Rut 3 – רות ג‏ – Mikraot Gedolot

וּנְחַתַת לְאִדְּרָא וַעֲבַדַת כְּכָל דִי פָקְדַתַּ חַמוֹתָ.

[יד] וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן – בְּמוֹאָב כְּתִיב: אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם ה׳ עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו (ירמיהו מ״ח:ל׳), רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר תְּחִלַּת עִבּוּרָהּ שֶׁל מוֹאָב לֹא הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וגו׳ (במדבר כ״ה:א׳), בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ, לְשֵׁם זְנוּת אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. וַתַּעַשׂ בַּדָּיו לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לֹא כֵן עָשׂוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, רַבָּנָן אָמְרֵי תְּחִלַּת עִבּוּרָהּ לְשֵׁם זְנוּת, וְסוֹפָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶד הַגּוֹרֶן וַתַּעַשׂ.

ותרד הגורן וגו׳.

ותרד הגורן – זה שאמר הכתוב אני ידעתי נאם ה׳ (ברמז של״א).

ואנחדרת אלבדר ופעלת כל מא אמרתהא חמאתהא.

וירדה¹ הגורן ועשתה² כל מה שציוותה אותה חמותה.

1. צ״ע למה כאן תרגם בלשון ירידה ולא לשון הליכה כדלעיל, פסוק ג.

2. קרא ותרגום, וכן הוא בק. ב: בעד אן פעלת – אחרי שעשתה, והיינו הרחיצה והסיכה שהקדימה אותם לירידה לגורן. וכן דעת יב״ע. אך בגמרא (שבת קיג ע״ב) ורש״י מבואר ששינתה סדר הדברים, ולא רחצה וסכה עד שירדה אל הגורן, כי חששה שאם תרד מקושטת יאמרו שהיא זונה.

פאנחדרת אלגרן, וצנעת, גמיע מא אמרתהא חמאתהא.

ותרד הגורן ותעש וגו׳ – היא אמרה לה: ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך ואחר כך וירדת הגורן (רות ג׳:ג׳). היא לא עשתה כן, אמרה: הפוגע בי כשאני מקושטת, יאמר זונה היא. לפיכך ירדה הגרן תחלה, אחר כך: ותעש ככל אשר צותה חמותה.

So she went down to the threshing floor and she did – She [Naomi] said to her, "Bathe and scent yourself, dress yourself in the finest garb,⁠" and afterwards, "and go down to the threshing floor.⁠" But she [Rus] did not do so, but [instead] she said, "If I go down when I am dressed up, whoever meets me or sees me will think that I am a harlot.⁠" She therefore first went down to the threshing floor and afterwards adorned herself, as her mother-in-law had instructed.⁠¹

1. Maseches Shabbos 113b.

ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה – מכאן אמרו חז״ל (משלי ט׳:ט׳) תן לחכם ויחכם עוד זו רות שלא החליפה בגדיה בבית אלא בגורן.

ותעש ככל אשר צותה חמותה – סותם ואחר כך מפרש, כי לאלתר כשאכל בועז וישת ויטב לבו (רות ג׳:ז׳), כשאדם שמח, כל מה שמבקשין ממנו הוא עושה.

צותה – כמו וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳).

BADE HER. Tzivvattah (bade her) is similar to ki'asatta (vexed her sore) in And her rival vexed her sore (Samuel I 1:6).⁠¹

1. Both words are in the pi'el. Both words omit the mappik in the heh which indicates the third person.

ותרד מן הגורן -ר״ל אל הגורן, ובעבור שדרך הערים להיות במקום גבוה והשדות הם {140} חוץ לעיר, אמר ״ותרד הגורן״ כי בצאתה מן העיר היתה יורדת.

ככל אשר צותה – כמו ״וכיעסתה צרתה גם כעס״ (שמואל א א׳:ו׳) והזכיר הכתוב דרך כלל כי היא עשתה כל הדברים אשר צותה אותה חמותה, לרחוץ ולסוך וללבוש בגדיה החמודות.

ותרד – יראה שאחר שירדה הגורן רחצה וסכה עצמה וכל זה דרך צניעות.

ותרד – ר״ל אחר שגמרו כולם את מלאכתם והלכו לביתם התגנבה בסתר אל הגורן, ותעש ר״ל ושם בגורן עשתה כל אשר צותה חמותה לסוך וללבוש בגדי שבת.

ותרד הגרן וגו׳ – כתיב (משלי ט׳) תן לחכם ויחכם עוד, א״ר אלעזר, זו רות, דאלו נעמי אמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך [והדר] וירדת הגורן, ואלו בדידה כתיב ותרד הגורן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה.⁠¹ (שבת קי״ג:)

ותעש ככל וגו׳ – תניא, תחלת עבורה של מואב לשם זנות שנאמר ויחל העם לזנות אל בנות מואב וסופה לשם שמים, שנאמר ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה.⁠² (מ״ר)

1. ע׳ מש״כ בבאור דרשה זו באות הקודם.

2. הלשון תחלת עבורה אינו מבואר כלל, דהא בענין בנות מואב בשטים לא היה כלל לשם עבור כי אם לשם זנות בעלמא, וגם בענין הפסוק דהכא לא איירי בעבורה של רות, ויותר מזה הנה תחלת עבורה של מואב אדרבה היתה לשם שמים, דתחלת העבור היתה בבנות לוט, ומבואר שם במדרשים והובא בפירש״י (פ׳ וירא) שבנות לוט כונו לשם שמים שהיו יראות שתחרב העולם ורצו לקיימה, יעו״ש. ולכן נראה דט״ס קל במדרש כאן, ובמקום תחלת עבורה צ״ל תחלת קרובה, ור״ל כי כמו הכא כמו בשטים היו משתדלות להתקרב להגברים וכמבואר באגדות שם שהשתדלו בנות מואב למשוך לב ישראל אחריהן, וגם הכא עשתה רות השתדלות מעין זה כמש״כ ורחצת וסכת ושמת שמלותיך וגו׳ אלא דהתם היתה לשם זנות וכאן לשם שמים, והלשון וסופה יש לבאר משום דעם רות היה סוף האיסור מבנות מואב לבא בקהל ישראל לכשנתגיירו, דבזמנה נתחדשה ההלכה מואבי ולא מואבית כמבואר בפרשה הקודמת פסוק י״א.

לאחר שגמרו כולם את מלאכתם והלכו לביתם¹ וַתֵּרֶד – ירדה רות והתגנבה בסתר² אל הַגֹּרֶן, וַתַּעַשׂ שם³ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ לסוך וללבוש בגדי שבת⁴:

1. מלבי״ם.

2. מלבי״ם.

3. רש״י מבאר כי נעמי אמרה לרות ״ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך״ ואחר כך ״וירדת הגורן״ והיא לא עשתה כן אלא אמרה אם ארד כשאני מקושטת הפוגע בי והרואה אותי יאמר שאני זונה, לפיכך ירדה בתחלה אל הגורן ורק אחר כך קישטה את עצמה כאשר צותה חמותה.

4. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון