×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טז) וַתָּבוֹא֙ אֶל⁠־חֲמוֹתָ֔הּ וַתֹּ֖אמֶר מִי⁠־אַ֣תְּ בִּתִּ֑י וַתַּ֨גֶּד⁠־לָ֔הּ אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂה⁠־לָ֖הּא הָאִֽישׁ׃
She came to her mother-in-law. She said, "Who are you,⁠1 my daughter?⁠" She told her all that the man had done for her.
1. Who are you | מִי אַתְּ – See Lekach Tov and Ibn Ezra, that due to the darkness of the early morning, Naomi was not sure who it was. If so, though, one might question why she then calls her, "my daughter". Alternatively: "How did it go with you?⁠" or "What happened with you", reading the word "מי" (who) to mean "מה" (what), as per its usage in Shofetim 13:17 (Ibn Janach, R"Y Kara, and compare the similar "מָה אַתֶּם" in Shofetim 18:8).
א. עָשָׂה⁠־לָ֖הּ =א (אין געיה)
• ל=עָֽשָׂה⁠־לָ֖הּ (געיה)
תרגום כתוביםרות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזראפסאודו-רש״יעמנואל הרומיר״י אבן כספיעקדת יצחקשד״למלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲתָת לְוָת חַמוֹתָה בִּקְרִיצְתָא וַאֲמַרַת מַן אַתְּ בְּרַתִּי וְחַוִּיאַת לַהּ יָת כָּל מַה דַּעֲבַד לַהּ גּוּבְרָא עַל פּוּם מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ בְּרוּחַ נְבוּאָה דְּאִתְגַּלִּיאַת לֵיהּ עֲבַד לַהּ.
[ד] וַתָּבֹא אֶל חֲמוֹתָהּ וַתֹּאמֶר מִי אַתְּ בִּתִּי – וְכִי לֹא הָיְתָה מַכִּירָה, אֶלָּא אָמְרָה לָהּ מָה אַתְּ פְּנוּיָה אוֹ אֵשֶׁת אִישׁ. אָמְרָה לָהּ פְּנוּיָה. וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ.
פדכ׳לת...
ונכנסה1 ...
1. קש: פלמא גאת - וכאשר נכנסה.
פלמא גאת אלי חמאתהא, קאלת מא פעלת יא אבנתי, פאכ׳ברתהא, בגמיע מא צנע להא אלרגל מן אלכ׳יר.
ותבא אל – וכאשר באה אל חמותה אמרה מה עשית בתי ותגד לה את כל הטובות אשר עשה לה האיש.
ותבא אל חמותה ותאמר מי את – וכי לא היתה מכירה יש לומר שעדיין לא האיר היום ונעמי היתה ישנה עדיין ויש לומר אמ׳ לה מי את כלומר פנויה או אשת איש ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש.
ותבא אל חמותה ותאמר מי את בתי – פתרונו: מה מצאת בתי, וכן הוא אומר: ויבאו אל אחיהם {וגו׳} ויאמרו {להם אחיהם} מיא אתם (שופטים י״ח:ח׳) שפתרונו: מה מצאתם.⁠1
ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש – שהבטיחה לכונסה.
1. השוו רש״י ור״י קרא שופטים י״ח:ח׳.
א. בנוסחאות שלנו: ״מה״.
מי את בתי – מה עשית את בתי.
ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש – שאמר לגאלה, אם לא יגאלנה הקרוב ממנו, דודו או בן דודו1 היה.
1. השוו ללשון הפסוק בויקרא כ״ה:מ״ט.
מי את בתי – יתכן שלא ראתה אותה, שפתחה לה הדלת להכנס כמנהג, וקצר הכתוב לאמר: אנכי רות אמתך.⁠1 וכמוהו: קראן לו ויאכל לחם, ויואל משה (שמות ב׳:כ׳-כ״א).
ויאמר רבי יונה המדקדק כי: מי תחת מה, והטעם: מה היה לך. ואמר: כי כמוהו: מי שמך (שופטים י״ג:י״ז), כי אין משפט ׳מי׳ שימצא על העניין כי עם בן אדם.
ולפי דעתי: מי שמך (שופטים י״ג:י״ז) שם העצם.⁠א על כן אמרה מי על הענין.
עשה לה האיש – השבועה.
1. השוו ללשון הפסוק ברות ג׳:ט׳.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י לונדון 24896 חסר: ״ולפי דעתי... העצם״.
WHO ART THOU, MY DAUGHTER? Naomi possibly did not see Ruth [before Ruth entered the house], for, as is the custom, Naomi opened the door for Ruth to enter.⁠1 Scripture is being brief [for it leaves out Ruth's reply] "I am Ruth your maidservant.⁠"2 We find the same in: "call him (Moses), that he may eat bread" (Exodus 2:20), and, "And Moses was content [to dwell with the man, and he gave Moses Zipporah his daughter"] (Exodus 2:21).⁠3
Rabbi Jonah the grammarian says that the word mi (who) is in place of the word mah (what).⁠4 The meaning of mi at bitti (who art thou, my daughter) is 'what [my daughter] did you experience?'5 Rabbi Jonah says that the same is the case with mi shemekha (what is thy name?) 6 (Judges 13:17). He says this7 because the word mi (who) is always used concerning a person.⁠8 It is not used for a question regarding a fact.⁠9 According to my opinion10 shemekha in Judges (13:17) is a noun. 11 She12 (Naomi) asked about the situation.⁠13
ALL THAT THE MAN HAD DONE TO HER. The oath that he swore.
1. Naomi asked, "who art thou, my daughter?⁠" before she opened the door.
2. Our verse reads: "And when she came to her mother-in-law, she (Naomi) said: 'Who art thou, my daughter?' And she told her all that the man had done to her.⁠" The verse should be understood as reading: And when she came to her mother-in-law, she (Naomi) said: 'Who art thou, my daughter?' She replied: "I am Ruth your maidservant. And she told her all that the man had done to her.⁠"
3. Scripture omits telling us that Jethro's daughters invited Moses to break bread with them.
4. Our verse reads mi at bitti. This literally means 'Who art thou, my daughter? Unlike Ibn Ezra who believes that Naomi did not know who enterd her house, Rabbi Jonah believes that Naomi knew who was before her. Thus the question 'Who art thou, my daughter?' is out of place.
5. Mi at bitti should be read as if written mah at bitti, "what is with you my daughter", that is, what did you experience? What happened to you?
6. Rabbi Jonah says mi shemekha (What is thy name?) should be understood as if written mah shemekha? (what is thy name?) for mi shemekha means who is your name?
7. That the word mi (who) has the meaning of mah in Judges 13:17.
8. When asking who are you? It is not used to ascertain a name.
9. Such as, what is your name.
10. Ibn Ezra disagrees with Rabbi Jonah's interpretation of Judges 13:7. He believes that it cannot be used as proof to Rabbi Judah's interpretation of our verse.
11. It consists of the noun shem plus the second person pronominal suffix kha. Ibn Ezra believes that one can use the word mi when speaking of a person. "Mi shemekha" is another way of saying "mah shemekha" (Fillwarg).
12. According to Rabbi Judah.
13. Thus she should have said, mah at and not mi at.
מי את בתי – לפי שעדיין בקר היה, ״בטרם יכיר איש את רעיהו״ (רות ג׳:י״ד).
ותאמר מי את בתי – עניינו כשהוא בא אל חמותה בטרם יכיר איש את רעהו ודפקה הדלת, אז אמרה נעמי ״מי את בתי״, וקצר הכתוב ולא הגיד תשובת רות, ויש להאמין כי השיבה ״אנכי רות אמתך״, ודרך הכתוב לקצר, וכן ״קראו לו ויאכל״ ולא הזכיר שקראוהו ואכל, רק אמר מיד אחריו ״ויואל משה לשבת את האיש״ וכאלה רבים. ורבי יונה המדקדק כתב כי מי במקום הזה הוא תמורת מה, כלומר מה העניין אשר קרך, או מה שהיה לך, והוצרך אל זה הדוחק בעבור שלא {142} נזכר שהשיבה רות ״אנכי רות אמתך״.
