Rut 3 – רות ג‏ – Mikraot Gedolot

וּכְעַן אֲרוּם בְּקוּשְׁטָא אֲרוּם פָּרִיק אֲנָא וְאַף אִית פָּרִיק אָחֳרָן דְּחָזֵי לֵיהּ לְמִפְרַק יַתִּיר מִנִּי.

מפני מה התחיל מפתה בדברים מפני שצפה ברוח הקדש שמלך המשיח עתיד לעמוד הימנה ולא גילה לה לפיכך אמר לה ועתה כי אמנם כי גואל אנכי וגו׳. אם נכתב ולא נקרא.

כי גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני – זה טוב, ר׳ יהושע בן לוי אמר טוב ואלימלך ושלמון אחים היו, ובועז בן אחיו. אשר לאחינו לאלימלך, מכאן שקורא אדם לדודו אחיו.

ואלאן אן חקא נסיבא אנא ואיצ׳א ליס הנא נסיב אולא מני.

ועתה אם¹ באמת קרוב אני וגם אין² כאן קרוב קודם³ לי.

1. רבינו מתרגם לפי הכתיב ׳כי אם גואל אנכי׳, והיינו שמה שאמר לה שיעשה לה כל מה שביקשה, הוא רק אם אכן אין קרוב אחר הקודם לו לגאול. [וצריך לקרוא ׳אן׳ בפתחה ולא בכסרה, שאם לא כן אין מתיישב מה שסיים שאין גואל קרוב ממנו]. גם רש״י כתב שתיבת ׳אם׳ כתיב ולא קרי, כי ׳אם׳ הוא לשון ספק, כביכול ספק אם אכן גואל אנכי, וטעם הספק כי יש גואל קרוב ממני. וראה להלן שגם לדעת רבינו מבואר הטעם שהקרי הוא בלי ׳אם׳. אך בקיב קרא ותרגום: באמת גואל אני ואין עוד גואל קרוב ממני.

2. כיון שתרגם רבינו לפי הכתיב ׳אם׳, תיקן הלשון שעיקר הנידון הוא לפי הצד שאין קרוב קודם לו, שהרי אם יש קרוב קודם לו, לא יקח אותה.

3. רבינו שינה ׳קרוב ממני׳ ל׳קודם לי׳, ו׳יש׳ ל׳אין כאן׳. כיון שלדעתו היו גם בועז וגם הגואל השני אחי אלימלך, כמבואר להלן (ד, א). ואם כן לא היה הגואל קרוב יותר ממנו, אלא שקודם הוא לו בגאולה, לפי שהיה היבם הגדול, וכמבואר להלן (ד, ו). ועל כן אין הגואל הגדול יכול לדחות לגמרי את בועז, שרק לעניין נישואי אשת המת שאינה נישאת לשנים, מצוה בגדול אם ירצה (וכן כתבו מדעתם ביפה ענף רו״ר ו, ג, משבצות זהב), אך בגאולת השדה כולם שווים לגאול יחד, ולכן היה הנידון אם יגאלו את השדה יחד והגדול יקח את רות לאשה, או שבועז יגאל הכל לבדו ויקח את רות לאשה, ולכן כשהעיד בועז עליו את הזקנים וכל העם שבשער, אמר להם שיהיו עדים על כך שהוא גואל הכל לבדו, וכמבואר להלן (ד, ז). ולכן כאן לא אמר שיש נידון אם יש קרוב יותר ממנו אלא רק אם יש קרוב קודם לו לשאת אותה לאשה. וכעי״ז כתב בספר דקדוקי הטעמים המיוחס לר״א בן אשר, שאין ספק שיש גואל קרוב יותר, אך יש ספק אם יגאל, וכתב שלכן תיבת ׳אם׳ היא כתיב ולא קרי. אך קיב קרא ותרגום: קרוב ממני, והוא כדעת הסוברים שבועז היה בן אחי אלימלך. ובעיקר שיטת רבינו שבועז היה אחי אלימלך ראה עוד בהערה להלן (ד, א).

ואיצ׳א חקא אני ולייא, ולאכן, עאד מוגוד ולייא אקרב מני.

כי אמנם – אמת הדבר.

^אקרוב ממני – שהוא אח ואני בן אח.

א. בדפוסים מאוחרים נוסף כאן: ״ועתה כי אמנם – אם כתיב ולא קרי, כלומר משמע ספק, ודאי יש גואל קרוב ממנו. אמר רבי יהושע בן לוי: שלמון ואלימלך וטוב אחים היו, ומהו אשר לאחינו לאלימלך (רות ד׳:ג׳), לעולם קורא אדם את דודו אחיו, כענין שנאמר: וישמע אברם כי נשבה אחיו (בראשית י״ד:י״ד), והלא אברהם דודו היה. כך היה בועז לאלימלך בן אחיו, קרובו של מחלון, אבל טוב היה קרוב יותר.⁠״ ביאור זה חסר בכ״י.

[Now, though it is true that – אִם [=if] is written but not read, i.e., it conveys uncertainty [who will be the actual redeemer], for there is surely a redeemer closer than I.⁠¹ (Another version: "כִּי אִם" conveys doubt, but it is certain [that he was a definite redeemer]).⁠² Rabbi Yehoshua the son of Levi said, "Salmone, Elimelech, and Tov were brothers. Then what is the meaning [of the statement by Bo'az], "which belonged to our brother, to Elimelech"? A person always refers to his uncle as his brother, as the matter is stated, "And Avrom heard that his brother was captured.⁠"³ Now was not Avraham his [Lot's] uncle?⁠⁴ So was Bo'az, Elimelech's nephew, a relative of Machlon, but Tov was more closely related.]

Even closer than I – For he [Tov] is a brother, and I am a brother's son [i.e., nephew].⁠⁵

1. The kinsman was Elimelech's brother whereas Bo'az was only his nephew.

2. I.e., without the word אם to indicate that there was actually no uncertainty, i.e., that Bo'az knew that he would indeed be the one to redeem her.

3. Bereshit 14:14.

4. Lot's father Haran, was Avraham's brother; see Bereshit 11:27.

5. And therefore he has priority.

ועתה כי אמנם – אם כת׳ ולא קרי כלומר אם משמע ספק מי גואל כי גואל ודאי יש גואל קרוב ממני אמ״ר יהושע בן לוי שלמון ואלימלך וטוב אחים היו ומהו אשר לאחינו לאלימלך לעולם אדם קורא לדודו אחיו כענין שנאמר (בראשית י״ד:י״ד) וישמע אברם כי נשבה אחיו והלא אברם דודו של לוט היה כך היה בועז בן אחיו של אלימלך קרובו של מחלון אבל טוב היה קרוב יותר שהיה אחי אביו.

אמנם כי גואל אני – כדברייך.

ממני – יותר ממני. (כ״י המבורג 32 עם חתימה של ״ר׳ שמ׳⁠ ⁠⁠״)

מ״ם אמנם נוסף כמ״ם חנם.

IT IS TRUE. The mem in Amnam (it is true) is superfluous.⁠¹

1. It has no grammatical significance. It is not a root letter, nor is it a suffix.

קרוב ממני – והוא מותר לך והוא ראוי לגאול קודם ממני.

{141} אמנם - המ״ם נוסף כמ״ם חינם ריקם, וענין הפסוק כן ועתה יש לי לחשוב בדבר זה כי באמ⁠[ת]⁠^א דעי כי גואל אנכי, כלומר אני קרוב לאשך המת, ולו משפט הגאולה, וגם יש ~~דברים~~ גואל אחר ~~שהוא קרוב~~ שהוא קרוב אל המת יותר ממני. ויש אומרים כי וגם יש גואל קרוב ממני, ר״ל וגם יש גואל אחר למת שהוא קרוב ממקומי ודר אצל ביתי והפירוש הראשון יותר נכון בעניין.

א. נראה שבמקור כתוב באמ׳.

ועתה כי אמנם כי אם גואל אנכי וגו׳ – ר״ל ואם אמרתי לעשות ככל אשר אמרת אלי הוא בתנאי. וזה כי אף שאני מגואליך יש גואל קרוב ממני.

ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי. אם כתיב ולא קרי על פי הגמר׳ דנדרים פרק ד׳ ובמסורת טפי עלייהו אחריני כמו שנמסרו כאן במ״ג ועיין מ״ש בירמיה ל״ב בס״ד וברש״י ושרש ישי ואגרת שמואל ובספר גאולת הגר כתוב דמה שכתוב אם לרמוז שספק בידו אם גואל הוא מצד היכולת שככה תש כחו וזקן.

ועתה – ר״ל אמנם ליבמך עתה תיכף א״א, כי אמנם הגם שזה אמת כי גואל אנכי, בכ״ז לא אוכל ליבמך עתה באשר וגם יש גואל קרוב ממני והוא קודם לזה, וע״כ.

כי גאל – הכתיב כי אם גואל והקרי כי גואל – הלכה למשה מסיני הוא.⁠¹ (נדרים ל״ז:)

1. כמש״כ לעיל פסוק ה׳ אות ה׳.

וְעַתָּה כִּי אָמְנָם שזה אמת¹ כִּי (אם² כתיב) גֹאֵל אָנֹכִי כדברייך³, בכל זאת לא אוכל לייבם אותך עתה⁴ וְזאת משום שבנוסף אלי גַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי והוא קודם לי⁵, שהוא אח ואני בן אח⁶:

1. מלבי״ם.

2. ״אִם״ כתיב ולא קרי, כלומר משמע יש ספק אם הוא הגואל, כך משמע מרש״י.

3. ר״י קרא.

4. מלבי״ם.

5. מלבי״ם.

6. אמר רבי יהושע בן לוי שלמון ואלימלך וטוב (הגואל השני) אחים היו, רש״י.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון