×
Mikraot Gedolot Tutorial
Loading text...
 
(א) אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי⁠־דָ֑רֶךְ הַ֝הֹלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽהי״יֽ׃
Happy are those that are upright in the way, who walk in the law of Hashem.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
טוּבֵיהוֹן דִשְׁלִמֵי אוֹרְחֵיהּ דִמְהַלְכִין בְּאוֹרַיְתָא דַיְיָ.
How happy are the perfect of way, who walk in the Torah of the LORD.
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳ – אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי כ׳:ז׳) מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. ואם בניו אשריהם בעבורו הוא על אחת כמה וכמה. הקב״ה לא בקש מאברהם אלא שיהיה תמים שנאמר (בראשית י״ז:א׳) התהלך לפני והיה תמים. וכן אמר משה לישראל (דברים י״ח:י״ג) תמים תהיה עם ה׳ אלהיך. לפני ה׳ אלהיך אין כתיב כאן אלא עם ה׳ אלהיך. ואם היית תמים הרי אתה עם ה׳ אלהיך למה שאף הוא תמים שנאמר בו (שם ל״ב:ד׳) הצור תמים פעלו. ישראל תמימים והתורה תמימה שנאמר (תהלים י״ט:ח׳) תורת ה׳ תמימה. לכן נאמר אשרי תמימי דרך. תמימים וחסידים היו דור המדבר. וכן היה רבי אליעזר אומר אמר להם הקב״ה (שם נ׳:ה׳) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. שלא קבלו ישראל את התורה י״ב מיל לפניהם וי״ב מיל לאחריהם על כל דבור ודבור. לכן נאמר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳. בתמימות קבלו ישראל את התורה. אמר להם (ויקרא ז׳:כ״ג) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. ולא אמר להם למה אלא קבלו עליהם. אמר להם (שם י״ט:כ״ג) כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו וגו׳. ולא אמר להם למה אלא קבלו עליהם. ואף על פי שקבלו עליהם לא אמרו לו מה שכרנו שנעשה אותם. לכך נאמר אשרי תמימי דרך וגו׳.
אשרי תמימי דרך (כתיב ברמז תרי״א). אמר דוד ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני, וכתיב שמר תם וראה ישר, וכתיב הולך בתוך ילך בטח זה אברהם התהלך לפני והיה תמים. וכן משה אמר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך למה הצור תמים פעלו ותורתו תמימה תורת ה׳ תמימה, וכתיב מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו.
טובא אצחא אלטריק, אלסאלכין פי תוריהֵ אללה.
אשרי ההולכים בדרך הנכונה המתהלכים לפי תורת ה׳.
(הקדמה)
בכתב היד אשו העתקתי ממנו בילדותי את פירוש רבינו לתהלים ואשר הזכרתיו במבוא מצאתי לפני מזמור זה לשון זה, ונראה ברור שהוא לשון הלבלר אשר העתיק את הספר, וז״ל: ״ופי הד׳ה אלחרוף מן אלת׳מאניה אלמפרוצ׳ה עדותיך פי ב.ד.ה.מ.נ.פ.צ.ר. תקאל שלמים והו תביין אלואו. וסאיר ד׳לר תקאל עדתיך. לא גיר ד׳לך פי אלכל״ תרגומו: ובאותיות הללו השמיניות הקבועות עדותיך באותות ב,ד,ה,מ,נ,פ,צ,ר. נאמרים שלמים כלומר בבטוי הוו, וכל היתר נאמרים עדתך, ואין זולת אלה בכולם.
(הקדמה)
כל מזמור זה דברים אמורים בלשון העבד הצדיק, והכוונה בו צווי מה׳ לעבדיו שיעשו ככל האמור בו כדי שיהא אפשר להם לומר כדברים האלה והם צודקים.
(הקדמה)
ג׳מיע הד׳א אלמזמור כלאם מורד עלי לסאן אלעבד אלצאלח, ואלגרץ׳ פיה אמר מן אללה לעבאדה אן יעמלוא במת׳ל מא פיה חתי אמכנוא אן יקולון מת׳ל הד׳ה אלמקאלאת והם צאדקון.
אשרי תמימי דרך – אלפא ביתא זה עשה בחליו, וכל המזמור מדבר בדברי תורה, לפי שבחוליו מבטל תלמוד תורה, לפיכך מספר בטוב טובה.
אשרי תמימי דרך – אלה המאה ושבעים וששה
כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. ״וששה״ חסר בכ״י מנטובה 13.
פסוקים שהם אל״ף בי״ת כבר הזכיר בעל המסורת כי אין פסוק שאין שם זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק או מצוה או משפט או דבר חוץ מפסוק אחד והוא ערוב עבדך לטוב (תהלים קי״ט:קכ״ב) וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים כי יש אומרים שלא חברם דוד.
אשרידרך – משרת אחר וכן הוא ההולכים בדרך תורת י״י.
HAPPY ARE THEY THAT ARE UPRIGHT IN THE WAY. The master of the Mesorah
The Mesorah refers to the tradition regarding the general format of scripture, such as spelling, vowels, accents, chapter breaks, and verses. The sages who transmitted these rules are known as the ba’ale ha-mesorah.
has already noted that the following one hundred and thirty-six verses, which are arranged alphabetically, do not contain any verse which does not mention one of the following words: way (derekh), law (Torah), testimonies (edut), precepts (pikkudim), saying (amirah), statute (chok), commandment (mitzvah), ordinance (mishpat), or word (davar). The only exception to the aforementioned is the verse which reads, Be surety for Thy servant for good (verse 122).
I have already noted at the beginning of this book what the commentaries say regarding these verses.⁠
This reference is to the verses which make up our psalm. “The psalm Happy are they that are upright in the way was composed by one of the young men of Israel who was honored by one of the Babylonian kings (Ibn Ezra, Introduction to the Book of Psalms).” The book of Daniel relates that the king of Babylon told his chief officer to “bring in certain of the children of Israel, and of the seed royal, and of the nobles … such as had ability to stand in the king’s palace; and that he should teach them the learning and the tongue of the Chaldeans (Dan.1:3-4) … [that] they might stand before the king.”(Dan. 1:3-5) The youths chosen (Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah) kept Jewish law and did not eat forbidden food. They lived on pulse and water. Nevertheless, they were hale and healthy. Scripture tells us, “Now as for these four youths, God gave them knowledge and skill in all learning and wisdom; and Daniel had understanding in all visions and dreams. And at the end of the days which the king had appointed for bringing them in, the chief of the officers brought them in before Nebuchadnezzar. And the king spoke with them; and among them all was found none like Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah; therefore stood they before the king. And in all matters of wisdom and understanding that the king inquired of them, he found them ten times better than all the magicians and enchanters that were in all his realm. And Daniel continued even unto the first year of King Cyrus” (Ibid., v. 20). The commentator quoted by Ibn Ezra believes that one of the above-mentioned youths or someone like them composed this psalm, for it speaks of the happiness of those who follow God’s laws.
For there are those who say that King David did not compose them.⁠
See Ibn Ezra’s introduction to the Book of Psalms.
IN THE WAY. The word derekh (way) is to be read as if it were written twice. The second half of our verse is to be interpreted as if it were written, “Who walk in the way of the law of the Lord.”
One does not “walk in the Law.” One walks in the way outlined by the Torah. Hence Ibn Ezra’s comment.
אשרי תמימי דרך – נראה לפי הפשט
הפירוש מרחיב בפסוק ט״ז ושם משיג על הצעת הרקע למזמור המופיעה בפירוש המיוחס לרשב״ם.
שזה אמר דוד בשעה שברח מפני אבשלום [ואז הזכיר לפני הקב״ה]⁠
שורה זו קטועה והשחזור על פי ההקשר.
מעשיו הטובים שעשה בימי שאול, שלא חטא לא בו ולא באנשיו.⁠
השוו רש״י תהלים קמ״ד:י׳ שה׳ הציל את שאול מליהרג ואת דוד מלהרוג.
ואעפ״י שהיה נרדף, לא רצה לנקום ממנו לא הוא ולא אנשיו. שהרבה פעמים היו אומרים אנשיו שהיה הורג את שאול, והוא משיבם: חלילה לי משלוח ידי במשיח י״י (שמואל א כ״ו:י״א). והם שמעו לעצתו, ולא רצו גם הם לחטוא בשאול ואנשיו, כדכתיב בשמואל: וישסע דוד את אנשיו בדברים (שמואל א כ״ד:ז׳) ולא הניחם לקום להרג את שאול. ועל מה ששמעו לעצתו, התחיל לאשרם אשרי לאילו תמימי דרך שהלכו בתורת {י״י}.
(הקדמה)
המזמור הזה הוא נכבד מאד, וחברו דוד על שמונה אלפה ביתא. כי בכל אות יש בו שמנה פסוקים, ובכל פסוק יש בו דרך, או תורה, או עדות, או פקודים, או מצוה, או אמירה, או דבור, או משפט, או צדק, או אמונה, או חוקים. ואלה המלות הם חלקי כל התורה. ועתה אבאר אלה השמות, כדי שלא אצטרך לבארם בכל פסוק ופסוק.
תורה – היא תכונת המצות היאך נעשות, כמו: תורת החטאת, תורת האשם (ויקרא ו׳:י״ח), וכן בשאר המצות.
דרך – הוא תיקון המדות, מה הוא חנון, אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה רחום וכן בשאר המדות.
חוקים – המצות שלא נגלה טעמם.
מצות – אשר נאמר בהם מצוה, כגון שלוח טמאים והפרת נדרים וכיוצא בהן.
משפטים – הם הדינין שבין אדם לחבירו.
עדות – המצות אשר הם עדות וזכר, כמו שבת ומועדים, ציצית ותפילין, וכיוצא בהן.
פקודים – הם המצות שהשכל מורה עליהם, שהם כפיקדון וכדבר גנוז בלב האדם.
צדק – הוא צדוק המצות, כי בצדק נאמרו.
דיבור ואמירה – הם כלל לכל המצות. וזכר דיבור ואמירה גם כן, להבטחה שהבטיח האל. וזכר גם כן דבור לכינוי רצונו בבריאת העולם.
וכן אמונה – קיום דברו בבריאת העולם.
וכאשר זכר כל אלה השמות, כל אחד בפסוק, אין דעתו על השם ההוא לבדו, אלא זכר האחד והוא הדין לאחרים. ופעמים זכר שנים בפסוק אחד. ויש בו פסוקים אמר בעת צרתו בברחו, או בעת צרות אחרות. ובחברו המזמור כלל אלה הפסוקים בו, לפי שהצרה ההיא היתה מטרידה אותו מלהתעסק בתורה ובחכמה.
ועתה יש לשאול: למה חבר המזמור הזה על שמונה אלפי ביתות, ולא על פחות ולא על יותר? כי במקומות אחרים שזוכר לחשבון שבעה או עשרה, אינם דוקא, אלא לסך חשבון כמו שביארנו במקומות אחרים. כי השבעה בעבור שבעה גלגלים, שבהם שבעה כוכבי לכת שמשמשין בעולם. וכן כל ימי העולם הולכים שבעה שבעה, כי כן יצירת העולם בששה ימים, ובשביעי שבת. וכן עשרה, לפי שהוא סוף החשבון. אבל שמנה לא נמצא בשום מקום שהוא לסוף חשבון, ולא לסך חשבון, אלא שהוא חשבון דוקא. אם כן למה כיון דוד לזה החשבון?
והנראה בעיני, כי לפי שהמזמור הזה כולו הולך על מצות, ומשפטים, וחקים, והדומה להם, וכלם בנויים על דרך השכל וחכמה, והדרכים שבהם נקנות החכמה ומדות האדם הם שבעה, ועליהם נאמר: חצבה עמודיה שבעה (משלי ט׳:א׳). והם: חמשה חושים שמדות האדם מיוחסין עליהם, כמו שפירש החכם רבי שלמה בן גבירול, וגם במה שלא זכר הוא החושים ליחסם לדרכי החכמה, כי בארבעה החושים מבואר הוא: כי בעינים יראה האדם בספרי החכמה, ובאזניו ישמע מפי התלמידים, ובפה ידבר מה שלמד ומלמד לאחרים. ובידו יכתוב הספרים. ומה שצריך לבאר הוא חוש הריח, והוא מיוחס אל החכמה, לפי שנקבי האף הקרובים לשני חללי המוח המוקדמים, שבהם כח הציורי. ודרך הששי הוא הגדת המגידים, והוא דבר שלא נדע באחד החושים. אבל הוא דבר ברור אצלו. והנה יגידו המגידים, כי קונשטאניטא בעולם. ואם הוא לא הלך שם, ולא ראה אותה, אבל לפי שכל אשר היו שם מגידים עניינה ואין מכחיש ביניהם, יתברר אצלו שהוא כך. וגם בדרכי החכמה יצטרך הגדת המגידים, כי מדרכי החכמה יגלו בבוחן הנבראים, ואינם ידועים אצל כל אדם, אבל ישמעו מפי המגידים. כענין שאמר האל לאיוב: הידעת עת לדת יעלי סלע וחולל אילות תשמור (איוב ל״ט:א׳). וכן כל כיוצא בדברים שבחנו בדרכי החכמה בנבראים. והדרך שביעי ראיות שכל וידיעתו, וזה הדרך חזק מכלם.
ונשאר דרך אחד שאינו מדרכי החכמה, ואין השכל מורה עליו, אלא שהוא עמוד גדול ויותר חזק לכל בעלי תורה, היא הקבלה, שחייבים אנו להאמין בה על כל פנים. ובה יתאמת בנפשותינו ויתחזק בלבותינו כי משה רבינו ע״ה כתוב התורה מפי האל יתברך וחידוש העולם, ומעשה בראשית, וענין האבות, והאותות הגדולות אשר ראו אבותינו במצרים, ובמדבר, וקריעת ים סוף, והירדן, ומעמד הר סיני, ועמידת חמה ולבנה ליהושע, ושאר הנפלאות הכתובות ע״י הנביאים, אשר לא ראו עינינו, ולא שמעו אזנינו, ולא יורה עליהם השכל, ולא נתנו ליבחן. כי הגדת המגידים נתן ליבחן, אבל זה לא ניתן ליבחן. אלא יתאמת אצלינו מפי הספרים, אשר הם ירושה מאבות, דור אחר דור. והקבלה הזאת נכונה אצלינו, ונתקעה בלבותינו כאלו ראו עינינו, ושמעו אזנינו, והורה עלינו שכלינו, ויותר. כי ההרגשות מכזבין לפעמים, וגם בשכלו יטעה אדם לפעמים כשאין דרכי המופת ברורים אליו. אבל הקבלה אשר שהיא ירושה מאבות דור אחר דור לא נמצא בה מכחיש בכל האומות, וגם כל הספרים שנכתבו בה ממזרח שמש עד מבואו,⁠
השוו ללשון הפסוק בתהלים קי״ג:ג׳.
לא יכחיש אחד את חבירו. לפיכך נתבררה הקבלה אצלנו בלא שום ספק עד ששבה הקבלה אצלנו כמו שכל.⁠
כן בכ״י פרמא 1872, פרמא 3239. בכ״י פריס 207 חסר: ״עד ששבה... כמו שכל״.
לפיכך חבר דוד זה המזמור על שמנה אלפא ביתות כנגד שמנה הדרכים שביארנו. והנה זה מבואר. ונשוב לבאר הפסוקים אשר במזמור.
(א) אמר: אשרי תמימי דרך – ומי הם האנשים שהם תמימי דרך, שדרכן תמימה ושלימה? אותם שהולכים בתורת י״י – כלומר, שלומדין התורה, כי לא יהיה דרכו שלם אם לא ילמד התורה, כמו שאמרו רז״ל: אין בור ירא חטא.
ויש מפרשים: ההולכים בדרך תורת י״י. ודרך שזכר עומד במקום שנים, כי דרך תורת י״י היא השלמה והתמה.
ויש לפרש עוד כמו הפוך: אשרי ההולכים בתורת י״י תמימי דרך – כלומר, הלומדים כשהם תמימי דרך, שיעשה מעשה התמימות מלימודם, כלומר שאינם עומדים על הדין הקצוב, אלא עושין לפנים משורת הדין.
(הקדמה)
בזה המזמור הנעשה באל״ף בי״ת
לא פירש כאן המשמעות של סדר האלפא-ביתא במזמור, אך בפתיחתו לשיעורים מבואר: ׳אמר הגאון, כל מקום שנמצא מזמור באלפא ביתא, נושאו הוא אם להוכיח העוברים על התורה הכתובה באל״ף בי״ת, או לאשר המקיימים התורה כולה מאל״ף ועד תי״ו׳. וכמובן, מזמור זה הפותח ב׳אשרי׳ הוא לאשר את המקיימים, כמו שכותב רבינו בהמשך כאן.
, אמר המלך דוד שהתורה האלקית היא דרך החיים מכוון לאשר
לתת אושר.
את ישראל לחיי עולם, וביקש רחמים על עצמו ועל ישראל מאת האל יתברך, שהוא ידריכם ויעזרם להבין החלק העיוני בתורתו
הנקרא ׳התורה בראשונה ובעצמות׳, כמו שכתב רבינו בכוונות התורה ׳ולמען השיג זה [שלימות האדם] נתן בתורתו חלק עיוני הנקרא ׳תורה׳ בראשונה ובעצמות, וחלק מעשי הנקרא ׳מצווה׳ באמת, כאמרו יתברך (שמות כד יב) ׳והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם׳⁠ ⁠׳. וכן פירש בשמות שם: ׳⁠ ⁠׳התורה׳, החלק העיוני ממנה, ׳והמצווה׳, הוא חלק המעשי ממנה׳.
- שהוא ידיעת גודל הבורא יתברך המוליד יראתו, וידיעת דרכי טובו המולידים אהבתו - ולהבין כמו כן את החלק המעשי ממנה
שהוא ׳המצוה׳.
הנחלק אל ׳עדות׳ - שהם מצוות מכוונות להרים מכשול מדרך עמנו
׳ ו׳עדות׳ - הם החלק מהמעשים שהכתוב מעיד עליהם ׳לא תעשה זה - פן יבואך זה׳, כמו ׳לא תתחתן׳ וגו׳ – ׳כי יסיר׳ (דברים ז ג-ד), ׳לא ירבה׳ – ׳פן יטה׳ (שיעורים).
, ואל ׳פקודים׳ - שהם מצוות מכוונות שייטיב האדם לזולתו דרך מינוי על זה
׳פקודים׳ לשון ציווי ופקודה, כלומר, מצוות שבין אדם לחבירו הנעשות בכך שהאדם מצווה ומוכיח את חבירו.
, כמצות ׳ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו׳ (דברים א טז), ׳הוכח תוכיח׳ (ויקרא יט יז) וזולתם, ואל ׳חוקים׳ - והם מצוות שאין טעמם במדיניות מבואר, ואל ׳משפטים׳ אשר יעשה אותם האדם וחי בהם
לשה״כ בויקרא (יח ה). כלומר שהם דרכי חיים במדיניות, שעל פיהם יהיו חייו המדינים של האדם. וראה רד״ק מש״כ בביאור לשונות אלה. ובכוונות התורה כתב רבינו שישנם שבעה סוגים של מצוות מעשיות, והחלוקה שכתב שם שונה לגמרי מדבריו כאן.
. וביקש המלך הנזכר
דוד. ונראה שהדגיש כן שוב, כי האבע״ז הביא דיעות שפרק זה לא כתבו דוד.
מאת האל יתברך שיהיה עוזר לו ולעמו בזה, שיוכלו להתעסק בידיעת תורתו ומצוותיו ולשמרם, וזה בהאיר עיני שכלם להבין, ולהסיר מהם המונעים מזה. וכאשר ברוח הקודש ניבא וראה את צרת שעבוד מלכויות ואת קיבוץ גלויות ומלחמת גוג וחבלי המשיח וישועתו, עמד והתפלל בזה על כולם
מאות כ׳ ואילך.
. ואמר:
א
(א) אשרי תמימי דרך. מאושרים הם אותם השלמים באותו ה׳דרך׳ שנתן האל יתברך לעמו להשיג חיי עולם וחיי שעה, כאמרו (שמות לב ח) ׳הדרך אשר צויתים׳, והם ההולכים בתורת ה׳
אשרי תמימי דרך, ומי הם האנשים שהם תמימי דרך, שדרכם תמימה ושׁלֵמה? אותם שהולכים בתורת ה׳, כלומר שלומדין התורה (רד״ק).
- שהיא החלק העיוני
כן כתב לעיל (א ב) ׳כי אם בתורת ה׳ - בחלק העיוני, לדעת אותו, ליראה ולאהבה׳. ולעומת זאת נקראת ׳המצוה׳ שם ׳תורתו׳ של האדם.
, כאמרו (שמות כד יב) ׳והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם׳
בשמות לב שם הנזכר ׳סרו מהר מן הדרך אשר ציויתים׳ פירש רבינו ׳סרו מהר - קודם שאגמור לתת לך מה שיעדתי לתת, והם התורה והמצוה אשר כתבתי׳. נמצינו למדים שהדרך שציוויתים הוא התורה והמצווה אשר כתבתי להורותם. ואף שכאן פירש רבינו רק החלק העיוני, מן השיעורים עולה שכוונתו גם לחלק המעשי, אלא שהמשורר חילק זאת לשני פסוקים, פסוק זה על ה׳תורה׳ ופסוק הבא על ׳המצוה׳, אלא שלפני כן כלל ׳אשרי תמימי דרך׳, ו׳דרך׳ זו כוללת העיוני והמעשי, ושוב פירש, בחלק העיוני ׳ההולכים בתורת ה׳⁠ ⁠׳, ובחלק המעשי ׳נוצרי עדותיו׳.
:
(א-ג) אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ וגו׳. אלה האנשים הם המאושרים, המשכילים ועושים מעשים טובים
׳המשכילים׳ – בעיון, ו׳עושים מעשים טובים׳ – במעשה, והם ׳התורה והמצוה׳.
.
על ההשכלה אמר, תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳, שהם המשכילים בתמימות למצוא האמת ולא לקנטר
ראה לעיל (תהלים כ״ד:ד׳) והמצויין שם. להגדרת ׳תמים׳ – ראה נדפס ושיעורים בבראשית (יז א-ב), ובנדפס לעיל (תהלים טו ב, יח כד, ק״א:ב׳).
.
ועל המעשה אמר, אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו. ו׳עדות׳ – הם החלק מהמעשים שהכתוב מעיד עליהם ׳לא תעשה זה – פן יבואך זה׳, כמו ׳לא תתחתן׳ וגו׳ – ׳כי יסיר׳ (דברים ז ג-ד), ׳לא ירבה׳ – ׳פן יטה׳
כתוב שם ׳ולא יסור׳, אך בשלמה שהרבה נשים כתוב (מלכים א׳ י״א:ד׳) ׳נשיו הטו את לבבו׳.
(שם י״ז:י״ז).
ואשרי אותם שבְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ בתפילתם בעת צרתם, ואַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה – שלא הזיקו לחביריהם, כי עוונות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר (משנה יומא ח׳:ט׳), ואילו פעלו עוולה, אף על פי ש׳בכל לב ידרשוהו׳, לא ישמע אליהם
ראה מש״כ בנדפס במדבר (טז טו).
: בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. מהו חנון – אף הם חנונים, מהו קדוש – אף הם קדושים
ראה דברי אבא שאול בשבת (קלג:) ׳מה הוא חנון ורחום – אף אתה היה חנון ורחום׳, והן הן דבריו בתורת כהנים (תחילת קדושים) על ׳קדושים תהיו׳, וברמב״ם (דיעות פ״א ה״ה-ו): ׳מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש׳.
:
אשרי – ענינו הלול ושבח.
תמימי – מלשון תם.
אשרי תמימי דרך – ההלול והשבח של ההולכים בדרך תמים הוא בעבור כי הולכים בתורת ה׳ זהו דרך חיים ואין זולתה.
תורה, מצות, עדות, פקודים, חוקים, משפטים – תורה היא כלל תורת ה׳ שבאו בה למודים באמונות ודעות ובמדות ובכל הנהגת האדם, ומצות הם מצות התורה בכלל, וחקים הם מצות שאין להם טעם ומשפטים הם בין אדם לחברו ויש להם טעם, ועדות הם הספורים הבאים להעיד על גדולתו של יוצר בראשית והנהגתו והפקודים הם מצות שמופקד בם לזכר ענינים פרטים.
התפלה הזו נאמרה בתמניא אפי, וכאשר דקדקנו בה ראיתי, כי בזו התפלה שהיא ערוכה על שילך בתורת ה׳ וישמור מצותיו, באו בכל סדר ששה פרטים, שהם תורה עדות פקודים מצות חקים משפטים – והם הששה דברים שחשב במזמור השמים מספרים כבוד אל, שבמקום יראת ה׳ אמר פה חקים, גם באו בחרוזים הנותרים דבריך או אמרתיך או דרכים, ובזה נבא אל הבאור.
[תורה:] אשרי תמימי דרך – גדר התום דרך שלא יהיה בדרכו מום וחסרון, והוא מי שדרכו הטוב קבוע לא ישתנה ולא ימוט בשום זמן, והוא ע״י שיעשה כל מעשיו לשם ה׳ לא לשם פניה חיצונית מתועלת עצמו, וזה א״א רק אם הולך בתורת ה׳ – שאז דרכו קבועה עפ״י התורה ויעשה כל מעשיו לשם ה׳ שצוה כן בתורתו, משא״כ הדרכים שתקנו הפילוסופים עפ״י החקירה האנושית, לא יעמדו תמיד, כי אם יעלה על לבו שישיג איזה ריוח ותועלת בדרך ההפך יטה מני דרכו אחר שיסוד דרכו אינו הטוב והאושר רק המועיל ורק השכל האנושי, ובזה קל לנטות מני דרך וא״א שיהיה תמים דרך.
אשרי – רובי המפרשים בבואם לבאר מזמור זה מביאים דברי בעל המסרה שאין במזמור פסוק אחד בלי זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק, או מצוה או משפט או דבר, חוץ מפסוק אחד והוא ערב עבדך לטוב וגו׳. אך אמירה זו או דבר זה הם להוראת הבטחה כגון זכור דבר לעבדך, חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך, א״כ טוב זה הנזכר בפסוק ערב עבדך הוא נרדף להם.
וראב״ע בהקדמתו הביא דעת האומרים שֶנַּעַר בבבל חבר מזמור זה ודחה אותה, ואין לכחד שההכרח להתחיל ח׳ פסוקים זא״ז באות מיוחדת הקשה על המחבר, וכפל כמה פעמים דבריו, מ״מ יש גם במזמור זה דברים נשגבים בלשון זך הראוים לדוד, ובלי ספק אצלנו שהוא ולא אחר חברו.
תמימי דרך – מי אלה שדרכם תמימה? הם ההלכים בתורת ה׳ ואין להם צורך לחדד שכלם למצוא דרך תמימה ילכו בתורת ה׳, והיא התמימה שבדרכים.
 
(ב) אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו בְּכׇל⁠־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
Happy are those that keep His testimonies, that seek Him with the whole heart.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
טוּבֵיהוֹן דְנָטְרֵי סְהַדְוָתֵיהּ בְּכָל לִבָּא יִתְבְּעוּן אוּלְפָנֵיהּ.
How happy those who keep his testimony; with a whole heart they will seek his instruction.
אשרי נוצרי עדותיו – אם נצרת אותה היא נוצרת אותך. וכן שלמה אומר (משלי ד׳:א׳) שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה. (שם ב׳) כי לקח טוב וגו׳. (שם ד׳) ויורני ויאמר לי וגו׳. (שם ו׳) אל תעזבה ותשמרך אהבה ותנצרכה (שם י״ג) החזק במוסר וגו׳. לכך נאמר אשרי נוצרי עדותיו וגו׳. וכן הוא אומר (משלי ו׳:כ״ב) בהתהלכך תנחה אותך וגו׳.
וטובא חאפט׳י שואהדה, ואלמלתמסוה מכ׳לצין.
ואשרי שומרי עדותיו (של ה׳) והדורשים אותו בלב שלם.
אשרי – דבר בתחלה על המרגיל עצמו ללכת בדרך ישרה גם הזכיר עתה שומר העדות שקבל מהאבות ועקרם עדות העין.
HAPPY ARE THEY THAT KEEP HIS TESTIMONIES.⁠
In Hebrew, edut. The reference is to commandments which commemorate historic events, such as Passover.
The psalmist first speaks of one who trains himself to walk on the straight path.⁠
Verse 1.
He now also mentions the one who keeps God’s testimonies (edut) – which he received from the fathers
The fathers of the Jewish people.
– whose basis is the testimony of the eye.⁠
Israel’s ancestors witnessed these events and transmitted what they saw to their descendants.
ואשרי לאותם שהם נוצרי עדותיו של הקב״ה.
עדותיו – הם התראות שהזהיר הקב״ה לישראל: אל תעשו, ואם תעשו, כך וכך יבא להם. וראיה לדבר: העד העיד בנו האיש לאמר (בראשית מ״ג:ג׳). כלומר, מה שהתרה: לא תרצח (שמות כ׳:י״ב)
השווה לשון רש״י בראשית מ״ג:ג׳: ״העד העד – לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים״.
הם נצרו, בכל לב היו דורשים את הקב״ה שהיה מצילם מיד שאול ואנשיו, כדי שלא יחטאו בהם.
עניין אחר: אשרי נוצרי עדותיו – אשרי לאותם שנצרו, המתינו מה שסיפר הקב״ה ביד שמואל הנביא לתת לי המלכות, ודרשו בכל לב.
נצרו – המתינו,⁠
השוו רש״י בראשית ל״ז:י״א: ״היה ממתין מצפה מתי יבא״.
כמו: ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א), נצר ושמר הכל אחד.
אשרי נצרי עדתיו – אשרי שינצרו אותם וישמרם בעין לבם, מעדותיו שיבינו וידעו בכל לבם, לא בלב ולב כמו אותם שלומדים או עושים המצות לקנות להם שם.
אשרי נוצרי ׳עדותיו׳. המסירות מכשול מדרך עמו
ע״פ לשה״כ בישעיה (נז יד), והוא כמו שפירש בהקדמה שזהו ׳עדות׳.
, כמו ׳לא תתחתן בם׳ - ׳כי יסיר את בנך מאחרי׳ (דברים ז ג-ד), ׳לא ירבה לו נשים׳ - ׳ולא יסור לבבו׳ (שם יז יז)
בדברים (ד ב) כתב רבינו ׳ולא תגרעו ממנו לשמור. ולא יחשוב החושב שכאשר תסור סיבת האיסור אצלך לא יהיה חטא לגרוע, כמו שחשב שלמה המלך (סנהדרין כא:) ׳אני ארבה ולא אסור, אני ארבה ולא אשיב׳, ונכשל׳. וראה ישעיה כח י. ובקהלת (ח ז-ח) כתב רבינו ׳כי לפעמים יעשה האדם איזה פועל מסבב עבירה על כל פנים, והוא לא יכיר זה, ובאה מצות האל הקודמת לשומרו ממנה, כענין ׳לא תתחתן בם׳, ׳לא ירבה לו נשים׳ וזולתם, כי כאשר יהיה, כי בעת שיתחיל הקלקול, מי יגיד לו הנמשך לזה באופן שישמר ממנו לעתיד, הנה אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח אחר שהתחיל הקלקול, בהיות יצרו תוקפו לא יוכל להיזהר, ואין שלטון ביום המוות, לא יוכל הכח השכלי להתקומם ולנצח את המתאווה ביום קלקול העבירה וההפסד בה׳.
: בכל לב ידרשוהו. בתפילה
בשיעורים הוסיף ׳בעת צרתם׳.
:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

נוצרי – שומרי.
עדותיו – הם המצות שהם לעדות על חדוש העולם כשבת ומועדים וכיוצא.
בכל לב ידרשוהו – כאשר ידרשוהו בכל לב לדעת תוכן הדבר ואמתתו.
[עדות:] אשרי נוצרי עדותיו – החלק הנקרא עדות הם הספורים המעידים שה׳ ברא העולם וחדשו ושהוא משכיר ומעניש ומשדד הטבע, כמו ספורי מעשה בראשית וענין אדם והדורות עד יציאת מצרים, שמעידים על כל אלה הדברים, והנה הפילוסופים הדורשים וחוקרים בעניני האלהות, אין דורשים בכל לב, כי לבם חלוק ומסופק, אבל הנוצרים עדותיו כבר קבלו יסודות אלה מדרך הקבלה והאמונה ואין מסתפקים עוד, וא״כ דרישתם ועיונם בענינים האלהיים הם בכל לב ובלי שום ספק.
עדתיו – שהוא מעיד ומתרה בבני אדם זאת עשו וייטב לכם.
ידרשוהו – כטעם ותלך לדרש את ה׳ (פרשת תולדות) לשמוע מה בפיו ומה יעיד בם.
 
(ג) אַ֭ף לֹא⁠־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ׃
Yes, they do no injustice; they walk in His ways.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּרַם לָא עֲבַדוּ שִׁקְרָא בְּאוֹרְחָתֵיהּ תַּקְנַיָא הֲלִיכוּ.
Truly they have not acted deceitfully; in his proper ways they have walked.
אף לא פעלו וגו׳ – מה אף לא פעלו עולה וגו׳ אין האף נוגע בהם למה כי לא פעלו עולה אלא הלכו בדרכיו של הקב״ה. לכך נאמר בדרכיו הלכו.
וטובא מן לם יפעל ג׳ורא איצ׳א, וצאר פי סבלה.
וגם אשרי מה שלא עשה מרמה והתהלך בדרכיו (של ה׳).
אף, וגם אשרי מי שלא עשה עולה, והלך בדרכיו. והנה ״אף״ באה לכלול את מי שלא עשה עולה בכלל האשרי.
״תלבת״⁠ ⁠׳ עכבה שהייה והתמהמהות, ישעיה כט ט.
אף לא פעלו עולה – אשריהם אם כל זה בהם.
בדרכיו הלכו – אף על פי שלא פעלו עולה אין שכרם שלם אלא אם כן בדרכיו הלכו. וכן הוא אומר סור מרע ועשה טוב (תהלים ל״ד:ט״ו, ל״ז:כ״ז), אף על פי שאתה סר מרע אין הכל שלם אלא אם כן תעשה טוב. מדרש אגדה.
Not only have they committed no injustice They are praiseworthy if all this is in them.
they walked in His ways Although they committed no injustice, their reward is incomplete unless they walked in His ways. And so he says: "Shun evil and do good" (Tehillim 43:15). Even though you shun evil, everything is not complete unless you do good. Midrash Aggadah.
אף – אמר ר׳ מרינוס שהוא כמו: אף שוכני בתי חומר (איוב ד׳:י״ט) שלא עשו עולה לעבור פי השם במצות לא תעשה רק הלך בדרכי השם שהם מצות עשה. ויתכן שהוא כמשמעו גם אשר לא עשו עולה יחשב להם כי הלכו בדרכי השם.
YEA, THEY DO NO UNRIGHTEOUSNESS. Rabbi Marinus says that the word af (yea) in Yea, they do no unrighteousness is similar to af (how much more) in How much more them that dwell in houses of clay (Job 4:19).
The meaning of Yea (af), they do no unrighteousness is, “They [certainly] do not violate God’s word; that is, they do not violate any of the negative commandments. On the contrary, they walk in the ways of God; that is, they keep the positive commandments.”
Rabbi Marinus renders our verse as follows: “They certainly (af) do no unrighteousness; they walk in His ways.”
It is possible that the verse is to be taken according to its plain meaning.⁠
That is, the word af is to be rendered as “also.”
Our verse is thus to be rendered as follows: “The fact that they do no evil is accounted to their credit, for they walk
Literally, walked.
in the ways of God.”
אף לא פעלו עולה – אף זה כמו: אף כי אמר אלהים לא תוכלו מכל עץ הגן (בראשית ג׳:א׳), דמקרא דמתרגמינן: בקושטא ארי אמר. כמו כן: אף לא פעלו, באמת הוא הדבר שלא פעלו עוולה, אלא בדרכיו הלכו.⁠
פירוש זה מנוגד לפירוש רש״י שהסביר את ״אַף״ כאף על פי שלא פעלו עוולה.
אף לא פעלו עולה – יש מפרשים: אף זה כמו כל שכן, כמו: אף שוכני בתי חומר (איוב ד׳:י״ט). אם ישמרו עדותיו, והם מצות עשה, כל שכן שישמרו שלא יעשו עולה, שהם מצות לא תעשה, אלא הלכו בדרכיו.
ויש מפרשים: גם אשר לא פעלו עולה יחשב להם כאילו בדרכיו הלכו, כלומר כאלו קיימו מצות עשה. ואינו נכון זה הפירוש, כמו שפירשנו במזמור הראשון. וכן כתוב: סור מרע ועשה טוב (תהלים ל״ד:ט״ו), כי לא יהיה שלם האדם אם יסור מרע, אם לא יעשה טוב. ומה שאמרו ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה, לא אמרו זה אלא במי שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנה.
ויש לפרש עוד: אף לא פעלו עולה – כיון שידרשו י״י בכל לב בטוחים הם שלא פעלו עולה, שלא תזדמן לעולם דבר עבירה לידם. אלא כל ימיהם בדרכיו הלכו, כענין שנאמר: בא ליטהר מסייעין אותו.
אף לא פעלו עולה. למנוע טוב מבעליו
ע״פ לשה״כ במשלי (ג כז). והכוונה גם לטוב הרוחני, שעוזר לחבירו להתרחק מעוון.
, כמו ׳הוכח תוכיח׳ (ויקרא יט יז), ׳ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו׳ (דברים א טז), ׳ואהבת לרעך׳ (ויקרא יט יח), וזה בשמירת ׳פקודיו׳
כמו שפירש בהקדמה בהגדרת ׳פיקודים׳. ואף שכאן לא הזכיר הכתוב את הפקודים, הפסוק הבא ׳אתה ציוית פקודיך׳ מחובר לפסוק זה, וכפי המבואר בשיעורים בכוונת רבינו בפסוק הבא.
: בדרכיו הלכו. ששמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט
לשה״כ בבראשית (יח יט), הרי ש׳דרכיו׳ הם לעשות ׳צדקה ומשפט׳ שהם ׳הפקודים׳, מצוות שבין אדם לחבירו. ׳אחר שקיבלנו אותו לאלהים, ראוי לנו ללכת בדרכיו לעשות צדקה ומשפט, וממיני הצדקה הם לקט שכחה ופאה האמורים בענין, וזה ביאר באמרו אני ה׳ אלהיכם, כלומר ומכיון שאני אלהיכם וכל אורחותי חסד ואמת, ראוי לכם לשמור מיני הצדקה אלה הרצויים לְפָנַי׳ (ויקרא יט ט-י). ובשיעורים: ׳בִּדְרָכָיו הָלָכוּ. מהו חנון - אף הם חנונים, מהו קדוש - אף הם קדושים׳.
:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

לא פעלו – הפ״א רפויה.
אף וגו׳ – ר״ל אף אם לא פעלו עולה בשב ואל תעשה לא היה די להם בזה כ״א עוד הלכו בדרכי התורה והמצוה לקיימם בקום ועשה.
פעלו – פעל הוא העסק, וזה הבדלו מן מעשה (כנ״ל כ״ח ד׳).
אף – ומלבד שהעדות מועיל לדרישה ועיון, מועיל ג״כ בחלק המעש שלאחר שעדיות אלה מלמדים דרכי ה׳ והנהגתו להעניש לכל עושי עול כמו שהעניש דור המבול וחטאת סדום והמצרים, עי״כ ישמרו ולא פעלו עולה – אחר שבדרכיו הלכו – ורואין שדרכיו כולם צדק ומשפט אל אמונה ואין עול, ואמר אף לא פעלו עולה שהפעל הוא העסק בדבר (וזה הבדלו מן מעשה) ר״ל אף אין עוסקים בענין שיש בו עולה אף שאין גומרים המעשה.
אף – לא בלבד רדפו אחר עדתיו לטובת עצמם רק נשמרו ג״כ מעשות עולה לנזק אחרים בלכתם בדרכיו (ע״ד והלכת בדרכיו, אחרי ה׳ תלכו, ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט) שהוא מטיב לכל ואין רע יורד מאתו כי גם ענשו טוב לאדם.
 
(ד) אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד׃
You have ordained Your precepts that we should observe them diligently.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אַנְתְּ פַּקַדְתָּא פִּקוּדָךְ לְמִטַר לַחֲדָא.
You have given your commandments, to keep very much.
אתה צוית פקודיך לשמור מאד – בכל מקום שצוה הקב״ה על התורה צוה אותם בתורה. צוה אותם בנביאים. צוה אותם בכתובים. ואמר הקב״ה (משלי כ״ב:כ׳) הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת. ואומר (דברים ו׳:ג׳) ושמעת ישראל ושמרת לעשות. ואומר (שם ד׳:ט׳) רק השמר לך ושמור נפשך מאד. מהו השמר לך אלא אמר הקב״ה אם שמרת את התורה אני שומר נפשך. לכך נאמר (שם) השמר לך וגו׳ כל ימי חייך. מהו כל ימי חייך אם עשיתה את התורה כל ימי חייך תזכה שתראה בנים ובני בנים. לכן נאמר (שם) והודעתם לבניך ולבני בניך. ואם ראית בנים ובני בנים הרי שלום שנאמר (תהלים קכ״ח:ו׳) וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
אתה צויתה פקודיך לשמור מאד – והיכן צוה בחומש הפקודים, לשמור מאד תשמרו להקריב לי במועדו היא הפרשה האמורה להלן היא הפרשה האמורה כאן, ולמה היא אמורה ושונה ר׳ אחא בשם ר׳ אחא בר פפא שלא יהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהם עכשו שאין אנו מקריבין קרבנות מה נתעסק בהם, אמר הקב״ה הואיל ואתם מתעסקין בהם כאלו אתם מקריבים לפני. ר׳ הונא אמר חורי אין הגליות מתכנסות אלא בשביל המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. שמואל אמר ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית וגו׳, וכי יש צורת הבית עכשו, אלא אמר הקב״ה הואיל ואתם מתעסקין בו כאלו אתם בונים אותו.
דבר אחר בכל מקום צוה הקב״ה על התורה בתורה בנביאים בכתובים, ואמר הקב״ה הלא כתבתי לך שלישים. ואומר השמר לך פן תשכח את הדברים שמור נפשך מאד.
כד׳לך אנת אמרת בפאריצ׳ך, אן תחפט׳ כת׳ירא.
אתה צויתי על המצוות שלך לשמור אותם חזק.
(ד-ה) אחלי – תחנוני, כמו: אחלי אדני (מלכים ב ה׳:ג׳), שהוא תחנון לפני י״י.
אתה צויתה פקודיך לשמר מאד – ולכך תחנוני לפניך י״י שיכונן דרכי.
אתה פקודיך – שהם בלב.
וטעם ציוית – על יד נביאיך.
וטעם אתה – שאתה החילות.
THOU HAST ORDAINED THY PRECEPTS. Pikkudekha (Thy precepts) refers to precepts that are implanted in the heart.⁠
In other words, pikkudim refer to precepts that are based on reason and implanted in the mind. They are commandments not contingent on place, time, or gender. See Chapter 5 of Yesod Mora and Ibn Ezra on Ps. 19:9.
The meaning of Thou hast ordained
In Hebrew, tzivvita. Literally, “commanded.”
is, “You commanded by the hand of Your prophets.”
The meaning of Thou is, “For You began.”
Ibn Ezra reads our verses as follows: “Happy are they that are upright in the way, who walk in the law of the Lord. Happy are they that keep His testimonies, who seek Him with the whole heart. Yea, they do no unrighteousness; they walk in His ways. [Why do they act in this manner? They do so] for it was You who first ordained these precepts.”
לפי שאתה ציויתה לשמר מאד פיקודיך, לפיכך הם נזהרו בהם לשמרם.
אתה צוית – למה צוית אותם לשמרם מאד? שלא ישגה בהם אדם, אלא כל לבו יהיה בהם.
אתה צוית [פקודיך] לשמור מאד. באמרך ׳לא תוסיפו, ולא תגרעו׳ (דברים ד ב)
בקהלת (ז טז) ׳ראוי לשמור המצוות האלהיות בלי תוספת וגרעון, ששניהם חטא׳, ׳כי כשיחטא אדם במצות בוראו בחסר וביתר, יקלקל הכוונה והיא לא תצלח, כמו שהיה הענין במי מריבה, וכן ציווה בקיום המצוות (דברים ד ב) ׳לא תוסיפו׳, ׳ולא תגרעו׳⁠ ⁠׳ (לשון רבינו בשמות ד כא). אך אינו מובן מה עניין זה ל׳פיקודיך׳. אך ראה בשיעורים שביאר זאת היטב: ׳⁠ ⁠׳פקודים׳ - הם המצוות שה׳ יתברך מְמַנֶה האדם על פעולה אחת, כמו שממנה אותנו להוכיח העמית. ואמר ׳לשמור מאוד׳, כי הפקודים האלה לא יכילו לא תוספת ולא גרעון, כמו במצוה הוכחת העמית, הזהירנו שלא להלבין פניו ברבים, וכן שיוכיחיהו עד ה⁠(ו)⁠כאה או עד נזיפה׳. ובויקרא (יט לז) כתב רבינו עה״פ ׳ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה׳ – ׳ביאר שכל שמירת החוקים והמשפטים ראוי שתהיה בלי תוספת ובלי גרעון, כי אמנם מעשי ה׳ ומצוותיו הם בתכלית שלמות, אשר עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע׳.
:
אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. ׳פקודים׳ – הם המצוות שה׳ יתברך מְמַנֶה האדם על פעולה אחת, כמו שממנה אותנו להוכיח העמית
׳הוכח תוכיח את עמיתך׳ (ויקרא י״ט:כ״ז).
.
ואמר ׳לשמור מאוד׳, כי הפקודים האלה לא יכילו לא תוספת ולא גרעון
בקהלת (ז טז) ׳ראוי לשמור המצוות האלהיות בלי תוספת וגרעון, ששניהם חטא׳, וראה מש״כ בשמות (ד כא) ובויקרא (יט לז).
, כמו במצוה הוכחת העמית, הזהירנו שלא להלבין פניו ברבים (ערכין טז:), וכן שיוכיחיהו עד הכאה או עד נזיפה (שם):
אתה צוית פקודיך – ו׳ חסרים וא״ו וסימנהון אתה צויתה פקדיך הנה תאבתי לפקדיך. ואתהלכה ברחבה. זאת היתה לי כמעט כלוני בארץ צעיר אנכי ונבזה וסימנהון אהוזכ״ץ.
אתה – הלא אתה ה׳ צויתה פקודיך ואין ראוי א״כ להקל בהם ראש ונכון הוא לשמור מאוד.
[פקודים:] אתה צוית – הפקודים הם המצות שיש בהם עדות על מעשה ה׳ והשגחתו, כמו מצות תפילין שבת ומועדים וכדומה, ונקראים פקודים שבהם מופקדים הדברים שהם מורים עליהם, וע״ז אחר שהזכיר את העדות מזכיר את הפקודים, שה׳ צוה אותם שעל ידם יזכרו את העדות שהם מופקדים וצרורים בהם, וצריך לשמרם מאד כדברים שבו צרור פנינים ודברים יקרים.
פקדיך – דברים חמורים שצוית ואתה פוקד ומשגיח אם ישמרום אם לא.
 
(ה) אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ׃
Oh that my ways were directed to observe Your statutes!
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
טָב לִי דְתַקְנָן אוֹרְחָתַי לִמְטַר גְזֵרָתָךְ.
It is good for me that my ways are straight, to keep your decrees.
פטובאי אד׳א ת׳בתת טרקי, עלי חפט׳ רסומך.
ואם כך אשרי (כמה טוב לי) כאשר דרכי תתיצב בשמירת חוקיך.
ואשרי כאשר יכונו דרכי בשמירת פקודיך. והנה אחלי – אשרי ענינו אחד. ורד״ק במכלולו הביא פירוש זה בשם רב האיי גאון, ופלא שלא שם לב שכבר רבינו פירש כן, ויש להניח שרב האיי נמשך אחרי רבנו.
אחלי יכונו דרכי – אל״ף יסוד בתיבה הנופל ממנו לפרקים, כמו אל״ף שבאחוותי באזניכם (איוב י״ג:י״ז), ואל״ף של אסוך שמן (מלכים ב ד׳:ב׳).
אחליי – תפילותיי, אלו הן: שֵיכוֺנן דרכיי, וכן אחלי אדוני לפני הנביא אשר בשמרון וגו׳ (מלכים ב ה׳:ג׳) – צורכי אדוני להתפלל שיהא לפני הנביא אשר בשמרון. ולשון אחליות בלעז שוֺהַיְיט, כאדם האומר הלווי והייתי עשיר, הלווי והייתי חכם.
My prayers are that my ways should be established Heb. אחלי. The "aleph" is a radical that is sometimes dropped, like the "aleph" in: "and my speech (ואחותי) in your ears" (Iyyov 13:17), and the "aleph" of: "a jug (אסוך) of oil" (Melakhim II 4:2). My prayers These prayers of mine are that my ways should be established Likewise: "The supplications (אחלי) for my master should be that he go before the prophet who is in Samaria, etc.⁠" (Melakhim II 5:3). The supplications of those who pray should be that he go before the prophet who is in Samaria, and it is an expression of wishes, souhait in French, as a person says, "If only I were a prophet and a sage.⁠"
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

אחלי – כמו אחלי אדוני (מלכים ב ה׳:ג׳) על משקל אשרי האיש (תהלים א׳:א׳), כמו: כל חפצי ורצוני ושאלתי שיכונו דרכי.
OH, THAT MY WAYS WERE DIRECTED. Achalai (oh, that) is similar to achale (would that) in Would that my lord (2 Kings 5:3). It follows the form of ashre (happy is) in Happy is the man (Psalms 1:1).⁠
It is similarly vocalized.
The meaning of achalai yikkonu derakhai (oh, that my ways were directed) is, “all my desire, will, and request is that my ways be directed to observe Your statutes.”
אחלי – כמו: ויחל משה (שמות ל״ב:י״א), וכמו: אחלה אדני את פני הנביא (מלכים ב ה׳:ג׳). כלומר: בקשתי היה זו שיכונו דרכי כדי לשמר חקיך.⁠
בדומה לרש״י ומיוחס לרשב״ם, ובניגוד לר״י קרא מלכים ב׳ ה׳:ג׳ המפרש גם את פסוקנו: ״כמו: אחלי יכונו דרכי (תהלים קי״ט:ה׳), שפתרונו אשריני אם יכונו דרכיי, אף כאן אשרי אדוני״.
אחלי – תחנתי ובקשתי לפניך, שיכונו דרכי לשמור חקיך – כלומר שלא יטרידוני עסקי העולם שלא אוכל לשמור חקיך. זה אני מבקש ממך, שתשמרני מטרדת העולם, כדי שאמצא לבי ועצמי פנוי לשמור חוקיך.
ואחלי – כמו: אחלי אדוני לפני הנביא (מלכים ב ה׳:ג׳), והם מענין ויחל משה (שמות ל״ב:י״א), והאל״ף נוספת.
(ה-ז) אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך. שלא ימנעו מזה יצר הרע ואומות העולם המשיבים עליהם
אחלי - תחינותי ובקשתי לפניך, אבקש מה׳ שיהיו דרכי נכונים, ר״ל לסייע אותי מן השמים (רד״ק, מצודות). וביקש זאת דווקא על החוקים שהגויים מאנים בהם את ישראל כמו שאמרו חז״ל ביומא (סז:) ׳ואת חקתי תשמרו - דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת חזיר, ולבישת שעטנז, וחליצת יבמה, וטהרת מצורע, ושעיר המשתלח. ושמא תאמר מעשה תוהו הם - תלמוד לומר אני ה׳ - אני ה׳ חקקתיו, ואין לך רשות להרהר בהן׳. ואף שלשונו משמע שמבקש שיוכל לשמור את החוקים למרות הגויים המשיבים, מדבריו בשיעורים מבואר שכוונתו לפרש שיוכל לשמור בכך שיבין את טעמם הנעלם. וזהו שאמר ׳אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך׳, כי כשיביט ויבין את כל מצוות, שוב לא יבוש מן המלעיגים.
, אז לא אבוש [בהביטי אל כל מצוותיך]
ראה אבע״ז ׳מצותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם על כן לא אבוש׳.
, וכמו כן אודך בלמדי ׳משפטי׳ צדקך - בטעמי המצוות:
(ה-ו) אַחֲלַי הם שיִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר ׳חֻקֶּיךָ׳ להבין טעמם הנעלם, ואם אבין טעם החוקים שהוא נסתר, כל שכן שאָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל ׳מִצְוֹתֶיךָ׳ – שטעמם מבואר:
אחלי – ענין בקשה כמו אחלי אדוני לפני הנביא (מלכים ב ה׳:ג׳).
אחלי – אבקש מה׳ שיהיו דרכי נכונים לשמור חוקיך ר״ל לסייע אותי מן השמים.
אחלי – תפלה ובקשה, כמו חל נא את פני ה׳ והא׳ נוספת.
[חקים:] אחלי – אמנם החלק הנקרא חקים שהם המצות שאין להם טעם, והם מתנגדים ליצר הלב, כי היצר משיב עליהם אחר שלא נודע טעמם, וכל עוד שדרכי האדם אינם שלמים עם ה׳ בקל שישמע ליצרו ויעבור עליהם, ולכן בקש שיהיו דרכיו מוכנים על אופן שישמור את החקים.
אחלי – אשרַי ואשרי חלקי! (עיין מה שכתבתי א׳:א׳).
יכנו – על כן ובסיס שלא ימוטו, שלא ימשול בי יצרי ויתעני מני דרך.
חקיך – דברים עקריים בדתך, הגוים הקדמונים חקקו עיקרי דתיהם על אבן.
 
(ו) אָ֥ז לֹא⁠־אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל⁠־כׇּל⁠־מִצְוֺתֶֽיךָ׃
Then should I not be ashamed when I have regard to all Your commandments.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
הָדֵין לָא אַבָּהֵית בְּאִסְתַּכָּלוּתִי לְכָל פִקוּדָךְ.
Then I will not be disappointed when I look to all your commandments.
פאני לא אכ׳יב חיניד׳, ענד אלתפאתי אלי ג׳מיע וצאיאך.
שהרי אינני מתאכזב (שאקבל את שכרי) כאשר אני אפנה אל מצוותיך.
אז, כי אני אז לא אתאכזב.
אז – מצוותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם, על כן: לא אבוש.
THEN … ALL THY COMMANDMENTS. Mitzvotekha (Thy commandments) refers to the positive commandments. Scripture did not tell us why some of these precepts were commanded. When the psalmist looks on these commandments with the eye of the intellect, he will come to know the reason for them. Scripture therefore reads, then should I not be ashamed.
ויודע אני שלא אבוש אז, כשאביט לעשות כל מצותיך.
אז לא אבוש – כי מי שאינו שומר המצות, ראוי לו שיבוש כשיבין במצות הכתובות. כי אם הוא גנב, ויביט ויבין בספר, ויראה: לא תגנוב, באמת יבוש ויכלם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

אז – כשהיו דרכי נכונים אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך כי מי שלא קיים המצות הוא בוש ונכלם כשרואה המצות ההם כתובים בתורה.
[מצות:] אז לא אבוש – כי המצות רובם י״ל טעם, אולם אם יבעט בהחקים ולא יקבל רק דברים שידע טעמם, יבוש אם יביט אל כל המצות, שגם במצות יש רבים שלא כל אדם ישיג טעמם האמתי, ואם כן יבוש אם ימצא מקצת מצות שלא יבין טעמם, אמנם אחר שיקבל גם את החקים שטעמם נסתר לגמרי בשיאמין שה׳ יודע סודם, כ״ש שישמור המצות שמושכלים קצת הגם שלא ישיג כל פרטיהם.
בהביטי – פעל הביט מורה ראיה מרחוק, ושרש נבט בלשון ארמי צמח ובצבץ (כיון דנבט נבט, תלמוד בבלי תענית ד׳) ודבר צומח יגדל יום יום כן דבר רחוק והולך ומתקרב ילך הלוך וגדל, וכן ויבט הפלשתי ויראה את דוד (שמואל א׳ י״ז:מ״ב) עיני בשר לי ולא אוכל לבוא עד תכלית מחקר מצותיך (מצות עשה או ל״ת כשבת ומילה ומאכלות אסורות וביאות אסורות) לידע כשרונן, מ״מ אני צופהו מרחוק וכל יום יתברר יותר לעיני, ומי יתן ולא אתעה מהן כי אז בהביני תועלתן לא אבוש בעצמי לאמר מה עשיתי!
 
(ז) א֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לׇמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
I will give thanks to You with uprightness of heart when I learn Your righteous ordinances.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אוֹדֵי קֳדָמָךְ בִּתְרִיצוּת לִבָּא בְּמַלְפֵי דִינֵי זַכְוָתָךְ.
I will give thanks in your presence with uprightness of heart, when I learn the judgments of your righteousness.
ואשכרך בסהלהֵ קלב, עלי תעלמי אחכאם עדלך.
ואני אודה לך ביישוב הלב על שלמדת אותי את משפטי צדקך.
בלמדי, על למדי משפטי צדקך.
אודך בלמדי משפטי צדקך – שהם דיני נפשות וממון וכולם צדק.
I WILL GIVE THANKS UNTO THEE … WHEN I LEARN THY RIGHTEOUS ORDINANCES. Mishpete tzidkekha (Thy righteous ordinances) refers to laws dealing with capital punishment and ordinances dealing with monetary issues. They are all righteous.
אודך ביושר לבב בלומדי משפטי צדקך – מה שאני מלומד לסבול יסורין ששלחת עלי והוצאתני מהם בצדקתך, בזה אוכל להודות לך ביושר לבב, שלא חטאתי בהם.
אודך – כי הם ילמדוני להודות לך ביושר לבב, בלמדי והביני כי כלם משפטי צדקך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. שהם משפטים צדיקים
ע״פ דברים (ד ח), וראה מש״כ שם.
, וטעמם נגלה:
בלמדי – כשאלמוד משפטי צדקך אדע אז איך אודך ביושר לבב.
ישר לבב – שלא נמצא שום עקום בלב, וגדרו התבאר בפי׳ משלי.
[משפטים:] אודך – אולם החלק הנקרא משפטים שכולם טעמם מבואר ומושג ע״י התבונה, אמר שעל החלק הזה אודך ביושר לבב – ומבואר אצלנו ששם ישר נאמר על הבינה, ויושר לבב הוא מי שבינת לבו רחבה עד שמשיג כל דבר ע״י בינתו שהוא כח חד העובר בין כל הדברים להשיג ולהוציא דבר מדבר, וכשלבו מלא רוח בינה נקרא יושר לבב, וזה יהיה בלמדי משפטי צדקך כי ילמדם ויבין צדקם וישרם.
אודך וגו׳ – כשאהיה למוד ורגיל בהבנת משפטיך (בנוגע בין אדם לחברו) כי צדיקים המה, אודה לך בלב ישר, כי הבנתם תישר לבי.
 
(ח) אֶת⁠־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל⁠־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד⁠־מְאֹֽד׃
I will observe Your statutes. O do not utterly forsake me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
יַת גְזֵרָתָךְ אֶטַר לָא תִשְׁבּוֹק יָתִי עַד לַחֲדָא.
I will keep your decrees; do not abandon me utterly.
ואד׳ אחפט׳ רסומך, פלא תתרכני ואענני ג׳דא.
וכאשר אשמור את חוקיך אם כך אל תעזוב אותי ותענה לי הרבה.
את, וכאשר אשמר חקיך אל תעזבני ועזרני מאד. הוסיף ״ועזרני״ כדי שלא יהא משמע אל תעזבני מאד, אבל מעט אין בכך כלום.
את – אמר ר׳ משה: עד מאד דבק עם חקיך, כמו: ולא כחדו מאבותם (איוב ט״ו:י״ח).
ובן בלעם אמר: כי עד מאד כמו לעד.
ולפי דעתי: כי אני אשמר חקיך ואתה אל תעזבני עד מאד. והטעם עזיבה שלא אוכל לשומרם.
I WILL OBSERVE THY STATUTES. Rabbi Moses says that ad me’od (utterly)⁠
Literally, “very much.” The last clause in our verse reads, do not forsake me utterly. This may imply that God should slightly forsake the psalmist. Hence Rabbi Moses’ interpretation.
is connected to Thy statutes (chukkekha).⁠
According to this interpretation, our verse reads, “I will observe Thy statutes to the utmost; O, forsake me not.”