ותגד לה – ר״ל שהגידה רות לנעמי את כל אשר עשה לה האיש, כלומר הדברים שהיו לה עמה ו⁠[ה]⁠שבועהא שנשבע לה.
א. נוסף מעל למילה.
מי את בתי – אין דקדוק בעברי על מלת מי, כי לפעמים כמו מה, ויפול גם על בלתי מדבר. אבל דעתי כי נעמי לא הכירה בהבדל מיחד מן המיחד, ואם הכירה כי היא אשה, וכן: ויאמר מי את (רות ג׳:ט׳). ומבואר משקול הדעת כי רות דפקה בדלת אשר עדיין היתה נעמי שוכבת על מטתה נים ולא נים, וקצר הכתוב, כי לא כתב: ותען אנכי רות, וכן קראן לו ויאכל לחם (שמות ב׳:כ׳), ורבים כן.
עשה לי האיש – לא עשה בה מעשה במשוש לפי מה שקדם אבל דברי פה, וכן: אשר עשה לו בנו הקטן (בראשית ט׳:כ״ד), וכבר פרשתיו.
ותבא אל חמותה ותאמר מי את בתי – שאלה ממנה המהות מהנדון אשר עליו שלחה אל בועז בלילה ההוא והיא הגידה לה את כל אשר עשה לה האיש וגו׳ כתרגומו וחויאת לה ית כל מה דעבד לה גברא על פום מימר מן קדם נבואה דאתגליאת ליה עבד לה. והטעם חמותה שאלה ממנו מהות הנדון. והיא הגידה לה את כל הנמשך בו. ואת כל אשר עשה לה האיש אמרה גם כן לחמותה והוא נתינת השש שעורים ומאשר אמר אליה שהיה רומז הסך ממנין ההוא.
{מי את בתי – איך נפל הדבר. (הואיל משה בשם שד״ל)}
ותבא אל חמותה – ר״ל שבדרך הלך עמה רק כשבא אל העיר אז נפרדו הוא בא אל העיר לבדו והיא באה אל חמותה לבדה, ותאמר מי את, מבואר שגם כשבאה לבית חמותה היה בטרם יכיר איש את רעהו ולכן שאלה מי הוא הבא, ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש, ר״ל שנשבע לה שתגאל בכל אופן אם ע״י טוב אם על ידו.
מי את בתי – איך נפל הדבר. שד״ל.
עשה לה – שקיבלה בסבר פנים יפות.
מי את בתי – וכי לא היתה מכירה, אלא אמרה לה מה את, פנויה או אשת איש.⁠1 (שם)
1. והעיר בני השנון כמר מאיר שי׳ דדרשת המדרש בנויה על מה שמצינו לפעמים דהלשון מי ומה מתחלפין, כמו (שופטים י״ג י״ז) ויאמר מנוח אל מלאך ה׳ מי שמך, במקום מה שמך, וכן יתפרש הלשון מי לך כל המחנה (פ׳ וישלח) מה לך, כפירש״י שם, ועוד הרבה. וטעם החילוף הוא משום דבכלל אותיות אהו״י רגילותו להתחלף זב״ז, ונכון.
וַתָּבוֹא רות אֶל חֲמוֹתָהּ ונעמי לא זיהתה אותה1 וַתֹּאמֶר לה נעמי מִי אַתְּ בִּתִּי?2 וַתַּגֶּד לָהּ אנכי רות אמתך3, וסיפרה לה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ בועז, שנשבע לה לטפל בגאולתה4:
1. כי לא ראתה אותה לפני שפתחה לה את הדלת להיכנס ולכן שאלה מי זה כמנהג, אבן עזרא. או בגלל שהגיעה בשעה שעדיין היה חושך, מלבי״ם.
2. מה מצבך, האם את עדיין פנויה או כבר אשת איש, רות רבה. ור״י קרא מבאר מה מצאת.
3. אבן עזרא.
4. ר״י קרא, אבן עזרא, מלבי״ם.
תרגום כתוביםרות רבהרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזראפסאודו-רש״יעמנואל הרומיר״י אבן כספיעקדת יצחקשד״למלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144