׳ אלהיך״ (שם כו:ג). כך נוספו למילים ״צרור המור״ ו״בין שדי ילין״ ו״אשכול הכופר״ ועין גדי״ מלבד משמעותן המילולית משמעויות אחרות שהן כוונתן הסודית, כאילו הנפש אומרת בלשון פיוטית: האהוב הזה הוא מקור הנביעה של הידיעות שלי והראיות שאני מבקשת, ומאיתו נובעת בשפע לכיווני כל שלמות ואני משיגה כל תענוג, ובאמצעות ההתקשרות אליו אני זוכה לחיים ולקביעות ולנצח. ובדרך זו אני נפדית מן המוות והאובדן וההשמדה והשכול, מלשון ״דב שכול״ (משלי יז:יב) ״שכול ואלמון״ (ישעיהו מז:ט). האלף במילה ״אשכול״ היא יתרה כמו ״והאזניחו נהרות״ (ישעיהו יט:ו) ו״אזרוע״ (ירמיהו לב:כא) ו״אפרוח״ (דברים כב:ו) ו״אקדח״ (ישעיהו נד:יב). ההשתחררות שלי מן הפגעים האלה וההצלה שלי מן המוות היא באמצעות מה שאני מקבלת ממנו, כלומר האמיתות המוגדרות וההשגות האמיתיות וההודעות החופשיות והעצמיות, אשר לא אצטרך בשבילן מסייע מבחוץ ולא ראייה יוצאת דופן, וכך אזכה לעונג האמיתי ולשיכרון האהבה הדומה לשכרות מן היין הבא מן הכרמים, והם כרמי עין גדי. כך נפגשות במילה אחת משמעויות שונות ונפרדות, פירוש מילולי ופירוש נסתר של ביטוי אחד.
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי – אמר זה הכח הנפשי שהשכל ההיולאני דומה אל אשכל הכפר שהוא הוייה בלתי שלמה רצוני שהוא התחלת עשות הפרי. והנה עין גדי היה בהרים לפי מה שיראה בספר יהושע ובמקומות אחרים זולתו. והוא מבואר שאשכל הכפר תשלם הוייתו בזמן יותר ארוך הרבה מזמן השלמת הרבה משאר הפירות. והנה בהרים יצטרך בהשלמת הווייתו אל זמן יותר ארוך ממה שיצטרך אליו בעמק ובשרון. והנה בהרים יותר נבחר ויותר נעלה. ובזה יאמר שהשכל ההיולאני הוא שלמות בלתי גמור יקשה צאתו לפועל אבל כשיצא לפועל הוא יותר נבחר ויותר נעלה משאר הכחות בעלי השלמות.
אשכול הכופר – ר״ל אשכול כפרה, ר״ל בהיות [השגחת]⁠1 הש״י בבית המקדש היה יוצא ריחו כריח המור, אבל עתה שאני נוטרה את הכרמים, אני צריכה לכפרה, ולזה אמר אשכול הכופר, ר״ל שעתה יהיה לי בהיותי בכרמי עין גדי לכפרה: ועין גדי, ר״ל כרמי אנשים זרים, כ״ש2 כרמי שלי לא נטרתי, שהיא נוטרת כרמי עין גדי, או נוכל לפרש כשדודי לן בין שדי היה לי כצרור המור, ובעוד שהיה במסיבו ג״כ נרדי נתן ריחו, ועתה שאני בכרמי עין גדי, הוא לי כאשכול הכופר, שהוא קאנפור״ה3, שהוא מאד קרה4, ויש לה ריח לא טוב:
1. בכ״י: ההשגחה.
2. ר״ת: כמו שכתוב. והוא לעיל פסוק ו׳.
3. לדעת איזה חכמים מדובר ב׳קינמון הקמפור׳, אך רגליים לדבר שלא זו הכוונה, והרי ׳אין לכאפור אשכֹּל׳, כלשון רבי יונה, וז״ל אבן עזרא: אשכל הכפר - יש אומרי׳ שהוא הכותבת, והקרוב שהוא כמו בלשון ישמעאל, כן בלשון לע״ז, כי הוא כמו אשכולות: ובמהדורה הראשונה הוא אומר: אשכל הכפר, בלשון קדר כאפור, ובלע״ז כאנפורא, והוא כמו אשכולות...
ומ״כ; camphire (plural camphires) The fragrant henna flower (or plant) (Lawsonia inermis, syn. Lawsonia alba) A garden inclosed is my sister, my spouse; a spring shut up, a fountain sealed. Thy plants are an orchard of pomegranates, with pleasant fruits; camphire, with spikenard, Spikenard and saffron; calamus and cinnamon, with all trees of frankincense; myrrh and aloes, with all the chief spices (Song of Solomon 4:12-14, KJV)
CAMPHIRE (Hebrew, "kopher"; Arabic "ḥinna,⁠" whence English "henna"): By: Emil G. Hirsch, Gerson B. Levi A shrub growing to a height of between eight and ten feet, and bearing cream-colored and very fragrant flowers. The botanical name of the plant is Lawsonia alba. In ancient times it grew very plentifully near En-gedi (Song of Solomon i. 14). Tristram ("Natural History of the Bible,⁠" p. 339) reports having found it growing there. Various uses were made of camphire. Along with other fragrant woods (Song of Solomon iv. 13, 14) it was valued for its perfume. But it was utilized chiefly as a dye for the hair and the skin. In dyeing the skin, cloths were placed on the parts adjacent to and encircling those to be dyed. To these parts the powdered leaves, made into a paste by the addition of a little water, wereapplied, and allowed to remain overnight. The stain lasted for three or four weeks. Mohammed (Hughes, "Dict. of Islam,⁠" p. 175) dyed his beard and recommended the practise to his followers: it has therefore become an established religious custom with Mohammedans.
There can be no doubt that "camphire" is the Lawsonia alba of botanists, the henna of Arabian naturalists. The henna plant grows in Egypt, Syria, Arabia and northern India. The flowers are white and grow in clusters, and are very fragrant. The whole shrub is from four to six feet high, (Solomon 4:13)
4. כ״ה בכ״י.
גם אמר כי מעתה אשכול הכופר דודה לה להתענג ולקלס בו עם היות עדיין בכרמי עין גדי אשר שם מקום תולדתו. והכונה אע״פ שעדיין לא הגיעו מתנותיו אליה. והנה תשובת הדוד על ידו היתה.
ולזה אשכול הכפר דודי לי מעכשיו עם היותו עדיין בכרמי עין גדי.
אשכול – כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו וכן אשכול ענבים (במדבר י״ג:כ״ג).
הכופר – מין בושם.
בכרמי – הוא מושאל לפרדסים בעלי אילנות וכן כרם זית (שופטים ט״ו:ה׳).
עין גדי – שם מקום בארץ ישראל.
אשכול הכופר – דומה אתה בעיני לאשכול הכופר הגדל בכרמי עין גדי, המרובה בגרגרים וריחו נודף למרחוק והנמשל הוא לומר הרבה פלאות עשית עמדי הנשמעים עד אפסי ארץ.
משל:
אשכול – ב] תרגיש ריחו הנודף מרחוק, כי מן כרמי עין גדי במדבר אשר הוא חונה שמה, דומה לה כאשכול הכופר המשלח ריחו למרחוק.
מליצה:
אשכול – ב) מרגשת ריחו ורוחניותו מצד האלהות הנמצא חוץ לנפש האלהית המתפשטת בכל המציאות אשר משם יריחוהו החכמים לדעת אותו ולהשיגו ומן כרמי עין גדי (שהיה מדבר כמ״ש בספר שמואל) ר״ל מן המדבר אשר הוא שוכן שם שזה מליצה על מעונו בערבות חוץ מעולם הזה המיושב מבני אדם הוא דומה כאשכול הכופר שמרגישים את ריחו מרחוק [ותפס אשכול כי האלהות כוללת כל המציאות שאין דבר בלעדו כאשכול שכולל כל הפירות שבתוכו ובכרמים יש אשכולות לרבבות ובכ״ז מרגישים האשכול היחידי של הכופר ומכירים בו בין רבבות אשכולות הכרם ע״י ריחו וכן אות הוא בצבאות שלו והאחד המיוחד ניכר בין רבבות העולמות ע״י רוחניותו והנהגתו בהיותו מחיה את כולם] והיא אומרת כי השיגה רוחניות ה׳ וכבודו בין מצד ההשגה אשר בנפשו בין מצד ההשגה באלהות חוץ לנפשו.
הכפר – נ״ל שהוא Canfora ובלשונותינו נכנסה בשמו אות נו״ן נוספת לתפארת, וגדל אילן זה בארץ הודו וטוען אשכולי גרעינים גדולים כאגוזים ונותנים ריח, רק השרף הנקרא Canfora נוטף ע״י חיתוכים מגזע האילן ומענפיו, ובימי שלמה אולי היה גדל ממנו גם בכרמי עין גדי, מקום בנחלת יהודה במדבר סמוך לים המלח והוא חצצון תמר הנזכר בפרשת וישב (דברי הימים ב׳ כ׳:ב׳)
אשכל הכפר – אשכול זה יצחק שנכפת על המזבח כאשכול,⁠1 הכופר – שמכפר עונותיהם של ישראל,⁠2 בכרמי עין גדי – זה יעקב אבינו שנכנס בכרום פנים מתפחד בהכלמו אצל אביו ולבש בגדי גדי עזים ונטל הברכות שהן עין עולם.⁠3 (שם)
אשכל הכפר – רבי יוחנן פתר קרא בקטורת בית אבטינוס, [וכדאמר ר׳ יצחק], אשכל – שהיתה מתמדת ועולה עד הקורות ואח״כ פוסה ויורדת כאשכל,⁠4 הכפר – שמכפר עונותיהם של ישראל.⁠5 (שם)
אשכל הכפר – בן גזירה אומר, אשכל זה הקב״ה, איש6 שהכל בו, הכופר – שכפר באוה״ע והודה בישראל, ואימתי כפר באוה״ע – במלחמת יהושפט, כמש״נ (דברי הימים ב כ״ו) ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון על יהושפט למלחמה ויהושפט עזרו אלהיו ונצח.⁠7 ואם יאמר לך אדם שאין הכתוב הזה מדבר ביהושפט, אמור לו, נאמר כאן עין גדי ונאמר להלן (שם) בחצצון תמר הוא עין גדי, מה עין גדי שנאמר להלן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר אף עין גדי האמור כאן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר. (שם)
אשכל הכפר וגו׳ – רבי ברכיה אומר, אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה, בשעה שאתה מיצר לי ומימר לי אתה נעשה דודי ורואה איזה הוא אדם גדול שיש בי שיכול לומר למדת הדין די8 ואתה נוטלו וממשכנו – בעדי, הדא הוא דכתיב אשכל הכפר, אשכל – איש שהכל בו, מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. הכפר – שמכפר עונותיהם של ישראל.⁠9 (מ״ר)
אשכל הכפר – דודי לי וגו׳, א״ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי, אשכל – מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי שכרמתי לי.⁠10 (שבת פ״ח:)
בכרמי עין גדי – בזכות התנאים שהתניתי לאברהם אביכם בברית בין הבתרים, שנאמר ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית לאמר.⁠11 (מ״ר)
בכרמי עין גדי – אלו אבות העולם שנמשכו אחריך כגדיים ונטלו הברכות שהן עין עולם.⁠12 (שם)
1. כמו שהאשכול מסיבת כבדו מניחים אותו על עצים ונקשר סביב העצים בסיב היוצא ממנו, כך נקשר יצחק על המזבח ממעל לעצים.
2. ר״ל מעשה העקדה מכפרת, כמ״ש וזכר לנו וכו׳ ואת העקדה וכו׳. ובמ״ר פ׳ וירא איתא שאמר אברהם להקב״ה כשם שכבשתי רחמי וכו׳ כך בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות תהא אתה נזכר להם אותה העקדה ומתמלא עליהם רחמים.
3. יתכן הכונה עין עולם שהם יקרים לעולם כעין.
4. ר״ל יורד ומשפיל כאשכול, ובית אבטינוס היה ממונה על מעשה הקטורת, מפני שהיו מצויינים בהכנתה, ע׳ יומא י״ח ב׳ ול״ח א׳.
5. כמבואר כ״פ בתורה שהקטורת באים לכפר.
6. כנוי להקב״ה כמ״ש ה׳ איש מלחמה.
7. וסוף דבר והנם בחצצון תמר היא עין גדי, וזהו שרמז כאן במ״ש בכרמי עין גדי.
8. כמ״ש (מו״ק ט״ז:) צדיק מושל ביראת אלהים, הקב״ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה. ודבריו בזה מרומזים בכתוב הקודם צרור המור – בשעה שאתה מיצר ומימר לי, בין שדי, ישהה ויתבונן בין אלה שיוכל למצוא בה איש שיכול לומר די למדת הדין.
9. כמ״ש שהצדיקים נתפסים בעון הדור.
10. עין גדי כנוי לעגל, והלשון שכרמתי מפרש בגמרא לשון אסיפה, ופירש״י דרומז למ״ש בסנהדרין ס״ג א׳ שאיוו לאלהות הרבה, כמו שאמרו אלה אלהיך ישראל, ועיין מה שכתבנו בתו״ת שם. ובילקוט הגירסא אשכול איש שהכל שלו, ואיש כנוי להקב״ה כמ״ש ה׳ איש מלחמה.
11. ונאמר שם ועז משולשת, וזהו עין גדי.
12. דבר הברכות שנטלו מבואר בתורה, באברהם כתיב והיה ברכה, ביצחק כתיב ויברך אלהים את יצחק, וכן ביעקב כתיב כ״פ לשון ברכה, וכן נתברך מיצחק.
כמו1 אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר הוא בושם המרובה בגרגרים שריחו נודף למרחוק2 דּוֹדִי לִי – מְדַמָּה אני בעיני את דודי3, והוא הבושם הגדל4 בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי5 ומשובח הוא6: ס
1. רשב״ם.
2. מצודת דוד.
3. שם.
4. רש״י, מצודת דוד.
5. שם מקום, רש״י. בארץ ישראל, אבן עזרא, מצודת ציון. ואותם הכרמים מוציאים פירות ארבעה או חמישה פעמים בשנה, וזהו משל לפעמים שכיפר ומחל להם הקדוש ברוך הוא על הנסיונות שנסוהו במדבר, רש״י.
6. רשב״ם. והנמשל, כנסת ישראל אומרת, הרבה פלאות עשית עמדי, פלאות אשר נשמעו בכל קצות הארץ, מצודת דוד. ובמדרש, אשכל איש שהכל בו מקרא משנה תלמוד תוספתות ואגדות, הכֹפר שמכפר עונותיהם של ישראל, בכרמי עין גדי, אלו אבות העולם שנמשכו אחריך כגדיים ונטלו הברכות שהן עין עולם, מדרש רבה. ועוד דרשו, אשכול הכפר דודי לי בכרמי עין גדי, מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי [-העגל] שכרמתי לי, שבת פח:.
תרגום כתוביםשיר השירים רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג פירושרש״ילקח טובמיוחס לרשב״םאבן עזרא א׳ מליםאבן עזרא ב׳ מליםאבן עזרא ב׳ מדרשמיוחס לר״י קראפסאודו-רש״יפירוש מחכמי צרפתפירוש מחכמי צרפת ב׳ר׳ אלעזר הרוקחר׳ תנחום הירושלמי תרגום לעבריתרלב״גר׳ יוסף אבן שושןעקדת יצחקעקדת יצחק משלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144