How happy are the perfect of way, who walk in the Torah of the LORD.
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳ – אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כ׳:ז׳) מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. ואם בניו אשריהם בעבורו הוא על אחת כמה וכמה. הקב״ה לא בקש מאברהם אלא שיהיה תמים שנאמר (בראשית י״ז:א׳) התהלך לפני והיה תמים. וכן אמר משה לישראל (דברים י״ח:י״ג) תמים תהיה עם ה׳ אלהיך. לפני ה׳ אלהיך אין כתיב כאן אלא עם ה׳ אלהיך. ואם היית תמים הרי אתה עם ה׳ אלהיך למה שאף הוא תמים שנאמר בו (שם ל״ב:ד׳) הצור תמים פעלו. ישראל תמימים והתורה תמימה שנאמר (תהלים י״ט:ח׳) תורת ה׳ תמימה. לכן נאמר אשרי תמימי דרך. תמימים וחסידים היו דור המדבר. וכן היה רבי אליעזר אומר אמר להם הקב״ה (שם נ׳:ה׳) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. שלא קבלו ישראל את התורה י״ב מיל לפניהם וי״ב מיל לאחריהם על כל דבור ודבור. לכן נאמר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳. בתמימות קבלו ישראל את התורה. אמר להם (ויקרא ז׳:כ״ג) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. ולא אמר להם למה אלא קבלו עליהם. אמר להם (שם י״ט:כ״ג) כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו וגו׳. ולא אמר להם למה אלא קבלו עליהם. ואף על פי שקבלו עליהם לא אמרו לו מה שכרנו שנעשה אותם. לכך נאמר אשרי תמימי דרך וגו׳.
אשרי תמימי דרך (כתיב ברמז תרי״א). אמר דוד ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני, וכתיב שמר תם וראה ישר, וכתיב הולך בתוך ילך בטח זה אברהם התהלך לפני והיה תמים. וכן משה אמר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך למה הצור תמים פעלו ותורתו תמימה תורת ה׳ תמימה, וכתיב מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו.
טובא אצחא אלטריק, אלסאלכין פי תוריהֵ אללה.
אשרי ההולכים בדרך הנכונה המתהלכים לפי תורת ה׳.
(הקדמה) בכתב היד אשו העתקתי ממנו בילדותי את פירוש רבינו לתהלים ואשר הזכרתיו במבוא מצאתי לפני מזמור זה לשון זה, ונראה ברור שהוא לשון הלבלר אשר העתיק את הספר, וז״ל: ״ופי הד׳ה אלחרוף מן אלת׳מאניה אלמפרוצ׳ה עדותיך פי ב.ד.ה.מ.נ.פ.צ.ר. תקאל שלמים והו תביין אלואו. וסאיר ד׳לר תקאל עדתיך. לא גיר ד׳לך פי אלכל״ תרגומו: ובאותיות הללו השמיניות הקבועות עדותיך באותות ב,ד,ה,מ,נ,פ,צ,ר. נאמרים שלמים כלומר בבטוי הוו, וכל היתר נאמרים עדתך, ואין זולת אלה בכולם.
(הקדמה) כל מזמור זה דברים אמורים בלשון העבד הצדיק, והכוונה בו צווי מה׳ לעבדיו שיעשו ככל האמור בו כדי שיהא אפשר להם לומר כדברים האלה והם צודקים.
(הקדמה) ג׳מיע הד׳א אלמזמור כלאם מורד עלי לסאן אלעבד אלצאלח, ואלגרץ׳ פיה אמר מן אללה לעבאדה אן יעמלוא במת׳ל מא פיה חתי אמכנוא אן יקולון מת׳ל הד׳ה אלמקאלאת והם צאדקון.
אשרי תמימי דרך – אלפא ביתא זה עשה בחליו, וכל המזמור מדבר בדברי תורה, לפי שבחוליו מבטל תלמוד תורה, לפיכך מספר בטוב טובה.
אשרי תמימי דרך – אלה המאה ושבעים וששהא פסוקים שהם אל״ף בי״ת כבר הזכיר בעל המסורת כי אין פסוק שאין שם זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק או מצוה או משפט או דבר חוץ מפסוק אחד והוא ערוב עבדך לטוב (תהלים קי״ט:קכ״ב) וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים כי יש אומרים שלא חברם דוד.
אשרי – דרך – משרת אחר וכן הוא ההולכים בדרך תורת י״י.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. ״וששה״ חסר בכ״י מנטובה 13.
HAPPY ARE THEY THAT ARE UPRIGHT IN THE WAY. The master of the Mesorah1 has already noted that the following one hundred and thirty-six verses, which are arranged alphabetically, do not contain any verse which does not mention one of the following words: way (derekh), law (Torah), testimonies (edut), precepts (pikkudim), saying (amirah), statute (chok), commandment (mitzvah), ordinance (mishpat), or word (davar). The only exception to the aforementioned is the verse which reads, Be surety for Thy servant for good (verse 122).
I have already noted at the beginning of this book what the commentaries say regarding these verses.2 For there are those who say that King David did not compose them.3
IN THE WAY. The word derekh (way) is to be read as if it were written twice. The second half of our verse is to be interpreted as if it were written, “Who walk in the way of the law of the Lord.”4
1. The Mesorah refers to the tradition regarding the general format of scripture, such as spelling, vowels, accents, chapter breaks, and verses. The sages who transmitted these rules are known as the ba’ale ha-mesorah.
2. This reference is to the verses which make up our psalm. “The psalm Happy are they that are upright in the way was composed by one of the young men of Israel who was honored by one of the Babylonian kings (Ibn Ezra, Introduction to the Book of Psalms).” The book of Daniel relates that the king of Babylon told his chief officer to “bring in certain of the children of Israel, and of the seed royal, and of the nobles … such as had ability to stand in the king’s palace; and that he should teach them the learning and the tongue of the Chaldeans (Dan.1:3-4) … [that] they might stand before the king.”(Dan. 1:3-5) The youths chosen (Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah) kept Jewish law and did not eat forbidden food. They lived on pulse and water. Nevertheless, they were hale and healthy. Scripture tells us, “Now as for these four youths, God gave them knowledge and skill in all learning and wisdom; and Daniel had understanding in all visions and dreams. And at the end of the days which the king had appointed for bringing them in, the chief of the officers brought them in before Nebuchadnezzar. And the king spoke with them; and among them all was found none like Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah; therefore stood they before the king. And in all matters of wisdom and understanding that the king inquired of them, he found them ten times better than all the magicians and enchanters that were in all his realm. And Daniel continued even unto the first year of King Cyrus” (Ibid., v. 20). The commentator quoted by Ibn Ezra believes that one of the above-mentioned youths or someone like them composed this psalm, for it speaks of the happiness of those who follow God’s laws.
3. See Ibn Ezra’s introduction to the Book of Psalms.
4. One does not “walk in the Law.” One walks in the way outlined by the Torah. Hence Ibn Ezra’s comment.
אשרי תמימי דרך – נראה לפי הפשט1 שזה אמר דוד בשעה שברח מפני אבשלום [ואז הזכיר לפני הקב״ה]א מעשיו הטובים שעשה בימי שאול, שלא חטא לא בו ולא באנשיו.2 ואעפ״י שהיה נרדף, לא רצה לנקום ממנו לא הוא ולא אנשיו. שהרבה פעמים היו אומרים אנשיו שהיה הורג את שאול, והוא משיבם: חלילה לי משלוח ידי במשיח י״י (שמואל א כ״ו:י״א). והם שמעו לעצתו, ולא רצו גם הם לחטוא בשאול ואנשיו, כדכתיב בשמואל: וישסע דוד את אנשיו בדברים (שמואל א כ״ד:ז׳) ולא הניחם לקום להרג את שאול. ועל מה ששמעו לעצתו, התחיל לאשרם אשרי לאילו תמימי דרך שהלכו בתורת {י״י}.
1. הפירוש מרחיב בפסוק ט״ז ושם משיג על הצעת הרקע למזמור המופיעה בפירוש המיוחס לרשב״ם.
2. השוו רש״י תהלים קמ״ד:י׳ שה׳ הציל את שאול מליהרג ואת דוד מלהרוג.
א. שורה זו קטועה והשחזור על פי ההקשר.
(הקדמה) המזמור הזה הוא נכבד מאד, וחברו דוד על שמונה אלפה ביתא. כי בכל אות יש בו שמנה פסוקים, ובכל פסוק יש בו דרך, או תורה, או עדות, או פקודים, או מצוה, או אמירה, או דבור, או משפט, או צדק, או אמונה, או חוקים. ואלה המלות הם חלקי כל התורה. ועתה אבאר אלה השמות, כדי שלא אצטרך לבארם בכל פסוק ופסוק.
תורה – היא תכונת המצות היאך נעשות, כמו: תורת החטאת, תורת האשם (ויקרא ו׳:י״ח), וכן בשאר המצות.
דרך – הוא תיקון המדות, מה הוא חנון, אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה רחום וכן בשאר המדות.
חוקים – המצות שלא נגלה טעמם.
מצות – אשר נאמר בהם מצוה, כגון שלוח טמאים והפרת נדרים וכיוצא בהן.
משפטים – הם הדינין שבין אדם לחבירו.
עדות – המצות אשר הם עדות וזכר, כמו שבת ומועדים, ציצית ותפילין, וכיוצא בהן.
פקודים – הם המצות שהשכל מורה עליהם, שהם כפיקדון וכדבר גנוז בלב האדם.
צדק – הוא צדוק המצות, כי בצדק נאמרו.
דיבור ואמירה – הם כלל לכל המצות. וזכר דיבור ואמירה גם כן, להבטחה שהבטיח האל. וזכר גם כן דבור לכינוי רצונו בבריאת העולם.
וכן אמונה – קיום דברו בבריאת העולם.
וכאשר זכר כל אלה השמות, כל אחד בפסוק, אין דעתו על השם ההוא לבדו, אלא זכר האחד והוא הדין לאחרים. ופעמים זכר שנים בפסוק אחד. ויש בו פסוקים אמר בעת צרתו בברחו, או בעת צרות אחרות. ובחברו המזמור כלל אלה הפסוקים בו, לפי שהצרה ההיא היתה מטרידה אותו מלהתעסק בתורה ובחכמה.
ועתה יש לשאול: למה חבר המזמור הזה על שמונה אלפי ביתות, ולא על פחות ולא על יותר? כי במקומות אחרים שזוכר לחשבון שבעה או עשרה, אינם דוקא, אלא לסך חשבון כמו שביארנו במקומות אחרים. כי השבעה בעבור שבעה גלגלים, שבהם שבעה כוכבי לכת שמשמשין בעולם. וכן כל ימי העולם הולכים שבעה שבעה, כי כן יצירת העולם בששה ימים, ובשביעי שבת. וכן עשרה, לפי שהוא סוף החשבון. אבל שמנה לא נמצא בשום מקום שהוא לסוף חשבון, ולא לסך חשבון, אלא שהוא חשבון דוקא. אם כן למה כיון דוד לזה החשבון?
והנראה בעיני, כי לפי שהמזמור הזה כולו הולך על מצות, ומשפטים, וחקים, והדומה להם, וכלם בנויים על דרך השכל וחכמה, והדרכים שבהם נקנות החכמה ומדות האדם הם שבעה, ועליהם נאמר: חצבה עמודיה שבעה (משלי ט׳:א׳). והם: חמשה חושים שמדות האדם מיוחסין עליהם, כמו שפירש החכם רבי שלמה בן גבירול, וגם במה שלא זכר הוא החושים ליחסם לדרכי החכמה, כי בארבעה החושים מבואר הוא: כי בעינים יראה האדם בספרי החכמה, ובאזניו ישמע מפי התלמידים, ובפה ידבר מה שלמד ומלמד לאחרים. ובידו יכתוב הספרים. ומה שצריך לבאר הוא חוש הריח, והוא מיוחס אל החכמה, לפי שנקבי האף הקרובים לשני חללי המוח המוקדמים, שבהם כח הציורי. ודרך הששי הוא הגדת המגידים, והוא דבר שלא נדע באחד החושים. אבל הוא דבר ברור אצלו. והנה יגידו המגידים, כי קונשטאניטא בעולם. ואם הוא לא הלך שם, ולא ראה אותה, אבל לפי שכל אשר היו שם מגידים עניינה ואין מכחיש ביניהם, יתברר אצלו שהוא כך. וגם בדרכי החכמה יצטרך הגדת המגידים, כי מדרכי החכמה יגלו בבוחן הנבראים, ואינם ידועים אצל כל אדם, אבל ישמעו מפי המגידים. כענין שאמר האל לאיוב: הידעת עת לדת יעלי סלע וחולל אילות תשמור (איוב ל״ט:א׳). וכן כל כיוצא בדברים שבחנו בדרכי החכמה בנבראים. והדרך שביעי ראיות שכל וידיעתו, וזה הדרך חזק מכלם.
ונשאר דרך אחד שאינו מדרכי החכמה, ואין השכל מורה עליו, אלא שהוא עמוד גדול ויותר חזק לכל בעלי תורה, היא הקבלה, שחייבים אנו להאמין בה על כל פנים. ובה יתאמת בנפשותינו ויתחזק בלבותינו כי משה רבינו ע״ה כתוב התורה מפי האל יתברך וחידוש העולם, ומעשה בראשית, וענין האבות, והאותות הגדולות אשר ראו אבותינו במצרים, ובמדבר, וקריעת ים סוף, והירדן, ומעמד הר סיני, ועמידת חמה ולבנה ליהושע, ושאר הנפלאות הכתובות ע״י הנביאים, אשר לא ראו עינינו, ולא שמעו אזנינו, ולא יורה עליהם השכל, ולא נתנו ליבחן. כי הגדת המגידים נתן ליבחן, אבל זה לא ניתן ליבחן. אלא יתאמת אצלינו מפי הספרים, אשר הם ירושה מאבות, דור אחר דור. והקבלה הזאת נכונה אצלינו, ונתקעה בלבותינו כאלו ראו עינינו, ושמעו אזנינו, והורה עלינו שכלינו, ויותר. כי ההרגשות מכזבין לפעמים, וגם בשכלו יטעה אדם לפעמים כשאין דרכי המופת ברורים אליו. אבל הקבלה אשר שהיא ירושה מאבות דור אחר דור לא נמצא בה מכחיש בכל האומות, וגם כל הספרים שנכתבו בה ממזרח שמש עד מבואו,1 לא יכחיש אחד את חבירו. לפיכך נתבררה הקבלה אצלנו בלא שום ספק עד ששבה הקבלה אצלנו כמו שכל.א לפיכך חבר דוד זה המזמור על שמנה אלפא ביתות כנגד שמנה הדרכים שביארנו. והנה זה מבואר. ונשוב לבאר הפסוקים אשר במזמור.
(א) אמר: אשרי תמימי דרך – ומי הם האנשים שהם תמימי דרך, שדרכן תמימה ושלימה? אותם שהולכים בתורת י״י – כלומר, שלומדין התורה, כי לא יהיה דרכו שלם אם לא ילמד התורה, כמו שאמרו רז״ל: אין בור ירא חטא.
ויש מפרשים: ההולכים בדרך תורת י״י. ודרך שזכר עומד במקום שנים, כי דרך תורת י״י היא השלמה והתמה.
ויש לפרש עוד כמו הפוך: אשרי ההולכים בתורת י״י תמימי דרך – כלומר, הלומדים כשהם תמימי דרך, שיעשה מעשה התמימות מלימודם, כלומר שאינם עומדים על הדין הקצוב, אלא עושין לפנים משורת הדין.
א. כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״עד ששבה... כמו שכל״.
(הקדמה) בזה המזמור הנעשה באל״ף בי״ת1, אמר המלך דוד שהתורה האלקית היא דרך החיים מכוון לאשר2 את ישראל לחיי עולם, וביקש רחמים על עצמו ועל ישראל מאת האל יתברך, שהוא ידריכם ויעזרם להבין החלק העיוני בתורתו3 - שהוא ידיעת גודל הבורא יתברך המוליד יראתו, וידיעת דרכי טובו המולידים אהבתו - ולהבין כמו כן את החלק המעשי ממנה4 הנחלק אל ׳עדות׳ - שהם מצוות מכוונות להרים מכשול מדרך עמנו5, ואל ׳פקודים׳ - שהם מצוות מכוונות שייטיב האדם לזולתו דרך מינוי על זה6, כמצות ׳ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו׳ (דברים א טז), ׳הוכח תוכיח׳ (ויקרא יט יז) וזולתם, ואל ׳חוקים׳ - והם מצוות שאין טעמם במדיניות מבואר, ואל ׳משפטים׳ אשר יעשה אותם האדם וחי בהם7. וביקש המלך הנזכר8 מאת האל יתברך שיהיה עוזר לו ולעמו בזה, שיוכלו להתעסק בידיעת תורתו ומצוותיו ולשמרם, וזה בהאיר עיני שכלם להבין, ולהסיר מהם המונעים מזה. וכאשר ברוח הקודש ניבא וראה את צרת שעבוד מלכויות ואת קיבוץ גלויות ומלחמת גוג וחבלי המשיח וישועתו, עמד והתפלל בזה על כולם9. ואמר:
א
(א)אשרי תמימי דרך. מאושרים הם אותם השלמים באותו ה׳דרך׳ שנתן האל יתברך לעמו להשיג חיי עולם וחיי שעה, כאמרו (שמות לב ח) ׳הדרך אשר צויתים׳, והם ההולכים בתורת ה׳10 - שהיא החלק העיוני11, כאמרו (שמות כד יב) ׳והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם׳12:
1. לא פירש כאן המשמעות של סדר האלפא-ביתא במזמור, אך בפתיחתו לשיעורים מבואר: ׳אמר הגאון, כל מקום שנמצא מזמור באלפא ביתא, נושאו הוא אם להוכיח העוברים על התורה הכתובה באל״ף בי״ת, או לאשר המקיימים התורה כולה מאל״ף ועד תי״ו׳. וכמובן, מזמור זה הפותח ב׳אשרי׳ הוא לאשר את המקיימים, כמו שכותב רבינו בהמשך כאן.
2. לתת אושר.
3. הנקרא ׳התורה בראשונה ובעצמות׳, כמו שכתב רבינו בכוונות התורה ׳ולמען השיג זה [שלימות האדם] נתן בתורתו חלק עיוני הנקרא ׳תורה׳ בראשונה ובעצמות, וחלק מעשי הנקרא ׳מצווה׳ באמת, כאמרו יתברך (שמות כד יב) ׳והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם׳ ׳. וכן פירש בשמות שם: ׳ ׳התורה׳, החלק העיוני ממנה, ׳והמצווה׳, הוא חלק המעשי ממנה׳.
4. שהוא ׳המצוה׳.
5. ׳ ו׳עדות׳ - הם החלק מהמעשים שהכתוב מעיד עליהם ׳לא תעשה זה - פן יבואך זה׳, כמו ׳לא תתחתן׳ וגו׳ – ׳כי יסיר׳ (דברים ז ג-ד), ׳לא ירבה׳ – ׳פן יטה׳ (שיעורים).
6. ׳פקודים׳ לשון ציווי ופקודה, כלומר, מצוות שבין אדם לחבירו הנעשות בכך שהאדם מצווה ומוכיח את חבירו.
7. לשה״כ בויקרא (יח ה). כלומר שהם דרכי חיים במדיניות, שעל פיהם יהיו חייו המדינים של האדם. וראה רד״ק מש״כ בביאור לשונות אלה. ובכוונות התורה כתב רבינו שישנם שבעה סוגים של מצוות מעשיות, והחלוקה שכתב שם שונה לגמרי מדבריו כאן.
8. דוד. ונראה שהדגיש כן שוב, כי האבע״ז הביא דיעות שפרק זה לא כתבו דוד.
9. מאות כ׳ ואילך.
10. אשרי תמימי דרך, ומי הם האנשים שהם תמימי דרך, שדרכם תמימה ושׁלֵמה? אותם שהולכים בתורת ה׳, כלומר שלומדין התורה (רד״ק).
11. כן כתב לעיל (א ב) ׳כי אם בתורת ה׳ - בחלק העיוני, לדעת אותו, ליראה ולאהבה׳. ולעומת זאת נקראת ׳המצוה׳ שם ׳תורתו׳ של האדם.
12. בשמות לב שם הנזכר ׳סרו מהר מן הדרך אשר ציויתים׳ פירש רבינו ׳סרו מהר - קודם שאגמור לתת לך מה שיעדתי לתת, והם התורה והמצוה אשר כתבתי׳. נמצינו למדים שהדרך שציוויתים הוא התורה והמצווה אשר כתבתי להורותם. ואף שכאן פירש רבינו רק החלק העיוני, מן השיעורים עולה שכוונתו גם לחלק המעשי, אלא שהמשורר חילק זאת לשני פסוקים, פסוק זה על ה׳תורה׳ ופסוק הבא על ׳המצוה׳, אלא שלפני כן כלל ׳אשרי תמימי דרך׳, ו׳דרך׳ זו כוללת העיוני והמעשי, ושוב פירש, בחלק העיוני ׳ההולכים בתורת ה׳ ׳, ובחלק המעשי ׳נוצרי עדותיו׳.
(א-ג)אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ וגו׳. אלה האנשים הם המאושרים, המשכילים ועושים מעשים טובים1.
על ההשכלה אמר, תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳, שהם המשכילים בתמימות למצוא האמת ולא לקנטר2.
ועל המעשה אמר, אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו. ו׳עדות׳ – הם החלק מהמעשים שהכתוב מעיד עליהם ׳לא תעשה זה – פן יבואך זה׳, כמו ׳לא תתחתן׳ וגו׳ – ׳כי יסיר׳ (דברים ז ג-ד), ׳לא ירבה׳ – ׳פן יטה׳3 (שם י״ז:י״ז).
ואשרי אותם שבְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ בתפילתם בעת צרתם, ואַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה – שלא הזיקו לחביריהם, כי עוונות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר (משנה יומא ח׳:ט׳), ואילו פעלו עוולה, אף על פי ש׳בכל לב ידרשוהו׳, לא ישמע אליהם4: בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. מהו חנון – אף הם חנונים, מהו קדוש – אף הם קדושים5:
3. כתוב שם ׳ולא יסור׳, אך בשלמה שהרבה נשים כתוב (מלכים א׳ י״א:ד׳) ׳נשיו הטו את לבבו׳.
4. ראה מש״כ בנדפס במדבר (טז טו).
5. ראה דברי אבא שאול בשבת (קלג:) ׳מה הוא חנון ורחום – אף אתה היה חנון ורחום׳, והן הן דבריו בתורת כהנים (תחילת קדושים) על ׳קדושים תהיו׳, וברמב״ם (דיעות פ״א ה״ה-ו): ׳מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש׳.
אשרי – ענינו הלול ושבח.
תמימי – מלשון תם.
אשרי תמימי דרך – ההלול והשבח של ההולכים בדרך תמים הוא בעבור כי הולכים בתורת ה׳ זהו דרך חיים ואין זולתה.
תורה, מצות, עדות, פקודים, חוקים, משפטים – תורה היא כלל תורת ה׳ שבאו בה למודים באמונות ודעות ובמדות ובכל הנהגת האדם, ומצות הם מצות התורה בכלל, וחקים הם מצות שאין להם טעם ומשפטים הם בין אדם לחברו ויש להם טעם, ועדות הם הספורים הבאים להעיד על גדולתו של יוצר בראשית והנהגתו והפקודים הם מצות שמופקד בם לזכר ענינים פרטים.
התפלה הזו נאמרה בתמניא אפי, וכאשר דקדקנו בה ראיתי, כי בזו התפלה שהיא ערוכה על שילך בתורת ה׳ וישמור מצותיו, באו בכל סדר ששה פרטים, שהם תורה עדות פקודים מצות חקים משפטים – והם הששה דברים שחשב במזמור השמים מספרים כבוד אל, שבמקום יראת ה׳ אמר פה חקים, גם באו בחרוזים הנותרים דבריך או אמרתיך או דרכים, ובזה נבא אל הבאור.
[תורה:] אשרי תמימי דרך – גדר התום דרך שלא יהיה בדרכו מום וחסרון, והוא מי שדרכו הטוב קבוע לא ישתנה ולא ימוט בשום זמן, והוא ע״י שיעשה כל מעשיו לשם ה׳ לא לשם פניה חיצונית מתועלת עצמו, וזה א״א רק אם הולך בתורת ה׳ – שאז דרכו קבועה עפ״י התורה ויעשה כל מעשיו לשם ה׳ שצוה כן בתורתו, משא״כ הדרכים שתקנו הפילוסופים עפ״י החקירה האנושית, לא יעמדו תמיד, כי אם יעלה על לבו שישיג איזה ריוח ותועלת בדרך ההפך יטה מני דרכו אחר שיסוד דרכו אינו הטוב והאושר רק המועיל ורק השכל האנושי, ובזה קל לנטות מני דרך וא״א שיהיה תמים דרך.
אשרי – רובי המפרשים בבואם לבאר מזמור זה מביאים דברי בעל המסרה שאין במזמור פסוק אחד בלי זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק, או מצוה או משפט או דבר, חוץ מפסוק אחד והוא ערב עבדך לטוב וגו׳. אך אמירה זו או דבר זה הם להוראת הבטחה כגון זכור דבר לעבדך, חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך, א״כ טוב זה הנזכר בפסוק ערב עבדך הוא נרדף להם.
וראב״ע בהקדמתו הביא דעת האומרים שֶנַּעַר בבבל חבר מזמור זה ודחה אותה, ואין לכחד שההכרח להתחיל ח׳ פסוקים זא״ז באות מיוחדת הקשה על המחבר, וכפל כמה פעמים דבריו, מ״מ יש גם במזמור זה דברים נשגבים בלשון זך הראוים לדוד, ובלי ספק אצלנו שהוא ולא אחר חברו.
תמימי דרך – מי אלה שדרכם תמימה? הם ההלכים בתורת ה׳ ואין להם צורך לחדד שכלם למצוא דרך תמימה ילכו בתורת ה׳, והיא התמימה שבדרכים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
How happy those who keep his testimony; with a whole heart they will seek his instruction.
אשרי נוצרי עדותיו – אם נצרת אותה היא נוצרת אותך. וכן שלמה אומר (משלי ד׳:א׳) שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה. (שם ב׳) כי לקח טוב וגו׳. (שם ד׳) ויורני ויאמר לי וגו׳. (שם ו׳) אל תעזבה ותשמרך אהבה ותנצרכה (שם י״ג) החזק במוסר וגו׳. לכך נאמר אשרי נוצרי עדותיו וגו׳. וכן הוא אומר (משלי ו׳:כ״ב) בהתהלכך תנחה אותך וגו׳.
וטובא חאפט׳י שואהדה, ואלמלתמסוה מכ׳לצין.
ואשרי שומרי עדותיו (של ה׳) והדורשים אותו בלב שלם.
אשרי – דבר בתחלה על המרגיל עצמו ללכת בדרך ישרה גם הזכיר עתה שומר העדות שקבל מהאבות ועקרם עדות העין.
HAPPY ARE THEY THAT KEEP HIS TESTIMONIES.1 The psalmist first speaks of one who trains himself to walk on the straight path.2 He now also mentions the one who keeps God’s testimonies (edut) – which he received from the fathers3 – whose basis is the testimony of the eye.4
1. In Hebrew, edut. The reference is to commandments which commemorate historic events, such as Passover.
2. Verse 1.
3. The fathers of the Jewish people.
4. Israel’s ancestors witnessed these events and transmitted what they saw to their descendants.
ואשרי לאותם שהם נוצרי עדותיו של הקב״ה.
עדותיו – הם התראות שהזהיר הקב״ה לישראל: אל תעשו, ואם תעשו, כך וכך יבא להם. וראיה לדבר: העד העיד בנו האיש לאמר (בראשית מ״ג:ג׳). כלומר, מה שהתרה: לא תרצח (שמות כ׳:י״ב)1 הם נצרו, בכל לב היו דורשים את הקב״ה שהיה מצילם מיד שאול ואנשיו, כדי שלא יחטאו בהם.
עניין אחר: אשרי נוצרי עדותיו – אשרי לאותם שנצרו, המתינו מה שסיפר הקב״ה ביד שמואל הנביא לתת לי המלכות, ודרשו בכל לב.
נצרו – המתינו,2 כמו: ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א), נצר ושמר הכל אחד.
1. השווה לשון רש״י בראשית מ״ג:ג׳: ״העד העד – לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים״.
אשרי נצרי עדתיו – אשרי שינצרו אותם וישמרם בעין לבם, מעדותיו שיבינו וידעו בכל לבם, לא בלב ולב כמו אותם שלומדים או עושים המצות לקנות להם שם.
אשרי נוצרי ׳עדותיו׳. המסירות מכשול מדרך עמו1, כמו ׳לא תתחתן בם׳ - ׳כי יסיר את בנך מאחרי׳ (דברים ז ג-ד), ׳לא ירבה לו נשים׳ - ׳ולא יסור לבבו׳ (שם יז יז)2: בכל לב ידרשוהו. בתפילה3:
1. ע״פ לשה״כ בישעיה (נז יד), והוא כמו שפירש בהקדמה שזהו ׳עדות׳.
2. בדברים (ד ב) כתב רבינו ׳ולא תגרעו ממנו לשמור. ולא יחשוב החושב שכאשר תסור סיבת האיסור אצלך לא יהיה חטא לגרוע, כמו שחשב שלמה המלך (סנהדרין כא:) ׳אני ארבה ולא אסור, אני ארבה ולא אשיב׳, ונכשל׳. וראה ישעיה כח י. ובקהלת (ח ז-ח) כתב רבינו ׳כי לפעמים יעשה האדם איזה פועל מסבב עבירה על כל פנים, והוא לא יכיר זה, ובאה מצות האל הקודמת לשומרו ממנה, כענין ׳לא תתחתן בם׳, ׳לא ירבה לו נשים׳ וזולתם, כי כאשר יהיה, כי בעת שיתחיל הקלקול, מי יגיד לו הנמשך לזה באופן שישמר ממנו לעתיד, הנה אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח אחר שהתחיל הקלקול, בהיות יצרו תוקפו לא יוכל להיזהר, ואין שלטון ביום המוות, לא יוכל הכח השכלי להתקומם ולנצח את המתאווה ביום קלקול העבירה וההפסד בה׳.
עדותיו – הם המצות שהם לעדות על חדוש העולם כשבת ומועדים וכיוצא.
בכל לב ידרשוהו – כאשר ידרשוהו בכל לב לדעת תוכן הדבר ואמתתו.
[עדות:] אשרי נוצרי עדותיו – החלק הנקרא עדות הם הספורים המעידים שה׳ ברא העולם וחדשו ושהוא משכיר ומעניש ומשדד הטבע, כמו ספורי מעשה בראשית וענין אדם והדורות עד יציאת מצרים, שמעידים על כל אלה הדברים, והנה הפילוסופים הדורשים וחוקרים בעניני האלהות, אין דורשים בכל לב, כי לבם חלוק ומסופק, אבל הנוצרים עדותיו כבר קבלו יסודות אלה מדרך הקבלה והאמונה ואין מסתפקים עוד, וא״כ דרישתם ועיונם בענינים האלהיים הם בכל לב ובלי שום ספק.
עדתיו – שהוא מעיד ומתרה בבני אדם זאת עשו וייטב לכם.
ידרשוהו – כטעם ותלך לדרש את ה׳ (פרשת תולדות) לשמוע מה בפיו ומה יעיד בם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(ג)אַ֭ףלֹא־פָעֲל֣וּעַוְלָ֑הבִּדְרָכָ֥יוהָלָֽכוּ׃
Yes, they do no injustice; they walk in His ways.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Truly they have not acted deceitfully; in his proper ways they have walked.
אף לא פעלו וגו׳ – מה אף לא פעלו עולה וגו׳ אין האף נוגע בהם למה כי לא פעלו עולה אלא הלכו בדרכיו של הקב״ה. לכך נאמר בדרכיו הלכו.
וטובא מן לם יפעל ג׳ורא איצ׳א, וצאר פי סבלה.
וגם אשרי מה שלא עשה מרמה והתהלך בדרכיו (של ה׳).
אף, וגם אשרי מי שלא עשה עולה, והלך בדרכיו. והנה ״אף״ באה לכלול את מי שלא עשה עולה בכלל האשרי.
״תלבת״ ׳ עכבה שהייה והתמהמהות, ישעיה כט ט.
אף לא פעלו עולה – אשריהם אם כל זה בהם.
בדרכיו הלכו – אף על פי שלא פעלו עולה אין שכרם שלם אלא אם כן בדרכיו הלכו. וכן הוא אומר סור מרע ועשה טוב (תהלים ל״ד:ט״ו, ל״ז:כ״ז), אף על פי שאתה סר מרע אין הכל שלם אלא אם כן תעשה טוב. מדרש אגדה.
Not only have they committed no injustice They are praiseworthy if all this is in them.
they walked in His ways Although they committed no injustice, their reward is incomplete unless they walked in His ways. And so he says: "Shun evil and do good" (Tehillim 43:15). Even though you shun evil, everything is not complete unless you do good. Midrash Aggadah.
אף – אמר ר׳ מרינוס שהוא כמו: אף שוכני בתי חומר (איוב ד׳:י״ט) שלא עשו עולה לעבור פי השם במצות לא תעשה רק הלך בדרכי השם שהם מצות עשה. ויתכן שהוא כמשמעו גם אשר לא עשו עולה יחשב להם כי הלכו בדרכי השם.
YEA, THEY DO NO UNRIGHTEOUSNESS. Rabbi Marinus says that the word af (yea) in Yea, they do no unrighteousness is similar to af (how much more) in How much more them that dwell in houses of clay(Job 4:19).
The meaning of Yea (af), they do no unrighteousness is, “They [certainly] do not violate God’s word; that is, they do not violate any of the negative commandments. On the contrary, they walk in the ways of God; that is, they keep the positive commandments.”1
It is possible that the verse is to be taken according to its plain meaning.2 Our verse is thus to be rendered as follows: “The fact that they do no evil is accounted to their credit, for they walk3 in the ways of God.”
1. Rabbi Marinus renders our verse as follows: “They certainly (af) do no unrighteousness; they walk in His ways.”
2. That is, the word af is to be rendered as “also.”
3. Literally, walked.
אף לא פעלו עולה – אף זה כמו: אף כי אמר אלהים לא תוכלו מכל עץ הגן (בראשית ג׳:א׳), דמקרא דמתרגמינן: בקושטא ארי אמר. כמו כן: אף לא פעלו, באמת הוא הדבר שלא פעלו עוולה, אלא בדרכיו הלכו.1
1. פירוש זה מנוגד לפירוש רש״י שהסביר את ״אַף״ כאף על פי שלא פעלו עוולה.
אף לא פעלו עולה – יש מפרשים: אף זה כמו כל שכן, כמו: אף שוכני בתי חומר (איוב ד׳:י״ט). אם ישמרו עדותיו, והם מצות עשה, כל שכן שישמרו שלא יעשו עולה, שהם מצות לא תעשה, אלא הלכו בדרכיו.
ויש מפרשים: גם אשר לא פעלו עולה יחשב להם כאילו בדרכיו הלכו, כלומר כאלו קיימו מצות עשה. ואינו נכון זה הפירוש, כמו שפירשנו במזמור הראשון. וכן כתוב: סור מרע ועשה טוב (תהלים ל״ד:ט״ו), כי לא יהיה שלם האדם אם יסור מרע, אם לא יעשה טוב. ומה שאמרו ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה, לא אמרו זה אלא במי שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנה.
ויש לפרש עוד: אף לא פעלו עולה – כיון שידרשו י״י בכל לב בטוחים הם שלא פעלו עולה, שלא תזדמן לעולם דבר עבירה לידם. אלא כל ימיהם בדרכיו הלכו, כענין שנאמר: בא ליטהר מסייעין אותו.
אף לא פעלו עולה. למנוע טוב מבעליו1, כמו ׳הוכח תוכיח׳ (ויקרא יט יז), ׳ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו׳ (דברים א טז), ׳ואהבת לרעך׳ (ויקרא יט יח), וזה בשמירת ׳פקודיו׳2: בדרכיו הלכו. ששמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט3:
2. כמו שפירש בהקדמה בהגדרת ׳פיקודים׳. ואף שכאן לא הזכיר הכתוב את הפקודים, הפסוק הבא ׳אתה ציוית פקודיך׳ מחובר לפסוק זה, וכפי המבואר בשיעורים בכוונת רבינו בפסוק הבא.
3. לשה״כ בבראשית (יח יט), הרי ש׳דרכיו׳ הם לעשות ׳צדקה ומשפט׳ שהם ׳הפקודים׳, מצוות שבין אדם לחבירו. ׳אחר שקיבלנו אותו לאלהים, ראוי לנו ללכת בדרכיו לעשות צדקה ומשפט, וממיני הצדקה הם לקט שכחה ופאה האמורים בענין, וזה ביאר באמרו אני ה׳ אלהיכם, כלומר ומכיון שאני אלהיכם וכל אורחותי חסד ואמת, ראוי לכם לשמור מיני הצדקה אלה הרצויים לְפָנַי׳ (ויקרא יט ט-י). ובשיעורים: ׳בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. מהו חנון - אף הם חנונים, מהו קדוש - אף הם קדושים׳.
אף וגו׳ – ר״ל אף אם לא פעלו עולה בשב ואל תעשה לא היה די להם בזה כ״א עוד הלכו בדרכי התורה והמצוה לקיימם בקום ועשה.
פעלו – פעל הוא העסק, וזה הבדלו מן מעשה (כנ״ל כ״ח ד׳).
אף – ומלבד שהעדות מועיל לדרישה ועיון, מועיל ג״כ בחלק המעש שלאחר שעדיות אלה מלמדים דרכי ה׳ והנהגתו להעניש לכל עושי עול כמו שהעניש דור המבול וחטאת סדום והמצרים, עי״כ ישמרו ולא פעלו עולה – אחר שבדרכיו הלכו – ורואין שדרכיו כולם צדק ומשפט אל אמונה ואין עול, ואמר אף לא פעלו עולה שהפעל הוא העסק בדבר (וזה הבדלו מן מעשה) ר״ל אף אין עוסקים בענין שיש בו עולה אף שאין גומרים המעשה.
אף – לא בלבד רדפו אחר עדתיו לטובת עצמם רק נשמרו ג״כ מעשות עולה לנזק אחרים בלכתם בדרכיו (ע״ד והלכת בדרכיו, אחרי ה׳ תלכו, ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט) שהוא מטיב לכל ואין רע יורד מאתו כי גם ענשו טוב לאדם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(ד)אַ֭תָּהצִוִּ֥יתָהפִקֻּדֶ֗יךָלִשְׁמֹ֥רמְאֹֽד׃
You have ordained Your precepts that we should observe them diligently.
You have given your commandments, to keep very much.
אתה צוית פקודיך לשמור מאד – בכל מקום שצוה הקב״ה על התורה צוה אותם בתורה. צוה אותם בנביאים. צוה אותם בכתובים. ואמר הקב״ה (משלי כ״ב:כ׳) הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת. ואומר (דברים ו׳:ג׳) ושמעת ישראל ושמרת לעשות. ואומר (שם ד׳:ט׳) רק השמר לך ושמור נפשך מאד. מהו השמר לך אלא אמר הקב״ה אם שמרת את התורה אני שומר נפשך. לכך נאמר (שם) השמר לך וגו׳ כל ימי חייך. מהו כל ימי חייך אם עשיתה את התורה כל ימי חייך תזכה שתראה בנים ובני בנים. לכן נאמר (שם) והודעתם לבניך ולבני בניך. ואם ראית בנים ובני בנים הרי שלום שנאמר (תהלים קכ״ח:ו׳) וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
אתה צויתה פקודיך לשמור מאד – והיכן צוה בחומש הפקודים, לשמור מאד תשמרו להקריב לי במועדו היא הפרשה האמורה להלן היא הפרשה האמורה כאן, ולמה היא אמורה ושונה ר׳ אחא בשם ר׳ אחא בר פפא שלא יהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהם עכשו שאין אנו מקריבין קרבנות מה נתעסק בהם, אמר הקב״ה הואיל ואתם מתעסקין בהם כאלו אתם מקריבים לפני. ר׳ הונא אמר חורי אין הגליות מתכנסות אלא בשביל המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. שמואל אמר ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית וגו׳, וכי יש צורת הבית עכשו, אלא אמר הקב״ה הואיל ואתם מתעסקין בו כאלו אתם בונים אותו.
דבר אחר בכל מקום צוה הקב״ה על התורה בתורה בנביאים בכתובים, ואמר הקב״ה הלא כתבתי לך שלישים. ואומר השמר לך פן תשכח את הדברים שמור נפשך מאד.
כד׳לך אנת אמרת בפאריצ׳ך, אן תחפט׳ כת׳ירא.
אתה צויתי על המצוות שלך לשמור אותם חזק.
(ד-ה)אחלי – תחנוני, כמו: אחלי אדני (מלכים ב ה׳:ג׳), שהוא תחנון לפני י״י.
THOU HAST ORDAINED THY PRECEPTS. Pikkudekha (Thy precepts) refers to precepts that are implanted in the heart.1
The meaning of Thou hast ordained2 is, “You commanded by the hand of Your prophets.”
The meaning of Thou is, “For You began.”3
1. In other words, pikkudim refer to precepts that are based on reason and implanted in the mind. They are commandments not contingent on place, time, or gender. See Chapter 5 of Yesod Mora and Ibn Ezra on Ps. 19:9.
2. In Hebrew, tzivvita. Literally, “commanded.”
3. Ibn Ezra reads our verses as follows: “Happy are they that are upright in the way, who walk in the law of the Lord. Happy are they that keep His testimonies, who seek Him with the whole heart. Yea, they do no unrighteousness; they walk in His ways. [Why do they act in this manner? They do so] for it was You who first ordained these precepts.”
לפי שאתה ציויתה לשמר מאד פיקודיך, לפיכך הם נזהרו בהם לשמרם.
אתה צוית – למה צוית אותם לשמרם מאד? שלא ישגה בהם אדם, אלא כל לבו יהיה בהם.
אתה צוית [פקודיך] לשמור מאד. באמרך ׳לא תוסיפו, ולא תגרעו׳ (דברים ד ב)1:
1. בקהלת (ז טז) ׳ראוי לשמור המצוות האלהיות בלי תוספת וגרעון, ששניהם חטא׳, ׳כי כשיחטא אדם במצות בוראו בחסר וביתר, יקלקל הכוונה והיא לא תצלח, כמו שהיה הענין במי מריבה, וכן ציווה בקיום המצוות (דברים ד ב) ׳לא תוסיפו׳, ׳ולא תגרעו׳ ׳ (לשון רבינו בשמות ד כא). אך אינו מובן מה עניין זה ל׳פיקודיך׳. אך ראה בשיעורים שביאר זאת היטב: ׳ ׳פקודים׳ - הם המצוות שה׳ יתברך מְמַנֶה האדם על פעולה אחת, כמו שממנה אותנו להוכיח העמית. ואמר ׳לשמור מאוד׳, כי הפקודים האלה לא יכילו לא תוספת ולא גרעון, כמו במצוה הוכחת העמית, הזהירנו שלא להלבין פניו ברבים, וכן שיוכיחיהו עד ה(ו)כאה או עד נזיפה׳. ובויקרא (יט לז) כתב רבינו עה״פ ׳ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה׳ – ׳ביאר שכל שמירת החוקים והמשפטים ראוי שתהיה בלי תוספת ובלי גרעון, כי אמנם מעשי ה׳ ומצוותיו הם בתכלית שלמות, אשר עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע׳.
אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. ׳פקודים׳ – הם המצוות שה׳ יתברך מְמַנֶה האדם על פעולה אחת, כמו שממנה אותנו להוכיח העמית1.
ואמר ׳לשמור מאוד׳, כי הפקודים האלה לא יכילו לא תוספת ולא גרעון2, כמו במצוה הוכחת העמית, הזהירנו שלא להלבין פניו ברבים (ערכין טז:), וכן שיוכיחיהו עד הכאה או עד נזיפה (שם):
אתה צוית פקודיך – ו׳ חסרים וא״ו וסימנהון אתה צויתה פקדיך הנה תאבתי לפקדיך. ואתהלכה ברחבה. זאת היתה לי כמעט כלוני בארץ צעיר אנכי ונבזה וסימנהון אהוזכ״ץ.
אתה – הלא אתה ה׳ צויתה פקודיך ואין ראוי א״כ להקל בהם ראש ונכון הוא לשמור מאוד.
[פקודים:] אתה צוית – הפקודים הם המצות שיש בהם עדות על מעשה ה׳ והשגחתו, כמו מצות תפילין שבת ומועדים וכדומה, ונקראים פקודים שבהם מופקדים הדברים שהם מורים עליהם, וע״ז אחר שהזכיר את העדות מזכיר את הפקודים, שה׳ צוה אותם שעל ידם יזכרו את העדות שהם מופקדים וצרורים בהם, וצריך לשמרם מאד כדברים שבו צרור פנינים ודברים יקרים.
פקדיך – דברים חמורים שצוית ואתה פוקד ומשגיח אם ישמרום אם לא.
Oh that my ways were directed to observe Your statutes!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טָב לִי דְתַקְנָן אוֹרְחָתַי לִמְטַר גְזֵרָתָךְ.
It is good for me that my ways are straight, to keep your decrees.
פטובאי אד׳א ת׳בתת טרקי, עלי חפט׳ רסומך.
ואם כך אשרי (כמה טוב לי) כאשר דרכי תתיצב בשמירת חוקיך.
ואשרי כאשר יכונו דרכי בשמירת פקודיך. והנה אחלי – אשרי ענינו אחד. ורד״ק במכלולו הביא פירוש זה בשם רב האיי גאון, ופלא שלא שם לב שכבר רבינו פירש כן, ויש להניח שרב האיי נמשך אחרי רבנו.
אחלי יכונו דרכי – אל״ף יסוד בתיבה הנופל ממנו לפרקים, כמו אל״ף שבאחוותי באזניכם (איוב י״ג:י״ז), ואל״ף של אסוך שמן (מלכים ב ד׳:ב׳).
אחליי – תפילותיי, אלו הן: שֵיכוֺנן דרכיי, וכן אחלי אדוני לפני הנביא אשר בשמרון וגו׳ (מלכים ב ה׳:ג׳) – צורכי אדוני להתפלל שיהא לפני הנביא אשר בשמרון. ולשון אחליות בלעז שוֺהַיְיט, כאדם האומר הלווי והייתי עשיר, הלווי והייתי חכם.
My prayers are that my ways should be established Heb. אחלי. The "aleph" is a radical that is sometimes dropped, like the "aleph" in: "and my speech (ואחותי) in your ears" (Iyyov 13:17), and the "aleph" of: "a jug (אסוך) of oil" (Melakhim II 4:2). My prayers These prayers of mine are that my ways should be established Likewise: "The supplications (אחלי) for my master should be that he go before the prophet who is in Samaria, etc." (Melakhim II 5:3). The supplications of those who pray should be that he go before the prophet who is in Samaria, and it is an expression of wishes, souhait in French, as a person says, "If only I were a prophet and a sage."
אחלי – כמו אחלי אדוני (מלכים ב ה׳:ג׳) על משקל אשרי האיש (תהלים א׳:א׳), כמו: כל חפצי ורצוני ושאלתי שיכונו דרכי.
OH, THAT MY WAYS WERE DIRECTED. Achalai (oh, that) is similar to achale (would that) in Would that my lord(2 Kings 5:3). It follows the form of ashre (happy is) in Happy is the man(Psalms 1:1).1 The meaning of achalai yikkonu derakhai (oh, that my ways were directed) is, “all my desire, will, and request is that my ways be directed to observe Your statutes.”
1. It is similarly vocalized.
אחלי – כמו: ויחל משה (שמות ל״ב:י״א), וכמו: אחלה אדני את פני הנביא (מלכים ב ה׳:ג׳). כלומר: בקשתי היה זו שיכונו דרכי כדי לשמר חקיך.1
1. בדומה לרש״י ומיוחס לרשב״ם, ובניגוד לר״י קרא מלכים ב׳ ה׳:ג׳ המפרש גם את פסוקנו: ״כמו: אחלי יכונו דרכי (תהלים קי״ט:ה׳), שפתרונו אשריני אם יכונו דרכיי, אף כאן אשרי אדוני״.
אחלי – תחנתי ובקשתי לפניך, שיכונו דרכי לשמור חקיך – כלומר שלא יטרידוני עסקי העולם שלא אוכל לשמור חקיך. זה אני מבקש ממך, שתשמרני מטרדת העולם, כדי שאמצא לבי ועצמי פנוי לשמור חוקיך.
ואחלי – כמו: אחלי אדוני לפני הנביא (מלכים ב ה׳:ג׳), והם מענין ויחל משה (שמות ל״ב:י״א), והאל״ף נוספת.
(ה-ז)אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך. שלא ימנעו מזה יצר הרע ואומות העולם המשיבים עליהם1, אז לא אבוש [בהביטי אל כל מצוותיך]2, וכמו כן אודךבלמדי ׳משפטי׳ צדקך - בטעמי המצוות:
1. אחלי - תחינותי ובקשתי לפניך, אבקש מה׳ שיהיו דרכי נכונים, ר״ל לסייע אותי מן השמים (רד״ק, מצודות). וביקש זאת דווקא על החוקים שהגויים מאנים בהם את ישראל כמו שאמרו חז״ל ביומא (סז:) ׳ואת חקתי תשמרו - דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת חזיר, ולבישת שעטנז, וחליצת יבמה, וטהרת מצורע, ושעיר המשתלח. ושמא תאמר מעשה תוהו הם - תלמוד לומר אני ה׳ - אני ה׳ חקקתיו, ואין לך רשות להרהר בהן׳. ואף שלשונו משמע שמבקש שיוכל לשמור את החוקים למרות הגויים המשיבים, מדבריו בשיעורים מבואר שכוונתו לפרש שיוכל לשמור בכך שיבין את טעמם הנעלם. וזהו שאמר ׳אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך׳, כי כשיביט ויבין את כל מצוות, שוב לא יבוש מן המלעיגים.
2. ראה אבע״ז ׳מצותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם על כן לא אבוש׳.
(ה-ו)אַחֲלַי הם שיִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר ׳חֻקֶּיךָ׳ להבין טעמם הנעלם, ואם אבין טעם החוקים שהוא נסתר, כל שכן שאָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל ׳מִצְוֹתֶיךָ׳ – שטעמם מבואר:
אחלי – ענין בקשה כמו אחלי אדוני לפני הנביא (מלכים ב ה׳:ג׳).
אחלי – אבקש מה׳ שיהיו דרכי נכונים לשמור חוקיך ר״ל לסייע אותי מן השמים.
אחלי – תפלה ובקשה, כמו חל נא את פני ה׳ והא׳ נוספת.
[חקים:] אחלי – אמנם החלק הנקרא חקים שהם המצות שאין להם טעם, והם מתנגדים ליצר הלב, כי היצר משיב עליהם אחר שלא נודע טעמם, וכל עוד שדרכי האדם אינם שלמים עם ה׳ בקל שישמע ליצרו ויעבור עליהם, ולכן בקש שיהיו דרכיו מוכנים על אופן שישמור את החקים.
אחלי – אשרַי ואשרי חלקי! (עיין מה שכתבתי א׳:א׳).
יכנו – על כן ובסיס שלא ימוטו, שלא ימשול בי יצרי ויתעני מני דרך.
חקיך – דברים עקריים בדתך, הגוים הקדמונים חקקו עיקרי דתיהם על אבן.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Then I will not be disappointed when I look to all your commandments.
פאני לא אכ׳יב חיניד׳, ענד אלתפאתי אלי ג׳מיע וצאיאך.
שהרי אינני מתאכזב (שאקבל את שכרי) כאשר אני אפנה אל מצוותיך.
אז, כי אני אז לא אתאכזב.
אז – מצוותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם, על כן: לא אבוש.
THEN … ALL THY COMMANDMENTS. Mitzvotekha (Thy commandments) refers to the positive commandments. Scripture did not tell us why some of these precepts were commanded. When the psalmist looks on these commandments with the eye of the intellect, he will come to know the reason for them. Scripture therefore reads, then should I not be ashamed.
ויודע אני שלא אבוש אז, כשאביט לעשות כל מצותיך.
אז לא אבוש – כי מי שאינו שומר המצות, ראוי לו שיבוש כשיבין במצות הכתובות. כי אם הוא גנב, ויביט ויבין בספר, ויראה: לא תגנוב, באמת יבוש ויכלם.
אז – כשהיו דרכי נכונים אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך כי מי שלא קיים המצות הוא בוש ונכלם כשרואה המצות ההם כתובים בתורה.
[מצות:] אז לא אבוש – כי המצות רובם י״ל טעם, אולם אם יבעט בהחקים ולא יקבל רק דברים שידע טעמם, יבוש אם יביט אל כל המצות, שגם במצות יש רבים שלא כל אדם ישיג טעמם האמתי, ואם כן יבוש אם ימצא מקצת מצות שלא יבין טעמם, אמנם אחר שיקבל גם את החקים שטעמם נסתר לגמרי בשיאמין שה׳ יודע סודם, כ״ש שישמור המצות שמושכלים קצת הגם שלא ישיג כל פרטיהם.
בהביטי – פעל הביט מורה ראיה מרחוק, ושרש נבט בלשון ארמי צמח ובצבץ (כיון דנבט נבט, תלמוד בבלי תענית ד׳) ודבר צומח יגדל יום יום כן דבר רחוק והולך ומתקרב ילך הלוך וגדל, וכן ויבט הפלשתי ויראה את דוד (שמואל א׳ י״ז:מ״ב) עיני בשר לי ולא אוכל לבוא עד תכלית מחקר מצותיך (מצות עשה או ל״ת כשבת ומילה ומאכלות אסורות וביאות אסורות) לידע כשרונן, מ״מ אני צופהו מרחוק וכל יום יתברר יותר לעיני, ומי יתן ולא אתעה מהן כי אז בהביני תועלתן לא אבוש בעצמי לאמר מה עשיתי!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will give thanks in your presence with uprightness of heart, when I learn the judgments of your righteousness.
ואשכרך בסהלהֵ קלב, עלי תעלמי אחכאם עדלך.
ואני אודה לך ביישוב הלב על שלמדת אותי את משפטי צדקך.
בלמדי, על למדי משפטי צדקך.
אודך בלמדי משפטי צדקך – שהם דיני נפשות וממון וכולם צדק.
I WILL GIVE THANKS UNTO THEE … WHEN I LEARN THY RIGHTEOUS ORDINANCES. Mishpete tzidkekha (Thy righteous ordinances) refers to laws dealing with capital punishment and ordinances dealing with monetary issues. They are all righteous.
אודך ביושר לבב בלומדי משפטי צדקך – מה שאני מלומד לסבול יסורין ששלחת עלי והוצאתני מהם בצדקתך, בזה אוכל להודות לך ביושר לבב, שלא חטאתי בהם.
אודך – כי הם ילמדוני להודות לך ביושר לבב, בלמדי והביני כי כלם משפטי צדקך.
בלמדי – כשאלמוד משפטי צדקך אדע אז איך אודך ביושר לבב.
ישר לבב – שלא נמצא שום עקום בלב, וגדרו התבאר בפי׳ משלי.
[משפטים:] אודך – אולם החלק הנקרא משפטים שכולם טעמם מבואר ומושג ע״י התבונה, אמר שעל החלק הזה אודך ביושר לבב – ומבואר אצלנו ששם ישר נאמר על הבינה, ויושר לבב הוא מי שבינת לבו רחבה עד שמשיג כל דבר ע״י בינתו שהוא כח חד העובר בין כל הדברים להשיג ולהוציא דבר מדבר, וכשלבו מלא רוח בינה נקרא יושר לבב, וזה יהיה בלמדי משפטי צדקך כי ילמדם ויבין צדקם וישרם.
אודך וגו׳ – כשאהיה למוד ורגיל בהבנת משפטיך (בנוגע בין אדם לחברו) כי צדיקים המה, אודה לך בלב ישר, כי הבנתם תישר לבי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will keep your decrees; do not abandon me utterly.
ואד׳ אחפט׳ רסומך, פלא תתרכני ואענני ג׳דא.
וכאשר אשמור את חוקיך אם כך אל תעזוב אותי ותענה לי הרבה.
את, וכאשר אשמר חקיך אל תעזבני ועזרני מאד. הוסיף ״ועזרני״ כדי שלא יהא משמע אל תעזבני מאד, אבל מעט אין בכך כלום.
את – אמר ר׳ משה: עד מאד דבק עם חקיך, כמו: ולא כחדו מאבותם (איוב ט״ו:י״ח).
ובן בלעם אמר: כי עד מאד כמו לעד.
ולפי דעתי: כי אני אשמר חקיך ואתה אל תעזבני עד מאד. והטעם עזיבה שלא אוכל לשומרם.
I WILL OBSERVE THY STATUTES. Rabbi Moses says that ad me’od (utterly)1 is connected to Thy statutes (chukkekha).2 Compare this to and have not hid it from their fathers(Job 15:18).3
Ben Bilam says that ad me’od (utterly) means, “forever.”4
According to my opinion, the verse is to be understood as follows. [The psalmist first says,] “I will observe Your commandments.” [He then says,] “Do not forsake me very much5 (ad me’od); that is, do not forsake me to such a point that I will not to be able to observe Your commandments.”
1. Literally, “very much.” The last clause in our verse reads, do not forsake me utterly. This may imply that God should slightly forsake the psalmist. Hence Rabbi Moses’ interpretation.
2. According to this interpretation, our verse reads, “I will observe Thy statutes to the utmost; O, forsake me not.”
3. Translated literally. Job 15:18 literally reads, That which wise men relate (yagidu) and have not hidden from their fathers (khichadu me-avotam). According to Ibn Ezra, this should be interpreted as if it were written, “That which wise men relate from their fathers (yagidu me-avotam) and have not hidden it.” In other words, me-avotam is connected to yagidu even though it does not directly follow it. The same is the case with ad me’od (utterly) and Thy statutes (chukkekha) in our verse.
4. According to Ben Bilam, the meaning of our verse is, “I will observe Thy statutes; O, forsake me not forever.”
5. Ibn Ezra renders ad me’od as very much.
את חוקיך אשמר – המלכות שנתת לי לחק עולם שמרתי, המתנתי, וכמו: ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א).1 ולא רציתי לחטוא, לפיכך אל תעזביני גם עתה עד מאד, שהרי עתה הרבה סבלתי.
1. השוו הפירוש למעלה קי״ט:ב׳.
את חקיך אשמור – עד מאד – דבק עם אשמור, כמו שאמר למעלה: לשמור מאד. כלומר, בדעתי וברצוני לשמור מאד חוקיך, בכל לבי ובכל כחי, גם אתה אל תעזבני, אלא עזרני בשמירתם.
ואדוני אבי ז״ל פירש: את חוקיך אשמור, ואתה אל תעזבני עד שאגיעה לשומרם מאד.
וכמו כן את חקיך אשמור בכל לב, אז אל תעזבני עד מאד1 - אף על פי שאין יראת שמים בידיך2, שכבר נתת הבחירה, ׳אל תעזבני׳ מכל וכל3, אבל תן איזה עזר והטיה להטות לבבי אליך4:
1. כלומר, בדעתי וברצוני לשמור חוקיך בכל לבי ובכל כחי, גם אתה אל תעזבני אלא עזרני בשמירתם (ע״פ רד״ק).
3. ׳אל תעזבני עד מאוד׳ – אל תעזוב אותי לגמרי, ולא כרד״ק שסירס הפסוק כאילו כתוב ׳את חוקיך אשמור עד מאוד׳.
4. בבראשית (מח טז) כתב רבינו: ׳ולכן התפלל עליהם שיהיו מוכנים ונעזרים לעבודת האל יתעלה באופן שיהיו ראויים להתייחס לאברהם וליצחק, על דרך יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה את שְׁמֶךָ (תהלים פו יא)׳. ואבע״ז ביאר ׳אל תעזבני׳, שלא תשים אותי במצב שלא אוכל לשומרם.
אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד. רק פקח עיניך והשגיח עלי השגחת הצדיקים, והיא על דרך ׳רגלי חסידיו ישמור׳ (שמואל א׳ ב׳:ט׳)1:
עד מאוד – הוא הפוך כאילו אמר את חוקיך אשמור עד מאוד ר״ל מחשבתי לשמור מאוד חוקיך לכן אל תעזבני לבל יהיה לי שום מניעה.
עד מאד – דבוק עם חקיך אשמור.
[חקים:] את חקיך – הוסיף שע״י שיבין היטב החלק הנקרא משפטים, עי״כ ישמור מאד את החקים, אף שלא נודע טעמם, כי ממה שימצא בינה במשפטים ידע כי יש דעה והשכל גם בהחקים, כמ״ש אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, שע״י שיראו שהמשפטים צדיקים יבינו כי כן גם החקים צודקים ויש בהם טעמים מחוכמים, וז״ש שע״י המשפטים את חקיך אשמור עד מאד – ואתה ה׳ אל תעזבני בהשפעת רוח קדשך ממרום על זה.
את חקיך אשמר – עד מאד, אל תעזבני והיה בעזרי לבלתי אטשם, או הוא ע״ד אנה ה׳ תשכחני נצח (למעלה י״ג:א׳) לא אתרעם אם תעזבני מעט ותביא עלי צרות, כי ידעתי בעצמי כי ראויות לי (וכן כתב אח״כ ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני), רק אל תעזבני לאורך ימים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
In what way shall a youth purify his way? To keep [it] as your words.
במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך – אמר שלמה (משלי ג׳:ו׳) בכל דרכיך דעהו. אם ידעת להקב״ה בכל דבר ודבר הוא יישר אורחותיך. וכן דוד אומר (תהלים ט״ז:ח׳) שויתי ה׳ לנגדי תמיד. ובשביל ששויתי ה׳ לנגדי תמיד לכן שמח לבי ויגל כבודי וגו׳. מהו אף בשרי ישכון לבטח אלא אמר דוד יודע אני שאין הרמה שולטת בבשרי. וכך הם הצדיקים נוחים בלא רמה למה ששוקדים ושוחרים וחוקרים באי זה דבר יבואו לחיי העולם הבא. לכך דוד אמר תודיעני אורח חיים. וכן משה אמר להקב״ה (שמות ל״ג:י״ג) ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך. וכן הוא אומר (תהלים כ״ה:ה׳) הדריכני באמתך ולמדני. וכן הוא אומר (שם כ״ז:י״א) הורני ה׳ דרכך וגו׳. וכתיב (ירמיהו ו׳:ט״ז) כה אמר ה׳ עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם אי זה הדרך הטוב ולכו בה. ראו באי זה דרך הלך אברהם ובאי זה דרך הלך נמרוד ואי זה מהם הצליח. באי זה דרך הלך יעקב ובאי זה דרך הלך עשו ואי זה מהם הצליח.
במה יזכה נער את ארחו – הדא הוא דכתיב חנוך לנער על פי דרכו וכתיב גם במעלליו יתנכר נער. את ארחו תודיעני אורח חיים, כל ארחות ה׳ חסד ואמת.
וזאת אני מבקש לדעת ממך על ידי מה יזכך האדם את דרכיו כדי שישמור אותם לפי הצווי שלך.
כמה, והנני מבקש במה זה יזכה האדם את דרכיו כדי שישמרם בהתאם לדבריך. והנה לשמר מוסב על ארחו.
במה יזכה את ארחו – כשיזקין יעמד לו הזכות אם ישמר דבריך.
כשהתחיל מנערותו לשמר דבריך – שהרי לא חטא מעולם.
במה – אמר ר׳ משה: תשובת במה היא לשמור והשמור ארחו.
ולפי דעתי: שהוא קשור בפסוק העליון שאמר את חקיך אשמור (תהלים קי״ט:ח׳) אף על פי שלא אוכל לשמרם כראוי כדבריך.
WHEREWITHAL. Rabbi Moses says that the answer to Wherewithal shall a young man keep his way pure? is, By taking heed thereto according to Thy word. His way is that which is heeded.1
According to my opinion, our verse is connected to the previous verse. The previous verse says, I will observe Thy statutes. This verse continues with, “even though I cannot2 keep Your statutes precisely according to Your word.”
1. According to this interpretation, our verse should be understood as follows: “Wherewithal shall a young man keep his way pure? By heeding his way according to Thy word.”
2. This is Ibn Ezra’s paraphrase of Wherewithal shall a young man keep his way pure? According to Ibn Ezra, Wherewithal shall a young man keep his way pure, taking heed according to Thy word is not a question. It is a statement indicating that it is very hard for a young man to keep God’s word perfectly.
במה יזכה נער את ארחו – במה היה יכול לזכות זה אבשלום שהוא נער. ותמצא בשמואל שקרא דוד לאבשלום נער, דכתיב: לאט לי לנער אבשלום (שמואל ב י״ח:ה׳).
לשמור כדבריך – היה לו לשמור כמה שדברת בתורתך כבד את אביך ואת אמך (שמות כ׳:י״א). והיה מזכה את דרכו, אבל עתה חייב את דרכו, שלא שמר דבריך.
במה יזכה נער את ארחו – באר בזה כי לא יהיה דרך האדם זך בלימוד לבד אלא במעשה, שישמור כמו שלומד, זהו: לשמור כדבריך. כי אם ילמוד ולא יעשה כלמודו, אין זך אלא מכוער.
וזכר נער להודיע כי כמו שחייב אדם לחנוך הנער בלימוד, כך צריך לחנכו מקטנותו במעשה, שישמור לעשות מה שלומד, כמו שאמרו רז״ל: שחייב אדם לחנך את הקטנים במצות. ואז יהיה זך ארחו אם ישמור לעשות דבר האל יתברך כמו שלומד. ואם יתחיל זה מנערותו, וירגיל עצמו בזה באמת, יזכה אורחו בזה, ולעולם יהיה זך ארחו. כי אם בנערותו יצא מדרך הנערות, ויעשה מעשה זך וישר, כל שכן כשיהיה גדול. כמו שאמר שלמה: גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו (משלי כ׳:י״א) – אז יתנכר מנערותו, ויאמרו עליו אין זה נער, שאינו עושה מעשה נער. ואם נאמר זה בנער, שצריך לזכות ארחו, כל שכן בגדול, ויהיה תלמודו ומעשיו שוים.
(הקדמה) ב
(ט)במה יזכה נער את ארחו. באיזה נסיון ׳יזכה נער את ארחו׳ להשמר ממכשול עון, ׳כי תמול אנחנו ולא נדע׳ (איוב ח ט)1:
1. ׳צעירים אנחנו לימים כאילו ביום אתמול נולדנו ולא נדע׳ (מצודות), שלא נוכל לעמוד על אמתת הדבר לדעת אותו ע״י הבחינה והנסיון, שהבחינה לא תהיה אלא ברבות הימים ורב זמן, ואנחנו זה מקרוב נולדנו, וימינו דומים כצל החולף מהרה, וא״א לדעת הכל בזמן קצר כזה, רק צריכים אנו לסמוך על הקבלה הנמשכת מדור דור, אשר הם בחנו הדברים ברבות הימים והקורות (מלבי״ם). וכיון שאין לנער נסיון, שאל דוד המלך איך יישמר, ׳במה יזכה׳ ובאיזה ניסיון ישמור את עצמו, כי ׳מה ששאלתי ממך (פסוק ה) ׳יכונו דרכי לשמור חוקיך׳, הוא יען וביען אי אפשר בטבע להשיג זה רק בסייעתא דשמיא׳ (שיעורים).
יאמר, מה ששאלתי ממך (פסוק ה) ׳יכונו דרכי לשמור חוקיך׳, הוא יען וביען אי אפשר בטבע להשיג זה רק בסייעתא דשמיא, כי בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ – לא פחות לא יתר1:
1. ׳כדבריך׳ – ׳לשמור מאוד׳ (פסוק ד).
במה – באיזה ענין יעשה את ארחו זכאי בעת ירגיל עצמו מנערותו לילך באורח מישור.
לשמור כדברך – ר״ל לא יאמר אי אפשי בעבירה אלא יאמר אפשי בו אבל אשמור בדבר ה׳.
ארחו – ההבדל בין דרך, ארח, עי׳ למעלה (כ״ה ד׳).
[דברים:] במה יזכה – נגד מ״ש אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳ שלא יצויר שיהיה דרכו תמים רק ע״י התורה, הוסיף כי חוץ מזה, הגם שיוכל לזכות את דרכו לא יוכל לזכות את ארחו – שיש הבדל בין דרך ובין ארח, שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע, וארח הוא המסתעף מן הדרך הגדול והולך אל הצד, והדרך הגדול כמו דרך הרחמים דרך הנדיבות דרך הענוה וכדומה הוא נטוע בכל הנפשות ואפשר שימצאנה האדם בשכלו, רק שאינו תמים רק ע״י התורה, אבל הארחות הקטנות זה א״א שידע כלל משיקול דעתו, כמו בדרך הנדיבות למי ינדב וכמה ינדב ואיך יתנהג בזה בכל עת ובכל מקום ובכל ענין, ובפרט הנער שלא השכיל עדיין בשכלו א״א שידע זאת רק ע״י התורה, ועז״א במה יזכה נער את ארחו – זה א״א רק על ידי שישמור כדברך.
לשמר – למ״ד זו ע״ד לאשמה בה (סוף פרשת ויקרא) לטמאה בה (פרשת אמר) והוראתה קרובה להוראת הבי״ת, בזה יטהר דרכו ויסקלהו בשמרו אותו כדברך, כמו שדברת אתה מלה במלה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
With all my heart I have sought your teaching; do not let me go astray from your commandments.
בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך – הלב הזה הוא מכניס לצדיקים לגן עדן לבן של רשעים מורידם לגיהנם. וכן הוא אומר (ישעיהו סה יג-יד) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו. הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו. וכן היה דוד אומר לשלמה בנו (דברי הימים א כ״ח:ט׳) ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם כי כל לבבות דורש ה׳ וגו׳.
ובקלב מכ׳לץ טלבתך, פלא תצ׳לני מן וצאיאך.
ובלב שלך דרשתיך ואם כך אל תתעה אותי ממצותיך.
אל תשגני, אל תסטני.
אל תשגני – לשון שוגה (יחזקאל מ״ה:כ׳), אל תעשני פתי ממצותיך, שאם יאריך החולי עלי אבטל תורתי ואשכח מצותך והחייני בהם.
בכל – אתה תדע כל לבי ואתה עזרני שלא אשגה.
WITH MY WHOLE HEART HAVE I SOUGHT THEE. You know everything that is in my heart.1 Help me so that I do not err.
1. Literally, You know my entire heart.
אבל אני לא עשיתי כך, אלא בכל לבי דרשתיך – כשהיה שאול רודף אחריי, הייתי דורשך בכל לבי.
ואמרתי כך: אל תשגיני ממצותיך – אל תטעיני לעבור מצותיך, כלומר: אל תמסריני בידו, שמא אהרג אותו ואעבור מצותיך.
1. בדומה למיוחס לרשב״ם, אך הוא מסביר שדוד מבקש מה׳ להסיר חליו כדי שהוא יוכל ללמוד את מצוות ה׳, שלא כמו פירושנו שדוד מבקש מה׳ לשמור עליו שלא יגיע למצב בו יהרוג את שאול ויעבור על מצוות ה׳.
בכל לבי – כי אני כן עשיתי כי מה שלמדתי שמרתי, זהו: בכל לבי דרשתיך – לא בלב ולב, כי התעמקתי בלימוד התורה בעבור המעשה. והמעשה הוא לדרישת האל ולכוונת עבודתו, לא לעשות לו שם בין בני אדם. והואיל ואני דורש אותך בכל לבי, ואתה יודע את לבבי, אל תשגני ממצותיך – כלומר אל תשימני שוגה מהם, אלא עזרני להבינם ולעשותם.
ואמר אל תשגני – כיון שבידו לתת החכמה והבינה, והוא הנותן, כמו שכתוב: ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה (שמות ל״א:ג׳), ואומר: ובלב כל חכם לב נתתי חכמה (שמות ל״א:ו׳), וכן: ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א ג׳:ט׳). אם כן אם הוא יתברך אינו נותן הבינה בלב המבקש אותה, כאילו הוא משגה אותו, ועל דרך הזה אומר: למה תתענו י״י מדרכיך (ישעיהו ס״ג:י״ז) – כי אם תסלק מעלינו טרדת הגלות, נלך בדרכיך, כי לבנו חפץ ללכת בדרכיך, אלא שלא יניחנו הטרדות הקשות המיגעות אותנו בגלות. אם כן, אתה שבידך להוציאנו מצרה לרוחה, ואם לא תעשה ותניחני זה כמה שנים בגלות, הרי הוא כאילו אתה תתענו מדרכיך.
אל תשגגי ממצוותיך. לא תהיה ׳עבירה גוררת עבירה׳1:
1. ע״פ אבות (ד׳:ב׳). ׳תשגני׳ - מלשון שגגה ומשגה, אתה תדע שבכל לבי דרשתיך, ולכן ואתה עזרני שלא אשגה (ע״פ אבע״ז). ובשיעורים מבואר שמה ששאלתי מאתך ש׳דרכי יכונו׳, ׳בכל לבי דרשתיך׳ – ביקשתי זאת בכל לבי, ולפי שאי אפשר שלא יחטא האדם, אבקש שאע״פ שאחטא, לא תגרום עבירה זו לעבירות נוספות. וראה מש״כ רבינו בקהלת בעניין ׳עבירה גוררת עבירה׳.
בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ – כששאלתי זה1. אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ – שאף על פי שאחטא, שאי אפשר שלא אחטא, אל יגרום לי החטא חטא אחר, כי ׳עבירה גוררת עבירה׳ (משנה אבות ד׳:ב׳)2, וזהו אומרו ׳אל תשגני ממצוותיך׳:
אל תשגני – אל תשימני שוגה מלהבין מצותיך ר״ל תן בלבי בינה להבין על בוריה.
תשגני – ההבדל בין שגה ובין שגג בס׳ התו״ה (ויקרא ס׳ רמ״ג).
[מצות:] בכל לבי – נגד מ״ש שנוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, אמר שכבר הגיע למדרגה זו ובכל לבי דרשתיך – אולם לפעמים ע״י רוב הדרישה ישגה במצות ה׳ ויסמך על סברתו ועיונו, כמ״ש שלמה אני ארבה ולא אסור, ויש הבדל בין שגיאה ובין שגגה, ששגיאה הוא טעות עיוני, ושגגה שאחריו מ׳ מורה שע״י שגיאה אינו עושה את הדבר, וע״ז בקש אל תשגני ממצותיך – שלא אטעה ע״י רוב הדרישה לבטל איזה מצוה ממצות התורה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
In my heart I have hidden your word, that I might not sin in your presence.
בלבי צפנתי אמרתך וגו׳ – אין יצר הרע שולט על התורה ומי שהתורה בלבו אין יצר הרע שולט בו ולא נוגע בו. וכן הוא אומר (משלי ח׳:י״ב) אני חכמה שכנתי ערמה. ובמקום ששכנתי סביבותי ערמה. ובערמה אין יצר הרע שולט. וכן הוא אומר (תהלים ל״ז:ל״א) תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. וכן משה אומר (דברים י״א:י״ח) ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם. לכך נאמר בלבי צפנתי אמרתך.
בלבי צפנתי אמרתך – א״ר זעירי א״ר חנינא כל המורה הלכה בפני רבו נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך, רב המנונא ארמי כתיב בלבי צפנתי אמרתך, וכתיב בשרתי צדק בקהל רב, לא קשיא כאן בזמן שעירא היאירי קים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים. מנין שהתורה צריכה ברכה לפניה ולאחריה שנאמר ברוך אתה ה׳ ואחר כך למדני חקיך הרי לפניה ולאחריה וזאת הברכה אשר ברך משה לאחר שאמר השירה ברך, הוי שטעונה ברכה לאחריה.
ופי קלבי קד אד׳כ׳רת אקואלך, לקבל לא אכ׳טי לך.
ובתוך הלב שלי זכרתי מאמריך כדי שלא אחטא לך.
בלבי צפנתי – לא נתתיה להשתכח ממני.
In my heart I hid I did not allow myself to forget it.
בלבי – שם הם תמיד צפונים אמרתך.
THY WORD HAVE I LAID UP IN MY HEART. Your words1 are always hidden in my heart. They are always there.
1. Literally, Your word.
בלבי צפנתי אמרתך שלא אחטא לך.
בלבי צפנתי – אני נזהר שלא אשכחנה, אלא היא צפונה בלבי.
למען לא אחטא לך – כי השוכח יחטא במצוה.
בלבי צפנתי אמרתך. ברית מילה1, שהיא לאות ברית על שאתה לנו לאלקים2: למען לא אחטא לך. בעטיו של נחש3 בעת המשגל4:
1. הנקראת ׳אמרתך׳, כמבואר בשבת (קל.) ׳תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה, דכתיב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב - עדיין עושין אותה בשמחה׳, ופירש רש״י ׳אמירה יחידה שקדמה לשאר אמירות, והיא מילה, שישראל עושין וששים עליה׳. וראה תוספות ומהרש״ל ושבת של מי שם. ובכד הקמח (ערך מילה) כתב: ׳ומה שנקראת אמירה לפי שניתנה באמירה ולא בדבור שנא׳ (בראשית יז) ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור׳. ׳אני נזהר שלא אשכחנה, אלא היא צפונה בלבי׳ (רד״ק).
2. כמו שכתוב בבראשית (יז א) ׳והיה לאות ברית׳, ׳לאות כי חלק ה׳ עמו׳ (לשון רבינו בכוונות התורה), ובבראשית שם פירש רבינו: ׳לאות ברית, זיכרון תמידי ללכת בדרכיו, בהיותו כחותם האדון בעבדו׳. ובדרשה ׳והיית אך שמח׳ כתב רבינו: אמנם בדבר המילה אשר עליה אמר דוד (תהלים קיט קסב) ׳שש אנכי על אמרתך׳, תהיה השמחה בה ראשונה, מצד השגת טוב רוחני בפועל, בהיותה לאות מזכיר תמיד ברית האל יתברך בחסדו עלינו לקדשנו באות ברית קודש לצאן מרעיתו בלתי אמצעי, כאמרו (בראשית יז ז) ׳להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׳, ועל זה הדרך אמרו פרק המילה (מנחות מג:) ׳כשראה דוד עצמו בבית המרחץ׳ וכו׳. ושם איתא ׳בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצווה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו, לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית׳. והיינו ששמח על שיש בו אות המזכיר השגחת ה׳ עליו.
3. ׳עטיו של נחש׳ הוא לשון הגמרא בשבת (נה:), כלומר ׳בעצתו של נחש שהשיא לחוה׳ (רש״י שם). ובשבת (קמו.) מבואר שכשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, וזוהי ׳זוהמת עטיו של נחש׳, הזוהמא שנכנס לאדם על ידי עצתו של נחש.
4. כי לפני שחטאו בעצת הנחש ואכלו מעץ הדעת, ׳היו כל פעולותיהם בכל איבריהם לעשות רצון קונם בלבד, לא להשיג תענוגות נפסדות כלל, באופן שהיתה פעולת המשגל אצלם כפעולת האכילה והשתיה הַמַּסְפֶּקֶת. ובכן היה ענין איברי המשגל אצלם כמו ענין הפה והפנים והידים אצלנו׳ (לשון רבינו בבראשית ב כה). ובדרשה הנזכרת ביאר רבינו את הסיבה השניה לשמחה במצות מילה: ׳תהיה השמחה בה על דרך תקוות הטוב הנצחי, וזה בתיקון הנפש אשר יושג בהסיר קצת עטיו של נחש, על דרך אמרם ז״ל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (לח:) ׳אדם הראשון מושך בערלתו היה׳, וזה בהיותו מגרה בעצמו התאווה יתירה על הטבעית בחטאו בלי ספק׳. ובמו״נ (ח״ג פמ״ט) כתב ׳כן המילה אצלי אחד מטעמים למעט המשגל ולהחליש זה האבר כפי היכולת עד שימעט במעשה הזה... והנזק ההוא הגופני המגיע לאבר ההוא, הוא המכוון, אשר לא יפסד בו דבר מן הפעולות שבהם עמידת האיש ולא תבטל בעבורה ההולדה, אבל תחסר בו התאוה היתרה על הצורך, והיות המילה מחלשת כח הקושי, ופעמים שתחסר ההנאה, הוא דבר שאין ספק בו, כי האבר כשישפך דמו ויוסר מכסהו מתחלת בריאתו, יחלש בלי ספק, ובבאור אמרו החכמים ז״ל הנבעלת לערל קשה לפרוש ממנו, זהו החזק בטעמי המילה אצלי׳.
בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ. שאפילו אבר המשגל שיש בו אות המילה שבו נאמר (פסוק קסב) ׳שש אנכי על אמרתך׳1, אני עוסק בו לשם שמים2לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ3:
1. ׳אמרתך – ברית מילה שהיא לאות ברית על שאתה לנו לאלקים׳ (נדפס), ע״פ שבת (קל.) ׳כגון מילה, דכתיב שש אנכי על אמרתך׳, וראה רש״י שם ובכד הקמח (ערך מילה).
2. שעניין אות הברית הוא להיות ׳תמים׳, ועל ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית י״ז:ז׳) פירש שיהיו כל מעשיו לשם שמים, ראה מש״כ שם בפירוש ובשיעורים. ובדרשה ׳והיית אך שמח׳ כתב: ׳אמנם בדבר המילה אשר עליה אמר דוד ׳שש אנכי על אמרתך׳, תהיה השמחה בה ראשונה מצד השגת טוב רוחני בפועל, בהיותה לאות מזכיר תמיד ברית האל יתברך בחסדו עלינו לקדשנו באות ברית קודש לצאן מרעיתו בלתי אמצעי, כאמרו ׳להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׳, ועל זה הדרך אמרו פרק המילה (מנחות מג:) ׳כשראה דוד עצמו בבית המרחץ׳ ׳.
3. בנדפס: ׳למען לא אחטא לך – בעטיו של נחש בעת המשגל׳.
צפנתי – ענין הטמנה.
בלבי צפנתי – שמורים הם בלבי למען לא אחטא לך כי אם אשכח מה מהם אהיה נלכד בחטא בבלי דעת.
[אמרתך:] בלבי – ונגד מ״ש אף לא פעלו עולה, ע״י שבדרכיו הלכו, בכ״ז יצוייר חטא, כי יש הבדל בין חטא ובין עולה, שמקור העולה הוא בדרכי הבינה, והחטא הוא הנטיה מדרכי החכמה וידוע שאדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, כי החסרון דבוק עמו בטבע, וע״ז אינו מועיל מה שמשיג דרכי ה׳ ויודע בבינתו מה שהוא עולה, שבכ״ז יצויר שיחטא ע״י שיתגבר ציור הרע שבנפש, למשל כח התאוה או הגאוה וכדומה, ונגד זה אין תקנה רק אם אמרות ה׳ צפונים בלבו וחרותים על לוחותיו, שהלב הוא הכח המושל, שמדי יעלה בלבו ציור של איזה חטא ימצא אמרת ה׳ כתוב ומזהיר אותו בל ימשול ציור זה בלבו, בזה ע״י שבלבי צפנתי אמרתך לא אחטא לך.
אמרתך – הבטחתך, ושרש אמר מורה מיעוט דברים כאחד מאמירי וגבוהי ארץ הממעטים מליהם, ומצוים ועבדיהם ממלאים רצונם בעוד ששרש דבר (מלשון ידבר עמים תחתנו, למעלה מ״ז:ד׳) מורה הנהיג אחרים לרצוננו ע״י ויכוח, והקב״ה אומר מעט ועושה הרבה, ואני צופן בלבי הבטחתך לעושים רצונך ובזה אין אני חוטא, וצפן פחות מטמן, ותצפנהו שלשה ירחים (פרשת שמות) והנה טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א) ומקור האחד צף והשני טם שממנו טומטום בלשון חכמים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּרִיךְ אַתְּ יְיָ אַלֵף יָתִי גְזֵרָתָךְ.
Blessed are you, O LORD; teach me your decrees.
אללהם כמא אנת אלמבארך, פעלמני רסומך.
ה׳! כמו שאתה המבורך תלמד אותי את חוקיך.
ברוך, ה׳ כמו שאתה הוא המבורך לכן למדני חוקיך.
ברוך אתה י״י – לו מבורך, למדני חקיך.
ברוך – בעבור שאודה כי אתה ברוך למדני חקיך וזה הוא השכר שאבקש ממך.א
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״ממך״.
BLESSED ART THOU, O LORD. Teach me Thy statutes because I give thanks and say that You are blessed. This1 is the reward that I seek from You.
1. That is, “to teach me Your statutes.”
ברוך אתה י״י – היה מברך את הקב״ה שנתן לו אז לב שלא לחטא.
עניין אחר: אתה אל – שאתה בפי ברוך בכל.
למדיני חקיך – תלמדיני עוד שאהיה מלומד במלכות, שהרי גירשני בני מן המלכות.
חוקיך – קורא מלכות שנדר לו הקב״ה לחק עולם. כדכתיב: כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי עד עולם אכין זרעך (תהלים פ״ט:ד׳-ה׳), וגם במזמור למה רגשו קורא המלכות חק, דכתיב: אספרה אל חק (תהלים ב׳:ז׳).1
1. השוו ר״י קרא תהלים ב׳:ז׳-ח׳: ״כאלו אומר: אספרה משפט המלוכה שנתן לי הקב״ה כשהמליכני״.
ברוך אתה י״י – אני מברך ומודה לך על שלמדתני, ומבקש מלפניך שתלמדני עוד.
(יב-טז)ברוך אתה ה׳. מיטיב תמיד לזולתך1: למדני חקיך. הודיעני הטעם שלהם, כי אמנם בשאר המצוות יגעתי ומצאתי2, בשפתי ספרתי - ה׳משפטים׳3, בדרך ׳עדותיך׳ ששתי, ב׳פקודיך׳ אשיחה, ובכולם הבנתי ואביטה אורחותיך למה צויתם4, לכן בחוקותיך אשתעשע - יהי רצון שאדע טעמם באופן ש׳אשתעשע׳ בהם כמו בשאר המצוות5, ובזה לא אשכח6:
1. ׳ברוך׳ – מקור הברכות, וע״ד שפירש ׳והיה ברכה׳ שכל רצונו להיטיב.
2. כי טעמם מגולה, ועל ידי יגיעת האדם יכול להבינם.
3. ׳כל משפטי פיך׳.
4. ורק בחוקים יגעתי ולא מצאתי.
5. ׳טעם׳ כפשוטו כטעם באוכל, ועל די שיודע טען הדברים נהנה מהם וזוכרם. ׳ כי האדם שמח בעיון אחר שכלה להשכיל, אבל בעודו משכיל קשה בעיניו הדבר׳ (שיעורים).
6. כי בכך שיודע את הטעם מועיל לזכרון ולא ישכח. ובשיעורים מפרש שהיא בקשה אחרת, לאוקמי גירסא.
(יב-טו)בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ. יאמר לפי זה, אני שאלתי מאתך ש׳תלמדני חוקיך׳, בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ – שאני תמיד מספר בם כדי שיהיו מורגלות בפי, בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן. ובזכות שני אלה העניינים, האחד – ש׳בשפתי סיפרתי׳ וגו׳, והשני – ש׳בדרך עדותיך ששתי׳, ראוי אני שבְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ – אבינה לאחריתם1:
1. לשה״כ לעיל (תהלים ע״ג:י״ז), והכוונה כאן שיבין את תכליתם וטעמם.
ברוך – אומר אני ברוך אתה ה׳ על נתינת חוקיך ואשאל ממך שתלמדני אותם ר״ל תן בלבי בינה להבינם.
[חקים:] ברוך אתה ה׳ – נגד מ״ש אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, אמר שכבר נתקבלה תפלתו, והוא שומר חקי ה׳ ומברך ה׳ על זה, אבל הוסיף לבקש למדני חקיך – שילמד אותו תוכן ענינם וסודם בדרך לימוד.
ברוך – יש לתואר זה שתי הוראות, מצליח כמו ברוך טנאך ומשארתך, ומכובד שהכל בורכים וכורעים לפניו, ובבני אדם נתכנו שתי ההוראות, ובאל יתברך שמו לא תתכן כי אם השניה, וכאן רצונו, אני כורע לפניך ומתחנן לאמר למדני חקיך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
With my lips have I told all the ordinances of Your mouth.
א. כֹּ֝֗ל א=כֹּ֝ל (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
בְּסִפְוָתִי אִשְׁתָּעִיתִי כָּל דִינֵי פּוּמָךְ.
With my lips I have recounted all the judgments of your mouth.
וכמא בנטקי, קצצת כת׳יר מן אחכאמך.
וכפי שספרתי בדבור שלי רבים ממשפטיך.
בשפתי, וכשם שבשפתי שחתי הרבה ממשפטיך. החל וכשם והתשובה בפסוק טו.
בשפתי – דבק עם הפסוקא העליון למדני חקיך כי אתה תדע מנהגי שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״הפסוק״.
WITH MY LIPS. This verse is connected to the verse that precedes it. The psalmist says, “Teach me Thy statutes because You know of my practice to relate Your statutes and to teach them to the men of my generation.”
בשפתי סיפרתי כל משפטי פיך – כל משפטים, הם ייסורין שגזרתי עליך בפי, סיפרתים לכל וקיבלתים ברצון, כאשר פירשתי במזמור מכתם לדוד אמרת לי״י חבלים נפלו לי (תהלים ט״ז:ו׳), חבלי מיתה שנפלו לי אני מקבלם בנעימים.
בשפתי – לפי שאמר בלבי צפנתי (תהלים קי״ט:י״א), אמר: אף על פי שצפנתים בלבי, לא הנחתים אותם מלספרם בפי, כדי להרגיל עצמי בהם וללמדם לאחרים.
בשפתי – כי משפטי התורה ספרתי בשפתי ללמדם לזולתי א״כ כשתלמדני אועיל גם לזולתי.
בשפתי – ההבדל בין ספור להגדה למעלה (י״ט ב׳).
[משפטים:] בשפתי ונגד חלק המשפט שאמר אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך שהשיג אותם בבינתו ולמד אותם, הוסיף עתה, שכבר הגיע בהם לידיעה ברורה, עד שידע אותם מן השפה ולחוץ, עד שבשפתי ספרתי משפטי פיך – ומבואר אצלנו בפי׳ משלי שהשפה היא החיצונית נגד הפה, והשפה תרמוז על דברי דעת, והפה על דברי חכמה, והלשון על דברי בינה, ועז״א שמשפטי פיך היינו המשפטים שהם בנוים על יסודות החכמה שמכונים בפה, שהוא כבר השיג אותם בבינתו, כמ״ש אודך ביושר לבב שהיא הבינה כנ״ל, הוסיף בידיעתם עד שבאו אצלו לכלל דעת, שהיא ידיעה ברורה כידיעת המוחשים והמושכלות ראשונות, עד שספר אותם בשפתיו, ואמר ספרתי, כי יש הבדל בין סיפור להגדה, שהספור בא גם על דבר ידוע שיספר ענינו באורך, וכן היו אצלי כדברים ידועים שאספר פרטיהם וחלקיהם באורך.
ספרתי – אודיע כל פרט ופרט בהם, והברת פר יש בשרש ספר ובשרש פרט, ובכמה שרשים אחרים המורים חילוק ופירוש.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
בדרך עדותיך – הוא״ו נקראת. כן הוא בשמנה אותיות באלפ״א בית״א זאת וסימנם פר״ץ ב״ן דמ״ה בר מן א׳ צויתה צדק עדתיך ונמצאו עוד שנים אחרים במסורת ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך (דברי הימים א כט.) ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך (נחמיה ט). ומה שכתבו במסורת הדפוס בדרך עדותיך ששתי ט׳ מפקי׳ וא״ו צריך להגיה י׳ מפקי׳ וא״ו ולהוסיף ולעדותיך דנחמיה.
בדרך – שמחתי בהיותי הולך בדרך עדותיך כמו השמח על רבוי הון.
(יד-טו)בדרך, ארחתיך – למעלה (כ״ה ד׳).
[עדות:] בדרך עדותיך – כבר בארנו ההבדל בין דרך ובין ארח, שדרך הוא הגדול ואורחות הם הקטנות, והעדות הם הספורים שבתורה המעידים על השגחת ה׳ ועזוזו ושכרו וענשו, והפקודים הם המצות המעשיות המורים על ענינים אלה בפרטות, כמו מצה מרור סוכה בכור, שכ״א מורה על פרט מיוחד שזה נקרא ארח, והעדות מורים על דברים כוללים שזה נקרא דרך, וע״כ אמר שבדרך עדותיך ששתי כעל כל הון – כי מצא בם כל הון יקר וסגולת האמונה אשר אספם בנפשו.
הון – עושר וקרוב הוא לאון, וכן חיל ענינו כח ועושר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will speak by your commandments, and I will behold your ways.
(טו-טז)בפקודך אשיחה וגו׳ בחקותיך אשתעשע – בר חטיא אמר למדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת במים יעשה רחבה אחד מששה וגבהה אחד מעשרה, מתיבתו של נח שנאמר שלש מאות אמה אורך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה, ולמדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם טרקלין עשר על עשר יעשו פתחו מן הצד שנאמר ופתח התבה בצדה תשים.
כד׳אך אנת׳ פראיצ׳ך, ואלתפת אלי סבלך.
בזאת (בשמחה שאני שמח יותר מכל ממון) אני משיח בפקודיך ואפנה אל אורחותיך.
בפקודיך, כך אשיח בפקודיך ואפנה אל ארחותיך.
בפיקודיך אשיחה – עם לבבי שהפיקודים נטועים בו והפיקודים יורוהו לשמור אורחותיך שהם ישרים בכללים אף על פי שבפרטים ירעו למי שהוא הכללים שמורים לטוב לכל העמים ופירוש הדבר תבין מהגשם שהוא כלל שמור לטוב לכל העולם ובכללו שהוא מטיב יבוא ממנו מקרה רע למעטים.
I WILL MEDITATE IN THY PRECEPTS.1 I will meditate on Your precepts (pikkudekha) in my heart, for Your precepts (pikkudim) are planted in my heart.2 The precepts) teach me3 to keep Your paths, that are on the whole righteous. Even though their details bring harm to some individuals, they are on the whole set aside4 for the good of all nations. You can understand what I speak of from the rain. The rain is on the whole set aside for the good of the entire world. Generally speaking, rain is beneficial. Nevertheless, rain results in harm for the few.
1. In Hebrew, pikkudekha.
2. See note 12.
3. Literally, “him.”
4. Literally, “kept.”
בפיקודיך אשיחה – הייתי מדבר ומשיח לאנשיי, פיקודיך. כך צוה הקב״ה כדי שלא יעברו על פיקודיך.
ואביטה ארחותיך – והייתי מביט ללכת אותן דרכים שגזרת עלי אז.
בפיקודיך אשיחה – כשאני משיח בהם, אני מביט בהם בעין השכל לדעת אותם על האמת ועל הנכונה, לא כמו שלוהג בפיו ולבו בל עמו.
[פקודים:] בפקודיך אשיחה – שהם מורים על הפרטיים, כמו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, כי לי כל בכור בבני ישראל, ובזה אביטה אורחותיך הפרטיים.
אשיחה – אשכיל ואהגה, ודרך איש מחשבות ללכת שח עינים.
ארחתיך – ארח ענינו דרך לא ישר, וכן כל ארחות ה׳ חסד ואמת, שרצונו גם מה שנראה לבני אדם כבלתי ישר אני מביט בו (עיין מה שכתבתי פרק ו׳) ומבין ישרו.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I shall occupy myself Heb. אשתעשע, I shall engage, like: "man shall turn to his Maker" (Yeshayahu 17:7); "and let them not engage (ישעו) in useless things" (Shemot 5:9).
אשתעשע – אדבר.
בחוקותיך – בחוקות שהשם נהג עולמו.
אשתעשע – על כן לא אשכח דבריך שאמרת אחרי י״י אלהיכם תלכו (דברים י״ג:ה׳).
I WILL DELIGHT MYSELF IN THY STATUTES.1 The statutes (chukkim) refer to rules by which God governs His world.
I WILL DELIGHT MYSELF. Since I will delight myself in Thy statutes, I will not forget the statement2 which You uttered: After the Lord your God shall ye walk(Deut. 13:5).
1. In Hebrew, chukkotekha.
2. Literally, “Your statement.”
והייתי אומר כך: בחוקותיך אשתעשע – [חוקותיך – מלכות שגזרת לי לחק עולם אז אשתעשע]א ולמה אעשה רעה עתה.
לא אשכח דברך – איני רוצה לשכוח מה שדברת עלי, כך הייתי מדבר אז, כדי להתאפק שלא לחטא.
ואין לפרש לפי הפשט, שעל דברי תורה היה אומר שהיה עוסק בהם, שאין דרך בני אדם להתפאר על לימוד תורה. שהרי אמרו חכמים במשנתם, אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרתה (משנה אבות ב׳:ח׳), והיאך היה דוד מתפאר על תורה. ועוד, לפי העניין היאך יכול להתעסק בתורה כל ימי שאול, והוא היה הולך נע ונד על נפשו.
אלא כך יש לפרש, שהיה מזכיר לפני הקב״ה מעשיו הטובים שנתאפק כמה פעמים מלעשות להם רעה לשונאיו. ועתה בצרת אבשלום בנו היה מבקש רחמים ומזכיר מעשיו הטובים בתפילתו, שנאמר: זכור לי נא אשר התהלכתי לפניך באמת וגו׳ (מלכים ב כ׳:ג׳). כמו כן דוד בצרת אבשלום היה מתפלל ומזכיר גמילות חסד שעשה עם שאול ולא הרגו. ואם לחשד אדם לומר למה לא המתין בצרת אבשלום כמו כן לישועת י״י, ולמה שלח יואב ואנשיו להלחם עם אבשלום וסיעתו. תשובת לדבריך לפי ששאול היה מלך ואדונו היה, אבל אבשלום וסיעתו כולם היו מורדים במלכות,ב והיו חייבים מיתה מן הדין.
בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע. כי האדם שמח בעיון אַחַר שכלה להשכיל, אבל בעודו משכיל קשה בעיניו הדבר1. ויהי רצון שלֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ, ד׳לאוקמי גירסא – סייעתא דשמיא היא׳ (מגילה ו:)2:
1. וביקש שיבין – וכך ישתשע.
2. לאוקמי גירסא – שלא תשתכח ממנו (רש״י שם). ובנדפס: ׳יהי רצון שאדע טעמם באופן ש׳אשתעשע׳ בהם כמו בשאר המצוות, ובזה לא אשכח׳.
אשתעשע – ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיהו י״א:ח׳).
אשתעשע – בכל עת אני משתעשע בהם למען לא אשכח מה מהם.
[חקים:] בחקתיך אשתעשע – מוסיף שגם החקים יהיו לו כדבר שאדם משתעשע בו מרוב אהבתו, כי באמונתו כי בם חלקת מחוקק ספון סודות עליונים לשלמות הנפש, יהיה לו החלק הזה נטע שעשועיו, כי זה העד שנפשו עליונה והליכתה בקדש בענין פלאיי, שמצד התקשרה עם אלהים יחויב לעשות לאשרה ושלימותה מעשים פלאים נשגבים מבינת אדם, ולכן על חלק זה אמר יראת ה׳ טהורה עומדת לעד, כי זה מורה על נצחיות הנפש ותעלומתה וזה שעשוע הנפש,
ולא אשכח דברך שלא יהיו אצלי כדבר שאין לו טעם שדרך לשכחו, כי יהיו יקרים וחשובים בעיניו עד שיזכרם תמיד.
אשתעשע – מלשון וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו (פרשת בראשית), ומקור המילה כפול, להוראת חוזק ותמידות השעייה והפניה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Requite your servant with good; I will live, and keep your words.
גמול על עבדך אחיה ואשמרה דבריך – אמר ישעיה (ישעיהו נ״ט:י״ח) כעל גמולות כעל ישלם וגו׳. כך הקב״ה משלם לרשעים לפי שהם גומלים ולצדיקים משלם להם כמעשיהם. משלם לרשעים (שם) חמה לצריו גמול לאויביו. ומשלם גמול לצדיקים וכן הוא אומר (תהלים ע״ג:א׳) אך טוב לישראל אלהים לברי לבב. וכן הוא אומר (ישעיהו ס״ג:ז׳) אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. אין הקב״ה משלם כלום על חנם לא לרשעים ולא לצדיקים. הרעה הבאה על הרשעים לא הקב״ה מביאה עליהם. וכן הוא אומר (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. אלא הם גומלים לנפשם. וכן הוא אומר (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם. ומהו גומל לצדיקים חיים חנם. וכן הוא אומר (תהלים קג ב-ד) ברכי נפשי את ה׳ ואל תשכחי כל גמוליו. הסולח לכל עוניכי הגואל משחת חייכי. ולא אלה בלבד אלא הרבה צדקות הוא עושה שנאמר (שם ו׳) עושה צדקות ה׳ ומשפטים לכל עשוקים. וכן הוא אומר (שם קט״ז:ז׳) שובי נפשי למנוחיכי וגו׳. ומה גמל לי כי חלצת נפשי ממות וגו׳. וכן אמר דוד להקב״ה חיים את גומל לי גמול על עבדך אחיה וגו׳. ומפני מה את גומל חיים לי מפני שאשמרה דברך. חיים היא התורה. וכן הוא אומר (משלי ד׳:י״ג) נצרה כי היא חייך. לכך נאמר גמול על עבדך אחיה.
פתפצ׳ל עלי עבדך באלחיוה, לאחפט׳ אמרך.
ולכן (שאין שאני שוכח את הדבורים שלך) תגמול על עבדך את החיים כדי שאשמור את מצותיך.
גמל, גמל חסד עם עבדך ותן לי חיים למען אשמר דברך, ודומה למה שפירש לעיל קיח יז לא אמות כי אחיה.
גמול על עבדך – דבר שאחיה בו, גמול חסדך.
Bestow kindness upon Your servant A thing with which I shall be able to live, through the bestowal of your kindness.
גמול – בעבור שהזכיר למעלה לא אשכח דבריך (תהלים קי״ט:ט״ז) אמר גמול על עבדך אחיה ואשמרה כמו לא אשכח (תהלים קי״ט:ט״ז).
DEAL BOUNTIFULLY WITH THY SERVANT. The psalmist says Deal bountifully with Thy servant because he earlier said, I will not forget Thy word (verse 16).
THAT I MAY LIVE, AND I WILL OBSERVE. Ve-eshmerah (and I will observe) means, “I will not forget.”1
1. That I may live, and I will observe Thy word means the same as “I will not forget Thy word.” The root shun, mem, resh has the meaning of “preserve.” See Ibn Ezra on Ps. 99:7.
גמול על עבדך – עשה עם עבדך גמילות חסד בצרה זו, שלא אהרג.
וזהו אחיה ואשמרה דברך – ואשמר מצות שדברת שכל זמן שאני אוכל לשמר מצותי.
גמול על עבדך – גמילות חסד זה עשה עמי שאחיה. ולא אשאל החיים לתענוגי העולם, אלא כדי שאשמרה דבריך.
(הקדמה) ג
(יז)גמול על עבדך. הסר ממני טרדת השגת המזונות: אחיה. די מחייתי שלא בצער1: ואשמרה דברך. עשרת הדברות שבדיבור אחד נאמרו, כאמרו (לעיל סב יב) ׳אחת דיבר אלקים׳2:
1. כלומר, תגמול אותי מה שאני צריך כדי שאחיה, ואינו מבקש מותרות. וכ״כ הרד״ק, ׳גמילות חסד זה עֲשֵׂה עמי שאחיה, ולא אשאל החיים לתענוגי העולם, אלא כדי שאשמרה דבריך׳.
2. וכן פירש רבינו שם: ׳כי אמנם אחת דיבר אלקים. כל עשרת הדברות בדיבור אחד נאמרו, מכל מקום שתים זו שמעתי, מהם שמענו אז שתי אלה, ראשונה - כי עז לאלקים - כי עוז המלכות עלינו הוא לאלקים לבדו, לא לשום שר ומזל, כאמרו (שמות כ ב) ׳אנכי ה׳ אלהיך׳, ואליו נתפלל כשנבקש להשיג איזה מבוקש. שנית, שמענו כי לך ה׳ חסד, כאמרו (שמות כ) ׳ועושה חסד לאלפים׳, באופן שאין לנו לעבוד זולתו כדי שיעזרנו להשיג חסד, כי אתה לבדך תשלם לאיש כמעשהו - כפי מה שייטיב לפעול או לשוב בתשובה ולהתפלל תפילה שלימה, ולא יפעלו בזה כלל מערכות הכוכבים או זולתם׳. ולפי זה נראה כוונת רבינו כאן, שאשמור את מה ה׳שתים׳ שעולה מעשרת הדברות, לא לפנות לאל אחר, כי אתה תספק לי את צורכי.
גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה. שלא יהיה לו צורך לטרוח בקניין המזונות והעסק בצרכי הגשמים1, ואז אֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ:
1. ׳גמול אחיה׳ – תגמול אותו צרכי מחייתו.
גמול – ר״ל גמול חסד על עבדך שאחיה למען אשמור דבריך ולא בעבור הנאות עוה״ז.
גמול – כנ״ל (קט״ז ז׳).
[דברים:] גמול על עבדך – אמנם יש מונעים הרבה אשר יעיקו את האדם מהשגת השלימות, והם קוצר החיים וקוצר המשיג ועומק המושג ורוב ההוצאות וטרדות הזמן להשיג הצרכים, וכמ״ש הרמב״ם במורה, וגם מה שנראה בעולם מרוע ההנהגה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים, ועל קוצר החיים בקש גמול על עבדך אחיה ומבואר אצלנו שהגמול הוא מה שעושה לחבירו ע״י התפעליות אהבה או שנאה, ר״ל שמצד שנפשי חושקת ללכת בתורתך ראוי שתגמול לה באהבתך בל יעצור בעדה המות, כמ״ש למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה ובאר שלא בקש את החיים בעבור עצמם רק כדי שעי״כ אשמרה דברך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Uncover my eyes, and I will behold wonders from your Torah.
אמר לו דוד רבונו של עולם רצונך שאשמור דבריך גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואם אין אתה גולה את עיני מנין אני יודע. לכך נאמר גל עיני ואביטה וגו׳. ואף על פי שעיני פתוחות איני יודע כלום. בוא וראה אף על פי שהיה שמואל נביא לא היה יודע כלום עד שגלה הקב״ה את אזנו שנאמר (שמואל א ט׳:ט״ו) וה׳ גלה אזן שמואל וגו׳. וכן נבוכדנצר אמר (דניאל ב׳:מ״ז) מן קשוט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרי מלכין וגלי רזין וגו׳. וכן דניאל אמר (שם ל׳) ואנא לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנא גלי לי. ואומר (שם כ״ב) והוא גלה עמיקתא ומסתרתא. וכן דוד אמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ולמה (תהלים קל״ט:ו׳) פליאה דעת ממני. פליאה זו התורה. וכן הכתוב אומר פלאות עדותיך. לכך נאמר נפלאות מתורתך. אוצרות היא התורה. וכן הכתוב אומר (משלי כ״א:כ׳) אוצר נחמד וגו׳. מטמוניות היא התורה. וכן אמר הכתוב (שם ב׳:ד׳) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים וגו׳. הרבה דלתות יש בה הרבה פתחים יש לה. וכן הוא אומר (שם ח׳:ל״ד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. וכן אמר דוד פלאות היא התורה. אמר משה אינה נפלאות שנאמר (דברים ל׳:י״א) לא נפלאת היא ממך וגו׳. לא נפלאת אלא ממך שלא עמלת בה. לכך נאמר נפלאות מתורתך.
ואכשף נט׳רי, חתי אנט׳ר אלכ׳פאיא מן תוראתך.
ותגלה את העינים שלי כדי שאראה את הנסתרות בתורה שלך.
גל, וגלח את ראייתי למען אביט את הנסתרות מתורתך. כיון שהכוונה על ראיית הלב והשכל תרגם עיני ״נט׳רי״ הסר את מסך הסכלות והטמטום מעל עיני לבי, אבל בבראשית כא יט ויפקח אלהים את עיניה, ובבמדבר כב לא ויגל ח׳ את עיני בלעם תרגם ״כשף ען בצר״ מפני שהכוונה הפנה אותו לראות בעיני הבשר. אף כי המדובר על מלאך. ועד כה אבוא ולא אוסיף בדעת רבינו.
נפלאות מתורתך – דברים המכוסים בה שאינן מפורשין.
מתורתך – נפלאים מפירושי תורתך שאינן מפורשין.
hidden things from Your Torah Hidden things in it, which are not explained therein.
(from Your Torah) Wonders from the explanations of your Torah which are not explained therein.
גל – גלה.
גל – נפלאות מתורתך – איננו דבק כי אם ואביטה כמו: ולא כחדו מאבותם (איוב ט״ו:י״ח) וכן הוא גל עיני ואביטה מתורתך נפלאות ממני.
OPEN THOU MINE EYES. Mi-toratekha (out of Thy law) is not connected to nifla’ot (wondrous things).1Mi-toratekha is rather connected to ve-abitah (that I may behold). It is like and have not hid it from their fathers(Job 15:18).2 Our verse is to be read as follows: “Open Thou mine eyes that I may behold out of Thy Torah things that are too wondrous for me.3
1. Our text reads, gal enai ve-abitah; nifla’ot mi-toratekha (open Thou mine eyes that I may behold wondrous things out of Thy Torah). Ibn Ezra says that our verse should read as follows: gal enai ve-abitah mi-toratekha nifla’ot (open Thou mine eyes that I may behold out of Thy Torah wondrous things). Ibn Ezra renders nifla’ot (wondrous things) as “things too wondrous for me.” Such things cannot be seen by the naked eye. It is only by studying the Torah that one can come to behold “wondrous things.” Hence his comment.
2. Translated literally. Job 15:18 literally reads, That which wise men relate (yagidu) and have not hid it from their fathers (khichadu me-avotam). According to Ibn Ezra, this should be interpreted as if it were written “That which wise men relate from their fathers (yagidu me-avotam) and have not hid it.” In other words, me-avotam is connected to yagidu even though it does not directly follow it. Similarly here, ve-abitah (that I may behold) is not connected to nifla’ot (wondrous things) but to mi-toratekha (out of Thy law).
3. Ibn Ezra interprets wondrous things as, “the mysterious things taught by the Torah.”
גל עיני – גלה עיני.1
ואביטה נפלאות – שתעשה.
1. בדומה במיוחס לרשב״ם.
גל עיני – גלה עיני לבבי שאדע להביט ולראות הנפלאות שהם מתורתך – כמו החוקים שלא נגלה טעמם, כמו מעשי בראשית, והדומים להם מדברים שהם סתרי תורה.
גל עיני. ולא ימנע קוצר שכלי1: ואביטה נפלאות מתורתך. ולא ימנע מזה עומק הדבר שיושג2:
1. כאילו העיניים מכוסות ואינו יכול לראות. ראה מש״כ רבינו בדברים (ל ו) ׳ומל ה׳ אלהיך את לבבך׳ – ׳יגלה עיניך לסור מכל טעות מערבב השכל מידיעת האמת׳.
2. ׳נפלאות מתורתך - דברים המכוסים בה שאינם מפורשים בה׳ (רש״י). גַּלֵּה עיני לבבי שאדע להביט ולראות הנפלאות שהם מתורתך, כמו החוקים שלא נגלה טעמם, וכמו מעשה בראשית, והדומים להם מדברים שהם סתרי תורה (רד״ק). והיינו, ׳גל עיני׳ ולא ימנע קוצר המשיג, ׳ואביטה נפלאות׳, ולא ימנע עומק המושג (ע״פ השיעורים). מו״נ (ח״א פל״ד): ׳הסיבות המונעות לפתוח הלמוד באלהיות ולהעיר על מה שראוי להעיר עליו ולהראות להמון, חמש סבות. הסבה הראשונה קושי הענין בעצמו ודקותו ועמקו... הסבה השנית, קצור דעות האנשים כלם בתחלתם׳.
גַּל עֵינַי. שהוא קוצר המשיג, וזה כי השכל שלנו כוחיי1: וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. שהוא עומק המושג2:
1. כמבואר באור עמים (פרק הנפש), ולעיל (תהלים א) ועוד.
2. מו״נ (ח״א פל״ד): ׳הסיבות המונעות לפתוח הלימוד באלהיות ולהעיר על מה שראוי להעיר עליו ולהראות להמון, חמש סיבות. הסיבה הראשונה – קושי הענין בעצמו ודקותו ועמקו וכו׳, הסיבה השנית, קיצור דעות האנשים כולם בתחילתם׳.
גל – מלשון גלוי.
גל עיני – האר עיני להבין מתורתך דברים נפלאים ומכוסים.
[תורה:] גל – ונגד עומק המושג בקש שיגול עיניו – שגלות עינים הוא להשיג דבר יותר על כח טבעו, וע״י הופעה ורוח הקדש, עד שאוכל להביט הנפלאות שבתורתך – הגם שהם פלואים ומכוסים סגור חותם צר.
נפלאות – דברים שהם פֶלִאי (שופטים י״ג:י״ח) כלומר נסתרים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I am a dweller in the land; do not take away your commandments from me.
גר אנכי בארץ אל תסתר ממני ממצותיך – וכי גר היה דוד אלא אמר לו כשם שהמתגייר היום אינו יודע כלום בתורה. כך עיניו של אדם פתוחות ואינו יודע בין ימינו לשמאלו כלום בתורה. ומה אם דוד שאמר כל השירות וכל המזמורים הללו אמר גר אנכי בארץ ואיני יודע כלום. אנו על אחת כמה וכמה שאין אנו יודעים כלום בתורה. לכך נאמר גר אנכי בארץ. וכן הוא אומר (דברי הימים א כ״ט:ט״ו) כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ. עבר הצל הזה כן האדם. ואימתי ימינו הם כצל אם אינם לומדים ועוסקים בתורה. וכן שנו רבותינו היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק. לכך נאמר גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך.
ומהמא אנא גריב פי אלבלאד, פלא תחג׳ב עני וצאיאך באלהם.
ומה שיהיה אני זר בארצות ואם כך אל תמנע ממני את מצותיך.
גר, וכיון שגר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך בדאגות. כי הדאגות מטמטמות את הלב וסימניך יעקב שכל ימי אבלו לא שרתה עליו רוח הקדש. והוצרך להוסיף כן כי אין ה׳ מונע עשיית מצוה.
[מצאתי: גר אנכי בארץ – ימים מועטים.
אל תסתר ממני – מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי.]
I am a stranger in the land for a short time.
do not hide Your commandments from me The hidden ones, so that I should be able to fulfill them, for if not now, when?
גר אנכי בארץ – לפי שימי בני אדם מנויםא והרי הוא כגר כאזרח, היום כאן ומחר בקבר, לכך אל תסתר פניך, שאם לא עכשיו אימתי.
א. בכ״י ס״פ: מנושים, עם סימן מחיקה על הש׳.
גר – בעבור היות הגר כמו תועה ושוגה בדרכים, על כן אמר כן.
I AM A STRANGER IN THE EARTH. The psalmist compares himself to a stranger because a stranger wanders and errs on the roads. The psalmist therefore goes on to say:
גר אנכי בארץ – הנני כגר בארץ שפעמים כאן ופעמים כאן, כן [... ... ... ... ... ... ... ... ...]א
מצותיך – מה שציויתה שיש לי למלוך.
א. נקטעה כאן שורה בכתב היד ולא הצלחנו לשחזרה.
גר אנכי – כי האדם דומה בזה העולם כגר שאין לו מעמד במקום. כן האדם יסע מזה העולם, כי אין לו מעמד וקיום בו. לפיכך צריך שלא תסתר ממני מצותיך, כי לא אדע יום נסעי.
גר אנכי בארץ אל תסתר [ממני מצוותיך]. האר עיני שכלי להשיגם מהרה, כי הזמן קצר1:
1. שימי שהותי בעולם הזה ׳בארץ׳ קצר הוא, וכ״כ רש״י: ׳גר אנכי בארץ - ימים מועטים: אל תסתר ממני - מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי׳. רד״ק: כי האדם בזה העולם נחשב כמו הַגֵּר שאין לו מעמד במקום, כן האדם יסע מזה העולם, כי אין לו מעמד וקיום בו, לפיכך צריך שלא תסתר ממני מצותיך, כי לא אדע יום נוסעי. ואף שקיצר רבינו כאן, מלשונו בשיעורים מבואר שכוונתו להמשיך על דרך הרמב״ם הנזכר במו״נ בסיבה השלישית המונעת את האדם: והסבה השלישית, אורך ההצעות, כי לאדם בטבעו תאוה לבקשת התכליות, והרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות, ודע שאילו היה האדם מגיע אל אחת מן התכליות מבלתי הצעות הקודמות לה, לא היו הצעות, אבל היו טרדות ומותרים גמורים, וכל איש אפילו הפתי שבאנשים כשתעירהו כמו שמעירים הישן, ותאמר לו, הלא תכסוף עתה לידיעת אלו השמים כמה מספרם ואיך תכונתם ומה יש בהם, ומה הם המלאכים, ואיך נברא העולם כלו, ומה תכליתו לפי סדורו קצתו עם קצתו, ומה היא הנפש, ואיך התחדשה בגוף, ואם נפש האדם תפרד, ואם תפרד איך תפרד, ובמה זה ואל מה זה, ומה שידומה לאלו החקירות, הוא יאמר לך כן בלא ספק, ויכסוף לידיעת אלה הדברים כפי אמתתם כוסף טבעי, אלא שהוא ירצה להניח הכוסף הזה ולהגיע לידיעת כל זה בדבור אחד או שני דברים שתאמרם לו לבד, אלא שאתה אילו הטרחתו שיבטל עסקיו שבוע מן הזמן עד שיבין כל זה לא יעשה, אבל יספיק לו בדמיונים מכזיבים תנוח דעתו עליהם, וימאס שיאמר לו שיש שם דבר צריך אל הקדמות רבות ואורך זמן בדרישה, ואתה יודע כי אלו העניינים נקשרים קצתם בקצתם, והוא שאין במציאה זולתי השם יתברך ומעשיו כלם, והם כל מה שכללה אותו המציאה בלעדיו, ואין דרך להשיגו אלא ממעשיו, והם המורים על מציאותו.... אי אפשר אם כן בהכרח, למי שירצה השלמות האנושי, מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן בלימודיות על הסדר, ואחר כן בטבעיות, ואחר כן באלהיות. וכבר מצאנו רבים ילאה שכלם בקצת אלו החכמות, וגם אם לא יקצר שכלם אפשר שיפסיק בהם המות והם בקצת ההצעות. ואלו לא נתן לנו דעת על צד הקבלה בשום פנים, ולא הישירונו אל דבר במשל, אלא שנחוייב בציור השלם בגדרים העצמיים, ובהאמין במה שירצה להאמין בו במופת, וזה אי אפשר אלא אחר ההצעות הארוכות, היה מביא זה למות רוב האנשים והם לא ידעו היש אלוה בעולם או אין אלוה, כל שכן שיחויב לו דבר או ירוחק ממנו חסרון, ולא היה נצול מזה המות אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה, אמנם האחרים והם השרידים אשר ה׳ קורא, לא יתכן להם השלמות אשר הוא התכלית אלא אחר ההצעות׳.
גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ. וזה כי הצעות החכמה האלוקית רבות, וימי האדם קצרים, וזהו אומרו ׳גר אנכי בארץ׳ וגו׳1:
1. במו״נ שם: ׳והסיבה השלישית, אורך ההצעות, כי לאדם בטבעו תאוה לבקשת התכליות, והרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות וכו׳, וכל איש וכו׳ יכסוף לידיעת אלה הדברים כפי אמיתתם כוסף טבעי, אלא שהוא ירצה להניח הכוסף הזה ולהגיע לידיעת כל זה בדיבור אחד או שני דברים שתאמרם לו לבד, וימאס שיאמר לו שיש שם דבר צריך אל הקדמות רבות ואורך זמן בדרישה, ואתה יודע כי אלו העניינים נקשרים קצתם בקצתם וכו׳, אי אפשר אם כן בהכרח למי שירצה השלמות האנושי מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן בלימודיות על הסדר, ואחר כן בטבעיות, ואחר כן באלהיות, וכבר מצאנו רבים ילאה שכלם בקצת אלו החכמות, וגם אם לא יקצר שכלם אפשר שיפסיק בהם המות והם בקצת ההצעות׳.
גר אנכי בארץ – אין שום טעם באל״ף.
גר – הלא אני בארץ כגר הזה שמעט זמן יושב במקום גרותו ושואף הוא אל מקום מולדתו כן שני חיי מעטים ושואף אני לשוב למקור נשמתי ולזה אל תסתר ממני פלאי מצותיך מלהבינם במעט ימי.
[מצות:] גר אנכי – ונגד קוצר המשיג, בקש אחר שאני גר בארץ – ר״ל שנפשי השכליית אינה מתושבי העולם החומרי הזה כי היא מעולם אחר, והוא גר בין כחות החומר שהם תושבים פה ומתגברים על השכל, ואין לו כח להשיג ענינים האלהיים כי החומר מעכב בעדו, ולכן אל תסתר ממני מצותיך.
גר וגו׳ – ואם לא אכין לי צידה לדרכי שמא יום מחר בא ואינני.
אל תסתר – אל תמנע ממני קיום מצותיך, או אל תסתר מעיני טעמי מצותיך, ובהודע טעמה תעשה המצוה בחשק.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My soul has longed with longing for your commandments at all times.
גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת – מהו גרסה נפשי אמר לו (לא היה להרחיק פרשה א׳) הייתי פותח את הפרשה והייתי רואה היפה הימנה לא היה לי פנאי להרחיק (ובשביל כן הייתי גורס) אלא מי יוכל להרחיק שכבר נאמר (איוב י״א:ט׳) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. בשביל כן הייתי גורס אותה. לכך נאמר גרסה וגו׳.
גרסה נפשי לתאבה – אמר רבא ליגריס איניש אף על גב דמשכח, ליגמור אע״ג דלא ידע מאי קאמר דכתיב גרסה נפשי ולא כתיב טחנה.
פאן נפסי קד כלחת, מן תשהי אחכאמך פי כל וקת.
שהרי נפשי נהיית חיורת מהתאוה למשפטים שלך בכל זמן.
גרסה, כי נפשי כבר דאבה ועיפה מרוב התאוותה למשפטיך בכל עת. תרגם גרסה ״כלחת״ ענינה דאבה ועייפות ממאמץ גדול, ובאיכה ג טז תרגם ויגרם בחצץ שני, ״ואחפא״ קהיין השנים וחוסר יכולת הלעיסה בהם.
גרסה – משתברת נפשי מחמת תאוה, לשון גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד).
ומנחם חיבר לתאבה עם מתאב אנכי את גאון יעקב (עמוס ו׳:ח׳), ושניהם לשון שבר.
is crushed Heb. גרסה. My soul breaks because of longing, as: "crushed kernels (גרשׂ) of the fresh ears" (Vayikra 2:14). Menachem (p. 183), however, associated "from longing" (לתאבה) with "I destroy (מתאב) the pride of Jacob" (Amos 6:8), and both are an expression of breaking.
גרסה נפשי לתאוה – כמו: שברה נפשי את עצמה מרב תאוה למשפטיך, כמו: ויגרס בחצץ שיני (איכה ג׳:ט״ז).
גרסה – מן גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד), כמו: נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחיבים.
MY SOUL BREAKETH. The word garesah (breaketh) is related to the word geres (parched) in corn in the ear parched with fire(Lev. 2:14). The meaning of our verse is, “My soul is on fire and burns with a longing to execute Your ordinances upon those who are guilty.”1
The word le-ta’avah (for the longing) means, “out of much love.” Compare it to ta’avti (I have longed)2 (verse 40).
1. This interpretation reads be-chayavim rather than be-chayehah. – Ha-Keter. Ibn Ezra renders our verse as follows: “My soul is on fire with a desire to execute your ordinance upon those who are guilty.” The guilty are the proud and violators of the Torah mentioned in the next verse.
2. Or, out of desire.
גרסה נפשי לתאבה – לשון גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד), ומת[ר]גמינן פירורין, וכן ויגרס בחצץ (איכה ג׳:ט״ז). כלומר: כבר נשברה נפשי ואובה לראות נפלאות.1
וממה נשברה, שהרי היא של משפטיך בכל עת היא סובלת ייסוריך.
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם. ר״י קרא באיכה גם פירש מלשון שבירה אך לא הביא את פסוקנו.
גרסה – נשברה נפשי מרוב תאותי אל משפטיך ללמדם בכל עת – אפילו בעת שאני עסוק בעולם, לבי הומה עליהם.
2. ׳אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ׳ (ע״ז יט.), הרי שתנאי להשגת הלימוד הוא שירצה ויהיה תאב לכך, ולכן דווקא במקום שלבו חפץ.
3. צ״ע למה מפרש כן ׳משפטיך׳
גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת. שאני תאבתי תמיד1 לעשות ה׳משפטים׳ המוטלים עלי במה שאני מלך בבינה יתירה, כמו שהיה משפט שלמה על השתי נשים (מלכים א ג טז-כח) וכיוצא:
גרסה – ענין שבירה כמו ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז).
לתאבה – כמו לתאוה.
גרסה נפשי – נשברה מרוב תאותה בכל עת אל משפטיך.
גרסה – הוא ציוי ובקשה, והוא מענין גרש כרמל, שקולף הקליפה החיצונית.
[משפטים:] גרסה נפשי – הוא ציוי ובקשה שיסיר ה׳ מעל נפשו את קליפתה החיצונה, שהוא החומר הסוכך עליה והיא טרודה בעניניו, ועי״כ לא תאבה אל משפטי ה׳ והוא בין המשפטים שבין אדם לחברו שבאים להסיר העול והחמס, וע״י החומר מתאוה האדם לממון למלאות צרכיו ולא יאהב לשמור משפט וצדק ולהרחיק העול בעניני ממונות, ובין משפטי ה׳ וענשו, שכבר אמר שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפועלי און, אולם ע״י שנפשו מעוטפת במסך החומר הסוכך עליה לא תאבה אל משפטי ה׳ והנהגתו, שרק צדיקים ישמחו במשפטיו, וע״י שתגרוס ותקלוף נפשי מקליפת החומר אשר עליה,
תאבה אל משפטיך בכל עת – גם בעת תעניש את הרשעים כי היא בצדקתה לא יגיע אליה רע.
גרסה – שבורה לשון ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז) תאוה בלי נהיה תשבר הנפש, כלומר תחליש כחותיה מלהתאות עוד, מתאוה אני לשמור משפטיך, ועם כל השתדלותי איני מגיע למלאת תאותי בשמירת כולם כראוי וע״כ אין לנפשי שום תאוה אחרת. ושרש אוה ואבה אחד הם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You have rebuked the malicious; cursed are all who stray from your commandments.
וקד זג׳רת אלואקחין אלמלאעין, אלצ׳אלין מן וצאיאך.
וכבר גערת בחצופים הארורים התועים ממצותיך.
גערת – כמו שעשית אתה.
THOU HAST REBUKED THE PROUD. [I acted as] you did.
גערת זדים – אחרים, כמו דואג וחביריו, והראית לי נקמה מהם.
השוגים ממצותיך – לפי שטעו ממצותיך.
גערת זדים – עבר במקום עתיד. והגערה שאינה קשורה עם הבי״ת, היא לשון השחתה ומארה. אמר: תגער הזדים הארורים שהם שוגים ממצוותיך.
וקראם זדים וקראם שוגים, כי הם זדים בביטול הלימוד, ושוגים המצות מפני שאינם יודעים. ולפי שזכר כי בכל עת הוא תאב אל המצות ואל המשפטים, אמר כן: אני תאב והם אינם תאבים, אלא בטלים, מתעסקים בהבלי העולם, יושבי קרנות, ואין להם חפץ בלימוד. לפיכך לא ידעו משפט האל, והם שוגים בהם ועוברים עליהם. ועל הדרך הזה אמרו רז״ל: הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון, כלומר לזדון תחשב אותה השגגה לפי שהוא בטל מן הלימוד במזיד.
ואמר ממצותיך ולא אמר במצותיך כי בשגגתם הם יוצאים מן המצות.
גערת זדים.1 הנה לשעבר, ׳גערת׳ אותם ׳זדים׳ שהזידו בבעל פעור: השוגים. גם שהתחלת זה היה בשגגה, כי לא התחילו בעבירה כדי לעבוד עבודה זרה, אבל היה לזנות בלבד, כאמרו (במדבר כה א) ׳ויחל העם לזנות׳2:
1. אם ׳זדים׳ הם – שעוברים במזיד, איך הם ׳שוגים׳ – בשגגה.
2. שלעניין איסור עבודה זרה לא היו מזידים אלא שוגגים, וכתב רבינו שם ׳ויחל העם לזנות, תחילת עניינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד . אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו (שמות לד טו-טז) וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו וגו׳ וְזָנוּ בְנֹתָיו וגו׳ וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה, כמו שהעידו רבותינו ז״ל (שבת קה:)׳. ובבראשית (ט כ) כתב רבינו ׳ויחל נח. התחיל בפועל בלתי נאות, ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא יעשו . כי אמנם מעט מן הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו בסוף, כמו שיקרה בחכמות מהטעות בהתחלה . וזה בעצמו הורה באמרו וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת׳. ובדברים (ד א-ד) ׳ועתה ישראל, השמרו מחטוא ושִמרו מצוותיו בלי תוספת וגרעון, כי התוספת והגרעון בכל שהוא יביאו אתכם לתכלית הקלקול וכו׳, עיניכם הרואות, הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור, כי אמנם אותם שחטאו בעבודה זרה לא התכוונו לזה בתחילה, אבל היתה תחילת כוונתם לזנות בלבד, כאמרו (במדבר כה א) וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, ואף על פי שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודה זרה, כאמרו (שמות לד טז) וְזָנוּ בְנֹתָיו [אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן] וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ [אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן], חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל, והנה קרה ההיפך, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור להדבק בבנותיו, אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהיכשל בעבודה זרה עצמה, עד שהשמידו ה׳ אלהיך, ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום, הייתם כולכם חכמים להישמר מהיכשל בעבודה זרה׳.
ויאמר, אתה ה׳ יתברך, גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ1. כאילו תאמר על דרך משל עוון שיטים, שאתה אמרת (שמות ל״ד:ט״ו) ׳וקרא לך ואכלת מזבחו׳2, וכן עשו הם, שבתחילה היו ׳שוגים׳, ולבסוף ׳ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׳ (תהלים ק״ו:כ״ח), לפי שלא השגיחו אל ה׳עדות׳ אשר אתה העדות בם3:
1. ׳זדים – שוגים׳, אם ׳זדים׳ הם – שעוברים במזיד, איך הם ׳שוגים׳ – בשגגה.
2. שציוה להשמיד שבעת האומות כדי שלא יכשלו בעבודה זרה, ובפסוק שלאחריו הזהיר מלישא את בנות הגויים.
3. כמו שביאר (פסוק א-ג) בהגדרת ׳העדות׳. וכתב בבמדבר (כה א): ׳תחילת עניינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד, אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו וגו׳ וְזָנוּ בְנֹתָיו וגו׳ וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה׳. וראה מש״כ בבראשית (ט כ) ובדברים (ד א-ג), ומש״כ בקהלת (ז כו) ובמצויין שם.
השוגים – מלשון שוגג ומשגה.
גערת – ר״ל כי ראיתי אשר מעולם גערת בזדים ארורים אשר הם שוגים ממצותיך בעבור זדון לבם אשר לא למדו ולזה אתאוה אל משפטיך ללמדם ולעשותם.
השוגים – בעיון, כנ״ל יו״ד, והגערה שבאה בלא ב׳ אחריה היא ענין השחתה.
[מצות:] גערת – ונגד מה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים ושפלים, אמר הלא תמיד גערת זדים ארורים (הזדים הם המעיזים לחלוק בזדון על האמונה ועל תורת ה׳),
השוגים ממצותיך שהשגיאה היא בעיון כנ״ל כמו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, שהוא על הוראה שמורים לעבוד ע״ז, שבזה שוגים מכל המצות שעבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, ואתה גערת בם בעונשים.
גערתי – לפי דברי יודעי לשון הקודש גער בלי שמוש בי״ת אחריו יש לו הוראת אבדון, כמו הנני גער לכם את הזרע (מלאכי ב׳:ג׳), וזהו שכתב כאן ארורים מלשון ארור טנאך, כלומר אבדת זדים שבשגותם ממצותיך גרמו נזק לעצמם, כי מצות ה׳ מגמתם טוב והצלחת בני אדם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Remove from me humiliation and shame;1 for I have kept your testimonies.
1. Shame: contempt.
פאכשף עני אלעאר ואלאזרא, אד׳ חפט׳ת שואהדך.
ואם כך תרחיק מעלי את החרפה והבוז כאשר אשמור את עדותיך.
גל מעלי – לשון גילגול, כמו: וַיָגֶל את האבן (בראשית כ״ט:י׳).
Remove from me Heb. גל, an expression of rolling, like: "and he rolled (ויגל) the stone" (Bereshit 29:10).
גל – הטעם כי הזדים יחרפוני בעבור ששמרתי עדותיך.
TAKE AWAY FROM ME REPROACH AND CONTEMPT. For the proud have reproached me because I kept Your testimonies.
כן עתה גל מעלי חרפה ובוז – הסר מעלי. וכן: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם (יהושע ה׳:ט׳), הסרתי.1
כי עדותיך נוצרתי – כאשר פירשתי אשרי נוצרי עדותיו (תהלים קי״ט:ב׳).
1. השוו רש״י ור״י קרא על יהושע ה׳:ט׳ שהסבירו מלשון הסירותי והביאו את פסוקנו.
גל מעלי – אותם הזדים מחרפים אותי ומבזים אותי לפי שנצרתי עדותיך. ואתה גלה אותה חרפה מעלי והעבר אותה שיבושו המה ואשמח אני.
גל מעלי חרפה. שנשאתי יפת תואר, ולא דרשתי סמוכים1, והולדתי בן סורר ומורה2: כי עדותיך נצרתי. מה שכתבת לעשות ליפת תואר3:
1. שנסמכה פרשת בן סורר לפרשת יפה תואר, כמובא בסמוך.
2. בסנהדרין (קז.) ׳ואמר רב יהודה אמר רב, ביקש דוד וכו׳, אמר [חושי לדוד], מאי טעמא קנסיבת יפת תואר, אמר ליה יפת תואר רחמנא שרייה, אמר ליה לא דרשת סמוכין [בתמיה], דסמיך ליה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה׳. ובדברים (יז יד-טו) כתב רבינו בעניין מינוי המלך שאינה מצוה אלא רשות ׳והיה הרשות במינוי המלך כמו שהיה הרשות ביפת תואר, אשר רָמַז שסופו לשנאתה ולהוליד ממנה בן סורר ומורה, כמו שקרה לדוד בדבר אבשלום׳. וראה אבני מילואים (ד סקי״ב) אי דינו של אבשלום כבן סורר ומורה. ובתנחומא (כי תצא א) ׳כי תצא למלחמה, שנו רבותינו מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, וראית בשביה וגו׳ ... מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, כל מאן דנסיב יפת תאר נפיק מנייהו בן סורר ומורה, שכן כתב בדוד על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום שבקש להרגו, ושכב עם עשר פלגשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו מישראל כמה רבבות ועשה מחלוקת בישראל ונהרג שמעי בן גרא ושבע בן בכרי ואחיתופל ולמפיבשת ולאיש בשת הרג והשליט ציבא על כל בית שאול׳. וראה רבינו בחיי (דברים כא כא) ׳ומה שנמצא שם אמר רבי יוחנן אני ישבתי על קברו של בן סורר ומורה ועל תלה של עיר הנדחת, אפשר לומר דפליג אברייתא, או שמא הא דרבי יוחנן לא היה בן סורר ומורה גמור אלא כענין אבשלום, אבל לא היה בן סורר ומורה גמור כדין תורה שנגמר לסקילה׳. וראה בעל הטורים ׳סורר בגימ׳ זה אבשלום בן דוד׳. [וראה ספר אפריון לרבי שלמה גאנצפריד בתחילת כי תצא דברים נחמדים].
3. את המצוות שציוויתה התורה ביפת תואר, שהם ׳עדות׳ הבאים להרחיק את האדם מן העבירה, ׳וגילחה את ראשה ועשתה את ציפורניה׳ וגו׳. כלומר, אף שלא דרשתי סמוכין ועשיתי שלא כהוגן, גל מעלי חרפה זו, כי לפחות את המוטל לעשות ביפת תואר על פי התורה עשיתי, נמצא שלא היתה בזה עבירה.
אבל אני, גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז – שמרננים אחרַי שנשאתי יפת תואר, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי, שאתה אמרת (דברים כא יב-יג) ׳ועשתה את ציפרניה, ובכתה את אביה׳ וגו׳, וכן עשיתי ככל אשר ציויתני, ואם היא לא שכחה בניוולה אביה ואמה, ויצא ממנה בן סורר ומורה שהוא אבשלום, אני עשיתי מ״מ כל המוטל עלי1:
1. בתנחומא (כי תצא א) ׳כל מאן דנסיב יפת תואר – נפיק מנייהו בן סורר ומורה, שכן כתב בדוד על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום׳. וכן מבואר בסנהדרין (קז.) שאבשלום נולד לדוד כי ׳כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה׳. וכ״כ רבינו בדברים (יז יד-טו), ע״ש. [ועיין אבני מילואים (ד סקי״ב) אי דינו של אבשלום כבן סורר ומורה, ורבינו בחיי (דברים כ״א:כ״א) ׳שמא הא דרבי יוחנן לא היה בן סורר ומורה גמור אלא כענין אבשלום׳. ובבעל הטורים ׳סורר – בגימטריא זה אבשלום בן דוד׳. וראה ספר אפריון לרבי שלמה גאנצפריד (תחילת כי תצא) דברים נחמדים. ומפרש רבינו הטעם שיוצא ממנה בן סורר ומורה, כי אינה שוכחת אביה ואמה, והתיקון לזה – סדר ההנהגה ביפת תואר שיביא אותה לידי ׳ובכתה את אביה ואת אמה׳, ואז תשכח אותם. וכ״כ שם: ׳ובכתה את אביה ואת אמה – שתעזבם ותתישב בזה בדעתה שלא לחשוב בם עוד, כענין ושכחי עמך ובית אביך (תהלים מ״ה:י״א), ואין הבכי על מיתתם כי אנחנו לא נמית אותם כלל׳. [ולכאורה שכחה זו נחוצה כדי שתתגייר מרצון, אך יתכן שאם לא שכחה אביה ואמה, אינה מרוצה להינשא לו והיא בגדר אנוסה, וראה בנדרים (כ:) עניין בני אנוסה, ומתוך שהיא שונאתו לכן גם הוא ׳סופו לשנאותה׳, ולכן בנה בן סורר ומורה, ולכן ציין שם לפסוק ׳ויתאו המלך יופייך והשתחווי לו כי הוא אדונייך׳].
גל – גלגל וסבב.
ובוז – בזיון.
גל – העבר מעלי חרפה ובזיון כי שמרתי התורה ואינו בדין להתבזות למען יגדל כבוד התורה.
[עדות:] גל מעלי – ומעלי תגול חרפה ובוז שמחרפין אותי על שאני צדיק ורע לי,
כי עדותיך נצרתי – ספורי התורה הם עדות על אבדן הרשעים והצלחת הצדיקים, כמו אבדן דור המבול והפלגה וסדום וההשגחה שהיה על האבות, ובזה לא יוכל לבזות אותי מצד זה.
For leaders sit speaking against me; your servant is engaged in instruction of your decrees.
ולקד ג׳לס אלרוסא ותכלמוא פיי, ועבדך ינת׳ רסומך.
וכבר ישבו השרים ודברו עלי ואילו עבדך (אני) ישיח בחוקיך.
גם, וכבר ישבו השרים ודברו כי, ועבדך ישיח את חקיך בכל הנוס׳ תרגום נדברו ״תכלמוא״ ונראה לי שצ״ל ״תכאלמוא״ החליפו דברים, שוחחו זה עם זה.
בי נדברו – אף על פי שמלכי אומות העולם מתלוצצים עלי שאני עוסק בתורה.
talked about me Although the kings of the heathens scorn me because I engage in the Torah.
גם ישבו שריםא – כשהייתי עוסק במלכותי בתורה, והיו שרי האומות מדברים עלי על שהייתי משפיל עצמי ועוסק בתורה. וכן הוא אומר: ואדברה בעדותיך נגד מלכים לא אבוש (תהלים קי״ט:מ״ו).
א. כן בפסוק, וכן נראה מן ההמשך. בכ״י ס״פ: ישרים.
גם – כן עשו שרים רבים.
בי נדברו – כמו ותדבר מרים (במדבר י״ב:א׳) בעבור כי עבדך ישיח בחקיך.
EVEN THOUGH PRINCES SIT AND TALK AGAINST ME. This is what many princes have done.
Bi nidberu (and talk against me) is like va-tedabber miri’am … be-mosheh (and Miriam … spoke against Moses) (Num. 12:1).1
THY SERVANT DOTH MEDITATE IN THY STATUTES is to be understood as if it were written, “because Thy servant doth meditate in Thy statutes.”
1. In other words, bi nidberu means, “And talk against me,” for the bet in bi nidberu is like the bet in be-mosheh in va-tedabber Miri’am … be-mosheh (And Miriam … spoke against Moses). The word bi usually means “in me.” Therefore, Ibn Ezra points out that here it means “against me.”
גם ישבו שרים בי נדברו – גם הרבה פעמים ישבו שרים במקום שהייתי יכול להזיק להם, וכן היו מדברים בי ליעץ עלי רעה.1
עבדך ישיח בחוקיך – ואני הייתי משיח לאנשיי, כבר נדר לי הקב״ה מלכות שהוא חק, לא נעשה להם שום רעה.
1. בניגוד לרש״י ומיוחס לרשב״ם שהשרים דיברו בדוד שהיה עוסק בתורה.
גם ישבו שרים – וגדולים שאינם חפצים בתורה יושבים בקרנות ומדברים בי דרך גנאי, כמו: ותדבר מרים ואהרן במשה (במדבר י״ב:א׳).
ואני, איני חושש בהם, ואשיח בחוקיך, כי אני עבדך ועושה מצותיך כעבד מצות אדוניו.
ואמר בלשון נפעל: נדברו, לפי שהדיבור בלשון נפעל, רוצה לומר התמדת הדיבור.
גם ישבו שרים בי נדברו. לחרפני על זה1: עבדך ישיח בחקיך. ואומר להם ששמרתי החוקים שצווית לעשות ביפת תואר2:
1. שנשא יפת תואר.
2. כמבואר בפסוק הקודם.
(כג-כד)גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ. בעוד ש׳אני אשיחה בחוקיך׳ ועוסק בנגעים ואהלות, ׳ישבו שרים׳ – דואג ואחיתופל, ו׳בי נדברו׳, ואומרים, ׳מי שהרג הרועה וגזל את הכבשה – אין ישועתה לו באלקים סלה׳ (תנחומא כי תשא ד), ואני לא כן אנכי עמדי1, ואינם יכולים לדבר עלי בזאת, בראותם כי בכל פעם גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי והם – ה׳עדות׳ – אַנְשֵׁי עֲצָתִי, ואיני עושה דבר שלא אבונן ל׳עדותיך׳ תחילה אם אעשהו אם לאו2:
2. הרי שנזהר ב׳עדות׳ שהן המצוות הבאים לגדור את האדם שלא ייכשל, וא״כ אין להאשימו אם בכל זאת נפל.
גם ישבו – לא לבד באקראי ידברו בי כי גם ישבו דרך קבע אבל אני לא אדבר בם כ״א אשיח בחוקיך.
בי נדברו – דבור שאחריו ב׳ הוא לגנאי תמיד, והנפעל מורה שמדברים בתמידות.
[חקים:] גם – הגם שישבו שרים ונדברו בי על שאין טעם להחקים, ועכו״ם משיבים עליהם מה טעם למצוה זו, מצד שאני עבדך והעבד אין לו לדרוש טעם מצות האדון רק לעשות גזרותיו ולא לחוש לבוז ולשום דבר, לכן ישיח בחקיך – כמ״ש חקה חקקתי גזרה גזרתי אין לך רשות להרהר עליה.
בי נדברו – האחד מדבר ובדיבורו מעיר חברו להשיב וחברו זה כאלו נדבר כלומר מוכרח לדבר, וכן אז נדברו יראי ה׳ (מלאכי ג׳:ט״ז), גם אם שרי שאר הגוים שופכים עלי חרפה ובוז באמרם שאני אינני מולך מאחר שלא אעשה רצוני רק רצונך, זה לא יטני מדרך בחרתי לי להתבונן במצותיך לעשותן בתכלית הדיוק, הודע אתה להם כי עול עשו בחרפם אותי על זאת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Yes, Your testimonies are my delight; they are my counselors.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְחוֹד סָהִדְוָתָךְ פַּרְנוּקִי מָרֵי עֲצָתִי.
Also your testimonies are my delight, the source1 of my counsel.
1. Source: lit., “master.”
ת׳ם אן שואהדך קרהֵ עיני, וד׳וי משורתי.
ועוד שעדותיך הם שלות עיני ועדותיך הם נותני את העצות שלי.
גם, ולא עוד אלא שערתיך בבת עיני ובעלי עצתי. לתרגום ״שעשעי״ ראה לעיל פסוק טז.
שעשועיי – עסקיי.
my delight (שעשועי): my occupation.1
1. Cf. Rashi Tehillim 119:16.
גם אנשי – חסר כ״ף, כמו: ועיר פרא (איוב י״א:י״ב). וכן הוא כאנשי עצתי.
YEA,… THEY ARE MEN OF MY COUNSEL. The word anshe (men of) is lacking a kaf.1 Compare this to ve-ayir pere (and a wild ass’s colt) (Job 11:12).2Anshe atzati (they are men of my counsel) should be read as if it were written ke-anshe atzati (they are like men of my counsel).
1. It should be interpreted as if it were written ke-anshe.
2. According to Ibn Ezra, ayir (colt) is to be interpreted as if it were written ke-ayir, “like a colt.” Job compares a person to a wild ass’s colt. Hence Ibn Ezra’s comment.
גם עדותיך שעשועי – עדותיך שהעדתה שאהיה מלך הייתי משתעשע בהם, ואומר לא אעשה רעה.
שהם אנשי עצתי – אותם שהעידו בי שאמלוך, כמו: שמואל הנביא ונתן הנביא וגד הנביא.
1. בניגוד לרש״י שפירש מלשון לעסוק ועקבי מפירושו על פסוק ט״ז.
גם עדותיך הם שעשועי ואנשי עצתי וחבירי, לא השרים.
גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי. ואומר, שגם כן בשאר עסקי אני משתעשע ב׳עדותיך׳ המזהירים להסיר כל מכשול1, ובזה אני מתייעץ להנהיג עסקי2, וחשבתי שלא יקרה בם שום מכשול3:
1. כמו שכתב בהקדמת הפרק ש׳עדות׳ - הם מצוות מכוונות להרים מכשול מדרך עמנו.
2. כאילו ׳עדותיך׳ הם ׳אנשי עצתי׳, שאני מתייעץ בהם, ׳אנשי - חסר כ״ף׳ (אבע״ז), כאילו כתוב ׳כאנשי׳.
3. והמשך הדברים הוא, כי ׳גערת זדים׳ שחטאו בבעל פעור ונמשכו לחטא מזיד יותר גרוע, ואני גם נכשלתי בכגון זה, אלא שמה שעשיתי לא היה איסור, צואף נהגתי תמיד ככל עדותיך כדי לא להיכשל כמו אלה שחטאו בפעור, וגם בעניין זה עשעיתי ככל מפשט אשת יפת תואר האמור בתורה, ולכן תשמור אותי, כי אינו דומה להם.
גם עדותיך – לא לבד אשיח בהם דרך עראי כי גם שעשועי המה בכל עת ויחשבו לאנשי עצתי לדבר בהם בתמידות כאדם עם יועציו.
[עדות:] גם עדותיך שעשועי – שמן העדות ידעתי שהחקים הועילו תמיד, שעל ידיהם שמע ה׳ תפלתנו ודבקה בישראל השגחה הפרטית, כמו שדבקה ע״י הקרבנות שהם ג״כ חקים, והם אנשי עצתי – שעם עדות התורה אתיעץ תמיד וכעצתם אעשה, והם ילמדוני גודל כח החקים וסגולותיהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
My soul is joined to the dust; heal me according to your word.
דבקה לעפר נפשי חייני כדבריך – אמר ישעיהו (ישעיהו מ׳:ח׳) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם. קיימים הם דברים שאמר הקב״ה ליעקב אבינו שנאמר (בראשית כ״ח:י״ד) והיה זרעך כעפר הארץ. כשם שעפר הארץ מדושה לכל כך יהיו בניך מדושים לכל. ומה עפר הארץ מכלה כלי מתכות והוא מתקיים לעולם כך בניך מכלים כל העכו״ם והם קיימים לעולם. (שם) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. וכן ישעיהו אמר (ישעיהו נ״ב:ב׳) התנערי מעפר קומי שבי ירושלם. וכן בני קרח אמרו (תהלים מ״ד:כ״ה-כ״ז) למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו. כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו. מיד קומה עזרתה לנו. וכן חנה אומרת (שמואל א ב׳:ח׳) מקים מעפר דל. הגיעו הם לארץ הקמותה אותם. על כן דוד אמר לו דבקה לעפר נפשי וגו׳.
פקד בלגת נפסי אלי אלתראב, אחייני בועדך.
וכבר הגיעה נפשי אל העפר תחיה אותי לפי ההבטחה שלך.
דבקה, וכבר הגיעה נפשי עד עפר החייני בהבטחתך. כאלו כתוב בדברך.
כדברך – כמו שהבטחתני על ידי נתן הנביא טובה.
revive me according to Your word Just as You promised me good, through Nathan the prophet.
דבקה לעפר נפשי – שהייתי חולה מאד.
דבקה נפשי – כמו עצמי, כמו:א נשבע י״י צבאות בנפשו (ירמיהו נ״א:י״ד). והטעם כאילו הוא מת, על כן: חייני כדברך – אני אמית ואחיה (דברים ל״ב:ל״ט).
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״כמו״.
MY SOUL CLEAVETH UNTO THE DUST. Nafshi (my soul) means “my very being.” Compare this to be-nafsho (by Himself) in The Lord of Hosts hath sworn by Himself(Jer. 51:14).
[QUICKEN THOU ME ACCORDING TO THY WORD.] The psalmist is, as if it were possible, dead. Thus he says quicken Thou me according to Thy word. Compare this to I kill and I make alive(Deut. 32:39).
דבקה לעפר נפשי – מן הצרות.1
חייני כדבריך – כאשר דברת שאמלך, וגם דברת לא ישיא אויב בו (תהלים פ״ט:כ״ג).2
1. בניגוד למיוחס לרשב״ם שפירש שהיה חולה.
2. בדומה ברש״י.
דבקה לעפר – כשהיה בסכנה והיה בורח מפני אבשלום, והיה קרוב למות כאלו נפשו דבקה לעפר, והיה מתחנן לאל ואומר: חייני כדבריך – שאמרת בתורתך: אני אמית ואחיה (דברים ל״ב:ל״ט).
או פירוש: כדבריך – שהבטחתני ע״י נתן הנביא: כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך (שמואל ב ז׳:י״ב).
(הקדמה) ד
(כה)דבקה לעפר נפשי. בסלע המחלוקות, שהיו שאול ואנשיו סובבים לתפשני1: חייני כדבריך. שאמרת (בראשית ט ה) ׳מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם׳2:
1. בשמואל א׳ (כג כו-כח) כאשר רדף שאול את דוד ׳וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם, וּמַלְאָךְ בָּא אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר מַהֲרָה וְלֵכָה כִּי פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ, וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת׳. והתרגום ורש״י פירשו שהיה לבו של שאול חלוק לשתי דעות אם לשוב להציל את ארצו מיד פלשתים או לרדוף ולתפוש את דוד, והרד״ק פירש שנקרא כן ההר לפי שנחלקו בו אלה מאלה.
2. ׳שאם יזכה האדם, הנה אז מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם להצילו׳ (לשון רבינו שם). והתפלל שיחיה ה׳ אותו כפי שהבטיח בהבטחתו לנח. וקרוב לפירוש רבינו כתב הרד״ק: ׳כשהיה בסכנה והיה בורח מפני אבשלום והיה קרוב למות, כאילו נפשו דבקה לעפר. והיה מתחנן לאל יתברך ואומר חייני כדברך, שאמרת בתורתך אני אמית ואחיה. או פירוש כדברך, שהבטחתני על ידי נתן הנביא כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך׳.
דבקה – שחה נפשי ודבקה עד לעפר ואשאל ממך חייני מהצרה כדברך עלי ע״י נתן הנביא.
נפשי – הנפש הרוחניית, וחייני החיים הרוחנים כמו שבס׳ זה בא לרוב מלת נפש על הרוחניית.
[דברים:] דבקה לעפר נפשי – נגד מ״ש גמול על עבדך אחיה ואשמרה דברך, בקש שהגם שמלא שאלתו בחיים הגופנים, הלא עדן נפשי דבקה לעפר, ר״ל שהגם שהגוף חי ואינו קבור בעפר, נפשי מתה וקבורה בעפר הגוף, ר״ל נמשכת אחרי תאוותיו ותשוקותיו, לכן אבקש חייני כדברך – שיהיו החיים חיים נפשיים בעבודת ה׳, כדברך בתורה, שאמרת ובחרת בחיים, שהיה הכונה על חיים הנפשיים, ובאשר אמר ואשמרה דברך אמר חייני כדברך.
דבקה – קרוב למיתה אני.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I numbered1 my ways and you received my prayer; teach me your decrees.
1. Numbered: recounted.
דרכי ספרתי ותענני – מהו ספרתי התודיתי ואמרתי כל מה שחטאתי ולמה הכיתני אלא בשביל שחטאתי. וכן הוא אומר (דניאל ט׳:ה׳) חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותיך ומשפטיך. (שם י׳) ולא שמענו בקול ה׳ אלהינו ללכת בתורותיו אשר נתן לעינינו ביד עבדיו הנביאים. ובשביל שלא שמענו (נחמיה ט׳:ל״ו) הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ואף על פי שאנחנו עבדים בה כורתים אנו לך אמנה. וכן הוא אומר (שם י׳:א׳) ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה ועל החתום שרינו וכהנינו לוינו (שם ט׳:ל״ג) ואתה צדיק על כל הבא עלינו. לכך נאמר דרכי ספרתי ותענני. ואף על פי שחטאתי התודיתי לך לכך למדני חקיך.
וטאלמא קצצת חואיג׳י פאג׳בתני, פכד׳אך עלמני רסומך.
ורבות ספרתי את צרכי ואתה ענית לי אם כך אותו הדבר כשאני לומד את חוקיך תלמד אותי אותם.
דרכי, וכשם שכל זמן שספרתי צרכי לפניך ועניתני כך למדני חקיך. כלומר כשם שאתה מספק לי צרכי גופי כך ספק לי על ידי סיועך את צרכי נפשי. ותרגם דרכי ״חואיג׳י״ צרכי, וכמו שכתב בפירושו לעיל לז ה.
דרכי ספרתי – לך את צרכיי ואת חטאותיי, ואתה עניתני.
I told of my ways to You, [of] my needs and my sin, and You answered me.
דרכי ספרתי – כמה פעמים וידיתי לפניך את דרכי, ואתה היית עונה אותי, ועכשיו כמו כן: ענני ולמדני חקיך.
דרכי – כמו יחשב דרכו (משלי ט״ז:ט׳), חפצי וצרכי, וכללם שתלמדני חקיך.
MY WAYS. Derakhai (my ways) is similar to darko (his way) in A man’s heart deviseth his way(Prov. 16:9).1 My need and desire is that You will teach me Thy statutes.2
1. “His way” means, “the way he acts.” Similarly, my ways means, “my behavior.”
2. That is, “so that I can follow the proper path.”
דרכי סיפרתי – הנני מספר לך דרכיי, היאך אני בורח בדרכים.
ואתה תעניני למדיני חוקיך – כאשר פירשתי למעלה.
דרכי ספרתי – כמו: לב אדם יחשב דרכו (משלי ט״ז:ט׳), כלומר, חפצי ועניני ודרכי שהייתי רוצה לעשות, כמה פעמים הייתי מספר אותם לפניך, כמו שאמר: וישאל דוד בי״י (שמואל א כ״ג:ב׳).
ותענני – כמה פעמים עניתני במה שהייתי שואל לפניך, כן ענני במה שאני שואל מלפניך שתלמדני חוקיך – שהם נסתרים ולא יבינם אלא חכם. ואתה למדני אותם, שתתן לי לב מבין את הסודות באמת.
דרכי ספרתי. בענין קעילה ובענין צקלג, ששאלתי במשפט האורים, ותענני - על ידי הכהן1: למדני חקיך. ענין האורים והתומים2:
1. דרכי - חפצי וצרכי (אבע״ז), ׳ספרתי לך את צרכי ואת חטאתי ואתה עניתני׳ (רש״י). בשמואל א׳ (כג א-ב) ׳וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וגו׳, וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה׳ לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה׳. ועניין צקלג שבארצו של אכיש מלך גת, שם ישב דוד עם אנשיו כשברח מפני שאול, וכאשר יצאו להילם בפלישתים באו עמלק על העיר ושבו את כל הנשים והילדים, וכתוב שם (ל ז) ׳וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בֶּן אֲחִימֶלֶךְ הַגִּישָׁה נָּא לִי הָאֵפֹד וַיַּגֵּשׁ אֶבְיָתָר אֶת הָאֵפֹד אֶל דָּוִד, וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה׳ לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל׳. וכ״כ הרד״ק: ׳כלומר, חפצי ועניני ודרכי שהייתי רוצה לעשות כמה פעמים, הייתי מספר אותם לפניך, כמו שנאמר (ש״א ל, ח): וישאל דוד בה׳. ותענני, כמה פעמים עניתני במה שהייתי שואל לפניך׳. [ראה פירוש ע״ד פילוסופיה פרק ל״ה שמבאר ענין קעילה ואורים ותומים]
2. ׳שאדע מה זאת שיהיה כח באבני האפוד ההם לענות׳ (שיעורים), שהוא חק, בלי טעם מובן.
דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי. שבכל פעם שהייתי יוצא למלחמה, [הייתי] מספר דרכי ונשאל באפוד, כמו ׳הארד׳1 בקעילה, ואתה עניתני, לכן לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ – שאדע מה זאת שיהיה כח באבני האפוד ההם לענות על המ[...], ולמה2:
2. ראה מש״כ במבוא בעניין פעולת האורים ותומים לדעת רבינו מפי כתבי תלמידו ר״א מנולה בכמה מקומות.
דרכי – ענייני הייתי מספר לפניך לשאול לך עצה עליהם כמ״ש וישאל דוד בה׳ (שמואל א כ״ג:ב׳).
ותענני – ענית לי על שאלתי.
למדני – לכן אשאל גם זאת אשר תלמדני חכמת התורה וענני גם עתה למלא משאלותי.
[חקים:] דרכי ספרתי – שכבר אמר אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, שבקש שדרכיו ומנהגיו לא ינגדו לשמירת החקים, ואמר אח״ז ברוך אתה ה׳ שברך על ששמע ה׳ תפלתו, ובקש למדני חקיך, בקש עוד הפעם שילמדהו חוקיו, ובאר הטעם, כי דרכי ספרתי וראיתי כי תענני – שעל התפלה שיכונו דרכי לשמור חקיך עניתני ונתקבלה, לכן אבקש שנית על לימוד החקים שאדע טעמם וסודם.
ותענני – בעניני העולם עשית רצוני, עשה רצוני גם בזה שאלמד ואהיה רגיל בקיום חקיך או הבן לי טעמם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Give me insight into the way of your commandments, and I will speak of your wonders.
דרך פקודיך הבינני – מהו הבינני אמר לו דוד רבוני אל תאמר לי הרי הם לפניך התבונן אתה לעצמך אם אין אתה מבינני איני יודע כלום. לכך נאמר דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך.
וסבל פראיצ׳ך עלמני, חתי אנת׳ אעג׳ובאתך.
דרך חוקיך תלמד אותי כדי שאפרסם את נפלאותיך.
הבינני, למדני למען אשיחה נפלאותיך. וראה לקמן פסוק לד.
דרך – הטעם לדעת עיקר למה הם נטועים בלב, על כן: בנפלאותיך.
THE WAY OF THY PRECEPTS.1Make me to understand the way of Thy precepts means “Cause me to know the fundamental commandments.2 Let me know why they are implanted in the heart.” That I may talk of Thy wondrous works therefore follows.3
1. In Hebrew, pikkudekhah. Pikkudim refers to “commandments implanted in the heart.”
2. According to Ibn Ezra, the pikkudim are fundamental commandments, not contingent on place, time, or gender. They are based on reason and are implanted in the human mind. See note 12.
3. I will be able to knowledgeably speak of the precepts.
דרך פיקודיך הביניני – אותו דרך שפקדתני להיות נגיד על ישראל, הבינני עוד, שאחזור לאותו דרך.
ואשיחה לכל העולם נפלאתיך – והם נפלאות שתגביהני משפלות.
דרך פקודיך הבינני – כמו שאמר: למדני חוקיך (תהלים קי״ט:כ״ו), וכפל הענין לחזק הבקשה.
דרך פקודיך. שציווית להוכיח וללמד1: הבינני. להורות, תן בלבי להורות2: ואשיחה בנפלאותיך. למשוך לעבודתך השוגים ממנה:
1. ׳פקודיך׳ – המצוות שבהם מינית את האדם על חבירו, כמצות הוכח תוכיח שהיא להוכיח את חבירו, וכן ללמדו תורה.
2. הלשון כפול, יל״ע בכת״י.
דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי. שאדע מי הם האנשים שיהיו ראוים למנותם ולפקדם שרי חמישים ושרי עשרות1, לדון ולעשות בהם משפט כתוב2: וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ. שיהיה לי זמן ללמוד בתורתך, ואם לאו – נבול אבול3, כי איכה אוכל אנכי לבדי לשאת כל המשא הזה עלי4:
1. ׳פיקודיך׳ לשון מינוי, כמו שפירש בכל הפרק, אלא שכאן אין הכוונה למצוות שהם פיקודים שהופקדנו לקיים בחבר כמצות תוכחה ודומיה, אלא למינוי ופקידת השופטים.
2. מליצה ע״פ לשה״כ להלן (תהלים קמ״ט:ב׳), כלומר לקיים באמצעותם את דיני ומשפטי התורה הכתובים בה. וראה במעשה אבשלום בשמואל א׳ (יח א) ׳וַיִּפְקֹד דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת׳, ובדברים (כ ט) ׳והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׳, ראה מש״כ רבינו שם, ורלב״ג בשמואל שם. ובנדפס להלן (תהלים קי״ט:נ״ה): ׳זכרתי בלילה שמך ה׳ – ולא שכחתי בטרדתי, ובכן ואשמרה תורתך – בפקדי את העם אשר אתי׳.
3. ע״פ דברי יתרו בעצת מינוי השרים (שמות י״ח:י״ח) ׳נבול תבול וגו׳ לא תוכל עשוהו לבדך׳. וראה רש״י בדברים (א יג) שאף משה נתקשה לדעת את מי ראוי למנות.
4. ע״פ במדבר (יא יד) ׳לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׳, ולכן נתמנו שם שבעים הזקנים. וכאן מתחדש שטענת ׳נבול תבול׳ היתה כי לא יהיה לו זמן ללמוד לעצמו.
דרך פקודיך – ר״ל מסתרי המצות ועיקרם.
ואשיחה – ואדבר עוד לזולתי ללמד בדברי׳ הנפלאים והמכוסים שבהם.
[פקודים:] דרך פקודיך הבינני – הנה הפקודים טעמם מבואר שבאו לזכרון על הנפלאות שעשה ה׳ בימי קדם כמו זכר ליציאת מצרים ודומיהם, ואם כן הפקודים מובנים, אבל הדרך של הפקודים אינו מובן, כי הדרך הנסיי והפלאי הוא למעלה מתבונת האדם, וע״כ בקש שיבינהו הדרך הזה ויבין ענין הנפלאות וסודם, ואשיחה בנפלאותיך.
דרך – מגמת.
בנפלאותיך – שמגמתם הנסתרת.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My soul is grieved by weariness; sustain me according to your word.
דלפה נפשי מתוגה – מהו מתוגה מן השברים שבא עלי. אין שנה שאין בה שבר. אין חדש שאין בו שמועה. אין יום שאין בו צרה (יחזקאל ז׳:כ״ו) הוה על הוה תבוא ושמועה על שמועה תהיה. לפיכך דלפה נפשי מתוגה קיימני כדבריך. מהו כדבריך כשם שאמר משה (דברים כ״ט:י״ב) למען הקים אותך היום לו לעם וגו׳. לפיכך דלפה נפשי מתוגה. טפח היום טפח למחר עד שהיא מתאמצת ויוצאה. לכך נאמר דלפה נפשי מתוגה וגו׳.
פקד צ׳אעת נפסי מן אלחסרה, ת׳בתני בועדך.
שהרי כבר התעייפה נפשי מהשברון ואם כך תייצב אותי כפי הבטחתך.
דלפה, וכבר כלתה מחמת היגון קיימני בהבבטחתך. תרגם דלפה ״צ׳אעת״ או ״כאעת״. ובאיוב טז כ תרגם דלפה עיני ״אקמר״ ועניניהם קרובים אלא שכאן כתב בטוי המתאים יותר לנפש ושם לעין. וכתב שם רבינו בפירושו שהיא מלה בודדת, ואולי לעין.
דלפה נפשי – נטפה, כלומר נחסרת והולכת.
My soul drips Heb. דלפה, drips; i.e., it is becoming less and less.
דלפה – כאלו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד (משלי כ״ז:ט״ו), על כן: קיימני כדברך מחצתי ואני ארפא (דברים ל״ב:ל״ט).
MY SOUL MELTETH AWAY. My soul, so to speak,1 melts away (dalefah) in my illness. It melts like A continual dropping (delef) (Prov. 27:15).2 The psalmist therefore says, Sustain me according unto Thy word. Compare this to I have wounded and I heal(Deut. 32:39).3
1. Souls do not “melt.” Hence Ibn Ezra’s comment.
2. In other words, dalefah is related to delef. It means “to drip.”
3. Thy word refers to God’s words in Deuteronomy: I have wounded and I heal.
דלפה נפשי – כמו: דלף טורד ביום סגריר (משלי כ״ז:ט״ו), וכן ידלוף הבית (קהלת י׳:י״ח). כלומר: בוכה נפשי והדמעות זולגות מעיני.1
מתוגה – מן יגון, וכן בן כסיל תוגת אמו (משלי י׳:א׳).2
קיימיני כדבריך.
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
2. בדומה במיוחס לרשב״ם.
דלפה – נתכה נפשי מרוב יגון שיש לי, על דרך: וימס לבב העם (יהושע ז׳:ה׳).
או פירש דלפה – דמעה, על דרך: במסתרים תבכה נפשי (ירמיהו י״ג:י״ז).
קיימני כדבריך – קיימני במלכותי, כדברך שאמרת לי על ידי נתן הנביא: כסאך יהיה נכון (שמואל ב ז׳:ט״ז).
1. דלפה - כאילו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד (אבע״ז), מרוב תוגה נמס נפשי עד שנוטפת טיפין טיפין והוא ענין מליצה והפלגה (מצודות), וזה כי במקום להוכיח את עושי הרע וללמד תורה לאחרים, משכו אחרים לשגות מתורתך. והכוונה למה שעשה אבשלום בפילגשי אביו בעצת אחיתופל, שאחיתופל עשה היפך זה, למשוך את אבשלום לחטוא.
2. לכאורה הכוונה לשוב למלכותו ממרד אבשלום.
3. בשמואל ב׳ (ז טו) נאמר על דוד ׳וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ׳, ובישעיה (נד י) על ישראל נאמר ׳וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ׳, ולעיל (פט לד) ׳וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ׳. והרד״ק פירש ׳קיימני במלכותי כדבריך שאמרת לי על ידי נתן הנביא (ש״ב ז, טז): כסאך יהיה נכון׳.
Remove from me the path of lies; and [by] your Torah have compassion on me.
ואזל עני טרק אלבאטל, ורפני מן תוראתך.
ותסיר מעלי את דרך השוא ותרחם עלי ותתן לי מהתורה שלך ברחמים.
דרך, והסר ממני דרכי השוא וחנני מתורתך, כלומר הטני מדרכים המובילים אל השוא.
(כט-ל) [משפטיך שויתי – שמתי עצמי למשפטיך ודבקתי בעדותיך לבחור בדרך אמונה, לךא אני שואל דרך שקר הסר ממני.]
א. כן בכ״י מוסקבה 104. בחלק מן הדפוסים: ״לכך״.
ותורתך {חנני} – וזהו שאומר בתפילה: חונן הדעת.
דרך חנני – כמו: חנונו אותם (שופטים כ״א:כ״ב), והיא תהיה סבה שאסור מדרך שקר.
AND GRANT ME THY LAW GRACIOUSLY. Channeni (grant me … graciously) is similar to channunu (grant graciously unto us) in Grant them graciously unto us(Judg. 21:22).
GRANT ME THY LAW GRACIOUSLY so that I will remove myself from the way of falsehood.
דרך שקר הסר ממני – הסר ממני אילו הרשעים, כגון אחיתופל וחביריו, שדרכם דרך שקר, שהרי משקרים בי.
ותורתך חונני – חונני ותורני דרך שלא אכשל בידם.
עניין אחר: בשביל תורתך חנני.
דרך שקר – לא תזדמן לפני, ועזרני להסיר אותה ממני.
ותורתך חנני – שתתן לי לב להבינה ולהתעסק בה.
דרך שקר הסר ממני. דרך הניצוח וההטעאה1: ותורתך חנני. אמיתה של תורה2:
1. כשהאדם לומד תורה על מנת לקנטר, ששולט בו יצא הניצוח, ואינו מכוון לאמיתה של תורה.
2. ראה פירוש רבינו לישעיה (כז א) ש׳נחש עקלתון׳ הוא יצר הניצוח שמעוות את מה שהוא ישר. ולכן נקרא נחש זה ׳עקלתון׳, כי הוא הגורם לעקמימות הדעת, ע״י שמתנצחים במחלוקת ומבקשים להוכיח צדקות טענתו, לא לבקש את האמת.
דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי. שבעודי מבין בתורתך, ׳חנני׳ מאתך אמת, ו׳הסר ממני׳ דרך שקר והטעאה1:
Your judgments I have set I applied myself to your judgments and I clung to your testimony, to choose the way of faith. Therefore, I ask, "Remove from me the way of falsehood."
משפטיך שויתי – שויתי עצמי במשפטיך.
דרך – הפך דרך שקר. וטעם אמונה כי אין עול בידינו, על כן אמר: משפטיך שיויתי, כמו: לא ישוו בה (משלי ג׳:ט״ו), והטעם: עשותו משפט שוה.
THE WAY OF FAITHFULNESS. The way of faithfulness is the reverse of the way of falsehood (verse 29).
The meaning of I have chosen the way of faithfulness is, “there is no evil in my hands.”1 The psalmist therefore says, “I have equally enforced2Thine ordinances.”
Shivviti (have I set) is like yishvu (equal) in are not equal to her(Prov. 3:15).3 The meaning of mishpatekha shivviti (Thine ordinances have I set) is, “I have applied the ordinances4 equally.”
1. Literally, our.
2. Literally, set.
3. Translated according to Ibn Ezra
4. That is, “I have applied the law equally.”
דרך אמונה בחרתי – שאילו רשעים אינם עושים כמוני, כי הם משקרים בי ואני אדוניהם, אבל אני בחרתי בו דרך אמונה ולא רציתי לשקר באד[ו]ני שאול.
משפטיך שיותי – יסורין שלך שיויתי וסבלתי, ולא איבדתי אמונתי.
דרך אמונה בחרתי – הפך דרך שקר, כלומר אותה בחרתי, הזמן אותה לפני. וכן משפטיך שויתי – תמיד לעיני.
כי אמנם דרך אמונה בחרתי - למצוא האמת1: משפטיך שויתי - ובזה הדרך של אמונה ׳שויתי משפטיך׳ בשפטי את עמך למצוא האמת, ולמאוס דרכי עורכי הדיינין2:
1. ולא להתנצח. ראה חבקוק (ב ד)שמפרש ׳צדיק באמונתו יחיה, בהשיגו אמיתה של תורה׳, הרי שאמונה היא אמיתה של תורה. וכ״כ אבע״ז ש׳דרך אמונה׳ היא היפך ׳דרך שקר׳.
2. ׳שעורכים טענות ודינים של בעלי הדין לדיינים ומלמדים טענות לבעלי הדין׳ (לשון רבינו באבות א׳:ח׳). וראה מש״כ לעיל טו ה. אבע״ז כאן כתב: ׳כי אין עול בידינו על כן אמר משפטיך שויתי כמו לא ישוו בה והטעם עשיתי משפט שוה׳.
כי אני, דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי. ולא לקנטר1, ועוד, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי – שתמיד ב׳משפטיך׳ שאני עושה, ׳שיויתי׳ בצדק ואמונה2:
2. שעושה משפט שווה לכולם בלי עוול (ראה אבע״ז), כאשר דן ושופט את ׳המשפטים המוטלים עלי במה שאני מלך׳ (פסוק כ).
משפטיך שויתי – במירכא כן הוא בספרים כ״י לא בגלגל.
שויתי – שמתי דברי משפטיך לנגד עיני ללכת בהם.
שויתי – כבר בארתי (בסי׳ י״ז) ששיוי הבא על השימה מורה ג״כ ערך הדברים זה נגד זה, וי״ל מענין השואה שראיתי שהם שוים תמיד, ואם יבואו היסורים הם לטובה עת היסורין ועת השלוה שוים שכולם לטובה.
[משפטים:] דרך אמונה בחרתי נגד מה שבקש גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך, אמר שזה א״א רק אם תהיה האמונה קבועה בלבו, שאם לא כן יתדמה לו שאין משפט בעולם במה שיראה רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, ועז״א בחרתי דרך אמונה להאמין שכל דרכיו משפט ואין עול ושיש עולם אחר ששם יקבל הצדיק שכרו נגד הרע שהיה לו בעוה״ז וז״ש שע״י שבחרתי דרך אמונה שויתי משפטיך – שויתי השכר בעוה״ב נגד היסורים שבעוה״ז, וכן בהפך ברשע הערכתי זה מול זה, וראיתי כי הדין דין אמת.
שויתי – לנגדי תמיד, או מלשון שוה לי (אסתר ה׳:י״ג) חשבתים דבר מועיל.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have joined myself to your testimonies, O LORD; do not make me ashamed.
ולזמת שואהדך, אללהם פלא תכ׳יבני.
וכפי שנדבקתי בעדותיך. ה׳! אם כך אל תאכזב אותי.
אל תבישני, אל תאכזבני.
דבקתי – המצות שקבל אין ראיה עליהם רק הקבלה, על כן: אל תבישני.
I CLEAVE UNTO THY TESTIMONIES. Edotekha (Thy testimonies) refers to the commandments that were transmitted to the psalmist.1 There is no proof as to their veracity; there is only tradition. The psalmist therefore goes on to say, put me not to shame.2
1. Edot refers to commandments which recall a historic event. The truth of the event that they commemorate is known from tradition.
2. That is, “May my belief in the veracity of tradition be shown to be true.”
דבקתי בעדותיך – לא רציתי לחטוא, אלא דבקתי בהתראותיך שהתריתה לי לא תרצח (שמות כ׳:י״ב).1
עניין אחר: עדותיך – מלכות שהעידו עלי הנביאים שאמלוך, באותו עדות דבקתי. וגם מלכות נקרא עדות, שנאמר: ויתנו עליו את הנזר ואת העדות (דברי הימים ב כ״ג:י״א).
אל תביישיני – לפיכך אל תביישיני.
1. השוו הפירוש למעלה קי״ט:ב׳.
דבקתי בעדותיך – וכיון שדבקתי בהם ללמדם תמיד, אל תביישני מהם שלא אבינם ולא אבוא על תכונתם, כי זה יהיה לי בשת אם לא אבינם על הנכונה, כיון שאני מתעסק בם תמיד. לפיכך אני מבקש ממך שתעזרני בהם.
דבקתי בעדותיך ה׳. בדבר יפת תואר, שעשיתי לה מה שציוית1: אל תבישני. מסברי2, גם שיצא ממנה אבשלום3:
1. כמבואר (פסוק כב). והן ׳עדות׳ הבאות למנוע מכשול מן האדם.
2. לשה״כ (פסוק קטז) ׳ואל תבישני משברי׳, כלומר אל תבייש אותי בכך שלא אשיג את מה שקיוויתי להשיג.
3. שהיה בן סורר ומורה לפי שנשא אשת יפת תואר, וכמבואר (פסוק כב).
דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ ה׳, ולכן אַל תְּבִישֵׁנִי בעניין היפת תואר שנשאתי, לפי ש׳דבקתי בעדותיך׳ ועשיתי כל החיוב, כאמור לעיל (תהלים קי״ט:כ״א-כ״ד):
דבקתי בעדותיך – חד מן ח׳ מפקין וא״ו בענין.
דבקתי – על כי דבקתי בעדותיך לכן אתה ה׳ אל תביאני לידי בושה.
[עדות:] דבקתי בעדותיך – גם שבעדותיך העדת איך הענשת את הרשעים ואבדתם גם בעוה״ז, וכבר אמר גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי, ר״ל שלא יחרפוהו ממה שרע לו בעוה״ז ויביאו ראיה מעדותיך שאתה משכיר לצדיקים ומעניש לרשעים, וזה בקש גם עתה,
ה׳ בל תבישני שיהיה לי רע בעוה״ז ויהיה לי בושה, אחר שדבקתי בעדותיך, וזה סותר אל עדות התורה שה׳ שומר את הצדיקים מרע, שהגם שאני בפני עצמו משפטיך שויתי ובחרתי דרך אמונה שהצדיקים יקבלו ע״ז שכר בעוה״ב אני מבקש שלא אתבייש בפני המלעיגים.
תבישני – מתקותי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will run in the path of your commandments, for you will expand my heart.
לטרק וצאיאך אג׳רי פיהא, אד׳ תוסע קלבי.
ואני ארוץ אל דרכי מצותיך אם אתה תרחיב את לבי.
דרך, לדרכי מצותיך ארוץ בהם.
דרך כי תרחיב – שב אל דרך.
THE WAY. Ki tarchiv (For Thou dost enlarge is) refers back to the word derekh (the way).1
1. Tarchiv is to be rendered it will enlarge, rather than Thou dost enlarge. Ibn Ezra reads our verse as follows: “I will run the way of Thy commandments, for it (the way of Thy commandments) enlarges my heart.” Ibn Ezra renders our verse this way because God is not mentioned in it, and the verb tarchiv (You will enlarge) as a second person masculine is therefore out of place. Hence he explains tarchiv as a third person feminine referring back to derekh. – Filwarg.
עתה דרך מצותיך, כלומר כאשר תרחיב לבבי מן הצרות הללו כן שכן שארוץ לעשות מצותיך.
דרך מצותיך – כל כך תרחיב לבי עד שארוץ בדרכם בלא עיכוב.
דרך מצוותיך ארוץ. למהר לעשותם בלב נכסף1: כי תרחיב לבי. כאשר ׳תרחיב לבי׳, להבין טעמם אל נכון2:
1. ׳כי הזריזות לדבר יורה על חשיבותו בעיני המזדרז אליו, כענין וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו״ (שמות לד ח) (לשון רבינו בבראשית יח ב).
2. כלומר, כאשר תרחיב לבי להבין את טעמי המצוות, ממילא יתעורר בלבי חשק ורצון לקיים את המצוות וארוץ לעשותם, ולכן כאשר תדריכני באמיתך, שאשיג ׳מושכלות ואמיתה של תורה׳, אבוא לידי כך. וכן כתב רבינו בשיר השירים (א ד) (ד) משכני אחריך. ׳הדריכני באמתך ולמדני׳ (תהלים כה ה), כענין ׳אחרי ה׳ אלקיכם תלכו׳ (דברים יג ה) : נרוצה. כי אמנם דרך מצוותיך נרוץ כשמחים לעשות לרצון לפניך׳. והיינו כאשר נבין את טעמי המצוות, נשמח לקיימם, והשמחה יביא אותנו למהר ולהזדרז בקיום המצוות, כי השמחה בדבר מורה על רצונו של האדם לעשותו ומביאו לידי זריזות.
ואז דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי. ׳כי תרחיב לבי׳ להודיעני סברת חוקיך ותכליתם, אז ׳ארוץ׳ ואחטוף לעשות מצוותיך בכל לב1:
1. ׳כי הזריזות לדבר יורה על חשיבותו בעיני המזדרז אליו׳ (לשונו בבראשית י״ח:ב׳), וכ״כ בשיר השירים (א ד) ׳משכני אחריך – ׳הדריכני באמתך ולמדני׳, כענין ׳אחרי ה׳ אלקיכם תלכו׳, נרוצה – כי אמנם דרך מצוותיך נרוץ כשמחים לעשות לרצון לפניך׳. והיינו כאשר נבין את טעמי המצוות, נשמח לקיימם, והשמחה יביא אותנו למהר ולהזדרז בקיום המצוות.
ארוץ – מלשון ריצה ורדיפה.
ארוץ – ר״ל בזריזות רב אעשה מצותיך כי ידעתי אשר בעבורם תרחיב לבי בתענוגי עוה״ב.
דרך – הוא של רבים, ונתיב הוא של היחיד כמ״ש בכ״מ ותרחיב מוסב על הדרך שבא בלשון נקבה לרוב.
[מצות:] דרך מצותיך ארוץ יש הבדל בין דרך ובין נתיב, שהדרך הוא הגדול, והנתיב הוא ליחידים, והגם שבקש אח״כ שידריך אותו בנתיב המצות, אמר כי בדרך המצות ירוץ, הגם שפרטיהם נעלמו ממנו, כמ״ש אל תסתר ממני מצותיך, בכ״ז הדרך הגדול הסולל אל המצות שהם להעיר על אמונה או מדות טובות או חובות שבין אדם לחבירו, דרך זה נודע לי וארוץ בו במהירות,
כי הדרך הזאת היא תרחיב את לבי הלב הוא הכח המושל, והיא בצרה לפעמים מן אויבי הנפש הצוררים עליה, שהם התאוה והכעס וקנאה וכדומה, אבל הדרך הזה ירחיב אל הלב מכל צרותיו, שבו ינצח את אויבי הנפש (ודרך בא בלשון נקבה).
תרחיב לבי – תגדיל אמצו וגבורתו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Teach me, O LORD, the way of your decrees, and I will keep it totally.
הורני ה׳ דרך חקיך וגו׳ – אמר שלמה (משלי ג׳:י״ג) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. (שם י״ד) כי טוב סחרה וגו׳. (שם ט״ו) יקרה היא וגו׳. ג׳ בני אדם שאלו חכמה מהקב״ה דוד ושלמה מלך המשיח. דוד אמר הורני ה׳ דרך חקיך. שלמה אמר (דברי הימים ב א׳:י׳) חכמה ומדע תן לי וגו׳. אמר לו (שם י״ב) החכמה והמדע נתון לך. מלך המשיח שנאמר (תהלים ע״ב:א׳) לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וגו׳. לכך נאמר הורני ה׳ דרך חקיך. מהו הורני אמר דוד אל תאמר לי הרי הם לפניך למוד מעצמך. אלא אתה הורני שנאמר הבינני ואצרה תורתך. לכך נאמר הורני ה׳ דרך חקיך. מהו דרך עשה אותה לפני דרך. ואצרנה עקב. מהו עקב שתהיה בידי התורה עקב כאדם שהוא עסוק בתורה כל ימיו ומניחה מה בידו כאלו לא עסק בה וכן לכל דבר. למה הדבר דומה למי שהיה עושה עששית למלך והביאה לו ונשברה מה בידו כאלו לא עסק בה. וכן שהיה עושה כלי נאה ונשבר בידו כאלו לא עשאו. כך אדם שהיה עוסק בתורה כל ימיו ויגע בה ואחר כך הניחה מה בידו דואג שהיה עוסק בתורה ואחר כך הניחה. וכן אחיתופל מה הועילו אלא אמר דוד הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב. וכן הוא אומר (תהלים יט יא-יב) הנחמדים מזהב ומפז רב גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב. וכן הוא אומר (שם קי״ט:קס״ה) שלום רב לאוהבי תורתך וגו׳.
אללהם דלני עלי טרק רסומך, חתי אחפט׳הא עלי אלאת׳ר.
ה׳! וגם תורה לי את דרך כדי שאשמור מצותיך עד הסוף [או א״ל: ואשמור אותם מיד].
ואצרנה, למען אשמרם תכף ומיד. תרגם עקב ״את׳ר״ מיד. בסמוך, וכן תרגם לעיל מ טז. ע, ד. אבל לעיל יט יב תרגם ״ג׳זא״ גמול. וכמו שתרגם בבראשית כב יח, כו ה. וראה לעיל שם.
ואצרנה עקב – אשמרנה בכל מעגלותיה ועקבי נתיבותיה, לשון עקבים, טראציש.
and I shall keep it at every step Heb. עקב. I shall keep it in all its paths and the steps of its paths, an expression of "heels" (עקבים), traces in French, footsteps.
ואצרנה עקב – כאדם האומר לחבירו: ארדפהו בעקבו, אלך בדרך שהלך עד שאמצאהו.
עקב – טרצ״א.1
1. בלעז. וכן גם להלן קי״ט:קי״ב.
הורני – עקב – כי עקב יש לה בתגמול ושכר בשמרם עקב רב.1
AT EVERY STEP.1 [Ekev (step) means “reward,”] for the observance of the precepts ends in payment and compensation.2 Compare this to in keeping them there is great reward (ekev) (Psalms 19:12).3
1. In Hebrew, ekev. Ibn Ezra interprets ekev as “the reward which is ultimately given.” See Ibn Ezra on Deut. 7:12.
2. Ibn Ezra reads our verse as follows: “Teach me, O Lord, the way of Thy statutes, and I will keep it, for there is reward at the end [for keeping the commandments].”
3. We thus see that ekev means “reward.”
הורני י״י דרך חוקיך – אותו דרך המלכות, הורני דרך שיצאתי.
ואצרנה – ואשמר המלכות ואעשה טובות.
עקב – שתעשה עמי טובה.
הורני י״י דרך חקיך ואצרנה עקב – הכינוי על הדרך.
ופירוש עקב – פירש החכם רבי אברהם בן עזרא ז״ל: ואצרנה כי עקב יש לה, כלומר הגמול והשכר, כמו: בשמרם עקב רב (תהלים י״ט:י״ב). ואיננו נכון זה הפירוש, לפי שהוא על דרך שאמרו רבותינו ז״ל: על מנת לקבל פרס. ופירוש בשמרם עקב רב (תהלים י״ט:י״ב) פירשנוהו במקומו.
ואדוני אבי ז״ל פירש: שכר, שתורני דרך חוקיך, זה יהיה שאצור אותה.
ולפי דעתי כי פירש עקב – סוף, וכן: לעולם עקב (תהלים קי״ט:קי״ב), וכן: והוא יגוד עקב (בראשית מ״ט:י״ט). לפי שהעקב לסוף הגוף, אמרו לסוף הדבר – עקב. וכן השכר נקרא עקב, כמו: והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב), לפי שהשכר סוף המעשה. ופירוש ואצרנה עקב – עד סוף ימי, כלומר כל ימי חיי אצרנה.
(הקדמה) ה
(לג)הורני ה׳ דרך חקיך. ולכן1 אתה, ׳הורני׳ טעם ׳חוקיך׳ ותכלית הסתרתו2: ואצרנה. אשמור אותה הדרך - עקב, להשיג תכלית מכוון בלימודי ובעסקי3:
1. מכיון שכאשר תרחיב לבי לדעת טעמי המצוות, ׳דרך מצוותיך ארוץ לקיימם בלב נכסף, לכן אני מבקש.
2. לא רק טעם המצוה, אלא גם הסיבה למה הטעם נסתר ולא נתגלה, וזהו ׳דרך חוקיך׳, הדרך שבו נקבע מה יהיה חק שאין טעמו מגולה.
3. כלומר שאקח מכאן לימוד לכל לימודי ועסקיי, שמתוך הבנת הטעם יבין איך להתנהג בעניינים אחרים ששייך בהם טעם זה, ומתוך עצם הסתרת הדבר יבין איזה דברים ראוי להסתיר, ואיזה דברים ראוי לגלות. עקב - ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז) כי השכר הוא סוף המעשה (מצודות וכן ברד״ק).
הוֹרֵנִי ה׳ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ. כי מן המצוות, יש שטעמם גלויות, ומקצתם טעמם מעצמם מבואר, ומקצתם כסית טעמם, וכל זה השינוי עשית לתכלית מה, לכן ׳הורני דרך חוקיך׳ – ואני אֶצְּרֶנָּה עֵקֶב, היינו אשמור אותה לאותו התכלית1, וגם אני אכסה הראוי ליכסות, והראוי ליגלות אגלה:
1. ׳הורני טעם ׳חוקיך׳ ותכלית הסתרתו׳ (נדפס), וכך אשמור את אותו ה׳דרך׳ של ׳חוקיך׳ המביא לתכלית הנקרא ׳עקב׳.
ואצרנה – במכלול דף כ״א הצד״י בחטף קמץ ולא ראיתי כן בשום ספר ועיין בישעיה כ״ז.
הורני – ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳).
עקב – ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב) כי השכר הוא סוף המעשה.
ואצרנה עקב – ואשמרנה עד סוף ימי מבלי הפסק.
עקב – י״מ אצרנה עד סוף ימי חיי, שהעקב מורה על הסוף.
[חקים:] הורני ה׳ דרך חקיך – הגם שארוץ בדרך המצות ובקי בו, איני יודע דרך החקים, שלא לבד שהחקים בעצמם נעלמים כמ״ש למדני חקיך, גם דרכם בלתי ידוע, ואיני יכול לפסוע בעקבי על דרכם הנעלם ממני, ע״כ בקש הורני דרך חקיך, למען אצרנה להניח עקבי על דרך הזה.
עקב – מלשון עָקֵב – אצרנה עד סופָהּ, או מלשון והיה עקב תשמעון, עקב לא תשמעון בקול ה׳ אלהיכם (פרשת עקב) אם תורני דרך חקיך, יסובב מזה שאצור דרך זה, ונצר מוסיף על שמר, שזה ממקום שָם, מורה שאדם פונה עיניו אל דבר במקום שהוא שם, אפילו אם הוא במקום פתוח, בעוד שנצר ממקור צר, מורה שהדבר במקום צר וסגור ואז השמירה מעולה. רק השומר מתעכב שם אצל הדבר לא כן הנוצר, וכן בפסוק שאחריו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
1. כאמרו (איוב ל״ב:ח׳) ׳ונשמת שדי תבינם׳, ובפירוש רבינו שם ובבראשית (ב ז) מבואר ש׳נשמת שדי׳ היא הנשמה השכלית של האדם עצמו, ודרכה ה׳ משפיע לו בינה, וראה מש״כ לעיל (תהלים נא יד-טו, סז א, ע״ה:ט׳). ובאבות (פ״ב מט״ו): ׳ובעל הבית דוחק – שֶּׁשָּׂם בטבע האדם ביצירתו שיתאווה לדעת בלי ספק׳, שה׳ משפיע על האדם על ידי השכל הרוחני.
[תורה:] הבינני – חוץ ממה שבקש שיראהו נפלאות התורה ושיסיר ממנו דרך שקר, בקש שיבין ג״כ את דברי התורה הפשוטים בהבנת הלב דבר מתוך דבר, שזה גדר הבינה, ובזה ארויח שני ענינים,
א. ואצרה תורתך – שהנוצר הוא יותר מן השומר, שדבר שאין האדם מבין אותו הגם שישמור מלעבור עליו מצד מורא המצוה ופקודתו לא יצרנה כנוצר דבר יקר ונחמד.
ב. ואשמרנה בכל לב – שמי שאינו מבין דברי התורה לא ישמרנה בכל לב כי ישמור רק מתקות שכר ויראת עונש, אבל כשיבין טעמיה ישמור מצד עצמו בכל לב.
הבינני וגו׳ – תן לי בינה להבין טעמי מצותיך ובכן לא יאבד מדעתי אפילו דבר אחד מתורתך, כאלו כל דבריה סגורים באוצרי, ואשמרנה במעשה, בתת לבי שלא אעבור על דבריה במעשי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Make me walk1 in the course of your commandments, for I desire it.
1. Make me walk: guide me.
וסלכני פי סכך וצאיאך, פאני ארידהא.
ותדריך אותי בדרכי מצותיך כי אני חפץ בהם.
הדריכני – כמו הרגילני כאדם דורך הדרך פעמים.
MAKE ME TO TREAD. Hadrikheni (make me to tread) means, “habituate me.” The psalmist says, “Make me like a person who walks in the same path twice.”1
1. Ibn Ezra’s example is of a person who is in the habit of taking a certain path.
הדריכני בנתיב מצותיך – שהרי אין חפצי כי אם למצותיך.
הדריכני – שתפתח לבי אליו ולא אשגה בו, כאדם שיודע הדרך שילך בה בכל עת שירצה ולא ישגה בה.
הדריכני בנתיב מצוותיך. שאסרת לנו קצת מזונות שהן סיבה לטעות מדרך השכל, כאמרו (ויקרא יא מג) ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׳1, ׳הדריכני׳ לעשות הדומים להם בזה2:
1. וכן כתב רבינו בויקרא (יא ב-מו): ׳ובכן ראה לתקן מזגם שיהיה מוכן לאור באור החיים הנצחיים, וזה בתיקון המזונות והתולדה, ואסר את המאכלים המטמאים את הנפש במידות ובמושכלות, כאמרו (שם פסוק מג) ׳ונטמתם בם׳, וכאמרו (שם) ׳אל תשקצו את נפשותיכם׳, וכאמרו (שם פסוק מד) ׳ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ כי אני ה׳ המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים׳ וכו׳, ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, כי אני ה׳ אלקיכם, והתקדשתם׳, אל תטמאו בהם באופן שתהיו טמאים ומטומטמים בם, וזה יקרה באכילתם, כי אמנם בהיותי אלקיכם, חפצתי שתתקדשו ותכינו עצמכם אל הקדושה וכו׳, ׳והייתם קדושים כי קדוש אני׳, כדי שתהיו קדושים ונצחיים בהכירכם את בוראכם והלכתם בדרכיו, וזה חפצתי כדי שתתדמו אלי ׳כי קדוש אני׳, וכל זה תשיגו כשתתקדשו ותשמרו מאיסורי מאכלות, כאמרם ז״ל (יומא לט.) ׳אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה׳ וכו׳ ׳כי אני ה׳ המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים׳, וראוי לכם שתעשו זה ההשתדלות להתקדש ולהיות קדושים, כדי להפיק רצוני, כי אמנם כוונתי כשהוצאתי אתכם מארץ מצרים היה כדי שתשיגו זה, שאהיה לכם לאלקים בלתי אמצעי, ושתהיו קדושים ונצחיים בהדמותכם אלי במדות ובמושכלות, ׳כי קדוש אני׳ וכו׳, ׳זאת תורת הבהמה והעוף׳ זאת היא כוונת וטעם אסורי מאכלות שהזכיר למעלה׳.
2. ׳בנתיב מצוותיך׳ היינו שנלך בדרך מצוותיך, שנלמד ממצוותיך המכוון מהם, ונבין מה עלינו להוסיף סייגים וגזירות על אלה כדי שלא נסטה מדרך השכל. ובשיר השירים (ה יד) כתב רבינו: מעיו. המעיים המתוקנים מאתו במצוות איסורי מאכלות הם עשת שן, מנוקים מכל טומאה ושיקוץ, כאמרו (ויקרא יא מג) ׳אל תשקצו [את נפשתיכם בכל השרץ השרץ] (ואל) [ולא] תטמאו בהם׳ : מעולפת ספירים. ובזה תהיינה תכונות הנפש החיוניי והנפשיי בהם מוכנות לשרת את העצם השכלי לקבל כל חכמה ודעת כמעשה לבנת הספיר: ׳שן׳ רומז לעניין האכילה, שע״י המצוות התלויות באכילה, שמנע את ישראל מאכילת דברים טמאים, ה׳ תיקן את מעיהם של ישראל שיהיו נקיים. על ידי נקיות גופם ומעיהם בזכות המצוות התלויים באכילה, יהיו תכונות הנפש שמקורם בחיות הגוף ראויים לשרת את השכל, כי שכל האדם הרוחני נתון בגופו, וכאשר גופו עכור וטמא, שכלו אינו יכול להשיג מעלה רוחניות, מכיון שהגוף המשרת את השכל אינו מוכן לכך, אך כאשר הגוף נקי, יהיה השכל נקי ׳כמעשה לבנת הספיר׳, שהשכל הוא דבר רוחני מובדל לגמרי מגשמיות ומוכן לקבל את ההשכלות וחכמה ודעת כמו אבן הספיר שאין בו צבע משלו, אלא מתוך זכותו ונקיותו מוכן לקבל כל צבע שישתקף בו. וראה כוונת התורה שמנה רבינו שבעה סוגי מצוות מעשיות, שלכל אחד מהם נועד תפקיד אחר להכין את ישראל לחלק העיוני של התורה, והסוג הרביעי הוא ׳לתקנם בענין מזונם באיסורי מאכלות׳.
הַדְרִיכֵנִי אל זה ה׳דרך׳ ששאלתי ממך (פסוק לג) בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ ולא באופן אחר1, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי, שאתה אמרת על דרך משל ׳ונטמתם בם׳ (ויקרא י״א:מ״ג) – קרי ביה ׳ונטמטם׳, שהחלב מטמטם את הלב וכו׳ (יומא לט.)2, וסברא רחבה כיוצא בזה בכל מצוותיך3:
1. כלומר, מה שביקשתי ׳הורני ה׳ דרך חוקיך׳ הוא רק כדי לדעת את ׳נתיב מצוותיך׳ לדעת איך לנהוג.
2. שם נאמר ׳שהעבירה מטמטמת את הלב׳, ואף הפסוק מדבר בשרץ, לא בחלב. וראה מש״כ בויקרא (יא ב-מו) ובשיר השירים (ה יד).
3. בנדפס: ׳שאסרת לנו קצת מזונות שהן סיבה לטעות מדרך השכל, כאמרו ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׳, ׳הדריכני׳ לעשות הדומים להם בזה׳.
בנתיב – ענין שביל ומסילה.
הדריכני – ר״ל מן השמים יסייע לי לדרוך בנתיב מצותיך.
כי בו חפצתי – והבא לטהר מסייעין לו.
[מצות:] הדריכני בנתיב מצותיך – שהגם שאמר דרך מצותיך ארוץ, זה בדרך הגדול, אבל בנתיבות הקטנים לא יוכל ללכת מעצמו כי פרטי המצות רבים, וכל מצות יסתעפו ממנה נתיבות רבות שלא יוכל ללכת בהם בעצמו, ובקש שה׳ ידריכהו בנתיבות אלה ובדקדוקי המצות וסעיפיהם,
כי בו חפצתי – כי העושה המצות בעבור חפץ אחר שהוא זולת המצוה, שכר או כבוד וכדומה, לא ידקדק על הפרטים אבל אני חפצתי בו בעצמו, וכמ״ש במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו.
בנתיב – דרך ישרה ודרוכה, והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות (שירת דבורה) ובחילוף אותיות (חרת־חרש־חרץ) נתיב הוא נושב או נצב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Incline my heart to your testimonies, and not to money.
ומיל קלבי באלמגפרה אלי שואהדך, ולא אלי אלטמע.
ועל ידי התשובה תטה את לבי אל העדות שלך ולא אל הבצע.
הט, והט לבי בסליחתך אל עדותיך. הוסיף ״באלמגפרה״ בסליחה, כדי שלא יהא משמע שמבקש כי ה׳ יכריחהו ויכפהו על מעשה הטוב. וכן כתב בפירושו לעיל יז ה. ויט יד. ונא טז. וכתב בספרו אמו״ד מאמר ד פ״ו והחמישי שער הכפרה רואים אנו שהאדם אומר הטני אליך ואל תטני מעליך כגון הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע, או אל תט לבי לדבר רע (לקמן קמא ד) שאפשר לחשוב שכוונתו בשתי הטיות הללו מענין הכפייה ואינו אלא מענין הכפרה ר״ל שכאשר אתה תכפר לי כבר הטיתני שלא אוסיף לחטוא לך, ואם לא תכפר לי הרי הבאת בנפשי את היאוש, הרי שההכפרה מביאה אותי לנטות לעבודתך ולמשמעתך.
הט – עדותיך – יקרות מכל הון.
INCLINE MY HEART UNTO THY TESTIMONIES. Thy testimonies are more precious than any amount of wealth.
הט לבי אל עדותיך – כשאחזור למלכות, לא אטה אחר הבצע.
הט לבי – ואל אל בצע – ולא יהיה לבי להוט לקבץ ממון אלא בכל לבבי יהיה אל עדותיך.
בצע – ענינו: אהבת ממון, וכן: שונאי בצע (שמות י״ח:כ״א), כי כבר זכר יראי אלהים אנשי אמת (שמות י״ח:כ״א).
הט לבי אל עדותיך. שאמרת (דברים יז יז) ׳וכסף וזהב לא ירבה לו מאד׳1, ואל אל בצע וסגולת מלכים2:
1. לבדוק בכתב יד אם לא צריך להקדים ׳ואל אל בצע שאמרת׳. והוא ׳עדותיך׳ – בכלל מצוות הנקראים עדות, שבא למנוע שלא יטה לבו. ׳בצע - ענינו אהבת ממון׳ (רד״ק). אל תט לבי אל קניין הממון והכילות, כי זה למוקש גדול אל מלך כמוני (שיעורים).
2. לשה״כ בקהלת (ב ח) ׳כנסתי לי גם כסף וזהב וסגולת מלכים׳, שדרך המלכים לאסוף הון, וביקש דוד המלך שלא יימשך לזה כשאר המלכים.
הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע. אל תט לבי אל קניין הממון והכילות, כי זה למוקש גדול אל מלך כמוני1:
1. ׳שאמרת וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד׳ (נדפס), והוא בכלל ׳עדות׳, כמבואר לעיל (תהלים קי״ט:א׳-ג׳).
הט לבי – תן בלבי להיות נוטה אל התורה ולא אל אהבת אסיפת הממון.
[עדות:] הט לבי אל עדותיך – כבר אמר בדרך עדותיך ששתי גם עדותיך שעשועי, כי הם עדות שה׳ משגיח על הצדיקים ומשלם שכרם הטוב, ועפ״ז נקל מאד שהמקבל העדיות האלה יטה לבו לעבוד בעבור הבצע שיהיה לו בעבודת ה׳ בקש שיטה לבו אל העדות עצמם שישמח בהם מצד עצמם שמעידים על השגחת ה׳ וטובו וחסדו, לא בעבור הבצע והשכר והתועלת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Turn my eyes away from the sight of deceit; by your wordsheal me.
ואגץ׳ עיני ען רויה אלזור, ופי סבלך אחייני.
ותעלים מעיני ראיית השוא. ותחייה אותי בתוך הדרכים שלך.
העבר, ועצום עיני מלראות את השוא. וכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר ד פ״ו כי ענינו זוך ההבנה ונכונות העצה, וראה לעיל כה ד, ופו יא.
העבר – חייני – כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו.
AND QUICKEN ME IN THY WAYS. A person’s life is made long if he does not follow his eyes.
העבר עיני מראות שוא – אילו אנשי שוא.
בדרכיך חייני – בדרכיך האיל שאני בורח מהם, דרכיך הם שהרי אותם גזרת עלי, ובאותן דרכים חייני שלא אהרג.
העבר עיני כל – הבקשה הזאת לעזרו על קיום המצות.
מראות שוא – שלא יתור אחר עיניו.
בדרכך – חסר יו״ד הרבים מהמכתב.
ואמר חיני – אחרי כי החטא ימית האדם.
העבר עיני מראות שוא. מהביט אל תאוות העולם לחמוד אותם: בדרכיך חייני. שאמרת (במדבר טו לט) ׳ולא תתורו אחרי לבבכם׳1:
1. ׳ ׳כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו׳ (אבע״ז), ולדעת רבינו נראה שהכוונה לחיי הנצח, שכן פירש שם: ׳וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ - תזכרו שאתם עבדים לאל יתברך וכו׳, ובזה תחדלו מתור אחרי לבבכם להשיג שרירות לבכם בעושר וכבוד אפילו בגזל, ואחרי עיניכם להשיג תאוות שנתתם עיניכם בהן: אשר אתם זונים אחריהם. מטים נפשכם השכלית בהן מדרכי חיי עולם לדרכי אבדון ומוות, למען תזכרו - למען תהיו פנויים ממחשבות הבליהם, ובזה תזכרו מופתי התורה אשר בם תכירו גודל האל וחסדו, ועשיתם את כל מצוותי - ובזה תעשו כל מצוותי מאהבה ומיראה, והייתם קדושים לאלהיכם - ובזה תהיו קדושים לפניו לחיי עולם׳. ׳כל הבקשה הזאת לעזרו על קיום הַמִּצְוֹת, מראות שוא, שלא אתור אחרי עיני׳ (רד״ק).
הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא. שהוא תוספת הנשים1, שיופיין ׳שוא׳ גמור, והוא עטיו של נחש עצמו2, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי:
1. בנדפס פירש על הבלי עולם הזה בכלל, וכאן במצוות המלך, ׳ולא ירבה לו נשים׳.
2. לשון הגמרא בשבת (נה:), ׳עצתו של נחש שהשיא לחוה׳ (רש״י שם) ואכלה מ׳עץ הדעת – מַשִּׁיא לתת לב אל הטוב והרע, לבחור הֶעָרֵב אף על פי שיזיק, ולמאוס הבלתי עָרֵב אף על פי שיועיל׳ (בראשית ב׳:ט׳).
העבר עיני – מנע עיני מלראות דבר שוא ואיסור כי פן אחמוד בה ואכשל.
בדרכך חייני – החיה את נפשי בהסתכלות דרכיך לחמוד אליהם.
העבר עיני מראות שוא – וכן אמר בזה למעלה ק״א לא אשית לנגד עיני דבר בליעל.
העבר עיני מראות שוא – מוסב למעלה שעיניו לא יראו על דבר שאין בו ממש שהוא השכר והבצע, לא ע״ז אשים לבי, רק על הדרכים עצמם בם חייני על ידי שאראה שדרכי ה׳ חסד ורחמים וחנינה ואלמד ללכת בדרכיו לחיות בהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
Confirm Your word to Your servant, which pertains to the fear of You.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲקֵים לְעַבְדָךְ מֵימְרָךְ דִי לִדְחַלְתָּךְ.
Confirm your word to your servant, which [leads] to your worship.
ואפי לעבדך בקולך, אלד׳י לאהל תקואך.
ותקיים לעבדך את ההבטחה שלך מה שהבטחת לאנשי יראתך.
אשר, אשר לאנשי יראתך.
הקם לעבדך אמרתך – שהבטחתני.
אשר ליראתך – שאהיה אני וזרעי יראי שמך, שעל מנת כן הבטחתני: אם ישמרו בניך את דרכם וגו׳ (מלכים א ב׳:ד׳).
Fulfill for Your servant Your word that You promised me.
that is for Your fear That I and my children shall fear Your name, for on that condition You promised me: "if your children take heed in their way, etc." (Melakhim I 2:4).
אמרתך – שאמרת עלי שיכון מלכותי, ותבחר בי.
הקם אמרתך – הם הגזרות הבאות מהשמים. והטעם קיים כל גזרה שתביאני ליראתך.
THY WORD. The reference is to the decrees that come from heaven. The meaning of our verse is, “Keep every decree that will bring me to fear You.”
הקם לעבדך אמרתך – מה שאמרת עלי על ידי נביאים, הקם עלי.1
אשר ליראתך – שהרי אני ירא ממך, ירא שמים.
1. בדומה במיוחס לרשב״ם.
הקם לעבדיך אמרתך – שהבטחתני להקים המלכות לבני אחרי.
אשר ליראתך – אשר יהיו דבקים ליראתך, כי לאותם היא ההבטחה כמו שכתוב.
והחכם רבי אברהם בן עזרא ז״ל פירש: אמרתך – היא הגזרה הבאה מן השמים, והטעם: קיים כל גזרה שתביאני ליראתך.
הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך. שאמרת (דברים יז יח-כ) ׳וכתב לו את משנה התורה [וגו׳], למען ילמד ליראה את ה׳ אלקיו [וגו׳], לבלתי רום לבבו [וגו׳] למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו׳1:
1. הרי שכתיבת משנה התורה למלך הוא להביאו לידי יראה, וזהו ׳אשר ליראתך׳, ובשיעורים כתב ׳אשר היא נתינה לקנות יראתך׳, ו׳אמרתך׳ היא ההבטחה שבזה ׳למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו׳, וזהו שביקש דוד המלך שה׳ יקיים.
הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר היא ניתנה ל[קנות] יִרְאָתֶךָ, וזהו מה שכתוב (דברים יז יח-כ) ׳וכתב לו את ספר התורה וגו׳, וקרא בו וגו׳, למען ילמד ליראה׳ וגו׳, ׳הקם לעבדך׳ אם כן ׳אמרתך׳ שנאמר בה (שם) ׳למען יאריך ימים על ממלכתו׳ וגו׳:
הקם – תקים לעבדך הבטחת אמרתך אשר היא מבוא ליראתך כי על ידי ההשקט אוכל לירוא את ה׳.
[אמרות:] הקם לעבדך אמרתך – בכ״ז הגם שאבקש שלא יהיה כונתי בעבודתי על השכר והבצע, בכ״ז אבקש שאמרתך והבטחתך שאמרת והבטחת לי את דבר המלוכה וכל הטובות, תקים שיתקיימו לי ולא אבקשם בעבור הבצע, רק אשר ליראתך – מפני שהם יהיו הסבה ליראתך, כמ״ש יראיך יראוני וישמחו, שע״י זה יראו את ה׳ בראותם כי יברך צדיק, ויקים הברית והחסד ליראיו.
הקם וגו׳ – הקם אמרתך לעבדך אשר (ייחד עצמו) ליראתך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Take away my reproach, which I fear, for your judgments are good.
ואג׳ז עארי אלד׳י אחד׳רה, לאן סירך ג׳יאד.
ותעביר את החרפה שלי שאני מפחד ממנה לפי ה׳.
משפטיך, ארחותיך. וראה לעיל פא ה.
העבר חרפתי – מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויביי לחרפני בו.
כי משפטיך טובים – וכבר אני מקבל עלי לשלם הכבשה ארבעתים.
Remove my disgrace Forgive me for that sin [with Bath-sheba], and my enemies will no longer be able to disgrace me with it.
for Your judgments are good and I already accept upon myself "to repay the ewe-lamb fourfold."
כי משפטיך טובים – שייסורי אהבה הם ומייסרין בהם אדם שיכנע, וכן הוא אומר: אענה אני שגג (תהלים קי״ט:ס״ז), וכן: טוב לגבר כי ישא עול מנעוריו (איכה ג׳:כ״ז).
העבר – דבק בפסוק העליון והטעם יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מיראתך וכל משפט תעשה כי הוא טוב.
TURN AWAY. This is connected to the previous verse. Its meaning is, “I dread the reproach that will come upon me if I err and do not properly fear You.”1
[FOR THINE ORDINANCES ARE GOOD.] Act in accordance with Your ordinances, for they are good.
1. Literally, if I err with reference to Your fear.
העבר חרפתי אשר יגורתי – כי [יגו]רתי מפני אחיתופל וחביריו. וכן תמצא בשמואל, שהיה ירא מעצת אחיתופל, דכתיב: ודוד הגיד לאמר אחיתופל בקושרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתופל י״י (שמואל ב ט״ו:ל״א), הרי לך שהיה ירא ממנו. וזה שאומר כאן [אשר] יגורתי, מתיירא אני שמא יעשו לי שום חרפה.
כי משפטיך טובים – שהרי יסורין אחרים שהיתה שולח עלי טובים הם יותר לסבול מאילו, שאין לך רעה גדולה מזו שאדם נמסר בידי שונאיו. ובעניין זה תמצא בשמואל שהיה דוד אומר, נפלה נא ביד י״י כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפלה (שמואל ב כ״ד:י״ד).
עניין אחר: כי משפטיך טובים – שהרי משפטיך טובים בעיני לסבול, וסבלתי אותם ברצון.
העבר חרפתי – לפי שאמר בפסוק שלפני זה להקים ההבטחה לבניו אחריו, בקש שלא יהיה לשטן לו אותו העון שהוא חרפתו לבניו. ואף על פי שאמר לו נתן הנביא: גם י״י העביר חטאתך (שמואל ב י״ב:י״ג), אמר לו שממנו העבירו שלא ימות, כמו שאמר: לא תמות (שמואל ב י״ב:י״ג), והוא בקש מהאל ית׳ שיעבירו גם מבניו שלא יזכר להם אותו העון שהוא יגור מפניו.
כי משפטיך טובים – כי משפטיך טובים הם, אך לא תשפוט את האדם כפי עונשו הראוי לו, אלא תעביר ממנו קצת ענשו כי אתה טוב וסלח, ומשפטיך טובים.
העבר חרפתי. בדבר בת שבע1: כי משפטיך טובים. שעניתני בדבר אבשלום ובדבר שבע בן בכרי וזולתם2:
1. העבר חרפתי - מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני בו (רש״י). והרד״ק פירש ׳לפי שאמר בפסוק שלפני זה להקים ההבטחה לבניו אחריו, ביקש שלא יהיה לְשָׂטָן אותו הֶעָוֹן שהוא חרפה לבניו, ואף על פי שאמר לו נתן גם ה׳ העביר חטאתך, אמר לו שממנו העבירוֹ שלא ימות כמו שאמר לא תמות, והוא ביקש מהאל יתברך שיעבירנו גם מבניו, שלא יזכר להם אותו העון שהוא יגור מפניו׳, ואף שרבינו לא פירש כמוהו בפסוק הקודם, גם לרבינו יש לפרש שמשום שהזכיר ׳למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו׳, לכן ביקש על עניין זה שהוא חרפה לבנים.
2. ׳משפטיך׳ כאן הכוונה לעונשים. שבע בן בכרי מרד בדוד אחרי מות אבשלום, כמסופר בשמואל ב׳ (כ), וכל ישראל מלבד שבט יהודה נמשכו אחריו, עד שאמר דוד (שם פסוק ו) ׳עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום׳. רד״ק: כי משפטיך טובים, ולא תשפוט את האדם כפי ענשו הראוי לו, אלא תעביר ממנו קצת ענשו, כי אתה טוב וסלח, ומשפטיך טובים. וראה בשיעורים שהעונש על בת שבע היה בכך שנצטרע דוד ששה חדשים ע״ש, ומקורו ביומא (כב:), שם מבואר שהעונש על מעשה בת שבע היה ׳ילד, אמנון, תמר, ואבשלום׳, וא״ש מה שהזכיר כאן ׳אבשלום וזולתם׳, אך מה שהזכיר שבע בן בכרי צ״ע.
הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי. והיא חרפת בת שבע1: כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שעשית עמי טוֹבִים, שכבר נענשתי עליה, כמו שאמרו ז״ל (יומא כב:) ׳ששה חדשים נצטרע דוד ופסקה ממנו רוח הקודש׳ וכו׳2:
1. ראה רש״י ורד״ק.
2. ׳משפטיך׳ – עונשים שלך. שם מבואר שעונש זה היה על חטא בת שבע.
חרפתי – חרפת העון אשר אפחד ממנו העבר נא ומחול עליו כי הלא טובים משפטיך בעשות חסד עם המשפט.
[משפטים:] העבר חרפתי אשר יגרתי ר״ל שמה שפחד מעונש על עונותיו, שע״י עונותיו לא יקים לו ה׳ את המלכות, וזה היה לי לחרפה, כי לא היה לי להתירא באשר משפטיך טובים – שמשפטי ה׳ הם לתכלית טוב, והגם שיעניש יעניש במדת טובו לסלוח לעונו, ובחנם ירא, ובקש שיעביר ה׳ חרפתו זאת ע״י שיעשה עמו אות לטובה ויראו שונאיו ויבושו.
יגרתי – שרש יגר או גור להוראת יראה, ממקור גֵּר בארץ נכריה הדואג תמיד פן יעשו עול עמו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Behold, I have yearned for your commandments; in your generosity heal me.1
1. Heal me: make me live.
והוד׳א קד שית פראיצ׳ך, בעדלך אחייני.
והנה כבר התאויתי אל מצוותיך אם כך תחייה אותי בצדק שלך.
תאבתי, חפצתי. כמו אביתי.
הנה תאבתי – כמו כליתי מרוב האהבה, כמו: וגם כלתה נפשי (תהלים פ״ד:ג׳), וכלות אליהם, על כן מתאב אנכי (עמוס ו׳:ח׳) הפך הדבר, על כן חייני.
BEHOLD, I HAVE LONGED. Ta’avti (I have longed) means, “I am consumed by my great love.”1 Compare this to My soul … is consumed (kaletah) (Psalms 84:3),2 and ve-khalot (and is consumed) in and is consumed for them(Deut. 28:32).3
Meta’ev in meta’ev anokhi (I abhor) (Amos 6:8) therefore4 means the opposite of ta’avti (I have longed).
[Since the psalmist opened the verse with “I am consumed,”] he therefore goes on to say, quicken me.
1. Ibn Ezra renders I have longed as “I am consumed.”
2. Translated according to Ibn Ezra
3. Translated according to Ibn Ezra
4. Meta’ev and ta’avti come from the same root; however, they have opposite meanings. The same is true of kiliti – it can mean “I am consumed (destroyed)” or “I greatly love.” Now, since a word can have two opposite meanings, we can therefore interpret meta’ev anokhi as “I abhor.”
הנה תאבתי לפיקודיך – הרבה אני מתאוה להיות במה שפיקדתני, במלכות.
בצדקתך חייני – מצרה זו.
הנה תאבתי – אף על פי שחטאתי, אני תואב לפיקודיך, לפיכך בצדקתך חייני – כלומר האריך חיי כדי שאקיים המצות.
הנה תאבתי לפקודיך. למינוי1 המלוכה שנתת לי, לא להשתרר, אבל בצדקתך, כאמרו (שמואל ב׳ ח טו) ׳ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו׳: חייני. כאמרו (משלי טז לא) ׳עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׳2:
1. לא סוג המצוות הנקרא ׳פיקודיך׳, אלא פיקוד מלשון מינוי [וכמו שמצינו מינוי בלשון ציווי שמובנו כמו פיקוד בבמדבר כז יט] וצויתה אותו לעיניהם. תמנה אותו לנגיד עליהם לעיניהם, כדי שיקבלוהו וישמעו בקולו . כי יאמר ׳צווי׳ על המינוי, כמו וְצִוְּךָ לְנָגִיד (שמואל א׳ כה ל), וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים (שמואל ב׳ ז יא)׳. ובבמדבר (ד טז) ׳ופקודת אלעזר׳, וראה פירוש רבינו שם.
2. הרי שלמי שעושה צדקה ניתן חיים, לכן ׳בצדקתך חייני׳.
תאבתי לפקדיך – בספרים מדוייקים חסר וא״ו וכן דינו מהמסרה שהבאתי למעלה.
הנה תאבתי – אני מתאוה לעשות פקודיך ואם לא עשיתי כלם עכ״ז חייני כפי צדקתך אשר תצרף מחשבה טובה למעשה.
בצדקתך – עי׳ ישעיה נ״ט.
[פקודים:] הנה תאבתי לפקודיך – כבר התבאר כי הפקודים מורים על הנהגת ה׳ הפלאיית, שהיא קיימת לעולם לכל עושי הפקודים שהם מורים עליהם, ודרכי ה׳ בהנהגתו הם צדקה ומשפט, ומבואר אצלינו שהמשפט מורה על המעשים שיעשה ה׳ לפי זכות בני אדם ומעשיהם, והצדקה מורה על המעשים שיעשה לפי אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם, ופעולות אלה הם גבוהים מן הטבע ההנהגה הסדורה, ובאשר תאבתי לפקודיך – שהם מעידים שתנהג בהנהגה הפלאיית לפי האלהות והצדקה העליונה, הגם שאינם לפי המשפט, לכן אבקש בצדקתך חייני – הגם שאיני ראוי לזה מצד המשפט ע״י עונותי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
And let your kindness come upon me, O LORD, your redemption in accordance with your word.
ויבאני חסדיך ה׳ תשועתך כאמרתך – אותן החסדים שאמרת לאבותינו. וכן הוא אומר (מיכה ז׳:כ׳) תתן אמת ליעקב חסד וגו׳. וכן משה אמר (שמות ט״ו:י״ג) נחית בחסדך עם זו גאלת. כך אמר דוד ויבואני חסדיך ה׳. ומהו החסד שאתה עושה עמנו שאתה מושיענו. ואם אתה מושיענו יש לי פה לומר ולענות למחרפים אותי אף על פי שעכשיו איני משיב להם שנאמר (תהלים ל״ט:י׳) נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית. רצונך שאענה אותן (שם י״א) הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי. לכך נאמר ואענה חורפי דבר. ומה הם מחרפים עליך שנאמר (שם ס״ט:ח׳) כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני. וכן הוא אומר (שם י׳) כי קנאת ביתך אכלתני. ואבכה בצום נפשי. ומה הם מחרפים אותי אומרים לי (תהלים מ״ב:ד׳) איה אלהיך. אמר לו הקב״ה בשבילי אתם מתחרפין אני מסיר חרפתכם. וכן הוא אומר (ישעיהו כ״ה:ח׳) בלע המות לנצח ומחה ה׳ אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה׳ דבר. ומה כתיב אחריו (שם ט׳) ואמר ביום ההוא וגו׳. והרשעים שהיו אומרים איה אלהיך יודו ויאמרו זה ה׳ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.
אללהם ותאתיני פצ׳אילך, וגות׳ך בועדך.
ה׳! שהחסדים שלך והישועה שלך יגיעו אלי בגלל ההבטחה שלך.
תשועתך, ותשועתך כהבטחתך.
תשועתך תבא אלי כאמרתך שהבטחתני.
And may...befall me May Your salvation befall me according to Your word which You promised me.
LET THY MERCIES ALSO COME UNTO ME. Vi-vo’uni (let … also come unto me) is similar to vi-yavo’u elai (and they shall come unto me) (Joshua 18:4),1 and va-yizakukha2 (and cried unto Thee) (Neh. 9:28).
ACCORDING TO THY WORD. According to the word that You promised us.
1. The suffix ni is usually connected to a transitive verb. However, vi-vo’uni is intransitive. It literally means and come me. Hence, Ibn Ezra notes that at times a passive verb comes with a suffix that is usually connected to a transitive verb.
2. The suffix kha is usually connected to a transitive verb. However, va-yizakukha is intransitive. It literally means, and cried Thee. This shows that at times a passive verb comes with a suffix that is usually connected to a transitive verb. See previous note.
ויבואני – יבואו לי חסדיך ואהיה נושע ע״י תשועתך כאשר אמרת ע״י נתן הנביא.
[אמרות:] ויבאני חסדך ה׳ – כבר התבאר (למעלה סי׳ פ״ט) כי כסא דוד נבנה על מכונות החסד והאמונה, ר״ל שתחלת מה שיסד לו ה׳ בית נאמן היה מצד החסד אבל אחר שהבטיח לו וכרת לו ברית, נכנס בגדר האמת שמוכרח כביכול לקיים הבטחתו, ובארנו שם כי יש הבדל בין האמת שהוא הבטחה ששרשה מצד הזכות, שאז אם יחטא יסור הטוב מביתו, לא כן אם התחלתו מצד החסד שלא בהשקף על הזכות, אם יחטא יענישנו ה׳ תיכף לכלא פשע ולהתם חטאת ולא יסיר חסדו ממנו, עי״ש בארך, ע״ז בקש שיבואו לו חסדי ה׳ שהוא מה שכרת לו ברית מצד החסד, ומצד זה תבוא תשועתך כאמרתך – ר״ל ישמור ההבטחה הגם שחטא, אחר שהיה התחלתה מצד החסד.
ויבאני חסדך – נראה שכונת הכותב היתה לכתוב חסדך לשון יחיד, והראוי ויבֹאֵנִי חַסְדְּךָ, וכן תשועתך שאחריו לשון יחיד.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
And I will give answer to those who mock me, for I have trusted in your word.
חתי ארד עלי מעיירי כלאמא, אד׳ ות׳קת בכלאמך.
כדי שאני אענה דבורים למחרפים אותי כאשר אני בטחתי במאמרים שלך.
ואענה, כדי שאענה.
חרפי – חרף אותי.
ואענה חרפי – שיאמרא שלא תושיעני.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״שיאמר״.
FOR HIM THAT TAUNTETH ME. For him that taunteth me by saying that You will not save me.
אם כן יש לך להושיעני כי בטחתי בדבריך ואוכל לענות כך לחורפי – כמו לשמעי בן גרא, הקב״ה הושיעני כי בטחתי בו.
ואענה חורפי דבר – שהיה אומר: אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג׳:ג׳).
כי בטחתי בדבריך – שתקיימנו לי.
ואענה חורפי. באמרו ששמתי את ישראל בסכנה להלחם עם הדרעזר, שלא היה אז נלחם עם ישראל, אענהו כי בטחתי אז בדבריך לנצח ולכבוש את ארץ דמשק1:
1. בשמואל ב׳ (ח ג-ו) ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר פרת, וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב, ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש, וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע ה׳ את דוד בכל אשר הלך׳. ומדבריו בשיעורים משמע ש׳דבריך׳ היינו מה שהביא רבינו בפסוק הקודם ׳וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׳.
וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר. שהמחרף אותי לאמר אינו יודע ל[הילחם, אלא] מזלו גורם לנצח, אענה אותו כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ, ואיני לוחם בנוהג שבעולם, ואני תמיד בוטח בדבריך, ולכן איני משתדל כראוי במלחמותי:
ואענה – אשיב למחרפי דבר ר״ל דברי חרוף כאשר דבר אלי.
כי בטחתי בדבריך – אשר הבטחתני שלא יוכל לי ולכן אדבר ולא אירא.
[דברים:] ואענה חורפי דבר – המחרפים אותי שתסיר המלכות ממני ע״י החטא של בת שבע, אענה להם שבטחתי בדברך – שא״א שתוסר ההבטחה אחר שהיה התחלתה ע״י החסד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
And do not remove the word of truth from my mouth utterly, for I have waited long for your judgments.
ולא תנזע מן פאי כלאם אלחק באלגם ג׳דא, פאני אצבר לאמרך.
ואל תסיר מהפה שלי את דבורי האמת המוחלטים לפי שאני מייחל [ממתין בסבלנות] למצותיך.
ואל, ואל תסלק מפי דברי האמת על ידי הדאגות והדאכות עד מאד כי אני אוחיל לפקודתך. והנה יחלתי – אוחיל ואקבל בסבלנות. והוסיף בדאגות כדרך שהוסיף לעיל פסוק יט, והמלים עד מאד חוזרים על ואל תצל, כלומר אל ימנעוני הדאגות ויגרמו לי שלא אתעמק מאד כדי להשיג האמת הצרופה, וכן כתב בחתלת הקדמתו לספרו האמו״ד: כי לא יהוללו החכמים ויסתלקו מהם הספקות כי אם בסבלנותם בהתעמקות בפרטי הענינים אחרי ידיעתם אותם כמו שאמר החכם הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונותיכם עד תחקרון מלים (איוב לב יא) ואמר אחר ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד.
ואל תצל מפי דבר אמת – ואל תבדל מפי דבר אמת, כמו: ויצל אלהים את מקנה אביכן (בראשית ל״א:ה׳).
[מצאתי: דבר אמת עד מאד – בכל הוראותי ובכל דיני שלא אכשל בהם.]
יחלתי – קויתי.
And do not take...from my mouth a word of truth Heb. תצל. Do not separate from my mouth a word of truth, as: "And God separated (ויצל) your father's property and gave it to me" (Bereshit 31:9). I found this.
utterly...a word of truth in all my instructions [regarding ritual law] and in all my legal decisions, that I should not stumble over them.
ואל תצל – ואל תפרש, כמו: ויצל אלהים (בראשית ל״א:ט׳).1
ואל – וכל בקשתי עד מאד שלא תצל מפי דבר אמת, כמו: וינצלו את מצרים (שמות י״ב:ל״ו) והאמת שתעשה משפט בחורפי.א
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ברודפי״.
AND TAKE NOT THE WORD OF TRUTH UTTERLY OUT OF MY MOUTH. My sole request, which I very intensely ask of You, is that the word of truth not be separated from my mouth.
Tatzel (take … utterly out) is similar to va-yenatzelu (and they despoiled) in and they despoiled the Egyptians(Exodus 12:36).
THE WORD OF TRUTH refers to my saying, “You will execute justice upon those who pursue me.”
ולא תצל מפי דבר אמת – אל תפרש מפי דבר. כמו: ואצלתיא מן הרוח (במדבר י״א:י״ז), וכן: ויצל אלהים את מקנה (בראשית ל״א:ט׳).1 וזהו דבר אמת שאוכל לענות לכל אדם, לא [על] חנם בטחתי בהקב״ה, כי עד מאד סבלתי ייסורין שלך.
עד מאד – אני מבקש מאתך שלא תצל מפי, אלא הרגל את פי לדבר האמת. כי אם לא תעשה זה, הרי הוא כאילו אתה הצלת אותו ממני. כי בידך לעזרני ולפתוח את פי לטובה, על דרך: י״י שפתי תפתח (תהלים נ״א:י״ז).
כי למשפטיך – שהם אמת, יחלתי לך שתודיעם ותלמדם לי.
ואל תצל מפי דבר אמת. שלא ימנעוני טרדות המלחמות מעסוק בתורה1עד מאד - עד שלא אוכל לקבוע לה עתים מזומנות2: כי למשפטיך יחלתי. שלא נלחמתי לכבודי ולא כנשען על גבורתי, אבל ׳יחלתי למשפטיך׳ - שתשפוט ותעניש את צרינו:
1. ׳אל תצל׳ עניין הבדלה או הסרה, אל תסיר מפי דבר אמת. ו׳דבר אמת׳ היינו ׳אמיתה של תורה׳.
2. כלומר, בוודאי המלחמות גורמות לביטול תורה, אך התפלל שלא יגרמו לו להיבדל עד מאוד מדברי תורה, אלא יוכל גם בשעת המלחמה לקבוע עתים לתורה.
(מג-מד)וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד. שגם להיותי מלך צריך אני לעשות חיוביי, לפחות ׳אל תצל מפי דבר אמת׳ – שהיא התורה, ׳עד מאד׳, שאוכל לקבוע [עתים] בה1: כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי. שאני מייחל שאתה תעשה המשפטים הצריכים ולא אני, כדי שאוכל לעסוק בתורה2, ובזה האופן אֶשְׁמְרָה וא[קיים] תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד – לתכלית הנצחי, וזהו אמרו ׳לעולם ועד׳3:
1. בנדפס: ׳שלא ימנעוני טרדות המלחמות מעסוק בתורה עד מאד – עד שלא אוכל לקבוע לה עתים מזומנות׳.
2. ׳שלא נלחמתי לכבודי ולא כנשען על גבורתי, אבל ׳יחלתי למשפטיך׳ – שתשפוט ותעניש את צרינו׳ (נדפס).
3. נראה שמפרש ׳תמיד׳ – כל הזמן, שלא יצטרך לעסוק בעסקי המלוכה והמלחמות, ו׳לעולם ועד׳ על הנצחיות. ובנדפס פירש באופן אחר.
ואל תצל – הוא״ו בגעיא.
תצל – ענין הסרה וכן אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית ל״א:ט״ז).
ואל תצל – אל תסיר מפי דבר אמת ועד מאוד לא תסור ר״ל כלל וכלל לא אהיה נוטה מדבר הוראות אמת במשפטי התורה.
כי למשפטיך יחלתי – כי אני מייחל ומקוה לעשות משפטיך לזה אין מהראוי להיות נכשל בהם.
ואל תצל – הסרה כמו ויצל אלהים את מקנה אביכן.
[משפטים:] ואל תצל – שיעור הכתובים כי בטחתי בדברך עד מאד ואל תצל מפי דבר אמת – שאענה לחורפי שבטחתי עד מאד בדברי ה׳ והבטחתו, ומ״ש ואל תצל מפי דבר אמת הוא מאמר מוסגר, שלא אכחיש את חטאי רק אודה על האמת, ובכ״ז אענה את חורפי שבטחתי בדבריך, ובאר הטעם כי למשפטיך יחלתי – שה׳ יעשה משפט, שמה שנרדפתי מפני אבשלום היה במשפט לכפר עון וישוב ירחמנו, כמ״ש אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים וגו׳ וחסדי לא אסיר מעמו ולא אשקר באמונתי, וע״ז בטחתי.
ואל תצל וגו׳ – מלשון ויצל אלהים את מקנה אביכם (פרשת ויצא) אל תחסיר בעניתי דבר לחרפי אהיה מוכן להשיב לו אמת ובכן אשתקהו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
And I will keep your Torah always, for ages upon ages.
ואחפט׳ תוראתך דאימא, אלי אלדהר אבדא.
ואני אשמור תמיד את תורתיך לעולם ועד.
ואשמרה – אז אשמרה, כמו: אל ימשלו בי אז איתם (תהלים י״ט:י״ד).
SO SHALL I OBSERVE. Ve-eshmerah (so shall I observe) means, “Then I will observe.”1 Compare this to then shall I be faultless, and I shall be clear from great transgression(Psalms 19:14).2
1. In other words, the vav of ve-eshmerah means “then.”
2. Here, too, the psalmist says that if God will help him avoid sin, then he will observe God’s commandments.
וכשתביא לתוחלתי: ואשמרה תורתיך תמיד לעולם ועד – מה שתוריני, אשמור לעולם ועד.
ואשמרה – כאשר יהיו מורגלים בפי, אזכרה תמיד, ואשמרה לעשותם לעולם ועד – כלומר כל ימי היותי.
או פירש לעולם ועד – לעולם הבא, כלומר אני אשמור התורה תמיד בעולם הזה, והיא תהיה שמורה לי לעולם ועד שהוא לעולם הבא.
או פירושו: תורתך שהיא עומדת לעולם ועד, אשמרה אותה תמיד. ובפסוק עומדת לעד (תהלים י״ט:י׳) פירשנו זה הענין.
ואשמרה תורתך תמיד. לא אשכחנה: לעולם ועד. באופן שתהיה בידי לחיי עולם1, כאמרו (משלי ו כב) ׳בשכבך תשמור עליך׳2, ואמרו רבותינו ז״ל (פסחים נ.) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳3:
1. כ״כ הרד״ק: ׳או פירוש לעולם ועד, לעולם הבא. כלומר, אני אשמור התורה תמיד בעולם הזה, והיא תהיה שמורה לי לעולם ועד, שהוא לעולם הבא׳. ורבינו מפרש את הכפילות ׳תמיד לעולם ועד׳, ׳תמיד׳ היינו שישמור את לימודו באופן שיישאר אתו תמיד, שיחזור כדי שלא ישכח, ואז תהיה אתו גם ׳לעולם ועד׳ – בעולם הנצח.
2. ׳ומביא ראיה על שהתורה מלוה את האדם בשעת פטירתו, ממה שכתוב ׳בשכבך תשמור עליך׳, שלא יצטער בקבר׳ (לשון רבינו באבות ו׳:ט׳).
3. ׳ואין ספק כי מדרגת זה התענוג מהשמחה והכבוד לא תהיה שווה בכל הצדיקים, אבל תהיה נבדלת ברב ובמעט או זולת זה כפי מדרגת השלימות המושג אצלם בבחירתם בחיי שעה, כאמרם ז״ל (בבא בתרא י:) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳ ׳ (סוף כוונות התורה). ובקהלת (ה יג-יד) ׳כאשר יצא מבטן אמו בלתי שום שלימות, ומאומה לא ישא, שלא יקנה בעשרו שום שלימות נצחי שיולך בידו כאמרם ז״ל (פסחים נ, א) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳.
ואשמרה תורתך תמיד – הוא״ו בשו״א ויש מי שכתב אותו בקמץ לפי שמצא במסורת ח׳ ואוי״ן קמצין בתמניא אפי׳ (פי׳ אלפין) בא״ב וא׳ מהם ואשמרה תורתך תמיד וטעות נפל במסורת הדפוס וצריך לגרוס ואשמרה תורתך שבאות זיי״ן וסימנו מוכיח ז״ז תנפ״ק ר״ש שנים הראשונים באות זיי״ן ובמסורת הדפוס מנפ״ט ר״ל חנפ״ק וכן מצאתי במסרה כ״י כל אלפא ביתא ו״א בשוא הוא״ו בר מן ח׳ קמצין וסי׳ ואתנחם. ואשמרנה. ואשיבה. ואקימה. ואשאפה. ואשועה. ואתקוטטה. ואהבם.
ואשמרה – תן בלבי לשמור.
לעולם ועד – כל ימי היותי על האדמה.
[תורה:] ואשמרה תורתך תמיד – וזה יכפר עון, כמ״ש בחסד ואמת יכופר עון אמת זו תורה, ועי״כ תשאר המלכות בידי לעולם ועד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
And I will walk in the wideness of the Torah,1 for I have sought your commandments.
1. The Torah: your way.
ואסלך פי וסעהא, אד׳א טלבת פראיצ׳ך.
ואתהלך במרחבים שלה (של התורה שלך) [לאורכה ולרחבה] כאשר אני דורש את מצוותיך.
ואתהלכה, ואתהלך ברחבותה. כאלו נקוד בית חרוקה, וההא דגושה, ומוסב על התורה וכן תרגם המתרגם ״ואהך בפתיות אוריתך״.
ואתהלכה ברחבה – בהלכה הרווחת ופושטת בישראל.
דרשתי – בקשתי.
And I shall walk in widely accepted ways in the halakhah that is widely accepted and widespread in Israel.
ואתהלכה – בדרך הרחבה.
דרשתי – כמו בארתי, וכמוהו:א דרושים לכל חפציהם (תהלים קי״א:ב׳).
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״וכמוהו״.
AND I WILL WALK AT EASE. Ve-ethallekha va-rechavah1 (and I will walk at ease) means, “And I will walk in a wide way.”2
FOR I HAVE SOUGHT THY PRECEPTS. Darasheti (I have sought) means, “I have explained.”3 The same applies to the word derushim (sought out)4 in sought out of all them that have delight therein(Psalms 111:2).
1. Literally, “I will walk in the wide.” Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Rachav means “wide.”
3. Reading be-arti. – Ha-Keter. The word darash means “to seek out”; in this case, to seek out the meaning of scripture.
4. Ibn Ezra renders derushim as “understandable.” See Ibn Ezra on Ps. 111:2.
ואתהלכה ברחבה – כלומר תושיעיני עוד שאוכל להתהלך ברחבה לעין כל, שלא במקום צר, כי פיקודיך דרשתי.
ואתהלכה ברחבה – כי אחר שתעזרני בלימוד התורה לא יצר צעדי בדרכי.
ואתהלך ברחבה – כלומר, בדרך רחבה.
כי אני דורש פקודיך – תמיד, וכיון שאני דורש אותם אמצאם בעזרתך.
ואתהלכה. בהבנת תורתך ובפירושה, ברחבה - בסברא ׳רחבה׳, לא בפירושים דחוקים1: כי פקודיך דרשתי. וזה עשיתי כאשר2 בקשתי ללמד לאחרים במצוותיך3:
1. כעין זה פירש רש״י: ׳ואתהלכה ברחבה - בהלכה מרווחת ופושטת בישראל׳. בעירובין (נג.) ׳אמר רבי יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית וכו׳ אמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא [כיתד שנועצין אותו בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק כך אין יכולין אנו להבין מה שאנו שומעין כי אם מעט ובקושי] אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא אמר רב אשי אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה׳.
2. כי פקודיך דרשתי, כי משמש בלשון כאשר.
3. כי ׳מתלמידי יותר מכולם, ובכך שדרשתי לאחרים זכיתי אך אני לסברא רחבה. דרשתי - כמו בארתי וכמוהו דרושים לכל חפציהם (אבע״ז).
וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה. בלמדי משפטי צדקך ׳אתהלך׳ בסברא רחבה, ולא [בשינויי] דחיקי: כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. ותכלית כוונתי אינה לקנטר, רק למצוא האמת, ו׳פיקודיך׳ – במה שהם ׳פיקודיך׳ האמתיים1:
1. בנדפס פירש ׳כי פקודיך דרשתי – וזה עשיתי כאשר בקשתי ללמד לאחרים במצוותיך׳, וכוונתו ליישב לשון ׳פיקודיך׳ שהיא מצוה שיש בה מינוי ופיקוד על אחרים.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״מהם״.
I WILL ALSO SPEAK OF THY TESTIMONIES. I will also speak publicly of Your testimonies.
BEFORE KINGS. It is the practice of people to fear kings.
ואדברה בעדותיך נגד מלכים לא אבוש – אז בימי שאול הייתי מדבר נגד מלכים, ממה שהעדת בי להיות מלך, כי נדר לי הקב״ה ויודע לי שלא אבוש ממה שנדר לי, כל זה הייתי מדבר נגד מלכים. וכן תמצא בשמואל, שאמר דוד למלך מואב יצא אבי ואמי אתך עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים (שמואל א כ״ב:ג׳), כלומר הקב״ה נדר לי ואדע באיזה עניין יבא לי מה שנדר לי.
עניין אחר: ואדברה בעדותיך נגד מלכים – דברתי נגד שאול ואנשיו ואמרתי, אני רוצה לשמר עדותיו של הקב״ה ולא אעשה לכם שום רעה, לפיכך לא אבוש. וכן תמצא בשמואל, שאמר שדיבר שדוד כנגד שאול ואמר לו מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך (שמואל א כ״ד:י״ג), כלומר, הרשעים יעשו רשע, ואני לא אעשה כן.
ואדברה בעדותיך – כאשר תעזרני להגיע אל האמת, אז אדבר בהם נגד מלכים ולא אבוש. כי אם ישיבו דבר לנגדי אני אנצחם עם האמת.
וזכר מלכים כי שאר המלכים עסקם וטרדתם בעניני מלכותם, וכשיראוני עוסק בתורה, ידברו בי ויחשבו להשיב דבר כנגדי ואני אשיבם, וידעתי כי לא אבוש כי אנצחם במענה.
ואדברה בעדותיך. וכן כאשר אדבר ׳בעדותיך׳, אתן טעם רחב מתקבל על הלב, ולא אבוש באזני השומעים1:
1. ׳נגד מלכים׳ היינו באזני השומעים, ובשיעורים ביאר דמאן מלכי רבנן. והרד״ק כתב: ׳כאשר תעזרני להגיע אל האמת, אז אדבר בהם נגד מלכים, ולא אבוש, כי אם ישיבו דבר לנגדי אני אנצחם עם האמת. וזָכַר מלכים, כי שאר המלכים עסקם וטרדתם בעניני מלכותם, וכשיראוני עוסק בתורה, ידברו בי, ויחשבו להשיב דבר כנגדי, ואני אשיבם, וידעתי כי לא אבוש, כי אנצחם בטענה׳.
וכן אֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים – החכמים, דמאן מלכי – רבנן1, וְלֹא אֵבוֹשׁ:
1. ראה גיטין (סב.) ׳מנא לך דרבנן איקרו מלכים׳. ובנדרים (כ:) ׳מאן מלאכי השרת – רבנן׳, ומכאן מטבע לשון השגור ׳מאן מלכי רבנן׳.
ולא אבוש – כי יהיו דברי צודקים אין בהם נפתל.
[עדות:] ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש – שבטרם עשה תשובה היה בוש מלדבר מהעדות, שהם מעידים שה׳ יעניש את הרשע, אבל עתה שאשמור התורה והפקודים ונתכפרו עוני, לא אבוש מלדבר בעדותיך גם נגד מלכים כמ״ש גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי, וכן אמר דבקתי בעדותיך אל תבישני, שלא יבוש בעדות התורה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
And I will delight in Your commandments, which I have loved.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְאֶתְפַּרְנֵק בְּפִקוּדָיִךְ דִי רְחִימַת.
And I will delight myself in your commandments, which I love.
ואקרר נפסי בוצאיאך, כמא אחבבת.
ואהיה שליו במצוותיך כמו שאהבתי.
ואשתעשע, ואשעשע נפשי. לתרגום ואשתעשע ראה לעיל פסוק טז.
ואשתעשע – בסתר.
AND I WILL DELIGHT MYSELF IN THY COMMANDMENTS. I will delight myself in Your commandments when I am alone.
ואשתעשע [במצותיך אשר אהבתי – ... ... מצותיך]א עתה, אני משתעשע ומתענג ושמח שכל כך אהבתי מצותיך.
א. יש כאן מספר מלים קטועות בכתב היד שקשה לשחזרן.
ואשתעשע – כשאשב יחידי בם אשתעשע בהם. כי אהבתי אותם יותר מחברים אחרים.
ואשתעשע [במצוותיך]. בהשיגי בהם טעם נכון1:
1. כי השעשוע יבוא בסוף הלימוד, ואילו הלימוד עצמו קשה (ע״פ השיעורים).
וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי. כי יהיו לי שעשועים במה שאקנה בהם קניין חזק, [אבל] הלימוד קשה1:
1. להלן (תהלים קיט קעד) כתב: ׳כי קניתי בתורתך קניין חזק עד שהיא אצלי בת שעשועים, כי בתחילת הלימוד אין בו שעשועים רק קושי, אבל בסוף קניין ההשכלה והמדע׳.
ואשתעשע – אהיה משתעשע במצותיך אשר אהבתי אותם ר״ל בעבור גודל האהבה אשתעשע עמהם בכל עת.
[מצות:] ואשתעשע במצותיך – מצותיך יהיו לי כדבר שעשועים, יען אשר אהבתי אותם, ולא תאמר שיהיו השעשועים רק להגות בהם בלבד ולא אקבל עלי טורח עשייתם בפועל על זה אמר:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
And I will lift my hands to your commandments, which I love, and I will speak of your decrees.
וארפע כפי אלי וצאיאך אלד׳י אחבבת, ואנת׳ רסומך.
ואשא את כפי כדי לקבל את מצותיך כמו שאהבתי ואני אספר את חוקיך.
ואשא כפי על מצותך – לעשותם.
ואשיחה בחקיך – תלמוד.א
א. אולי צ״ל: ואלמוד.
ואשא – דרך כבוד וקבול מאהבה.
I WILL LIFT UP MY HANDS ALSO UNTO THY COMMANDMENTS. Respectfully and with acceptance out of love.
ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי – כלומר נושא אני כפי אליך לבקש שתעשה עמי חסד בעבור שאהבתי מצוותיך. כלומר: אל מצותיך אני מבקש שיבקש בעבורי.
ואשיחה בחוקיך – מדבר אני בשביל מלכות שהוא חק שגזרת עלי, ועל זה אני נושא כפי.1
1. בניגוד לרש״י שמפרש חוק כתלמוד.
ואשא כפי – ארים ידי וארגילם לעשות המצות וארגיל פי לשיח בהם.
ואשא כפי [אל מצוותיך]. כחוטף דבר נאהב1: ואשיחה בחוקיך. להבין טעמם2:
1. ארים ידי אל מצותיך לקחתם אלי ולעשותם על אשר אהבתי אותם (מצודות), ראה אבע״ז: ׳דרך כבוד וקבול מאהבה׳.
2. שמתוך השגת הטען ב׳מצוותיך׳ אבוא להבין גם קצת טעם ב׳חוקיך׳ שלא נודע טעמם (ע״פ השיעורים).
ואז אֶשָּׂא כַפַּי (במצוותיך) [אֶל מִצְוֹתֶיךָ] לחטפם, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי1: וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ, שמהם יתבאר לי טעם קצת החוקים הנסתרים:
1. ׳כחוטף דבר נאהב׳ (נדפס).
ואשא כפי – ארים ידי אל מצותיך לקחתם אלי ולעשותם על אשר אהבתי אותם.
ואשיחה – אדבר ואלמד בהם.
[מצות וחוקים:] ואשא כפי אל מצותיך – שגם אשא כפי לעשותם בפועל, ולא מתקות שכר רק אשר אהבתי – שאעשה מאהבה, ולא לבד המצות שידעתי טעמם, כי גם אשיחה בחקיך – אף שטעמם נעלם ממני.
ואשא כפי – תנועה טבעית להוראת חמדה עצומה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Remember the word to Your servant, because You have given me hope.
א. עַ֝֗ל א=עַ֝ל (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִדְכַּר פִּתְגָמָא לְעַבְדָךְ דִי אוֹרַכְתַּנִי.
Remind your servant of the word, for you waited long for me.
זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני – אמר ירמיה (ירמיהו ה׳:ג׳) ה׳ עיניך הלא לאמונה הכית אותם ולא חלו. מהו ולא חלו לא חזרו בתשובה. אמר לו ומה אתה אומר. אמר ה׳ עיניך הלוא לאמונה. והיכן היא אותה האמונה שהאמין אברהם שנאמר (בראשית ט״ו:ו׳) והאמין בה׳. וכן דוד אמר זכר דבר לעבדך. אותו הדבר שקיימת לאברהם בין הבתרים שנאמר זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני. על הדברים אני מיחלת מה שאמרת לאברהם (שם כ״ב:י״ז) ארבה את זרעך ככוכבי השמים. לכך נאמר על אשר יחלתני.
פאד׳כר כלאמך לעבדך, עלי מא צברתני.
ולכן תזכור את דבריך לעבדך על מה שעזרת לי לסבול.
זכר, זכר דברך לעבדך כפי אשר אמרת לי להוחיל ולחכות.
זכר דבר אשר ייחלתני – על ידי נתן הנביא לעבדך.
Remember a word through which You gave me hope, through Nathan the prophet to your servant.
זכור – שהבטיחו ותחסר מלת לו יחלתני לו. והנה יוצא לשנים פעולים.
REMEMBER THE WORD UNTO THY SERVANT. Remember the word that You promised me.1
The word lo (for it) is missing. Yichaltani (Thou hast made me to hope) should be read yichaltani lo (Thou hast made me to hope for it).2 It has two objects.3
1. Literally, him.
2. In other words, Remember the word unto Thy servant, because Thou hast made me to hope should be interpreted as, “Remember the word [that Thou promised] unto Thy servant, because Thou hast made me to hope for it.”
3. The word yichaltani (Thou hast made me to hope) applies to “me” (Thou hast made me …) and to “it” (… hope for it).
זכור דבר לעבדך על אשר יחלתני – זכור אותו דבר לעבדך, על אשר נדרת לי תוחלת טובה.1
1. בדומה ברש״י.
זכר דבר – ההבטחה שהבטחתני.
יחלתני – עובר לשלישי, אמרת לי שאוחיל לך.
(הקדמה) ז
(מט)זכר דבר לעבדך. אשר דיבר להם אביהם לישראל1, כאמרו (בראשית מט י) ׳לא יסור שבט מיהודה׳2: על אשר יחלתני. מלבד מה3 שנתת לי תקות טוב במלכות על ידי נביאיך4:
1. אולי צ״ל ישראל.
2. הרי שהמלכות היא ליהודה, ודוד היה מלך הראשון משבט זה.
3. ׳על׳ - בנוסף על אשר.
4. לשון רבים, שמואל ונתן הנביא. ׳יחלתני׳ – נתת לי ייחול ותקוה טובה. והרד״ק פירש ׳יחלתני, עובר לשלישי, אמרת לי שֶׁאֲיַחֵל לך׳. ׳שהבטחת לי להיות אני מייחל ומקוה לה׳ (מצודות)
זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי. מוסף ׳על׳ מה ש׳יחלתני׳ כשאמר (תהלים פ״ט:כ״ה) ׳ובשמי תרום קרנו׳1, זכור עוד אותו הדבר שאמר הזקן2 ׳לא יסור שבט מיהודה׳ (בראשית מ״ט:י׳)3:
2. יעקב אבינו. והרמב״ן בפירושו לפסוק זה גם כינה את יעקב ׳הזקן׳.
3. בנדפס: ׳זכור דבר לעבדך – אשר דיבר להם אביהם לישראל באמרו ׳לא יסור שבט מיהודה׳, על אשר יחלתני – מלבד מה שנתת לי תקות טוב במלכות על ידי נביאיך׳.
זכר דבר – במקצת ספרי זכר בחולם והרוב בקמץ חטוף.
זכר דבר – זכור לעבדך את הדבר וחוזר ומפרש לומר על אשר יחלתני ר״ל הדבר שהבטחת לי להיות אני מייחל ומקוה לה.
יחלתני – בא אל המקוה אל דבר המובטח, שאתה הבטחתני ע״י נתן הנביא (ע״ל ק״ל ה׳) והוא יוצא לשלישי שנתת לי תוחלת.
[דברים:] זכר – בקש שנית שתזכור הדבר שהבטחת לעבדך ע״י נתן הנביא,
על אשר יחלתני – שאינה עוד תקוה אצלי כמקוה על דבר בלתי ברור, רק יחול כמיחל על הבטחה ברורה (שזה גדר יחול והבדלו מן תקוה).
זכר – לעבדך דבר אשר עליו יחלתני, שרש יחל ממקור חל קרוב להוראת חול, ולא חלו בה ידים (איכה ד׳:ו׳) מורה תקוה קיימת, ובנין פִעֵל זה יש לו הוראת הפעיל, דברת על לבי עד שבטחתי בדברך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
This is my comfort in my pain, for your word has sustained me.
זאת נחמתי בעניי – על הדברים האלה אני מתנחמת על מה שאמר משה (שמות ל״ב:י״ג) וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם. לכך נאמר זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני.
פאנהא עזאי פי חאל צ׳עפי, לאן מקאלתך אחיאתני.
לפי שהם (הדברים שלך) הנחמה שלי במצב חולשתי לפי שדבוריך החיו אותי.
זאת, כי הוא נחמתי בעת חולשתי.
זאת – זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים. וזאת היא נחמתי בעת עניי.
THIS IS MY COMFORT IN MY AFFLICTION. I recall1 that Your word quickened me many times in the past.2 This is my comfort when I am afflicted.
1. Literally, I recalled.
2. That is, “Your word saved me many times in the past.”
זאת נחמתי אני בעיניי – בזה אני מנחם עצמי עתה, בזה עוני שיש לי מאבשלום.
כי אמרתך חייתני – שהרי בשביל אמרתך שאמרת עלי טובות, חייתני מכף שאול ואנשיו, וזאת היא נחמתי שגם עתה יחייני מאילו.
זאת נחמתי בעניי – כשהייתי גולה, זאת התוחלת היתה נחמתי. כי לא היו לי חיים כי הייתי מת מיגון לולי שאמרתך והבטחתך חייתני.
זאת נחמתי בעניי. בדבר שבע בן בכרי1: כי אמרתך. שאמרת על ידי נתן הנביא שאמר (שמואל ב׳ יב יג) ׳גם ה׳ העביר חטאתך׳: חייתני. מדבר אבשלום2:
1. ראה פסוק ל״ט ובביאור שם.
2. ומשמע ש׳זאת נחמתי׳ עולה על מה שאמר בפסוק הקודם ׳אשר יחלתני׳ והיינו בידי שמואל. וכן פירש הרד״ק ׳זאת התוחלת [שייחלתני] היתה נחמתי׳.
זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי. על עוון בת שבע: כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי. כשאמר לי נתן בשמך ׳גם ה׳ העביר חטאתך לא תמות׳ (שמואל ב׳ י״ב:י״ג):
זאת – ההבטחה ההיא מנחמת אותי בעת עניי.
כי אמרתך – אשר אמרת להושיעני היא תחיה את רוחי ולא אוסיף עצב.
[אמרות:] זאת נחמתי בעניי – והגם שאני מעונה (אמר זה בברחו מפני אבשלום), אתנחם בהבטחה זאת כי אמרתך חייתני, שמה שנשארתי בחיים ולא נפלתי ביד אבשלום היה ע״י אמרתך והבטחתך.
זאת – תוחלתי בדברך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The malicious mock me greatly; I have not turned away from your Torah.
זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי – מה הליצוני מליצים הם אומרים לי מי שהגלה אתכם עוד אינו משיב אתכם. וכן הוא אומר (איכה ד׳:ט״ז) פני ה׳ חלקם לא יוסיף להביטם. וכן הוא אומר (שם ט״ו) סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו וגו׳ אמרו בגוים לא יוסיפו לגור. לכך נאמר זדים הליצוני עד מאד ואף על פי כן מתורתך לא נטיתי. ועוד חוזרין ואומרים לי לא תמולי ולא תשמרו את השבתות ולא תקראו ואני מתיירא ממך ואין אני שומעת להם למה שהם חציר יבש. כשם שאין חציר קיים כך אין דבריהם קיימים לעולם. וכן אמר הכתוב (ישעיהו מ׳:ח׳) יבש חציר נבל ציץ. וכשם שאתה קיים לעולם כך דבריך קיימים לעולם. שנאמר (שם) ודבר אלהינו יקום לעולם.
ואן אלט׳ני אלוקחין ג׳דא, פאני לא אמיל ען תוראתך.
ואם החצופים מאוד עקצו אותי [התלוצצו] עלי. הרי אינני נוטה מהתורה שלך.
זדים, ואם ילחצוני ידחקוני הזרים מאד הרי אני לא אסטה מתורתך.
הליצוני – לשון ליצנות, כדכתיב: לעגי מעוג (תהלים ל״ה:ט״ז).
זדים – אף על פי שזדים הליצוני – התלוצצוא בי, כמו: לא נגענוך (בראשית כ״ו:כ״ט) – נגענו בך.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״הליצו בי ויתלוצצו״.
THE PROUD. I have not turned aside from Your law even though the proud have derided me.
Helitzuni (had me greatly in derision) means, “they derided me.”1 Compare this to lo nega’anukha (we have not touched thee) (Gen. 26:29), where nega’anukha means “touched thee.”2
1. The suffix ni is affixed to transitive verbs. However, helitzu is intransitive. Ibn Ezra thus points out that helitzuni is to be treated as a transitive – that is, it is not to be rendered “had me greatly in derision” but “they derided me.”
2. The root naga (touched) is intransitive. However, nega’anukha has a transitive suffix and is thus treated as a transitive.
זדים הליצוני עד מאד – כגון דואג וחביריו, היו מתלוצצים בי.1
ואני מתורתך לא נטיתי – להרג אותם, כי אם אותו דרך שהורתני, הלכתי.
1. בדומה במיוחס לרשב״ם.
זדים הליצוני עד מאד – דברו בי והתלוצצו בי על עסקי תמיד בתורה, ועם כל זה מתורתך לא נטיתי.
זדים. שמעי בן גרא וסיעתו: הליצוני. התלוצצו בי1 בבזיון: עד מאד, כאמרו (מלכים א׳ ב ח) ׳והוא קללני קללה נמרצת׳: מתורתך לא נטיתי. כי נשבעתי לו שלא להמיתו, ואקיימה2:
1. כ״כ אבע״ז ׳הליצוני – התלוצצו בי׳.
2. ע״פ לשה״כ להלן ׳נשבעתי ואקיימה׳. וכן כתוב בהמשך הפסוק במלכים שם ׳ואשבע לו בה׳ לאמר אם אמיתך בחרב׳.
זֵדִים הֱלִיצֻנִי. התלוצצו בי: עַד מְאֹד. כמו שאמר (מלכים א׳ ב׳:ח׳) ׳והוא קללני קללה נמרצת׳, ואני מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי – שציוית לאמר ׳לא תקום ולא תטור את בני עמך׳ (ויקרא י״ט:י״ח)1:
1. בנדפס פירש משום שנשבע דוד שלא ימיתנו. [ואולי חזר בו כי אין איסור למלך לנקום במורד בו, ואדרבה אסור למחול על כבודו, אלא שדוד נשבע. ואף שלהלן (תהלים קי״ט:ס״א) בנדפס כתב עניין ׳לא תקום׳ על דוד, יש לחלק בין שמעי שקילל אותו להמון העם שהיו עם אבשלום].
הליצני – הה״א בחטף סגול ובדפוסים ישנים בחטף פתח ואין לחוש לו.
הליצוני – מלשון לץ.
הליצוני – עם כי הזדים מתלוצצים בי עד מאד בעבור עסקי בתורה תמיד עכ״ז מתורתך לא נטיתי ולא אחוש להם.
הליצוני – התלוצצו בי.
[תורה:] זדים והגם שזדים הליצו עלי עד מאד בליצנות, הגם שמתורתך לא נטיתי – כמו שקראו שמעי איש הדמים ואיש הבליעל.
הליצני – אמרו עלי שריש נמהר אנכי בקבלי עלי עול תורתך (דומה למה שאמר אותו מין לרבא עמא פחיזא וכו׳ תלמוד בבלי שבת פרק ח׳), ואני אינני פונה לדבריהם ואינני נוטה מתורתך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I remembered your judgments of old, O LORD, and I was comforted.
זכרתי משפטיך מעולם ה׳ ואתנחם – אימתי אמר דוד כן כשברח מפני אבשלום שנאמר מזמור לדוד בברחו, משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו וטרדו ושלח המלך לפדגוג שלו אחריו הלך ומצא אותו בוכה ומזמר אמר ליה פדגוגו אם אתה בוכה למה אתה מזמר וכו׳ (במזמור ח׳).
אללהם וטאלמא ד׳כרת סיראתך פתעזית.
ה׳! רבות זכרתי את מעשיך וכך קבלתי נחמה.
זכרתי, ה׳ כל זמן שזכרתי הנהגותיך אני מתחכם. תרגם כאן משפטיך ״סירה״ וראה לעיל פא ה.
משפטיך מעולם – שאתה מביא ייסורין וחוזר מחמתך וסולח ועל כן אתנחם.
Your judgments of old that You bring sufferings and You repent of your anger and forgive. Therefore, I was consoled.
זכרתי משפטים – שעשית בזדיםא כמוהם.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״בזדים שעשית״.
I HAVE REMEMBERED. I remembered the ordinances1 which You executed upon proud ones such as they.
1. In Hebrew, mishpatim.
זכרתי משפטיך מעולם י״י ואתנחם – זכרתי בזו הצרה, ייסורין שסבלתי מעולמו של שאול, ומנחם אני עצמי ואומר כשם שנוצלתי אז, כך אנצל עתה.
זכרתי משפטיך – פירש החכם רבי אברהם בן עזרא: זכרתי משפטיך – שעשית בזדים כמוהם. ואתנחם – כי כן תעשה בהם.
ויתכן פירושו: כשאני בעניי זכרתי משפטיך שהבאת על אנשים טובים בשנים שעברו, ואחר כך היית מביא עליהם טובה רבה, ובזה אתנחם – כי ידעתי כי אם הבאת עלי עתה משפטיך, עוד תביא עלי טובה.
זכרתי משפטיך. שעשית בקורח וכל עדתו1: ואתנחם. כי כן תעשה בחורפי חינם2:
1. כ״כ אבע״ז: ׳זכרתי - משפטים שעשית בזדים כמוהם׳.
2. ׳כי כן תעשה גם בהם׳ (רד״ק בשם אבע״ז). ראה מש״כ רבינו בבמדבר (טז טו) כי חטאו של קורח היה בכך שהעליב את משה רבינו: ׳אל תפן אל מנחתם. אל תפן אל שום מין קרבן שיקריבו לכפר עליהם על הפך ירח מנחה (שמואל - א כו, יט) וזה כי איני מוחל על עלבוני ואין למחול להם בלעדי זה כאמרם עונות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו (יומא פה ב במשנה). וכן ירמיהו (יח, כ - כג) אמר כי כבו שוחה לנפשי זכור עמדי לפניך לדבר עליהם טובה וגו׳ אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי׳.
וזה כי זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם ה׳ וָאֶתְנֶחָם, כי אתה אל נקמות ונפרע מן הקמים על עבדיך, כמו שאירע לקורח וכל עדתו שנקהלו על משה ואהרן1:
1. ראה מש״כ בבמדבר (טז טו) כי חטאו של קורח היה בכך שהעליב את משה רבינו.
זכרתי משפטיך – בספרים כ״י אין פסוק בין זכרתי למשפטיך אבל יש פסיק בין מעולם לה׳ שלא יהא נראה כאומר ח״ו מעולם של ה׳ ומיחזי כשתי רשויות חלילה וכן הוא בפסיקתא דתהלים.
משפטיך – הנעשים מעולם באנשי רשע.
ואתנחם – בזה אתנחם על דאג׳ הלצת הזדים כי ידעתי שיקבלו גמולם.
[משפטים:] זכרתי – בכ״ז זכרתי משפטיך מעולם ה׳ שאתה נוהג הכל במשפט,
ואתנחם גם על זה כמ״ש אולי יראה ה׳ בעניי וישב לי טובה תחת קללתו היום הזה.
מעולם – מימי קדם עד עכשיו עשית דין ברשעים, וזאת נחמי בראותי עניי ושלות זדים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Trembling seized me because of the wicked who forsake your Torah.
ואן אכ׳ד׳ני אלזמע מן אלט׳אלמין תארכי שראיעך.
ואפילו תפשה אותי הרתיתה מהרשעים העוזבים את תורתיך.
זלעפה, ואם תחזני זלעפה מהרשעים.
זלעפה – מןא ורוח זלעפות פחדתי איך יעזבו רשעים תורתך.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״מן״.
BURNING INDIGNATION. Zal’afah (burning indignation) is related to the word zil’afot (trembling) in and trembling wind1(Psalms 11:6).2 Fear3 took hold of me when I saw how the wicked forsake Your Torah.4
1. Translated according to Ibn Ezra
2. According to Ibn Ezra, zal’afah means “trembling.”
3. Hence the trembling.
4. That is, “I feared the wicked who might do me harm because they do not fear You.” Or, “I thought that You might punish the world because of the wicked who do not fear You.” – R. Sherem.
זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתיך – והייתי מתפחד עליהם, כל כך הייתי מיצר שהייתה אוחזת אותי זלעפה, בלעז פַהְמֵיר.
מרשעים שהיו רודפי אחר עד שהייתי יגע ויעף ומתעלפה לפני רשעים עוזבי תורתיך.
עניין אחר: זלעפה אחזתני – הייתי מזדעזע ומתעלף כשהייתי מדבר מרשעים שהם עוזבי תורתיך, והייתי מתפחד עליהם ואומר, אוי להם למה אינם יריאים.
זלעפה – רעדה, אחזתני מרשעים – שהם עוזבי תורתך, מה יהיה סופם. וכל גופי רועד בראותי שלותם.
זלעפה אחזתני. עילוף1: מרשעים עוזבי תורתך. מפני אחיתופל שייעץ את אבשלום לבוא אל פילגשי אביו, ואבשלום שבא אליהן לעיני השמש2:
1. אך הרד״ק מפרש רעדה.
2. בשמואל ב׳ (טז כ-כב) ׳ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה, ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך, ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׳. ובשמואל ב׳ (יב יא) נאמר לדוד ׳כה אמר ה׳ הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׳.
מוסף על עניי הפרטי, זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים עֹזְבֵי תּוֹרָתֶךָ. ודורשים הגדות של דופי, כמו אחיתופל וסייעתו1:
1. כלשון הזה מצינו על מנשה ׳שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי׳ (סנהדרין צט:), וראה לעיל (תהלים נ יח-כ) ובהערות שם.
זלעפה – ענין בעתה ורעדה כמו ורוח זלעפות (תהלים י״א:ו׳).
זלעפה – עם כי אחזתני רעד מאנשי רשע העוזבים את התורה כי כולם קמו עלי.
[תורה:] זלעפה – רק שאחזתני זלעפה בעת שזכרתי משפטיך מרשעים עוזבי תורתך – שידעתי שמשפטים מר רע מאד וענשם גדול.
זלעפה – הלמ״ד בו נוספת כלמ״ד שלאנן (איוב כ״א:כ״ג) וזעף נרדף לחרון, וכן מפני זלעפות רעב (איכה ה׳:י׳) חום הקרבים הבא להם מחמת רעב.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Your decrees became psalms for me in my dwelling place.
זמירות היו לי חוקיך – דרש רבה מפני מה נענש דוד בעוזא דכתיב ויכהו שם על השל, מפני שקרא לספר תורה זמירות היו לי חקיך, אמר ליה הקב״ה דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותם זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם ואיהו אייתי בעגלה.
פאן רסומך כאנת לי מג׳ודא, פי אמאכן מאואיי.
בכל זאת החוקים שלך היו לי תשבחות במקום מושבי.
זמרות, הרי חקיך היו לי זמירות.
זמירות היו לי חקיך – כשהיה לי שום צער ואנחה היו לי חקיך משמחים אותי ומפקחים את עיני בזמירות, כדכתיב: פקודי י״י ישרים משמחי לב (תהלים י״ט:ט׳).
זמירות – האדם בבית מגוריו משתומם וההפך זמירות.
MY SONGS. A person is devastated when he is in the house of his wanderings. The reverse was the case with me.1
1. A person is devastated when wandering. However, the reverse was the case with the psalmist, for God’s laws were his songs.
זמירות היו לי חקיך בבית מגורי – כלומר כשנכנסתי לחוקיך, למלכות שנדרת לי לחק, והייתי בבית מגוריי, אותם חוקיך היו לו לזמירות. הייתי מזמר על שבאתי לידי כך.
וגם יש לי לפרש: הייתי מזמר בבית מגוריי על חוקיך ששמרתים.
זמירות היו לי חקיך בבית מגורי – במקומות שהייתי גולה ומתנודד בהם, תחת העצבון שהיה לי מהרשעים, בזכרי חוקיך היו לי זמירות והייתי שמח ומשתעשע בהם.
ובכל זאת זמירות היו לי חקיך. כאמרך (דברים יז יח-יט) ׳וכתב לו את משנה התורה הזאת [וגו׳], וקרא בו כל ימי חייו׳: בבית מגורי. בהיותי בבית ברזילי הגלעדי1:
1. כאשר ברח מאבשלום (שמואל ב׳ יז כז, ושם יט לב-מ), שהיה שם ׳גר׳, לא תושב. וכ״כ הרד״ק: ׳במקומות שהייתי גוֹלֶה ומתנודד בהם, תחת העצבון שהיה לי מהרשעים, בְּזָכְרִי חוקיך היו לי זמירות, והייתי משתעשע בהם׳. כלומר, למדתי בשמחת הלב וכדרך המזמר (מצודות).
ואני, זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי, אפילו כשהייתי גר בבית ברזילי הגלעדי1:
1. כאשר ברח מאבשלום (שמואל ב׳ יז כז, ושם יט לב-מ), שהיה שם ׳גר׳, לא תושב. וכ״כ רד״ק.
זמרות – מ״מ בכל המקומות שהייתי גר שם היו נחשבים לי חוקיך כשיר וזמר ר״ל למדתי בשמחת הלב וכדרך המזמר.
[חקים:] זמירות – והגם שהייתי גר נרדף ממקומי, בכל זה למדתי חקיך בזמירות ובשמחה, אף החקים שאין טעמם נודע למדתי בשמחה.
בבית מגורי – בחיי העולם הזה העוברים (ימי שני מגורי, פרשת ויגש) או בכל מקום שהתגוררתי שם בברחי מפני שאול, תכף שמצאתי לי רגע מנוחה עסקתי בלימוד חקיך והתענגתי בו כבזמירות, או חברתי מזמורים ושרתי בהם תמימות חקיך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I remembered your name in the night, O LORD, and I kept your Torah.
ד׳כרת עלי מר אליל אסמך יא רב, וחפט׳ת תוראתך.
אלוהים! זכרתי במשך כל הלילה את השם שלך ושמרתי את תורתיך.
זכרתי בלילה – בעת צרה ואפלה.
At night I remembered At a time of distress and darkness.
זכרתי בלילה שמך י״י – אף בלילה, זאת היתה לי מלכותי וכבודי.
זכרתי – גדולת שמך ואשמרה תורתךא ביום.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״תורתך״.
I HAVE REMEMBERED THY NAME. I have remembered the greatness of Your Name in the night, and I observed Your Torah during the day.
זכרתי בלילה שמך י״י ואשמרה תורתך – הרבה פעמים זכרתי שמך בלילה בשלוותי, והייתי מברך שמך על שהצלתני כשהייתי בצרה בלילה קודם לכן. ושמרתי תורתך, והבאתני לשלווה גדולה.
זכרתי בלילה – כשאני מתבודד בלילה משנתי, אני זוכר שמך ויחודך ומחשב בו, וידעתי כי שמירת התורה היא סולם גדול לעלות בו אל ידיעת שמך, לפיכך: ואשמרה תורתך.
באופן כי זכרתי בלילה שמך ה׳. ולא שכחתי בטרדתי1, ובכן ואשמרה תורתך, בפקדי את העם אשר אתי2:
1. שהוא כלילה.
2. שם (יח א) ׳וַיִּפְקֹד דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת׳. ונראה שהכוונה למש״כ בדברים (כ ט) ׳והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׳. וראה פירוש רלב״ג לשמואל שם ׳וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות - כדי שיהיה סדור המלחמה באופן הראוי כי הוא ממה שיש בו רושם נפלא בהגע׳ התכלית המבוקש במלחמה ולזה צותה התורה בפרשת משוח מלחמה לעשות זה בזה האופן אחר שהוסרו משם האנשים היראים ורכי הלבב׳. והוא כפירוש רבינו לדברים שם: ׳ופקדו שרי צבאות - אחרי חזרת החוזרים, שמא יפקדו לשר צבא אחד מהחוזרים וימס לבב כל צבאו כאמרו הך הכפתור וירעשו הספים׳.
זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ ה׳. כשהיה לי להלחם, הייתי זוכר ׳בלילה שמך ה׳ ׳, שכל מלחמותי אני לוחם בשמך הגדול, ואני אֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ, שאתה נלחם מלחמותי בשמך – ואני עוסק בתורה:
זכרתי בלילה – עת היות המחשבות פנויות זכרתי שמך המורה על הממשלה ולכן בטחתי בו ואשמרה תורתך ולא הייתי פונה לטרדת ההצלה מן אנשי הרשע.
[תורה:] זכרתי בלילה הוא כמ״ש אני שכבתי ואישנה הקיצותי, כי באותו לילה היה בסכנה ע״י עצת אחיתופל, רק שה׳ סכל את עצתו ועי״כ ניצול, וזכרתי באותו לילה שזה היה ע״י שמך ה׳ – על ידי מדת הרחמים שלך,
ואשמרה תורתך – כי ידעתי שזה היה בזכות התורה דגם בעידנא דלא עסיק בה אגוני ומצלא, וז״ש
שמך – מדותיך זכרתי בלילה בשעת השקט ודומיה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
This became merit for me, for I kept your commandments.
זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי – מדבר באהרן דכתיב בזאת יבא אהרן מהיכן זכיתי לשמונה בגדי כהונה בשביל שפקודיך נצרתי. ד״א מדבר בדוד בשביל שפקודיך נצרתי זאת היתה לי לעדות.
והד׳ה אלתי בקית לי, אד׳ חפט׳ת פראיצ׳ך.
וזה מה שנשאר לי כאשר שמרתי את החוקים שלך.
זאת, וזאת אשר עמדה לי כי שמרתי פקודיך.
זאת היתה לי – עטרה ההולמת אותי לי לעדות ולזרעי הראוים למלוך בשכר שפקודיך נצרתי. כך דרשו חכמי ישראל.
This came to me A crown that fits me [was given] to me as a testimony and to my children who are fit to reign, as a reward for my having kept Your precepts. So did the Sages of Israel explain it. I found this:
זאת – הטובה בתולדתי.
THIS I HAVE HAD. This good trait1 is part of my nature.2
1. Keeping God’s commandments. – R. Sherem.
2. Our verse should be read as if it were written, “I had this good trait which is part of my nature.”
זאת הייתה כי פיקודיך נצרתי – ואמרתי בלבי, זאת הטובה באה לי בשביל שנצרתי פיקודיך.
זאת היתה לי – זאת הידיעה וההשגחה היתה לי מתנה מאתך, בעבור כי פקודיך נצרתי, כמו שאמרו חז״ל: שכר מצוה מצוה.
זאת היתה לי. ׳זאת׳ הצרה שקם אבשלום למרוד בי, ׳היתה לי׳ מפני כי פקודיך נצרתי כשנשבעתי לבת שבע להמליך את שלמה1 בשביל שבחרת בו על ידי נתן הנביא (דה״י א׳ כב ט-י)2, ובתורתך כתבת (דברים יז טו) ׳שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה׳ אלקיך בו׳3, ולפיכך אבשלום ששמע זה קם למרוד בי:
3. שמה שנשבעתי להמליך את שלמה היה מפני שבו בחר ה׳, וכדי לקיים מצות התורה לשים את המלך שה׳ יבחר בו, וזה מה שגרם לאבשלום למרוד, כי הוא רצה את המלוכה.
זֹאת הָיְתָה לִּי כִּי פִקֻּדֶיךָ נָצָרְתִּי. ׳זאת׳ הצרה של אדוניהו ואבשלום ׳היתה לי׳ בעבור ש׳נצרתי פקודיך׳ למנות למלך תחתי איש חכם ונבון כאשר ידעתי את שלמה בני1, והם קמו עלי לפי שהמלכתיהו לעשות רצונך ה׳ אלקי:
1. בנדפס כתב שנצטווה במפורש למנות את שלמה למלך, וקיים ׳תשים עליך מלך אשר יבחר ה׳ ׳.
זאת – ר״ל הגדולה הזאת שאני עתה בה היא באה לי על אשר שמרתי פקודיך.
זאת – לשון סתמי, דבר זה, בטחוני בך תמיד קניתיו לעצמי ע״י ששמתי אל לבי מה שאירע לי בשמרי פקודיך (עיין מה שכתבתי פרק ד׳) ובעברי עליהם, עכשו שאני שומר אותם אני בוטח בך בטחון גמור שתיטיב עמי.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My portion is Hashem. I have said that I would observe Your words.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
חוּלָקִי יְיָ אֲמַרֵית לְמִטַר דְבָרָיִךְ.
My portion is the LORD, I have promised to keep your words.
חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך – אמר משה (דברים ז׳:ו׳) כי עם קדוש אתה לה׳ אלהיך. בכם בחר ה׳ אלהינו אין כתיב כאן אלא בך בחר ה׳ אלהיך. אפילו אחד מכם חביב לפני הקב״ה מכל העכו״ם. וכן ישעיה אמר (ישעיהו מ׳:י״ז) כל הגוים כאין נגדו וגו׳. לכך נאמר בך בחר ה׳ אלהיך. הוא בחר בכם ואתם בחרתם בו. וכן הוא אומר (תהלים קל״ה:ד׳) כי יעקב בחר לו יה וגו׳. ה׳ בחר ביעקב ויעקב בחר בה׳. וכן הוא אומר (שיר השירים ו׳:ג׳) אני לדודי וגו׳. הוא אומר לכם חלקי אתם ואתם אומרים לו (איכה ג׳:כ״ד) חלקי ה׳ אמרה נפשי. וכן הוא אומר חלקי ה׳ אמרתי. והקב״ה אומר להם חלקי אתם ושלי אתם ומה אני מבקש מכם דברים שנאמר (דברים ו׳:ו׳) והיו הדברים האלה וגו׳. וכן הוא אומר (שם י״א:י״ח) ושמתם את דברי אלה וגו׳. לכך נאמר חלקי ה׳ אמרתי וגו׳. חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך (שמות ל״ג:י״ט) וחנותי את אשר אחון וגו׳.
וקלת פי אללה נציבי, וחפט׳ת כלאמך.
וגם אמרתי בה׳ גורלי ושמרתי את המאמר שלך.
חלקי, ואמרתי על ה׳ חלקי ושמרתי תורתו.
[מצאתי: לשמר דבריך – קיים דבריך שיחלתני בכך אתה חלקי.]
to keep Your words the fulfillment of your words, with which You gave me hope, in that You are my portion.
חלקי – זה אמרתי לרבים אולי ישמרו דבריך.
MY PORTION IS THE LORD. I publicly stated that the Lord is my portion with the hope that many people observe Your word.
חלקי י״י אמרתי לשמר דבריך – אז בצרת שאול הייתי אומר, הקב״ה הוא חלקי. כדי לשמר דבריך אמרתי כך: למה אעבור על דבריו, [הלא]א הוא יתן חלקי.
א. המלה מחוקה בכתב היד והושלמה על פי ההקשר.
חלקי י״י אמרתי – כשבחרו אחרים לחלקם הממון והנאת העולם הזה, אמרתי אני: חלקי י״י, ואין לי אלא לשמור דבריך.
(הקדמה) ח
(נז)חלקי ה׳. ׳אתה מנת חלקי וכוסי׳1: אמרתי לשמור דבריך. שאמרת (שמות כ א) ׳אנכי ה׳ אלקיך׳, כלומר שתפנה אלי בתפילתך2:
1. ע״פ לשה״כ לעיל (טז ה), כלומר, מעיד על עצמו שה׳ הוא חלקו.
2. כ״כ רבינו שם. וראה מה שפירש לעיל (טז) שה׳ חלקו שאינו פונה לשאר הכוחות, וזהו שאמר ׳אתה ה׳ חלקי׳, ולכן אמרתי לשמור דבריך שאמרת ׳אנשי ה׳ אלקיך ולא נפנה לשום כח מלבדך.
חֶלְקִי ה׳. אתה ה׳ חלקי, ׳כי חלק ה׳ עמו׳ (דברים ל״ב:ט׳), ו׳ה׳ מנת חלקי׳ (תהלים ט״ז:ה׳), כי כל העמים חָלַק ה׳ אלוקות1, והוא יתברך חלקנו. ואמר על צד הקריאה, ׳חלקי ה׳ ׳, אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ:
1. ע״פ דברים (ד יט) ׳את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק ה׳ אלהיך אותם לכל העמים׳, וראה מש״כ שם. ושם (כט כה) כתב: ׳ולא חלק להם – שיראו שאין שום מזל מתקן עניינם אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים וגו׳, וְאֶתְכֶם לָקַח ה׳ ׳.
חלקי ה׳ – אמרתי לכל ה׳ הוא חלקי ובו אני מאמין והוא מושיעי למען גם כל השומע ישמור דבריך.
[דברים:] חלקי – שבעת בחר כל אחד את חלקו, זה בעושר וזה בנחלת שדה וכרם, אני אמרתי חלקי ה׳ – לא בחרתי לחלקי שום דבר מעניני העולם, רק בחרתי את ה׳ לחלקי, (כענין ונחלה לא יהי לך וכו׳ אני חלקך ונחלתך), והוא לשמור דבריך שבחרתי לשמור דבריך ומצותיך.
לשמר דבריך – פירוש לחלקי ה׳, שמירת דבריך היא גורלי הטוב.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
[אמרות:] חליתי – וע״ז חליתי פניך בכל לב – לא בקשתי ממך שום דבר מעניני העולם, רק את פניך ה׳ אבקש, וע״כ חנני כאמרתך שהבטחת להיות מנת חלקי וכוסי.
חליתי פניך – מליצת חלה פנים ענינה השקט כעס (חלה לשון חולה וחלש, ופנים לשון זעף כמו פני ה׳ חלקם, איכה ד׳:ט״ז), וכאן כונתו גם אם חטאתי שאלתי מחילתך, למצוא חנך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have thought to improve my way, and I will turn my feet to your testimonies.
חשבתי דרכי – (כתוב ברמז תת״צ).
וקד קדרת טרקי, ורדדת אחואלי אלי שואהדך.
וכבר הערכתי את הדרך שלי והחזרתי את המצבים שלי אל העדויות שלך [ששום דבר איננו דרך מקרה או שכר או וכו׳].
ואשיבה, והסבותי עניני ומצבי אל עדותיך.
חישבתי דרכי – הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה, לפיכך ואשיבה רגלי אל עדותיך כי ראיתי שהיא הטובה שבכולן.
I considered my ways The loss of a commandment as compared to its gain, and the gain of a transgression as compared to its loss. Therefore, "I returned my feet to Your testimonies," because I saw that it [Your way] is the best of all of them.
חשבתי – כאשר אחשב אי זה דרך אלך אשיב רגלי אל דרך עדותיך.
I CONSIDERED MY WAYS. When I consider the way that I shall take, then I turn my feet on the road of Your ordinances.
חישבתי דרכי – אם הייתי מחשב ללכת [אליו]א לעשות רעה, מיד ואשובה רגלי אל עדותיך שלא ללכת, אלא הייתי מחשב ב[עדו]תיך.
א. המלה מחוקה בכתב היד והושלמה על פי ההקשר.
ב. חלק מן המלה מחוקה בכתב היד והושלם על פי ההקשר.
חשבתי דרכי – כמו שאמרו חז״ל: והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסידה, חשבתי שכר עבירה כנגד הפסידה, וראיתי כי ההפסד יותר גדול ואשיבה רגלי אל עדותיך.
או פירש: חשבתי דרכי העולם, ולא אמצא דרך טוב כמו דרך עדותיך, לפיכך ואשיבה רגלי אל עדותיך – כלומר סרתי מדרכי העולם והלכתי בדרך עדותיך.
כי אמנם חשבתי דרכי. במדיניות, להמלט בעת צרה: ואשיבה רגלי אל עדותיך. שאמרת (שם) ׳ובקשתם משם את ה׳ אלקיך ומצאת׳1:
1. כלומר, חִשׁבתי דרכי העולם איך להימלט, ולא מצאתי דרך טוב כמו דרך עדותיך שעל ידי שאבקש אותך תצילני.
(נט-ס)חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה וגו׳, חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי וגו׳. שאני זהיר לעשות מִצְוֹתֶיךָ1, על דרך ׳וימהר משה׳ (שמות ל״ד:ח׳)2:
1. ׳חשתי׳ – עניין הזריזות במצוות, וכ״כ אבע״ז ורד״ק. [וצ״ל ש׳זהיר׳ במובן ׳זריז׳].
2. ופירש שם: ׳וימהר משה – לתוספת הכנעה, כי אמנם מהירות ההשתחויה תורה על גדלות הדבר אשר לו יכנע המשתחוה׳.
חשבתי דרכי – כאשר אחשב איזה דרך אלך אשיבה רגלי אל דרך עדותיך.
[עדות:] חשבתי – באר שלא יעכבהו שום דבר מעבודת ה׳ לא צרכיו ההכרחיים, כי גם בעת שחשבתי דרכי לבקש צרכי ומחייתי וכדומה,
אשיבה רגלי מן הדרכים ההם אל עדותיך – ותפס בזה עדותיך כי מן העדות למד שאין צריך אל השתדלות לבקש מזון ומחיה וצרכים, כי במדבר מצאו כל צרכיהם ע״י ה׳ בלי השתדלות.
חשבתי – שרש חשב ממקור שב, השיבותי אל לבבי דרכי כלומר מעשי הקודמים, ובמצאי כי נטו רגלי מדרך עדותיך השיביתים לה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
חשתי – ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט).
התמהמהתי – ענין התעכבות כמו אם יתמהמ׳ חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳).
חשתי – במהירות רב ולא בהעכבה אלך לשמור מצותיך.
חשתי ולא התמהמהתי – החש הוא הזריז בדבר עצמו ולא התמהמהתי בזמן, שעשיתי תכף וגם בזריזות, (עמ״ש ישעיה ח׳ א׳).
[מצות:] חשתי – ולא עכבוני העצלות ואהבת המנוחה, כי חשתי בזריזות ולא התמהמהתי לשמור מצותיך – שעשיתי המצוה תיכף בבואה לידי כמ״ש מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, ועשיתי בזריזות הגם שעשיית המצות הם טורח גדול.
חשתי וגו׳ – ולשקול כנגד חטאתי, מהרתי יותר מלשעבר לשמור מצותיך.
The band of wicked men has gathered against me; I have not forgotten your Torah.
וחצ׳רני אקסאם אלט׳אלמין, ולם אנסא תוראתך.
וקבוצות הרשעים הקיפו אותי ולא שכתי את תורתיך.
חבלי, והתועדו עלי סוגי הרשעים. תרגם חבלי ״אקסאם״ כמו חבל ארץ ופירושה חלקים, וכאן ענינה קבוצות הרשעים לסוגיהם השונים . ולכך תרגמתי ״סוגי״ ויתכן שהיה אפשר לתרגם ״כתות״. ועדוני ״חצ׳ר״ כדרך שתרגם קרואי מועד, וכאלו כתוב ועדוני – התועדו לפעול נגדי, והמלה מן ההפוכות, ובהקדמה מניתי כל ההפוכות שבתהלים.
חבלי רשעים עודוני – סיעות של רשעים שללוני, כמו: יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז), כן חיברו מנחם.
ויש לפותרו לשון עוד כלומר נוספו ורבו עלי.
Bands of wicked men robbed me Heb. עודני. Bands of wicked men plundered me, like: "in the morning he will eat plunder (עד)" (Bereshit 49:27). In this manner, Menachem (p. 131) associated it. It may also be interpreted as an expression of עוֹד, more, i.e., increased and outnumbered me.
חבלי רשעים – חבורת רשעים.
עודוני – נקהלו עלי,1 מצינו בהרבה מקומות שמתהפכת התיבה: כבשים – כשבים (דברים י״ד:ד׳), שמלה – שלמה (שמות כ״ב:ח׳).
וטעמו: אם אחזוני חבלים כחבלי רשעים שהם ראויים לבוא עליהם.
THE BANDS OF THE WICKED HAVE ENCLOSED ME. The word ivveduni (have enclosed me) is not found elsewhere in scripture. The one1 who says that ivveduni is related to the word ad (prey)2 in he devoureth the prey(Gen. 49:27) makes no sense.3
The meaning of chevle resha’im ivveduni (the bands of the wicked have enclosed me) is, “[even] if pains4 like the pains of the wicked – that is, pains that the wicked rightly deserve to experience – took hold of me [I did not forget Your law].”
1. Rashi and Radak are, together, the “one” in question.
2. This interpretation renders our verse, “The bands of the wicked have devoured (preyed upon) me.” See Rashi and Radak on this verse.
3. For ad and ivveduni come from different roots.
4. Ibn Ezra renders chevle (bands) as “pains.”
חבלי רשעים עודוני – חבורת רשעים, כמו: ומצאת חבל נביאים (שמואל א י׳:ה׳), [...]א בלעז.1
עודוני – לשון עוד והרבה,2 כמו: ויבך על צאוריו עוד (בראשית מ״ו:כ״ט), והוא לשון ריבוי,3 כלומר [...]ב שחבורת רשעים היו מרבים עלי לעשות לי רעה.
תורתך לא שכחתי – ולא רציתי לעשות להם רעה.
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם. השוו ר״י קרא שמואל א י׳:ה׳: ״חבורה של נביאים״.
2. בדומה בפירוש השני ברש״י, אך בניגוד לפירוש הראשון שפירוש המילה שלל ולפירוש המיוחס לרשב״ם מלשון ועד.
3. השוו רש״י ומיוחס לרשב״ם שם.
א. המלה בלעז מחוקה בכתב היד וקשה לשחזרה.
ב. יש כאן מלה מטושטשת בכתב היד.
חבלי רשעים עודני – שללוני, מן: יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז), כלומר, כאילו שללו נפשי מרוב תגרתם בי, וחבלים וצורים שנתנו בי, ועם כל זה תורתי לא שכחתי.
חבלי רשעים. עבדי אבשלום ואחיתופל: עִוְּדֻנִי. שללו אותי1 בהיכנסם בביתי בירושלים2: תורתך. שאמרת (ויקרא יט יח) ׳לא תקום ולא תטור את בני עמך׳: לא שכחתי. בשובי למלוך:
1. מלשון ׳עד׳ שהוא שלל. סיעות של רשעים שללוני כמו (בראשית מט) ׳יאכל עד׳ (רש״י, רד״ק).
2. כמבואר בשמואל ב׳ סוף פרק ט״ז שדוד ברח מירושלים, ובאו לשם אבשלום ואנשיו, ואת הפילגשים שנשארו לשמור על הבית לקח אבשלום, ובוודאי אנשיו שללו את אשר בבית.
חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. שצוית לנו ׳לא תקום ולא תטור׳ וגו׳ (ויקרא י״ט:י״ח)1:
1. בנדפס ביאר יותר, שהכוונה לעבדי אבשלום ואחיתופל ששללו את ביתו כשברח מירושלים, ולא נקם בהם בשובו למלוך.
חבלי – ענין סיעה וחבורה כמו חבל נביאים (שמואל א י׳:ה׳).
עודני – ענין ביזה ושלל כמו בבקר יאכל עד (בראשית מ״ט:כ״ז).
חבלי רשעים – חבורות רשעים שללו אותי ועם כל הצער הזה לא שכחתי תורתך.
עודני – מן יאכל עד, שלל וטרף.
[תורה:] חבלי – ולא מנעוני רעת בני אדם, כי הגם שחבלי רשעים עודני – שעשו אותי טרף לשניהם, וזה מונע מהעיון והעסק בתורה שצריך דעת צלולה ומיושבת, בכ״ז תורתך לא שכחתי.
חבלי רשעים – יש לפתרו כמו חבלי שאול (למעלה י״ח:ו׳) לשון מכאוב, מכ״ש שהוא נקוד חי״ת סגול, וכשהוא לשון עבות וגואל נקוד חי״ת פתח.
עודני – מלשון עוד, הולכים ומתחדשים בי בכל יום, או אם ענינו קבוצות ר״ל מתאספים עלי לפתותני, ויש לפרשו כאלו כתוב עותני, בקשו לעשותני מעוות בפתוים, או ציירוני בעלילותיהם כאיש מעֻוָת בעוד שאני לא שכחתי תורתך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
In the middle of the night I will rise to sing praise in your presence, for the sake of your righteous judgments.
חצות לילה אקום להודות לך – אמר דוד אני חייב לעמוד ולהודות לך על מה שעשית עם זקני ועם זקנתי בחצי הלילה שנאמר ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת לכך חצות לילה וגו׳. ד״א מדבר במצרים שהיו ישראל ישנים על מטותיהן והקב״ה עושה מלחמתן שנאמר ויהי בחצי הלילה וה׳ הכה כל בכור (כתוב ברמז צ׳).
חצות לילה אקום להודות לך – וכי דוד בפלגא דליליא הוה קאי דוד מאורתא הוה קאי דכתיב קדמתי בנשף ואשועה, וממאי דההוא נשף אורתא הוא, דכתיב בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה. א״ר אושעיא ואמרי לה רבי אלעזר אמר דוד לפני הקב״ה מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה, א״ר זירא עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך מתגבר כארי, רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בתורה, ובשעה שהיה אוכל סעודת מלכים היה אוכל עד הערב וישן עד חצות ועומד ועוסק בתורה. בין כך ובין כך לא היה שחר בא ודוד ישן.
ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת הוא השתא משה רבינו לא הוה ידע שנאמר ויאמר משה כה אמר ה׳ כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, היכי דמי אי דאמר ליה כחצות מי איכא ספקא ברקיעא, אלא דאמר ליה בחצות ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע, דוד סימנא הוה ליה דא״ר חנא בר ביזנא א״ר שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו (כדלעיל ברמז תשע״ו). ר׳ זירא אמר לעולם משה הוה ידע ודוד הוה ידע וכנור למה ליה לאתעורי.
ועלי מר אנצאף אלליל, אקם פאשכרך עלי סיר עדלך.
ובכל חצות לילה אני קם וכך אני מודה לך על הנהגות הצדק שלך.
חצות, ותמיד בחצאי הלילות אקום ואודך על ארחות צדקך. משפטי ״סיר״ ראה לעיל פסוק נב.
חצות – על משפטי צדקך – ברשעים.
BECAUSE OF THY RIGHTEOUS ORDINANCES. Because of the righteous ordinances1 that You executed upon the wicked.
1. In Hebrew, mishpatim (judgments).
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך – כשהייתי בשלווה והצלתני מיסורי שאול, הייתי קם בחצות לילה להודות על יסורין שהוצאתני מהם בצדקך.
חצות לילה – אעור משנתי ואקום ממטתי להודות לך על המשפטים שנתת לי כי הם צדיקים, ואחבר בענין זה מזמורים שאודה לך בהם בקומי.
ויש מפרשים: על המשפטים שתעשה בצדק ברשעים.
חצות לילה אקום. בעת הצרה, וגם אחרי כן1, להודות לך על משפטי צדקך, לצדק עלי את הדין2:
1. יל״ע למה משמע גם בעת צרה וגם אחרי כן. ואולי מלשון עתיד שאמר ׳אקום׳, ובוודאי לא רצה שיבואו עליו עוד צרות, אלא שכלל בזה גם ההודאה שאחרי הצרה, שעדיין מודה על הצרה עצמה.
2. ׳שאני מברך גם על הרעה הבאה עלי׳ (שיעורים).
חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. שאני מברך אותך גם על הרעה הבאה עלי1:
1. על ה׳משפטים׳ – העונשים הבאים במידת הצדק. וחייב אדם לברך גם על הרעה (משנה ברכות ט׳:ה׳).
על משפטי צדקך – על משפט הצדק שעשית ברשעים שונאי נפשי.
[משפטים:] חצות גם לא עכבני השינה מה שצריך לנוח בלילה, כי אקום תמיד בחצות לילה להודות לך על משפטי צדקך – צייר את הלילה שבעת ההיא יעשה ה׳ משפט ברשעים, כמ״ש והפך לילה וידכאו, ובחצי הלילה הכה ה׳ כל בכור, וקמתי להודות על שמשפטיך הם בצדק.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I am a companion to all who revere you, and to those who keep your commandments.
ואנא מצאחב כל מן אתקאך, וחאפט׳י פראיצ׳ך.
ואני חבר לכל מי שירא אותך ולשומרי החוקים שלך.
חבר – יריאוך – שיראו ממצות לא תעשה.
THAT FEAR THEE. The reference is to those who fear violating the negative commandments.
חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פיקודיך – אני מחבר עצמי לכל יריאיך.
חבר אני לכל אשר יראוך – הרשעים אני שונא, אבל יראוך ושומרי פקודיך אני אוהב עד שנעשיתי להם חבר וריע.
חבר אני לכל אשר יראוך. כמו שצוית באמרך (דברים יז כ) ׳לבלתי רום לבבו מאחיו׳:
חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וגו׳. כמו שהיה עושה יהושפט, שכשהיה רואה תלמיד חכם, היה עומד ומחבקו ומנשקו וכו׳ (מכות כד.)1:
1. ׳ואת יראי ה׳ יכבד, ואמר מר, זה יהושפט מלך יהודה, כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי׳.
חבר אני – אוהב ורע לכל היראים ממך.
[פקודים:] חבר אני – ולא די שעשיתי המצות בפ״ע, כי גם עשיתי חבורות חבורות כדי שיגדל הזכות לפי רוב העושים, ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך – שבכל חבורה של מצוה השתתפתי עמהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Your goodness, O LORD, fills the earth; teach me your decrees.
אללהם אן אחסאנך עאם פי אלארץ׳, עלמני רסומך.
אלוהים! וכפי שההטבה שלך מלא בכל העולם אם כך תלמד אותי את החוקים שלך.
חסדך – והנה חסדך מלאה הארץ והחסד שתעשה עמי חקיך למדני.
THE EARTH, O LORD, IS FULL OF THY MERCY. Behold, The earth, O Lord, is full of Thy mercy. Thy mercy which I ask You to extend to me is: Teach me Thy statutes.
חסדך י״י מלאה הארץ – כמו כן, תעשה עמי חסד ולמדיני חקיך – כאשר פירשתי. חוקיך קורא מלכות, ופעמים חוקיך ממש.
חסדך י״י – כי כל הנבראים עומדים בחסדך שתעשה עמהם, והחסד שתעשה עמי, שתלמדני חוקיך – כלומר שתתן לי לב להבינם.
חסדך ה׳ מלאה הארץ. בשובי למלוך, כאמרו (להלן קמד יג) ׳מזוינו מלאים [וגו׳] צאנינו מאליפות מרובבות׳1: חקיך. שקבעת בהם חוק לכהנים ללוים ולעניים2, למדני - שלא אטעה באופן הפרשתם ונתינתם, שאתנם לבני אדם מהוגנים3:
1. כמו שכתב רבינו שם ׳זה המזמור חיברו דוד אחר שנמלט מצרת אבשלום ושבע בן בכרי, וישבה ירושלים לבטח׳, ופירש שם (פסוק יג) ׳מזוינו - פאות שדותינו [שמניחים למצות פאה], מלאים - שיש בהם תבואה רבה, מפיקים מזן אל זן - מוציאים תבואתם מבעל השדה ׳הזן׳ בו בני ביתו אל העני ׳הזן׳ בהם עצמו וביתו, צאננו מאליפות מרובבות - נותנות אלפי צאן במעשר בהמה, שהם ׳מרובבות׳. ולכן מפרש כאן את המשך הפסוק על מתנות עניים, כמו שפירש שם.
2. ׳חוק׳ מלשון ׳כי חוק לכהנים מאת פרעה ואכלו את לחם חוקם׳ (בראשית מז).
3. כיון שמלאה הארץ תנובה בחסדיך, ביקש דוד שיחלק את המתנות כראוי.
1. ׳שום תשים עליך מלך – שתהא אימתו עליך׳ (משנה סנהדרין ב׳:ה׳), ובו בזמן ׳חבר אני׳ וקורהו ׳רבי׳ כיהושפט. ובכתובות (קג:) לפני פטירת רבי ׳נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות, אמר לו, בני, נהוג נשיאותך ברמים, זרוק מרה בתלמידים. איני, והא כתיב ואת יראי ה׳ יכבד, ואמר מר זה יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו, וקורא לו רבי רבי מרי מרי׳, לא קשיא, הא בצינעא הא בפרהסיא׳.
חקיך למדני – ר״ל מכל החסדים עשה עמדי החסד הזה אשר תלמדני חוקיך.
[חוקים:] חסדך – עד שחסדך ה׳ מלאה עתה את הארץ – כי כפי שנמלאה הארץ חסידים ואנשי מעשה, כן הוספת להשפיע חסדך, ולכן אני מבקש חקיך למדני – שבזכות כל זה יזכה ללמוד טעם החקים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
You have shown goodness to your servant, O LORD, according to your words.
טוב עשית עם עבדך ה׳ כדבריך – טוב אתה ומטיב וגו׳. טוב אתה בעולם הזה. ומטיב לעולם הבא. טוב היית לאבות ומטיב לבניהם אחריהם. לכך נאמר טוב אתה ומטיב. טפלו עלי שקר זדים. ומהו טפלו אמרו (שמות א׳:י׳) הבה נתחכמה לו. אני בכל לב אצור פקודיך. (שם י״ב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וגו׳.
אללהם וכמא עמלת מע עבדך כ׳ירא בועדך.
אלוהים! במה שעשית טובה עם העבד שלך תחיה אותי לפי ההבטחה שלך.
טוב, ה׳ כשם שעשית עם עבדו טוב בהבטחתך.
טוב – עבדך – דבק עם השם כדברך הטוב.
THOU HAST DEALT WELL WITH THY SERVANT. The word avdekha (Thy servant) is connected to YHVH (O Lord).1
According unto Thy word is to be interpreted as if it were written, “according unto Thy good word.”2
1. The word avdekha (servant) has an etnachta (a stop sign) beneath it. The sentence literally reads, Thou hast done good with Thy servant, O Lord, according unto Thy word. According to Ibn Ezra, our verse should be read as if it were written, “Thou hast done with Thy servant, O Lord, according unto Thy good word.” In other words, O Lord is connected to Thy servant and not to according unto Thy word.
2. For the word “good” is missing from our text.
טוב עשית עם עבדך – בימי שאול.
כדברך – כאשר דברת עלי.
טוב עשית עם עבדך – הדלי״ת בשו״א עם האתנחתא שלא כמנהג.
כדבריך – טעמו דבק עם: טוב עשית.
וי״י – קריאה, כלומר מה שהבטחתני עשית עמי, י״י.
(הקדמה) ט
(סה)טוב עשית עם עבדך. להשיבני למלכותי: כדברך. ׳לעולם אשמר לו חסדי׳ (לעיל פט כט):
טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ ה׳ כִּדְבָרֶךָ. והמלכתני על עמך, כן תמליכני גם על המינים, כדי שאוכל לאבדם מן העולם ולכלות קוצים מן הכרם1:
1. ע״פ בבא מציעא (פג:) ׳עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה, שלח ליה, קוצים אני מכלה מן הכרם׳.
טוב – מעולם עשית טוב עם עבדך.
ה׳ כדברך – אתה ה׳ הלא עשית כדברך שהבטחת לי ולא נפל דבר ארצה.
[דברים:] טוב עשית – אחר שבקש שימלא ה׳ דבריו והבטחתו, אמר באמת עשית עם עבדך טוב כדברך וכהבטחתך, ולכן אבקש,
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
כך הדעת הנכונה והידיעה תלמד אותי לפי שהאמנתי בתורתיך.
טוב, כך טוב המחשבה והדעת למדני. בכל מקום מתרגם טעם ״ראי״ מחשבה, הצלם האנושי, וראה לעיל לד א ובפירושו קי. ד.
טוב – זה הטוב שאבקש עתה.
TEACH ME GOOD DISCERNMENT AND KNOWLEDGE. This1 is the good that I now seek from You.
1. Good discernment and knowledge.
טוב טעם ודעת למדיני – טעם הוא דיבור, כמו: מטעם המלך (יונה ג׳:ז׳). דיבור טוב שדברת עלי, הקם גם עתה.
ודעת למדיני כי במצותיך האמנתי – שהרי האמנתי לכל מה שציויתה עלי להיות נגיד על ישראל, אפילו כשהייתי בצרה בימי שאול, הייתי מאמין שיהיה עוד.
טוב טעם – המיטב שבטעמים בתורה והמצוות והדעת בהם למדני.
כי האמנתי בהם שאתה צויתם ושהם משפטי צדקך לפיכך למדני טוב טעמם.
(סו-סז)טוב טעם ודעת למדני. להשיב לאפיקורסים המלעיגים על המצוות1: כי במצוותיך האמנתי. כי אני, גם שלא ידעתי טעמם, ׳האמנתי׳ שיש להם טעם נכון, אמנם טרם אענה לאומות המלעיגים על המצוות להודיעם טעם בהם, אני שוגג ממה שאמרת (דברים ד ו) ׳ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים׳2: ועתה אמרתך שמרתי. להתבונן בטעם שלהם3:
1. ׳המיטב שבטעמי התורה וְהַמִּצְוֹת, והדעת בהם, למדני׳ (רד״ק).
2. כלומר עד שלא אענה להם אני עובר על זה בשוגג, ועי׳. ושם פירש רבינו כי היא חכמתכם. בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים׳.
3. משמע שמפרש ׳ושמרתם׳ – לדעת טעמי המצוות, וכלשונו בקהלת על ׳שומר מצוה לא ידע דבר רע׳, ולפי זה ׳ועתה׳ שמרתי והתבוננתי להבין טעמי ׳אמרתך׳ המצוות, או ׳שאמרתך׳ הוא אותה המצוה של ׳ושמרתם׳.
(סו-סז)טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי. שאוכל להשיב להם דברי סברא ודברים של טעם: כִּי אני בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי – ואף על פי שלא הייתי יודע טעם המצוות, ׳האמנתי׳ כי אדבר1, גדולה חכמת המְצַוֶה2, אבל בתשובת המינים הפילוסופים צריך להשיב אמרים נכוחים, לכן ׳טוב טעם ודעת למדני׳3 טֶרֶם אֶעֱנֶה אֲנִי שֹׁגֵג, היינו ׳טרם אענה׳ להם דיחויים לא יאמינום4:
וְעַתָּה – כמו ׳ולכן׳, אִמְרָתְךָ – שהיא המילה5, שָׁמָרְתִּי אני בעצמי ולכל זרעי, גם שהיא מן החוקים שטעמם נסתר:
2. שהאמנתי שחכמת ה׳ המצַווה על המצוה גדולה, ובוודאי יש בה טעם הגון.
3. ׳המיטב שבטעמי התורה וְהַמִּצְוֹת, והדעת בהם, למדני׳ (רד״ק).
4. שתלמד אותי לפני שאענה להם תשובות שלא יקבלו אותם, ואהיה שוגג בזה, אף שלעצמי איני צריך, כי די לי בכל שגדולה חכמת המצווה, ואקיים אף בלי להבין.
5. ראה פסוק י״א.
טוב טעם – הטוב אשר בטעמי התורה והדעת אשר בהם למדני ר״ל כמו שהטבת לעשות לי בדבר ישועה ורחמים כן עשה לי גם את זאת.
כי במצותיך האמנתי – אני מאמין במצותיך שאתה צויתם ולזה תאב אני לדעת טוב טעמם.
(סו-סז)טרם – ר״ל למדני טוב טעם טרם שאענה שאני שוגג.
[מצות:] טוב טעם ודעת למדני – שתעשה עמי גם הטובה הזאת ללמדני כל פרטי המצות ודיניהם, וזה דעת, וגם שאשיג טעמי המצות, וזה טוב טעם, ומתנצל בל תאמר שאבקש טוב טעם מפני שאיני מאמין במצוה שלא אדע טעמה,
כי במצותיך האמנתי שאני מאמין גם מבלי אדע טעמה, רק מה שאני מבקש לדעת טוב טעם ודעת, הוא מפני כי
האמנתי – אני מאמין בהם בעינים עצומות, מ״מ למדני לבחון טוב טעמם ולדעת בבירור להשיב לשואלי דבר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Before I was afflicted, I was in error, but now I have kept your word.
פאני קבל אן אג׳יב אלי אלתובה כנת גאלטא, ואלאן חפט׳ת מקאלתך.
לפי שהייתי טועה לפני שהתקדמתי אל התשובה ועכשיו אני שומר את מצוותיך.
טרם, כי אני לפני שאיענה אל התשובה הייתי טועה, ועתה אמרתך שמרתי.
טרם אענה – אותך במצותיך טרם הגיתי בהם בבתי מדרשות אני שוגג בהם וחוטא ועתה משנעניתי בהם תורתך שמרתי שהמדרש מלמדני לסור מן העבירה, לכך אני מבקש ממך: טוב טעם ודעת למדני (תהלים קי״ט:ס״ו).
אענה – לשון עונה והוגה בבית המדרש הוא, כמו: תען לשוני אמרתך, וכן יכרת י״י לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב (מלאכי ב׳:י״ב) – ער בחכמים ועונה בתלמידים.
Before I recited to You about Your commandments, before I uttered them in the study halls, I erred in them and sinned. But now that I have recited them, I kept your Torah, for study teaches me to turn away from sin: therefore, I beg of You, "Teach me the best of reason and knowledge."
I recited Heb. אענה, an expression of studying and reciting in the study hall, like: "My tongue will utter (תען) Your word" (verse 172). Similarly: "From the man who commits it, the Lord shall cut off one of acuity or erudition (ועונה) from the tents of Jacob" (Malakhi 2:12). An ingenious one among the sages, and one who can answer among the students.
טרם אענה – קודם שהייתי עני בייסורין וחלאים, הייתי שוגג.
ועתה – כשמצאתי צרות שהייתי בורח מפני שאול, אמרתך שמרתי.
טרם – אין צורך לענות כי שוגג הייתי בימים שעברו, על כן מלת ועתה.
BEFORE I WAS AFFLICTED, I DID ERR. There is no reason to afflict me, for the sins that I committed in the past were inadvertent.1 Therefore,2 the words3but now [I observe Thy word] follow.
1. That is, “I did not deliberately sin.”
2. Reading al ken. – Ha-Keter.
3. Literally, the word.
טרם אענה אני שוגג – קודם שבאתי לידי עינוי,1 שגגתי.
עניין אחר: טרם אענה – כלומר קודם, כמו בימי שאול, הייתי עונה לכל מה שאני סובל ייסורין בשביל שאני שוגג, הייתי תולה בשגגותי, אבל עתה למה אני סובל.
והלא אמרתך שמרתי – על שאול ועל אנשיו. וזה פירוש עיקר.
1. בניגוד לרש״י שפירש מלשון שונה והוגה, ומיוחס לרשב״ם שפירש מלשון עוני וייסורים.
טרם אענה – הוא ענין כניעה, כמו: ומהמונם לא יענה (ישעיהו ל״א:ד׳).
אמר: טרם הכניעי והייתי חוטא, שוגג הייתי, כי לא הייתי פונה אל מצותיך ואל אמרתיך, ולא הייתי נותנם על לב לזוכרם, ועתה כשראיתי שחטאתי בהפנותי לבי מאמרתיך, נכנעתי ושבתי לשמור מצותיך, ולזכור אותה תמיד כדי שלא אהיה שוגג באחת ממצותיך.
ויש לפרש אענה – כמו: ויען איוב (איוב ג׳:ב׳), וענית ואמרת (דברים כ״ו:ה׳). כלומר, טרם שהייתי מתעסק בלימוד הייתי שוגג פעמים בשמירת המצות, אבל אחר ששבתי להתעסק בלימוד אמרתך שמרתי.
טרם אענה – טרם עניתי עצמי בלמוד התורה המתשת כח אז הייתי אני שוגג בדבר קיום המצות כי לא ידעתים על אמתתם אבל עתה אחרי למדי את כל דברי התורה שמרתי אמרתך ולא אשגה עוד.
[אמרות:] טרם אענה אני שוגג – שבאם לא אדע כל פרטי המצות וטעמיהם, בקל אוכל לעבור על מצוה אחת בשגגה מבלי דעת, ואצטרך לענות ולהתנצל לאמר שאני שוגג, ולכן אבקש שטרם שאענה לאמר אני שוגג תלמדני טוב טעם ודעת – ובכ״ז בל תחשוב שאחר שאדע טעמי המצות לא אעשה אותם בעבור ציווי ה׳ רק מפני שהשכל מחייב, לז״א כי גם עתה אמרתך שמרתי – אשמור המצוה רק בעבור שהיא אמרתך לא בעבור שכלי.
אענה – או הוא מלשון עינוי כמו טוב לי כי עניתי שאחריו, או הוא מלשון עניה ודבור, גם אני עם כל אמונתי טרם נדברתי בהם עם חברי לפעמים הייתי שוגג, או בשמירת מצותיך, או כי פקפקתי בשכרם, ועתה אני ממתין אמרתך, כלומר הַאֲמֵת הבטחתך. והוראת ענה היא כידוע פנות אל איש לדבר עמו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(סח)טוֹב־אַתָּ֥הוּמֵטִ֗יבלַמְּדֵ֥נִיחֻקֶּֽיךָ׃
You are good, and do good; teach me Your statutes.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טָב אַתְּ וּמֵטִיב אַלֵיף יָתִי גְזֵרָתָךְ.
You are good, and do good; teach me your decrees.
טוב אתה ומטיב למדני חקיך – חביבה תורה שכששאל דוד לא שאל אלא תורה שנאמר טוב אתה גו׳ טובך עדיף על באי עולם יערוף טובך עלי ולמדני חקיך, חביבה תורה שכששאל דוד לא שאל אלא תורה שנאמר טוב אתה גו׳ טובך עדיף על באי עולם יערוף טובך עלי ולמדני חקיך, שנאמר סעדני ואושעה, שלא אהא למד תורה ושוכח או שאהא למד ויצר הרע אינו מניח לי לשנות, או שמא אטהר את הטמא ואטמא את הטהור ואהא בוש לעולם הבא, או שמא ישאלוני מגויי הארצות וממשפחות האדמה ולא אדע להשיבם ונמצאתי בוש לעיניהם, וכן הוא אומר ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, ואומר זמירות היו לי חקיך, שומע אני בשלוה, תלמוד לומר בבית מגורי במערות ובמצודות בברחו מפני שאול, אבל משלמד תורה ונתגדל מהו אומר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף שזהב וכסף מוציאין את האדם מן העולם אבל תורה מביאה את האדם לחיי העולם הבא.
כמא אנת אלג׳יד אלמג׳יד, עלמני רסומך.
וכפי שאתה הטוב והמטיב אם כך תלמד אותי חוקיך.
טוב, כשם שאתה טוב ומטיב כך למדני חוקיך.
טוב – בלא בקשה ומטיב – למבקש.
THOU ART GOOD. Thou art good without being asked.
AND DOEST GOOD. You do good to the one who makes a request of You.
טוב אתה ומטיב – לכל.
למדיני חוקיך – חק המלכות למדיני, להתנהג בו.
טוב אתה ומטיב – טוב אתה, והטובה תבא לי מאתך, ותיטיב לכל, ותיטיב עמי שתלמדני חוקיך.
טוב אתה ומטיב למדני חקיך. לכן, אתה ה׳טוב׳ - שצוית בטעם נכון, ׳ומיטיב׳ - להאיר עיני המשתדל להבין, כאמרו (במדבר ו כה) ׳יאר ה׳ פניו אליך׳1: למדני חקיך. בטעם שלהם2:
ואתה טוֹב אַתָּה, כי הנמצא והטוב יתהפכו1, וּמֵטִיב לקוויך2, שמציאותו הוא מציאות ממציא כל זולתו, לכן לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:
1. כלומר שהם תיבות בעל משמעות שווה. ה׳טוב׳ הוא הקיום וה׳רע׳ הוא ההעדר, ראה מש״כ בשה״ש (א א) ובמצויין שם. וראה בשיעורים לספר דברים עה״פ ׳הישר והטוב׳ שביאר באורך את ההבדל שבין ׳ישר׳ ו׳טוב׳.
וכבר המציאו החצופים עלי שקרים ואני שומר את המצוות שלך בלב שלם.
טפלו, ״תאוולוא״ ענינה הסברת דבר והוצאתו מפשוטו כדי להעמיס עליו ענין מסויים, אף זדים אלה פירשו דבריו הליכותיו ותנועותיו לכף חובה, וכן תרגם באיוב יג ד טפלי שקר, ושם יד יז ותטפול על עוני, וכתב בפירושו שם יג כי רק שלש אלה בכל המקרא ענינן כן. וכ״כ בביאורו לשבעים המלים: וכן קוראין את הנספח שהוא דומה לולד לגבי הדבר עצמו ״טפלה״ כמו שאמר דוד טפלו וכו׳ ע״ש.
טפלו עלי שקר – חיברו עלי שקר, וכן ותטפל על עוני (איוב י״ד:י״ז).
Willful sinners have heaped false accusations upon me Heb. טפלו, they joined upon me, and similarly: "and You have attached Yourself (ותטפל) to my iniquity" (Iyyov 14:17).
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״כמו״.
THE PROUD HAVE FORGED A LIE AGAINST ME. The word tafelu (have forged) is related to va-titpol (and Thou heapest) (Job 14:17) in And Thou heapest up mine iniquity. [They heap upon me1] things that I did not do.
1. That is, “they charge me with.”
טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פיקודיך – נתחברו עלי1 דואג וחביריו אז בימי שאול ורצו להרגיני, ואני בכל לבי שמרתי ונצרתי פיקודיך שלא לחטא בהם.
1. בדומה ברש״י.
טפלו – חברו עלי שקר, לומר שאין תוכו כברו, ואתה ידעת שבכל לב אצור פיקודיך.
כי אמנם טפלו עלי שקר זדים - באמרם [שהמצוות]1 הם משל וחידה בלבד2, ובכן אני בכל לב אצור פקודיך - ללמד ולהורות דעת עליון בטעמי מצוותיו3:
1. חסר בדפו״ר.
2. לפי מה שהתבאר בדבריו מתכוון לנוצרים. וראה מש״כ הרד״ק (פסוק קכט) ׳ויש לשאול כי הנה אמר משה רבינו ע״ה (שם ל, יא): כי המצוה הזאת אשר אנכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך, ואיך אמר דוד פלאות עדותיך? התשובה, כי מה שאמר לא נפלאת, רוצה לומר שאין המצות אמורות דרך משל שיפלא ממך המשל איך תבין אותו, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו (שם פסוק יד). לפיכך כמו שתלמוד אותו בפיך כן תבינהו בלבבך, וכן תעשה אותו, כי אין המצוה משל. ומכאן תשובה לנוצרים שאומרים שהתורה משל׳.
3. ׳פקודיך׳ הם המצוות שיש בהם מינוי ופקידות על אחרים, והכוונה כאן למצוה ללמד לאחרים לדעת את טעמי המצוות.
טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים. ואמרו דברים בלתי נכוחים ודברי שקר, ואֲנִי בהיפך, בְּכָל לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ:
טפלו – ענין חבור כמו ותטפול על עוני (איוב י״ד:י״ז).
טפלו – הזדים חברו עלי שקר ר״ל תלו בי דבר שקר לומר שאין תוכי כברי ומעשי המה בשקר אבל לא כן הוא כי אני בכל לב אשמור פקודיך וכברי כן תוכי.
[פקודים:] טפלו – באר עוד טעם מה שצריך הוא לדעת טעמי המצות, מפני הזדים החולקים על התורה והמצות, והם משתי כתות, יש מהם שטפלו עלי שקר – שמכחישים את התורה והמצות ע״י שקרים שבודים מלבם, ונגד זה אני בכל לב אצור פקודיך – שהפקודים הם זכרון למעשי ה׳ אשר עשה בימי קדם מהנסים והנפלאות, וזה מעיד אמת נגד השקר של הזדים.
טפלו – מגזרת ותטפל על עוני (איוב י״ד:י״ז) ומגזרת היאכל טפל מבלי מלח (שם ו׳:ו׳) הרבו עלי שקר ודברים בלי טעם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The impulse of their heart is dulled1 as with fat; as for me, my delight is your Torah.
1. Dulled: blocked up.
ואד׳ טמסת קלובהם באלשחם, אנא קררת בתוראתך.
ואם הלבבות שלהם [של החצופים שהמציאו עלי שקר] כמו החלב אני שליו בתורה שלך או א״ל: ואפילו הלבבות שלהם התרחבו כמו החלב בכ״ז אני שליו בחוקים שלך.
טפש, וכאשר תטוח את לבותם בחלב אני אשתעשע בתורתך. וכדרך שתרגם כאן טפש ״טמס״ כך תרגם בישעיה ו י השמן לב ״טמס״ ובתרגומו טמטם. ולפירוש שעשעתי ראה לעיל פסוק טז.
וטעם שעשעתי – כאשר התהללה החכמה ושעשועי את בני אדם (משלי ח׳:ל״א).
THEIR HEART IS GROSS. The word tafash (is gross) does not appear elsewhere in scripture.
BUT I DELIGHT IN THY LAW Shi’asha’ti (delight) is similar to ve-sha’ashu’ai (and my delights) in the verse in which wisdom is described as praising itself:1 namely, and my delights are with the sons of men(Prov. 8:31).
1. Literally, “as wisdom praised itself.”
טפש כחלב לבבי אני תורתך שעשעתי – טפש – כמו: השמן לב העם הזה (ישעיהו ו׳:י׳), כלומר כל כך מלא חלב עד שנטפש, ואינו רוצה להבין.1
ואני שעשעתי בתורתיך – מה שהוריתני להיות מלך, הייתי משתעשע באותה הוראה.
1. בדומה במיוחס לרשב״ם.
טפש כחלב – השמן לבם שלא יוכלו להבין תורתך, אבל אני שעשעתי בתורתך בהביני אותה.
טפש – כתרגום השמן לב העם הזה (ישעיהו ו׳:י׳) – טפש.
וזה קרה כי טפש כחלב לבם. כי ׳לבם׳ היה טיפש וסכל גם במדיניות, כאילו היה ׳חֵלֶב׳1, בלתי מוכן להבין, כי אמנם אין ראוי להבין שום דת ומצות מלכים כי אם ככתבם וכלשונם, כי באופן אחר תהיה התנצלות לעוברים על מצוותם באמרם שהם משל וחידה2. מכל מקום אני תורתך שעשעתי, שמתי תורתך לשעשוע ודבר מתקבל על הלב באזני התלמידים, כשנתתי בה טעם נכון3:
1. שבמקום לב משכן הבינה יש רק חלב ושומן. ורד״ק: טָפַשׁ. הַשְׁמֵן לבם שלא יוכלו להבין תורתך, טפש, כתרגום (ישעיה ו, י) הַשְׁמֵן לב העם הזה, טפש׳.
2. כלומר, אלה הזדים הטוענים שמצוות התורה ניתנו בדרך משל וחידה טפשים הם, כי לא יתכן שמלך שירצה לצוות את נתיניו יעשה זאת בדרך משל וחידה, כי העובר על מצוותו יוכל תמיד לטעון שהבין את המשל באופן אחר.
3. כלומר, זיופם בא מתוך שאינם יודעים הטעם, ועל זה עונה שגם אם אינו יודע הטעם צריך לשמור, כי אם לא, לא יהיה שום תוקף לגזירת המלך, ובנוסף על כך השתדל לבטל טענותיהם על ידי שנותן טעם נכון. [להרגשתי רבינו מתאר את עבודתו הוא מול הנוצרים בזמנו].
טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם. כי לבם הוא כאילו היה מחלב המטמטם1, ולא לב בשר: ואֲנִי תּוֹרָתְךָ שִׁעֲשָׁעְתִּי, והיא שעשועי:
1. לעיל (תהלים קי״ט:ל״ה) הביא דרשת ׳ונטמטם׳ על חלב, ראה מה שהערנו שם.
טפש – ענין שומן כי השמן לב העם הזה (ישעיהו ו׳:י׳) תרגומו טפש לבא ומזה קראו לכסיל טפש.
טפש – לבם נעשו שמן כחלב כי ישעשעו בתענוגות הזמן אבל אני תורתך היא שעשעתי המתשת עוד את הכח.
[תורה:] טפש ויש מהם שטפש לבם כחלב מרוב שמנונית, שהולכים אחר תאות אכילה ופוקרים במצות מרוב תאותם, שמחמת זה גבר עליהם הטפשות והסכלות, ונגד זה אני תורתך שעשעתי – שהתורה תפקח את הלב להבין ולהשכיל, ותחליש כח התאוה שלכן נקראת תושיה, שמתשת כח הגוף ותאוותיו.
טפש וגו׳ – באופן שלא יבינו ולא ישתעשעו בהם כמוני.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
It is good for me, for I was humbled, so that I might learn your decrees.
תטיב נפסי אן אתעד׳ב, לקבל אן אתעלם רסומך.
טוב לנפשי שאהיה בענויי כדי ללמוד את תורתיך.
טוב, ייטב לנפשי אם אתענה למען אלמד חקיך.
[טוב לי כי עניתי וגו׳ – שנתיסרתי ועוניתי למען אשוב מדרך רעה ואשמור חקיך, בפירושים אחרים מצאתי כן.]
טוב לי כי עניתי וגו׳ – טוב היה בעיניי כשהייתי סובל ייסורין כדי ללמד חוקיך כשהייתי למד תורה בצער.
It is good for me that I was afflicted That I was chastised and afflicted in order that I repent of the evil way and keep Your statutes. In other commentaries I found the following: It is good for me that I was afflicted, etc. It appeared good to me when I suffered privations in order to learn Your statutes, when I learned the Torah in pain.
טוב – אם באו עינוים עלי שיבואוניא ללמד חקיך אז טוב לי.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״שיבואנו״.
IT IS GOOD FOR ME THAT I HAVE BEEN AFFLICTED. If affliction comes upon me, may it lead me to study Your statutes. Then, It is good for me [that I have been afflicted.]
טוב לי כי עִנִיתי – כי הייתי אומר אז, לטובה יבא לי זה העינוי שאתה מענה אותי בייסורין.
למען אלמד חוקיך – אלמוד עתה היאך אתנהג במלכות, שהורו לי לחק.
טוב לי – כשהייתי מענה עצמי ויגע למען אלמד חוקיך – לטוב גדול אני חושב אותו העינוי לי.
טוב לי כי עוניתי. שלא כנסתי לי כסף וזהב כמנהג המלכים1, כאמרו (דה״י א׳ כב יד) ׳(ואני) [הנה] בעניי הכינותי לבית ה׳ זהב ככרים׳2: למען אלמד חקיך. ולא אפנה אל קיבוץ הממון:
1. ׳עוניתי׳ לשון עוני, ולא עינוי. ע״פ לשון בקהלת כנסתי לי.
2. ופירש שם מלבי״ם ׳שהקדשתי כל עשרי לה׳ עד שאני עני ואביון כי כל נכסיי מוקדשים לשמים׳. ובכוונות התורה כתב רבינו: ׳הקטרת החֵלֶב הנוטה למותר בבעלי חיים יותר משאר חלקיו באופן שיוכל להיות חי בריא זולתו, או במעט ממנו, הנה יכווין המקריב בתתו אותו למזבח שראוי שיהיה העודף אצלו על ההכרחי לו ללחם ושמלה נתון לכבוד קונו, כענין בדוד כאמרו ׳והנה בעניי הכינותי לבית ה׳ זהב ככרים מאה אלף׳ וגו׳ ׳.
טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי. כמו שאמרת (דברים יז יז-כ) ׳וכסף וזהב לא ירבה לו מאד׳ וגו׳ לבלתי רום לבבו׳ וגו׳1: לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ. שבזה האופן נתתי לב ללמוד חוקיך2:
1. ׳עוניתי׳ לשון עניות.
2. כ״כ בנדפס: ׳טוב לי כי עוניתי – שלא כנסתי לי כסף וזהב כמנהג המלכים, כאמרו הנה בעניי הכינותי לבית ה׳ זהב ככרים, למען אלמד חקיך – ולא אפנה אל קיבוץ הממון׳. ובכוונות התורה כתב: ׳הקטרת החֵלֶב הנוטה למותר בבעלי חיים יותר משאר חלקיו באופן שיוכל להיות חי בריא זולתו, או במעט ממנו, הנה יכווין המקריב בתתו אותו למזבח שראוי שיהיה העודף אצלו על ההכרחי לו ללחם ושמלה נתון לכבוד קונו, כענין בדוד כאמרו ׳והנה בעניי הכינותי לבית ה׳ זהב ככרים מאה אלף׳ ׳.
טוב לי – טובה היא בעיני אשר הייתי מענה עצמי בלמוד התורה המתשת כח למען אלמד תוכן עומק חוקיך כי הרעה הזאת הטבה היא.
[חוקים:] טוב – והגם שהתורה מתשת כח טוב לי כי עניתי – כדי שעי״כ אלמד חקיך וא״א להשיג סודות התורה רק מי שימית עצמו עליה, ובמ״ש עניתי, כולל אם עינוי הגוף אם עינוי הממון והקנינים, ונגד עינוי הקנינים מפרש, כי
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Better for me is the Torah of your mouth, than a thousand talents of gold and silver.
טוב לי תורת פיך – א״ר יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך וכו׳ (אבות פ״ו).
ותוראתך כ׳יר לי, מן אלוף ד׳הב ופצ׳ה.
וגם תורתך טובה לי יותר מאלפי זהב וכסף (ממון).
תורת פיך, תורתך.
טוב – אם מנהג האדם לענות עצמו לקנות הון, על כן: מאלפי זהב.
THE LAW OF THY MOUTH IS BETTER UNTO ME THAN THOUSANDS OF GOLD AND SILVER even though it is the custom of people to afflict themselves in order to acquire wealth. Hence the clause than thou-sands of gold and silver.1
1. Literally, “If it is the custom of people to afflict themselves in order to acquire wealth. Thus, than thousands of gold and silver.”
טוב לי תורת פיך – יותר יש לי טוב להמתין [ל]תורת פיך ולסבול העינוי, משהייתי מרויח אלפי זהב וכסף.
תורה – אְשְנְמְטְ בלעז.
טוב לי תורת פיך – אחרים מענים עצמם ויגיעים לקנות ממון, אבל אני עיניתי עצמי והוגעתי גופי לקנות תורה, כי טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.
כי אמנם1טוב לי תורת פיך, שהיא ׳לי׳ - ולא ליורשים, והיא ׳תורת פיך׳ - שאמרת (ויקרא יא מד) ׳והייתם קדושים כי קדוש אני׳, שבזה נקנה הקדושה והנצחיות, מאלפי זהב וכסף - שהם ליורשים, ובעולם הזה בלבד2:
1. לכן טוב לי כי עוניתי, כי אמנם...
2. מעשה מונבז המלך. בקהלת (ב י) כתב רבינו: וזה היה חלקי מכל עמלי. ׳וזה׳ בלבד שהשגתי מן המושכלות ׳היה חלקי׳ ואין לזרים אתי, על היפך מה שעמלתי בנפסדות שיהיה גם לאחרים׳ מתוך עמלו של שלמה בהשגת התענוגות הגשמיים שהזכיר בפסוקים הקודמים ועמלו בהשגת החכמה שהזכיר כאן, רק החכמה היה ׳חלקו׳ שלו בכל העמל, ואילו התענוגות הגשמיים היו גם עבור אחרים, כי מלבד ההבדל הנזכר בין העמל הגשמי המלאה ומחליש את הכוחות לעמל השכל הרוחני שמחזק את הכוחות הרוחניים, יש הבדל נוסף, כי מה שירוויח על ידי עמלו הגשמי, אינו מוכרח שייהנה ממנו, ויתכן שיפול לאחר, וכפי שמאריך להלן, ואילו הריווח וההנאה הרוחנית של מה שהשכיל הוא ׳חלקו׳ של העָמֵל, ולא יוכל אחר לקחתו ממנו. וכ״כ רבינו להלן (ג כב, ט ט-י). ומקורו בדברי הרמב״ם במורה נבוכים (ח״ג פנ״ד): ׳והמין הרביעי הוא השלימות האנושי האמיתי, והוא כשיגיעו לאדם המעלות השכליות, ר״ל ציור המושכלות ללמוד מהם דעות אמתיות באלוהיות, וזאת היא התכלית האחרונה, והיא מַשְלמת האדם שלימות אמיתי, והיא לו לבדו, ובעבורה יזכה לקיימות הנצחי, ובמה האדם אדם. ובחן כל שלמות מן הג׳ השלמיות הקודמים, תמצאם לזולתך - לא לך, ואם אי אפשר לפי המפורסם מבלעדי היותם גם לך, הם לך ולזולתך, אבל זה השלמות האחרון הוא לך לבדך אין לאחר עמך בו שיתוף כלל, יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, ומפני זה ראוי לך שתהיה השתדלותך להגיע אל זה הנשאר לך, ולא תטרח ולא תיגע לאחרים, אתה השוכח נפשך עד ששחר לובן פניה במשול הכוחות הגופניות עליה, כמו שנאמר בראש המשלים השיריים ההם הנשואים לזה הענין, אמר (שה״ש א ו) ׳בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׳, ובזה הענין בעצמו אמר (משלי ה ט) ׳פן תתן לאחרים הודך ושנותיך לאכזרי׳ ׳. ובשיר השירים (א ו) כתב רבינו:׳בני אמי נחרו בי, הכבידו עלי מסים וארנוניות וכו׳, ובכן שמוני נוטרה את הכרמים, להשתדל בצרכי חיי שעה, כרמי שלי, שהיא שלי בלבד ואין לזרים אתי, והוא העסק בתורה ובמצוות, לא נטרתי, לא עסקתי בהם, מקוצר רוח ומעבודה קשה׳. וראה מה שציינו והארכנו בזה בס״ד במאמר ׳עולם שאינו שלך׳ הנדפס עם פירוש שיר השירים.
טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ. השני דברות הראשונים ששמעתי מ׳פיך׳, מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף:
טוב לי – התורה טובה בעיני מאלפי וגו׳ וכאומר אם רבים ירבו עמל ומענים נפשם לקנות הון כ״ש שיש לענות הנפש בעבור קנין התורה.
[תורה:] טוב לי תורת פיך – אני בוחר יותר שאשיג תורת פיך שהם טעמי החקים שלא יודעו רק מפיך, כי מפיו דעת ותבונה, וזה טוב לי יותר מאלפי זהב וכסף.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Your hands made me and established me; give me insight and I will learn your commandments.
ידיך עשוני ויכוננוני – אמר איוב (איוב י ח-יא) ידיך עצבוני ויעשוני וגו׳. הלא כחלב תתיכני וגו׳. עור ובשר תלבישני וגו׳. מי עשה כל אלה אמר דוד אתה האלהים ידיך עשוני ויכוננוני. הכלי הזה בזמן שהוא נאה מי משתבח הוי אומר מי שעשאו. כך אמר דוד אני הכלי ואתה הוא האומן עשה אותי נאה בשביל שיקלסוך. לכך נאמר ידיך עשוני ויכוננוני. מהו הבינני ואלמדה מצותיך. אמר דוד החבית של יין אין נותנין לתוכה יין עד שיזפתו אותה בזפת. כך זפתני ואחר כך שים בי יין. הבינה הוא הזפת. והתלמוד הוא היין. הבינני תן בי בינה ואחר כך ואלמדה מצותיך. (משלי ד׳:ה׳) קנה חכמה קנה בינה. (שם ז׳) ובכל קנינך קנה בינה. וכן הוא אומר (שם א׳:ב׳) לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה. מי שיש לו חכמה ואין לו בינה דומה למי שיש בידו פת ואין לו מה יאכל בה. ומי שיש לו בינה ואין לו חכמה דומה למי שיש בידו תבשיל ואין לו פת שיאכל בו. ומי שיש לו חכמה ובינה דומה למי שיש בידו פת ותבשיל והוא אוכל שניהם ושבע. כך אמר דוד הלחם היא החכמה והתבשיל היא הבינה. ומי שאין בידו לא זו ולא זו אין בידו כלום. מנהגו של עולם אדם עושה לו חלוק במאה מנה אינו כלום. כך אמר הבינני ואלמדה מצותיך.
ועכשיו הגבורה שלך עשתה אותי וסדרה אותי תן לי הבנה כדי שאלמד את המצוות שלך.
ידיך, ועתה ידיך עשוני ויכוננוני הכינני למען אלמד מצותיך.
ידיך עשוניא – תקנוני, וימהר לעשות אתו (בראשית י״ח:ז׳).
ויכוננוני – לקבל הבינה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״עשוני״.
THY HANDS HAVE MADE ME. Asuni (have made me) means “fixed me.”1 Compare this to la’asot (to dress)2 in and he3hastened to dress it4(Gen. 18:7).
AND FASHIONED ME. To receive wisdom.
1. “Completed me.” See Ibn Ezra on Gen. 2:4.
2. “To fix.”
3. Abraham’s young man.
4. The calf. The young man hastened to put it into its final form.
ידיך עשוני ויכוננוני – והלא ידיך עשוני.
לפיכך הבינני דבר שציויתה עלי להיות נגיד, ואלמדה היאך אתנהג במצותיך שציויתה עלי.
ידיך עשוני ויכוננוני – המעשה והתכונה, בתיקון האיברים בבריאת האדם לקנות חכמה: תחלה בקומתו שלא כשאר בעלי חיים, ובפעלת השכל בו במיצוע האברים: בלב שהוא מלך האיברים, ובמוח שהוא פקידו, ובכח הדיבור במיצוע הכלים המוכנים לו יציאת הקול מן הריאה, וחתוך הדיבור בלשון ובשפתים ובשינים ובחיך, ושאר הכוחות המשרתות. וכיון שעשיתם בתכונה נבחרה להבין ולהשכיל, עזרני בהבנה: הבינני ואלמדה מצותיך.
(הקדמה) י
(עג)ידיך. האמצעים שסידרת1: עשוני. מוכן לצלם אלקים ולדמותו2: ויכוננוני. הכינו אותי להשלימו באמצעות הכוחות משרתיו3: הבינני. באורך אראה אור4:
1. המלאכים, שנחשבו כביכול ל׳ידיו׳ של ה׳, וכמו שכתב רבינו בשה״ש (ה יא): ׳כי אמנם יאמר על הדבר שהוא ׳שלו׳ בהיות הדבר מסודר מאתו בלבד, לא שיהיה חלק ממנו או חלק מגופו חס ושלום, וכן יקרה ברוב מקומות בכתבי הקודש, כענין ׳ברוך כבוד ה׳ ממקומו׳ (יחזקאל ג יב) וזולתו, ובזה יסורו ספקות ופקורי המינין׳. ראה לעיל (כח ה) ׳ואל מעשה ידיו - אל סדרו ביצירת נמצאים שעשה על ידי אמצעיים על סדר נכון׳, כי ׳פעולת ה׳ היא הבריאה עצמה, והיצירה משאחריה היא מעשה של ׳ידיו׳, שעשה ע״י אמצעיים, ראה לעיל יט ב ולהלן קמה ט. וזו עשייה ולא בריאה, וזו היתה ע״י אמצעיים.
2. כמו שפירש רבינו בבראשית (א כו) ׳נעשה אדם׳ – ׳נתן אז כח בפמליא שלו להשפיע את הצלם בנושא המוכן לו׳, כלומר שהיה אחד מבעלי החיים שנברא שהיה מוכן לקבל בו ׳צלם אלקים׳. ושם (ט ו): ׳כי אמנם מאז שאמר האל יתברך ׳נעשה אדם׳ נתן כח בעצמים הנבדלים, או באחד מהם להשפיע כח שכלי על כל נושא מוכן, והוא כל אחד מהמין האנושי׳.
3. ׳ויכוננוני לקבל הבינה׳ (אבע״ז), ר״ל עשו אותי כלי מוכן לקבל הבינה לכן הבינני ואלמד (מצודות), הכוחות הגופים והנפשיים שהיו באדם לפני שניתן בו ׳צלם אלקים׳, ראה מש״כ בבראשית (ט ו) ׳ובהיות האדם בצלם אלהים, אשר היא נפשו האנושית אשר בה הוא חי משכיל, ראוי שיהיה דמו ונפשו החיונית המשרתים לזה הצלם נחשבים ונדרשים מיד מאבדיהם יותר מחיי כל שאר בעלי חיים׳.
4. ע״פ לשה״כ לעיל (לו י). כלומר, האמצעים נתנו בי את הכוחות, אבל רק אתה יכול להוציא את כוחי אל הפועל, לכן ׳הבינני׳, כן עולה מן השיעורים: שאחרי שעשוני, הכינוני בכל מילי דעלמא, אבל השכל הוא כוחיי, לכן הֲבִינֵנִי באור השכל׳. והרד״ק כתב: ׳ידיך עשוני ויכוננוני, המעשה והתכונה בתיקון האברים בבריאת האדם, לקנות חכמה. תחילה - בקומתו שלא כשאר בעלי חיים, ובפעולת השכל בו בְּמִצּוּעַ האברים: בלב - שהוא מלך האברים, ובמוח - שהוא פקידו, ובכח הדיבור - בְּמִצּוּעַ הכלים המוכנים לו: יציאת הקול מן הָרֵאָה, וחיתוך הדיבור בלשון, ובשפתיים, ובשיניים, ובחיך, ושאר הכוחות המשרתות. וכיון שֶׁעֲשִׂיתָם בתכונה נִבְחָרָה להבין ולהשכיל, עזרני בהבנה - הבינני ואלמדה מצותיך׳.
יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי. שאחרי שעשוני, הכינוני בכל מילי דעלמא, אבל השכל הוא כוחיי, לכן הֲבִינֵנִי באור השכל וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ1:
1. ׳ויכוננוני לקבל הבינה׳ (אבע״ז), ר״ל עשו אותי כלי מוכן לקבל הבינה, לכן הבינני ואלמד (מצודות). וראה מש״כ לעיל (תהלים קי״ט:י״ח).
ויכוננוני – ר״ל עשו אותי כלי מוכן לקבל הבינה לכן הבינני ואלמד.
עשוני ויכוננוני – כמו הוא עשך ויכוננך, שגמר כל בנין גופו ואיבריו.
[מצות:] ידיך עשוני ויכוננוני הבינני – נגד מה שבקש שילמדהו טוב טעם ודעת המצות, אומר שיבינהו איך עשה וכנן אותו, ובזה אלמדה מצותיך – כי גוף האדם ובנינו ואיבריו וגידיו וקשורו עם כחות נפשו, הם מכוונים אל מצות התורה, שהתורה ומצותיה ובנין האדם וסדורו ערוכים זה מול זה, וכמ״ש חז״ל שרמ״ח איברים ושס״ה גידים נגד רמ״ח מ״ע ושס״ה מצות ל״ת, וכל אבר מיוחד לו מצוה אחת כמ״ש הקדמונים, ואם יבין בנין גופו בכל פרטיו ואיך עשהו ה׳ ויכונן אותו, ילמד מזה לדעת סודות המצות המכוונים לעומת מדת גופו ונפשו ומערכתם.
ויכוננוני – יד לשון זכר, נתנו לגופי כח לעמוד על עמדו, תן לי גם בינה שהיא מכחות הנפש.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Those who fear you will see me and be glad; for I have waited long for your word.
יראיך יראוני וישמחו וגו׳ – אימתי ישראל שמחין כשהן רואות למלך או לנשיא שלהן עוסק בתורה. וכן הוא אומר (תהלים ל״ה:כ״ז) ירונו וישמחו חפצי צדקי. ומה כתיב אחריו (שם כ״ח) ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך. הוי כל זמן שהמלך עוסק בתורה ישראל שמחין. לכך נאמר יראיך יראוני וישמחו וגו׳.
יריאיך יראוני – בטובה וישמחו כי כגמולי גמולם, שהרי מיראיך אני ולדברך יחלתי.
Those who fear You will see me in prosperity and rejoice, because what was bestowed upon me will be bestowed upon them, for I am among those who fear You, and I hoped for Your word.
(עד-עה)יריאיך – יריאוני – שלמדתי מצותיך.
וטעם כי לדברך יחלתי – שכל מה שתגזור עלי אני חפץ בו אפילו שתענני.
על כן: ידעתי עיניתני – פעמים רבות.
(74-75) THEY THAT FEAR THEE SHALL SEE ME. They that fear You shall see that I studied Your precepts.
The meaning of because I have hope in Thy word is, “I willingly accept everything that You decree upon me, even if You afflict me.” Therefore the next verse reads: THOU HAST AFFLICTED ME. Many times.
1. רד״ק: יראיך. הלומדים ממני יראו אותי מבין ומשכיל בכל, וישמחו שנתת תוחלתי, שיחלתי לדברך ולעזרתך. מצודות: ׳יראוני - בהגדולה שאני עומד בה ישמחו גם המה כי בא אלי על אשר יחלתי לדבריך והלא גם המה מן המיחלים לה׳ ומעותדים לגדולה׳.
וכן יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ ויאמרו ׳יגעתי ולא מצאתי – אל תאמן׳ (מגילה ו:), וגם המה יתנו לב לדעת מעשה ה׳ כי נורא הוא1:
1. ע״פ שמות (לד י). כלומר, ׳כשיראו שבהתבונני – השגתי השלימות המבוקש, ׳ישמחו׳, שיקוו להשיג כמוני׳ (נדפס).
יחלתי – קויתי.
יראוני – בהגדולה שאני עומד בה ישמחו גם המה כי בא אלי על אשר יחלתי לדבריך והלא גם המה מן המיחלים לה׳ ומעותדים לגדולה.
[דברים:] יראיך – כבר בקש שיעשה ה׳ עמו אות לטובה בל יגדילו עליו מחרפיו ושונאיו, ועתה בקש זה שנית מטעם אחר, כדי שיראי ה׳ ישמחו בזה, אחר שיחלתי לדברך – כמ״ש זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני, ואם יראו כי מצאוני רעות יתעצבו, לא כן אם יראו שנתקיימה הבטחתך ישמחו בה׳ ויתהללו בו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I know, O LORD, for your judgments are righteous and you have afflicted me in truth.
(עה-עו)ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני – כך אמר דוד כל המשפטים והייסורין שהבאת עלי והעינויים באמונה הבאת עלי בצדק עשית איני קורא תגר באותה שעה ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך. וכן הוא אומר שמואל ב ט״ו:ל׳) ודוד עולה במעלה הזתים עולה ובוכה. יכול שקרא תגר או קינה לא אמר אלא מזמור שנאמר (תהלים ג׳:א׳) מזמור לדוד בברחו וגו׳. לכך נאמר ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך. אמר ליה רבוני עניתני נחמני כשם שעניתני, יהי נא חסדך לנחמני.
אללהם ועלמת אן חכמך עדל, ובאמאנה עד׳בתני.
ה׳! אני יודע שהמשפט שלך צדק וענית אותי לפי היושר [לפי מה שמגיע לי].
ואמונה, ובאמונה.
ואמונה עניתני – בדין עניתני.
in faith You afflicted me With justice, You afflicted me.
1. ׳כי צדק משפטיך – אתה צדיק על כל הבא עלי בדבר אבשלום וזולתו׳ (נדפס).
צדק משפטיך – המשפטים שעשית בי בצדק המה.
ואמונה – ובאמונה ענית אותי בעינוי נפש.
[משפטים:] ידעתי ה׳ – ר״ל אני בפ״ע איני צריך לזה, כי הגם שמצאוני רעות רבות וצרות ידעתי שהם במשפט צדק על עונותי, ואיני מסופק כלל בהבטחת ה׳, באשר ידעתי כי צדק משפטיך – מה שהענשת אותי, וגם ידעתי כי אמונה עניתני – שמה שעניתני זה בעצמו היה כדי שתוכל לאמן הבטחתך, שלכן עניתני כדי למרק עוני ולהחזירני בתשובה, כמ״ש אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים, ועי״כ וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי, כ״ז ידעתי אני, אבל בכ״ז אבקש,
ואמונה – ובאמונה, ראוי הייתי ליסורין, ומצאנו אמונה משמש כתאר הפעל גם בלא שימוש הבי״ת, ויהי ידיו אמונה (סוף פרשת בשלח), ונראה שיש להניח שכל שם מופשט יוכל לשמש כתאר הפעל גם בלא אות שימושית, וכן כאן (ע״ח) שקר עותני.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
כאמרתך לעבדך – אי זו היא אמירה אותה שאמר איתן האזרחי (שם פ״ט:כ״ד) וכתותי מפניו צריו וגו׳. לכך נאמר כאמרתך לעבדך.
פיכון פצ׳לך לי עזאא, כועדך לעבדך.
[המשך מהפסוק הקודם] אם כך (שהמשפט שלך צדק) שיהיה לי החסד שלך תנחומים כפי שאמרת לעבד שלך.
יהי – לנחמני – שלא תענני עינוים רבים כאשר הבטחתני כי אפחד שאמות.
LET, I PRAY THEE, THY LOVING-KINDNESS BE READY TO COMFORT ME. Do not afflict me with great afflictions as You threatened,1 for I fear that I might die. Therefore, the next verse reads:
Let your mercies come to me and I will live; for your Torah is my delight.
יבאוני רחמיך ואחיה וגו׳ – אמר דוד הביא עלי מאותן הרחמים שבהם בראת את העולם (ברחמים). וכן הוא אומר (שם כ״ה:ו׳) זכור רחמיך ה׳ וגו׳. לכך נאמר יבאוני רחמיך ואחיה וגו׳.
ותאתיני רחמתך פאחיא, כמא תוראתך קרתי.
ויגיעו אלי הרחמים שלך ואחיה כפי שהתורה שלך היא השלווה שלי.
שעשעי, ״קרתי״ ראה לעיל פסוק טז.
על כן אחריו: יבואוני רחמיך – בעבור שאין לי שעשועים כי אם תורתך.
LET THY TENDER MERCIES COME UNTO ME. For I have no delight aside from Your Torah.
יבואוני רחמיך ואחיה – שלא אהרג מאחית[ופל]א וחביריו, כי תורתך שעשועי.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
יבואוני רחמיך ואחיה – יבאו לי רחמיך שאחיה כדי לשמור תורתך כי היא שעשועי.
יבואני רחמיך ואחיה. ולא תהיה הרבנות מקברת בעליה1: כי תורתך שעשועי. ואוסיף בה שלימות אם אחיה:
1. בפסחים (פז:) ׳ אמר רבי יוחנן: אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה, שאין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו׳. ולכן דוד המלך צריך רחמים מיוחדים כדי לחיות. ובשיעורים לעיל (סא (ז) יהי רצון שיָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף, כי על הרוב המלכים אינם חיים כשאר בני האדם, שאין מלכות נוגעת בחברתה, ועתה התפלל דוד שיוסיף על ימיו יותר מימי המלך, ואמר, איני שואל לחיות תמיד, רק שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר, שהם שבעים שנה, וכן חיה דוד שבעים שנה, שמלך אחר לא חיה ככה ממה שנמצא בכתוב׳.
יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה. שלא אמות, כי השררה מקפחת בעליה1, כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:
1. בפסחים (פז:) שהרבנות ׳מקברת׳, אך גם האלשיך בישעיה (ט ה) ׳כמ״ש ז״ל גדולה שררה שמקפחת את בעליה׳. וראה מה שהערנו בזה לעיל (תהלים ס״א:ה׳).
כי תורתך שעשועי – וראוי אני לרחמים.
[תורה:] יבאוני רחמיך ואחיה – על התנחומים על הרע שסבל בקש מצד החסד, אבל על שאחיה זאת אבקש מצד מדת הרחמים, אחר שתורתך שעשועי – והתורה מתשת כח, אבקש שאחיה ע״י רחמיך, ובשגם כי חיים הם למוצאיהם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The arrogant will be ashamed, for they twisted a lie against me; I will speak of your commandments.
יבושו זדים כי שקר עותוני וגו׳ – אמר דוד אף על פי שהרשעים הם מעותים אותי לא הנחתי את התורה. וכן הוא אומר (שמואל ב כ״א:כ״ב) את ארבעה אלה יולדו להרפה בגת וגו׳. אף על פי שעמדו עלי לא הנחתי את התורה אלא (שם כ״ב:א׳) וידבר דוד ליי׳ את דברי השירה הזאת וגו׳.
והחצופים אשר פגעו בי בשקר שיתביישו. ואני אשיח במצוותיך.
יבשו, יכלמו הזדים אשר התפתלו והתעקשו נגדי חנם.
כי שקר עותוני – כי על חנם הרשיעוני.
[מצאתי: אומר אני על לבון פנים שאומר לו הבא על אשת איש מיתתו במה והוא לא חטא.]
for they condemned me falsely For no reason they condemned me. (I found:) I say that this deals with the embarrassment [of David] when they would say to him, "If one is intimate with a married woman, with what [method] is his death penalty?" when he [David] had not sinned.
יבושו – שרצו לעוות אותי מדרך ישרה ולא יכולו כי אני אשיח בפיקדיך.
LET THE PROUD BE PUT TO SHAME. For they wanted to misdirect me from the straight path. However, they were not able to do so, for I will meditate in Thy precepts.
יבושו זדים הללו כי שקר אתה מה שעותוני, שהרי לא עשיתי להם שום ר[עה].א
אני אשיח בפיקודיך – הם יבושו, ואני אשיח בפיקודיך כמה שפקדתני לנגיד.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
יבושו – עותוני – בשקר היו מרשיעים אותי ומעוותים אותי.
ואני אשיח בפיקודיך – כל שיחתי בפיקודיך הם, והם יעידו עלי שקר יבושו מדבריהם.
יבושו זדים. אחיתופל ושמעי בן גרא1 וסיעתם: כי שקר עותוני. בחרפם אותי ובאמרם (לעיל ג ג) ׳אין ישועתה לו באלקים׳: אני אשיח בפקודיך. פקודי המשכן אחר העגל להשיב לישראל בתשובתם את שכינתו כמאז, וכן יעשה לי בתשובתי:
1. נקרא כן גם למעלה.
(עח-עט)יֵבֹשׁוּ זֵדִים וגו׳, יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ. שפסקו מהם סנהדרין1, ואז ישובו:
1. אולי צ״ל ׳שפרשו ממנו׳, ע״פ סנהדרין (קז:) ׳ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין וכו׳, ופרשו ממנו סנהדרין – דכתיב ישובו לי יראיך וגו׳׳.
אשיח בפקודיך – בדפוסים ישנים וברוב ספרים כ״י מלא וא״ו וכן ראוי כי לא נמנה במסרה עם הו׳ חסרים שכתבתי למעלה.
עותוני – מלשון עון.
כי שקר עותוני – בשקר תולים בי עון אשר לא כן כי אני אשיח בפקודיך ועסק התורה הלא מצלת מן העון.
[פקודים:] יבושו זדים – ונגד מ״ש טפלו עלי שקר זדים, אמר שיבושו זדים במה ששקר עותוני – (העות הוא עות השכל שרצו לעות אותי בשקר ולהטות לבי אל הכפירה), כי אני אשיח בפקודיך – שע״י הפקודים נודע שקרם וכמ״ש למעלה טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך.
יבשו – מתקותם.
עותני – חנם השתדלו לפתותני לרע.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Those who fear you will turn to my teaching, and those who know your testimonies.
(עט-פ)ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך. יהי לבי תמים בחקיך וגו׳ – אמר ליה קדירה שאכלתי בה חולין לא אכלתי בה קדשים למען שלא אהיה מתבייש. לכך נאמר (תהלים ק״ט:כ״ב) ולבי חלל בקרבי. וכתיב יהי לבי תמים בחקיך. וכתיב (שם נ״א:י״ב) לב טהור ברא לי אלהים. הלב הוא שמבייש את האדם למה שיודע מה עשה ומתבייש מעצמו. לכך נאמר (משלי י״ד:י׳) לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. והלב הוא ששמח. וכן הוא אומר (תהלים ד׳:ח׳) נתת שמחה בלבי. לכן אמר דוד יהי לבי תמים בחקיך. וכמו שהיה מבקש דוד כך נותן לו הקב״ה שנאמר (שם מ״א:י״ג) ואני בתומי תמכת בי וגו׳. לכך נאמר למען לא אבוש.
רמז תתעז
ישובו לי יראיך – ששה חדשים נצטרע דוד (כתוב בשמואל ברמז קכ״א).
ויעוד אליי אתקיאך, ועארפי שואהדך.
והיראים שלך ויודעי תורתיך ישובו אלי.
ישובו לי, וישובו אלי.
[ישובו לי יראיך – שפירשו הימנו סנהדרין כשנצטרע מאותו עון אף אם גרושה היא נתן עיניו בה כל הנוגע לא ינקה.]
May those who fear You...return to me For the Sanhedrin separated from him when he became a mezora because of that iniquity [with Bath-sheba]. Even if she was divorced, whoever puts his eyes on her, anyone who touches her, will not be guiltless.
ישובו – יריאיך – הפך הזדים.
LET THOSE THAT FEAR THEE RETURN UNTO ME. Those that fear Thee are the opposite of the proud (verse 78).
ואז ישובו לי יריאיו ויודע[י]א תורתך עדותיך – כשאשוב למלכות, ישובו גם הם אלי.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ישובו לי יריאיך – בראותם כי יבושו הזדי,ם ישובו לי לבשרני ולחזקני באמונתי.
ורבותינו ז״ל דרשו: שפירשו ממנו סנהדרין כשחטא בעון בת שבע, לפיכך התפלל לאל יתברך: ישובו לי יריאיך.
ובכן ישובו לי יראיך. שהרחיקוני1: ויודעי עדותיך. שאמרת (דברים ל ב-ג) ׳ושבת עד ה׳ אלקיך [וגו׳], ושב ה׳ אלקיך את שבותך׳:
1. בסנהדרין (קז:) אמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין. נצטרע - דכתיב תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין, נסתלקה הימנו שכינה - דכתיב השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, ופרשו ממנו סנהדרין - דכתיב ישובו לי יראיך וגו׳׳.
ישובו – כאשר יבושו הזדים וילכו להם ישובו אלי יראיך אשר סרו ממני בעת באו הזדים לקנטר.
[עדות:] ישובו – והגם שהזדים לא ישובו לראות באור החיים, כי כל באיה לא ישובון,
ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך – שהפקודים הם זכרון להעדות שהם מורים עליהם והם ישובו לאמונה ולשמירת הפקודים.
ישובו – יפנו אלי, לשון הפיכת מצב, מעין ושב הלבנון לכרמל (ישעיה כ״ט:י״ז), או עותני שלפניו ר״ל ציירוני כאיש מעוות, ובעבור זה יראיך התרחקו ממני, עתה ידעו כי שקר דֻבַּר עלי וישובו ויתקרבו אלי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
יהי – בעבור שהזכיר יבושו זדים התפלל שיעזרהו השם להיות לבו תמים ולא יבוש כמו הזדים.
LET MY HEART BE UNDIVIDED IN THY STATUTES. Since the psalmist mentioned that the proud will be put to shame (verse 78), he now prays that God aid him so that his heart would be undivided; so that, unlike the proud, he not be put to shame.
יהי לבי תמים – כשאשוב, יהי רצון שיהיה לבי תמים.
בחוקיך – במלכותך.
למען לא אבוש – שלא יבוא לי בושת יותר.
יהי לבי תמים – הזדים יבושו אבל אני לא אבוש, ועזרני שיהיה לבי לעולם תמים ושלם בחקיך, ובזה לא אבוש.
יהי לבי תמים בחקיך. במידות המקדש שחקקת והגבלת1, כאמרו (דה״י א׳ כח יט) ׳הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל כל מלאכות התבנית׳,׳יהי לבי תמים׳ ויודע טעמי כולם, למען לא אבוש - כאשר אצוה אותם לשלמה בני, שאדע להשיב לשואלים טעם להם:
1. ׳חק׳ מלשון קביעה, ושייך על הגבלת המקום למקדש וכדומה.
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ כולם, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ, שכשישאלו ממני את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו ורחבן, אוכל לתת טעם וסברה נכונה לכל אלה הדברים למה ציויתני לעשותם באופן הזה, כשאלמד לשלמה בני תכונת עשייתם1:
1. כ״כ בנדפס: ׳יהי לבי תמים בחקיך – במידות המקדש שחקקת והגבלת, כאמרו (דה״י א׳ כ״ח:י״ט) ׳הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל כל מלאכות התבנית׳, ׳יהי לבי תמים׳ ויודע טעמי כולם, למען לא אבוש – כאשר אצוה אותם לשלמה בני, שאדע להשיב לשואלים טעם להם׳.
תמים – בכונה הגונה לשמה.
למען לא אבוש – כאשר יפקיד אל היודע תעלומות.
[חקים:] יהי לבי תמים בחקיך – שהגם שאשיח בפקודים שיש להם טעם, עדיין יש הרהור בלב על החקים שטעמם בלתי נודע, ואם אין לבו תמים באמונה שלמה הוא מתבייש משמור החקים שהעכו״ם משיבים עליהם, אבל כשיהיה לבי תמים לא אבוש משמור אותם.
תמים – שלא אפקפק.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My soul has yearned for your redemption; I have waited long for your word.
כלתה לתשועתך נפשי וגו׳ – אמר ירמיה (איכה ה כ-כב) למה לנצח תשכחנו וגו׳ כי אם מאוס מאסתנו. השיבנו ה׳ אליך וגו׳. וכן הוא אומר (ירמיהו ח׳:כ׳) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. ואמר דוד (תהלים י״ג:ב׳) עד אנה ה׳ תשכחני נצח. (ירמיהו ט״ו:ט״ו) אתה ידעת ה׳ זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני. אתה ארך אפים ואנו קצירי רוח וכל שאתה מאריך אפים נפשינו כלתה. לכך נאמר כלתה לתשועתך נפשי וגו׳.
פקד חנת נפסי לגות׳ך, וצברת לאמרך.
כי נפשי כבר השתוקקה אל לישועה שלך. והמתנתי בסבלנות לפקודיך.
3. והמתינו מתי יסתיימו שבעים השנה, ראה מגילה יא: חשבונות השונים.
(פא-פב)כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי וגו׳. מכאן יתחיל לדבר על צרות הגלות.
ויאמר, בגלות שני כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי, שאמרת שבמלאת לבבל שבעים שנה תוציאני משם (ראה ירמיה כ״ט:י׳), אבל בגלות האחרון הזה כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי, יודע אני שתוציאני משם1, אבל האריך עלי עד מאד, ואיני יודע ׳מתי [תנחמני׳]:
My eyes pine Heb. כלו, lit. fail. My eyes look constantly until they fail.
כי הייתי – מלא צרה.
כלו – הזכיר הנעלם והיא הנפש ואחר כן הנראה והוא העין.
לאמרתך – גזרתך.
MINE EYES FAIL FOR THY WORD. The psalmist first mentions that which is hidden; that is, the soul (verse 81). He then mentions that which is revealed; that is, the eye.
The meaning of Thy word is, “Thy decrees.”
כלו עיני לאמרתך לאמר מתי יבא העת שתנחמני.
כלו עיני לאמרתך – כלו עיני מרוב צפיתי לעזרתך. ולפי שהעינים מצפים לבני אדם העוזרים, אמר דרך משל גם לעזרת האל כלו עיני – יכלו מרוב צפייתם.
לאמרתך – להבטחתך.
לאמר מתי תנחמני – מעוני שהייתי בו.
כלו עיני לאמרתך. בחורבן שני, שאמרת (דברים ל ג) ׳ושב וקבצך׳1:
1. שזה נאמר על תקופת הבית השני, כמבואר בדברי רבינו שם ע״ש.
For I have become like a water-skin that hangs in the smoke; your decrees1 I have not forgotten.
1. Decrees: covenant.
(פג-פד)כי הייתי כנאד בקיטור – לא כן אמר דניאל (שם י׳) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים. הרי כבר נתלבנו כבר נצרפנו הרי עברו עלינו הצרות כלם שנאמר כי הייתי כנאד בקיטור. יש צריפה גדולה מזו מתי תושיענו כשנמות, כמה ימי חיינו שנאמר כמה ימי עבדך. אף על פי שהוצאת את ישראל ממצרים מה אנו חוששים אותם שנכבשו בתוך הבנין אם רצונך עשה לעינינו שנאמר (תהלים ע״ט:י׳) יודע בגוים לעינינו וגו׳. אמר הקב״ה לעיניכם אתם מבקשים שאעשה וכן אעשה שנאמר (ירמיהו נ״א:כ״ד) ושלמתי לבבל וליושבי כשדים וגו׳ אשר עשו בציון לעיניכם.
ולקד צרת כאלנאיד פי אלדכ׳אן מתחיירא, ורסומך לא אנסא.
וכבר נהייתי כמו הנבוך (במבוכה) הנודד בתוך העשן. ולא שכחתי את החוקים שלך.
כי, כי הייתי נבוך כנודד בקיטור.
כנאד בקיטור – כנאד של עור המתייבש בעשן.
like a wineskin in smoke Like a flask of skin that dries in smoke.
כמה ימי עבדך – כמה ימי צרות עבדך, כמו: ובימי אקרא (תהלים קט״ז:ב׳).
כי כנאד בקיטור – בעשן דרך משל והנמשל עור בשרו כי הוא יבש.
FOR I AM BECOME LIKE A WINE-SKIN IN THE SMOKE. Ve-kitor means, “in the smoke.” The psalmist speaks figuratively. The wine-skin represents the skin that covers the flesh. The psalmist compares his skin1 to a wine-skin in the smoke because it is very dry.2
1. Literally, “The skin is compared.”
2. Our verse can be paraphrased as, “I am shriveled, yet I do not forget Thy statutes.”
כי הייתי כנאד בקי[טור]א – כנד שהוא תולה בעשן,1 כך אני סובל ייסורין.
וחוקיך לא שכחתי – אז בימי שאול.
1. בדומה ברש״י.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
כי הייתי כנאד בקיטור – דמה עור בשרו לנאד בעשן שהוא יבש. ועם כל זה לא שכחתי חוקיך.
כי הייתי כנאד בקיטור.1 ביד המלכות2 שביקשו תמיד לבטל ממנו תורה ומצוות: חוקיך. שבת וברית מילה3: לא שכחתי. מעשותם:
1. - כנאד של עור המתייבש בעשן (רש״י).
2. אדום, רומי. עיין כת״י.
3. בסנהדרין (נו:) איתא עה״פ ׳שם שם לו חק ומשפט׳ שהכוונה לשבת, ובמכילתא (בשלח) ׳שם שם לו חק ומשפט, חק זה השבת ומשפט זה כיבוד אב ואם׳. וראה לעיל (קה ט-י) על מילה שנקרא ׳חק׳. וראה בשבת (קל.) שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ובראש השנה (יט.) שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות.
כִּי הָיִיתִי כְּנֹאד בְּקִיטוֹר. בגלות, אפילו הכי חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, אף על פי [שהם]1 סבוני גם סבבוני [כדי]2 להוציאני מדרך התורה3. ואמר ׳כנאד בקיטור׳ [שנמשל]4 בזה כמו הנוד בעשן שהוא מתייבש, ומתייבש כל מה שבתוכו, כן אני בעשן הגלות:
1. נוסף במקום מחיקה.
2. כנ״ל.
3. ׳כי הייתי כנאד בקיטור – ביד המלכות שביקשו תמיד לבטל ממנו תורה ומצוות׳ (נדפס).
4. אולי יש להשלים ע״פ רד״ק: ׳דִּמָּה עור בשרו לנאד בעשן שהוא יבש׳.
כנאד – שם כלי ישימו בו היין.
בקיטור – ענין עשן והבל כמו כקיטור הכבשן (בראשית י״ט:כ״ח).
כי הייתי – עם כי הייתי כחוש ותש כח כנאד התלוי בעשן ומתייבש בו על כל זה לא שכחתי חוקיך.
[חקים:] כי לא שכחתי חקיך – וראוי אני שתושיעני מצד הזכות של שמירת החקים שהגם שהייתי כנאד בקיטור, שהנאד המלא מים ורוח נשאר לח, אבל המלא קיטור יתיבש, וכן יבש ליחות גופי מרוב הצרות, ובכ״ז חקיך לא שכחתי הגם שבהיותי בצרה תמידית היה בנקל לשכוח החקים שאין להם טעם, ותפס משל נאד בקיטור, כי היובש גורם שכחה ובכ״ז לא שכחתי.
כנאד – של עור המצטורר ומתבקע בקיטור.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The malicious have dug pits for me, that you have not commanded them in your Torah.
כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך – רבי אבא בר כהנא אמר להכרית עולל מחוץ לא מבתי כנסיות, ובחורים מרחובות לא מבתי מדרשות וכאן ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל, אם על בנים רוטשה, הוי אשר לא כתורתך. ר׳ יהודה ב״ר סימאי אמר תרתי כתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד וכאן להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד הוי אשר לא כתורתך, ר׳ יהודה בר סימאי אמר חורי כתיב ואיש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו׳ ושפך את דמו וכסהו בעפר וכאן שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר, א״ר ברכיה לחמורים נתנה קבורה אלו המצרים דכתיב בם אשר בשר חמורים בשרם וכתיב נטית ימינך תבלעמו ארץ ואין ימין אלא שבועה שנאמר נשבע ה׳ בימינו ולעמך לא נתת קבורה הוי אשר לא כתורתך.
פאן אלואקחין קד כרוא לי הותאת, עלי גיר מא פי תוראתך.
שהרי החצופים כבר חפרו לי מכשולים שלא לפי משפטי תורתך.
[כרו לי זדים שיחות – שלא כתורה הבאים לפסלני.]
Willful sinners have dug pits for me Those who come to disqualify me do not do so according to the Torah.
כרו – קשור בפסוק העליון כי יפחד מהשיחות.
אשר לא כתורתך – שציוית לא ישפך דם נקי (דברים י״ט:י׳).
THE PROUD HAVE DUG PITS FOR ME. This is connected to the verse which is above,1 for the psalmist is afraid of the pits.2
WHICH IS NOT ACCORDING TO THY LAW. For You commanded that innocent blood not be shed.
1. Which speaks of the psalmist’s fear that he will die at the hand of his enemies.
2. The psalmist mentions pits because the enemy dug pits for him. Our verses are to be understood as follows: “When wilt Thou execute judgment on them that persecute me – [the proud who] digged pits for me?”
שהרי כרו לי זדים הללו שי[חות]א שלא כדין.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
כרו – היועצים לשאול או לאבשלום, והעצה הרעה כשוחה עמוקה, אשר לא כתורתך – שאמרת והזהרת: ולא ישפך דם נקי (דברים י״ט:י׳).
שיחות – בחירק השי״ן, כמו: כרו לפני שיחה (תהלים נ״ז:ז׳).
שיחות אשר לא כתורתך. [פירושים]1 אשר הם עמוקים2 ורחוקים מן האמת3:
1. אינו בדפו״ר, ויל״ע כתבי יד.
2. כשיח, שהיא חפירה עמוקה באדמה.
3. ולעיל (פסוק סט?) גם כינה את הנוצרים ׳זדים׳.
כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ. ש[אומר הפילוסוף] אינו [אמת] רק הוא [בדוי] וכיוצא1:
1. התיבות בסוגריים נוספו במקום מחיקה, ויש לשער ע״פ הנדפס שהיה כתוב ׳שאומרים הנוצרים [על ׳תורתך׳] אינו כפשוטו, רק הוא משל וכיוצא׳. ובנדפס: ׳שיחות אשר לא כתורתך – פירושים אשר הם עמוקים ורחוקים מן האמת׳.
כרו לי – הזדים חפרו עלי בורות שאפול בהם ר״ל יעצו עלי מחשבות רעים.
אשר לא כתורתך – כי התורה אמרה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא י״ט:י״ח).
[תורה:] כרו – הלא הזדים החולקים על התורה ביד רמה הם כרו לי שיחות – מפני שהם אומרים אשר לא כתורתך – שאין הדברים כמו שהם כתובים בתורתך כי הם חולקים עליהם, (וי״ל שכיון על מה שרצו לפסלו בקהל שלא דרשו עמוני ולא עמונית והוא נגד התורה).
אשר לא בתורתך – דבר זה שיכרה איש שוחה לרעהו, כלומר יבא עליו בעקיפין, וכל מצותיך מגמתם אמונה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
All your commandments are truth; for a lie they persecuted me, help me!
כרו לי זדים שיחות – כך אמר ישראל להקב״ה לא שיחה אחת כרו לי הרשעים אלא שיחות הרבה. כתבת בתורה (ויקרא כ״ב:כ״ח) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ועלי כתיב (הושע י׳:י״ד) אם על בנים רוטשה. כתבת בתורה (ויקרא י״ז:י״ג) ושפך את דמו וכסהו בעפר. ועלי כתיב (תהלים ע״ט:ג׳) שפכו דמם כמים וגו׳. אמר ליה הקב״ה אל תאמר כן אלא לעצמן אנו שנאמר (משלי כ״ו:כ״ז) כורה שחת בה יפול. וכתיב (תהלים ז׳:ט״ז) בור כרה ויחפרהו וגו׳. וכתיב (שם ל״ה:ח׳) תבואהו שואה לא ידע.
וכל וצאיאך מאמונה, וקד כלבוני באטלא פאענני.
וכל מצוותיך נאמנים וכבר רדפו אותי בשקר ואם כך (שרדפו אותי בשקר) תעזור לי.
שקר, וכבר רדפוני בחנם ולכן עזרני.
שקר רדפוני – לשוא רדפוני אויביי.
[כל מצותיך אמונה – מואבי ולא מואבית והם על שקר רדפו לאסרני.]
All Your commandments are faithful A Moabite and not a Moabitess; but they pursue [me] to prohibit me [from entering the congregation of the Lord].
they pursued me in vain My enemies pursued me in vain.
כל – הנה מצותיך לעשות אמונה והם ירדפו שקר עזרני עליהם.
ALL THY COMMANDMENTS ARE FAITHFUL. Behold, Your commandments tell us to act faithfully.1 However, my enemies2 pursue lies. Help me to overcome them.
1. Literally, “Your commandments are to act faithfully.”
2. Literally, “they.”
כל מצותיך אמונה – כל מה שציויתה עלי, אמונה – מאמין אני באותן מצות שיתקיימו אם [אמלך].א
שקר רדפוני, לפיכך עזריני כדי לקיים מצותיך שציויתה עלי למלך.
א. המלה קטועה בכתב היד והשחזור על פי ההקשר.
כל מצותיך אמונה – אמת הם, ואתה ציוית על החלושים שלא לעשקם, ואתה עושה משפטם כמו שכתבת: עושה משפט גר יתום ואלמנה (דברים י׳:י״ח). אם כן עזרני על הרודפים אותי בשקר ובחנם.
כל מצותיך אמונה. מכוונות להשיג קיום נצחי: שקר רדפוני. באמרם שהם משל וחידה1:
1. בדפו״ר ׳שהם וכו׳ ׳. וכמו שכתב לעיל (פסוק סט-ע).
ואני יודע שכָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, ר״ל קיימים ונאמנים, והם בשֶׁקֶר רְדָפוּנִי, שכל דבריהם מיוסדים על שקר1, לכן עָזְרֵנִי:
1. בנדפס: ׳כל מצותיך אמונה – מכוונות להשיג קיום נצחי, שקר רדפוני – באמרם שהם משל וחידה׳.
כל מצותך אמונה – כל המצות הלא המה לעשות אמונה לשם המצוה והם רדפוני לשקר בי ר״ל אף שהמה אומרים שאני איש עון ופשע רב אין עצם כוונתם בעבור מצות ה׳ לבער הרע כ״א לשקר בי ולכן עזרני להתגבר עוד עליהם.
[מצות:] כל – ואם מצד המצות, הנה באמת כל מצותיך אמונה – שצריך להאמין, וזה יסוד המצות שיאמין במצוה ובמצותיו, ולא יחקור עליהם ולא יסבור בם סברות רק יעשה באמונה, והם אומרים שזה שקר – מה שאני אומר שכל מצותיך אמונה – כי הם חוקרים ומתפלספים על עניני המצות ועי״כ הם עוברים עליהם ובזה רדפוני על דעתי שיש להאמין ושלא לחקור ולסבור בם סברות, וע״כ עזרני – כי ירדפוני ע״י שמירתי את המצות באמונה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
They almost destroyed me in the land; but I have not forsaken your commandments.
כמעט כלוני בארץ וגו׳ – מהו כלוני בקשו הרשעים לכלותנו מן העולם אלולי כמעט רחמת עלינו. וכן הוא אומר (אסתר ו׳:א׳) בלילה ההוא נדדה שנת המלך. אלולי לא נדדה שנתו כמעט היו מכלין אותנו שנאמר (שם ג׳:י״ג) להשמיד וגו׳. לכך נאמר כמעט כלוני בארץ.
וען קליל כאדהם אן יפנוני מן אלדניא, לולא אני לם אתרך פראיצ׳ך.
ובזמן קצר כמעט שחיסלו אותי מהעולם אילולי שאני לא עוזב את מצוותיך.
כמעט, כמעט עמדו להשמידני מן הארץ אלמלי שאני לא עזבתי תורתו.
[כמעט כלוני – כלא הייתי אהיה בארץ ואני עמדתי על בוריי, וכן לי קוו רשעים לאבדני מבא בקהל.]
They almost destroyed me I was on the earth as nothing, but I stood with my strength. Likewise: "Concerning me, the wicked hoped to destroy me" (verse 95) from entering the congregation, and so: "You loosed my thongs" (Tehillim 116:16).
כמעט – זמן מעט.
THEY HAD ALMOST CONSUMED ME. Ki-me’at (had almost) means, “in a little time.”1
1. Ki-me’at literally means like a little. Ibn Ezra points out that its meaning is, “in a little time.”
כמעט כלוני בארץ – בין בימי שאול [ובין]א עתה.
(פז-פח)ואני לא עזבתי פיקודיך – אז.
כחסדך חייני – עתה.
א. המלה קטועה בכתב היד.
כמעט – כמו שאמר: כי כפשע ביני ובין המות (שמואל א כ׳:ג׳), וכן במקומות אחרים שהיה בסכנה קרוב למות.
ואני לא עזבתי פקודיך – כשהיה בידי להמיתם, נמנעתי מפני מצותיך שהזהרת על הרציחה, ואף על פי שהיו חייבים על רודפם אותי חנם, עזבתי משפטי עליך שכתבת: כי לא אצדיק רשע (שמות כ״ג:ז׳).
כמעט כלוני. בגזירותיהם: ואני לא עזבתי פקודיך. להוכיח ולדרוש ברבים1:
1. ׳פקודים׳ - שהם מצוות מכוונות שייטיב האדם לזולתו דרך מצוה על זה, כמש״כ בהקדמה, ולעיל מבואר שהלימוד לאחרים גם בכלל זה.
כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ. אותם חבירי שאני מוכיחם, ואפילו הכי אֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ שאמרת ׳הוכח תוכיח׳ וגו׳ (ויקרא י״ט:י״ז)1:
1. שהוא עניין ׳פיקודיך׳ – המצוות שבהם מופקד האדם על חבירו כהוכחה. וכאן מפרש שאותם חברים שהוכיחם הם שכמעט כילוהו, ואילו בנדפס פירש שאף שכמעט כילוהו הגויים בגזרותיהם, עדיין מוכיח ודורש לרבים.
כמעט – כשיעור זמן מועט היה לכלות אותי בארץ ר״ל מאד היה הדבר קרוב.
ואני לא עזבתי פקודיך – ר״ל עם כי פעמים רבות הייתי קרוב למות בידם ודמם היה לפעמים מסור בידי עכ״ז לא עזבתי פקודיך ומנעתי לשלוח יד בהם.
[פקודים:] כמעט – ואם מצד הפקודים, הלא בעבור זה כמעט כלוני בארץ בעבור שאני לא עזבתי פקודיך – כי הם רוצים לבטל אותם ורבה המשטמה עלי על שמירתי אותם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Sustain me according to your kindness, and I will keep the testimony of your mouth.
כחסדך חייני – אין הקב״ה גואל את ישראל אלא כדי שיעשו התורה ואלולי לא עזבו את התורה לא היו גולים לעולם. אמרו לו עכשיו שגלינו גואלנו ואנו שומרים את התורה. לכך נאמר כחסדך חייני וגו׳. וכתיב ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. שלא נתת תורה לישראל אלא שישמרו אותה לעולם. וכן הוא אומר (תהלים קי״ז:ב׳) כי גבר עלינו חסדו וגו׳. וכתיב (ישעיהו נ״ט:כ״א) ואני זאת בריתי אותם וגו׳. אם עשית כן מה כתיב אחריו (שם ס׳:א׳) קומי אורי וגו׳.
פאחייני בפצ׳לך, ואדים חפט׳ שואהד קולך.
ואם כך תחיה אותי בחסד שלך ואני אמשיך בשמירת המאמר שלך.
כחסדך, בחסדך החייני ואתמיד על שמירת עדותיך.
כחסדך – עד היום עמדי.
AFTER THY LOVING-KINDNESS. Which is with me until this very day.
ואשמרה עדות פיך – מלכות שהעדתה בפיך [על]א ידי נביאים, אשמור אותה עדות שלא לאבדה.
א. המלה קטועה בכתב היד.
כחסדך – שהיה עמו כמה פעמים, עוד אבקש שתחייני עד שאראה ברודפי. ואני בחיותי אשמרה עדות פיך, והם בחיותם עוברים על תורתך.
עדות פיך. להתרחק מהם1 ומדרכיהם:
1. עי׳ כתבי יד.
כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי. מתחת יד הגלות הזה, ואז אֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ, שאמרת (שמות כ״ג:כ״ד) ׳לא תעשה כמעשיהם׳ וגו׳ פן יהיו לך למוקש1, לפי שבעודי עמם איני יכול להינצל מלעשות כמעשיהם:
1. כמו שכתוב בסוף העניין שם (פסוק לג) ׳לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׳, והוא מסוג המצוות שנקראו ׳עדות׳ כמבואר לעיל.
כחסדך – אף אם אין בי זכות.
ואשמרה וגו׳ – ולא בעבור הנאת עוה״ז.
[עדות:] כחסדך – וע״כ חייני כחסדך למען אשמרה עדות פיך – כי בשמירת הפקודים מקיימים העדיות שמעידים על נסי ה׳ ונפלאותיו והשגחתו, כפי העדות שהעידה התורה מיציאת מצרים וכל האותות שעשה עמהם במדבר שעליהם נתיסדו הפקודים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
לעולם ה׳ דברך נצב בשמים – אמר ישעיהו (שם מ׳:ח׳) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם. וכן אמר דוד לעולם ה׳ וגו׳. ולמה הוא נצב שאינו נעשה לא על פי עד אחד ולא על פי שנים אלא כל בית דין העליון מתמנין עליה. וכן הוא אומר (תהלים פ״ט:ח׳) אל נערץ בסוד קדושים רבה. וכן דניאל אומר (דניאל ד׳:י״ד) בגזרת עירין פתגמא וגו׳. וכן הוא אומר (שם ח׳:א׳) בשנת שלש לבלשאצר מלך בבל דבר נגלה לדניאל וגו׳. ולמה הוא אומר וצבא גדול. אמרו שצבא גדול מתמנין בה. לכך נאמר (שם) ואמת הדבר וצבא גדול. אמר איוב (איוב כ״ג:י״ג) והוא באחד ומי ישיבנו. אמרו למיכה אתה מה ראית. אמר (מלכים א כב יט-כ) ראיתי את ה׳ יושב על כסא וצבא וגו׳. ויאמר ה׳ מי יפתה וגו׳ ויאמר זה אומר בכה וזה אומר בכה. הרי שכולן מתמנין עליו. לכך נאמר לעולם ה׳ דברך נצב בשמים. מהו דברך נצב בשמים אי זהו דבר הנצב בשמים. אלא אמר הקב״ה על מה השמים עומדים על אותו דבר שאמרתי (בראשית א ו-ז) יהי רקיע בתוך המים. ויהי כן. וכתיב (תהלים ל״ג:ט׳) כי הוא אמר ויהי וגו׳. אותו הדבר שאמר הוא עשה. לכך נאמר (שם) הוא צוה ויעמוד. בדבר ה׳ שמים נעשו ובאותו הדבר שברא אותן בו הם עומדים לעולם. לכך נאמר לעולם ה׳ דברך נצב בשמים.
לעולם ה׳ דברך נצב בשמים – מלאכי השרת אמרוהו אימתי בשעה שהושלך אברהם לכבשן האש היו המלאכים מדיינים זה עם זה, מיכאל היה אומר אני ארד להצילו, גבריאל היה אומר אני ארד ואצילנו, אמר הקב״ה אני ארד ואצילנו שנאמר אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים, אמר להם לבני בניו אתם מצילים, כיון שירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש ירד המלאך והצילם, באותה שעה אמרו לעולם ה׳ דברך נצב בשמים וגו׳, כוננת ארץ ותעמוד אתה הוא קיומו של עולם. ר׳ תנחומא בר אבא אמר מהו לעולם ה׳. אמר דוד רבון העולמים לעולם אין אתה בא עלינו בדין אלא במדת רחמים, אלולא כך לא היינו יכולין לעמוד אפילו שעה אחת, לעולם אלהים אין כתיב כאן אלא לעולם ה׳, במה אתה דננו באותה מדה של רחמים שנאמר ה׳ ה׳ אל רחום, ולא לנו בלבד אלא אף לאדם הראשון יציר כפיך אלולא שתפשת מדת רחמים בשעה שדנת אותו לא היה עומד וכך התנית עמו לדון לבניו ולזכותם, אמר ר׳ חנניה כשבקש הקב״ה לבראות את עולמו שתף שתי המדות ובראו שנאמר ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים, וכן לאדם וייצר ה׳ אלהים את האדם, מהו נצב קיים דברך שהתקנת עם אדם הראשון שכשם שדנת אותו ברחמים כך אתה דן את כל הבריות אחריו, מהו לדור ודור אמונתך (מהו למשפטיך עמדו היום), אמר הקב״ה אדם הראשון אני דנתי אותו וזכיתי אותו ביום משלי אף אתם כשתהיו באים לפני בדין בראש השנה היו באים בשופרות ואפילו יש לכם כמה קטיגורים אני אזכור עקדת יצחק ואזכה אתכם בדין.
אללהם אן קולך אלי אלדהר מנתצב פי אלסמא.
ה׳! הרי המאמר שלך קיים בשמים לעולם.
לעולם י״י דברך נצב – אתה שבשמים.
לעולם דברך נצבא – גזירותיךב עומדים בשמים.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״נצב״.
ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״גזירותיו״.
THY WORD STANDETH FAST IN HEAVEN. Your decrees1 stand in heaven.2
1. Thy word means “Your decrees.”
2. What God decreed is eternal. Ibn Ezra believed that all things that occur on earth are based on the arrangement of the stars in heaven.
לעולם י״י דברך נצב בשמים – כלומר כל מה [שהוא]א מדבר הוא מקיים, וזה אנו רואים בשמים שאמרת בדיבורך שיהיו, והנם קיימים לעולם. וב[אמת] אני בטוח שגם מה שאמרת עלי יהיה מקויים.
עניין אחר: לעולם דברך נצב י״י שאתה יושב בשמים,1 וכל מה שאתה מדבר משם נצב לעולם, ויודע אני שאמונתך שנדרת לי יהיה לי לדור ודור.
1. בדומה ברש״י.
א. המלה קטועה בכתב היד.
לעולם – בשמים – שאמרת להיות השמים והיו, ואותו הדבר והרצון יהיה נצב לעולם, כי השמים וצבאם לא יכלו.
(הקדמה) ל
(פט)לעולם ה׳ דברך - אשר בו שמים נעשו1 - נצב - קיים בשמים, שהם קיימים על אותו האופן שנעשו אז2:
1. ע״פ לשה״כ לעיל (לג ו) ׳בדבר ה׳ שמים נעשו׳, ופירש רבינו שמוכיח את מה שביאר קודם ׳שכל מעשהו [שעושה ה׳] בלתי אמצעי הוא קיים ונצחי, כי אמנם בדבר ה׳ שמים נעשו, כי השמים וצבאם שנעשו מאתו בלי אמצעי הם נצחיים׳.
2. כלומר שאין הבדל בין הבריאה להמשך הקיום שלהם, שהמשך קיומם ברצון ה׳ כמו שבריאתם היתה כך.
יאמר, לְעוֹלָם ה׳ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם. כי ׳דברך׳ שהוא ׳בדבר ה׳ שמים נעשו׳ (תהלים ל״ג:ו׳) בלי אמצעי1, ׳לעולם ניצב בשמים׳, וכן הם קיימים, כי הדברים הנבראים בלי אמצעי הם נצחיים2:
לעולם ה׳ – אתה ה׳ עד עולם נצב דברך בשמים ר״ל אף אם מערכת השמים וכסיליהם יורו להרע או להיטיב הנה גזרת דברך עומדת בשמים ומבטל הוראתם.
(פט-צ)לעולם, לדור ודור – לעולם מורה על זמן הנצחי הבלתי מתחלק, ולדור ודור מורה על הזמן המתחלק לשני דורות והשמים קיימים והדבור הראשון נצב שם לעולם. וצאצאי הארץ אין קיימים רק הבטחתו קיימת מדור ההוה לדור הבא אחריו.
לעולם – ר״ל העולם העליון והעולם התחתון שבראת שניהם מתקיימים ע״י דברך, הגם שהם מחולקים, שהעולם העליון קיים באיש ובני עולם התחתון קיימים במין, הנה בשמים שהם קיימים באיש דברך נצב לעולם – הדבור שאמרת שיהיו שמים ושיהיו מאורות, הדבור הזה נצב שם לעולם מבלי השתנות, והוא חיות השמים וקיומם, שאם יסולק כח הדבור הזה מהם ישובו אל התהו והבהו.
Your faithfulness is to every generation; you established the earth and it endures.
(צ-צא)לדור ודור אמונתך וגו׳. השמים והארץ עומדין על האמונה שנאמר (תהלים פ״ט:ב׳) חסדי ה׳ עולם אשירה לדור דור וגו׳. וכן הוא אומר (משלי כ׳:ט׳) מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי. (איוב ט״ו:ט״ו) הן בקדושיו לא יאמין וכוכבים לא זכו בעיניו. ומי נמלט והכל עומדין בדין. לכך נאמר למשפטיך עמדו היום וגו׳.
ואלי ג׳יל ואג׳יאל אמאנתך, ת׳בתתהא פי אלארץ׳ פוקפת.
והנאמנות שלך לדורי דורות. אתה יצבת את הארץ וכך היא עמדה.
כוננת, כוננת אותה בארץ ותעמד. כוננת, כאלו כתובה ״כוננתה״ וההא דגושה.
לדור – יש סוד עמוק כי הזכיר למעלה כי דברו והם שוכני שמים לעולם נצבים ושוכני הארץ הכללים נצבים, על כן: לדור ודור.
טעם ותעמד – שנקודת הארץ היא נקדת הגלגל העליון בראיות גמורות.
THY FAITHFULNESS IS UNTO ALL GENERATIONS. There is a very deep secret in this verse. The psalmist earlier mentioned that God’s word, which refers to they who dwell in heaven,1 stands forever.2 Those who dwell on earth – that is, the categories3 – therefore4 exist from generation to generation.5
THOU HAST ESTABLISHED THE EARTH AND IT STANDETH. For the center of the earth6 is the center7 of the upper sphere.8 There is unquestionable proof that this is so.
1. The angels who execute God’s decrees. – R. Sherem. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.
2. See Ibn Ezra’s comments to Ps. 19:2-3.
3. The heavens are so arranged that the species on earth last forever. However, the individuals of the species die.
4. For that is what God decreed. This is how God arranged the heavens.
5. They exist forever.
6. Literally, “the dot of the earth.”
7. Literally, “dot.”
8. The earth is in the center of the great sphere that encompasses all the spheres. It stands there forever. See Ibn Ezra’s comments on Ps. 19:2.
לדור ודור אמונתיך – כלומר אמונתך שהאמנתי [שאהיה]א מלך וזרעי אחרי, יהיה מקויים לדור.
שהרי אני רואה שכוננת ארץ ותעמוד – והיא מקויימת ל[ך],ב כך כל דברי פיך יתקיימו.
לפיכך תכונן ארץ ותעמוד – כלומר תחז[ק]ג המלכות, ובזה תכונן ארץ ותהיה מקויימת לעולם.
כוננת – כמו: תכונן, והרבה פירשתי למעלה כזה והרב[ה]ד ראיות הבאתי.
א. המלה קטועה בכתב היד.
ב. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ג. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ד. סוף המלה קטוע בכתב היד.
לדור ודור – וכן בארץ, אף על פי שצבא הארץ אינו עומד, וזהו שאמר: לדור ודור – כמו: דור הולך ודור בא (קהלת א׳:ד׳), אף על פי כן, בארץ אמונתך, והוא קיום העולם שכוננת שיעמוד לעולם, כמו שאמר: והארץ לעולם עומדת (קהלת א׳:ד׳), כי כן גזרת אתה, שיהיו צבא השמים עומדים לעד, וצבא הארץ הפרטים אובדים, והכללים עומדים.
לדור ודור אמונתך. אמנם ביצורי מטה, האמונה והקיום שנתת בהם1 היא ׳לדור ודור׳ - בחזרת הדורות חלילה, כי בזה כוננת ארץ אחר חטאו של אדם הראשון2, ותעמוד - עד המבול3:
1. ׳אמונתך׳ – הקיום הבא מאתך.
2. כמבואר בשיעורים לבראשית שעד שלא חטא אדה״ר לא היה מוליד.
3. קרוב לפירושו של רבינו פירש הרד״ק: ׳לעולם דברך בשמים, שאמרת להיות השמים והיו, ואותו הדבר והרצון יהיה נצב לעולם, כי השמים וצבאם לא יכלו, וכן בארץ, אף על פי שצבא הארץ אינו עומד, וזהו שאמר לדור ודור, כמו (קהלת א ד) ׳דור הולך ודור בא׳, אף על פי כן בארץ אמונתך, והוא קיום העולם, שכוננת אתה שתעמוד לעולם, כמו שאמר (שם) ׳והארץ לעולם עומדת׳, כי כן גזרת אתה שיהיו צבא השמים עומדים לעד, וצבא הארץ הפרטים עוברים והכללים עומדים׳.
ובאלה הדברים התחתונים לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ – אותה האמונה והקיום שיש להם, הוא ׳לדור ודור׳, כי זה יתהווה וזה יפסד מדור דור, ובכן הם קיימים במין, וכן על זה האופן כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד לבאים בכל דור1, כמו שאמרו ז״ל (שבת קנב.) ׳הוא ציוה ויעמוד – אלה הבנים׳:
1. ראה רד״ק.
אמונתך – אמונת וקיום הבטחתך היא לדור ודור עם כי מערכת השמים יורו החלוף.
כוננת ארץ – הלא אתה כוננת הארץ והיא עומדת על פיך ומי א״כ ימחה בידך מלעשות בה כרצונך.
לדור ודור אמונתך כוננת ארץ – וגם הארץ שאינה קיימת לעולם, כי צאצאי הארץ הווים ונפסדים שזה מרמז במלות לדור ודור, שהוא הזמן המתחלק בין דורות החולפים ומתחדשים, בכ״ז שם נצב אמונתך – שהיא ההבטחה שלא יכלו המינים, כמ״ש עושה פרי למינו, כל נפש חיה למינה, פרו ורבו, שצוה שיפרו וירבו וישארו המינים קיימים, וע״י האמונה הזאת כוננת ארץ ותעמוד.
אמונתך – דור אחר דור רואים מעשיך ויודעים נאמנה הויתך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך – א״ר אלכסנדרי א״ר חייא בר אבא א״ר יהושע בן לוי כיון שהגיע קצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר והיה כל מוצאי וגו׳, רב אמר מן הדין קרא למשפטיך עמדו היום וגו׳, שמואל חזייה לההוא עקרבא דיתיב על אקרוקתא ועבר נהרא טרק גברא ומית קרא עליה למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך.
ואלי סירך וקפנא אליום, פאן אלכל עבידך.
ו[לבקשת ידיעת] הליכותך עמדנו היום לפי שהכל עבדיך.
למשפטיך, להנהגתך עמדנו היום. משפט ״סיר״ ראה לעיל פא ה.
למשפטיך עמדו היום – בכל יום הם עומדים למשפט.
למשפטיך – הזכיר השמים והארץ והם עומדים כעבדים לעשות משפטיך, כדרך: קורא אני אליהם יעמדו יחדו (ישעיהו מ״ח:י״ג).
THEY STAND THIS DAY ACCORDING TO THINE ORDINANCES. The psalmist mentioned heaven and earth.1 [He now notes that] they stand like servants ready to execute God’s2 ordinances.3 Our verse is similar to when I (God) call unto them,4they stand up together(Isaiah 48:13).
1. In verses 89 and 90.
2. Literally, “His.”
3. Your decrees (verse 89).
4. The heavens.
למשפטיך עמדו היום – על מלחמת יואב ואנשי אבשלום היה אומר. כלומר, הם עומדים ועושים מלחמה ויש לשפט ביניהם. ומשפט קורא מלחמה, כדכתיב ביפתח: ואתה עושה עמי רעה לה[לחם]א בי ישפט י״י השופט היום (שופטים י״א:כ״ז). כך אמר דוד: למשפטיך עמדו היום.
ותכונן ארץ בזה שינצחו אנש[י שהם]ב עבדיך, שהרי כל אנשיי עבדיך הם.
א. סוף המלה קטוע בכתב היד.
ב. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
למשפטיך – לעשות משפטיך וגזירותיך עמדו עד היום, ויעמדו כי הכל עבדיך.
למשפטיך עמדו היום. אך זה ׳היום׳ - אחר המבול1, ׳למשפטיך עמדו׳, ששפטת להשחית את הארץ והיסודות במבול, כאמרו (בראשית ו יג) ׳והנני משחיתם את הארץ׳, ובזה קצרו ימיהם אחר המבול בהשתנות ׳קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה׳, ובקיצורם וארכם2 עוד בפלגה: כי הכל עבדיך. השמים והארץ וכל צבאם3, והיה ההשתנות בהם כפי משפטיך4:
1. כלומר, העולם כפי שהוא עכשיו, אחרי המבול.
2. נראה שחסרות כאן תיבות, שבגלל שינוי העונות ואריכות וקיצור הימים המשתנים נתמעטו ימיהם במבול, ושוב בפלגה גם נתקצרו ימיהם.
3. הזכיר השמים והארץ והם עומדים כעבדי׳ לעשות משפטיך כדרך קורא אני אליהם יעמדו יחדו (אבע״ז).
4. ׳לעשות משפטיך וגזירותיך עמדו עד היום, ויעמדו כי הכל עבדיך׳ (רד״ק).
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם. האישים התחתונים שהם תחת ׳היום׳ ומוגבלים מן הזמן, כאמרו (איוב י״ד:ה׳) ׳אם חרוצים ימיו מספר וגו׳ חוקיו עשית ולא יעבור׳, עומדים למשפטיך, שבכלות זמנם יכרתו יגוועו.
וכל אלה העניינים שאמרנו אינם כן בהכרח מכריח, רק בטבע שנתת להם כך, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ:
למשפטיך – הלמ״ד בגעיא בס״ס.
למשפטיך עמדו היום – ר״ל בכל יום ויום עומדים מערכת השמים וכסיליהם לעשות משפטיך כפי הגזר ועם הוראתם יהיה בהיפוך כי הכל הם עבדיך ונכנעי׳ המה לגזרת המקום.
למשפטיך עמדו – שעומדים לעשות משפטיך.
[משפטים:] למשפטיך – נגד מ״ש מתי תעשה ברודפי משפט, אומר הלא אין מי מעכב בידך שתעשה המשפט תיכף, כי השמים והארץ שהם קיימים ע״י דברך ואמונתך הם עומדים מוכנים למשפטיך – שכל אשר תגזור במשפט יעשו וימלאו כפי גזרתך, וא״כ אינך צריך להאריך הזמן על יום מחר, כי הם עומדים מוכנים למשפטיך היום – ותוכל לעשות ברודפי משפט היום,
כי הכל עבדיך העומדים לעשות פקודתך, ולמה תדחה המשפט עד לאחר זמן.
עמדו – שמים וארץ, וע״י אותותם אתה מתראה לבני אדם, וכ״ז למדתי מתורתך שאני משתעשע בה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Had your Torah not been my delight, then I would have perished in my affliction.
לולי תורתך שעשועי וגו׳ – אמרו ישראל אלולי תורתך שהיתה עמי והיא שעשועי אז אבדתי בעניי. וכן משה אומר (תהלים צ״ד:י״ט) ברוב שרעפי בקרבי וגו׳. וכן פרעה אומר (שמות ה׳:ט׳) תכבד העבודה על האנשים וגו׳. ספרים היו להם והיו משתעשעים בהם משבת לשבת. לכך נאמר לולי תורתך שעשועי וגו׳.
לולי תורתך שעשועי – ר׳ אבא בר כהנא אמר בשם רבי יוחנן משל למלך שקדש מטרונא וכתב לה כתובה מרובה (כתוב באיכה בפסוק זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל).
ולולא אן תוראתך קרתי, לכנת קד בדת בצ׳עפי.
ואילולי התורה שלך היא השלווה שלי כבר הייתי מת בעניות שלי.
בעניי, בחלשי.
לולי – כנגד דור ודור. לולי שעזרתני בתורתך אז הייתי אובד, כדרך: הנה רחקיך יאבדו (תהלים ע״ג:כ״ז) כאשר פירשתיו.
UNLESS THY LAW HAD BEEN MY DELIGHT. Our verse corresponds to Thy faithfulness is unto all generations (verse 90).1 If You did not help me with Your Torah, then I would have perished (avadeti). Our verse is similar to my explanation of For, lo, they that go far from Thee shall perish (yovedu)(Psalms 73:27).2
1. That is, “Just as Your decrees regarding heaven and earth last forever, so does Your word regarding those who observe the Torah stand forever.” See Radak on this verse.
2. Ibn Ezra to Ps. 73:27 explains that the word yovedu means, “will perish.” The word avadeti (I perished) in our verse has a similar meaning. The root aleph, bet, dalet can also mean “to wander.” Hence Ibn Ezra’s comment.
לולי תורתיךאשעשועי – כך קשים עלי אילו צרות [... ...]ב כמו של שאול. ואז – בימי שאול, לולי תורתך שהייתי משתעשע בתורתך שהוריתני, אבדתי בע[ניי]ג
א. כן בכ״י. בנוסחאות שלנו: תורתך.
ב. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
ג. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
לולי תורתך – אם כן, כמו שדברך קיים בשמים ובארץ, כן יהיה דברך והבטחתך קיים עמי. כי כמעט אבדתי בעניי – מפני רודפי, לולי שתורתך שעשועי והם ינחמוני ולא אבדתי מתוגת לבי.
לולי תורתך. אשר תכליתה חיי עולם: שעשועי. לנחמני מצער חיי שעה: אז אבדתי בעניי. בראותי היות ימי מעטים וחיי צער:
ואני, שאני מאותם שעומדים למשפטיך, לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז כבר אָבַדְתִּי בְעָנְיִי, שאפילו לזמני המוגבל לא הייתי מגיע בעני הגלות:
לולי תורתך שעשועי – אם לא היתה עסק תורתך משמח אותי אז הייתי נאבד בעבור רוב עניי וכאומר הלא התורה מתשת כח ואיך תוסיף אומץ אל הנלכד בחבלי עוני דבר שאין הטבע יורה עליו אלא ע״כ דבר מלך שלטון על הטבע והנהגת העולם.
[תורה:] לולי – נגד מ״ש שכרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך ע״ז אמר לולי שתורתך שעשועי אז אבדתי בעניי – כי היו מאבדים אותי מלבא בקהל ישראל, רק ע״י שהייתי משתעשע בתורתך עי״כ השיבותים דבר כפי התורה, וגם שזכות התורה הגינה עלי, וכמ״ש יבואוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשועי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I will never forget your commandments, for you have sustained me by them.
לעולם לא אשכח פקודיך וגו׳ – הם חיים לישראל אלולי היא לא היה חיים. וכן הוא אומר (דברים ל׳:כ׳) כי הוא חייך. וכתיב (משלי ח׳:ל״ה) כי מוצאי מצא חיים וכו׳. וכתיב (שם ט׳:י״א) כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך.
פלא אנסא פראיצ׳ך אלי אלדהר, אד׳ בהם אחייתני.
ולכן אינני שוכח את החוקים שלך לעולם. לפי שבהם אתה החיית אותי.
לעולם, לכן לעולם.
לעולם – התברר מה שהזכרתי במלת אבדתי כי כנגדה חייתני חיי עד.
I WILL NEVER FORGET THY PRECEPTS. This shows that I correctly explained the word avadeti (I perished) (verse 92),1 for the word chiyy-itani (Thou hast quickened me) means, “You have granted me eternal life,” and stands in contrast to avadeti (I perished) (verse 96).2
1. Ibn Ezra renders avadeti as “I perished.” See previous note.
2. Chiyyitani is the reverse of avadeti.
[לעולם]אלא אשכח פיקודיך כי בם חייתני – כי לפי ששמרתי פיקודיך חייתני.
א. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
לעולם לא אשכח – חייתני – כמו שאמר אז אבדתי בעניי (תהלים קי״ט:צ״ב) הנה הם חיו אותי, ולא מתי מתוגה.
לעולם - עם כל גזירות האומות, לא אשכח פקודיך, שאמרת (דברים לב מו) ׳שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצוום את בניכם׳1: כי בם חייתני. כאמרו (שם פסוק מז) ׳כי הוא חייכם׳:
1. נראה שמפרש גם כאן ׳פיקודיך׳ מלשון פקידה ומינוי, שה׳ מינה כל אחד מישראל לצוות את צאצאיו על כך, כמו שפירש רבינו שם: ׳אשר תצוום את בניכם. בסוף ימיכם הזכירו בצוואתכם לבניכם כל אלה הדברים ותצוום שישמרו מאוד לנפשם פן ישחיתון כמו שצוה דוד לשלמה בנו, לשמור לעשות. כדי שהבנים ישמרו ויעשו׳.
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ. שאמרת שאלמד גם את בני ליראה אותך1: כִּי בָם חִיִּיתָנִי. כמו שאמרת (דברים ל״ב:מ״ז) ׳כי הוא חייכם׳ וגו׳2:
1. ׳פקודיך׳ – המינוי שלו ללמד אחרים.
2. בנדפס: ׳לעולם – עם כל גזירות האומות, לא אשכח פקודיך – שאמרת (דברים שם פסוק מו) ׳שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצוום את בניכם׳, כי בם חייתני – כאמרו ׳כי הוא חייכם׳ ׳.
לאאשכח פקודיך – ברוב ספרי ם ישנים מלא וא״ו וכן נכון כמ״ש לעיל.
כי בם – בעבור שמירת הפקודים נתת לי חיים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודהכל
For I am yours, redeem me; for I have sought after your commandments.
לך אני הושיעני וגו׳. אמרו ישראל להקב״ה יכולה היא פרה לחרוש בב׳ נירין לא כך אמרת (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. לך אני הושיעני. וכן הוא אומר פדני מעושק אדם. לכך נאמר לך אני הושיעני.
ולאני לך עבדא אגת׳ני, אד׳ טלבת פראיצ׳ך.
ולפי שאני עבד בשבילך תושיע אותי כאשר בקשתי את החוקים שלך.
לך, ולפי שאני לך עבד הושיעני.
לך אני דרשתי – לאות פיקודיך לאות כי שלך אני.
I sought Your precepts for [they serve as] a sign, a sign that I am yours.1
1. Filwarg emends this to say, “I sought Your precepts for [they serve as] a sign that I am yours.”
לך אני – שלך אני, לכך ת[ושיעני ...].א
פיקודיך דרשתי – בימי שאול.
א. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
לך אני עבדך, כי אין עסקי אלא בתורתך ופקודיך דרשתי כל ימי, לפיכך הושיעני כאדם המושיע עבדו.
לך אני. באות ברית מילה1: הושיעני. מגזירת האומות: כי פקודיך דרשתי. להוכיח ולדרוש ברבים2:
1. שהוא אות האדון בעבדו.
2. ׳פיקודיך׳ כנ״ל. וכן פירש הרד״ק: ׳לך אני כי אין עסקי אלא בתורתך ופקודיך דרשתי כל ימי, לפיכך הושיעני, כאדם המושיע עבדו׳.
לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי. מצרות הגלות, לפי ש׳לך אני׳ ושמך נקרא עלי1, ועוד כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי להוכיח חבירי:
1. בנדפס פירש ׳לך אני – באות ברית מילה׳.
לך אני – בס״ס בגעיא.
לך אני – עיני תלוים אליך להושיעני כי דרשתי לשמור פקודיך.
[פקודים:] לך אני – ונגד מ״ש שכמעט היה כלה ואבד על ששמר את הפקודים, מבקש אחר שאני לך, כי המשטמה עלי הוא על כבוד שמך ופקודיך, וא״כ הושיעני כי פקודיך דרשתי – ועל ידי זה (עדות)
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The wicked waited for me to annihilate me; I will contemplate your commandments.
ועלי אן אלט׳אלמין רג׳או אן יבידוני, פאנא אתפהם פראיצ׳ך.
והואיל והרשעים ייחלו לחסל אותי אעפ״י כן אני מתבונן בעדויות שלך.
לי, ועל אף שהרשעים קוו לאבדני.
לי – טעם לאבדני מחיי עד אז אוסיף להתבונן עדותיך כי בכל רגע יתגלו לי סודות עדותיך אף על פי שאין להם סוף, על כן אחריו לכל תכלה (תהלים קי״ט:צ״ו).
THE WICKED HAVE WAITED FOR ME TO DESTROY ME. Le-abbedeni (to destroy me) means, “to make me lose my eternal life.”
I then1 continued to consider Your testimonies, for every moment the secrets of Your testimonies were revealed to me. They were revealed to me even though they are infinite. Therefore, I have seen an end to every purpose,2but Thy commandment is exceeding broad (verse 96) follows.3
1. That is, “When the wicked wanted to entice me to sin and lose my eternal life, I focused on Your commandments.”
2. See note 142.
3. But Thy commandment is exceeding broad is another way of saying that God’s commandments are infinite.
לי קוו רשעים לאבדני – היו מקוים ומצפים כדי לאבדני.
לי קוו – טעם למה שאמר הושיעני (תהלים קי״ט:צ״ד) כי צריך אני לתשועה. כי הרשעים קוו לי. ולמה? לאבדני מן העולם. ואני עדותיך אתבונן בם ומתעסק, ואשכח תגרתם.
והחכם ר׳ אברהם בן עזרא פירש: לאבדני – מן העולם הבא, כלומר שקוו להתעותי מהדרך הטובה. אז אוסיף להתבונן עדותיך – כי בכל רגע יתגלו לי סודות עדותיך אף על פי שאין להם סוף.
לי קוו רשעים לאבדני. לבטל ממני תורה ומצוות למען נהיה לעם אחד עמהם1: עדותיך אתבונן. שצוית (שמות כג כד) ׳ולא תעשה כמעשיהם׳ להרחיקנו מהם, פן נווקש בם2:
1. הכוונה לנוצרים כמבואר בשיעורים, וכ״פ כתב רבינו שעיקר רצונם הוא לבטל מאתנו תורה ומצוות. וכן כתב לעילן על טיטוס [רומי – אדום] שלתכלית זה החריב את בית המקדש.
2. כמו שכתוב בסוף העניין שם (פסוק לג) ׳לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׳. ׳עדותיך׳ המצוות שהם לשמירה כדי שלא יתגלגל מהם עבירה וקלקול.
1. כן נכתב במקום מחיקה, כנראה במקום ׳הנוצרים׳ וכדומה. ובנדפס: ׳לאבדני – לבטל ממני תורה ומצוות למען נהיה לעם אחד עמהם׳.
2. בנדפס הוסיף: ׳להרחיקנו מהם, פן נווקש בם׳.
קוו – מלשון תקוה.
לי קוו – עלי יקוו הרשעים לאבדני מן העוה״ב כי יטרידוני למען לא אשכיל בתורה אבל עכ״ז אתבונן בעדותיך בעומק טעמיהם.
[עדות:] לי קוו רשעים לאבדני – אבל אני עדותיך אתבונן – כי הפקודים הם המעשים שיעשו להתבונן על ידם את העדיות על חידוש העולם והשגחה וכל הפנות האמוניות שבאו מספורי התורה הנקראים עדות, וגם ר״ל שאחר מה שאתבונן עדותיך, ראיתי כי הצלת את הצדיקים תמיד מיד רשעים הקמים עליהם וכן תציל אותי.
לי – עלי ולרעתי, ושמוש פעל קוו הוא למ״ד של לאבדני.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
To everything that began and ended1 I have seen an end; your commands are very spacious.
1. Began and ended: caused deception and went astray.
רמז תתעח
לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד – לכל יש סיקוסין, שמים וארץ יש להם סיקוסין חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסין זו תורה שנאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (כתוב ביחזקאל ברמז שמ״א).
וקד ראית לכל פאן אג׳ל, לכן וצאיאך ואסעה ג׳דא.
וכבר ראיתי קץ לכל דבר אבל המצוות שלך רחבים מאוד.
לכל, וכבר ראיתי כי לכל כולה יש קץ אבל מצותך רחבה מאד.
[לכל תכלה וגו׳ – לסלסל ולפלפל בה וכן פתחת למוסרי (תהלים קט״ז:ט״ז).]
לכל תכלה – לכל סיום דבר יש קץ וגבול אבל מצותך אין גבול לתכליתה.
or every finite thing, etc. to search them and to debate about them.
Of every finite thing To every conclusion of a thing there is an end and a boundary, but Your commandments have no end or boundary to their conclusion.
לכל תכלה ראיתי – תכלית מלאכה ראיתי קץ, שכל מלאכה שנשלמה אית ליה קץ.
אבל מצותיך – שאדם למד, כל התורה, אינו יכול למצא לה קץ.
לפי שרחבה היא מאד – וכל שעה, אדם מוצא בה טעמים ומוסיף על תלמודו.
ור׳ משה אמר: כי תכלה, מגזרת: וכל בשליש (ישעיהו מ׳:י״ב), כמו: מדה, על משקל: מתגרת ידיך.
AN END. In our language, the word ketz (end) at times has the meaning of “beginning” and at other times has the meaning of “end.”1 Consider of the two ends (ketzotav) thereof2(Exodus 25:19); from one end (mi-ketzeh) of the border of Egypt(Gen. 47:21); At the end of (mi-ketz) every seven years thou shalt make a release(Deut. 15:1);3 and At the end (mi-ketz) of seven years ye shall let go every man his brother(Jer. 34:14).4
Rabbi Moses says that the word tikhlah (purpose) is related to the word ve-khol (and comprehended) in and comprehended (ve-khol) the dust of the earth in a measure(Isaiah 40:12). Tikhlah means a “measure.”5
It follows the paradigm of tigrat (blow) in by the blow of Thy hand(Psalms 39:11).6
1. Here it means “beginning.” Ibn Ezra renders our verse as, “To all ends (tikhlah) have I seen a beginning (ketz) – that is, I noticed that all things have a beginning and an end. However, Your commandments are infinite. If we do not render ketz as beginning then our verse reads: to all ends (tikhleh) I have seen an end (ketz). Hence Ibn Ezra’s comment.
2. The two ends of the kapporet can also be described as the two places where the kapporet “begins.” In other words, the place where something ends can also be described as the place where it begins.
3. According to Ibn Ezra, this means, “at the beginning of every seventh year.” See Ibn Ezra on Deut. 15:1.
4. According to Ibn Ezra, this means, “at the beginning of the seventh year.”
5. Rabbi Moses renders our verse, “I have seen the end of (I have comprehended) everything that can be measured (understood).” However, Your commandments are infinite.
6. The word is constructed like tigrat. According to Ibn Ezra, tikhleh is similar to the absolute form of tigrat, which is tigrah.
לכל תכלה ראיתי קץ – כלומר: לפיכך, לכל שיכול וש[יכול שבאו]א עלי שרצו לשכל נפשי, ראיתי קץ ונוצלתי מכולם.
תכלה – תרגום של שיכול,ב דכתיב: לא ת[היה] משכ[לה]ג(שמות כ״ג:כ״ו), ומתרגמינן: לא תהא מתכלא.
וגם יש לפרש: לכל כיליון ראיתי קץ – כלומר: לפיכך ל[כל ש... ...]דציוי שציויתני להיות נגיד היא רחבה, והייתה מרחבת לי בכל צרה וצרה מאד.
א. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
ב. כך צ״ל. בכ״י: שיצול.
ג. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
ד. כתב היד מטושטש וקטוע כאן.
על כן אמר אחריו: לכל תכלה ראיתי קץ – להשלמת הדברים ראיתי קץ, כלומר ראיתי והכרתי קצת תכליתם.
אבל מצותיך רחבה מאד ואין לה קץ. ואף על פי שהמצות יש להם קץ וחשבון ידוע, הענפים היוצאים מהם רחבים לאין קץ. ועוד פירש בו על מצות הלב שהם לאין קץ, אבל מצות הגוף יש להם קץ. ואמר מצותך – לשון יחיד בדרך כלל, כמו: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום (דברים ל׳:י״א).
אמנם לכל תכלה - לכל מכוון לתכלית, ראיתי קץ אשר בו יושג התכלית: רחבה מצותך. אשר בה ׳צוה ה׳ ליעקב סביביו צריו׳ (איכה א יז), שהיא ארוכה ורחבה, מתפשטת מכל צד מאד, שלא נודע קיצה אצלינו1:
1. כלומר, הגויים שסביבנו רוצים שנהיה לעם אחד עמהם, אך אנחנו שומרים ׳עדותיך׳ שציווית להשמיד את שבעת האומות כדי שלא נלמד ממעשיהם, ומזה ׳נתבונן׳ לדעת שעלינו להיזהר אף בגלות מן הגויים אשר סביבותינו, אלא שה׳ עצמו ציווה שסביב ליעקב יהיו צריו המציקים לו. ואף שבוודאי יש תועלת ותכלית ממה שישראל נמצאים בין האומות ומסובבים מהם, הרי לכל דבר שנעשה לתכלית, בסופו של דבר מתברר מה היה התכלית, אבל מצב זה ש׳ציוה ה׳ ליעקב׳ היא רחבה מאוד ולא נודע מתי סופה שאז נדע מה היתה התכלית בה.
לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ. לכל דבר בעל תכלית ראיתי שיש ׳קץ׳, אבל רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד – הציווי שציוית לצרי1 עלי, כאמרו (איכה א׳:י״ז) ׳ציוה (את) [ל]יעקב סביביו צריו׳, ׳רחבה מאד׳, ואיני רואה לו קץ:
1. נראה שנכתב במקום תיבה מחוקה.
לכל תכלה – בגעיא.
לכל תכלה – לכל דבר אשר יש להם תכלה הנה בעין השכל ראיתי את הקץ אבל מצותיך רחבה היא מאוד ואין עמדי לבוא עד סוף תכלית מסתורה א״כ בוודאי אין לה תכלה כי אם היה לה הייתי רואה הקץ בעין השכל כמו שראיתי בכל בעלי התכלית.
תכלה, קץ – קץ הוא סוף הדבר, ותכלה תכלית הדבר, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר, שעושה קץ לחושך ומשיג התכלית שרצה להשיג דהיינו כסף וזהב
[מצות:] לכל תכלה – ונגד מ״ש כל מצותיך אמונה שקר רדפוני, שרדפוהו במה שאמרו ששקר הוא מה שדוד אומר שכל המצות הם אמונה, משיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ר״ל בכל הדברים שבעולם אם רוצים להשיג התכלית צריך תחלה שיהיה קץ, היינו שישלם הדבר, כי התכלית לא יבא רק בגמר המעשה, כמו שהישיבה בבית ועל הכסא שהוא התכלית, לא יהיה רק אם נגמר הבית והכסא, אבל מצותך אחר שהיא רחבה מאד וא״א להשיג בה קץ, כי המצות הם רבים בלי קץ, ובכ״ז יושג התכלית, כי כל מצוה היא תכלית לעצמה וגם ההליכה אחר המצות היא תכלית בפ״ע, כי עקר תכלית המצוה היא האמונה שמאמין בה׳ ושומע מצותיו, ונחת רוח הוא לפניו שאמר ונעשה רצונו.
תכלה – מלשון כלתה נפשי, חמדה, בכל דבר שיחמוד אדם יצליח ויבא עד קצו, רק מצותך היא רחבה מאד, ובין בלמודה, בין בקיומה א״א לבא עד קצה, וכל כמה שאדם לומד או מקיים ממנה, כן נראה לו ביותר כמה ישאר לו עוד ללמוד ולקיים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
How I have loved your Torah! It is my conversation all day.
(צז-צח)מה אהבתי תורתך וגו׳ – אמר שלמה (משלי ה׳:י״ט) אילת אהבים וגו׳. אילת אהבים היא התורה הכל אוהבים אותה. אמר הקב״ה לישראל (שם כ׳) ולמה תשגה בני בזרה וגו׳. וכן הוא אומר (קהלת ט׳:ט׳) ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חייך. ולכן אמר דוד אני אוהבה. שנאמר מה אהבתי תורתך וגו׳. כל מי שאוהב את התורה אינו אוהב אלא חיים. וכן הוא אומר (שם) ראה חיים עם אשה אשר אהבת וגו׳. אמר דוד אני אוהב׳. שנאמר (דברים ו׳:ה׳) ואהבת את ה׳ אלהיך. וכתיב (שם ו׳) והיו הדברים האלה. לכך נאמר מה אהבתי תורתך וגו׳. אני הולך למרחץ והיא עמי. אני ישן והיא עמי. כשם שצויתני (שם י״ז:י״ט) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. כתיב (משלי ו׳:כ״ב) בהתהלכך תנחה. לא הנחתי אותה כל עיקר לפי שלא הנחתיה לא היתה עלי משוי אלא זמירות. וכן הוא אומר זמירות היו לי חקיך. ולא זמירות בלבד אלא גם שיחה שנאמר כל היום היא שיחתי. ולכן היתה עומדת לי על שונאי שנאמר מאויבי תחכמני מצותיך. היא עמדה ליוסף בבית פרעה שכן אומר לעבדיו (בראשית מ״א:ל״ח) הנמצא כזה. והיא עמדה לדניאל בביתו של נבוכדנאצר. וכן משה אומר (דברים ד׳:ו׳) ושמרתם ועשיתם וגו׳. לכך נאמר מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. מהו לי שלא עסקתי בספרים אחרים אלא בה. וכן שלמה אומר (קהלת י״ב:י״ב) עשות ספרים הרבה אין קץ. ואומר (משלי כ״ה:ט״ז) דבש מצאת וגו׳. התורה משולה לחבית מלאה דבש אם נתנה לחבית רביעית מים יצאה כנגדה רביעית דבש מתוכה. כך הם אם נכנסת דברים אחרים בתוך לבך יצאו דברי תורה. לכך נאמר כי לעולם היא לי.
ומא אחב אליי תוראתך, טול אלזמאן הי נת׳י.
וכמה אהובה אצלי התורה שלך שכל הזמן היא השיחה שלי.
מה, וכמה אהובה עלי תורתך כל הזמן היא שיחתי.
מה – אוהב דבר היא שיחתי.
O HOW LOVE I THY LAW. One who loves something speaks about it all the time.1
1. Reading sichato. – Filwarg and Ha-Keter.
מה אהבתי תורתך – הרבה אני אוהב תורתך שהורתני, כל היום אני מדבר בה.
מה אהבתי – כל כך אהבתי אותה, עד שכל היום היא שיחתי.
(הקדמה) מ
(צז)מה אהבתי תורתך. החלק העיוני, הנותן אהבת האל יתברך ויראתו1: כל היום היא שיחתי. כאמרו (דברים ו ז) ׳ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך׳ וגו׳:
1. ׳תורת ה׳ ׳, כמבואר לעיל (א ב) וכאן (פסוק א).
מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ. באופן שכָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, אף על פי שהם גוזרים תמיד עלי שלא אעסוק בתורה:
מה אהבתי – מה מאוד אהבתי התור׳ עד שכל היום היא מאמר פי.
שיחתי – השיחה הוא מה שידבר מבלי כונה ובהסח הדעת.
[תורה:] מה אהבתי תורתך – כבר אמר כמה פעמים שהתורה היא לו לשעשועים, ויש שישתעשע בדבר חמדה שלא מחמת אהבה, לכן אמר שעשועי התורה היא מחמת אהבתי לה, עד שכל היום היא שיחתי – שאפילו השיחה שהיא שלא מדעתי וכן השיחת חולין היא רק בתורה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
וממא תחל באעדאי תחכמני וצאיאך, אד׳ תציר לי אלי אלדהר.
וממה שתנחית באויבים שלי תחכים אותי במצוותיך בכך שיהיו קיימים אצלי לעולם.
מאיבי, וממה שאתה מביא על אויבי יחכימוני מצוותיך כי היא העומדת לי לעולם. כלומר מעונש ויסורין שאתה מביא על אויבי אני לומד מוסר. בבחינת לץ חכה ופתי יערים.
[מצאתי: מאויבי תחכמני מצותיך – על דואג ואחיתופל אמרו דלא אתיא להו שמעתא אליבא דהלכתא לעולם סוד התורה בידי שכן] מכל מלמדי השכלתי מזה למדתי קצת ומזה קצת [לאחר שלמדתי מרבי מובהק].
Each of Your commandments makes me wiser than my enemies Concerning Doeg and Ahithophel they [the Rabbis] said that their final conclusions did not agree with adopted practice. The secret of the Torah is in my hands forever, for I gained understanding from all my teachers; I learned a little from this one and I learned a little from that one (after I learned from my distinguished teacher).
מאיבי תחכמני – כל אחת ממצוותיך, כדרך: בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב) יותר מאויבי.
MAKE ME WISER THAN MINE ENEMIES. Each one of Your commandments makes me wiser than my enemies.1 Compare this to Its branches (banot)2run over (tza’adah)3the wall(Gen. 49:22).4
Me-oyevai means, “more than mine enemies.”5
1. Mitzvotekha (Thy commandments) is a plural. Techakkemeni (make me wiser) is in the singular. Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Banot is a plural.
3. Tza’adah is a singular.
4. Ibn Ezra renders this verse, “Each one of its branches (banot) runs over (tza’adah) the wall.” See Ibn Ezra on Gen. 49:22.
5. The mem of me-oyevai has the meaning of “more than.” The mem prefixed to a word usually means “from.” Hence Ibn Ezra’s comment.
מאיבי תחכמיני מצותיך – כלומר מלכותך שציויתה עלי, היא תחכמיני מאויבי, שיאמרו אויבי שוטים אנו שאנו מתלחמים עמו.
אותי יתפשו בחכם שהרי מלכותך לעולם הוא לי – ויאמרו הוא חכם ששמר מצותיו של הקב״ה, והנה בא למלכות.
מאויבי תחכמני – פירשו בו: יותר מאויבי. ואין טעמו נכון כן.
ואדוני אבי ז״ל פירש: מאויבי – כמשמעו, כלומר מהם תחכמני ותלמדני מצותיך, כאשר אראה שאינם יכולים להסיר תורתך מפי, כי תורתך ברית מלח היא, כמו שאמר: כי לעולם היא לי, אני מתחכם כי זה רצונך וחפצך ועל זה בראתני.
מאויבי. יותר מדואג ואחיתופל, תחכמנימצותיך1,כי לעולם - בסתר ובגלוי - היא לי, ׳תורתך׳ הנזכרת, לדבר בה2, לא כדואג ואחיתופל שלא היתה תורתם אלא לעיני העם מן השפה ולחוץ להתפאר3:
1. ׳מצותיך תחכם אותי להיות יותר חכם משונאי׳ (מצודות). אך בשיעורים מפרש ׳תחכמני במצוותיך׳.
2. כמו שהעיד על עצמו בפסוק הקודם, והיינו שמקיים מצות ׳ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך׳, שהתורה תמיד אתו.
3. שאין תורתם ׳לעולם׳ כי בסתר אינם עוסקים בה, רק כאשר רואים אותם. ורש״י גם פירש פסוק זה על דואג ואחיתופל, אבל על העניין לכוון אליבא דהלכתא, ע״ש.
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ. צריך שתחכמני במצותך יותר מאויבי [הפילוסופים]1, כדי שאוכל להשיב אמרים נכוחים לספיקות שהם מספקים עלי, כִּי לְעוֹלָם מצוותך הִיא לִי:
1. הוספה מחמת הצנזורה.
מאויבי – מצותיך תחכם אותי להיות יותר חכם משונאי הרשעים כי היא לי לעולם ר״ל אני עוסק בה בתמידות ולזה מחכמת אותי.
[מצות:] מאויבי – מצותך תתן בלבי חכמה איך להנצל מאויבי, כי היא עומדת לי לעולם ליעצני והנמשל שהיא תלמדהו דעת איך יתחכם נגד אויבי הנפש, שהם התאוה והיצר שהם אויבי האדם האמתיים, כי המצוה היא עומדת לי לעולם, ועל ידה אשאר נצח, והיא תלוני בעמלי בעולם הבא, וכל יתר ענינים הם עוברים וכלים.
מצותך – במקרא גדולה ובמנחת שי (לפי המסרה) חסר יו״ד וכן נכון כי הראוי לשון יחיד, והראיה תחכמני והיא.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have understood more than all my teachers; for your testimonies are my conversation.
מכל מלמדי השכלתי – מהו מכל מלמדי צריך אדם שיהיו לו חברים ותלמידים בתורה שאם שכח דבר אחד שואל לחבריו ומזכירה אותו. וכן הוא אומר (קהלת ד׳:ט׳) טובים השנים מן האחד. (שם י״א) וגם אם ישכבו שנים וחם להם. (שם י׳) כי אם יפולו האחד יקים את חברו. לכך נאמר מכל מלמדי השכלתי.
מכל מלמדי השכלתי – בן זומא אומר איזהו חכם הלמד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי.
וכמא כנת אתעלם מן ג׳מיע מעלמי, ואן שואהדך אנת׳הא.
כפי שהייתי לומד מכל המלמדים שלי וכפי שהעדויות אני משיח בהם.
מכל, וכפי שהייתי לומד מכל מלמדי.
שיחה לי – כל שיחתי היתה בם.
are my conversation All my conversation was about them.
(צט-ק)מכל מלמדי השכלתי – מזה ומזה למדתי עד שהשכלתי וזהו מזקינים אתבונן.
מכל – יותר השכלתי מכל מלמדי בעבור כי כל שיחתי היא תורתך. והנה היא תלמדני יותר מאשר למדוני מלמדי.
I HAVE MORE UNDERSTANDING THAN ALL MY TEACHERS. Mi-kol melammedai hiskalti means, “I have more understanding than all my teachers.”1
I have more understanding than all my teachers because Your Torah was my entire conversation. Behold, the Torah teaches me more than all of my teachers taught me.
1. The mem of mi-kol has the meaning of “more than.” It should be noted that Ben Zoma in Avot 4:1 renders the mem of mi-kol as “from.” Ben Zoma taught: “Who is wise? One who learns from every man. As it is stated: ‘From all my teachers I have grown wise…” (Psalms 119:99).”
מכל מלמדי השכלתי – מכל אותם שהיו לומדים אותי לטובה השכלתי להם, ולא רציתי לחטוא בשאול ואנשיו.
לפי שעדותיך מעדותיך הייתי משיח ומדבר זה לא העיד עלי שאמלך.
מכל מלמדי – מכלם למדתי ולקחתי מוסר, ומהם התבוננתי הדרך הטובה. והם למדוני שיהיו עדותיך שיחה לי.
מכל מלמדי - יותר ׳מכל מלמדי׳ השכלתי, וזה, כי עדותיך שיחה לי1, שאמרת (דברים ד ט) ׳השמר לך [וגו׳] פן תשכח את הדברים [וגו׳] ופן יסורו מלבבך׳, ובהיות בלבי מה שהשכלתי, הוספתי להשכיל, כמשפט העצם הנבדל2, וכאמרם ז״ל (ברכות מ.) ׳אם שמוע – בישן, תשמע - בחדש׳3:
1. יותר השכלתי מכל מלמדי בעבור כי כל שיחתי היא תורתך והנה היא תלמדני יותר מאשר למדוני מלמדי (אבע״ז).
2. שרק דבר רוחני הנבדל מחומר מתעצם ומתחזק ככל שהוא פועל, וכן כתב רבינו באור עמים (פרק הנפש) בהוכחתו שהשכל האנושי הוא רוחני ונצחי: ׳שזה הכח כפי מה שיוסיף לפעול פעולת ההשכלה המיוחדת אליו יוסיף הבנה ויכולת להשיג מושכלות זולת המושגים בהשכלתו הראשונה, כמו שאמרו ׳אם שמוע בישן תשמע בחדש׳, והיפך זה יקרה לכוחות הגשמיות, שכולם כאשר יפעלו, יתפעלו ויקרה להם ליאות ויגיעה, כמו שהתבאר למעלה, ובזה יבחן שזה הכוח הוא בלתי גשמי, ובזה יבחן שהוא נצחי׳.
3. כן כתב באור עמים (סוף פרק הנפש) שמזה מוכח ששכלו של אדם הוא רוחני ונצחי: ׳שזה הכח כפי מה שיוסיף לפעול פעולת ההשכלה המיוחדת אליו יוסיף הבנה ויכולת להשיג מושכלות זולת המושגים בהשכלתו הראשונה, כמו שאמרו (ברכות מ.) ׳אם שמוע בישן תשמע בחדש׳, והיפך זה יקרה לכוחות הגשמיות, שכולם כאשר יפעלו, יתפעלו ויקרה להם ליאות ויגיעה, כמו שהתבאר למעלה, ובזה יבחן שזה הכוח הוא בלתי גשמי, ובזה יבחן שהוא נצחי׳. וכאן כתב שכיון שעדותיו שיחה לו, שחוזר ומשוחח בהם תמיד, והם לו לקניין, יכול להוסיך השכלה יתירה על ידי מה שקנה כבר.
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. ואפילו מחכמי האומות1, וזה, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי, שאמרת (דברים י״ח:ט׳) ׳לא תלמד לעשות׳, אבל אתה למד להבין ולהורות (שבת עה.):
1. לא כפירושו בנדפס ׳יותר מכל מלמדי׳, אלא כפירושו המשנה באבות (ד׳:א׳) ׳איזהו חכם הלומד מכל אדם׳ שנאמר מכל מלמדי השכלתי׳, וראה מש״כ בביאור לקהלת (א א).
כי עדותך – הוא״ו נקראת.
השכלתי – מכולם קבלתי השכל כי ע״י כולם היה דבורי בעדותיך ובזה הבנתי דבר מתוך דבר.
[עדות:] מכל – וכן העדות ילמדהו שכל עד שישכיל יותר מכל מלמדיו באשר שכל מה שיחקור האדם בענינים האלהיים בשכל האנושי לא ישיג את האמת אבל ע״י עדות התורה יודע לו איך ברא ה׳ את העולם וכל המעשים שהיו בגלגולי הדורות, וכל יסודות האמונה מהידיעה וההשגחה ושכר ועונש וכדומה הכל נודע ע״י העדות.
מכל – יותר מכל מלמדי, וכן מזקנים שאחריו, ומוהר״ר שלום ממודינה חוה דעתו שהכונה, הרבה השכלתי והתבוננתי משיחת והגיון עדותיך ומנצירת פקודיך, ממה שהשכלתי והתבוננתי ממלמדי ומזקנים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will have greater insight than the wise, for I have kept your commandments.
ומי גרם לי שיחת זקנים. שנאמר מזקנים אתבונן וגו׳. מהו מזקנים אתבונן הרבה כבדת את הזקנים ולא הוצאתם ממצרים עד שפרשת ואמרת (שמות ג׳:ט״ז) לך ואספת את זקני ישראל. ולא נתת את התורה עד שאמרת לאספם. (שם י״ט:ז׳) ויקרא משה לזקני העם וישם לפניהם. ואומר (ויקרא י״ט:ל״ב) מפני שיבה תקום וגו׳. וכן הוא אומר (דברים ל״ב:ז׳) שאל אביך ויגדך וגו׳. מן הכבוד שנתת לזקנים הוא עושה שאצור פקודיך. לכך נאמר מזקנים אתבונן. א״ל הקב״ה עד עכשיו לא ראית כלום עדיין יש לך לראות שנאמר (ישעיהו כ״ד:כ״ג) כי מלך ה׳ צבאות בהר ציון ובירושלם וגו׳.
מזקנים אתבונן – (כתוב ברמז תרי״ב). כתיב ויודע הדבר למרדכי וגו׳ זה מהול וזה ערל וחס עליו, ר׳ יהודה ור׳ נחמיה ר׳ יהודה אומר מזקנים אתבונן, יעקב ברך את פרעה, יוסף לא גלה לו, דניאל לא גלה לו לנבוכדנאצר אף אני מגיד לאסתר המלכה.
ואתפהם מן אלשיוך׳, ופראיצ׳ך קד חפט׳תהא.
ועוד אני מתבונן מהזקנים כאשר אני שומר את המצוות שלך.
מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן. ולכן אני הת[בוננתי] מזקנים, שיש שיראים ללכת לשמוע חכמות הגוים, וזה כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי, שאמרת שלא אלך אחר דיעותיהם ו[דתותיהם]1, ואני – ׳רימון מצאתי, תוכו אכלתי, קליפתו זרקתי׳2:
1. במקום תיבה מחוקה.
2. ע״פ חגיגה (טו:) ברבי מאיר שלמד תורה מאלישע בן אבויה, ׳רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק׳, ועל זה הדרך מפרש שיש שחששו ללמוד מן הגויים, אך אני לא חששתי לכך, וכפי שמצינו בזה חילוק בין רבי מאיר לחביריו.
כי פקודיך נצרתי – מלא וא״ו כי אינו מהששה חסרים וכן הוא בספרים ישנים.
מזקנים אתבונן – אהיה בעל בינה יותר מזקנים כי שמרתי פקודיך וכל למודי היא לעשות ולקיים ולזה ביותר אתן לב להתבונן בהם לעשות הדבר בתקון.
[פקודים:] מזקנים – וגם הזקנים שנסו תולדות הימים ובחנו את הזמנים הקדומים לא ישיגו ידיעה ברורה מכל הדברים ע״י נסיונותיהם, ואני ע״י הפקודים שנצרתי אתבונן יותר מהם – כי הפקודים יעוררו על מעשי ה׳ בימי קדם, וע״י שעושה אותם בפועל יתחקו בנפשו יותר ממה שהתחזקו הפעולות בהזקנים וישיג ידיעה ברורה ממעשי ה׳ יותר מהם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have kept my feet from every evil way, so that I may keep your words.
ומן כל טריק רדי חבסת רג׳ליי, לקבל אן אחפט׳ כלאמך.
וגם מנעתי רגלי מכל דרך רעה כדי שאני אשמור את דבריך.
כלאתי רגלי – מנעתי, כמו: אשר כְלִיתִֿיני היום מבא בדמים (שמואל א כ״ה:ל״ג).
I restrained my feet Heb. כלאתי, I restrained, as: "who have restrained me (כלתני) this day from coming into bloodshed" (I Sam. 25:33).
מכל – לא כלאתי רגלי בעבור פחדי מרעה שתהיה לי רק בעבור לשמור אמרי פיך.
I HAVE RESTRAINED MY FEET FROM EVERY EVIL WAY. I did not restrain my feet from every evil way because of my fear of evil; I did so only that I might observe Your word.
מכל אורח רע כליתי רגל – מנעתי1 רגלי מלכת בדרך רע כדי שאשמור כל דבריך.
1. בדומה ברש״י.
מכל ארח רע כלאתי רגלי – כשמנעתי רגלי מכל אורח רע, לא בעבור יראתי מבני אדם או שלא יבאוני רע בשביל המעשה ההיא, אלא כדי לשמור דבריך, וזו עבודה מאהבה.
מכל אורח רע. מהרהורי עבירה1: למען אשמר דברך. שאמרת (במדבר טו לט-מ) ׳ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם - למען תזכרו׳2:
1. כלאתי רגלי – מנעתי (רש״י).
2. הרי שעל ידי שנשמר מהרהורי עבירה יכול לזכור מצוות ה׳, וזהו ׳מכל אורח רע מנעתי את עצמי כדי שאשמור בזכרוני את דברך.
(קא-קב)מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי וגו׳, מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי. אף על פי שאלה חכמי הגוים עושים לי משפטים נכונים בתחילת העיון, אפילו הכי ׳ממשפטיך׳ שבתורה ׳לא סרתי׳, כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי הדרך הישרה בתורתך:
כלאתי – מנעתי רגלי מללכת בדרך רע ולא מיראת הבריות כ״א למען אשמור דברך שהזהרת עליו.
[דברים:] מכל ארח רע – ארח הוא קטן מן דרך, שלא לבד שלא הלכתי בדרך רע הכבושה לרבים, גם מארח פרטי של רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך – ורמז ג״כ למעשה דר׳ חייא ור׳ יונתן, והוא לא הלך אפתחא דזונות כדי לקבל שכר רק מנע א״ע מן הדרך כדי שלא יעבור על דברי ה׳.
כלאתי – מנעתי, מלשון לא תכלא רחמיך (למעלה מ׳:י״ב), ומניעתי זאת לא מדעתי כי בלכתי בדרך ההיא ירע לי, רק לשמור דברך, וגם אם להפך היה נראה לי כדבר טוב ומועיל הייתי נשמר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have not gone away from your judgments, for you have taught me.
ולם אזול מן אחכאמך, אלתי עליהא דללתני.
ואינני סר מהמשפטים שלך אשר אתה הורית לי אותם.
כי, אשר עליהם הורתני.
ממשפטיך – הטעם הוריתני עד שלא סרתי.
I HAVE NOT TURNED ASIDE … THOU HAST INSTRUCTED ME. The meaning of our verse is, “You instructed me to the point where I would not turn aside from Thy ordinances.”
ממשפטיך לא סרתי – לא רציתי להסיר עצמי מן הייסורין בהריגת שאול.
כי אתה הוריתני – דרך שאלך בה.
ממשפטיך – הורתני – הוריתני אותם מדרך השכל. וכיון שידעתים מן השכל נקבעו בלבי ורצוני, ולא סרתי מהם.
או פירש הורתני – עזרתני בשמירתם, כלומר שפתחת לפני דרכם.
ממשפטיך לא סרתי. כשנפל ספק בדין, ׳לא סרתי׳ ממה שהוא המשפט אצלך, וזה כי אתה הורתני - ׳וקמת ועלית׳ (דברים יז ח), ׳לא תסור ימין ושמאל׳ (שם פסוק יא):
לא סרתי – ר״ל שפטתי דין אמת כי אתה למדתני לבל אכשל בדבר.
[משפטים:] ממשפטיך – הגם שהמשפטים הם נימוסים שכליים ויחשוב האדם לפעמים שהוא יוכל לשפוט ע״פ שכלו בענין אחר, בכ״ז לא סרתי ממשפטיך לדון רק ע״פ דין תורה, יען שאתה הורתני – ומי יבא אחרי חכמת אלהים והוראתו.
הורתני – כי ישרים המה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
How sweet to my palate are your words; sweeter by far than honey to my mouth.
ומא אעד׳ב מקאלתך פי חנכי, מן אלעסל פי פאי.
וכמה ערבים בתוך החיך שלי המאמרים שלך יותר מהדבש בפה שלי.
מה, וכמה ערבה אמרתך בחכי מדבש בפי.
נמלצו – נמתקו.
sweet נמלצו: they are sweet
מה נמלצו – לשון מליצה (משלי א׳:ו׳), ודבר מתוק ומוטעם כשאדם מליץ בגרונו הוא שמח, והוא דבר שחוק וליצנות, הוא מתוק לחכו ונהנה בדבריו.
מה נמלצו – מלה זרה ופרושו מתקו כי איננו מגזרת מליץ ומליצה כי מליץ כמו מקים ואין המ״ם שרש. גם מליצה כמו מריבה ואין המ״ם מהשרש, על כן נמלצו מלה זרה, כי היא כמו נפתחו נשמרו נדברו, והמ״ם מן נמלצו שרש כאחד מאלה: פתח, שמר, כי לא תבא אות אחר נו״ן נפעל רק מן השרש פ״א פעל, על כן נמלצו מלה זרה, על כן יש לפרשה כמו מתקו, ויהיה הטעם כפול כמשפט. כן פירש לי החכםא שיחיה. ותחסר מלת מטעמי כי הם בכח הפועל.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״חכם״.
HOW SWEET. Nimletzu (sweet) is an unusual word.1 It means “sweet.” Nimletzu is not related to melitz (an intercessor) (Job 33:23) and melitzah (parable)2(Hab. 2:6), for melitz is like the word mekim3 (I establish) (Gen. 9:9). Its mem is not a root letter.4
The same is the case with the word melitzah (parable). Melitzah is like the word merivah (Meribah) (Psalms 81:8). Its mem is not a root letter.5
Nimletzu is therefore unusual,6 for it is [a nifal] like niftechu (were opened) (Ez. 1:1), nishmeru (have kept themselves) (Samuel I 21:5), and nidberu (they … spoke one with another)7(Mal. 3:16).8
The mem of nimletzu is a root letter. It is like the first letters of patach and shamar,9 for only the first root letter of the verb follows the nun of the nifal conjugation.10Nimletzu is thus unusual.11
It is therefore necessary to say that nimletzu means “sweet.”12 This being the case, the second half of the verse repeats what the first half says.13 This is how the wise man,14 may he live, explained it to me.15
The word matame (delicacies) is missing.16 It is implied in the verb.
1. It is not found elsewhere in scripture.
2. It looks like it is related, but as Ibn Ezra goes on to point out, it is not. Melitz and melitzah come from the root lamed, vav, tzadi. However, nimletzu comes from the root mem, lamed, tzadi.
3. From the root kof, vav, mem.
4. The mem of mekim is not a root letter. Neither are the mems of melitz and melitzah. Literally, “nimletzu is therefore irregular.”
5. Merivah comes from the root resh, yod, bet.
6. For it is not found again in scripture.
7. All these words are in the nifal.
8. It is a nifal.
9. Literally, “It is like the first letter of the following:patach, shamar.” The first letters of patach and shamar are root letters.
10. Nimletzu is a nifal. Therefore, the mem that follows the nun must be a root letter.
11. It comes from the root mem, lamed, tzadi. This root is not found elsewhere in scripture.
12. Because we cannot connect it to another word in scripture, we are forced to interpret it in its context.
13. Yea, sweeter than honey to my mouth repeats How sweet are Thy words unto my palate. However, if we give a different meaning to nimletzu, then the second part of our verse would not repeat the first part.
14. Ibn Ezra.
15. This is part of a note inserted by a student of Ibn Ezra It is not clear whether the note refers to the entire comment or to a part of it. It is possible that Ibn Ezra wrote the following: “Nimletzu is an unusual word. It means ‘sweet.’ Nimletzu is not related to melitz(Job 33:23) and melitzah(Hab. 2:6), for melitz is like the word mekim(Gen. 9:9). Its mem is not a root letter.” The rest of the comment might be what the student heard from Ibn Ezra and inserted into his commentary.
16. Our texts literally reads mah nimletzu le-chikki imratekha (How sweet Thy word unto my palate). It should be read as if it were written mah nimletzu le-chikki matame imratekha (How sweet are the delicacies of Thy word [i.e. the delicacies produced by Thy word] unto my palate). Nimletzu and matame are plural. Imratekha is singular. Hence Ibn Ezra’s comment that nimletzu governs matame. – R. Sherem.
מה נמלצו – יש מפרשים: לשון מתיקות.1
ושמעתי: לשון מליץ,2 כלומר: כמה מליצים לחכי, מדברים לחכי לעשות טובה.
אמרתך – היא מתוקה מדבש לפי.
1. בדומה ברש״י.
2. בדומה במיוחס לרשב״ם, אך הוא שילב בין שני הפירושים.
מה נמלצו – מה מתקו מדבש1. והמליצה היא תוכן הדיבור. לפיכך המשיל דברי התורה לדבש, כי דבריה מתוקים, אמורים במיטב הלשון והדיבור.
ואמר נמלצו – דרך כלל על דברי התורה. ואמר אמרתך – לשון יחיד, כי כל אחת מאמרות י״י נמלצה, אחת מהנה לא נעדרה (ישעיהו ל״ד:ט״ז).
מה נמלצו לחכי.1 כי בזה העברתי2 כל מחלוקת מבינינו3: אמרתך. שאמרת שנלך ׳אל השופט אשר יהיה בימים ההם׳ (שם פסוק ט): מדבש לפי. שלא נדון אחר כל בית דין4, אבל יהיה יפתח בדורו כשמואל בדורו5:
1. נמלצו – נמתקו (רש״י).
2. אולי: העברת?
3. ׳מה נמלצו׳ לשון רבים, וא״כ אינו יכול להתפרש רק על ׳אמרתך׳, לכן פירש שהכוונה ל׳משפטיך׳ שבפסוק הקודם.
4. ע״פ ראש השנה (ב׳:ט׳) ׳אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו׳.
5. בראש השנה (כה:): ׳יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים, ואומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם. וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו׳.
מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אלה ׳משפטיך׳1, ומה נמלצה עוד מִדְּבַשׁ לְפִי אִמְרָתֶךָ, שאמרת לאברהם (בראשית י״ז:ז׳) ׳להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך׳2. ׳מליצה׳ – הוא הדיבור הנעים והמתוק, ולכן אמר ׳נמלצו לחכי מדבש׳:
1. שהזכיר בפסוק הקודם. ולפי שאמר בלשון רבים ׳נמלצו׳ – ואילו ׳אמרתך׳ שהוא לשון יחיד, פירש שעולה גם על ׳משפטיך׳.
2. ׳אמרתך׳ – ברית מילה, כמש״כ (פסוק יא, סו-סז), ופסוק זה נאמר לאברהם בפרשת מילה.
אמרתך – באתנח וי״ס ברביע.
נמלצו – מלשון מליצה.
לחכי – מלשון חיך.
מה נמלצו – מה מאוד נחשבו אמרתך לחכי לדברי מליצה והמה ערבים לי יותר מערבות הדבש לפי.
[אמרות:] מה נמלצו לחכי – עת אטעם אמרתך בחכי שהיא ההבחנה השכלית אמצא שם מליצה יקרה ודבור נשגב, שתחת ספורי התורה נמצאו מליצות עמוקות וענינים גדולים עד שהם כדבש לפי.
נמלצו – ממקור לץ בחילוף אותיות רץ, ודבר מתוק ימהר האדם ויבלעהו, וכן מליץ ממתיק הדבר לאוזן, ונמצא גם ברי״ש מה נמרצו אמרי יושר (איוב ו׳:כ״ה) מתקו, אבל קללה נמרצת (מלכים א׳ ב׳:ח׳) רצונו נמהרת בלי שום לב על מוצא שפתיו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I will gain insight from your commandments; because of this, I hate every son of man who lies.
ומן פראיצ׳ך אתפהם, לד׳לך שנית כל טריק באטל.
ובגלל שאני מתבונן בחוקים שלך לכן אני שנאתי כל אופני השקר.
מפיקודיך – בהתבונני סוד הפקודים הנטועים בלב הם הסירוני מאורח שקר.
FROM THY PRECEPTS1 I GET UNDERSTANDING. I get understanding when I consider the secret of the precepts which are implanted in the heart.2 These precepts remove me from the false way.
1. In Hebrew, pikkudekha.
2. See Ibn Ezra on Ps. 19:9.
מפיקודיך אתבונן – כשהיי[תי]א מתבונן פיקודיך שפקדתני לנגדך, על כן שנאתי כל אורח שקר.
א. כתב היד קטוע כאן.
מפקודיך אתבונן – מהם אתבונן כי הם נטועים על דרך השכל. והדבר אשר השכל ירחיקני, לבד מן המצוה עליו, ישנא אותו אדם על כל פנים. לפיכך אמר: על כן שנאתי כל ארח שקר.
מפקודיך. שאמרת ׳הלך אחר בית דין יפה׳ (סנהדרין לב:)1: אתבונן. שראוי לנטות אל הסברא היותר נכונה, אף על פי שתהיה אפשרית איזו סברא רחוקה: על כן שנאתי כל אורח שקר. דקדוקי עניות בלימוד ושינויי דחיקי:
1. ולמדו זאת מן הכתוב (דברים טז כ) ׳צדק צדק תרדוף׳.
מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן. שאתה [אמרת] (דברים ט״ז:כ׳) ׳צדק צדק תרדוף׳, ׳הלך אחר בית דין יפה׳ (סנהדרין לב:)1, ואני עשיתי כך ללכת אחר הרב היפה שבדור ללמוד תורה, ולכן אתבונן, ועַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
1. ׳פיקודיך׳ – סוג המצוות שבהן מינוי לשררה על אחרים להדריכם.
מפקודיך אתבונן – מאשר אתבונן בפקודיך ע״כ שנאתי אורח שקר וכמ״ש רז״ל המאור שבה מחזיר למוטב.
[פקודים:] מפקודיך – כבר באר שהפקודים הם יעמדו נגד דעות כוזבות באמונה, כמ״ש טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך, וכן אמר יבושו זדים כי שקר עותני אני אשיח בפקודיך, אמר שלא לבד שיעמדו נגד דרך שקר שהוא השקר הגלוי, כי ע״י שהתבונן בפקודים שע״י יודעו לו האמונות האמתיות מהשגחה ושכר ועונש ופנות התוריות, ע״כ ישנא גם ארח שקר שהארח הוא פרטי וקטן מן דרך, ר״ל שעי״ז ישמר אף מטעות קטן באחד מסעיפי האמונות ופרטיהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Your words are like a lamp that illuminates my feet, and a light for my path.
נר לרגלי דבריך וגו׳ – אמר שלמה (משלי ד׳:י״ח) וארח צדיקים כאור נוגה וגו׳. (שם י״ט) דרך רשעים כאפלה וגו׳. למה הרשעים דומין למי שהיה מהלך בדרך לא היה בידו נר והוא נכשל באבן ונפל פגע באילן והכהו בפניו מצא נחל נפל לתוכו לא היה יודע היכן הוא מהלך. כך הרשעים אין להם אורה שנאמר דרך רשעים כאפלה. אבל הצדיקים דומין למי שהיה מהלך באפלה והנר בידו מצא אבן ומסתלק הימנה ולא נכשל בה ראה אילן לא הכהו כלל. כך אמר דוד נר לרגלי דבריך. וכתיב (משלי ו׳:כ״ג) כי נר מצוה וגו׳. וכן אמר דוד אפילו אני מתאוה ומבקש לחטא אין דברי תורה מניחין אותי אם בקשתי להלך הם מאירין לפני. לכך נאמר נר לרגלי וגו׳.
נר לרגלי וגו׳ – למה הרשעים דומים לאדם שהוא מהלך באפלה הגיע לאבן נכשל בה הגיע לגומץ נפל בה הוא שכתוב דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו, אבל הצדיקים דומים לאדם רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו, אבל הצדיקים דומים לאדם המהלך ונר לפניו הגיע לאבן סר ממנה הגיע לגומץ משתמר, כך אמר דוד באתי לחלל את השבת האירה לי התורה שנאמר ושמרתם את השבת וגו׳ מחלליה מות יומת, וכן לשאר העבירות. הוי נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי.
נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי – אם נאמר נר למה נאמר אור ואם נאמר אור למה נאמר נר, לא אמר דוד כשאני מתחיל בד״ת מעט אני מתחיל בהם וכשאני נכנס בתוכו שערים הרבה נפתחים לי.
וכלאמך לי סראג׳, ונור פי סככי.
והמאמרים שלך נר ואור בתוך הדרכים שלי.
נר, ודבריך לי נר ואור בנתיבותי.
נר לרגלי דברך – כשאני בא להורות הוראה אני רואה בתורה והיא מפרשת אותי מן האיסור כנר המציל את האדם מן הפחתים.
Your words are a lamp for my foot When I come to promulgate a decision of law, I look in the Torah and it separates me from [transgressing] the prohibition, like a lamp which saves a man from [falling into] the pits.
נר – כמו לאורו אלך חשך (איוב כ״ט:ג׳) בלי מכשול והנמשל הכבוד המאיר כנר.א
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״כנר״.
THY WORD IS A LAMP UNTO MY FEET. Compare this to and by His light I walked through darkness(Job. 29:3) – without stumbling. God’s glory, which is likened to a candle which gives light, is the subject of the parable.1
1. In other words, lamp and light represent God’s glory.
נר לרגלי דברך – מה שדב[רת]א עלי היה כנר לרגלי והיה מאיר לי בכל מקום שהייתי הולך, שהייתי בוטח בדיבורך שלא אכשל.
א. כתב היד קטוע כאן.
נר לרגלי דבריך – כמו ההולך בחשך, אם יהיה לפניו נר, לא יכשל בדרכו. כן אני איני נכשל במעשי כי דברך הם כמו נר לפני ויזהירוני שלא אחטא.
(הקדמה) נ
(קה)נר לרגלי דברך. ׳דברך׳ - בסיפורי התורה בענייני האבות וזולתם, הם ׳נר לרגלי׳ - בהנהגה הראויה בין האומות בענייני המדינות1: ואור לנתיבתי. באופן שמירת המצוות והתפילה לאל יתברך2:
1. ראה מה שבמדרש על פרשת וישלח, אבל גם על אברהם עם פרעה ואבימלך, יצחק ואבימלך יעקב עם לבן ועשו ופרעה.
2. הם ׳נר׳ לעניינים של ׳רגלי׳, הנהגה מדינית וגשמית, והם ׳אור׳ ל׳נתיבתי׳ – דרכי התורה והרוחניות.
נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי. כי ׳דבריך׳ ה׳ בתורתך הם ׳נר לרגלי׳ – להכין הפועל1 שלא אכשל, ׳ואור לנתיבתי׳ – להכין גם המתפעל2, כי רגל ההולך [הוא] הפועל, והנתיבה היא המת[פעל]3:
1. האדם העושה.
2. מי שנעשית הפעולה עליו.
3. שהכין והאיר גם את רגל האדם ההולכת, וגם את הנתיב והדרך שהולך בה.
לנתיבתי – ענין שביל ומסילה.
נר לרגלי – כמו הנר מציל הוא בחשכת הלילה מכל מכשול לבל תגוף הרגל כן דברך מציל אותי מכל מכשול עבירה.
ואור וגו׳ – כפל הדבר במ״ש.
נר, ואור – הנר הוא הבזך שנותן בו שמן ופתילה, והאור הוא האור עצמו, ואור גדול מנר, כמ״ש כי נר מצוה ותורה אור.
[דברים:] נר – ההולך בדרך צריך אור גדול המאיר מרחוק שיראה לו את הנתיב שבו ילך, וצריך נר קטן שיאיר לו אצל רגלו בל ילך על קוצים ואבני נגף, כן דברך הם נר לרגלי שלא אכשל בלכתי בדרך ה׳ באחד המכשולים כמו לימוד לקנטר, להגיס לבו בהוראה וכדומה, ואור גדול להראות לו הנתיב בל יתע אל דרכי מות.
לנתיבתי – עיין מה שכתבתי פסוק ל״ה, ואור מוסיף על נר אע״פי שגם הוא נגזר מן נהורא בלשון ארמי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have sworn and covenanted to keep the commandments of your righteousness.
נשבעתי ואקיימה – שני שכרים היה נוטל דוד שכר השבועה ושכר המצוה. היה נשבע שנוטל הלולב ונוטל שעושה סוכה ועושה והיה נוטל שכר השבועה ושכר המצוה של סוכה ושל לולב ושל ציצית ושל תפילין ושל המילה. לכך נאמר נשבעתי ואקיימה וגו׳.
נשבעתי ואקימה – אמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעים לקיים את המצות שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך.
ואקסמת אן אחפט׳ אחכאם עדלך, פופית בד׳לך.
וגם נשבעתי שאשמור מצוות הצדק שלך ולכן קיימתי את השבועה שלי.
נשבעתי, ונשבעתי לשמור משפטי צדקך וקיימתי שבועתי.
נשבעתי – כשהייתי עומד בצרה, לשמר משפטי צדקך, והייתי מקיים שבועתי כשהייתי נצל ממנה.
ויש אומרים: על ברית משה ואת אשר איננו פה (דברים כ״ט:י״ד) אז היה בכח ועתה במעשה.
I HAVE SWORN. Compare this to unto Me … every tongue shall swear(Isaiah 45:23).1 Others say that the reference is to the covenant of Moses; namely, to and also with him that is not here with us this day(Deut. 29:14).2 Then it was potential.3 Now it is actual.4
1. I have sworn means, “I have taken an oath in present time.” In other words, the reference is not to an oath taken by the ancestors.
2. Moses made a covenant with all Israelites – both those born and those unborn – to abide by God’s laws. See Deut. 29:9-14. I have sworn refers to this oath.
3. For the psalmist was not alive during the time of Moses.
4. This interpretation renders our verse, “I have ‘sworn’ at Sinai to observe Thy Torah and I will now keep that oath.” See note 175.
נשבעתי ואקיימה – כדכתיב בשמואל: חי י״י או יומו יבא או ימות במלחמה (שמואל א כ״ו:י׳). הרי לך שהיה נשבע שלא להרג את שאול והייתי מקיים את השבועה, כדי לשמר משפטי צדקך – לקבל הייסו[רין]א ולהמתין צדקך.
א. כתב היד קטוע כאן.
נשבעתי – כדי לזרז עצמי לקיים משפטי צדקך, כלומר כי הם משפטים שהם בצדק.
(קו-קז)נשבעתי. בחורב ובערבות מואב1: ואקיימה. אם לא ימנעני מונע, אמנם נעניתי עד מאד בין האומות המונעות מזה2: חייני כאמרתך. שאמרת (דברים לב לט) ׳אני אמית ואחיה׳, וכאמרך על ידי הנביא (יחזקאל לז יב) ׳הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי׳:
1. הברית שכרתו בחורב, הוא הר סיני, כמו שכתוב בשמות (כד ז-ח) ׳ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ידוד נעשה ונשמע, ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ידוד עמכם על כל הדברים האלה׳. ובערבות מואב שוב כרת עמהם ברית, כמו שכתוב (דברי כח סט) ׳אלה דברי הברית אשר צוה ידוד את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב׳. וראה מש״כ אבע״ז ׳ויש אומרים על ברית משה ואת אשר איננו פה, אז היה בכח ועתה במעשה׳, כלומר דוד המלך אומר שהוא עצמו נשבע אז, שהשבועה גם העתידים להיוולד, ועכשיו יקיים בפועל ׳ואקיימה׳.
2. נעניתי לשון עינוי. הנני בְּעִנּוּיִם קשים עד מאד, עד שאני קרוב למות (רד״ק).
(קו-קז) אני נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, והנני חי[יב לקיים]1, אבל מה אעשה כי נַעֲנֵיתִי עַד מְאֹד ואיני יכול בגלות: ה׳ חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ – שאמרת (דברים ל׳:ג׳) ׳ושב ה׳ אלקיך את שבותך׳:
נשבעתי וגו׳ – ר״ל כדי לזרז את עצמי נשבעתי לשמור וכו׳ קיימתי את השבועה.
[משפטים:] נשבעתי – הנה קבלתי עלי בשבועה וגם אקיים את שבועתי,
לשמר משפטי צדקך – לשפוט את העם במשפט צדק ע״פ משפטי התורה, אולם שני מונעים עומדים לנגדי,
א. חסרון כח ויכולת להקים המשפט על תלו, ועז״א
ואקימה – נראה שהיה ראוי לנקד הו״ו פתח לעשותו ו״ו החיבור ולשון עתיד נשבעתי לשמר משפטי צדקך – ואקיים דברי, וזהו ג״כ ענין נדבות פי שאחריו, שאל״כ מה שבח לו שנשבע במילי דעלמא וקיים, טוב לו שלא לישבע.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
ה׳! כבר התעניתי הרבה ולכן תחיה אותי לפי ההבטחה שלך.
נעניתי, עוניתי, לשון עינוי.
נעניתי – נעשיתי עני ושפל, וכן וענה גאון ישראל בפניו (הושע ה׳:ה׳) ותרגומו וימאיך, וכן לענות מפני (שמות י׳:ג׳) [ועני חשוב כמת לפיכך חייני כדבריך. נעניתי – חולי הוא שמטרף את הדעת ושמו עניה בלשון משנה.]
I have been... humbled Heb. נעניתי, I have been made poor and humble, like: "to humble Yourself from before Me" (Shemot 10); "And the pride of Israel shall be humbled before them" (Hoshea 5:5), which Jonathan renders: וימאךְ. And a poor man is accounted as dead. Therefore, revive me according to Your words.
I have been...humbled Heb. נעניתי. This is a sickness that deranges the mind, and it is called עֲוִית convulsion, in the language of the Mishnah (Chul. 60b).
נעניתי – אם באתני צרה ונעניתי בעינוים.
חייני כדברך – אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא י״ח:ה׳).
I AM AFFLICTED VERY MUCH. If trouble comes upon me and I am afflicted with distress, then quicken me in keeping with Your word: he1shall live by them2(Lev. 18:5).
1. A person.
2. The commandments.
נעניתי עד מאד – הרבה אני מעונה עתה,1חייני שלא יהרגיני אבשלום וסיעת[ו].א
2. לעומת מש״כ לעיל (פסוק סד) ׳חסדך ה׳ מלאה הארץ׳. בשובי למלוך, כאמרו (להלן קמד יג) ׳מזוינו מלאים [וגו׳] צאנינו מאליפות מרובבות׳: חקיך. שקבעת בהם חוק לכהנים ללוים ולעניים, למדני שלא אטעה באופן הפרשתם ונתינתם, שאתנם לבני אדם מהוגנים׳, ביקש כזאת על ההקדשות לבתי כנסת והצדקות שניתנים גם בגלות. ובקהלת (ד ד) כתב רבינו: ׳וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה. הנעשה בגלות, כמו הצדקה ובתי כנסיות ובתי מדרשות וזולתם : כי היא קנאת איש מרעהו. ׳קנאת׳ האדם בחברו בקנותו שם טוב וכבוד בהמון בעשותו כאלה בעשרו: גם זה. ההשתדלות לקנות שם טוב וכבוד בהמון באופן זה הוא הבל, דבר שתכליתו בלתי נחשב: ורעות רוח. השמחה שישמח בהם הפועל׳.
נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה׳. שהיא הצדקה, על דרך ׳[יצא] מפי צדקה׳ (ישעיה מ״ה:כ״ג)1, והתפילה ותל[מוד] תורה2, כי איני יכול [לקיים] מצוות אחרות: וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. כי נשכחו ממני לסיבת ה[גלות]:
My soul is always in danger by my own hands; but I have not forgotten your Torah.
עלי אן נפסי כאנהא פי כפי דאימא מן אלכ׳טר, לם אנסא תוראתך.
וכאילו נפשי נמצאת תמיד בתוך הכף היד שלי מפני הסכנה [ובכ״ז] לא שכחתי את תורתיך.
נפשי, כי נפשי כאלו היא בכפי תמיד מחמת הסכנות ולא שכחתי תורתך.
נפשי בכפי תמיד – הרבה נסתכנתי בסכנות רבות קרובות למיתה, ואף על פי כן אני תורתך לא שכחתי [ע״ד חש בראשו יעסוק בתורה.]
My soul is constantly in my hand I have very often been in serious danger, close to death, but nonetheless, I have not forgotten Your Torah (following the pattern of "Whoever has a headache should engage in the Torah").
נפשי בכפי – כשהייתי בורח מפני שאול, ואף על פי {כן} עדותיך לא שכחתי.
נפשי – אני במקום מסוכן, כמו: וישם נפשו בכפו.
MY SOUL IS CONTINUALLY IN MY HAND. I am in danger.1 Compare this to for he put his life (nafsho) in his hand(Samuel I 19:5).
1. Literally, “in a dangerous place.”
נפשי בכפי תמיד – שהרי הייתה נפשי בכ[פי]א בימי שאול,1 ואעפ״י כן תורתך לא שכחתי.
1. בדומה במיוחס לרשב״ם שגם מסביר כאן איך מדובר בימי שאול.
א. כתב היד קטוע כאן.
נפשי בכפי תמיד – אף על פי שאני בסכנה תמיד כאילו נפשי בכפי, אף על פי כן לא שכחתי תורתך.
נפשי בכפי תמיד. בגזירות האומות1: תורתך לא שכחתי. לא נעדרו לגמרי תופשי התורה2:
1. ׳אני בסכנה תמיד, כאילו נפשי בכפי׳ (רד״ק). אף שנפשי היא תמיד בסכנה כמו המחזיק דבר מה בכפו שהיא קרובה ליפול כשיפתח כפו ועכ״ז לא שכחתי תורתך בטרדות סכנה (מצודות).
2. מכללות האומה, שתמיד יש תלמידי חכמים, גם אם נשתכחה תורה מהון העם.
נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד. מגזירות [ושעבודים]1 ואומרים שאין הלכה ומשנה ברורה במקום אחד, אפילו הכי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי מכל וכל2:
1. נכתב במקום מחיקה, אולי במקום ׳ושמדים׳.
2. בשבת (קלח:) ׳עתידה תורה שתשתכח מישראל וכו׳, תניא, רשב״י אומר, חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו, אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה׳ ולא ימצאו – שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד׳.
נפשי בכפי – הבי״ת רפה.
נפשי בכפי – אף שנפשי היא תמיד בסכנה כמו המחזיק דבר מה בכפו שהיא קרובה ליפול כשיפתח כפו ועכ״ז לא שכחתי תורתך בטרדות סכנה.
[תורה:] נפשי בכפי תמיד – הגם שאני תמיד בסכנה מפני המלחמות וזה מזיק להעיון בכ״ז תורתך לא שכחתי – ואני עוסק בה תמיד, וכן אמר למעלה חבלי רשעים עודוני וכו׳.
נפש בכפי וגו׳ – חוזר לענין נעניתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
The wicked have arranged a trap for me; but I have not strayed from your commandments.
ועלי אן ט׳אלמין קד נצבוא לי אלפך׳ פלם אצ׳ל מן פראיצ׳ך.
ולמרות מה שהציבו לי הרשעים מכשולים לא תעיתי מהחוקים שלך.
נתנו, ועל אף שהרשעים העמידו לי מוקשים לא סטיתי מפקודיך.
נתנו – התברר דברי הסכנה.
THE WICKED HAVE LAID A SNARE FOR ME. The source of the psalmist’s danger now becomes clear.
נתנו רשעים פח לי – כמו דואג וחביריו, ולא תעיתי מ[פקודיך].א
א. כתב היד קטוע כאן.
נתנו רשעים פח לי – נתנו פח בדרכים בעבורי ללכדני, ואעפ״כ מפקודיך לא תעיתי.
נתנו רשעים פח לי. למנות דיין ומורה שאינו הגון: מפקודיך לא תעיתי. שאמרת (דברים טז יח) ׳שופטים ושוטרים תתן לך׳ - ׳לא תטע לך אשרה׳ (שם פסוק כא)1, ואמרת (חבקוק ב יט) ׳הוי אומר לעץ הקיצה׳2:
1. בסנהדרין (ז:) ׳אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין שאינו הגון - כאילו נוטע אשירה בישראל, שנאמר שפטים ושטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ׳.
2. שם כתוב: ׳מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים, הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ׳. ובסנהדרין (ז:) ׳ דבי נשיאה אוקמו דיינא דלא הוה גמיר, אמר ליה ליהודה בר נחמני מתורגמניה דריש לקיש: קום עליה באמורא. קם, גחין עליה, ולא אמר ליה ולא מידי. פתח ואמר: הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו. ועתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע ממעמידין, שנאמר וה׳ בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין (על הציבור) שאינו הגון - כאילו נוטע אשירה בישראל, שנאמר שפטים ושטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ׳. שכפי שהתורה מרמזת לדיין בעניין האשרה שהיא עבודה זרה, כן רמז חבקוק הנביא לדיין זה בדבריו על האלילים והפסלים. וראה מש״כ רבינו בשיר השירים (ו ה) על הכהן גדול בבית שני ׳שהוא חשוב למראה בלתי טעם וריח הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׳, וזה ממש כפי שמבאר עניין האשרה באמצע פרשת הדיינים בפרשת משפטים ודו״ק היטב. וראה עוד שיר השירים (ב יד-טו) על התלמידים שלא הגיעו להוראה ׳מתייהרים בלבוש של תלמיד חכם וכל רוח אין בקרבם׳.
(קי-קיא)נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי. שיש מן הרשעים בעמי שנראין כצדיקים [כדי] שאשימם עלי לדיינים1, [ואני] מִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי, שאמרת (דברים ט״ז:כ׳) ׳צדק צדק תרדוף׳ ושאמנה אנשים ושופטים צדיקים, והם הרשעים לא [רימוני, לפי] שנָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה, שאתה הֲעֵדוֹתָ בי לאמר (דברים ט״ז:כ״א) ׳לא תטע לך אשירה אצל מזבח ה׳ אלקיך׳, ׳שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה׳ (סנהדרין ז:) ש[היא] סוף סוף תיעבד עבודה זרה2, וכן סוף הדיין בלתי הגון לה[טות] כל העם הדרך3:
1. ששמו פח לי שאפול במוקש ואמנה אותם בחושבי שהם צדיקים.
2. מפרש טעם איסור נטיעת עץ סמוך למזבח, שלבסוף ייכשלו ויעבדו את אותו העץ.
3. ראה ערוך לנר בסנהדרין שם: ׳הדמיון הזה, דאיסור נטיעת אשרה הוא אפילו קודם שעבדה, וכן המעמיד דיין על הציבור אפילו אם עדיין לא דן שלא כראוי מ״מ הוי החטא משעת מינוי׳. והכוונה לרשע, ולא למי שאינו יודע הלכה, וראה שו״ת מהרי״ק (סי׳ קיז) ׳קרא דלא תטע מזהרינן שלא להעמיד דיין שאין הגון מפני רשעו כגון שהוא מקבל שוחד ורודף שלמונים, ואפילו חכם טובא כדואג ואחיתופל, דהיינו דאפקיה בלשון אשרה שהוא צומח לאשמועינן דאע״ג דאית ביה צורך להצמיח דעות ולחשוב מחשבות בבאור ההלכה אפילו הכי אנן מוזהרין שלא להעמידו דיין פן יטה משפט או יקח שוחד כיון שאינו הגון ולא ירא אלקים׳. ובשיר השירים (ו ה) על הכהן גדול בבית שני כתב רבינו ׳שהוא חשוב למראה בלתי טעם וריח הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׳, והוא עניין האשרה לפירוש רבינו שלכן נקבע איסור זה באמצע פרשת הדיינים בפרשת משפטים. וראה עוד מש״כ בשיר השירים (ב יד-טו) על התלמידים שלא הגיעו להוראה ש׳מתייהרים בלבוש של תלמיד חכם וכל רוח אין בקרבם׳.
פח – רשת הלוכד.
תעיתי – הסר מדרך הישר והולך בדרך אחר קרוי תועה.
נתנו – אף כי נתנו פח בדרכי מ״מ לא תעיתי מדרך פקודיך לעשות בהם נקם.
[פקודים:] נתנו רשעים פח לי – שרצו להעבירני מדרך הישר ע״י פח שהכינו בדרכי אבל מפקודיך לא תעיתי – כי הפקודים הם יציינו לו הדרך, כי במעשי הפקודים רצוף זכרון דרך החמלה והחסד והרחמים וכדומה, וע״י הפעולות יתוקנו דרכי הלב, ואי אפשר עוד שילכד בפח, וכמ״ש מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have inherited your testimonies forever; for they are the joy of my heart.
בל אנתחלת שואהדך אלי אלדהר, פאנהא סרור קלבי.
אבל לקחתי לעצמי את העדויות שלך לעולם לפי שהם ששון לבי.
נחלתי, אלא נחלתי. תרגם נחלתי ״אנתחלת״ לקחתיה לי לנחלה. עשיתיה נחלתי.
נחלתי – הטעם היא נחלתי שאשמח בה.
ועדותיך – הם הנפלאות שעשית שהעתיקו אבותי ואני אשמח כאילו אני עד הייתי בימים ההם.
THY TESTIMONIES HAVE I TAKEN AS A HERITAGE FOREVER. The meaning of have I taken as a heritage [… forever, for they are the rejoicing of my heart] is, “they are my heritage in which I will rejoice.” Thy testimonies refer to the wonders that God1 performed and that our fathers transmitted to us. [The psalmist says,] “I will rejoice in them as if I witnessed them in those days.”
1. Literally, “You.”
נחלתי עדותיך לעולם – לפיכך נחלתי מה שהעדתה עלי להיות מלך לעולם אני וזרעי.
כי ששון ל[בי]א – ואותם עדותיך היו ששון ליבי.
א. כתב היד קטוע כאן.
נחלתי עדותיך – כמו נחלה הם לי, כלומר שאני מתעסק בהם כאדם המוחזק בנחלתו.
לעולם – שלא אצא מהם שעה אחת שלא אחזיק בהם.
כי ששון לבי המה – כמו: פקודי י״י ישרים משמחי לב (תהלים י״ט:ט׳), ושם פירשנו העניין היטב.
נחלתי עדותיך. סיפור עצת יתרו ובחירת משה במינוי השופטים1:
1. שמשה בחר לשמוע לעצת יתרו ולמנות שופטים. ונראה שמפרש ׳נחלתי׳ – קיבלתי מצוות אלה בנחלה ממשה שמינה דיינים הגונים אנשי חיל כמבואר שם.
נחלתי – אני מחזיק לעולם בתורה והיא לי לנחלה כי המצות שבהם ישישו לבי.
[עדות:] נחלתי – וגם העדות שהם הספורים שבתורה שמעידים על דרכי ה׳, שמהם צומחים הפקודים, הם לי נחלה שנעשו קנין בנפשי לעולם, אחר שהם ששון לבי, שאשמח כשאראה בם דרכי ה׳ וישרו וטובו השגחתו וחמלתו על יראיו.
נחלתי – חשבתי לי לנחלה, כלומר דבר יקר הערך כנחלת אבות שאדם מוקיר יותר מקנין כספו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have inclined my heart to do your decrees forever, to the very end.
ומילת קלבי פעמלת רסומך אלי אלדהר אבדא, עלי את׳ר סמעי להא.
וגם הטיתי את הלב שלי לעשית החוקים שלך לעולם תמיד מיד אחרי ששמעתי אותם.
נטיתי, והטיתי את לבי ועשיתי חוקיך לעולם תכף ומיד לשמעי אותם. וכן תרגם ״עקב״ לעיל מ טז, ע, ד. קיט לג. אבל לעיל יט יב תרגם ״ג׳זא״ גמול, וראה שם.
לעולם עקב – על מעגלותיהם ועל נתיבותם.
forever on their paths On their paths and their roads.
עקב – טרצא.1
1. בלעז. וכן גם לעיל קי״ט:ל״ג.
נטיתי – פועל יוצא.
לעולם עקב – שהם עומדים לעולם.
או כי שכרם ותגמולם הוא לעולם.
I HAVE INCLINED MY HEART. Natiti (I have inclined) is a transitive verb.
FOREVER, AT EVERY STEP. Le’olam ekev (at every step) means, “Your statutes will last forever.”1 On the other hand, ekev (step) may refer to the reward and recompense for the observance of the statutes.2 The reward will be eternal.3
1. This interpretation renders ekev as “steps” or “path.” It renders le-olam ekev as, “they are on their paths forever.” See Rashi on this verse.
2. This interpretation renders ekev as “reward.” See Ibn Ezra on verse 33.
3. This interpretation renders le-olam ekev as “eternal reward.”
נטיתי לעשות חוקיך לעולם עקב – עקב טובה שעשית עמי, כמ[ו כן]א נטה לבי לעשות חוקיך לעולם.
א. כתב היד קטוע כאן.
נטיתי לבי – אם היה נוטה לדרכי העולם, אני הטתי אותו לעשות חוקיך – כלומר, שיהיה כל רצונו ומחשבתו לעשות חוקיך.
לעולם עקב – לעולם אעשה אותם עד סוף ימי. כמו שפירשנו: ואצרנה עקב (תהלים קי״ט:ל״ג).
נטיתי לבי לעשות חוקיך. באלה1 וזולתם2, לא כמצות אנשים מלומדה או לבקשת אוהב וריע, אבל לעולם עקב - לתכלית נצחי לרצון לפני אלקינו:
1. הנזכרים.
2. אם היה לבי נוטה לדרכי העולם, אני הטיתי אותו לעשות חקיך, כלומר שיהיה כל רצוני ומחשבתי לעשות חוקיך (רד״ק).
ואני נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ אף שאיני יודע הסברא בהם1, לְעוֹלָם עֵקֶב – בעבור אותו התכלית שהוא ׳לעולם׳ ונצחי, היינו לקיים רצונך יתברך:
1. מכיון שהם ׳חוקים׳ ואינו מבינם, היה צריך להטות את לבו נגד רצונו לקיימם.
עקב – ענין סוף כעקב שהוא סוף הגוף.
נטיתי לבי – מתענוגי הזמן.
לעולם עקב – עד עולם עד סוף ימי וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל י״ב:ב׳).
[חקים:] נטיתי לבי – וגם החקים שאין להם טעם ורחוקים מלהתקבל בלב,
נטיתי לבי עד שיהיה מוכן אליהם לעשותם מחפץ לב, עד שעקב רגלי הולך עליהם לעולם מרוב ההרגל במו.
לעולם עקב – כי שכרם לעולם, או נטיתי לבי לשמור חקיך לעולם ומתחלתם עד סופם, ועיין מה שכתבתי פסוק ל״ג.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(קיג)סֵעֲפִ֥יםשָׂנֵ֑אתִיוְֽתוֹרָתְךָ֥אָהָֽבְתִּי׃
I hate those that are of a double mind; but Your law I love.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
I hate those who think vain thoughts, but I have loved your Torah.
(קיג-קיד)סעפים שנאתי – אמר שלמה (משלי ח׳:י״ג) יראת ה׳ שנאת רע. כך הקב״ה שונא למי שהוא שונא דרך החיים והולך דרך הרע. א״ל דוד כל מה שאתה שונא אני שונא. לכך נאמר סעפים וגו׳. ומהו סעפים כל מי שפורש מדרכיו של הקב״ה. וכן הוא אומר (יחזקאל ל״א:ו׳) בסעפותיו קננו כל עוף השמים. רוצה לומר סעפים. וכן אליהו אמר (מלכים א י״ח:כ״א) עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים. אמר לא תאחזו החבל בשתי ראשים בחרו לכם היום למי תעבדון וגו׳. סעפים שנאתי אלו הם בני אדם שמחשבין יראת אלהים מתוך ייסוריהן ולא מאהבה וגם מי שפורש מדרכי האלהים והולך בדרכי בני אדם. אמר דוד לא עשיתי אני אותם לא באונס ולא ביראה אלא באהבה שנאמר ותורתך אהבתי. שנאתי מה ששנאת אהבתי מה שאהבת. בשר ודם פורש כתב גזרתו והכל עושין אותם אף על פי שעושין אותם אינם עושין אלא מיראה. אני איני כן אלא מאהבה של תורה אני עושה אותה. וכן הוא אומר מה אהבתי וגו׳. ובשביל שאהבתי אותה אל תניחני אלא סתרי ומגני אתה.
ושנית אלמראיין, ואחבבת תוראתך.
וגם שנאתי את החנפנים (המדברים אחת בפה ואחת בלב) ואת תורתך אהבתי.
סעפים, ״אלמראיין״ בשמוש בפי בני אדם נקרא כן בעל תככים, מי שאין תוכו כברו, חסר מצפון, המתראה לכאן ולכאן, פוסח על שתי הסעפים, ושמא נקראו סעפים מגזרת ״סעפים״ במלכים־א יח כא. אבל ״שעפים״ שבאיוב ד יג תרגם רבינו ״טיף״ והיא הדמות הנראית לאדם הפשוט בחלום הלילה, או לנביא בחזונו. ושם כ, ב תרגם ״שעפי״ ״כ׳ואטרי״ רעיונותי ומחשבותי. דומה ל״שרעף״ שתרגם לעיל צד יט ״אפכאר״ מחשבות ורעיונות. ולקמן קלט כג תרגם ״צ׳מירי״ מצפוני, תוכיותי.
סֵעֲפִֿים שנאתי – חושבי מחשבות און, כמו: לכן שעיפי ישיבוני (איוב כ׳:ב׳), על שתי הסעִיפִּים (מלכים א י״ח:כ״א). כשאתה קורא סעִפִּים הוא שם המחשבה, וכשאתה קורא סֵעֲפֿים נופל הלשון על החושבים אותה.
I hate those who harbor iniquitous thoughts Those who think thoughts of iniquity, like: "Therefore, my thoughts (סעפי) answer me" (Iyyov 20:2); "between two ideas (הסעפים)" (Melakhim I 18:21). When you read סְעִפִים, it concerns the thought, but when you read סֵעֲפִים, the language refers to those who think it.
סעיפים – בעל מחשבות, כמו: בסעפים מחזיונות (איוב ד׳:י״ג), כי אין לי להתעסק בשום מחשבת כי אם בתורתך.
סעפים – תואר כמו בעלי המחשבות, כמו: לכן שעיפי ישיבוני (איוב כ׳:ב׳).
או מגזרת מסעף פורה (ישעיהו י׳:ל״ג), ויהיה התואר יוצא, כמו: ושבח אני את המתים (קהלת ד׳:ב׳) והטעם משחיתים.
I HATE THEM THAT ARE OF A DOUBLE-MIND. Se’afim (a double-mind) is an adjective.1 It means, “people of thoughts.”2 Compare this to Therefore do my thoughts (se’ipai) give answer to me(Job 20:2).
On the other hand, se’afim might be related to the word me’sa’ef (shall lop) in shall lop the boughs(Isaiah 10:33). In this case, the adjective (se’afim) is active.3 It is like the word ve-sha’be’ach (I praise)4 in Wherefore I praised the dead (Eccl. 4:2). The meaning of se’afim is, “destroyers.”5
1. Ibn Ezra refers to descriptive nouns as “adjectives.”
2. People of evil thoughts, according to Radak on this topic.
3. Ibn Ezra refers to the present form as an “adjective.”
4. Ve-sha’be’ach is an active verb in the present, what Ibn Ezra calls an “adjective.”
5. According to this interpretation, the meaning of se’afim is, “destroyers.”
סעפים שנאתי – אותם שהיו בעלי מחשבות1 [שנאתי].א
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
א. כתב היד קטוע כאן.
סעפים שנאתי – פירשו אותו תואר, כלומר בעלי המחשבות הרעות.
ולפי דעתי שהוא שם ולא תואר, ופירושו: כל שאר המחשבות שנאתי, אבל תורתך אהבתי, וכל מחשבותי עליה.
(הקדמה) ס
(קיג)סעפים שנאתי. מחשבות הבלי הזמן1, וזה כי תורתך אהבתי:
1. ׳פירושו, כל שאר המחשבות שנאתי, אבל תורתך אהבתי וכל מחשבותי עליה׳ (רד״ק). ורש״י ובאע״ז פירשו ׳בעלי מחשבות׳.
סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי. אני שנאתי מחשבות הגופות1 כדי שאוכל לעשות כתורתך, כי הם למוקש למשכיל:
סעפים – כל המחשבות שנאתי אבל תורתך אהבתי וכל מחשבותי בה.
[תורה:] סעפים – נגד מ״ש למעלה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, שאינו משיח בשום דבר רק בדברי תורה, מוסיף שגם לא יחשוב בשום מחשבה רק מחשבת התורה, שע״י אהבתו אותה כל מחשבתו וסעיפיו בה, ושנא להעלות בלבו מחשבת זולתה.
סעפים – שם כדברי רד״ק, ובנקודה זרה שהראוי סְעִפִּים, וענינו כאן מחשבות הבל המסתעפות זו מזו, וזהו המפנה לבו לבטלה שאמרו רז״ל שמתחייב בנפשו (אבות פרק ג׳ משנה ד׳).
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
דבר אחר: סתרי ומגני אתה וגו׳ – לאיזה דבר שאמרת לאברהם (בראשית ט״ו:א׳) אל תירא אברם אנכי מגן לך וגו׳. וכן הוא אומר (שמואל ב כ״ב:ל״ו) ותתן לי מגן ישעך. ולא לעצמי אלא לכל מי שבוטח בך. וכן הוא אומר (שם ל״א) מגן הוא לכל החוסים בו. לכך נאמר סתרי ומגני אתה וגו׳.
אנת סתרי ותרסי, וקד צברת לאמרך.
הרי אתה סתרי ומגני וכבר המתנתי בסבלנות על פקודתך.
סתרי ומגיני אתה – שלא ישחיתוני.
THOU ART MY COVERT AND MY SHIELD. So that my enemies do not destroy me.
אומגיני אתה, לפיכך לדבריך יחלתי – מה שדיברת עלי באותו דיבור יחלתי.
א. אפשר שכתב היד קטוע כאן וחסרה שורה שלמה, אך קשה לדעת.
סתרי – שלא ירעו לי החושבים להרע לי.
לדברך – והיא הבטחתך, יחלתי, ואתה תצילני מהם.
או פירש לדברך – לתורתך, כי השומר אותה לא יבואהו רע.
(קיד-קטו)סתרי ומגיני אתה. ובהיותך ׳סתרי׳ - ממקרי הזמן ו׳מגיני׳ - מן הרשעים [לימים ראשונים]1, לדברך יחלתי - עתה בגלות, שתאמר סורו ממני מרעים, אל תמנעו את עבדי מעבודתי2, ובזה ואצרה מצוות אלהי:
1. כנראה מחמת הצנזורא, יל״ע כת״י.
2. דברך׳ שאני מייחל לו הוא שתאמר זאת. וה׳ יאמר ׳סורו ממני׳, כי הם מפריעים מלעבוד אותי, כאילו מרעים לו.
(קיד-קטו) ולכן סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי, שאותו ׳דברך׳ יאמר, סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת אֱלֹהָי1:
1. ׳לדברך יחלתי – עתה בגלות, שתאמר סורו ממני מרעים, אל תמנעו את עבדי מעבודתי, ובזה ואצרה מצוות אלהי׳ (נדפס).
לדברך יחלתי – כן הוא בספרים כ״י.
סתרי – אתה לי למסתר ולמגן כי אקוה לדברך אשר הבטחתני על זה.
[דברים:] סתרי ומגני אתה – ר״ל אני איני מתירא מן המריעים, כי אתה סתרי שמסתיר אותי מפניהם לבל יראוני, וגם אם יקרבו אלי אתה מגן לי מפניהם, וחוץ מזה לדבריך יחלתי שהבטחתני לשמרי ולהצילי, וא״כ איני מתירא מפני סכנת גופי, רק אני אומר.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Turn from me, evildoers; and I will keep the commandments of my God.
סורו ממני מרעים וגו׳ – זה דואג ואחיתופל שהיה אומר להם מה אתם דוחפים לי הניחו לי שעה אחת שאשב ואעסוק בתורה. וכן הוא אומר לשאול (שמואל א כ״ו:י״ט) ועתה ישמע נא אדוני את דברי עבדך וגו׳ כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהים אחרים. וכי אלהים אחרים היה עובד אלא אמר דוד בשביל שרדפוני ואיני עוסק בתורה כאלו אלהים אחרים אני עובד. לכך נאמר סורו ממני מרעים וגו׳.
וקלת זולוא עני יא אשראר, חתי אחפט׳ וצאיא רבי.
ובקשתי. רשעים! תלכו מעלי כדי שאשמור מצוות אלוהי.
סורו, ואמרתי סורו ממני רשעים למען אשמר מצות אלהי.
סורו – כן אומר לסעפים.
DEPART FROM ME. Thus shall I say to the se’afim (them that are of a double-mind) (verse 113).
סורו ממני – יהי רצון, יהי רצון שיסורו ממני מריעים.
ואצרה מצות אלהי – שאיני יכול לקיים עתה כל מצותיו.
סורו ממני – אל תטרידוני, והניחוני שאצרה מצות אלהי.
Support me by your word, and I will live; and do not disappoint me because of my trust.
סמכני כאמרתך וגו׳ – באיזו אמירה כשם שאמרת (תהלים קמ״ה:י״ד) סומך ה׳ לכל הנופלים. וכן הוא אומר (שם ל״ז:כ״ד) כי יפול לא יוטל כי ה׳ סומך ידו. אמרתי שאתה סומך סמכני כאמרתך וגו׳. שברתי שאעשה את התורה תן לי חיים ואני עושה את התורה ואיני מתבייש.
פאסנדני בועדך פאחיא, ולא תכ׳יבני מן רג׳אי.
ואם כך תסמוך אותי [קשור עם הפסוק הקודם] תסמוך אותי כפי שאמרת ואני אחיה ואל תאכזב אותי מהתקוה שלי.
סמכני, סמכני בהבטחתך שאחיה ואל תאכזבני מתקותי.
סמכני – אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא י״ח:ה׳), על כן: אחיה.
UPHOLD ME ACCORDING UNTO THY WORD. Thy word refers to Ye shall … keep My statutes … which if a man do, he shall live by them(Lev. 18:5). Hence, that I may live follows Thy word.
לכך סמכיני באמרתך ואחיה – מפני אבשלום וסיעתו.
ואל תביישיני מסיברי – שלא אתבייש מן השבר שיש לי עליך.
סמכני כאמרתך – שהבטחתני.
ואחיה – ולא אמות ביד מריעים.
ואל תבישני משברי – שסברתי אליך שתושיעני מהם.
או פירושו: כאמרתך שאמרת: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא י״ח:ה׳), ואני עושה אותם, ובעשותם שברי – שלא ישלטו בי המריעים.
סמכני כאמרתך. שאמרת (בראשית כח טו) ׳כי לא אעזבך׳1: ואחיה. לחיי עולם: ואל תבישני. אל נא יגרום החטא היפך זה2:
1. ׳שבימי הגלות לא אעזבך, כאמרו אף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, עד אשר אם עשיתי. בעוד שלא עשיתי זה שאמרתי לך עתה באמרי ופרצת׳ (לשון רבינו שם).
2. ואל תבישני משברי שׁשִׂבַּרְתִּי אליך שתושיעני מהם (רד״ק), שמיד אחרי הבטחת ׳כי לא אעזבך׳ אמר יעקב ׳אם יהיה אלקים עמדי׳, כתב הרמב״ן ׳וטעם התנאי, שלא יגרום החטא. וכך אמרו בבראשית רבה (עו ב) רב הונא בשם ר׳ אחא, הנה אנכי עמך, וכתיב אם יהיה אלהים עמדי, אלא מכאן שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה׳.
סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה. שאמרת (ויקרא כ״ו:מ״ד) ׳ואף גם זאת בהיותם וגו׳ לא מאסתים ולא געלתים לכלותם׳1: וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי. שמא יגרום החטא2:
1. בנדפס הביא את ההבטחה ׳כי לא אעזבך׳ (בראשית כ״ח:ט״ו), ובפירוש רבינו שם השווה לפסוק המובא כאן.
2. אחרי הבטחת ׳כי לא אעזבך׳, אמר יעקב ׳אם יהיה אלקים עמדי׳, ופירש הרמב״ן ׳וטעם התנאי, שלא יגרום החטא׳.
משברי – ענין תוחלת ותקוה כמו שברו על ה׳ (תהלים קמ״ו:ה׳).
סמכני – סמוך אותי בהבטחתך שאחיה ואל תבייש אותי מן חקותי כי המקוה לדבר מה ונמנע ממנו תחשב לו לבושה.
[אמרות:] סמכני – לכן אבקש סמכני כאמרתך ואחיה – חוץ ממה שאחיה אל תבישני משברי – שתקותי היא לעשות מצות ומע״ט ולא אחיה חיי הבטלה, שזה לא יחשב אצלי לחיים ואבוש משברי ותקותי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Help me and I will be redeemed; and I will be happy in your Torah1 always.
1. Torah: decrees.
סעדני ואושעה וגו׳ – כך אמר דוד יסעדני שיהא בי כח לעמוד בייסורין שאתה מביא עלי בשביל שתושיעני. הלכתי לשנות פרק א׳ ולא היה בי כח סעדני. אם אבוא לידי מצוה ולא הייתי יכול לעשותה סעדני ואושעה. וכן הוא אומר (תהלים י״ח:ל״ו) וימינך תסעדני. מכאן אתה למד שאין הקב״ה מושיע לישראל אלא על שעוסקים בתורה. לכך נאמר סעדני ואושעה.
פארפדני חתי אגאת׳, ואקרר ברסומך דאימא.
ולכן תתמוך אותי (כדי שלא אתאכזב וכו׳) [קשור עם הפסוק הקודם] כדי שאני אושע ואני אהיה שליו בחוקיך תמיד.
דבר אחר: ואשעה לשון ספור ושינון, כדמתרגמינן ולשנינה ולשועין.
and I shall constantly engage in Your statutes Heb. ואשעה, and I shall engage, like: "and let them not engage (ישעו) in useless things" (Shemot 5:9). Another explanation: [It is] an expression of telling and reciting, as we translate: "and a recitation (ולשועין)" (Devarim 28:37).
ואושעה – כמו: ואשעה.
סעדני ואשעה – תרגם אספר.
והנכון בעיני: מגזרת שעשועים (משלי ח׳:ל׳) ונכפלה המלה, כמו: תשגשגי (ישעיהו י״ז:י״א), ועי״ן היתה ראויה להיות בפתח קטן.1 אולי נקמצה בעבור אות הגרון.
1. כלומר בסגול.
AND I WILL OCCUPY MYSELF. The Targum renders ve-esh’ah (and I will occupy myself) 1 as “I will relate.”2 However, in my opinion, it is related to the word sha’ashu’im (darling) (Jer. 31:19).3Sha’ashu’im is a doubled word.4 It is like tesagsegi (thou didst make it to grow) (Isaiah 17:11).5 The ayin of ve-esh’ah should have been vocalized with a segol.6 It is possible that it was vocalized with a kamatz because the ayin is a vowel letter.
1. This explanation renders ve-esh’ah (and I will occupy myself) as “I will relate,” for Targum Onkelos to Gen. 24:66 translates va-yesapper (told) into the Aramaic ve-ishta’e. It can do so because Hebrew and Aramaic are related.
2. This interpretation renders our verse, “Support Thou me and I shall be saved, and I will relate Thy statutes continually.”
3. This interpretation renders our verse, “Support Thou me and I shall be saved, and I will delight in Thy statutes continually.”
4. The root letters shin and ayin appear twice in sha’ashu’im.
5. Here, too, two root letters (sin, gimel) are doubled.
6. The word should have read esh’eh, for this is how words of this root are vocalized. Consider evneh, eshgeh, efneh.
1. שני הפירושים נמצאים ברש״י אך בסדר ההפוך, ואפשר שהוא שאב גם מרש״י שמות ה׳:ט׳: ״ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכ׳ נזבח׳. ודומ׳ לו ואשעה בחקיך תמיד (תהלים קי״ט:קי״ז), למשל ולשנינה (דברים כ״ח:ל״ז), ולשועין, ויספר (בראשית כ״ד:ס״ו), ואישתעי״. המיוחס לרשב״ם כאן רק כותב ״כ׳ ואשעה״.
סעדני – שאם תסמכני ותושיעני מידם לא יהיה דבר שיטרידוני.
ואשעה בחקיך תמיד – ואשעה – תרגום: ואספר – ואשתעי, וקמץ העי״ן במקום סגול.
או הוא מעניין: תורתך שעשועי (תהלים קי״ט:ע״ז), כי גם הוא שרשו שעה, אלא שכפלו לו הפ״א והעי״ן.
סעדני. בקיבוץ גלויות: ואיוושעה. משעבוד מלכויות: ואשעה בחוקיך. הנמאסים בעיני האומות1:
1. שלא יעכבו אותי האומות מזה. ואולי מפרש ׳ואשעה׳ לשון שעשוע (ראה רד״ק ואבע״ז).
סְעָדֵנִי. בגלות1, וְאִוָּשֵׁעָה אחר כך, וכן אֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד מבלי עיכוב:
1. בנדפס פירש בקיבוץ גלויות.
ואשעה – אין דגש בשי״ן.
בחקיך – הבי״ת דגושה וי״ס רפה.
ואשעה – ענין ספור כי ויספר תרגומו ואשתעי וכן ונשתעה ונראה יחדו (ישעיהו מ״א:כ״ג).
ואושעה לגמרי, באופן שאשעה בחקיך תמיד – ע״י שלא אהיה טרוד במלחמה, ולא לבד במצות כי גם בחקים שאין להם טעם, וגם החקים כוללים דרכי תורה שבע״פ ומדרשות חכמים בהם אשעה לחקור בם תמיד.
ואשעה – ואשתעשע.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You have subdued all who went astray from your decrees; for their deceit is a lie.
סלית כל שוגים מחקיך וגו׳ – מהו סלית כל שוגים החוטאים בא דואג ולמד את התורה ולא עשה אותה וחלפת אותו. בא אחיתופל מעלה פנים ולמד את התורה ולא קיימה וחלפת אותו. למה היו דומין דואג ואחיתופל לבית מלא תבן לאחר ימים פנה בעל הבית וטחו בטיט אף על פי שטחו בטיט חורין מלאים תבן נפל הטיט התחיל התבן יוצא מן החורין. כך היו גם אלו באו ולמדו כל דקדוקי תורה ולבבם מלא הוללות. לכך נאמר סלית כל שוגים מחקיך. כי שקר תרמיתם. מהו כי שקר תרמיתם כשבאו ולמדו את התורה בשקר וברמיות למדוה. לכך נאמר כי שקר תרמיתם.
ולמא אג׳תחת כל אלגאלטין ען רסומך, לאן באלבאטל ארבהם.
וכאשר כבשת (נ״א: הכנעת) את כל השוגים מהתורה לפי שהשוא הוא המטרה שלהם.
סלית, וכאשר ההשמות כל השונים מחקיך. כאן תרגם סלית ״אג׳חדת״ השמדת, אך באיכה א טו תרגם סלה כל אבירי ״נג׳ל״ הגלה, פנה.
סלית – מהבניין הקל כמו הכבד: סלה כל אבירי (איכה א׳:ט״ו). והטעם סעדני ואחיה כי ראיתי שסלית הרשעים שבמרמה היו אומרים שהם שוגים.
THOU HAST TRAMPLED. Salita (Thou hast trampled) is a kal. It has the same meaning as the word sillah (trampled),1 which is a pi’el. Compare this to The Lord hath trampled (sillah) all my mighty men(Lam. 1:15).
The following is the meaning of our verse: “Support Thou me (verse 117) so that I may live, for I have seen that You trample the wicked who deceitfully claim that they sinned in error.”2
1. Translated according to Ibn Ezra See Radak on this verse. Also see Ibn Ezra on Lam. 1:15.
2. See Radak: “When their sin is revealed to people, they claim that they erred.”
סלית כל שוגים – סילה כל אביריי (איכה א׳:ט״ו), והוא לשון דריכת המסילה,1 כלומר דרכת עליהם, כמו: על המסילה.
כי שקר תרמיתם – כל מרמה שלהם אינו אלא שקר.
1. בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
סלית – ענינו כענין הפועל הכבד, כמו: סלה כל אבירי (איכה א׳:ט״ו), עניין הדריכה והרמיסה, והוא עבר במקום עתיד.
אמר דרך בקשה: תרמוס כל שוגים מחוקיך כי שקר תרמיתם – כי הם מכסים עצמם ומראים שהם טובים והם רעים. והנה תרמיתם נגלתה, נמצא דרכם שקר.
ואמר שוגים – כי כשיראה עונם לבני אדם, יאמרו כי שוגים היו.
כי אמנם כבר סלית ורמסת1 בחורבן הבית כל שוגים מחקיך - שהם הצבועים שמראים להמון שהם שומרי חוקיך, וזה להתייהר, ולבם בל עמך: כי שקר תרמיתם. להטעות את ההמון שיכבדו אותם2:
1. סלית - רמסת נתתם למרמס (רש״י).
2. ׳כי שקר תרמיתם, כי הם מכסים עצמם, ומראים שהם טובים, והם רעים׳ (רד״ק). בשיעורים מבואר שהכוונה לשבעה כתות שמנו חכמים בסוטה (כב:), שהם הצובעים כמבואר מהמשך הסוגיא שם: ת״ר, שבעה פרושין הן: פרוש שיכמי, פרוש נקפי, פרוש קיזאי, פרוש מדוכיא, פרוש מה חובתי ואעשנה, פרוש מאהבה, פרוש מיראה. פרוש שיכמי - זה העושה מעשה שכם. פרוש נקפי - זה המנקיף את רגליו. פרוש קיזאי - א״ר נחמן בר יצחק: זה המקיז דם לכתלים. פרוש מדוכיא - אמר רבה בר שילא: דמשפע כי מדוכיא. פרוש מה חובתי ואעשנה - הא מעליותא היא! אלא, דאמר מה חובתי תו ואעשנה. פרוש מאהבה, פרוש מיראה - אמרו ליה אביי ורבא לתנא: לא תיתני פרוש מאהבה פרוש מיראה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי׳ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אמר רב נחמן בר יצחק: דמטמרא מטמרא, ודמגליא מגליא, בי דינא רבה ליתפרע מהני דחפו גונדי. אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס׳. ורבינו כותב כאן דבר נפלא, שבחורבן בית שני פסקו מישראל כל הכתות האלו [ראה עם סגולה בזה].
יאמר, סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, שהם אותם שבעה מיני פרושים שמנו חכמים (סוטה כב:), לפי ששֶׁקֶר תַּרְמִיתָם1. וקראם ׳שוגים׳, לפי שהם מאמינים לזכות לחיי עולם בשביל אותם ההכאות, ובזה הם ׳שוגים׳.
1. בסוטה שם: ׳ת״ר, שבעה פרושין הן, פרוש שיכמי, פרוש נקפי, פרוש קיזאי, פרוש מדוכיא, פרוש מה חובתי ואעשנה, פרוש מאהבה, פרוש מיראה. פרוש שיכמי – זה העושה מעשה שכם. פרוש נקפי – זה המנקיף את רגליו. פרוש קיזאי – א״ר נחמן בר יצחק, זה המקיז דם לכתלים. פרוש מדוכיא – אמר רבה בר שילא, דמשפע כי מדוכיא. פרוש מה חובתי ואעשנה – הא מעליותא היא, אלא דאמר מה חובתי תו ואעשנה וכו׳, אמר לה ינאי מלכא לדביתיה, אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס׳. וכאן מעיר רבינו שבחורבן בית שני פסקו מישראל כל הכתות האלו. ובפירוש אבות (פ״ד מי״א) כתב: ׳כאשר ראה זה החכם בימיו מיני כתות של פרושים וצבועים וצדוקים, ומהם פרוש נוקפי ופרוש שכמי וזולתם שסיפרו וביארו ז״ל, ולא היה כוח ביד חכמי הדור לבטלם והיו מצטערים על זה, אמר שאין להצטער מאד על זה, כי אמנם הכתות הנעשות שלא לשם שמים תכלינה מאליהן, כאמרם ז״ל הנח להם לרשעים והם כלים מאליהם׳.
2. כ״כ אבע״ז. ובנדפס: ׳סלית ורמסת בחורבן הבית כל שוגים מחקיך – שהם הצבועים שמראים להמון שהם שומרי חוקיך, וזה להתייהר, ולבם בל עמך, כי שקר תרמיתם – להטעות את ההמון שיכבדו אותם׳.
[חקים:] סלית ודרכת את כל שוגים מחקיך – (גדר השגיאה היא הטעות העיוני) ר״ל שאינם מקיימים חקיך מפני שטועים בעיונם, שע״י סברתם אין לעשות את החקים, (או שכופרים במדרשות תורה שבע״פ ע״י עיונם), כי שקר תרמיתם – התרמית הזה שהם מרמים ע״י חקירותיהם וסברותיהם הוא שקר.
סלית – מלשון סלה כל אבירי (איכה א׳:ט״ו) ואולי בכונה נקדוהו שם פִעֵל וכאן קל, להורות גודל הרמיסה או פחיתותה.
כי שקר תרמיתם – מה שרוצים לרמות בו אחרים להשגותם גם הם מחקיך אתה מגלה אותו ומראהו כי שקר הוא ובזה תשפיל המדיחים. או נאמר ששקר נרדף לשוא, כי לשוא קוו לרמות בדבריהם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You have terminated all the unfit, you have frustrated all the wicked of the earth; because of this, I have loved your testimonies.
סיגים השבת כל רשעי ארץ – מהו סיגים השבת. האשכול הזה כל זמן שיש בו ענבים הוא נתון ביד אדם. אכל הענבים עושה סוגים והנשאר משליכו לארץ. כך אלו. הכל סג יחדו נאלחו. לכך נאמר סיגים השבת וגו׳.
והשבתת את כל רשעי הארץ כמו שמבטלים את הסיגים (פסולת המתכות) [ששורפים אותם] (כלומר הסרת אותם מקרבינו] לכן אני אוהב את תורתך.
סיגים, והשבת כל רשעי הארץ כסיגים לפיכך אהבתי עדותיך. כלומר כדרך שהצורף מפריד את הסיגים ומסלקם מהזהב והכסף.
סיגים – רשעים.
[ע״א: סיגים – שמרים.]א
א. ביאור זה נוסף בגיליון.
סגים – חסר כ״ף.
כל רשעי ארץ – הקדמונים כאשר כתוב בעדותיך.
LIKE DROSS. The word sigim (dross) is missing a kaf.1
[THOU PUTTEST AWAY ALL THE WICKED OF THE EARTH.] You put away all the wicked who lived in early times, as it is written in Your testimonies.2
1. Our verse literally reads Dross (sigim) Thou puttest away all the wicked of the earth. Ibn Ezra suggests that it be read as if it were written “Like dross (ke-sigim) Thou puttest away all the wicked of the earth.”
2. The Torah tells us that God punished the wicked.
סיגים השבת – ומי הם הסיגים, כל רישעי ארץ.
סיגים השבת כל רשעי ארץ – הנה כמה פעמים ראיתי כי עשית נקמה ברשעים, והם הסיגים, כמו שאמרת: ואצרוף כבור סיגיך (ישעיהו א׳:כ״ה). והם אותם שזכר כי שקר תרמיתם, שהם מרמים העולם, והם רעים לעולם יותר מן הרשעים המגולים, כי מאותם ישמר האדם את עצמו, ומאלה אין אדם נשמר. ואתה תביאם לידי גלוי ותשביתם מן העולם.
ובאומרו כל – אינו דוקא, כמו: וכל הארץ באו מצרים (בראשית מ״א:נ״ז).
לכן אהבתי עדותיך – כי הם מנקים את האדם מכל סיג, והם מורים שיהיה האדם שלם, תוכו כברו. לפיכך אהבתי אותם ודבקתי בהם.
סיגים השבת.1 במבול ובמהפכת סדום וזולתם2, ובאלה הודעת ׳כי לא אל חפץ רשע אתה׳ (לעיל ה ה): לכן אהבתי עדותיך. שהעידות בדורות הבאים והתרית בם בסַפרך אלה בתורתך3:
1. השבת - ענין ביטול.
2. ׳כמו הסיגים אשר נשרפים המה בכור הצורף כן השבת מן העולם כל הרשעים׳ (מצודות).
3. כ״כ אבע״ז ׳כל רשעי ארץ - הקדמונים כאשר כתוב בעדותיך׳. והרד״ק כתב ׳ סגים השבת כל רשעי ארץ. הנה כמה פעמים ראיתי שעשית נקמה ברשעים, והם הַסִּיגִים, כמו שאמר (ישעיה א, כה): ואצרוף כבור סיגיך׳.
אתה סִגִים הִשְׁבַּתָּ כָל רִשְׁעֵי אָרֶץ, פעמים רבות ׳השבת הסיגים׳, כמו בדור המבול ובסדום, לָכֵן אָהַבְתִּי עֵדֹתֶיךָ, שאתה לא כתבת בתורתך אלה הסיפורים רק כדי שאשמע ואירא, ובעבור יהיו לי לעדה שאם אעשה כמעשיהם – יארע לי ח״ו כמוהם:
סגים – במקצת מדוייקים חסר יו״ד קדמאה ומסורת משלי ריש סימן כ״ה מסייעת להו.
סיגים – כסיגים והוא פסולת הכסף.
השבת – ענין ביטול.
סיגים – כמו הסיגים אשר נשרפים המה בכור הצורף כן השבת מן העולם כל הרשעים ולכן בראותי מפלתם אהבתי עדותיך.
[עדות:] סיגים השבת הרשעים כל רשעי הארץ הם דומים כסיגים, שצריך להוציא אותם מן הכסף, וכן השבת אותם כמשחית הסיג ע״י האש המצרף,
לכן ע״י שאתה מכלה את הרשעים אהבתי עדותיך – שהם מעידים שה׳ עושה משפט ברשעים וישוב מצרף ומטהר כסף, וכן לכן
סיגים – הרשעים הם בקרב הצדיקים כסיגים בתוך זהב וכסף, ואתה צורף בני אדם ומסיר הסיגים, ע״כ יראתי לעצמי פן אחשב כסיג ואושבת, ואהבתי עדתיך. ודבר זר הוא שיבא מלת לכן עם העבר כי משפטו עם העתיד, רק כאן אהבתי ענינו לשון הווה, שהוא עבר ועתיד יחד.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
bristles Heb. סמר, like: "it made the hair of my flesh stand on end (מסמר)" (Iyyov 4:15), as a person whose hair stands on end, harizer in Old French, se herisser in modern French, to bristle.
and I dread Your judgments The retribution for Your decrees.
סמר – כאשר אזכיר המשפטים שעשית ברשעי ארץ אז יאחזני פחד ואירא לעבור פיך.
MY FLESH SHUDDERETH. I am seized by fear when I recall the judgments which You executed upon the wicked of the earth. As a result, I fear to violate Your word.
סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי – שהרבה קשים הם לסבול.
סמר מפחדך בשרי – כי אותם הרשעים לא יפחדו ממך, שאתה רואה צפון לבם והם אומרים: אין י״י רואה אותנו (יחזקאל ח׳:י״ב). אבל אני מפחד ממך, שסמר מפחדך בשרי.
וממשפטיך יראתי – שתשפטני לפי מעשי, לפיכך אני נזהר שלא לעבור מצותיך, כי ירא אני ממך פן תענישני כי ידעתי כי אתה רואה אותי ויודע מעשי. וזהו: את י״י אלהיך תירא (דברים ו׳:י״ג), שיניח האדם העבירות ליראת האל שצוה עליהם, לא לדבר אחר. ואמר: בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות כ׳:ט״ז).
ופירוש סמר – כמו: תסמר שערות בשרי (איוב ד׳:ט״ו), כי האדם המפחד מאד יעמדו שערותיו כמו מסמורים, וכן בשרו.
אמנם בגלות, סמר מפחדך בשרי - מגזירות האומות שהמשלת עלי1: וממשפטיך יראתי. באמרך (דברים כח סה) ׳ובגוים ההם לא תרגיע׳, ולא יכולתי לפנות אל קיום חוקיך כראוי:
1. לכן מייחס פחדם אל ה׳, ׳פחדך׳.
סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי. שציוית לאומות עלי: וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. שאם אחטא, תהיה נפרע ממני כדרכך עם עוברי רצונך:
I have practiced justice and righteousness; do not abandon me to my oppressors.
עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי – אמר ישעיהו (ישעיהו א׳:כ״ז) ציון במשפט תפדה וגו׳. אמר הקב״ה אם עשו ישראל משפט וצדקה מיד נגאלין. ולא עוד אלא שאני פורע משונאיהם שנאמר ציון במשפט תפדה. מה כתיב אחריו (שם כ״ח) ושבר פושעים וחטאים וגו׳. וכן אמר דוד במשפט הם נפדים גם אני עשיתי משפט וצדק. וכן הוא אומר (שם נ״ו:א׳) שמרו משפט ועשו צדקה וגו׳. כך אמרו ישראל ולא עשינו ערבותינו כאברהם אבינו שנאמר (בראשית י״ח:י״ט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו׳. עשינו ערבותינו עשה גם אתה את שלך.
וכמא עמלת באלחכם ואלעדל, פלא תסלמני לגאשמי.
וכפי שעשיתי לפי המשפט והצדק אם כך אל תמסור אותי לעושקים שלי.
עשיתי, וכשם שפעלתי כמשפט וצדק לכן אל תמסרני בידי עושקי.
עשיתי – אני לא הייתי עושק רק עושה צדק ואתה אל תניחני לעושקי.
I HAVE DONE JUSTICE … LEAVE ME NOT TO MINE OPPRESSORS. I did not oppress people. I acted righteously. O, God, do not leave me to my oppressors.
עשיתי משפט וצדק – כשהייתי מלך לאחר מיתת שאול, דכתיב: ויהי דוד עושה משפט וצדקה (שמואל ב ח׳:ט״ו). לפיכך אל תניחני לעשקי.
עשיתי משפט וצדק – ולא עשקתי אדם, גם אתה בל תניחני לעשקי – כלומר אל תניחני בידם.
(הקדמה) ע
(קכא)עשיתי משפט וצדק. והנה, קודם הגלות ׳עשיתי משפט וצדק׳ אני וצדיקי הדורות, עתה בל תניחני לעושקי בגלות1, המונעים אותי מזה2:
1. אל תעזוב אותי להיות נמסר ביד עושקי.
2. מלעשות משפט וצדק. כלומר, בזכות זה שכאשר היה ביכולתי לעשות עשיתי, תזכני גם עתה שאוכל לעשות.
מכאן יתחיל להתפלל ולחלות פני ה׳ שיקבץ גלויותינו.
ואמר, בשביל שעָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק – בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:
עשיתי משפט צדק – כל קריא צדק ומשפט בר מן חד חילוף משפט וצדק.
לעושקי – מלשון עושק וגזל.
בל תניחני – בל תעזוב אותי להיות נמסר ביד עושקי.
[משפט:] עשיתי משפט וצדק – ודרך ה׳ לשלם מדה כנגד מדה, וא״כ אל תניחני לעושקי כי צריך גם אתה לעשות לי משפט נגד העושקים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Delight your servant with goodness; do not let the malicious oppress me.
ערוב עבדך לטוב – מהו ערוב עבדך וגו׳ שלא ארד לגיהנם אם אין את ערבני מי יוכל לערבני. וכן חזקיה אמר (ישעיהו ל״ח:י״ד) כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה וגו׳ ה׳ עשקה לי ערבני. וכן איוב אמר (איוב י״ז:ג׳) שימה נא ערבני עמך וכו׳. אמר איוב אלו היה ממון או כסף או זהב או מרגליות הייתי ערב הזהב ההוא אבל הנפש מי יוכל לערבני ומי נותן נפשו תחת נפש חבירו מי יוכל לערבני אם אין את ערבני מי יוכל לערבני. לכך נאמר ערוב עבדך לטוב וגו׳ שאעשה רצונך והבא עלי את הטובה ואל יעשקוני זדים.
ואקבל עבדך אלי אדב אלכ׳יר, ולא יגשמני אלואקחין.
ותקבל את עבדך שהשתדל אל הטוב ולא יעשקו אותי החצופים.
ערב, והאר את פניך אל עבדך בפנותו אל המוסר וההתנהגות הטובה. תרגם ערב ״אקבל״ הארת פנים וקבול, וכן תרגם לקמן קמא ב מנחת ערב ״מקבולה״ וראה בפירושו שם וכן תרגם בישעיה לח יד ערבני ״פאקבלני״.
ערוב עבדך – לשון הצלה גרנטיש בלעז, היה ערב בשבילי לנגד הרעה [כלומר היה ערב שאשמור פקודיך.]
Be surety Heb. ערב, garantis in French, to vouch for. Be a guarantor for me against the evil (i.e., be a guarantor that I keep Your precepts).
ערוב – כדרך אנכי אערבנו (בראשית מ״ג:ט׳) דרך משל שייטב לבו.
BE SURETY1 FOR THY SERVANT. Compare this to I will be surety (e’ervennu) for him(Gen. 43:9).2 This was said figuratively,3so that his heart would be in a happy state.4
1. Hebrew, arov.
2. In other words, arov means, “be a surety.” The word can also mean, “make sweet.” Hence Ibn Ezra’s comment.
3. By the psalmist, for a surety acts on behalf of a third party.
4. What the psalmist meant by be a surety for Thy servant is, promise me that things shall be well with me, for one acts as a security only if certain that things will work out well. If he does otherwise, he puts himself in danger of suffering a loss.
ערוב עבדך לטוב – תהיה לי ערב לטוב, תהיה לי ערב לטובה. ומה היא הטובה, שלא יעשקוני זדים.
עניין אחר: ערוב – לשון וערבה לי״י מנחת יהודה (מלאכי ג׳:ד׳). אהיה ערב לפניך לטובה שלא יעשקוני זדים.
ערוב עבדך לטוב – כמו: וערבה לי״י מנחת יהודה (מלאכי ג׳:ד׳), וערבה שנתך (משלי ג׳:כ״ד), אבל זה פעל יוצא, כלומר היטיב והכשר עבדך לטוב, שלא יעשקוני זדים. ועל הדרך הזה: י״י עשקה לי ערבני (ישעיהו ל״ח:י״ד) – עשקה לי מחלתי, ואתה ערבני לטוב שלא יעשקוני עוד.
ערוב עבדך לטוב. וגם אם איני ראוי לזה, ערבני עם צדיקי הדור1, ואזכה עמהם לקיבוץ גלויות, בל יעשקוני זדים - גוג ומגוג הבאים לשלול שלל גדול2:
1. לשון תערובת, ולא לשון ערבות. וראה ישמח ישראל בכמה מקומות מה שהביא וביאר בדברי רבינו. [יש לעשות חיפוש באורות ישמח ישראל].
2. בנבואת יחזקאל על גוג ומגוג (לח יא-יב) ׳ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם, לשלול שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׳. ועושק הוא גניבת ממון, וביקש שאחרי קיבוץ גלויות, שאז ניבא יחזקאל שיעלו גוג ומגוג לשול שלל, ׳אך יעשקוני זדים׳, לא יעשקו אותי גוג ומגוג.
עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב. [שאף] שאני לא אהיה מן השרידים המובחרים1, אפילו הכי ׳ערוב עבדך׳ עמהם הקדושים ׳לטוב׳, ואַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים, שלא אספה בעון ה׳זדים׳2:
1. ע״פ יואל (ג ה) ׳והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר ה׳ ובשרידים אשר ה׳ קורא׳.
2. בנדפס: ׳גם אם איני ראוי לזה, ערבני עם צדיקי הדור ואזכה עמהם לקיבוץ גלויות, בל יעשקוני זדים – גוג ומגוג הבאים לשלול שלל גדול׳.
ערב עבדך – כל אלפא ביתא אית בכל פסוק חד מן עשר לישני אלין. אמירה. דבור. עדות. דרך משפט. פקוד. צווי. תורה. חק. אמונה. ואינון רמיזין לעשרה פתגמי אורייתא דאיתיהבת על טורא דסיני בר מן חד ערב עבדך לטוב דלית ביה חד מכל אלו ואית דגרסי צדק במקום אמונה.
ערוב – מענין ערבות בעד עושק וכן ה׳ עשקה לי ערבני, וצייר הטוב כעצם מופשט מבקש ערבות.
ערב – ממליץ כאילו הטוב המוכן לו הוא מבקש ערבות שבל יבא ביד זרים ע״י עושק ושישאר בידו, ולכן אתה תהיה הערב אל הטוב – שתבטיח לי שישאר בידי ובל יעשקוני זדים – כי אז מידך יבוקש ואתה מחויב להחזיר את העושק, כי ערבת בעדו.
ערב – הבטיחני כאדם המקבל ערבון מבעל חובו שבטוח הוא שלא יאבד כספו, וכן עשקה לי, ערבני (ישעיה ל״ח:י״ד).
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My eyes have hoped for your redemption, and for the word of your righteousness.
עיני כלו לישועתך – לאי זו אמירה שאמרת לישראל (ישעיהו מ״ג:ב׳) כי תלך במו אש לא תכוה וגו׳. למה (שם ג׳) כי אני ה׳ אלהיך קדוש ישראל מושיעך. וכתיב (יחזקאל ל״ד:כ״ב) והושעתי לצאני. הושיענו כמו שאמרת (תהלים ס״ט:ד׳) כי כלו עיני וגו׳.
קד שכ׳ץ עיני אלי מגות׳תך, ואלי מקאלה עדלך.
וכבר עיני בלטו (מרוב ציפייה) אל ישועתך ואל מאמר הצדק שלך.
ולאמרת צדקך – הבטחה שהבטחתני.
and for the word of Your righteousness The promise that You promised me.
עיני לישועתך – מיד העושקים ולגזרותיך שהם בצדק לעשות בהם משפט (תהלים קמ״ט:ט׳).
MINE EYES FAIL FOR THY SALVATION. Mine eyes wait for You to save me from the hands of my oppressors. I wait for Your righteous decrees1 to execute justice upon my oppressors.
1. Ibn Ezra’s rendition of And for Thy righteous word.
ולא מדת צדקך, שאמרת עלי בצדקתך שאהיה עוד מלך כבראשונה.
עיני כלו לישועתך – פירשנו הענין בפסוק: כלו עיני לאמרתך (תהלים קי״ט:פ״ב), שתושיעני מן הזדים שלא יעשקוני. כלומר, לא ציפיתי לישועת אדם, אלא לישועתך ולאמרת צדקך – שתצדק האמירה שאמרת בהבטחת אותי על ידי נתן הנביא.
כי אמנם עיני כלו - בגלות לישועתך - משעבוד מלכויות: ולאמרת צדקך. כאמרך (דברים ל ט) ׳כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב׳1:
1. ולאמרת צדקך - הבטחה שהבטחתני (רש״י).
עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ – וציפיתי לישועה, וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ – שאתה אמרת ליתן כל האלות האלה על אויביך (דברים ל׳:ז׳):
עיני כלו – תאוה המתאחרת קרוי כליון עינים.
עיני כלו – עיני צופים לישועתך ולקיום אמרת צדקך והנם כלים כי מתאחרת לבוא.
[אמרות:] עיני כלו – ר״ל אני מצפה בכליון עינים (שזה מורה הציפוי של זמן רב ותחלת ממושכה) בין לישועתך מצד הישועה בעצמה, ובין לאמרת צדקך – שהלא יש לי ממך ע״ז אמירה והבטחה, וכמ״ש כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Act with your servant according to your kindness, and teach me your decrees.
שמא חפץ אתה במעשים טובים שבנו. זכות ומעשים אין בנו עשה עמנו חסד שנאמר עשה עם עבדך כחסדך. הראשונים אשר גאלת לא במעשיהם גאלתם אלא עשית עמהם חסד וגאלתם. וכן הוא אומר (שמות ט״ו:י״ג) נחית בחסדך וגו׳. כשם שעשית עם הראשונים כך עשה עמנו. לכך נאמר עשה עם עבדך כחסדך.
פאצנע מע עבדך כאחסאנך, ועלמני רסומך.
אם כך (שכ״כ ציפיתי לישועתך) [המשך מהפסוק הקודם] תעשה עם העבד שלך בהטבה שלך ותלמד אותי את החוקים שלך.
עשה כחסדך – עד היום.
DEAL WITH THY SERVANT ACCORDING UNTO THY MERCY. Deal with Your servant according to the mercy that You have shown Your servant until this day.
עשה עם עבדך כחסדך – כמו שהיה חסדך עמי כמה פעמים, כן עשה גם עמי עתה. וכיון שלא יטרידוני הזדים, אוכל להתעסק בחוקיך וגם אתה עשה עמי שתעזרני בהבנתם ותלמדני אותם.
עשה עם עבדך כחסדך. לא בזכותי: וחוקיך. הנשכחים ממני בגלות: למדני. בקיבוץ גלויות1:
1. כנראה כוונתו למצוות התלויות בארץ וכדומה.
עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ. אפילו שאינו ראוי ל[היות מן המזו]מנים לירושלים1: וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי. שנשתכחו ממני בגלות, שלא יכולתי לקיימם ולעשותם שמה2:
1. ע״פ ב״ב (עה:) ׳לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המזומנין לה׳. וכיון שאינו ראוי – זה ׳חסדך׳.
2. נראה שכוונתו למצוות התלויות בארץ ובמקדש.
כחסדך – ולא כפי מעשי.
וחוקיך למדני – ר״ל זה החסד תעשה עמדי.
[חקים:] עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני – הגם שללמד את החקים שהם ענינים נסתרים וסודות מלכו של עולם, אין אתה מחויב מצד הדין תעשה זאת לי מצד החסד.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I am your servant, give me insight, and I will know your testimonies.
עבדך אני הבינני – מהו עבדך אני הבינני לא תאמר הרי הספר לפניך קרא ואת מוצא ויודע. וכן הוא אומר (ישעיהו כ״ט:י״ב) וניתן הספר על אשר לא ידע הספר וגו׳ ואמר לא ידעתי ספר. לכן אמר דוד עבדך אני הבינני.
ולאני עבדך פהמני, חתי אעלם שואהדך.
ואני העבד שלך תן לי הבנה כדי שאלמד את עדותיך.
עבדך, ומפני שאני עבדך הבינני למען אדע עדותך
עבדך – שכר עבודתי הוא שתבינני.
I AM THY SERVANT. The understanding that You will give me is the reward for my service.
ואדעה עדותיך – מלכותך שהעדת עלי.
עבדך אני – בקמץ האל״ף. אמר: איני חפץ הלימוד אלא לעבודתך. אם כן, הבינני שאדע עיקרם וטעמם.
והחכם רבי אברהם בן עזרא ז״ל פירש: שכר עבודתי היא שתבינני.
(קכה-קכו) ואז הבינני ואדעה עדותיך. שאמרת (דברים יז יא) ׳לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך׳, ׳שאל אביך ויגדך׳ (שם לב ז), אשר באלה עת לעשות לה׳ - שהיתה השעה צריכה לכך - הפרו תורתך חכמי הדורות, והוסיפו וגרעו בגזירותיהם1, ואראה גם אני אז כדת מה לעשות כפי צורך השעה:
1. בברכות (סג.) ׳ואומר עת לעשות לה׳ הפרו תורתך. אמר רבא: האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש, מסיפיה לרישיה מדריש. מרישיה לסיפיה מדריש: עת לעשות לה׳ מאי טעם - משום הפרו תורתך. מסיפיה לרישיה מדריש: הפרו תורתך מאי טעמא - משום עת לעשות לה׳ ׳, וכתב הרד״ק כאן ׳פירוש, הפרו נביאיך תורתך, כגון אליהו שהקריב בהר הכרמל בשעת איסור הבמות, כדי לעשות לה׳ ׳.
(קכה-קכו)עַבְדְּךָ אָנִי. בשביל ש׳אני עבדך׳, הֲבִינֵנִי באופן שאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ אשר הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ כשהוא עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳. יאמר, שאדע הטעם למה לפעמים יש מצוות סותרות זו את זו, על דרך משל, אתה אסרת ערוות [אשת אח], ואחר כך אתה אומר (דברים כ״ה:ה׳) ׳יבמה יבוא עליה׳, וכן רבים:
עבדך אני – ר״ל חפצי לעבוד אותך ולכן הבינני וגו׳ ואעבוד לך.
[עדות:] עבדך אני הבינני ואדעה עדותיך – אולם שתבינני עדותיך עד שאדעם בידיעה ברורה, על זה אין צריך חסד, כי זה אתה מחויב מצד שאני עבדך, שהאדון יבאר אל העבד את הנהגתו הגלויה למען ידע הנהגתו ודרכו.
עת לעשות – עת הוא לך להראות יכלתך להעניש מפרי תורתך, או עת לצדיקים להשתדל יותר בקיום מצות כי יש רבים המפירים אותן, וזה צודק גם עם הכתוב אחריו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
It is time to do the will of the LORD; the scholars have desecrated your Torah.
עת לעשות לה׳ הפרו תורתך – מהו מי שאומר אקרא כשאפנה אלא בכל שעה ושעה הוי עושה. אמר הקב״ה לא תאמר כן אלא סרס המקרא ודרשהו הפרו תורתך עת לעשות לה׳. אם ראית הדור שהניחו את התורה ורפו ידיהם ממנה מיד נשתכחה התורה אותה השעה עשה אותה. לכך נאמר עת לעשות לה׳ וגו׳.
עת לעשות לה׳ הפרו תורתך – אמר רבא האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש ומספיה לרישיה מדריש, עת לעשות לה׳ מאי טעמא, משום דהפרו תורתך, ומה טעם הפרו תורתך, משום עת לעשות לה׳ (כתוב בשופטים ברמז ס״א). תניא הלל הזקן אומר בשעת המכנסים פזר, בשעת המפזרים כנס, אם תניא הלל הזקן אומר בשעת המכנסים פזר, בשעת המפזרים כנס, אם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר, שנאמר יש מפזר ונוסף עוד, ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס שנאמר עת לעשות לי״י הפרו תורתך. רבי יוחנן וריש לקיש מעייני בספר אגדתא בשבתא, והא לא ניתן ליכתב, אלא כיון דלא אפשר עת לעשות לה׳. רבי פנחס ור׳ חלקיה בשם ר׳ סימון העושה תורתו עתים מפר ברית, מאי טעמא עת לעשות לי״י הפרו תורתך, א״ר אלעזר מה התינוק הזה מבקש לאכול כל שעות ביום כך צריך אדם להיות יגע בתורה כל שעות ביום, ר׳ הונא בש״ר יהושע כל (כרביא) [חרשיא] בישין (וכרביא) [וחרשיא] דאורייתא טבין, כל פטפטיא בישין ופטפטיא דאורייתא טבין, עת לעשות לה׳ כשאחרים הפרו תורתך, הלל הזקן אומר בשעת המכנסין פזר וכו׳ (כדלעיל). תני ר״ש בן יוחאי אם ראית דור שנתרשלו ידיהם מן התורה עמוד והתחזק בה ואתה נוטל שכר כלם, וכה״א ואל תבוז כי זקנה אמך, וכן מצינו באלקנה שהדריך את ישראל לעלות לרגל.
וכאשר ראית זמן שהוא לה׳ (ראוי לעבודת ה׳) עסקתי עם מי שהוא מיפר את תורתיך [לשדל אותו לעבודתיך].
עת, וכאשר ראיתי עת שהוא לה׳ עשיתי בו חובתי במפירי תורתך כלומר כאשר אני מרגיש שיש בידי האפשרית לנקום במפירי תורתך אני עושה זאת.
עת לעשות לי״י וגו׳ – מוסב על מקרא שלפניו הבינני ואדעה עדותיך להבין עת לעשות לשמך איך יעשו אותם שהפרו תורתך למצוא רצון וסליחה ותמצא להם ואעשה כן על כל עבירה שבידי, ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סייג וגדר לישראל כגון גדעון ואליה בהר הכרמל שהקריבו בבמה, עוד ראיתי נדרש באגדה [פירוש איש פנוי וטיילן] העושה תורתו עתים מפר ברית, שאדם צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום.
A time to do for the Lord, etc. This goes back to the verse preceding it: Enable me to understand, and I shall know Your testimonies, to know a time to do for Your name. What should they do, those who made Your Torah void, to find good will and forgiveness, and that You should be found by them, and I will do so for every transgression that I have committed. Our Rabbis, however, derived from it [from this verse] that we may transgress the words of the Torah in order to make a fence and a wall [a safeguard] for Israel, e.g. Gideon and Elijah on Mount Carmel, who sacrificed on high places (Bavli Berakhot 63a). I saw [it] further expounded upon in the Aggadah (Yerushalmi Berakhot 9:4, Midrash Sam 1:1) as meaning: A person who is idle and leisurely, who devotes [only occasional] times to his Torah, makes void the covenant, for an idle person must toil in the Torah all hours of the day.
עת לעשות לי״י – עת רעה לעשות למי שמפירים תורתו – על אשר לא שמרו תורתך הרשעים.
עת – כל תאותי היא שתבינני ואדעה עדותיך הפך עושקי שהפרו תורתך בעת זקנתם או בעת צרתם וצרכם אליך.
ויש אומרים: כי עת ומועד לי״י על אשר הפרו מצותיך.
IT IS TIME FOR THE LORD TO WORK. My entire desire is that You grant me understanding so that I may know Your testimonies. My desire is the reverse of the wish of my oppressors, who have made void Your law even when they need You;1 that is, when they are old or in trouble.
Others say that the meaning of our verse is, “There is a set time and a period for the Lord to punish those who have made void His law.”
1. Ibn Ezra’s rendition of It is time for the Lord to work.
עת לעשות לי״י – עת היא כדי לעשות להקב״ה מה שיש לו לעשות באיבי, שהרי הפרו תורתיך.
עת לעשות לי״י הפרו תורתך – עת ומועד לי״י שיעשה נקמה כאשר הפרו תורתך. אף על פי שבזמן הזה אתה מאריך לרשעים, יבא עת שתפרע מהם, והוא עת הגאולה כמו שכתוב בנבואת מלאכי.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש: הרשעים הפרו תורתך אפילו עת שהיה להם לעשות לי״י והוא עת הזקנה או עת הצרה.
ובדברי רבותינו: אמר רבא האי קרא מרישיה לסופיה מדריש ומסופיה לרישיה מדריש. מרישיה לסופיה מדריש: עת לעשות לי״י – מה טעם? משום דהפרו תורתך. פירוש: עת שיעשה האל יתברך הפורעניות בעולם משום דהפרו תורתך. ומסיפיה לרישיה מדריש: הפרו תורתך מה טעם? משום שעת לעשות לי״י – פירוש: הפרו נביאיך תורתך, כגון אליהו שהקריב בהר הכרמל בשעת אסור הבמות, כדי לעשות לי״י, להכרית עובדי הבעל ויודו ישראל באל לבדו, ויאמרו י״י הוא האלהים (מלכים א י״ח:ל״ט).
ויש לפרש: עת לעשות לי״י – לענין שאמר עבדך: אני הבינני (תהלים קי״ט:קכ״ה), אמר: צריך אני שתעזרני בידיעת עדותיך, כדי שאתחזק בהם, כי העת הזאת והזמן הזאת שאני בו הוא עת שצריך אדם שיתחזק לעשות לי״י בתורה, כי הדור הזה הפרו תורתך, לפיכך צריך מי שיהיה לי״י שיתחזק מאד בתורה שלא תבטל לגמרי.
עת לעשות – יש עת קבוע לעשות לה׳ משפט בהרשעים אשר הפרו תורתך.
[תורה:] עת – מוסב למעלה הבינני ואדעה עדותיך, ואדעה עת לעשות לה׳, היינו שאדעה העדיות שמעידים איך התנהגת מעולם בהנהגת השכר והעונש, ומזה אדעה העת המוכן לה׳ לעשות נקמה ועונש לאלה אשר הפרו תורתך – שבהכרח יש לזה עת קצוב מאת החכמה העליונה, שיש עת לעשות, ועת שלא לעשות רק להאריך אף, וע״י שאדעה עדותיך ואבין אותם, אבין מתי הוא העת לעשות נקמה במפירי תורה ודת.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Because of this, I have loved your commandments more than gold and more than pure gold.
על כן אהבתי מצותיך וגו׳ – כך אמר דוד אוהב אני תורתך יותר מכל זהב ומפז. למה לפי שאין עומד לא הממון והזהב והפז ליום הדין. וכן הוא אומר (יחזקאל ז׳:י״ט) כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם וגו׳. וכן הוא אומר (משלי י״א:ד׳) לא יועיל הון ביום עברה וגו׳. אפילו דינו יוצא למיתה התורה שלמד בה היא משיבה את נפשו. שנאמר תורת ה׳ תמימה משיבת נפש וגו׳. אמר דוד בשבילכם לא אהבתי את התורה שנאמר על כן אהבתי מצותיך וגו׳.
פלד׳לך אחבבת וצאיאך, מן אלד׳הב וסאיר אלפוז.
ולכן אהבתי את מצותיך יותר מהזהב ויותר משאר פז (סוג של זהב).
מזהב, מזהב ויתר הפז.
על כן אהבתי וגו׳ – על אשר אהבתי מצותיך ראוי לך ללמדני עת רצון ומה אעשה לך ותרצני.
Because I loved Heb. על-כן. Because I loved Your commandments, it is fitting that You teach me a time of good will, and what I should do for You that You should accept me. There are many [instances of] על-כן that are to be interpreted as "because"; e.g.: "because (כי על-כן) I have seen your face" (Bereshit 33:10); "because (כי על-כן) you know our encampment" (Bemidbar 10:33); "Because of (כי על-כן) the many things they did" (Yeshayahu 15:7).
על – קשור בפסוק עבדך אני הבינני (תהלים קי״ט:קכ״ה) ולא ארצה שכר זהב או פז.
THEREFORE I LOVE THY COMMANDMENTS. Our verse is connected to I am Thy servant, give me understanding (verse 125). I do not desire a reward of gold or silver.1
1. That is, I do not desire a reward of gold or silver for observing Your commandments.”
על כן אהבתי מצותיך – על מה שאני רוצה שאתה עושה לאותם שהפרו תורתיך, על כן אהבתי מצוותיך.
על כן אהבתיו ומפז – לפירוש הזה יבא על נכון על כן. כלומר: על כן שאני רואה כי הם הפרו תורתך, ורודפים אחר הבצע, וכל עסקם וטרדתם הוא לקנות ממון, אני אהבתי מצותך ללמדם ולעשותם ולהתעסק בהם יותר מזהב ומפז שהם מתעסקים לקנותם.
(קכז-קכח) כי אמנם על כן אהבתי מצוותיך בזה שצוית לשמוע לחכמי הדורות1, על כן פקודי כל ישרתי - אמרתי היות ישרים2 כל מצוות חכמים שתעשו בהסכמת כולם: כל אורח שקר. חומרות יתירות של איזה ׳חסיד שוטה׳ - שנאתי, שהם ׳מבלי עולם׳3:
1. ולכן ביקשתי ׳הבינני׳ ואז אדעה גם אנכי לתקן מה שצריך.
2. ׳ ישרתי - ישרו בעיני ואמרתי עליהם ישרו׳ (רש״י), שהם דברים שיש להם טעם, וְהַשֵּׂכֶל מורה עליהם (רד״ק).
3. ע״פ המשנה בסוטה (ג׳:ד׳) ׳חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מבלי עולם׳, וחסיד שוטה הוא מי ׳שענינו ההגזמה בזהירות ובדקדוק עד שנמאס בעיני בני אדם, ועושה מעשים שאינו חייב בהם, וכאלו אמר שוטה בחסידותו. ואמרו בגמר שבת ירושלמי כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט׳ (פיה״מ להרמב״ם).
עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ בכללם מִזָּהָב וּמִפָּז, כי הזהב לפעמים גורם רעה, כאמרו (קהלת ה׳:י״ב) ׳עושר שמור לבעליו לרעתו׳, אבל כללות מצוותיך תמיד הוא טוב, כי אתה אוסר דבר אחד לעיתים כשהדבר ההוא טוב, וכשהוא טוב הפכו – אתה מתיר הפכו1:
1. ולכן ׳לפעמים יש מצוות סותרות זו את זו׳.
ומפז – הוא הזהב הטוב.
על כן וגו׳ – ע״כ בעבור שיודע אני שתבוא עת המשפט לכן אהבתי וגו׳.
[מצות:] על כן – באשר אדע שיש עת שתבא במשפט על כל נעלם,
אהבתי מצותיך – באשר ידעתי שיש השגחה ושכר ועונש, ואוהבם יותר מזהב ומפז שהוא המועיל, כי הם לא יועילו להציל מענשך, כמ״ש לא יועיל הון ביום עברה אבל צדקה תציל ממות.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Because of this, I have harmonized1 all the commandments whatsoever; I hate every way of deceit.
1. Harmonized: translation uncertain.
על כן כל פקודי כל ישרתי – מהו ישרתי הוא דתי לשון עברי כשאדם אומר לחבירו האר לי הוא אומר הישר לי. כך אמר דוד ישרתי לבניך וגם הארתי להם אף אתה האר לי. וכן הוא אומר כי אתה תאיר נרי וגו׳.
ולד׳לך פי ג׳מיע פראיצ׳ך כלהא אסתקמת, וכל טריק באטל שנית.
לכן אני התיישרתי בכל חוקיך כולם וכל דרך שקר שנאתי.
על, על כן בכל פקודיד כולם עמדתי ביושר, וכל אורח שוא שנאתי.
כל פקודי כל ישרתי – כל פקודי – כל דבר אשר צוית בתורתך.
ישרתי – ישרו בעיניי ואמרתי עליהם ישרו, על זה כדיי אני שתמחול ותרצה לי.
Because I considered all precepts of all things upright All precepts, everything that You commanded in your Torah.
I considered upright Heb. ישרתי. They were upright in my eyes, and I said about them that they are upright. Because of this, I deserve that You forgive me and favor me.
וטעם פקודי כל – כי כל הפקודים כוללים כל איש לב. ובאה זאת המלה, כדרך: כל בכורי כל (יחזקאל מ״ד:ל׳).
THEREFORE … ALL THINGS TO BE RIGHT. The yod in yishareti (to be right) is in place of an alef.1Yishareti is similar to ishruni (will call me happy)2 in for the daughters will call me happy(Gen. 30:12).3 The word tityammaru (shall ye revel) (Isaiah 61:6) is similarly related to the word yita-mmeru (bear themselves loftily)4 in the workers of iniquity bear themselves loftily(Psalms 94:4).5
Scripture reads pikkude khol (precepts concerning all things) because these6 precepts (pikkudim) are the percepts of [all] intelligent people.7 The word khol is used here8 in the same way that the word khol (all) is employed in all the first-fruits of all (Ez. 44:30).9
1. Ibn Ezra connects the word yisharti to ishruni. Ishruni comes from the root alef, shin, resh, Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Or, “praised me.”
3. According to Ibn Ezra, our verse reads, “Therefore, I esteem all [Thy] precepts; I praise all of them.”
4. A yod has been substituted for an alef in tityammaru. Tityammaru should be interpreted as if written titammaru.
5. According to Ibn Ezra, Isaiah 61:6 should be rendered, “shall ye bear yourselves loftily.”
6. Literally, “the.”
7. Pikkudim refers to the precepts implanted in the heart of the intelligent. All (khol) is short for “all intelligent people.” Ibn Ezra renders our clause, “Therefore I esteem all the precepts of all intelligent people.”
8. Khol (all) here and in Ez. is a shortened form.
9. Translated according to Ibn Ezra The second all in And the first of all the first-fruits of all stands for “all fruits.” In other words, the verse should be understood as follows: “And the first of all the first-fruits of all fruit.”
וגם על כן כל פיקודי כל ישרתי – על כן ישרתי דרכי לכל פיקודיך וכל אורח שקר שנאתי.
כל פיקודי כל – דרך המקרא לומר תיבה אחת או שתים ב׳ פעמים. כמו: נשאו נהרות י״י נשאו נהרות (תהלים צ״ג:ג׳), ימינך י״י נאדרי בכח ימינך י״י תרעץ אויב (שמות ט״ו:ו׳).
על כן כל פקודי כל ישרתי – על כן – פירושו כחבירו.
וכל – כל שאמר שני פעמים, כמו: וראשית כל בכורי כל (יחזקאל מ״ד:ל׳) – רוצה לומר: כל ביכורי כל הפירות. וכן: כל פקודי כל – הפקודים הכתובים בתורה וגם שאינן כתובים, כמו: וזאת התעודה בישראל (רות ד׳:ז׳) וכיוצא בו בדברים הנהוגים בישראל לחק ולמשפט. כלם ישרתי אותם שהם דברים שיש להם טעם, והשכל מורה עליהם, והם ישרים. ואני מישר אותם לעיני המבזים אותם ואומרים שאינם משפט צדק. אבל דרכיהם ומשפטיהם שהם אורח שקר, שנאתי.
עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי. שאני מניתי יפתח בדורו כשמואל בדורו, שאתה אמרת (דברים י״ז:ט׳) ׳אל השופט אשר יהיה בימים ההם׳, ולכן כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי, שאיני [אומר הרוכב] בשבת אינו חייב סקילה, אבל מקבל אני עלי מה שיצווה הדיין שבימים ההם, אף על פי שאין הדין כך, אם השעה צריכה לכך1:
1. ע״פ יבמות (צ:) ׳א״ר אלעזר בן יעקב, שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה, ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב״ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך, אלא שהשעה צריכה לכך׳. וגם זה מעניין ׳עת לעשות לה׳ – הפרו תורתך׳, ראה בנדפס לפסוק קכה-קכו.
ישרתי – מלשון ישר.
על כן וגו׳ – בעבור עת המשפט אני אומר כל הפקודים כולם ישרים המה ושנאתי כל אורח שקר.
[פקודים:] על כן – באשר ידעתי מעדותיך כי יש שכר ועונש,
כל פקודי כל ישרתי – הפקודים שהם המצות שבאים להיות זכרון אל העדות האלה הם כולם ישרים בעיני, שהישר הוא בבינה, שאני מבין אותם בדרך ישרה שהם ישרים ואמתיים,
וכל ארח שקר שנאתי – שכבר באר שהפקודים יישירו אל האמת הפך השקר, כמ״ש בפסוק ס״ט, ע״ח, ק״ד.
כל פקודי כל – כל פקודיך מכל מין שיהיו, תורות, עדות, חקים וגו׳, וכמדומה לי שראיתי באיזה מקום ואיני זוכר איפה, שראוי לחלק, כל פקודיך לי שרתי, עשיתי לי שירים מפקודיך ע״ד זמירות היו לי חקיך (למעלה פסוק נ״ד) או ג״כ לי ישרתי, הגיתי בהם עד שהכירות ישרם, ובכן אקיימם בשמחה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Your testimonies are wonderful; because of this, my soul has kept them.
פלאות עדותיך וגו׳ – אמר משה (דברים ה׳:כ״ב) כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים. כך אמר להם לישראל דעו כי כשברא הקב״ה את השמים לא ברא אותם בקול וכשברא את הארץ לא ברא אותה בקול ולא שמעה אומה קולו של הקב״ה. ואימתי נשמע קולו כשנתן את התורה. וכן הוא אומר (תהלים כט ה-ז) קול ה׳ חוצב וגו׳. קול ה׳ שובר ארזים. כל הקולות למה ה׳ עוז לעמו יתן. וכתיב (שמות י״ט:י״ט) ויהי קול השופר וגו׳. לכן אמר דוד מכל הקולות יבואו הפלאים שעשה הקב״ה עם ישראל. מה הם הפלאים פלאות התורה. לכך נאמר פלאות עדותיך וגו׳. וכן הוא אומר (תהלים קל״ט:ו׳) פליאה דעת ממני וגו׳. על כן נצרתם נפשי וגו׳. נפשי היא נוצרת אותן. וכן הוא אומר (משלי ד׳:י״ג) נצרה כי היא חייך. וכתיב (דברים ד׳:ט׳) רק השמר לך ושמור נפשך וגו׳. אם שמרת את התורה נפשך את שומר. לכך נאמר על כן נצרתם נפשי.
ואלאן שואהדך עג׳יבה, לד׳לך חפט׳תהא נפסי.
ולפי שהחוקים שלך נפלאים וכן נפשי זכרה אותם.
פלאות, ולפי שעדותיך נפלאים לכן שמרתם נפשי.
פלאות עדותיך – מכוסים הם ונפלאים עדותיך מבני אדם יש מצות קלות שהרבית במתן שכרן כגון שלוח הקן.
על כן נצרתם נפשי – כולם כי לא נודע איזה יכשר.
Your testimonies are hidden They are covered, and your testimonies are hidden from the sons of men. There are easy commandments for which He gave a large reward, such as sending away the nest.
therefore, my soul kept them All of them, because it is not known which is better.
פלאות – הם מהעין על כל נפש.
נצרתם נפשי – לבדה.
THY TESTIMONIES ARE WONDERFUL. Your testimonies are hidden from the sight of the eye which all souls possess.1 THEREFORE DOETH MY SOUL KEEP THEM. Therefore does my soul alone2 keep them.
1. They are above the understanding of all living things. The eye of the soul refers to man’s intelligence. The term is similar to “eye of the heart.” See Ps. 139:15.
2. In contrast to my enemies.
פלאות עדותיך – כלומר עדותיך גרמו לי שעשית פלאות וניסים, על כן נצרתה נפשי.
פלאות עדותיך – מענין: כי יפלא ממך דבר (דברים י״ז:ח׳), כלומר נסתרות יש בהם.
על כן נצרתם נפשי המשכלת, כלומר נתנה עיניה מאד בהם להבינם, או שמרה אותם לעשותם לפי שהבינה אותם וידעה תועלתם. כי מי שלא יבין את המצוה לא ישמרנה על הנכון.
ויש לשאול כי הנה אמר משה רבינו עליו השלום: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך (דברים ל׳:י״א), ואיך אמר דוד: פלאות עדותיך? התשובה כי מה שאמר לא נפלאת, רוצה לומר שאין המצות אמורות דרך משל, שיפלא ממך המשל איך תבין אותו, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו (דברים ל׳:י״ד). ופירושו: כמו שתלמוד אותו בפיך כן תבינהו בלבבך, וכן תעשה אותו. כי אין במצות משל. ומכאן תשובה לנוצרים שאומרים שהתורה משל. ומה שאמר דוד: פלאות עדותיך – על עיקר המצות ועל טעמם, ואיך יודה עליהם שכל או לאיזה דרך יצא אדם מהם, כי ענפים רבים יש להם.
(הקדמה) פ
(קכט)פלאות עדותיך. בפרשת האזינו1, אשר בה הודעת גלויות ישראל וסיבתם ובשורת הישועה מהם: על כן נצרתם נפשי. כאמרו (דברים לא כא) ׳כי לא תשכח מפי זרעו׳:
1. אולי על דרך מה שנאמר על שירת האזינו ואעידה בה את השמים ואת הארץ, לשון העדאה, לכן ׳עדותיך׳
פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ. ה׳עֵדות׳ שהֲעֵדוֹתָ בשירת האזינו את אשר יקרה באחרית הימים הוא ׳פלא׳, [שהעיד] על כל הבא כאילו היה הווה [ו]גלוי אז לפניו: עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי. שאמרת (דברים ל״א:כ״א) ׳תהיה השירה הזאת לעד׳ ו׳לא תישכח מפי זרעו׳:
פלאות עדותיך – המצות המה מכוסים ולא נודע מתן שכרן על כן את כולם נצרתם נפשי כי מי יודע איזה יכשר לקבל עליו שכר הרבה.
[עדות:] פלאות – בחלק העדות שבתורה נמצא פלאות – היינו דברים מופלאים ומכוסים, שחוץ מן הספורים הגלוים שכולם אמתיים כפי פשוטם, יש בהם סודות וצפונות, כמו ענין הגן עדן והנהרות והנחש והנפילים ומלכים אשר מלכו בארץ אדום וכדומה,
על כן נצרתם נפשי – כי דבר המופלא והמכוסה צריך נצירה שהיא שמירה יתירה.
פלאות – חכמת עדותיך רבה כ״כ שבלמדם יתפלא עליה האדם.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
(קל)פֵּ֖תַחדְּבָרֶ֥יךָיָאִ֗ירמֵבִ֥יןפְּתָיִֽים׃
The opening of Your words gives light; it gives understanding to the simple.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Your engraved words will enlighten the needy, the simple will gain insight.
פתח דברך יאיר וגו׳ – מהו פתח דברך יאיר מאירים הם דברי תורה. וכן הוא אומר (תהלים י״ט:ט׳) מצות ה׳ ברה וגו׳. וכן הוא אומר (משלי ו׳:כ״ג) כי נר מצוה וגו׳. לכך נאמר פתח דברך יאיר וגו׳. דברי תורה פותחים זה לזה כמו פתחים ודלתות היא התורה שנאמר (משלי ח׳:ל״ד) אשרי אדם שומע לי וגו׳. אוי להם לרשעים שאין הקב״ה פורע מהם אלא על שלא עשו את התורה. וכן הוא אומר (שם א כב-כג) עד מתי פתאים תאהבו פתי. תשובו לתוכחתי וגו׳. (שם כ״ו) גם אני באידכם אשחק וגו׳. באותה שעה אז יקראוני ולא אענה. ולמה (שם כט-לב) תחת כי שנאו דעת. ויאכלו מפרי דרכם. כי משובת פתאים תהרגם. היה להם לבוא בתורה והיא מחכמת אותם. וכן הוא אומר (תהלים י״ט:ח׳) עדות ה׳ נאמנה מחכימת פתי. לכך נאמר פתח דברך יאיר וגו׳.
פתח בדבריך יאיר מבין פתיים – ר׳ יודה ור׳ נחמיה, רבי יודה אומר האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לעשות פלטין והיה אותו המקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסים לידע היאך הוא קובע תלמוסין, כך האורה נבראת תחלה. רבי נחמיה אומר העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות, עד כאן דרש ר׳ יודן, אתא רבי פנחס ורבי יודן ור׳ סימון ור׳ חנון בשם ר׳ יצחק פתח, פתח דבריך יאיר מפתח פומך הוה לן נהורא שנאמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור.
ולאן אפתתאח כלאמך יניר, יא מפהם אלגפלא.
לפי שפתיחת דבריך מאירה. העוזר לפתאים להבין.
מבין פתיים, אתה הנותן תבונה לפתיים. ומוסב כלפי ה׳.
פתח דבריך יאיר – תחלת דבריך האירו את לב ישראל שאתה המבין פתאים, באמרך: אנכי אשר הוצאתיך (שמות כ׳:ב׳) הודעתם הטובה שעשית להם שקניתם מבית עבדים לדעת כי אדון אתה להם ויקבלו אלהותך, ואחרי כן יחדתה אלהותך עליהם: לא יהיה לך וגו׳ (שמות כ׳:ב׳), ואחרי כן גזרת גזרותיך.
דבר אחר: פתח דבריך יאיר – תחלת דבריך במעשה בראשית יהי אור.
מבין פתיים – משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה. תנחומא.
The commencement of Your words enlightens The beginning of your words enlightened the heart of Israel, that You understated the simple, by Your statement: "I am... Who took you out" (Shemot 20:2). You let them know the favor that You did for them – that You acquired them from the house of bondage to know that You are their Master, and they should accept Your kingdom upon themselves.: "You shall not have another god, etc." (Shemot 20:3). and afterwards You made Your decrees (Cf. Mechilta ad loc.). Another explanation: The commencement of Your words enlightens The beginning of Your words in the Creation was: "Let there be light" (Bereshit 1:3).
You make the simple understand From there, everyone will understand and will commence with words of Torah. Tanchuma (Vayakhel 6).
THE OPENING OF (PETACH) THY WORDS. Compare this to opening of thy mouth (pitchon peh) (Ez. 29:21).1
GIVETH LIGHT. It gives light to the reader,2 for he will see the truth.
1. In other words, petach means the same as pitchon. – R. Sherem. The word petach (vocalized with a segol) means an entrance. Hence Ibn Ezra’s note that petach (vocalized with a tzere) here means “opening of.” – Be’ur.
2. It gives light to the one who studies God’s word.
פתח דברך יאיר – תחילת דיבורך שפתחתה עלי לדבר הוא יאיר לי, שהרי נדרת לי המלכות ולזרעי אחרי, ולא בשאול. וזו היא האורה שהארתה לי, שהרי אתה מבין פתיים כמוני ובעמי שהבנת אלינו.
פתח דבריך יאיר – פתיחת דבריך יאיר עיני עורי הלב, כי כשיתחיל אדם להתבונן בהם וישים לבו אליהם, יאיר עיניו ויוסיף להתבונן. ואמר זה לפי שאמר: פלאות עדותיך (תבלים קי״ט:קכ״ט), שלא יתרשל אדם מלהתבונן בהם, ויאמר: כיון שהם פלאות, לא אוכל להתבונן בהם ואניחם כמו שהם. אמר שיחל להתבונן בהם והדברים יפתחו לו דרך התבונה. כי פתח הדברים יאיר לו, כי הוא האל מבין פתאים, כלומר נותן תבונה לפתאים.
פתח דבריך. באמרך (דברים לב ד) ׳הצור תמים פעלו׳1, יאיר - עיני השכל להבין כוונת כל השירה, שהיא להודיע חסדו וצדקת דינו על ישראל2: מבין פתיים. כאמרו (שם פסוק ו) ׳עם נבל ולא חכם׳3:
1. שהוא תחילת השירה שהזכירה בפסוק הקודם, ראשית דבריו אז.
2. ׳כי שם ה׳ אקרא הבו גדול לאלקנו הצור תמים פעלו וגו׳, וכמו שפירש שם (פסוק ז) שהפסוקים הראשונים הם ׳ הקדמת השירה אשר בה הודיע שהמכוון ממנו הוא להגיד צדקת האל יתעלה שהוא אל אמונה להיטיב לעושי רצונו וברך ולא ישיבנה ואין עול במדת דינו נגדם׳, וכמו שפירש רבינו ׳כאשר אתפלל על קבוץ גלויות וכו׳ אתם שידעתם גדלו במופתים שכליים מבוארים בתורתו הבו גודל לאלהינו - אל תיחסו אליו השתנות על מה שיסופר בשירה מהעתידות לישראל ושיהפך לכם לאויב כי ידעתם במופתי תורתו שהוא הצור בלתי משתנה לא קצרה ידו מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע וגם כן לא תיחסו אליו עול אחרי שידעתם במופתים כי תמים פעלו במציאות. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. ובזה נודע כי כל דרכיו משפט. דרכי טובו ומדת דינו כולם משפט בלי ספק, אל אמונה. נאמן במה שנשבע לאבות להיטיב לבנים בזכותם של אבות: ואין עול. בהביאו פורענות: צדיק. צדקות אהב ובצדקתו לא יטוש את עמו בגלות: וישר הוא. שלא לקפח שכר כל בריה ומשלם לשונאיו אל פניו, ולפיכך מאריך ומיטיב לאמות בעולם הזה: שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתול. אבל דור עקש ופתלתול לא בניו בתמימות הנה מומם בעגל שחת לאל יתעלה את המכוון כאמרו כי שחת עמך (שמות לב, ז). כי הוא אמנם כיון לקדש את ישראל ולקדש שמו בעולמו על ידם שיהיו למאורות במין האנושי להבין ולהורות כאמרו כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (שם יט, ה - ו). והם השחיתו כל זה בעגל: הלה׳ תגמלו זאת. אחר שכיון לתתכם עליונים על כל הגוים במקום ממלכת כהנים. האמנם ראוי שתגמלו לו זאת שתקלקלו מכוונו לחלל את שם קדשו ולמנוע שלא ישיג את התכלית שכיון באמרו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א, כו): עם נבל. בזוי בהיותך כפוי טובה ומשלם גמול רע למיטיב על היפך הנדיב הנכבד בהיטיבו למי שלא היטיב עמו מעולם: ולא חכם. במדיניות להבין אחרית דבר מה יהיה המושג: הלא הוא אביך קנך. לא אב טבעי הנותן מציאות מה במקרה אבל הוא אב רצוניי שנתן לך מציאות למען תהיה קנינו מוכן להשיג בך חפצו וסגולתו וזה כי הוא עשך לגוי כי לא היית גוי נחשב כלל: ויכוננך. נתן לך הכנות שתהיה מוכן בהם להיות לו לעם סגולה:
3. מבין - היא נותנת בינה לפתיים (מצודות). וה׳ פנה בשירה זו ל׳עם לא חכם׳, כדי שבכך שיבינו את השירה יהפכו להיות ׳חכמים׳ ולא ׳נבלי ופתיים׳, הרי שבשירה הזאת היה ה׳ מבין פתיים.
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים. אתה – ׳מבין פתיים׳, פתחת דבריך באותה השירה [בהודיע] לנו מה שיהיה, כי בתחילת [דבריך] שם נתת המשל ממה ש[עבר] על העתיד, ואמרת (דברים ל״ב:ז׳) ׳זכור ימות עולם׳ וגו׳:
פתח דבריך – הפ״א בקמץ קטן להבדיל בינו ובין פתח השער שהוא בפתח קטן שרשים וכן במסורת לית קמץ במסרה אחרת כל קריא פתח ופתח בג׳ נקודות בר מן א׳ קמץ פתח דבריך יאיר שהוא פתחון דברים לכתחלה.
מבין פתיים – בשני יודי״ן וכן ערום ראה רעה דמשלי כ״ב והמסורת תבא עליהן ב׳ מלא בתרין יודי״ן.
פתיים – כסילים.
פתח דבריך – פתיחת דבריך יאיר עיני הלב ר״ל כאשר יתחיל האדם להתבונן בתורה יאירו עיניו ויוסיף תבונה בכל עת.
מבין – היא נותנת בינה לפתיים.
[דברים:] פתח דבריך יאיר – ובכ״ז אינם כמשלי העמים הקדמונים שחיצוניותם הבלים ודברים בדוים ואין בם שום תועלת, כי גם פשטות הספורים והפתח שבו נכנסים אל דבריך, יאיר ג״כ, וילמדו ממנו אמונה ומוסר והנהגה, עד שהוא מבין פתיים – שגם הפתי שאינו מבין דברי חכמה יבין מספורי התורה מוסר ודעת.
פתח דבריך – תכף בהתחלת לימוד תורתך יחוש האדם כי שכלו נֵעור או פתח דבריך במקום פתח פיך לדבר דבריך ע״ד טחני קמח (ישעיה מ״ז:ב׳) ונקדו פתח בצירי להפריש בין פתחון פה ופתח השער (מסורה ושרשים ומנחת שי).
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I opened my mouth and learned, for I desired your commandments.
פי פערתי ואשאפה – פערתי פי לתורתך למה כי למצותיך יאבתי. כשם שפוערים פיהם בני אדם למלקוש. וכן הוא אומר (איוב כ״ט:כ״ג) ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש. למה מטר היא התורה. וכן משה אומר (דברים ל״ב:ב׳) יערף כמטר לקחי וגו׳. לכך נאמר פי פערתי ואשאפה. כמו התנינים שואפים רוח כך אני הייתי שואף לתורתך.
כי למצותיך יאבתי – כמו: לא יאבה י״י (דברים כ״ט:י״ט). בשביל של מצותיך רציתי לעשותם.
1. השוו רש״י שם.
פי פערתי ואשאפה – על דרך משל, דרך: פצה פיך ואכול את אשר אני נותן אליך (יחזקאל ג׳:ב׳). אמר: מרוב התאוה שהתאויתי למצותיך פי פערתי עליהם.
ואשאפה – ולשון שאיפה הוא משיכת האויר אל הפה, כמו הרעב התאב מאד אל המאכל ויביאו לו מאכל, מרוב תאוה יפער פיו אל המאכל קודם שיגיעו אליו, והנה שואף קודם המאכל.
ומלת יאבתי – היא יחידה במקרא, ועניינה כמו: תאבתי.
פי פערתי. ללמדה על פה, כאמרו (שם לא יט) ׳שימה בפיהם׳1: ואשאפה. להבין פרטיה: כי למצוותיך יאבתי.2 לקיים מה שאמרת (שם פסוק כא) ׳וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח׳3:
פִּי פָעַרְתִּי וָאֶשְׁאָפָה. כעיפה אשר באוות נפשה שאפה רוח1 אף על פי ש[איני] יודע התכלית והטעם [] כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי:
1. לשה״כ בירמיה (ב כד). ׳לשון שאיפה היא משיכת האויר אל הפה, כי כמו הָרָעֵב הַתָּאֵב מאד אל המאכל ויביאו לו מאכל, מרוב תאוה יפער פיו אל המאכל קודם הגיעוֹ אליו, והנה שואף האויר קודם המאכל׳ (רד״ק). אך מלשון רבינו כאן ובפרק ק״ד עולה שמפרש ׳באות נפשה שאפה רוח׳, שמרוב צימאון למים היא שותה רוח. ופירוש ׳עיפה׳ שכתב כאן הוא ׳צמא׳, כמו שכתב בדברים (כה יח) עה״פ ׳ואתה עייף ויגע׳.
ואשאפה – עניינו ההמשכה אל בית הבליעה כמו שאפה רוח (ירמיהו ב׳:כ״ד).
יאבתי – כמו תאבתי והוא ענין תאוה.
פי פערתי – פתחתי פי ואתאוה למשוך המצות אל בית הבליעה כי מאוד אני מתאוה להם.
פערתי – היא הפתיחה יותר מדאי, ואשאפה בא תמיד על שאיפת האויר או בהשאלה על כל דבר שישאף עליו כמו על האויר שהוא חיי רוחו.
[מצות:] פי פערתי ואשאפה – התורה נמשלה ללחם ומים שא״א לאדם לחיות בלעדם והם מזון הגוף כן המצות הם מזון הנפש, ודוד אומר כי אצלו המצות הם כמו האויר, שהלחם והמים יוכל האדם לחיות בלעדם איזה ימים, אבל האויר אינו יכול לחית בלעדו רגע, ואני פוער פי תמיד ואשאף את האויר הרוחני הזה, ר״ל שבכל רגע אעשה מצוה כי למצותיך יאבתי – והיא שאיפת חיי רוחי.
ואשאפה – כאדם השואף רוח, כן שאפתי דבריך, וכפירוש השני על פתח דבריך.
יאבתי – שרש יאב, אבה, אוה, תאב ממקור אחד יצאו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Turn to me and have compassion on me, as is the custom towards those who love your name.
פנה אלי וחנני וגו׳ – מה שאמרת (ויקרא כ״ו:ט׳) ופניתי אליכם והפרתי אתכם וגו׳. לכך נאמר פנה אלי וחנני.
פולי אליי ורפני, כסירה מחבי אסמך.
אם כך [המשך מהפסוק הקודם] תפנה אלי ותחוס עלי כמנהג עם היראים שאוהבים את השם שלך.
כמשפט, כמנהג וחוק. ראה לעיל פא ה.
פנה וחנני – כמו אשר חנן אלהים (בראשית ל״ג:ה׳) כמשפט האוהבים.
TURN THEE TOWARDS ME AND BE GRACIOUS UNTO ME. Ve-channeni (and be gracious unto me) is similar to chanan (hath graciously given) in whom God hath graciously given(Gen. 33:5).1 [AS IS THY WONT TO DO.] As is Your2 practice regarding those who love Your Name.
1. In other words, ve-channeni means, “and be gracious unto me.”
2. Literally, “the.”
פתחתי פי לבקש ממך, פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך – כאשר דין עליך לעשות לאותן שהן אוהבי שמך, ואני אחד מהם.
פנה אלי וחנני כמשפט – כמו: כמשפט הבנות יעשה לה (שמות כ״א:ט׳) שפירושו: חוק ומנהג. אמר: כמו שחקך ומנהגך שתפנה לאוהבי שמך, כן תעשה לי.
פנה אלי וחנני. חנני בינה והשכל להבין אותה: כמשפט לאוהבי שמך. כאמרו (משלי ח יז) ׳אני אוהבי אֵהב ומשחרי ימצאונני׳1:
1. ׳ כמשפט. כמו (שמות כא, ט): כמשפט הבנות יעשה לה, שפירושו חוק ומנהג. אמר: כמו שחקך ומנהגך שתפנה לאוהבי שמך, כן תעשה לי׳ (רד״ק).
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי. מתנת חינם, והוציאני משעבוד מלכויות אף על פי שאיני כדאי לכך, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ, ואמרת (משלי ח׳:י״ז) ׳אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני׳:
כמשפט – כראוי לחנן לאוהב שמך.
[משפטים:] פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך – המשפט הוא המגיע מן הדין, והחנינה היא מתנת חנם, ואוהבי שמו ישגיח ה׳ עליהם בהשגחה מופלאת ורגלי חסידיו ישמור ולא יאונה לצדיק כל און, וזה מצד המשפט והדין, שהאוהב את ה׳ יאוהב, ובקש שהגם שאינו במדרגה זו ואין מגיע לו זה מצד המשפט, יעשה אתו מצד החנינה מה שיעשה לאוהבי שמו מצד המשפט, ומפרש במה יחנהו
כמשפט – כראוי.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Establish my steps by your word, and let no deceit rule over me.
פעמי הכן כאמרתך וגו׳ – כך אמר דוד אל תניח את רגלי שילכו למקום רצונם אלא לתורתך כל היום לבית המדרש כי אין יצר הרע נכנס לבית המדרש הולך עמו כל הדרך כיון שמגיע לבית המדרש אין לו רשות ליכנס שם. וכן הוא אומר (בראשית ד׳:ז׳) לפתח חטאת רובץ. כל מי שהוא עוסק בתורה אין יצר הרע שולט בו. לכך נאמר פעמי הכן כאמרתך וגו׳.
ות׳בת קדמי פי מקאלתך, ולא תסלט עליי כל ד׳י גל.
ותייצב את רגלי במאמר שלך ואל תשליט עלי את אנשי המרמה.
פעמי, פעמי כונן באמרתך ואל תשלט בי כל איש און.
פעמי – יתפלל לתקן עלילות שישמור מצות עשה ולא תשלוטנה בו סבות לעשות מצות לא תעשה.
ור׳ משה אמר: אל תשלט בי כל און, כמו: ואני תפלה (תהלים ק״ט:ד׳).
ORDER MY FOOTSTEPS BY THY WORD. The psalmist prays to God to arrange things so that he will be able observe the positive commandments,1 and that nothing takes hold of him that will cause him to violate any of the negative commandments.2
Rabbi Moses says that ve-al tashlet bi khol aven (and let not any iniquity have dominion over me) is similar to va-ani tefilah (but I am all prayer) (Psalms 109:4).3
1. Ibn Ezra’s interpretation of Order my footsteps by Thy word.
2. Ibn Ezra’s rendition of and let not any iniquity have dominion over me. Literally, “The psalmist prays to God to arrange things so that he will observe the positive commandments, and that the causes not take hold of him to do the negative commandments.”
3. Rabbi Moses renders va-ani tefilah as va-ani ish tefilah (I am a man of prayer). So too, here khol aven should be read as if it were written khol ish aven (every man of iniquity). Rabbi Moses renders ve-al tashlet bi khol aven (and let not any iniquity have dominion over me) as, “and let not any iniquitous person have dominion over me.”
פעמי הכן באמרתך – פעמי הכן, שלא אכשל ביד אויבי, באמרתך שאמרת על ידי נביאים.
ואל תשלוט בי כל און – שלא ישלט בי כל פועלי און.
פעמי כן – שתרגילני ותדריכני במצות עשה. ואל תתן ליצר הרע כח שישלוט בי ואעבור על מצות לא תעשה, זהו: ואל תשלט בי כל און.
ואמר כל – רוצה לומר: גם מזדים חשוך עבדך1 כמו שפירשנו. ובאמרו: כל – אפילו עבירה קלה.
Redeem me from the oppression of the son of man, and I will keep your commandments.
פדני מעושק אדם וגו׳ – כך אמר דוד לפני הקב״ה כלי שנשתמש בו המלך אין לסגן רשות להשתמש בו ואנו עמך ולך אנו משועבדים רצונך שנעבדך ונעשה רצונך פדנו מהם ונעשה תורתך. לכך נאמר פדני מעושק אדם.
ואפדני מן גשם אלנאס, ואדים חפט׳ פראיצ׳ך.
ותציל אותי מעשיקת בני האדם ואני אתמיד בשמירת מצוותיך.
פדני, ופדני מעשק בני אדם, ואתמיד בשמירת מצותיך.
פדני מעושק אדם – מיצר הרע העושק את הבריות מדרך הטוב.
[בפירושים אחרים מצאתי: פדני מעושק אדם – פדני מעושקו של אדם.]
Redeem me from the oppression of man From the evil inclination, which oppresses the people (from the good path – Parshandatha). In other commentaries I found: Redeem me from the oppression of man Redeem me so that no man oppress me.
פדני – מאדם שיעשקני.
REDEEM ME FROM THE OPPRESSION OF MAN. Redeem me from a person who would oppress me.
פדני מעשק אדם – שלא יעשקני אחיתופל וחביריו.
פדני – שלא יעשקני אדם, ואל יטרידני, ובזה אשמרה פקודיך, שיהיה לי פנאי לשמרם.
פדני מעושק אדם. בקיבוץ גלויות1: ואשמרה פקודיך. למנות שופטים ושוטרים הגונים2:
1. פדני מעושק אדם - פדני שלא יעשקני אדם. והוא כמו שכתב רבינו (פסוק קכב)
2. ׳פקודיך׳ – המצוות שבפקידה ומינוי.
פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם. בימים ההם שאעמוד ׳באין חומה דלתיים ובריח׳ (ע״פ יחזקאל ל״ח:י״א)1: וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ. להוכיח עמית החוטא2:
1. בתחילה תהיה גאולה רק משעבוד מלכויות, והוא קיבוץ גלויות, שישובו ישראל לארצם, ואחרי כן תהיה מלחמת גוג ומגוג, ומשיח יתגלה אחרי המלחמה, ראה פירוש רבינו לתהלים (צה בהקדמה, ושם פסוק יא, ופרק קב, ופרק קז ועוד). ובקיבוץ גלויות ישבו ישראל ׳בארץ פרזות, באין חומה ובריח ודלתיים אין להם׳. וראה מה שהתבאר בביאור לשה״ש (ז יב). ומתוך שאין ׳דלתיים ובריח׳ – צריך שמירה ׳מעושק אדם׳.
2. ע״פ לשה״כ ׳הוכח תוכח את עמיתך׳, והוא סוג המצוות שנקראו ׳פיקודיך׳.
מעושק אדם – מעשקות של אדם.
ואשמרה – כי לא יהיה לי סבות מונעות.
[פקודים:] פדני – מוסיף שיפדהו ג״כ מעושק הבא ע״י אדם, שהם רעת בעלי הבחירה, ועי״כ ואשמרה פקודיך – שהפקודים הם לזכור איך פדה ה׳ את ישראל תמיד מיד עושקיהם כח.
מעשק – מלשון כי התעשקו עמו (פרשת תולדות) לשון מריבה, ומזה לא תעשק את רעך, שבכבוש שכר שכיר בא אתו לידי מריבה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Shine the splendor of your face on your servant, and teach me your decrees.
פניך האר בעבדך וגו׳ – כך אמר דוד רצונך אל תסתכל בנו בחמה אלא במאור פנים כשם שאמר משה (במדבר ו׳:כ״ה) יאר ה׳ פניו אליך ויחנך. לכן נאמר פניך האר בעבדך.
ואקבל בנור וג׳הך אלי עבדך, ועלמני רסומך.
ותכוין את אור פניך אל עבדך וגם תלמד אותי את החוקים שלך.
פניך, והצלח באור פניך לעבדך.
פניך – הרצון, כמו: באור פני מלך חיים (משלי ט״ז:ט״ו).
MAKE THY FACE TO SHINE UPON THY SERVANT. The reference is to God’s good will. Compare this to In the light of the king’s face is life1(Prov. 16:15).2
1. Translated literally.
2. That is, “God’s good will bring life.”
פניך האר – כמו: יאר י״י פניו אליך (במדבר ו׳:כ״ה), ואור פניו הוא רצונו, כמו שכתוב: באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש (משלי ט״ז:ט״ו).
ולמדני – ומרצונך לי, היא שתלמדני חוקיך.
(קלה-קלו)פניך האר בעבדך. נשמת שדי תבינני1: ולמדני את חוקיך. בטעם שלהם, להפנות אליך רשעי ארץ גם בחוקים2, כי אמנם פלגי מים ירדו עיני - בגלות, שלא היה בידי למחות על לא שמרו תורתך באיסורי מאכלות וזולתם, שלא ידעו טעמם3:
1. באיוב ז(ח) [לא תשורני] עין רואי. נשמת שדי המבינה, על דרך ׳יאר ה׳ פניו אליך׳ (במדבר ו כה).
2. כדי שגם בדברים שהם חוקים אוכל להפנות לב כל הרשעים אליך, שאראה להם שיש בהם טעם מובן ונכון.
3. ולכן אני מבקש שתגלה לי טעמם כדי שיהיה בידי למחות בהם.
פניך האר – ר״ל הראה לי פנים מאירות ושוחקות והוא ענין רצון וחיבה ונאמר בלשון שאלה מבן אדם לחבירו.
[חקים:] פניך האר בעבדך – יש הבדל בין יאר פניו אל, ובין יאר פניו בב׳ השימוש, שהקישור עם ב׳ מורה שהארת פני ה׳ וגילוי שכינתו תהיה בנפשו השכליית הפנימית, עד שעי״כ תלמדני את חקיך – כי יוסיף חכמה ושכל בנפשו עד שיבין גם החקים שהם מכוסים ומופלאים, כי ישכיל בהם ע״י אור פני ה׳ ורוח קדשו.
בעבדך – אור פניך יפול על פני עבדך באופן שיאורו גם הם, ושמוש הבי״ת נכון ונפרד משמוש אל או למ״ד, יאר ה׳ פניו אליך (פרשת נשא) יראה לך פנים מאירות ושוחקות, ויאר להם בחברון (שמואל ב׳ ב׳:ל״ב) זרח להם האור.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Streams of water will go down my eyes, because they have not kept the Torah.
פלגי מים ירדו עיני וגו׳ – כך אמר דוד בוכה הייתי על אותן הגדולים שפירשו מן התורה על דואג ועל אחיתופל. על לא שמרו תורתך. וכן ירמיהו אמר (איכה ג׳:מ״ח) פלגי מים תרד עיני וגו׳. וכן הוא אומר (ירמיהו ל״א:י״ד) קול ברמה נשמע. וכי ראתה רחל בנים ליוסף הלא מתה מן המשבר כשנולד בנימין. אלא הנביאים בוכים על ישראל על שאינם עושים את התורה. א״ל הקב״ה בכיתם על ביטול תורה. (שם ט״ו) כה אמר ה׳ מנעי קולך מבכי וגו׳. לכך נאמר פלגי מים ירדו עיני.
פקד אורדת עיני אקסאמא מן מא, עלי מא לם אחפט׳ תוראתך.
ושתי עיני כבר הורידו פלגי (חלוקות) מים על מה שלא שמרו את תורתיך.
על, על אשר לא שמרתי תורתך.
פלגי – קשור בדבר מעושק אדם הם יבקשו לעשקני עד שלא אשמר פקודיך ואני דואג ובוכה על אשר לא שמרו תורתך כי ידעתי כי אחריתם רעה.
ויש אומרים: כי שמרו דרך משל על העינים, כדרך: ואחרי עיניכם (במדבר ט״ו:ל״ט).
MINE EYES RUN DOWN WITH RIVERS OF WATER. This is connected to Redeem me from the oppression of man (verse 134). The psalmist says,1 “They seek to oppress me so that I will not keep Your precepts. However, I worry and cry because they did not keep Your Torah, for I know that they will have a dreadful end.”
Others say that lo shameru (they observe not) is a figure of speech relating to the eyes.2 Compare this to and that ye go not about … after your own eyes(Num. 15:39).3
1. In verse 134.
2. In this case, our verse does not refer back to verse 134. Its meaning is, “Mine eyes run down with rivers of water because they (my eyes) observe not Thy law.” See Radak on this verse.
3. We thus see that scripture speaks of the eyes sinning.
[פלגי] מים תרד עיני על לא שמרו תורתיך – בוכה אני על כך, שיורדים דמעות כפלגי מים.
על {לא}אשמרו תורתך – אילו הרשעים, ועושים לי רעה.
א. המלה הושמטה בטעות בכתב היד.
פלגי מים ירדו עיני – היה בוכה על העונות שעשה ותוהא עליהם. ואמר השמירה על העינים כי העינים הם הזונות, והחטא תר אחרי עיניו. כמאמר חז״ל: עינא וליבא תרי סרסורי דעבירה נינהו.
Righteous are You, Hashem and upright are Your judgments.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
זַכַּי אַתְּ יְיָ וּתְרִיצִין דִינָךְ.
Your are righteous, O LORD, and your judgments are upright.
צדיק אתה ה׳ וגו׳ – אמר שלמה (משלי ח׳:ח׳-ט׳) בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. כלם נכוחים למבין וגו׳. מהו בצדק כל אמרי פי כל מה שהוציא הקב״ה מתוך פיו בצדק הם צדיקים וישרים. לכך נאמר צדיק אתה ה׳ וישר משפטיך. כשם שאתה צדיק כך משפטיך הם צדיקים וישרים. וכן הוא אומר (דברים ד׳:ח׳) מי גוי גדול וגו׳. וכן כנסת ישראל אמרה (נחמיה ט׳:י״ג) ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים וגו׳. לכך נאמר צדיק אתה ה׳ וגו׳.
אללהם אנך אלעדל, ומסתקים חכמך.
ה׳ אתה הצדק. והמשפט שלך הוא הישר.
צדיק וישר – כל אחד ממשפטיך.
RIGHTEOUS … AND UPRIGHT ARE THY JUDGMENTS. Each one of Your judgments is upright.1
1. Yashar (upright) is singular. Mishpatekha is plural. Hence Ibn Ezra’s comment. See Ibn Ezra on Ps. 103:5.
צדיק אתה י״י – על כל הבא עלי, וישר אתה על כל הבא עלי – [אלו]א ייסורין שבאו עלי.
א. כתב היד מטושטש כאן.
צדיק אתה י״י – ומשפטיך גם כן צדיקים וישרים.
ואמר ישר – כל אחד ממשפטיך ישר הוא.
או פירושו: בדרך כלל ישר הם משפטיך.
(הקדמה) צ
(קלז-קלט)צדיק אתה ה׳. על שהגלית את ישראל מארצם על עיוות הדין, כאמרו (דברים טז כ) ׳צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת׳1: וישר משפטיך. על תופשי התורה, כי אמנם צוית צדק עדותיך באמרך (דברים טז יט) ׳ולא תקח שוחד כי השוחד יעוור׳: ואמונה מאד. ׳לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול׳ (ויקרא יט טו), אפילו בדברים, והנה צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי2 - קצת תופשי התורה3 חולקים עלי4 שהם ׳מצדיקי רשע עקב שוחד׳ (ישעיה ה כג):
1. כן כתב רבינו שם: צדק צדק תרדוף. כשתתן לך שופטים, אתה הממנה את השופטים בְּחַר את היותר שופטי צדק, אף על פי שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראויים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף, כענין אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ (שמואל א׳ טז ז) : למען תחיה וירשת. תצטרך לזה יותר בארץ, כי חסרון זה ימנע הירושה בה, כאמרו (ישעיהו נז יז) בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי :
2. צמתתני. כמעט כִּלְּתָה אותי קנאתי (רד״ק).
3. דייק ממה שאמר ׳שכחו׳, הרי שלפני כן ידעו, הרי שמדובר בתופשי תורה.
4. דפו״ר ׳על׳, ויל״ע כת״י.
צַדִּיק אַתָּה ה׳ וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. יאמר, לא די שבכיתי לישראל שלא קיימו תורתך בגלות, אבל אפילו בראותי האומות שאינם עושים רצונך הורדתי [פלגי מים], וזה כי ׳צדיק אתה ה׳ ׳ במשפטיך ו׳ישר׳, ר״ל, שמשפטך מיישיר תמיד אל הצדק:
וישר משפטיך – כ״א ממשפטיך הוא ישר.
[משפטים:] צדיק אתה ה׳ – ר״ל כל משפטי ה׳ הם בצדק לפי הדין, משלם לצדיק שכרו ולרשע ענשו, ובכ״ז אל תתמה ממה שתראה שמאחר תשלומי שכר הצדיק וממהר תשלומי שכר הרשע, שזה מצד שישר משפטיך – שלכן מצד היושר טוב לעכב שכר הצדיק על עולם הנצחי שהשכר נצחי, ולשלם להרשע בעוה״ז להאבידו לעוה״ב, וכמו שנתבאר למעלה סי׳ ע״ג.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
(קלח)צִ֭וִּיתָצֶ֣דֶקעֵדֹתֶ֑יךָוֶאֱמוּנָ֥האמְאֹֽד׃
You have commanded Your testimonies in righteousness and exceeding faithfulness.
You have commanded righteousness, testimony, and much faithfulness.
צוית צדק עדותיך – מהו צוית צדק צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שנתן להם את התורה. וכן הוא אומר (דברים ו׳:כ״ד) ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה׳ אלהינו לטוב לנו. מה כתיב אחריו וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות. לכך נאמר צוית צדק עדותיך. מה ואמונה מאד אמונה זו תורה שהיא גדולה שבה ברא הקב״ה את עולמו ובה נשבע. שנאמר (תהלים פ״ט:נ׳) איה חסדיך הראשונים ה׳ נשבעת לדוד באמונתך. הרי התורה. לכך נאמר ואמונה מאד.
ובעדל אמרת בשואהדך, ובאמאנה שדידה.
צויתי על העדויות שלך שיהיו בצדק ובנאמנות גדולה.
צוית, ובצדק צוית עדותיך ובאמונה חזקה.
ציוית – האבות להעתיקא עידותיך.
א. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״להתעסק״.
THOU HAST COMMANDED. Thou hast commanded the fathers1 to occupy themselves with Your testimonies.
1. In Hebrew, ha-avot. The reference is probably to the Israelites who first received the Torah.
וזה כי צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ. שאמרת (דברים ט״ז:כ׳) ׳צדק צדק תרדוף׳, וציוית ׳עדותך׳ אֱמוּנָה מְאֹד, שאמרת שלא יהא אפילו מבעלי הריב אחד עומד ואחד יושב, לזה רך בדברים ולזה קשה, פן יסתתמו טענותיו1, וזהו אומרו ׳מאוד׳, שאפילו דבר מועט כזה איני יכול לעשות בדין:
1. ע״פ לשון רש״י בדברים (טז יט), וכן לשון רבינו בנדפס בויקרא (יט טו).
[עדות:] צוית צדק עדותיך – וזה מבואר ע״י עדותיך, שהם חלק העדות שבתורה שמעידים איך העניש את הרשעים כפי הצדק, והשגיח על הצדיקים, כמו שיעידו כל ספורי התורה המעידים על דבר זה, וכולם בנוים על אמונה – שאתה נאמן לתת לכל אחד את המגיע לו, והגם שרואים לפי שעה שהרשע מצליח, צריך שיאמינו מאד שה׳ נאמן לתת לכל אחד את שכרו וענשו, כמ״ש כל דרכיו משפט, אל אמונה, ומפרש צדיק וישר הוא, צדיק נגד כל דרכיו משפט, וישר נגד אל אמונה, וכמ״ש כאן צדיק אתה ה׳ וישר משפטיך, ומפרש נגד צדיק, צוית צדק עדותיך, ונגד ישר מפרש ואמונה מאד.
צוית צדק – סמוך לעדתיך, צדקך עדותיך, עדותיך שהם צדק ואמונה מאד, דבר צודק ונאמן כלומר שלא יחדל מהתאמת.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My zeal has overcome me, for my oppressors have forgotten your words.
צמתתני קנאתי וגו׳ – אמר דוד איני מקנא לא באכילתן של רשעים ולא בשתייתן אלא על כל הטובות שאתה מביא עליהם ואיך שכחו את תורתך. וכן הוא אומר (איכה ג׳:י״ז) ותזנח משלום נפשי וגו׳. לכך נאמר כי שכחו דברך צרי.
ואן כאדת גירתי אן תעטבני ממא נסי קולך אעדאיי.
ואם הקנאה שלי כמעט שהשחיתה אותי ממה שאויבי שכחו את דבריך.
צמתתני, ואם כמעט שקנאתי הצמיתתני בגלל ששכחו דברך צרי.
צמתתני קנאתי – הקנאה שאני מקנא לשמך על השוכחֵי דבריך היא צומתת אותי ומקנטת אותי בהם.
My zeal incenses me Heb. קנאתי. The zeal with which I am zealous for Your name against those who forget Your words, cuts me and incenses me against them.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״צמתותוני״.
MY ZEAL HATH UNDONE ME. I was almost undone.1 Compare this to and his heart2died within him(Samuel I 25:37).3
1. The psalmist did not actually die.
2. Nabel’s heart.
3. Nabel did not actually die at that time. He almost died.
ועל זה צמתתני קנאתי כי שכחו דברי צרי – [מה]א שדברת עלי שכחו, וגרשוני מן המלכות.
א. כתב היד מטושטש כאן.
צמתתני – כמעט כלתה אותי קנאתי כשאני רואה צרי ששכחו דבריך, כאילו לא צוו בהם, ואראה אותם מצליחים, אני מקנא בהם מאד. כמו שאמר: כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה (תהלים ע״ג:ג׳).
ואני בראות (מן)1 האומות שעושים היפך כל זה אפילו בדינין שהם מצווים עליהם, שהם משבעת מצוות בני נח, צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי. ולכן אמר ׳דבריך׳, לפי שהם מצווין על הדין, כמו שאמרנו2:
1. נוסף, אולי מפני הצנזורה.
2. סנהדרין (נו.): ׳תנו רבנן, שבע מצוות נצטוו בני נח, דינין׳ וכו׳.
קנאתי – ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים ל״ב:כ״א).
צמתתני – הכעס כרתה אותי כי צרי שכחו דבריך והדבר הזה מכעיס אותי.
[דברים:] צמתתני – אבל בכ״ז צמתתני קנאתי שאקנא על חילול כבוד השם, שע״י שאתה מאריך לרשעים, עי״כ שכחו דבריך צרי – כי עי״כ הם אומרים שאין השגחה ואין שכר ועונש.
Your word is tested to the utmost, and Your servant loves it.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
סְנִינָא מֵימְרָךְ לַחֲדָא וְעַבְדָךְ רָחֲמָהּ.
Your word is very pure, and your servant loves it.
צרופה אמרתך מאד וגו׳ – מהו צרופה אמרתך. משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו קערה של כסף נתן הכסף לצורף אמר לו צרפהו לי הכניסו לכור צירפו והוציאו אמר לו שוב צרפהו פעם שנית ועוד צרפהו פעם שלישית. כך הקב״ה צורף את התורה מ״ט פעמים. וכן הוא אומר (משלי ל׳:ה׳) כל אמרת אלוה צרופה. ואומר (תהלים י״ב:ז׳) אמרות ה׳ אמרות טהורות וגו׳. ז׳ ז׳ פעמים הרי מ״ט פנים התורה נדרשת. לכך נאמר (משלי ל׳:ה׳) כל אמרת אלוה צרופה. ואומר צרופה אמרתך מאד.
צרופה אמרתך מאד – א״ר אבין דברי תורה נמשלו לקונדיטון, יש בו יין כי טובים דודיך מיין, יש בו דבש ומתוקים מדבש ונופת צופים, יש בו פלפלין צרופה אמרתך מאד.
דבר אחר: צרופה אמרתך מאד, כצורף הזה שהוא מכניס את הזהב לכור שנים או שלשה פעמים עד שהוא מזקקו, כך יש פרשה בתורה שנאמרה ונשנית ונשתלשה, וכן כל התורה כולה נאמרה בסיני ונשנית באהל מועד ונשתלשה בערבות מואב.
פאעלם אן מקאלתך מסבוכה ג׳דא, ועבדך מחב להא.
וכך (שכמעט שהושחתתי) אני יודע שהאמירה שלך מסודרים מאוד ועבדך אוהב אותם.
צרופה, אז אדע כי אמרתך צרופה.
צרופה – למה שכחו דברך צרי (תהלים קי״ט:קל״ט) ואין בהם סיג כי הכל צרוף בלי ספק.
THY WORD IS TRIED TO THE UTTERMOST. Why did my adversaries1 forget Your word, which is tried and contains no dross? For there is no doubt that all of Your word is purified.
1. Literally, “they.”
צרופה אמרתך מאד – ויודע אני שת[ת]קיים.
צרופה – כי היא בלא שום סיג בעולם.
ועבדך אהבה – וזוכרה תמיד, והם שכחוה.
(קמ-קמא) והטעם ש׳צמתתני קנאתי׳ על זה הוא, כי אמנם צרופה אמרתך מאד1 - ׳בצדק תשפוט׳ (ויקרא יט טו), שלא יהא רך לזה וקשה לזה2, ובסור השופט מאחד מאלה - יטה דינו בלי ספק: ועבדך אהבה. לפיכך קנאתי בהוללים הנוטים ממנה3, וגם כי צעיר אנכי ונבזה בערך אל קצתם4 שהם אנשי השם, פקודיך לא שכחתי, שאמרת (ויקרא יט יז) ׳הוכח תוכיח את עמיתך׳5:
1. צרופה - ענין הזכות והטוהר מבלי פסולת (מצודות).
2. בשבועות (ל.) דרשו ׳ת״ר, בצדק תשפוט עמיתך - שלא יהא אחד יושב ואחד עומד, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך׳. ובכתובות (מו.) דרשו ממקום אחר ׳שלא יהיה רך לזה וקשה לזה׳, והעניין אחד הוא. ובפירוש רבינו לויקרא שם כלל את שניהם: ׳לא תעשו עול במשפט - שלא יהא רך לזה וקשה לזה אחד עומד ואחד יושב וכל הדומים לאלה׳.
3. לכן ׳צמתתני קנאתי׳ על אותם ההוללים הלוקחים שוחד.
4. חלק מן ההוללים הנוטים מן התורה.
5. שהוא בכלל ׳פיקודיך׳ כמו שפירש בתחילת הפרק. כלומר, אף ש׳צרי׳ האמורים הם ׳אנשי השם׳ מפורסמים ומבוגרים ממני, בכל זאת אוכיח אותם כפי מצות ׳הוכח תוכיח׳.
אמת הוא שצְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ:
ועבדך – בגעיא הוא״ו.
צרופה – ענין הזכות והטוהר מבלי פסולת ומושאל הוא מלשון צרוף כסף.
צרופה – אמרתך צרופה מסיג ושגיאה לכן אהב אותה.
[אמרות:] צרופה – ר״ל שאין מונע אותי משאשמור אמרתך, לא מצד עצמם כי אמרתך היא צרופה מאד שאין בה שום סיג ופסולת ואמרות ה׳ אמרות טהורות, ולא מצדי, כי עבדך אהבה – שאני דבק בה באהבה, לא מצד תקות גמול שזה לא יעמוד תמיד בצדקו, והראיה, שעשיתי מאהבה, כי
צרופה אמרתך – כאן יש לפרש אמרה נרדף לתורה, והיא ככסף צרוף בלי סיגים, אין בה דבר שקר או טפל.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I am small and despised; I have not forgotten your commandments.
צעיר אנכי ונבזה וגו׳ – צעיר היה דוד והלא אליהוא הוא השמיני. וכן הוא אומר (דברי הימים א ב׳:ט״ו) דוד הז׳. אליהוא השמיני. אליהוא הוא אחריו אלא שהיה עושה עצמו קטן. שנאמר צעיר אנכי ונבזה וגו׳. הרבה ביזני שאול. וכן הוא אומר (שמואל א י״ח:י״ט) ויהי בעת תת את מירב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל וגו׳. (שם כ״ה:מ״ד) שאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש. לכך נאמר צעיר אנכי ונבזה וגו׳.
ועלי אני צגיר מזרי פלם אנסא פראיצ׳ך.
ולמרות שאני צעיר ומבוזה לא שכחתי את פקודיך.
צעיר, ואם כי צעיר אנכי ומזולזל לא שכחתי פקודיך.
[מצאתי: צעיר אנכי ונבזה – כמה דאת אמר: ודוד הוא הקטן (שמואל א י״ז:י״ד), נבזה אני להקטין עצמי אצל עוסקי תורה להתלמד כי פקודיך לא שכחתי מלסלסל ומלפלפל בהם בצדקתך שבתוכן צדק ואמת עולמית ואף כי מצאוני צרות היו הם עסקי ולעולם הבינני צדקם ואחיה בהם כי היא חייך וגו׳ (דברים ל׳:כ׳).]
I am young and despised As it is stated: "And David was the youngest" (I Sam. 17:14). I am despised to the extent that I humble myself beside those who engage in the Torah, to learn, for I have not forgotten Your precepts; [nor have I refrained] from searching and debating with them about Your righteousness that is within them [the precepts], which is righteousness and truth to eternity; and even though troubles have befallen me, they were my occupation. And forever enable me to understand their righteousness and I shall live by them: "for it [the Torah] is your life and the length of your days" (Devarim 30:20).
צעיר – בעיני צרי, כמו: ואנכי תולעת ולא איש (תהלים כ״ב:ז׳).
I AM SMALL AND DESPISED. I am small and despised in the eyes of my enemies. Compare this to But I am a worm and no man, a reproach of men and despised of the people(Psalms 22:7).1
1. See Ibn Ezra on Ps. 22:7.
צעיר אנ{כ}י ונבזה, ואעפ״י כן פיקודיך לא שכחתי.
צעיר אנכי ונבזה – צעיר אני ונבזה בעיניהם לפי שאני מתעסק בתורתך.
צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה. שהתלמיד חכם הוא יותר נבזה מיתר העם, דרבנן הא בזוזי ובזוזי דבזוזי1, אפילו הכי פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, ש[אפילו] שלא ישמעו אל קולי להיותי נבזה בעיניהם, לא בכל זאת נמנעתי מלהוכיחם בעשותם הרע בעיניך:
1. בכתובות (קיב:): ׳דור שבן דוד בא, קטיגוריא בתלמידי חכמים וכו׳, תני רב יוסף, בזוזי ובזוזי דבזוזי׳ [שוללים אחר שוללים].
צעיר – עניינו קטן ושפל.
צעיר – ר״ל עם כי בעבור שומרי המצות יחשבוני אויבי לצעיר ונבזה עכ״ז לא שכחתי פקודיך ולא אשגיח עליהם.
[פקודים:] צעיר – הגם שאני צעיר ונבזה – ואין לי שום כבוד מעשיית המצות, בכ״ז פקודיך לא שכחתי – כי אני עושה אותם מאהבה לא בעבור כבוד.
צעיר – גם כשהייתי צעיר ונבזה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Your generosity is righteousness forever, and your Torah is truth.
צדקתך צדק לעולם וגו׳. – כך אמר דוד צדקה שאתה עושה עם האדם שאתה נותן לו מתנה ואין אתה נוטלה ממנו. וכתיב (בראשית מ״ט:י׳) לא יסור שבט מיהודה וגו׳. לכך נאמר צדקתך צדק לעולם וגו׳.
בל אעלם אן עדלך אלי אלדהר, ושראיעך חק.
ואני יודע שהצדק שלך הוא צדק לעולם. והתורה שלך אמת.
צדקתך, אלא ידעתי כי צדקתך עד עולם.
צדקתך – הטעם כי איך אשכח פיקודיך וצדקתך לא תשתנה גם כן תורתך תמיד אמת.א
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״אחת״.
THY RIGHTEOUSNESS IS AN EVERLASTING RIGHTEOUS
NESS. The meaning of this is, “How can I forget Your precepts, seeing that Your righteousness does not change? Furthermore, Your Torah is always true.”1
1. It does not change.
צדקתך היא לעולם – צדקתך שדברת עלי לעולם. שנאמר: [וכסאו]א כשמש נגדי כירח יכון לעולם (תהלים פ״ט:ל״ז-ל״ח), ותורתך אמת.
א. כתב היד מטושטש כאן.
צדקתך – שהיא עם העולם, היא צדק שהוא קיים לעולם.
ותורתך אמת – כי כל מצותיה הם אמת וקיום העולם. במשפטים הישרים שבהם יהיו קיום בני אדם זה עם זה, גם הבטחות התורה שמבטיחה למי שמקיימה הם אמת לא יכזבו.
ואמרתי כי אמנם צדקתך - שהיא השתדלות הדיין למצוא האמת, כאמרו (שמות יח כ) ׳והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון׳1, צדק לעולם - נוהגת בארץ ובחוץ לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית2, ותורתך אמת - ׳כי השוחד יעור [פקחים] ויסלף׳ (שמות כג ח):
1. בעצת יתרו למשה על מינוי הדיינים כתוב כן, שמשה רבינו יורה להם הדרך בענייני המשפט, ובהמשך שם (פסוק כה) כתוב שמשה קיבל עצתו ׳ויבחר משה אנשי חיל׳, ואף שיתרו הזכיר (שם פסוק כא) תנאים נוספים, פירש שם רבינו ׳אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל׳. וזהו שהזכיר כאן ש׳צדקתך׳ ׳היא השתדלות הדיין למצוא האמת׳, ועל זה אמר ׳והודעת את הדרך׳, כי בבחירתו של משה הורה את הדרך.
צִדְקָתְךָ שאתה עושה עם ישראל [הוא] צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת – כי נשבעת ואמרת (דברים לב מ-מא) ׳כי אשא אל שמים ידי וגו׳, אם שנותי׳ וגו׳:
ותורתך – בגעיא הוא״ו.
צדקתך – ר״ל כי אמרתי הלא הצדקה שאתה עושה לזוכרי פקודיך המה קיימים לעולם ועוד הלא תורתך היא אמת מצד עצמה ואיך אשכחה בעבור בזיון האויב.
[תורה:] צדקתך – הצדקה הנאמרת על ה׳ תורה על המעשים שיעשה מצד הצדקה העליונה, שלא בהשקף על מעשי בני אדם וזכותם, גם הנהגה זו שהיא קרובה עם החסד הוא גם כן צדק לעולם – כי ה׳ ינהיג הנהגה זו בעת הצורך אל כלל העולם, כמו עם האבות ומלכי בית דוד ועם כלל ישראל, בעת שיראה בחכמתו שזה צריך לתיקון העולם ושלימותו, וגם זה ממדת הצדק כפי ההנהגה על כלל העולם,
ותורתך אמת – שכבר נמצא זה בתורה בספור הנהגת הדורות מראש ועד סוף, שזרח עליהם שמש הצדקה להשלים הכלל, כמו ביציאת מצרים ובמתן תורה שאז נהג ה׳ כפי הצדקה ביתר שאת להיות בזה מהלך ההשלימות לכלל הבריאה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Your testimonies are righteousness forever; give me insight and I will endure.
צדק עדותיך לעולם – זכות שנתנה לישראל לא לשנה ולא לשנים ולא למאה אלא לעולם. שנאמר (ישעיהו נ״ט:כ״א) לא ימושו מפיך וגו׳. ומה שכרה אורך ימים בימינה.
פפהמני עדל שואהדך, אלי אלדהר חתי אחיא.
ואם כך [המשך מהפסוק הקודם] תתן להבין את הצדק שבעדויות שלך שהם לעולם כדי שאחיה.
צדק, לכן תן בלבי להבין את צדק עדותך לעולם למען אחיה.
צדק – ו״ו עדותיך כו״ו לא שלותי ושניהם תחת ה״א כי אותיות יהו״א מתחלפים.
וטעם הבינני צדק לעולם ואחיה – לעולם האחד ישרת במקום שנים.
THY TESTIMONIES ARE RIGHTEOUS FOREVER. The vav of edevotekha (Thy testimonies) is like the vav in lo shalavti (I was not at ease) (Job 3:25). Both of these vavs are in place of a heh,1 for the letters yod, heh, vav, and alef interchange.
The meaning of our verse is, “Give me understanding of Your righteous [testimonies] forever, and I shall live forever.” One word2 serves in the place of two.3
1. The root of edevotekha is ayin, dalet, heh. The root of shalavti is shin, lamed, heh. The vav takes the place of the heh in both of these words.
2. Le-olam (forever).
3. The word le-olam (forever) is to be read as if it were written twice.
צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה – כלומר הבינני עוד צדק עדותיך, א[ש]העדתה לי שיהיו לעולם, ואז אדע שאחיה מאילו הצרות.
אתה עתה צדק עדותיך לעולם. שהעידות (דברים לב מ) ׳חי אנכי לעולם׳, ׳אשיב נקם לצרי׳ (שם פסוק מא), הבינני - מתי יהיה זה, ואחיה - עד שאזכה לראותה, ולא אהיה מן הנספים אז:
לכן צֶדֶק עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם. אותו ה׳צדק׳ והמשפט אשר העדות לעשות אתנו בשירת האזינו, הֲבִינֵנִי וְאֶחְיֶה, כי אשתמרה מעווני:
צדק עדותך לעולם – הוא״ו נעה.
צדק עדותיך – עדותיך הנאמרים בצדק קיימים המה לעולם כי הצדק לא יבוטל בשום פעם לכן הבינני ואחיה ע״י בחיי עוה״ב עד עולם כאשר המה קיימים עד עולם.
[עדות:] צדק עדותיך לעולם – שהעדות שהעידה התורה בסיפוריה שאתה תחליץ את הצדיקים מצרתם היא צדק לעולם ונוהג תמיד, אבל אבקש הבינני ואחיה שתבינני את העדיות האלה שאבין את הדרכים איך אתה מעניש הרשעים ומושיע הצדיקים, כי פעמים רבות יש מבוכות בסתרי הנהגה זו, ע״י שרואים רשעים מצליחים וצדיקים מעונים ביסורים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have called with a whole heart; answer me, O LORD! I will keep your decrees.
קראתי בכל לב וגו׳ – וכן הוא אומר (שמואל א ז׳:ג׳) ויאמר שמואל אל כל ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל ה׳ אלהיכם. מהו אם בכל לבבכם אתם שבים. אלא כך אמר שמואל אם שבתם בכל לבבכם עונה הקב״ה תפלתי שאני מתפלל עליכם. וכן הוא אומר (שם ה-ו) ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל אל ה׳ בעדכם. ויקבצו המצפתה וישאבו מים. ואיזו מים היו שואבים ושופכים אלא שעשו תשובה ושפכו לבם כמים לפני הקב״ה בתשובה שלימה. וכן ירמיהו אומר (איכה ב׳:י״ט) שפכי כמים לבך נכח פני ה׳ וגו׳. לכך נאמר (שמואל א ז׳:ו׳) וישאבו מים. לכך נאמר קראתי בכל לב וגו׳.
ה׳ וגם כבר קראתי אליך בלב שלם ואם כך תענה לי כדי שאתמיד בשמירת חוקיך.
ענני, ענני ה׳ למען אתמיד בשמירת חקיך.
קראתי – כי כן חוקות שיקראך הקורא בכל לב.
I HAVE CALLED WITH MY WHOLE HEART. For such is Your statute.
Your statute is, “The one who calls out to God shall do so with his whole heart.”1
1. I will keep Thy statutes refers to the law to call upon God with one’s whole heart.
קראתי בכל לב – בכל לב אני קוראא ואומר, ענני י״י שהרי חוקיך אצרה.
א. האות ק׳ במלה זו אינה כצורתה השכיחה בכתב היד, וצ״ע.
קראתי – כשאני בצרה אני קורא אליך בכל לב כי יודע אני כי אין עונה ומושיע זולתך. אם כן, ענני ולא אמות ביד אויבי כדי שאצרה חקיך, כלומר לא אשאל חיי אלא לנצור חקיך.
(הקדמה) ק
(קמה)קראתי בכל לב. בגלות: ענני. מגזירות האומות1, ובזה חוקיך אצורה - ולא ימנעוני מזה גזירותיהם:
1. כאן כתוב ׳קראתיך׳ ובפסוק הבא ׳קראתי׳, והרד״ק כתב שכפל במילות שונות, ואילו רבינו מיישב הכפילות, שפסוק זה מדבר בקריאה על הגזירות בתוך הגלות, שקראתיך להושיעני מגזירות אלו, ואילו פסוק הבא מדבר על הקריאה הכללית להוציא אותנו משעבוד מלכויות, ולכן פירש ׳הושיעני – בקיבוץ גלויות׳. ואולי יש הבדל בין לשון ׳ענני׳ שהיא על צרה פרטית, ועל ישועה שהיא על צרה כללית, וראה מאמר לסוכות שהתבאר שישועה הוא התגלות מלכות ה׳ הגורמת לישועת ישראל מן הגלות.
קָרָאתִי בְכָל לֵב. בתפילתי בגלות, כי מי שיש צרות מתפלל [...1] מתפלל באהבה, ולכן עֲנֵנִי ה׳, וחֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה אחר כך, כשתסיר מעלי רק את המוות הזה2:
קראתי – ר״ל הלא קריאתי היא לזכני לשמור חוקיך ומהראוי א״כ שתענני.
[חקים:] קראתי – כבר פירשו הקדמונים מ״ש אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה׳ אלהינו בכל קראינו אליו, שע״י שיראו שמסגולת החקים שעל ידם ה׳ שומע תפלת ישראל ועונה להם בעת קראם אליו עי״כ יאמרו שיש חכמה גדולה בהחקים האלה, כי חקי התורה מכוונים לעומת חקי העולם ובשמרם את חקי התורה ישמור להם כנגד גם חקי העולם כמ״ש אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם, ועז״א קראתי בכל לב ענני ה׳ אחר כי חקיך אצורה וזה מחייב שישמע תפלתי שזה מסגולת החקים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have called You; save me, and I will observe Your testimonies.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
קְרִיתִיךְ פְּרוֹק יָתִי וְאֶנְטֹר סָהִדְוָתָךְ.
I have called you, redeem me; and I will keep your testimonies.
ואד׳ נאדיתך פאגת׳ני, חתי אחפט׳ שואהדך.
וכאשר אקרא אליך תושיע אותי ואשמור תורתיך.
קראתיך, וכאשר אקראך ענני למען אשמרה עדותיך הכוונה שאם לא תענני יפריעוני המאורעות מלשמור תורתך.
קראתיך – שתושיעני כדי שאשמור עידותיך.
I HAVE CALLED THEE. I have called upon You to save me, so that I will keep Your commandments.
קראתיך – כפל העניין במלות שונות כדי לחזק הבקשה.
קראתיך. להצילני מן הנכרים1: הושיעני. בקיבוץ גלויות: ואשמרה עדותיך. שלא אתערב בנכרים2:
1. עי׳ כת״י.
2. עי׳ כת״י.
קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ. שבגלות איני יכול לשמור מללכת בדרכי הגוים ולעשות כמעשיהם:
ואשמרה – כי אהיה פנוי מטרדת האויב.
[עדות:] קראתיך – וגם אני קורא אותך לישועה נגד הצר שחקי בעלי הבחירה אינו תלוי בחקי העולם, וגם מזה תושיעני ואשמרה עדותיך שע״ז מועיל עדות התורה כנ״ל פסוק פ״ח צ״ה קי״ט קמ״ד.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
קדמתי בנשף – קדמתי לכל אדם לעמוד בנשף ואצעק לך בתפלה כי אני מייחל ומקוה לקיים דברך ומתפלל אני עליהם.
[דברים:] קדמתי – וגם בעת הצרה קדמתי בנשף שהוא משל על תחלת הצרה שהיא תחלת הלילה,
ואשועה – לישועה כי לדבריך יחלתי שהבטחתני ע״י נתן הנביא שתושיעני מני צר.
בנשף – בשחר, ומצאנו בנשף בערב יום (משלי ז׳:ט׳) ששם הוראתו ערב והשם משורש נשף או נשב, שבשחר ובערב מנשבת רוח עריבה וקלה, ואקדים או תרגום של השכים, וקדמו עיני שאחריו לשון קצר, נפתחו עיני והשכמתי תוך אשמורות הלילה, וכן קומי רני בלילה לראש אשמורות (איכה ב׳:י״ט).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
אשמורות – חצי הלילה שתי אשמורות, ולדברי האומר שלש משמרות הוה לילה היה עומד דוד ממטתו בשליש הלילה ועוסק בתורה עד חצות, כמו שנאמר: לשיח באמרתך, ומחצות ולהלן עוסק בשירות ותושבחות, כמה שנאמר: חצות לילה אקום להודות לך (תהלים קי״ט:ס״ב).
watches Half the night, two watches, and according to one who says that the night consists of three watches, David would rise from bed at the first third of the night and engage in Torah until midnight, as it is said: "to speak of Your word." From midnight on, he would engage in songs and praises, as it is said: "At midnight, I rise to give thanks to You" (verse 62).
קדמו – קודם לכל אשמורה שאשיח אני באמרתך הכתובה בתורה שגמלת הרשעים כרשעתם והצלת הצדיקים.
MINE EYES FORESTALLED THE NIGHTWATCHES. I rose before each watch,1 for I meditated on Your word which is written in the Torah; that is, that You punish2 the wicked in accordance with their wickedness, and You save3 the righteous.
1. The night is divided into watches.
2. Literally, punished.
3. Literally, save.
קדמו עיניך – כפל מילה.
קדמו עיני אשמרות – אשמורה היא עת הקצה בלילה, והם שלש בלילה כמו שאמרו רבותינו ז״ל.
ואמר דוד: קדמו עיניו להקיץ בלילה קודם לכל אדם כי לא ישן בלילה אלא החלק הראשון, ושני חלקי הלילה היה ער לשיח ולהתבונן באמרת האל. והיה עושה זה פעמים רבות בזמן שהלילות ארוכים. ונקרא עת ההקצה: אשמורה, כמו: שומר מה מלילה (ישעיהו כ״א:י״א) – שנקרא שומר לפי שהוא ער כל הלילה.
לשיח באמרתך. שאמרת (ויקרא כו מד) ׳ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים׳:
(קמח-קמט)קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ. ר״ל, לעסוק בתורה ולהגות בה, ולכן קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ ה׳ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי מצרת הגלות, ש׳משפט׳ הוא שתוציאני משם, אחרי שאני מתחיל לשוב בתשובה, כמו שאמרת (עיין דברים ד ל, ל׳:ט׳) ׳בצר לך ומצאוך וגו׳ ושבת וגו׳ כי ישוב ה׳ ׳ וגו׳:
אשמורות – חלק מחלקי הלילה קרוי אשמורה כמו ויהי באשמורת הבוקר (שמות י״ד:כ״ד).
קדמו עיני – עיני קדמו להפתח מתרדמת השינה שני אשמורות קודם אור היום.
לשיח – לעסוק בתורה.
[אמרות:] קדמו – ובאותו הלילה קדמו עיני לראש אשמורת שנית לשיח באמרתך – באופן שמה שתאחר הישועה משמר אחד בלילה כבר אקום שנית לשיח באמרתך והבטחתך ולחקור מדוע לא הושעתני תיכף ולכן אבקש
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Hear my voice according to Your loving kindness; revive me, Hashem, as You are wont.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
Hear my voice in accordance with your kindness, O LORD; sustain me according to your judgments.
פאסמע קולי בפצ׳לך, יא רב ואחייני בסירתך.
ה׳ ולכן [המשך מהפסוק הקודם] תשמע את קולי בחסדך ותחיה אותנו כפי התנהגותך הטובה.
כמשפטך, בהנהגתך, ראה לעיל פא ה.
קולי – כחסדך עמי ומנהגך הטובים.
HEAR MY VOICE [ACCORDING UNTO THY LOVING-KINDNESS (khe-chasdekha)] means in accordance with Your practice of loving-kindness toward me. Ke-mishpatekha (as Thou are wont)1 means, “in accordance with Your good practice.”2
1. Literally, “according to Your practice.”
2. Literally, “in accordance with Your practice of loving-kindness toward me, and in accordance with Your good practice.”
קולי שמעה כחסדך – שהיה עמי כמה פעמים.
כמשפטיך – כמו שפירשנו: כמשפט לאוהבי שמך (תהלים קי״ט:קל״ב) – כמנהגיך הטובים שתתנהג עם חסידיך ותחיים, כן תחייני.
ב. כמשפטיך חייני – מצד המשפט והדין, אם מצד הזכיות, אם מצד דין ההבטחה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
(קנ)קָ֭רְבוּרֹדְפֵ֣יזִמָּ֑המִתּוֹרָתְךָ֥רָחָֽקוּ׃
They draw near that follow after wickedness; they are far from Your law.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
קָרִיבוּ רָדְפֵי זְנוּ מְאוֹרַיְתָךְ אִתְרָחֲקוּ.
Those who pursue fornication have drawn near; they have gone far from your Torah.
פאן טאלבי אלפואחש קד קרבוא מני באד׳א, ובעדוא מן תוראתך.
והרי רודפי הזמה התקרבו אלי בנזק [הזיקו לי] והם התרחקו מהתורה שלך.
קרבו, כי רודפי הזמות כבר קרבו אלי להזיקני ורחקו מתורתך.
[112 א] [קרבו רדפי זמה (קיט:קנ)] ... ממנה יעני מן הזמה.
[Those who pursue intrigue draw near;] … from it, meaning ‘from intrigue.’
Pursuers of lewdness have drawn near a counsel of sins. They follow the counsel of their sins and distance themselves from your Torah to draw near to the counsel of their evil.
קרבו רדפי זמה – וממנה רחקו.
קרבו – אליארודפי זמה – שרחק מדעת תורתך הכתוב בה עונש אדם וקין ואנשי המבול והמגדל ופרעה ולאמר קרבו עם רחקו דרך בשירים נכבדת מאד.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״אלי״.
THEY DRAW NIGH THAT FOLLOW AFTER WICKEDNESS. They that follow after wickedness refers to those who distance1 themselves from knowing the Torah wherein the punishment inflicted upon Adam, Cain, the generation of the flood, the tower of Babel, and Pharaoh are recorded. It is beautiful2 to employ3karvu (they draw nigh) and rachaku (they are far) in one line4 of verse.
1. Literally, “distanced.”
2. Literally, “glorious.”
3. To contrast.
4. Literally, “together.”
קרבו רודפי זימה – עלי, כגון אחיתופל וחביריו.
קרבו – קרובים הם ודבקים אל הזמה עד שרדפו אחריה, ורחוקים מתורתך, כי שני הדרכים הפך. ולו היו קרובים אל התורה לא היו רודפי זמה.
וענין זמה – כמו: כי זמה עשו (הושע ו׳:ט׳), זמה היא (ויקרא י״ח:י״ז), שהוא ענין תועבה ומעשה הרע.
קרבו [רודפי זימה. האומות, להתווכח עמי, אבל]1רודפי זימה - מזימת אולת2, באמרם שהמצוות הם משל וחידה, ואומרים שהם מקיימים אותם כפי הנמשל, ובזה מתורתך רחקו:
1. חסק בדפו״ר.
2. ע״פ לשה״כ במשלי (כד ט) ׳זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ׳, - עצת איוולת חטאת לבעליה (רש״י), ׳כי הזמה והמחשבה היא לאיש אולת חטאת וחסרון לפי שהוא יעשה פעולותיו בלא הסתכלות ומחשבה כמו שזכרנו במה שקדם וכן הזמה והמחשבה הוא דבר מתועב ונמאס לאדם לץ כי אינו כי אם בדברי לעג בזולת ישוב והסתכלות או ירצה בזה כי זמת איש אולת היא חטאת וחסרון כי הוא לא ישלים המחשבות אבל יעשה לפי המחשבה העולה על לבו ראשונה ותועבת הזמות תמצא לאדם לץ כי הוא לרוע ענינו לא יקח מן המחשבות כי אם מה שהוא יות׳ מתועב ויותר מרוחק כי הוא הנרצה אצלו׳ (רלב״ג).
קָרְבוּ עלי רֹדְפֵי זִמָּה. שהם (הפילוסופים)1 שרודפים ׳זימה׳, ר״ל זממה2, שחושבים מחשבות כוזבות3, ומִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:
3. ׳באמרם שהמצוות הם משל וחידה, ואומרים שהם מקיימים אותם כפי הנמשל׳ (נדפס).
קרבו רדפי זמה – בספרים מדוייקים מלת קרבו בימנית וכן נכון לא בגלגל.
זמה – ענין דבר תיעוב ומעשה רעה כמו זמה היא (ויקרא כ׳:י״ד).
קרבו וגו׳ – ר״ל רודפי הזמה קרבו אל הזמה והשיגו אותה אבל מתורתך רחקו כי לא רדפו אחריה.
[תורה:] קרבו רודפי זמה – ר״ל הגם שהרשעים אין להם שום דבר שיאחד ויחבר אותם, כי הם נפרדים בתאותיהם ובמעלליהם שכ״א בוחר רשעה אחרת כמ״ש נפש רשע אותה רע לא יוחן בעיני רעהו, הדבר הקושר אותם ומקרב אותם הוא מה שמתורתך רחקו – שבבזה יש להם קורבה זה לזה במה שכולם כופרים בתורה ומתרחקים ממנה, הגם שבפרטי מעשיהם הם מחולקים זה מזה.
קרבו – אלי, רק גם אתה קרוב לקוראיך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
You are near, Hashem, and all Your commandments are truth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
קָרֵיב אַתְּ יְיָ וְכָל פִּקוּדָיךְ קְשׁוֹט.
You are near, O LORD, and all your commandments are truth.
אללהם ואנת אלקריב, וכל וצאיאך חק.
ה׳! אתה הוא הקרוב וכל מצוותיך הטבה (חנינה).
קרוב, ואתה האל הקרוב.
קרוב אתה – לרחוקים הללו המתרחקים מתורתך אם ישובו מדרכם.
You are near to these faraway people, who distance themselves from Your Torah, if they repent of their way.
קרוב אתה – יותר מכל קרוב וכל מצוותיך אמת אז יודוא רודפי זמה בשורה כי נמלט שומר מצותיך.
א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״יהיו״.
THOU ART NIGH. You are nearer than anything which is near.
AND ALL YOUR COMMANDMENTS ARE TRUTH. When those that pursue wickedness see that those who keep the commandments escape, then they will admit1 that all Your commandments are truth.2
1. This is so according to Ha-Keter. Also see Filwarg. The words “then they will admit” are absent in the Mikra’ot Gedolot editions.
2. They will realize that they should not have distanced themselves from Your commandments, which are truth. See Radak on this verse.
קרוב אתה – וכל מה שציויתה עלי, הכל אמת.
קרוב אתה י״י – הם רחוקים ממך ומתורתך, אבל אתה קרוב לכל אשר יקראוך.
וכל מצותיך אמת – והם רחקו מהם, כי לא ידעום ולא חשבו שהם אמת.
קרוב אתה ה׳. לנו בכל קראנו אליך1, ותושיענו מדברי ריבותם: וכל מצותיך אמת. ככתבם וכלשונם, ובכן יבושו החולקים על זה [והאומרים שנתחדשה הלכה ודת]2:
1. ע״פ לשה״כ בדברים (ל ז) ׳כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו׳.
2. חסר בדפוס, ויש לבדוק כת״י.
ואַתָּה קָרוֹב ה׳, על דרך ׳קרוב ה׳ לכל קוראיו׳ (תהלים קמ״ה:י״ח), וכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת – שאני אומר תמיד להם ש׳כל מצוותיך אמת׳ ואינם נאמרים על צד ה(בדוי)1:
1. כן נוסף במקום המחיקה, כנראה שצ״ל ׳המשל׳, ראה לעיל (תהלים קי״ט:פ״ה). ובנדפס: ׳וכל מצותיך אמת – ככתבם וכלשונם, ובכן יבושו החולקים על זה והאומרים שנתחדשה הלכה ודת׳.
וכל מצותיך – הוא״ו בגעיא.
קרוב אתה ה׳ – לכל קוראיך.
וכל מצותיך אמת – ר״ל האמת עם המצות שהם עצמם ישלמו גמול ונאמנים המה על הדבר.
[מצות:] קרוב אתה ה׳ – אינך רחוק מן העולם כדעת הרשעים שאומרים שה׳ רחוק מן העולם בלתי משגיח על מעשה בני אדם, ועל כן יכחישו האפשרות שיצוה ה׳ מצות לבני אדם, אבל אחר שאתה קרוב אל העולם א״כ כל מצותיך אמת – שאתה צוית להם מצותיך.
אמת – הפך זמה שהם רדפו, והוראתו יושר וכשרון, דבר קיים (שגם מקור יושר וכשרון הוא שר מקור שרא שענינו ישיבת קבע) בעוד שזמה קרוב לשקר, וכן למטה (תהלים קל״ט:כ׳) אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך, מזמה הוא נרדף לשוא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have known from Your testimonies of old, that You have founded them forever.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Long ago I grew wise from your testimonies, for you founded them forever.
ועלמת אן שואהדך קדימה, ואנך אססתהא אלי אלדהר.
ואני ידעתי שעדותיך הם מלפנים (מקדמת דנא) ואתה יסדת אותם כדי שיהיו קיימים לעולם.
קדם, וידעתי כי עדותיך קדומים ואתה יסדתם לעולם.
אקו׳ קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם (קיט:קנב) יעני בה קדימא מא עלמת מן שואהדך אנך תֺבתהא ללאבד יעני אנה אסתדל מן דֺואת אלשראיע עלי אנהא מובד[א ל]א תנסך׳ בגירהא ולא תנקל אל[..]אהא וכאן [...] לה וגודה אלסבת קיל פיה כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם (שמות לא:יג) ופי אלמילה והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם (בראשית יז:יג) פי אלשחם ואלדם חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם (ויקרא ג:יז) פוגב חמל גמיעהא מחמלהא אלא אן תבין אלנצוץ פיהא מן גהה אלזמאן או אלמכאן או אלאשכׄאץ.
I say that “I know from Your decrees of old that You have established them forever”, means in former times. I am familiar with Your testimony; You established them forever. It is derived from the law in addition to eternally (validity), it is not abrogated by others and is not replaced it. …. It was … by the existence of the Sabbath as it says; “for this is a sign between Me and you throughout the ages” (Ex. 31:13) and the circumcision, “thus shall My covenant be marked in your flesh as an everlasting pact” (Gen. 17:13), the blood and fat “It is a law for all time throughout the ages in all your settlements” (Lev. 3:17). Therefore, it is obligatory to take upon oneself all of the obligation rather than to explain the texts with respect to time, place or individuals.
קדם ידעתי מעדותיך – קודם היות הדבר ידעתיו מתוך עדותיך קדם ירשו את הארץ צוית על הבכורים ותרומות ומעשרות וקדם הניחות להם מאויביהם צוית להם והיה בהניח י״י אלהיך לך (דברים כ״ה:י״ט) להעמיד מלך ולהכרית עמלק ולבנות בית הבחירה.
כי לעולם יסדתם – כי על דברים העתידים להיות לסוף העולם יסדת עדותיך.
From before, I knew from Your testimonies Before the thing came about, I knew it from Your testimonies. Before they inherited the land, You commanded them about the first fruits, heave offerings, and tithes, and before You gave them rest from their enemies, You commanded them: "And it will be, when the Lord Your God gives you rest, etc." (Devarim 25:19) to appoint a king, to annihilate Amalek, and to build the Temple.
to the world For You established Your testimonies concerning all things destined to be until the end of the world.
קדם – קודם שיקרבו אלי רודפי זמה ידעתי כי עדותיך יסוד אמת יש להם.
OF OLD HAVE I KNOWN FROM THY TESTIMONIES. I have known of Your testimonies before those who follow after wickedness drew nigh unto me. I knew that Your testimonies have a true foundation.
קדם ידעתי – קֹדֵם שידעתי ממלכותיך, ולא שמתי לבי. לכך יסדת לי המלכות לעולם.
קדם ידעתי – תחילה מה שידעתי ומה שהבינותי מעדותיך, כי לעולם יסדתם – כי עשיתם יסוד וקיום לעולם. כי בתחילת העיון בהם, יראה האדם תיקון העולם. וכשיעמיק אדם עיונו בהם, יצא מהם אל דברים נכבדים ויראה שהם סולם לעלות אל חכמת האלהות הנכבדת מהכל. ואני בתחילת עיוני ראיתי בהם זאת המעלה הנכבדת.
ויש לפרש כי לעולם יסדתם – כי אין למצות זמן קצוב כמו שאומרים הכופרים. ובתחילה הבינותי מהם זה, כי אראה אותם בנויים על דרך הצדק והיושר, ואין יהיה זמן להם, כי הצדק לעולם הוא.
כי אמנם קדם - מאז שניתנה תורה, ידעתי מעדותיך - שאמרת (דברים ד י) ׳ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים [וגו׳] ואת בניהם ילמדון׳: כי לעולם יסדתם. בלתי השתנות, ולזמן בלתי בעל תכלית1:
1. כן כתב הרד״ק: ׳ויש לפרש כי לעולם יסדתם, שאין לַמִּצְוֹת זמן קצוב, כמו שאומרים הנוצרים, ובתחילה הבינותי מהם זה, כי אראה אותם בנויים על דרך הצדק והיושר, ואיך יהיה להם זמן, כי הצדק לעולם הוא׳.
ועוד, קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם ולא כמו ש(יש)1 אומרים שניתנה תורה כפשוטה עד זמן (ולא לנצח)2:
1. במקום מחיקה, והכוונה לנוצרים הטוענים שהתורה ניתנה לזמן מסויים.
2. במקום מחיקה, היה כתוב ׳עד זמן מה׳ ועוד מילה. ובנדפס: ׳קדם – מאז שניתנה תורה, ידעתי מעדותיך – שאמרת (דברים ד׳:י׳) ׳ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים [וגו׳] ואת בניהם ילמדון׳, כי לעולם יסדתם – בלתי השתנות, ולזמן בלתי בעל תכלית׳. וכ״כ רד״ק.
קדם – ר״ל ראשית כל הידיעות הבנתי מעדותיך אשר יסדתם לעולם ולא תבוטל כי בראותי שכולם צדק וישר אמרתי איך א״כ יבוטל הצדק בשום פעם.
[עדות:] קדם זה ידעתי מעדותיך מני קדם שאתה קרוב ומשגיח על העולם, שזה מסופר בעדות התורה איך היית משגיח עליהם ונתת להם תורה ומצות בעדות התורה, ולא תאמר שזה היה רק בימי קדם להאבות ודורות ראשונים ואח״כ התרחקת מן העולם כי העדות האלה לעולם יסדתם, שמה שהיה בימי קדם יסדת שכן יהיה לעולם.
יסדתם – באופן שלא ימוטו כי אמת ויושר הם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
O see my affliction, and rescue me; for I do not forget Your law.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
See my affliction and deliver me; for I have not forgotten your Torah.
אנט׳ר אלי צ׳עפי וכ׳לצני, אד׳ לם אנסא תוראתך.
תביט אל עניותי ותציל אותי. לפי שלא שכתי את תורתיך (נ״א: כדי שלא אשכח את תורתיך).
עניי חולשתי.
רבים, ואף אם רבו רודפי ואויבי לא סרתי מעדותיך.
ראה – שיענו אותו, על כן אמר: וחלצני.
The psalmist’s enemies afflicted him.1 The psalmist therefore said, and rescue me.
1. Literally, “they afflicted him.”
ראה כי תורתך לא שכחתי – ראה כי עם כל עניי, תורתך לא שכחתי.
(הקדמה) ר
(קנג) ובכן ראה עניי - בגזירות האומות, כי בכל זאת - תורתך לא שכחתי1:
1. ׳ ראה כי עם כל עניי, תורתך לא שכחתי׳ (רד״ק). או שהכוונה כבשיעורים, ׳ראה עניי וחלצני׳ בזכות שתורתך לא שכחתי.
רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי. מחמת העוני הגדול, על דרך ׳וגם ראיתי את הלחץ׳ (שמות ג׳:ט׳), ובזכות כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי לגמרי:
וחלצני – ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כ״ה:י׳).
וחלצני – הוציאני מן העוני.
כי תורתך וגו׳ – א״כ מהראוי שתוציאני מן העוני.
[תורה:] ראה עניי וחלצני – כי עם העוני תורתך לא שכחתי, וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
Argue my case and redeem me; heal1 me for your word.
1. Heal: revive.
ואכ׳צם כ׳צומתי ותולאני, ועלי מקאלתך אחייני.
ותריב את המריבה שלי ואתה תהיה לי למושל ותן לי לחיות לפי דבריך.
וגאלני, היה לי לגואל ובאמרתך חייני. תרגם וגאלני ״תולאני״ כלומר תהיה לי גואל מנהל ואפוטרופוס וכן תרגם ברות ג יג אם יגאלו טוב יגאל. וראה לעיל קז ב.
ריבה – למ״ד לאמרתך – בעבור אמרתך, כמו: אמרי לי.
PLEAD THOU MY CAUSE. The lamed of le-imratekha (according to Thy word) has the meaning of “because.”1Le-imratekha means, “because of Thy word.” Compare this to imri li (say of me) (Gen. 20:13).2
1. A lamed prefixed to a word usually means “to.” Hence Ibn Ezra’s comment.
2. Literally, “say to me.” Here, too, the lamed has the meaning of “because” or “of.” It does not mean “to.”
ריבה – לאמרתך חייני – בעבור אמרתך. כלומר לשמור אמרתך אבקש החיים, לא לתענוגי העולם.
ריבה ריבי. שמתאמצים לבטל ממני תורה ומצוות, וגאלני - משעבוד מלכויות: לאמרתך חייני. לעסוק בתורתך:
רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי. ולא כדי לשבוע מהנאות העולם, רק לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי, כדי שאוכל לקיים ׳אמרתך׳1:
Redemption is far from the wicked; for they have not sought your decrees.
ועלי ען אלגות׳ בעיד מן אלט׳אלמין, אד׳ לם יטלבוא רסומך.
והואיל והישועה רחוקה מהרשעים לפי שלא בקשו את חוקיך.
רחוק, אע״פ שהישועה רחוקה מן הרשעים מפני שלא שמרו חקיך.
רחוק מרשעים – יום ישועה בעבור שלא דרשו חקיך ואני לא אהיה כמוהם כי תורתך לא שכחתי (תהלים קי״ט:קנ״ג).
SALVATION IS FAR FROM THE WICKED. The day of salvation is far from the wicked because they do not seek Your statutes. I will not be like them, for I do not forget Thy law (verse 153).
רחוק מרשעים ישועה – כלומר מרשעים, תהיה רחוק מלהושיעם.
רחוק – אני מיחל כי הישועה קרובה לי, כי דרשתי חקיך. אבל הרשעים כשיהיו בצרה, הישועה רחוקה מהם כי חוקיך לא דרשו, ואין להם זכות במה יצאו ממנה.
ואמר רחוק – רוצה לומר דבר הישועה.
(קנה-קנו)רחוק מרשעים ישועה. וגם כי ישועת המשיח דבר ׳רחוק מרשעים׳1, כאמרו (מלאכי ג ב) ׳כי הוא כ(מו) אש מצרף כסף׳2, וזה כי חוקיך לא דרשו - בימי קיבוץ גלויות3, מכל מקום רחמיך רבים ה׳, ׳וביד אדם אל אפולה׳4: כמשפטיך חייני. כאמרך (ירמיה מו כח) ׳ואותך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט׳5:
1. מרשעי ישראל שאינם ראויים לישועה.
2. מן הפסוקים שתמיד מובאים בשינוי.
3. כמבואר בסוף שיר השירים ועוד מקומות בתהלים.
4. בשמואל ב׳ (כד ד) ׳נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה׳, דווקא אתה ה׳ רחמיך רבים, לכן כפל ואמר ׳ה׳ ׳.
5. ׳כמו שפירש יסרני ה׳ אך במשפט כלומר איסרך כפי שתוכל לסבול לא כפי אפי וחמתי לפי מעשיכ׳ הרעים וכת״י ואייתי עלך יסורים לאלפותך ברם בדין חסוך׳ (רד״ק). וזהו במשפטיך – בעונש שתעשה ברשעים – חייני, שלא יכלו עם האומות.
(קנה-קנו) ואף על פי שצרות רבות תהיינה טרם בא גאולתך, עד שאמר אותו החכם1 ׳ליתי משיחא ולא אחמיניה׳ (סנהדרין צח:), איני ירא מזה, ויבוא בימי, כי רָחוֹק מֵרְשָׁעִים בלבד היְשׁוּעָה, כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ2, ועוד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה׳, על דרך שאמר דוד (שמואל ב׳ כ״ד:י״ד) ׳נפלה נא ביד ה׳ כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה׳, ובשביל זה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי – שאזכה לימות המשיח, כי איני אומר שלא יבוא בימי, רק מי יתן והיה בימי, כי אני מצפה אותו ו׳אשרי המחכה ויגיע׳ וגו׳ (דניאל י״ב:י״ב)3:
1. עולא ורבה.
2. כלומר, מה שרחוק הוא מפני שלא דרשו חוקיך, אבל מי שלומד חוקי ה׳ אין לו לפחד מן הישועה.
3. שם מדבר על קץ משיח.
כי חוקיך לא דרשו – ואינם ראויים לתשועה לכן רחקה מהם.
[חקים:] רחוק – הרשעים הגם שיחזיקו במצות שכליות בכל זאת רחוק מהם ישועה – אחר שחקיך לא דרשו – שאין שומרים רק נימוסים שכליים לא החוקים שאין יודעים טעמם ואיך יושעו תשועת הנפש.
רחוק – לשון סתמי, דבר רחוק.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Your mercies are many, O LORD; heal1 me according to your judgments.
1. Heal: revive.
פאן רחמתך כת׳ירה לטאלביהא, יא רב פאחייני כסירתך.
שהרי רחמיך מרובים לדורשים אותם. ה׳ אם כך (שרחמיך מרובים) תחייה אותי כפי הנהגתך הטובה.
רחמיך, הרי רחמיך רבים לדורשיהם לכן ה׳ חייני כמנהגך. כלומר כמנהגך לענות לדורשיך אע״פ שאינם ראויים כך ענני, ושני הפסוקים קנה-קנו קשורים יחד, ותרגם כמשפטך ״סירה״ וראה לעיל פא ה.
רחמיך – אם אני לבדי ורודפי רבים, רבים הם רחמיך שיסובבוני כמשפטיך לשומרי דבריך.
GREAT ARE THY COMPASSIONS. If I am alone and those who pursue me are many, then Your compassions will encompass me, as is Your practice with those who keep Your word.
אבל עלי, רבים רחמיך.
רחמיך רבים י״י – לפי שרודפיו היו רבים, כמו שאמר בסמוך, אמר: רחמיך רבים, כלומר רבים מהם ויצילני מהם.
Those who pursue me and oppress me are many; I have not turned away from your testimonies.
ואן כת׳ר כאלביי ואעדאי פלם אמיל ען שואהדך.
ואם התרבו רודפי ושונאי אינני נוטה מהעדויות שלך.
רבים – לא נטיתיא אני לבדי כי הם נטו. והנה נטיתי פועל עומד כמו סרתי (תהלים קי״ט:ק״ב) ואם הוא יוצא יחסר לבי.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״נטית״.
MANY ARE MY PERSECUTORS. I alone have not turned aside from Your testimonies. However, my persecutors1 have turned aside from Your testimonies.
Observe that natiti (I have turned aside) is an intransitive verb. It is like sarti (I turned aside) (verse 102). However, if natiti is transitive, then the word libbi (my heart) is missing.2
1. Literally, “they.”
2. In this case, our text reads, “Yet have I not turned aside my heart (libbi) from Thy testimonies.” If a verb is transitive it needs an object. Hence Ibn Ezra’s comment.
אעפ״י שהיו רבים רודפיי ושריי, מעדותיך לא נטיתי.
רבים רודפי – ועם כל זה מעדותיך לא נטיתי, כי לא בקשתי רעתם כמו שבקשו שרעתי.
I beheld those that were faithless, and strove with them; because they did not observe Your word.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אלא שראיתי את הבוגדים את אלה שלא שמרו את תורתיך והתיחסתי אליהם כקטנים [אנשים של מה בכך].
ראיתי, אלא ראיתי את הבוגדים והיו קטנים ופחותי ערך בעיני. תרגם ואתקוטטה ״פאסתצגרת״ ענין קטנות פחיתות והשפלה, וכן תרגם אקוט לעיל צד, י. ולקמן קלט כא אתקוטט.
וקולה ואתקוטטה (קיט:קנח) יריד צֺגרת עליהם וברמת בהם.
It states, “loathed,” that is to say, ‘I loath them and wearied of them.
I BEHELD THEM THAT WERE FAITHLESS, AND STROVE WITH THEM. Ve-etkotata (and strove) is related to the word naketah (weary) in weary of my life(Job 10:1).1
1. According to Ibn Ezra, our verse should be rendered, “I beheld them that were faithless, and I grew weary.” See Radak on this verse.
ראיתי בוגדים – אם הייתי רואה באנשי בוגדים שהיו רוצים לבגוד, הייתי מתקוטט עמהם על אשר אמרתך לא שמרו.
ראיתי בוגדים ואתקוטטה – ענין קטטה. בדברי רבותינו ז״ל: אמר יותר הייתי מתקוטט עמהם על אשר אמרתך לא שמרו ממה שהייתי מתקוטט עמהם על שהיו מריעים לי.
ואדוני אבי ז״ל פירש: ראיתים – מצליחים, וקצתי בחיי – כמו: נקטה בחיי.
ראיתי בוגדים. באיסורי מאכלות ונכרית1: ואתקוטטה.2 בקללי3, להבדילם מקהל הגולה4: אשר אמרתך לא שמרו. כי בסוף יצאו לתרבות רעה5:
1. ׳בוגדים׳ משמע שהם ישראל אלא שבוגדים בעמם. ואולי גם כי בעניין הנכרית כתוב ׳בגדה יהודה׳, במלאכי (ב יא) בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ידוד אשר אהב ובעל בת אל נכר:.
2. ׳הייתי מריב עמהם על אשר לא שמרו התורה׳ (מצודות).
3. ראה שבועות (לו:) ׳ארור בו נידוי בו שבועה בו קללה׳, ופירש רש״י ׳כל לשונות הללו הוא משמש, וצריך לפרוש ממנו אם אמר חכם ארור בלשון נידוי׳. הרי שנידוי נקרא בלשון קללה, והכוונה כאן לחרם. וכן רש״י לעיל (נה כב) מפרש ׳פתיחות׳ – ׳אומר אני לשון קללה הוא בלשון ארמי כדאמר כתב אמימר פתיחא עלה והוא שטר שמתא׳. וראה רשב״א בב״מ (נט:) על האמור שם ׳ברכוהו׳ - ׳וי״מ החרימוהו, והוא הנכון, דברכה היפך הקללה שהוא החרם׳.
4. בעזרא (י ב-ח) ׳ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ וגו׳, ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים וגו׳, ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם, וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה׳. וברור שהכוונה שגם בזמן רבינו החרימו את מי שעבר באיסורים אלה.
5. הכוונה שינצרו, כי לתרבות רעה כבר יצאו מקודם, אלא שנזהר ודוק. ו׳אמרתך׳ ביאר לעיל כ״פ שהוא ברית מילה, כלומר שהתדרדרו עד שפרשו מישראל. ומשמע שזו התכלית, להבדילם מעל ישראל כדי שלא ייענשו על ידם ולא יושפעו מהם ועיין.
ואתקוטטה – ענין מריבה כמו אקוט בדור (תהלים צ״ה:י׳).
ואתקוטטה – הייתי מריב עמהם על אשר לא שמרו התורה.
[אמרות:] ראיתי בוגדים ואתקוטטה ע״י שאמרתך לא שמרו – ועי״כ הם צרים לי ורודפים אחרי וא״כ
ואתקוטטה – ואריב עמם, מלשון קטטה בלשון חכמים, ומקורו קוט או קוץ בלשון הקודש, וכן ובתקוממיך אתקוטט (תהלים קל״ט:כ״א) והמזמור ההוא לדוד, חצי ראיה שגם זה יצא מחמת ידו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
O see how I love Your precepts! Revive me, Hashem, according to Your loving kindness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״וחנני״.
O, SEE. Re’eh (O, see) is parallel to ra’iti (I beheld) (verse 158). Chayyeni (quicken me) is parallel to ve-etkotata (and strove).1
1. Ibn Ezra renders ve-etkotata as, “I grew weary.” He interprets our verse as follows: “I beheld them that were faithless, and I grew weary; O, see how I (in contrast to the faithless) love Thy precepts; quicken me, O Lord, according to Thy loving-kindness.”
ראה – כמה אהבתי אותם שאני מתקוטט עם הרשעים בעבורם ולא בעבורי. לכן כחסדך עמי חייני ואל תתנני בידם.
כי פקודיך אהבתי. ׳הוכח תוכיח׳ (ויקרא יט יז), ׳ושננתם לבניך׳ (דברים ו ז) וזולתם1: כחסדך חייני. עד שאראה בישועתך:
1. המצוות שהן בגדר ׳פיקודיך׳ כמבואר.
רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי. להוכיח חבירי1, ולכן ה׳ כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:
1. שהיא מצוה מסוג ה׳פיקודים׳.
כחסדך – הכ״ף בגעיא.
אהבתי – אני אוהב אותם וחפץ בעשייתם ואף אם לא עשיתי כולם עכ״ז חייני כחסדך כאשר דרכך מעולם לצרף מחשבה טובה למעשה.
[פקודים:] ראה מזה,
כי פקודיך אהבתי – עד שאני מתקוטט עם העובר עליהם וא״כ כחסדך חייני – חוץ מן המשפט שבקש, תעשה עמי ג״כ חסד, כי עם חסיד תתחסד, וזאת להתקוטט עמהם ולמסור נפשי על קדושת השם הוא מצד החסידות, כמ״ש ברכות דף כ׳ ברב יהודה דמסרי נפשייהו על קדושת ה׳.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
The beginning of your word is truth; and all the judgments of your righteousness are forever.
לאן קולך חק, ואלי אלדהר ג׳מיע אחכאם עדלך.
לפי שהמאמר שלך אמת מתחילה. ועד עולם ועד כל משפטי הצדק שלך.
ראש, כי דברך מראש אמת ולעולם כל משפטי צדקך.
ראש דברך אמת – סוף דבריך הוכיח על הראש שהוא אמת, שכששמעו האומות: אנכי ולא יהיה לך ולא תשא, אמרו הכל להנאתו ולכבודו. כיון ששמעו: כבד, לא תרצח, לא תנאף, הודו על ראש דברך שהוא אמת.
The beginning of Your word is true And the end of Your word is not true? Rather, the end of Your word proves that the beginning of Your word is true. For, when the nations heard, "I am the Lord your God," and "You shall not have [another god]," and "You shall not take, etc.," they said, "Everything is for His benefit and for His glory." As soon as they heard, "Honor, etc.; You shall not murder; You shall not commit adultery," they admitted [that they had erred] about the beginning of Your word, that it is true.
ראש – תחלת דבור שציויתני הוא האמת.
ור׳ ישועה אמר רמז לדבור אנכי בהר סיני.
THE BEGINNING OF THY WORD IS TRUTH. The beginning of the word which You commanded me was the truth.1 R. Yeshuah says that this alludes to the word anokhi (I am) which God uttered at Mount Sinai (Exodus 20:2).2
1. The Torah is true, from its first word. – R. Sherem.
2. The first of the Ten Statements (the Decalogue).
ראש דברך אמת – מה שדברת עלי בתחילה על יד שמואל היה אמת, שהרי המלכתני אחרי שאול, וכן תעשה עוד שיהיה לעולם.1
בעבור כל משפטי צדקך – שעשיתי בהיותי מלך. דכתיב: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו (שמואל ב ח׳:ט״ו).2
1. בניגוד לרש״י שהסביר על עשרת הדברות.
2. השוו הפירוש על קי״ט:קכ״א.
ראש דברך אמת – מראש העולם ולעולם, כלומר כל ימי העולם היה דברך ומשפטך אמת וצדק. כן היה וכן יהיה לעולם.
משפט צדקך – משפטיך שהם בצדק.
או פירושו: תחילה מה שצויתנו הוא האמת, והוא יחודך שאמרת: אנכי י״י אלהיך (שמות כ׳:ב׳). וכן צויתנו על כל משפטי צדקיך, שנשמרם לעולם, אין להם זמן, כמו שאומרים הנוצרים התועים.
או פירושו: כיון שצויתנו תחלה להבין יחודך, עלינו לשמור לעולם כל משפט צדקך, כי הם כסולם לעלות אל ידיעת יחודך.
ראש דברך אמת. שאמרת קודם צאת ישראל ממצרים (שמות ו ז) ׳ולקחתי אתכם לי לעם׳1: ולעולם כל משפט צדקך. שאמרת (בראשית טו יד) ׳וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי׳, לא בשביל מצרים בלבד אמרת, אבל על כל האומות שישעבדו את ישראל, ובכן עשֵה זאת גם עתה:
1. והרד״ק כתב בפירושו השני ׳תחילה מה שצויתני הוא האמת, והוא יחודך שאמרת (שמות כ ב) אנכי ה׳ אלהיך׳. והכל אחד, כי על הפסוק ׳ולקחתי אתכם לי לעם׳ פירש רבינו׳ במעמד הר סיני׳.
רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. שאמרת כשנתת התורה לישראל (שמות י״ט:ו׳) ׳ואתם תהיו לי ממלכת כהנים׳ ללמד לאחרים דעת1: וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ. שאתה עושה עמנו2:
1. ראה מש״כ שם.
2. בנדפס: ׳ולעולם כל משפט צדקך – שאמרת (בראשית ט״ו:י״ד) ׳וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי׳, לא בשביל מצרים בלבד אמרת, אבל על כל האומות שישעבדו את ישראל, ובכן עשֵה זאת גם עתה׳. וב׳ראש דבריו׳ בשמות שם (פסוק ד) ׳אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים׳, וראה מש״כ שם.
ראש דברך – תחלת דברך שאמרת בהר סיני אנכי ה׳ אלהיך הוא אמת.
ולעולם וגו׳ – ולכן יעמדו לעולם כל משפט צדקך ולא תבוטל בשום זמן הואיל והמצוה הוא ה׳ האלהים הקיים לעד.
[משפטים:] ראש דברך אמת – יש הבדל בין פנות ויסודי התורה ובין יסודות שיוציא האדם ע״י השכל האנושי, היסודות שיוציא עפ״י השכל גם אם יכוין אל האמת לא יבא תיכף אל האמת, כי החקירה תעיין גם בצד השקר, למשל כשיחקור על מציאת ה׳, על בריאת העולם יש מאין, יחקור גם הצד השני, אם יש אלוה או לא, אם העולם מחודש או קדמון, אבל הפנות שהניח ה׳ בתורתו הניח רק צד האמת, כמו בראשית ברא אלהים, הודיע שיש אלהים ושברא יש מאין, ועז״א ראש דברך אמת, וכן אמר במדרש (ב״ר פ״א) בראשית ברא אלהים הה״ד ראש דברך אמת (ורמז לזה שסופי תיבות אמת),
ולעולם כל משפט צדקך – החלק המשפט המיוסד מאת ה׳ אינו דומה כנימוסים שיחקקו בני אדם שישתנו תמיד לפי הזמן ולפי דעות בני אדם, אבל משפט צדקך עומד קיים לעולם, והוא אמת בכל הזמנים ובכל הנדונים.
ראש – סכום, ונגזר משם ראש שהוא הגבוה בכל איברי הגוף, כן הסכום הוא רב על כל המספרים הנכללים בו, וכן בלשונותינו Summa, Summus.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Princes have persecuted me without a cause; but my heart stands in awe of Your words.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
Rulers have pursued me without cause; and my heart is in fear of your word.
ולקד כלבוני אלרוסא מג׳אנא, ומע ד׳לך פזע קלבי מן כלאמך.
והשרים כבר רדפו אותי על חינם. ועם כל זאת פחד לבי מהדברים שלך.
שרים, וכבר רדפוני השרים חנם ועם זאת פחד לבי מדברך.
וקו׳ שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי יעני לם יחלני טלב אלאגלא מן אלנאס לי ואן כאנוא מטֺאן אדראכי ואיצאל אלצֺר אלי אדֺ טלבוני לגיר דֺנב פרגות כפאיתך ואנמא כׄפת אמרך פגירת אלי אלוקוף ענדה תוקעי עקאבך [... ...]רהם.
It states; “Princes have persecuted me without reason; my heart thrills at Your word.” He did not permit me to seek praise from the people for myself. They had thoughts of trapping me and causing me harm, as they sought me despite my innocence, whilst I anticipated Your power. I feared your command whilst they displayed no scrupled about it - fear of Your punishment …
שרים – הם המשתרריםא ולא פחדתי מהם רק מדברך.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״המשתכרים״.
PRINCES HAVE PERSECUTED ME. Sarim (princes) means self-appointed princes. I did not fear the princes. I only feared Your word.
שרים רדפוני חנם ומדברך – שדברת לא תרצח (שמות כ׳:י״ב).1
פחד לבי – ולא רציתי לעשות להם רעה.
1. השוו הפירוש למעלה קי״ט:ב׳,ל״א.
שרים רדפוני חנם – שרי ישראל עם שאול או עם אבשלום.
ומדברך – יותר פחד לבי – שלא תעבור על אחת ממצותיך, יותר מפחדי מהם.
או פירושו: הם רדפוני וחשבו להוציאני מתורתך. כמו שאמר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י״י לאמר לך עבוד אלהים אחרים (שמואל א כ״ו:י״ט), ואני בכל עת מדברך פחד לבי, ויראתי לעבור על התורה.
ואם על דבר אבשלום יהיה פירושו כן: פחד לבי שאפול בידם מדברך שאמרת לי: הנה מקים עליך רעה מתוך ביתך (שמואל ב י״ב:י״א).
(הקדמה) ש
(קסא)שרים רדפוני חינם. במלחמת גוג: ומדברך פחד לבי. שאמרת (דברים לא יח) ׳ואנכי הסתר אסתיר פני מהם׳:
שרים וגו׳ – אף כי השרים רדפוני בחנם על לא חמס ובידי הלא היה לנקום נקם אבל מדברך פחד לבי ולא שלחתי בהם יד.
[דברים:] שרים רדפוני חנם – ובכ״ז הגם שרדפוני לא אפחד מהם, (וגם זה נכלל במלת חנם, שאין פועלים ברדיפתם), אחר שמדברך פחד לבי – ופחד הגדול שיש לי מדברך יעבור מלבי פחד הקטן, כמו שלא יירא אדם מדבורה בעת שאריה לנגדו, שהיראה הגדולה של האריה תבטל יראה הקטנה מפני עקיצת הדבורה, וכבר אמר החכם בושתי מיראת אלוה שאירא זולתו, וגם ר״ל שע״י שיירא מה׳ ישמרהו מבשר ודם ולא יוכל לעשות לו רעה.
ומדברך – ולא מרדיפתם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I am glad concerning your word, like a man who finds much spoil.
ואנא סאר במקאלתך כאלואג׳ד סלב כת׳יר.
ואני שמח במאמרים שלך כמי שמוצא הון עתק.
שש אנכי על אמרתך – על הבטחתך שהבטחתני.
דבר אחר: על אחת מאמרותיך הסתומות כשאני מבין בה, ורבותינו דרשוהו על המילה שהיה דוד בבית המרחץ וראה עצמו בלא ציצית, בלא תפילין, בלא תורה. אמר אוי לי שאני ערום מכל מצוה. כיון שנסתכל במילה שמח, ואמר בצאתו: שש אנכי על אמרתך – המילה שתחילתה נתנה במאמר ולא בדיבור: ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר (בראשית י״ז:ט׳).
I rejoice over Your word Over Your promise that You promised me. Another explanation: Over one of Your enigmatic statements, when I understand it. Our Rabbis, however, interpreted it as referring to circumcision, for [when] David was in the bathhouse and saw himself without tzitzit, without tefillin, and without Torah, he said, "Woe is to me, for I am naked of all commandments." As soon as he thought of the circumcision, he rejoiced and said when he emerged (from the bathhouse), "I rejoice over Your word." [This refers to] circumcision, which was first given with a saying (אמירה), and not with speaking (דיבור), as it is said: "And God said (ויאמר) to Abraham, 'And you shall keep My covenant.'" (Bereshit 17:9).
שש – דבק בפסוק העליון לא פחדתי מהשרים ולא דאגתי רק ששתי באמרתך כאילו נצחתי השרים ולקחתי שללם.
I REJOICE AT THY WORD. This is connected to the above verse. I was not afraid of the princes and I was not worried. On the contrary, I rejoiced at Your word as if I overcame the princes and took their spoil.
שש אנכי – מה הייתי שמח לעשות אמרתך, כמו שהייתי מוצא שלל רב.
שש אנכי – אני שש ושמח על אמרתך כשאביננה, כאדם המוצא שלל רב.
אמנם שש אנכי על אמרתך. שאמרת (שם ל ז) ׳ונתן ה׳ אלהיך את האלות האלה על אויביך׳: כמוצא שלל רב. כמו שעשה חזקיהו שמצא ׳שלל רב׳ במפלת סנחריב1, ובטחתי שכן תעשה עמדי:
1. שגם שם היה יכול להיות מלחמת גוג ודו״ק.
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ. שנדרת ליעקב (בראשית כ״ח:ט״ו) ׳כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך׳, היינו ליישבנו על ארצנו ולא נגלה עוד, כאמרו (איכה ד׳:כ״א) ׳לא יוסיף להגלותך׳1: כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. כמו חזקיהו וסיעתו שמצאו ׳שלל רב׳ במחנה סנחריב2:
2. וביקש הקב״ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג (סנהדרין צד.), לכן יש לדמות זה לזה (ראה מאמר ׳דרך הקודש׳ במבוא לפירוש ישעיה).
שלל רב – בזה רבה וגדולה.
על אמרתך – על קיום אמרתך.
כמוצא – כאדם המוצא שלל רב.
[אמרות:] שש – וכן לא יצוייר אצלי שמחה משום דבר בעולם, כי שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב שהיא השמחה היותר גדולה, וא״כ השמחה הגדולה גם היא תבטל השמחה הקטנה.
שלל – ממון, ומקורו שַל, שממנו גם שרש נשל, לשון קפיצה, והוראתו דבר קופץ ועובר מרשות לרשות.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
Seven times a day I praise You because of Your righteous ordinances.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
Seven times a day I have praised you, because of the judgements of your righteousness.
שבע ביום הללתיך – חביבין ישראל שחבבן הקב״ה במצות (כתוב ברמז תרל״ה וברמז תרט״ו). תנו רבנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. רבי יהודה בא אבין בשם רבי יהודה בן לוי על שם שבע בום הללתיך. רבי חנין בשם רבי שבע מצות עושה אדם בכל יום קריאת שמע שני פעמים ומתפלל שלשה פעמים ואוכל ומברך שני פעמים.
ומדחתך פי אליום כת׳ירא, עלי אחכאם עדלך.
ופעמים רבות ביום הללתי אותך על משפטי הצדק שלך.
שבע, הרבה. ראה לעיל יב ז.
וקו׳ שבע ביום הללתיך [112 ב] מן אלעדד גיר אלמכׄצוץ לדאתה לכנה יריד אלאכתֺאר מן אלחמד ואלמתֺאברה עליה.
It states; “I praise You seven times each day;” it is not a specific number, but the most amount of praise and effort one can give to God. (i.e., exaggeration).
שבע ביום – שחרית שתים לפני קרית שמע ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה.
על משפטי צדקך – על קרית שמע שהיא דברי תורה.
Seven times a day In the morning, twice before the reading of "Shema" and once after it, and in the evening, twice before it and twice after it.
for Your righteous judgments For the reading of the Shema, which consists of words of Torah.
שבע ביום – הרבה פעמים, כמו: שבע כחטאתיכם (ויקרא כ״ו:כ״א).1
SEVEN TIMES. Sheva (seven times) means “many times.” It refers to something that comes around regularly, like the week (sha’vu’a).1
1. The meaning of our phrase is, “many times and regularly.”
שבע ביום היללתיך – הרבה פעמים היללתיך.
על משפטי צדקך – על ייסורין שהיו באים עלי, וצדקך היה לי מיד שהייתה עושה לי צדקה להצילני מצרה זו. היה כמה פעמים ביום, ולאו דווקא נקט שבע, כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כ״ד:ט״ז), ופירושו: כמה פעמים ופעמים שהצדיק יפל וקם.1
1. בדומה במיוחס לרשב״ם אך הם מביאים ראיות שונות. הוא מתנגד כאן לפירוש רש״י שמדובר דווקא במספר שבע.
שבע ביום – פעמים רבות, כי שבע אינו דוקא. וכן: שבע כחטאתיכם (ויקרא כ״ו:כ״א), שבע יפול צדיק וקם (משלי כ״ד:ט״ז). וכבר פירשנו זה בפתיחת זה המזמור.
על משפטי צדקך – שהם ישרים וצדיקים, הללתיך עליהם פעמים רבות, בכל יום בכל עת שאזכרם.
ועוד1 כי שבע ביום הללתיך - בגלות על משפטי צדקך2, שהצדקתי עלי את הדין3:
1. סיבה נוספת למה בטחתי שתעשה כן עמי.
2. שבע - פעמים רבות, כי שבע אינו דוקא שבע, הללתיך עליהם פעמים רבות בכל יום (רד״ק).
שבע – ר״ל פעמים רבות וכן שבע יפול צדיק וקם (משלי כ״ד:ט״ז).
על משפטי צדקך – בעבור משפטי הצדק שנתת לנו.
[משפטים:] שבע ביום הללתיך – הג׳ תפלות של היום וד׳ תפלות בלילה ג׳ בג׳ אשמורות וא׳ בחצות לילה, ובכל פעם אהללך על משפטי צדקך – איך תעשה משפט צדק בעולם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
There is great peace for those who love your Torah in this age, and they have no stumbling-block in the age to come.
שלום רב לאוהבי תורתך – גדול השלום (כתוב לעיל ברמז תע״ט ותשי״א).
וממא אעלם אן אלסלאם כת׳יר למחבי תורתך וליס להם מעת׳ר.
ומזה שאני יודע שהשלום מרובה לאוהבי תורתיך ואין להם מכשול.
שלום, ולפי שאני יודע כי השלום רב לאוהבי תורתך. ושני הפסוקים קסה-קסו קשורים יחד.
שלום רב לאוהבי תורתך – והוא אחד מהם תורתך אהבתי.
ואין למו מכשול – כמו שרים.
GREAT PEACE HAVE THEY THAT LOVE THY LAW. The psalmist is one of them. Compare this to Thy law do I love (vrse 163).
AND THERE IS NO STUMBLING FOR THEM. Unlike the princes (verse 161).1
1. The princes will stumble.
שלום רב לאהבי תורתך – אני ואנשיי.
ואין למו מכשול – במלחמה זו שהם נלחמים עם אבשלום ואנשיו.
שלום רב – כי לעולם אוהבי התורה לא יכשלו. כי דרכם דרך ישר ולעולם יהיו בשלום כי הם מסתפקים במעט שישיגו מן העולם הזה, ולא ידאגו לכל מקרה. והנה להם שלום רב.
ועוד1 כי אמנם שלום רב לאוהבי תורתך, ותושיע גם ההמון בזכות ׳אוהבי תורתך׳ אשר בדור:
1. סיבה נוספת למה בטחתי שתעשה כן עמי.
(קסה-קסו) יאמר לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, והם קדושי השרידים1, ידעתי ששָׁלוֹם רָב יהיה להם וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל, אבל אני, אף על פי שאיני כל כך קדוש, הצילני עמהם לפי ששִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה׳2 וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי, שאפילו ריקנין שבי מלאים מצוות3:
1. ע״פ יואל (ג ה) ׳ובשרידים אשר ה׳ קורא׳, וע״פ ישעיה (ד ג) ׳והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים׳.
[תורה:] שלום רב לאוהבי תורתך – כבר בארו חז״ל (סוטה כ׳) שהתורה מגינה ומצלא מגינה מרע ומצלא מיצה״ר, ועז״א שלום רב לאוהבי תורתך היינו שלום מכל פגע ואין למו מכשול שאין חטא בא לידם, ובכ״ז,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have hoped for your redemption, O LORD, and I have done your commandments.
רג׳ות מגות׳תך יא רב, ועמלת וצאיאך.
ה׳! קויתי לישועתך וקיימתי את מצוותיך.
שברתי – הוחלתי.
שברתי means I waited in hope (הוחלתי).
(קסו-קסח)שברתי לישועתך, שמרה – הזכיר המצות כאשר פירשתי. גם הזכיר העדות לבדם והפקודים והעדות יחדיו.
(166-168) I HAVE HOPED FOR THY SALVATION… HATH OBSERVED. The psalmist, as I have already noted, mentions the commandments (mitzvot).1 He also mentions the testimonies (edut) by themselves.2 He then mentions the precepts (pikkudim) and the testimonies (edut) together.3
1. Verse 163. According to Ibn Ezra, verse 163 deals with the positive and negative commandments.
2. In our verse.
3. Verse 168. The psalmist speaks of observing the commandments (mitzvot), the testimonies (edut), and the precepts (pikkudim).
שברתי – קיויתי.1
1. בדומה ברש״י.
שברתי – לישועת י״י, ישועת הנפש.
ומצותיך עשיתי – ולא לתוחלת גמול. אלא עשיתי אותם כמצותך עלי. וידעתי כי ישועתך תהיה לי ואליה שברתי.
ועוד1 כי שברתי לישועתך ה׳ - צפיתי לישועה2: ומצותיך עשיתי. בקיבוץ גלויות:
שברתי – ר״ל לא טרדו אותי צרות האויב כי קויתי לישועתך ועשיתי מצותיך ולא רפו ידי מהם בעבור טרדת הצרה.
[מצות:] שברתי לישועתך ה׳ ומצותיך עשיתי – הגם שהמצוה אינה מצלת מיצה״ר, שברתי לישועתך שאתה תושיעני גם בזכות המצוה, כמ״ש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב״ה עוזרו אינו יכול לו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have observed Your precepts and Your testimonies; for all my ways are before You.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
ושמרתי את חוקיך ואת עדותיך בקיום המעשה. וכל עניני אל מולך.
שמרתי, ושמרתי בפועל מצותיך ועדותיך וכל עניני הם נגדך. והנה פסוק קסז על האמונה השלמה שבלב ופסוק קסח על העשייה בפועל. ותרגם דרכי ״אמורי׳ עניני, צרכי חפצי. וכפי שכתב בפירושו לעיל לז ה.
וקו׳ כי כל דרכי נגדך יתנאול מעניין אלאול אני לם אכן מראיא פאסד להו אי וא[.]לן אלחﹸסני אדֺ עלמת אנך אלמטלע עליה מ[...] עלתה. ואלת[׳א]ני אן יעני בקו׳ דרכו אٓמאלי ואגראצֺי פלדֺלך מא תקדמת אלי אמתתֺאל אואמרך ושראיעך אדֺ כאנת אמאלי מ[..]ה בך פרגות אלוצול אליהא בדֺלך והדֺא מתֺל לב אדם יחשב דרכו (משלי טז:ט). ודרכו יחפץ (תהלים לז:כג).
It states; “all my ways are before You.” It can be explained two ways. The first explanation; I have not been a traitor for I have behaved correctly towards Him, as in … my good behavior as I known You are omniscient ... over him. The second explanation of ‘his ways’ means my hopes and desire therefore I submit to Your commands and You law, for my hope … You. I anticipate attaining it in that manner. This is similar to; “A man may plot out his course” (Prov. 16:9), “when he delights in his way.” (Ps. 37:23).
כל דרכי נגדך – אתה יודע כל דרכי.
for all my ways are before You You know all my ways.
שמרתי – והטעם אני חייב לשומרם כי אתה רואה כל מה שיש בלבי וכל מעשי.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 166]
I HAVE OBSERVED THY PRECEPTS. The meaning of our verse is, “I am obligated to observe Your precepts, for You see all that is in my heart and all of my deeds.”
כי כל דרכי נגדך – אתה יודע כל דרכי.1
1. זהה לרש״י.
שמרתי פקודך ועדתיך כי כל דרכי נגדך – כמו: בכל דרכיך דעהו (משלי ג׳:ו׳). ואמרו חז״ל: כל מעשיך יהיו לשם שמים. וטעם, כי הם למדוני שיהיו כל דרכי נגדך.
שמרתי פקודיך. ׳הוכח תוכיח׳ (ויקרא יט יז), ׳ולהורות את בני ישראל׳ (ויקרא י יא) וזולתם: כי כל דרכי נגדך. מכוונים לעשות רצונך1:
1. כמו (משלי ג, ו): בכל דרכיך דעהו, ואמרו רז״ל (אבות ב, יב): כל מעשיך יהיו לשם שמים (רד״ק). ובשיעורים ציין לפסוק ׳שיויתי ה׳ לנגדי תמיד׳, ע״ש.
שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ. להוכיח העמית: וְעֵדֹתֶיךָ. להתרחק מדרכי הגוים וללמד זרעי אחרַי תורה, לפי שכָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ ושיויתי ה׳ לנגדי תמיד1, ולכן הצילני גם אני ממלחמה זו:
1. לשה״כ לעיל (תהלים ט״ז:ח׳), ופירש רבינו שם ׳לנגדי תמיד – כעומד לפניו׳, ׳כמסתכל בו לדעת דרכיו כפי האפשר אצלך׳ (ע״פ לשון רבינו בבראשית י״ז:א׳).
כי כל דרכי נגדך – ר״ל כי יודע אני אשר כל דרכי המה נגדך כי אתה משגיח בכל.
[פקודים:] שמרתי פקודיך ועדותיך היינו המצות שנקראים פקודים שמעוררים הזכרון אל עדותך, כמו השבת והמועדים שהם לזכרון על עדות החידוש והנפלאות, כי אני רואה שכל דרכי נגדך – ואתה משגיח על כל דרכי בהשגחה פרטית.
כי – ידעתי שאתה רואה כל דרכי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My prayer will come near in your presence, O LORD; give me insight according to your word.
אללהם פיקרב רניני מנך, ופהמני כלאמך.
ה׳! שרנתי תהיה קרובה אליך. ותתן לי להבין את מאמריך.
כדברך הבינני, והכינני דברך. והכף בתיבת כדברך נוספת ללא ענין. וכיוצא בזה כתב ר״י בן בלעם בספרו אותות הענינים שדרך העברים להוסיף כף ואין לו ענין.
[כדברך הבינני – דברי תורתך כהלכתן וכהווייתן.]
according to Your word, enable me to understand the words of Your Torah; according to their law and in the order in which they stand.
תקרב – דרך משל בעבור מרחק השמים מהארץ.
אמר תקרב רנתי – קול גדול, כמו:א ותעבור הרנה.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״כמו״.
LET MY CRY COME NEAR BEFORE THEE, O LORD. This is a metaphor,1 for there is a great distance between the heaven and the earth. Therefore the psalmist says, Let my cry come near before Thee.2Rinnati (my cry) refers to a “loud noise.”3 Compare this to And there went a cry (ha-rinnah) (Kings I 22:36).
1. God is everywhere. There is no need for the voice to ascend to heaven for God to hear it.
2. Hence, the psalmist employs the metaphor of the cry travelling to God.
3. Rinnah at times connotes “joy.” Here, it merely means a “loud noise.” – R. Sherem.
תקרב רנתי לפניך – רינה זו לשון קומי רני בלילה (איכה ב׳:י״ט).
כדברך הבינני – כמה שדברת עלי.
תקרב רנתי – צעקתי. כמו: ויעבור הרנה במחנה (מלכים א כ״ב:ל״ו). ומה היא צעקתי? בדברך הבינני – שתתן לי בינה והשכל לעשות כדבריך.
(הקדמה) ת
(קסט)תקרב רינתי. סדר שבחך הקודם לתפילה1: כדברך הבינני. כאמרך (דברים ל ו) ׳ומל ה׳ אלקיך את לבבך [ואת לבב זרעך] לאהבה את ה׳ אלקיך׳:
1. שסידור שבחו שלפני התפילה נקרא ׳רינה׳, עי׳ מקורות רבינו. ואחר כך ׳תבוא תחינתי לפניך׳ כמבואר בפסוק הבא. בשיעורים לעיל (יז א) כתב עה״פ ׳הקשיבה אל רינתי האזינה תפילתי׳: ׳ ׳רינה׳ ו׳תפילה׳ שתיהן לשון תפילה הן, כמו ׳אל הרינה ואל התפילה׳ (מלכים א׳ ח כח), אמנם רינה היא סדר שבחותיו של הקב״ה שישבחוהו בק[], על דרך ׳ישמח ישראל בעושיו׳ (להלן קמט ב) ותפילה אחר כך היא שאלת הצרכים׳.
LET MY SUPPLICATION (TECHINNATI) COME BEFORE THEE when trouble befalls me. Compare this to be-hitchaneno (when he1 besought us) (Gen. 42:21).2 Therefore, deliver me follows.
1. Joseph.
2. When Joseph was in trouble, he besought his brothers. We thus see that the word techinnah refers to a prayer offered in time of trouble.
תבוא – כאמרתך הצילני – אין הצלה זו הצלת הגוף מצרה, אלא הצלת הנפש ממכשול עון. כי לא זכר בפסוק ולא באשר למעלה דבר אויב.
ואמר: כאמרתך – ובאיזה מקום בתורה נזכר זה הענין שהקב״ה שומר ועוזר האדם מן החטא? זה נרמז בפסוק: ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות כ׳:ט״ז) – כי אף על פי שנתן הבחירה לאדם, אם אדם ישר האל עוזרו בדרך הטובה. לפיכך הראה לישראל מעמד הר סיני, שהיה להם מפתח גדול לפתוח לבותם אל הדרך הטובה ולמנוע אותם מן החטא. וכן רמז בפסוק: מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי (דברים ה׳:כ״ה) – אמר מי יתן מצד האדם, כי אם הם יתנו אני אתן ואעזרם ליראה אותי ולשמור מצותי. לפיכך אמר דוד: כאמרתך הצילני – כמו שאמרת בתורה, כן הצילני ממכשול עון, כי אני נתתי לבי לעבודתיך, גם אתה תן לי העזר.
כאמרתך. שאמרת (שם פסוק ז) ׳ונתן ה׳ אלקיך את האלות האלה על אויביך׳, הצילני - מן האומות:
תָּבוֹא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי. שאמרת ליתן האלות על כל העמים אשר בשמך לא קראו1:
1. ראה קמ״ה:ז׳ שם הוא מביא את אותה הוכחה. בדומה ברש״י שמסביר גם שמדובר בדיבור, ובניגוד למיוחס לרשב״ם שמסביר מלשון מעיין נובע.
תבענה שפתי – ענין דיבור. כמו: יביע אומר (תהלים י״ט:ג׳), ועל התמדת הדיבור אומר זה הלשון, כמו המקור שנובע בלי הפסק.
ואמר: כאשר תלמדני חוקיך אהללך בחכמתי תמיד.
(קעא-קעב)תבענה שפתי [תהילה]. לאומות הנזכרות, כי תלמדני חקיך - שתודיעני טעמם1, ובזה תען לשוני - לאומות המשיבות עליהם2, אמרתך - שאמרת (דברים ד ח) ׳ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת׳, ואומר להם כי כל מצוותיך צדק - הם על דרך המיצוע3:
1. כאשר תלמדני חוקיך, אוכל לדבר בהם ולהביע את תהילתך לאומות.
2. על החוקים, וכמו שכתב לעיל (פסוק ה-ז) ע״פ יומא (סז:) ׳ואת חקתי תשמרו - דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן׳.
3. שהוא ׳צדק׳, כמו שכתב בשיעורים (לעיל יז א): ׳[ואמר ׳צדק׳] בכלל על המידות טובות כולם להיותם הקו האמצעי הישר והשוה כמו שה׳צדק׳ הוא היושר, כמו שביאר הפילוסוף בחמישי ממידות׳. ואולי רמז לחוק פרה אדומה, שלפירוש רבינו כולה בנויה על רעיון זה של דרך המיצוע.
ואז בימים ההם, תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה ואהלל ל[שמך ואקרא רבים אל עבודתו, כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ]:
כי תלמדני – כאשר תלמדני חוקיך אז תאמרנה שפתי תהלה.
(קעא-קעב)שפתי, לשוני – הלשון הוא הדבור התבוניי והשפה היא חיצונית כמ״ש בכ״מ.
[חקים:] תבענה – כבר התפלל ששה פעמים ואמר למדני חקיך, ועתה בגמר תפלתו שמובטח שמלא ה׳ שאלתו נותן תהלה על שלמדהו חקים, שהיא בתפלה השביעית (כמ״ש שבע ביום הללתיך) מובטח שקבל ה׳ תפלתו ונותן שבח ע״ז.
תבענה – בשופע כנחל נובע.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
My tongue will reply [to] your word, for all your judgments are righteousness.
ויג׳יב לסאני במקאלתך, אן כל וצאיאך עדלא.
ולשוני תענה במאמר שלך. לפי שכל מצוותיך הם צדק.
תען, ותען.
תען לשוני – כל ענייה קול רם היא. [ואב לכולם: וענו הלוים ואמרו (דברים כ״ז:י״ד).]
My tongue will proclaim Heb. תען. Every [expression of] עַנִיָה is an expression of a loud voice, and the "father" of them all is: "And the Levites shall proclaim (וענו) and say [to all Israel with a loud voice]" (Devarim 27:14).
תען – אלמד אמרתך לבני אדם כדי שידעו כי כל מצותיך צדק.
LET MY TONGUE SING OF THY WORD. I will teach Your words to people so that they will know that all of Your commandments are righteous.
תען לשוני אמרתך – כמו: ותען להם מרים (שמות ט״ו:כ״א), וכמו: אשר יענו לו במחולות (שמואל א כ״ט:ה׳), ולשון שירה הוא.1 וכן: אומר אמרתך שאמרת עלי מקויימת היא.
כי כל מצותיך – שציויתה עלי למלך, צדק עשית עמי.
1. בדומה במיוחס לרשב״ם ששניהם מצטטים את שמות ט״ו:כ״א. רש״י כאן מסביר מ״לשון קול רם״ לעומת פירושנו שהוא ״לשון שירה״.
תען – כמו: וענית ואמרת (דברים כ״ו:ה׳), ענין דיבור זה. אומר: כשאדבר אמרתך, אומר לאחרים ואלמדם: כי כל מצותיך צדק.
ובעל המסרה פירש אותו לשון שבח, כלומר, תשבח לשוני אמרתיך כי כולה צדק. ואמר במסרה: תען – שלשה בלשון שבח, וסימן: ותען להם מרים (שמות ט״ו:כ״א), לשוני (תהלים קי״ט:קע״ב), תען כסיל (משלי כ״ו:ד׳).
תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ לפי שכָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק, ועוד שילמד תורה לאחרים, אחד המרבה ואחד הממעיט, כי התורה, יש ממנה חלק למשכילים ולהמוניים, כמו שאמר משה (דברים ל״ב:ב׳) ׳יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי׳ וגו׳, שהיא כמו הטל להמונים, שהוא דבר מועט, והיא כמטר למשכילים, וכל אחד ימצא בה די מחסורו1, וזהו אומרו ׳כי כל מצוותיך צדק׳, כתוכה – כברה, יש פנימיות למשכיל – ויש קליפה להמוני2:
1. כ״כ בשיעורים לדברים שם.
2. בנדפס פירש באופ״א.
תען – ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד).
תען – בהרמת קול תדבר לשוני אמרתך כי המה דברים צודקים ומהראוי לדבר בהם בפרסום רב ובקול גדול.
[מצות:] תען לשוני – השפה הוא הדבור הפשוט, והלשון מורה על הדבור הנשגב התבוניי, אחר ששפתי יביעו תהלה אז תען לשוני אמרתך, ואשיג בדרכי הבינה טעמי המצוה, שאחר שתלמדני החקים שאין טעמם נודע אבין בבינתי טעמי המצות ואען לומר שכל מצותיך צדק, ונגד מ״ש תחלה כל מצותיך אמונה יכיר עתה טעמי המצות כולם ושהם צדק ומושגים עפ״י השכל לא אמונה בלבד.
תען – תשמיע בקול רם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
May your hand be [ready] to help me, for I have taken pleasure in your commandments.
ותכון ידך פי עוני, אד׳ אכ׳תרת פראיצ׳ך.
והיד שלך תהיה לי לעזרה לפי שבחרתי בחוקיך.
תחי, ותחי ידך בעזרי.
תהי לעזרני – ללמד כאשר דבר וכל יו״ד הויה אם היתה עם אות בי״ת לעולם לגנאי ואין בכאן אות בי״ת.
LET THY HAND BE READY TO HELP ME. Let Thy hand be ready to help me teach. This is in keeping with what the psalmist earlier said.1 Whenever the hand (yad) of God is described by a verb derived from the root he, yod, heh, and is followed by a bet,2 it always has a negative connotation.3 There is no bet here.4
1. In the previous verse.
2. Literally, “All instances where yad YHVH hayetah (‘hand of the Lord was’) is followed by a bet are negative.”
3. Hayetah yad Adonai be- indicates God’s hand punishing. See Exodus 9:3.
4. Our verse reads te-hi yadekhah. Te-hi comes from the root heh, yod, heh. However, it is not followed by a bet. Therefore, it does not have a negative connotation.
תהי ידך לעזרני – כיון שבחרתי פקודיך, עזרני בהם.
תהי ידך לעזרני. לעשות זאת: כי פקודיך בחרתי. להבין ולהורות גם לאומות, כאמרך (שמות יט ו) ׳ואתם תהיו לי ממלכת כהנים׳:
ולכן תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי במלאכות האלה שאני רוצה לעשות, היינו ללמד לאחרים תורה ולקרוא בשם ה׳, כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי:
תהי ידך – תהא ידך מוכנת לעזרני.
[פקודים:] תהי ידך – כבר התבאר שע״י הפקודים יעורר הנפלאות ודרך ההשגחה הפרטית, ובזה לא תעזור אותי ע״י אמצעים ושלוחים, רק תהי ידך לעזרני בידך בבלי אמצעי כי פקודיך בחרתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
I have longed for Your salvation, Hashem; and Your law is my delight.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
I have yearned for your redemption, O LORD, and your Torah is my delight.
אללהם וקד תשהית מגות׳תך, ותוראתך קרתי.
ה׳! כבר התאויתי את ישועתך. והתורה שלך היא השלוה שלי.
שעשעי, ״קרתי״ ראה לעיל פסוק טז.
תאבתי – כמעט כליתי, על דרך: נכספה וגם כלתה נפשי (תהלים פ״ד:ג׳).
I HAVE LONGED FOR THY SALVATION. Ta’avti li-shu’atekha (I have longed for Thy salvation) is to be interpreted as, “I was almost consumed1 with longing for Your salvation.” Compare this to My soul is consumed,2yea, even pineth for the courts of the Lord(Psalms 84:3).
1. According to Ibn Ezra, ta’avti (I have longed) means, “I was consumed.” He then adds that ta’avti is not to be taken literally. It is to be taken as meaning, “I was almost consumed,” for the psalmist was not literally consumed, for if he were he would be dead.
2. This is translated according to Ibn Ezra Here too, the term “consumed” is used in the sense of “almost consumed.”
תאבתי לישועתך – היא ישועת הנפש לעולם הבא, לפיכך: תורתך שעשועי, כי היא תביאני לישועה.
תאבתי לישועתך. מן האומות: ותורתך. שהבטיחה בזה, כאמרו (דברים ל ג) ׳ושב וקבצך׳, היא שעשועי - שישעשעו נפשי שהיא מתאווה לזה:
ולעשות אלה הפקודים תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה׳, וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי – כי קניתי בתורתך קניין חזק עד שהיא אצלי בת שעשועים, כי בתחילת הלימוד אין בו שעשועים, רק קושי, אבל בסוף קניין ההשכלה והמדע:
תאבתי – ענין תאוה.
תאבתי – אני מתאוה וחושק לישועתך ויהי אז תורתך שעשועי כי לא אטרד בטרדת האויב.
[תורה:] תאבתי – מה שתאבתי לישועתך הוא כדי שעי״כ יהיה תורתך שעשועי ולא אתבטל ע״י היסורים מת״ת.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
May my soul live and praise you, and may your judgments give me aid.
פתחיא נפסי ותמדחך, ואחכאמך תגית׳ני.
ואם כך [המשך מהפסוק הקודם] שנפשי תחיה ואז (וכך) היא תהלל אותך. והמשפטים שלך יעזרו לי.
תחי – ומשפטיך – באויבי יעזרוני להללך.
LET MY SOUL LIVE … AND LET THINE ORDINANCES1 HELP ME.2 The acts of justice which You executed upon my enemies will help me to praise You.
1. In Hebrew, mishpatekha.
2. The Hebrew literally reads, And Thine ordinances will help me. Hence Ibn Ezra’s interpretation.
תחי נפשי – מצרה זו ותהללך.
ומשפטיך – שסבלתי יעזרוני.
תחי נפשי – בעולם הזה אני שואל חיים בעבור שאהללך, כלומר שאדע אמיתות אלהותך והוא התהילה.
ומשפטיך יעזרוני – בזה, כי הם כמו הסולם לעלות אל ידיעת האל ית׳.
(קעה-קעו)תחי נפשי ותהללך. יהי רצון שתחיה נפשי ותזכה לימות התשועה, באופן שאהללך נגד האומות1, ומשפטיך עליהם2יעזרוני לעשות זאת, ולא יקומו עלי כאשר עשו בימי הגלות בסַפרי תהילתך, עד כי תעיתי כשה אובד - לברוח אנה ואנה מדברי ריבותם וגזירותם: בקש עבדך. כאמרו (ישעיה כז יב) ׳ואתם תלוקטו׳, כי מצותיך לא שכחתי - גם כי התאמצו לזה בגזירותם:
1. אהללך, כלומר שאדע אמיתת אלהותך, והיא התהלה (רד״ק).
2. ומשפטיך - המשפטים אשר תשפוט בשונאי (מצודות, וכן דעת אבע״ז).
ולכן תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ אז בימי המשיח, וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעַזְרֻנִי, שאם יקום איזה מתקומם לנגדי, עשה בו ׳משפט׳ ומחהו נא, ובכן ׳משפטיך יעזרוני׳:
תחי נפשי ותהללך – מפני הגעיא שעם השוא תקרא חירק בהרחבה כשתבא קודם אות הגרון וזה אחד מן הדומים במכלול דף קפ״ט וכן הוא בספרים כ״י בגעיא.
יעזרני – במקצת ספרים כ״י מדוייקים יעזרני בשני שוואים.
[משפטים:] תחי נפשי כדי שתהללך – זאת מגמתי בחיים כדי שאוכל להלל אותך כי לא המתים יהללו יה, ועי״כ משפטיך יעזרוני – תהיה העזר מצד המשפט והדין אחר שאתמוד להלל את ה׳.
ומשפטיך – שתעשה ברשעים יהיו בעזרתי, ואאריך ימי ואהללך.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
I have gone astray like a lost sheep. Seek Your servant, for I have not forgotten Your commandments.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
שהרי אני כבר תעיתי כמו שה תועה ולכן שתפקוד את העבד שלך בישועה לפי שאינני שוכח את תורתיך.
תעיתי, כי כבר תעיתי כשה אבד לכן בקש עבדך ברווחה. תרגם אבד ״צ׳אל״ כמו לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה, דברים כב ג.
ושה אובד יעני אלשארד מן אלקטיעה ולא יהתדי אלי אלעודה אליהא ויכון מונתֺא ומדֺכרא וקד ביינא חקיקה דֺלך פי כתאב אלתדֺכיר אלתֺאניה.
And “a lost sheep” means, I have strayed from servitude and have not been guided to return to it. It can be masculine and feminine. I have already explained this is in the book of Feminine and Masculine nouns.
תעיתי כשה אובד – שצריך לבקש ולאוספו הביתה.
בקש עבדך – ותאספהו ותשמרהו.
תעיתי – הטעם תחי נפשי כי אני כשה אובד שישען על הרועה.
וטעם כי מצותיך לא שכחתי אף על פי שהייתי כשה אובד לא אבדו מצותיך ממני.
I HAVE GONE ASTRAY LIKE A LOST SHEEP. The meaning of this is, Let my soul live (verse 175), for I am like a lost sheep that relies on the shepherd.
The meaning of For I have not forgotten Thy commandments is, “even though I was like a lost sheep, I have not forgotten Thy commandments.”
תעיתי כשה אובד בקש עבדך – ותחזיריני למלכות.
כי מצותיך לא שכחתי – מלשמור.
סליק פירוש של תמני אלפי.
תעיתי – והנה אני תעיתי בידיעה ההיא, שאינני קיים בה עדיין, והנני כמו השה האבוד שאיננו יודע לשוב אל מקום רבצו. כן נפשי לא ידעה עדין לשוב אל יסודה. וכמו שהרועה הנאמן מבקש השה האבוד עד שימצאנו וישיבנו אל רבצו, כן אתה בקש עבדך עד שתשיבני אל יסודי, והוא יסוד הנפש. והבקשה היא שתעזרני בידיעה כי מצותיך לא שכחתי, כן לא תשכחני אתה, ותבקשני.
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד. בארבע כנפות הארץ, כדכתיב (ירמיה נ׳:י״ז) ׳שה פזורה ישראל׳: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ. כמו שאמרת (דברים ל׳:ד׳) ׳אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו׳, בזכות כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי מלעשותם, אף על פי שהייתי בין [הגויים תמיד]1 המונעים אותי:
1. נוסף במקום מחיקה.
(זכר שלא לכתוב כי אם פסוק א׳ בשטה א׳ באמצע הנייר ולהניח שטה אחת חלקה בין אל״ף לבי״ת וכן בין כל אות ואות מכ״ב אותיות).
תעיתי כשה – בספרי ם מדוייקים בסגול וכן דינו לפי שאינו סמוך כמ״ש השרשים בשרש שה.
תעיתי כשה אובד – ר״ל כמו השה הזה כשהוא אבוד מן העדר אינו יודע לחזור עד שיבקשו הרועה כן תועה אני בדעתי ולא אדע מעצמי כל תוכן כשרון הדרך לכן בקש אתה את עבדך וראה את הדרך אשר ילך בה כי לא שכחתי מצותיך והבא לטהר הלא מסייעין לו מן השמים.
[מצות:] תעיתי – וגם אם תעיתי כשה אובד ששכח את רבצו ותועה ואין לו מרעה, תהיה אתה הרועה המבקש את שיו הנדח, ור״ל באשר אני נרדף מפני שאול תועה בח״ל, תבקשני ותשיבני לא״י, כי אף ששכחתי רבצי ומקום המרעה לא שכחתי מצותיך, לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
כל מזמור זה דברים אמורים בלשון העבד הצדיק, והכוונה בו צווי מה׳ לעבדיו שיעשו ככל האמור בו כדי שיהא אפשר להם לומר כדברים האלה והם צודקים.