Compare this to and have not hid it from their fathers (Job 15:18).⁠
Translated literally. Job 15:18 literally reads, That which wise men relate (yagidu) and have not hidden from their fathers (khichadu me-avotam). According to Ibn Ezra, this should be interpreted as if it were written, “That which wise men relate from their fathers (yagidu me-avotam) and have not hidden it.” In other words, me-avotam is connected to yagidu even though it does not directly follow it. The same is the case with ad me’od (utterly) and Thy statutes (chukkekha) in our verse.
Ben Bilam says that ad me’od (utterly) means, “forever.”
According to Ben Bilam, the meaning of our verse is, “I will observe Thy statutes; O, forsake me not forever.”
According to my opinion, the verse is to be understood as follows. [The psalmist first says,] “I will observe Your commandments.” [He then says,] “Do not forsake me very much
Ibn Ezra renders ad me’od as very much.
(ad me’od); that is, do not forsake me to such a point that I will not to be able to observe Your commandments.”
את חוקיך אשמר – המלכות שנתת לי לחק עולם שמרתי, המתנתי, וכמו: ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א).⁠
השוו הפירוש למעלה קי״ט:ב׳.
ולא רציתי לחטוא, לפיכך אל תעזביני גם עתה עד מאד, שהרי עתה הרבה סבלתי.
את חקיך אשמורעד מאד – דבק עם אשמור, כמו שאמר למעלה: לשמור מאד. כלומר, בדעתי וברצוני לשמור מאד חוקיך, בכל לבי ובכל כחי, גם אתה אל תעזבני, אלא עזרני בשמירתם.
ואדוני אבי ז״ל פירש: את חוקיך אשמור, ואתה אל תעזבני עד שאגיעה לשומרם מאד.
וכמו כן את חקיך אשמור בכל לב, אז אל תעזבני עד מאד
כלומר, בדעתי וברצוני לשמור חוקיך בכל לבי ובכל כחי, גם אתה אל תעזבני אלא עזרני בשמירתם (ע״פ רד״ק).
- אף על פי שאין יראת שמים בידיך
כי ׳הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים׳ (ברכות לג:)
, שכבר נתת הבחירה, ׳אל תעזבני׳ מכל וכל
׳אל תעזבני עד מאוד׳ – אל תעזוב אותי לגמרי, ולא כרד״ק שסירס הפסוק כאילו כתוב ׳את חוקיך אשמור עד מאוד׳.
, אבל תן איזה עזר והטיה להטות לבבי אליך
בבראשית (מח טז) כתב רבינו: ׳ולכן התפלל עליהם שיהיו מוכנים ונעזרים לעבודת האל יתעלה באופן שיהיו ראויים להתייחס לאברהם וליצחק, על דרך יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה את שְׁמֶךָ (תהלים פו יא)׳. ואבע״ז ביאר ׳אל תעזבני׳, שלא תשים אותי במצב שלא אוכל לשומרם.
:
אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד. רק פקח עיניך והשגיח עלי השגחת הצדיקים, והיא על דרך ׳רגלי חסידיו ישמור׳ (שמואל א׳ ב׳:ט׳)
ראה בשיעורים לעיל (תהלים א׳:ו׳).
:
עד מאוד – הוא הפוך כאילו אמר את חוקיך אשמור עד מאוד ר״ל מחשבתי לשמור מאוד חוקיך לכן אל תעזבני לבל יהיה לי שום מניעה.
עד מאד – דבוק עם חקיך אשמור.
[חקים:] את חקיך – הוסיף שע״י שיבין היטב החלק הנקרא משפטים, עי״כ ישמור מאד את החקים, אף שלא נודע טעמם, כי ממה שימצא בינה במשפטים ידע כי יש דעה והשכל גם בהחקים, כמ״ש אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, שע״י שיראו שהמשפטים צדיקים יבינו כי כן גם החקים צודקים ויש בהם טעמים מחוכמים, וז״ש שע״י המשפטים את חקיך אשמור עד מאד – ואתה ה׳ אל תעזבני בהשפעת רוח קדשך ממרום על זה.
את חקיך אשמר – עד מאד, אל תעזבני והיה בעזרי לבלתי אטשם, או הוא ע״ד אנה ה׳ תשכחני נצח (למעלה י״ג:א׳) לא אתרעם אם תעזבני מעט ותביא עלי צרות, כי ידעתי בעצמי כי ראויות לי (וכן כתב אח״כ ידעתי ה׳ כי צדק משפטיך ואמונה עניתני), רק אל תעזבני לאורך ימים.
 
(ט) בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה⁠־נַּ֭עַר אֶת⁠־אׇרְח֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ׃
How shall a young man keep his way pure? By keeping it according to Your word.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּמָא יִדְכֵּי טַלְיָא יַת אוֹרְחָתֵיהּ לְמִטַר הֵיךְ דִבְרָיִךְ.
In what way shall a youth purify his way? To keep [it] as your words.
במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך – אמר שלמה (משלי ג׳:ו׳) בכל דרכיך דעהו. אם ידעת להקב״ה בכל דבר ודבר הוא יישר אורחותיך. וכן דוד אומר (תהלים ט״ז:ח׳) שויתי ה׳ לנגדי תמיד. ובשביל ששויתי ה׳ לנגדי תמיד לכן שמח לבי ויגל כבודי וגו׳. מהו אף בשרי ישכון לבטח אלא אמר דוד יודע אני שאין הרמה שולטת בבשרי. וכך הם הצדיקים נוחים בלא רמה למה ששוקדים ושוחרים וחוקרים באי זה דבר יבואו לחיי העולם הבא. לכך דוד אמר תודיעני אורח חיים. וכן משה אמר להקב״ה (שמות ל״ג:י״ג) ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך. וכן הוא אומר (תהלים כ״ה:ה׳) הדריכני באמתך ולמדני. וכן הוא אומר (שם כ״ז:י״א) הורני ה׳ דרכך וגו׳. וכתיב (ירמיהו ו׳:ט״ז) כה אמר ה׳ עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם אי זה הדרך הטוב ולכו בה. ראו באי זה דרך הלך אברהם ובאי זה דרך הלך נמרוד ואי זה מהם הצליח. באי זה דרך הלך יעקב ובאי זה דרך הלך עשו ואי זה מהם הצליח.
במה יזכה נער את ארחו – הדא הוא דכתיב חנוך לנער על פי דרכו וכתיב גם במעלליו יתנכר נער. את ארחו תודיעני אורח חיים, כל ארחות ה׳ חסד ואמת.
והוד׳א אטלב במא ד׳א יזכי אלאנסאן טרקה, חתי יחפט׳הא באמרך.
וזאת אני מבקש לדעת ממך על ידי מה יזכך האדם את דרכיו כדי שישמור אותם לפי הצווי שלך.
כמה, והנני מבקש במה זה יזכה האדם את דרכיו כדי שישמרם בהתאם לדבריך. והנה לשמר מוסב על ארחו.
במה יזכה את ארחו – כשיזקין יעמד לו הזכות אם ישמר דבריך.
כשהתחיל מנערותו לשמר דבריך – שהרי לא חטא מעולם.
במה – אמר ר׳ משה: תשובת במה היא לשמור והשמור ארחו.
ולפי דעתי: שהוא קשור בפסוק העליון שאמר את חקיך אשמור (תהלים קי״ט:ח׳) אף על פי שלא אוכל לשמרם כראוי כדבריך.
WHEREWITHAL. Rabbi Moses says that the answer to Wherewithal shall a young man keep his way pure? is, By taking heed thereto according to Thy word. His way is that which is heeded.⁠
According to this interpretation, our verse should be understood as follows: “Wherewithal shall a young man keep his way pure? By heeding his way according to Thy word.”
According to my opinion, our verse is connected to the previous verse. The previous verse says, I will observe Thy statutes. This verse continues with, “even though I cannot
This is Ibn Ezra’s paraphrase of Wherewithal shall a young man keep his way pure? According to Ibn Ezra, Wherewithal shall a young man keep his way pure, taking heed according to Thy word is not a question. It is a statement indicating that it is very hard for a young man to keep God’s word perfectly.
keep Your statutes precisely according to Your word.”
במה יזכה נער את ארחו – במה היה יכול לזכות זה אבשלום שהוא נער. ותמצא בשמואל שקרא דוד לאבשלום נער, דכתיב: לאט לי לנער אבשלום (שמואל ב י״ח:ה׳).
לשמור כדבריך – היה לו לשמור כמה שדברת בתורתך כבד את אביך ואת אמך (שמות כ׳:י״א). והיה מזכה את דרכו, אבל עתה חייב את דרכו, שלא שמר דבריך.
במה יזכה נער את ארחו – באר בזה כי לא יהיה דרך האדם זך בלימוד לבד אלא במעשה, שישמור כמו שלומד, זהו: לשמור כדבריך. כי אם ילמוד ולא יעשה כלמודו, אין זך אלא מכוער.
וזכר נער להודיע כי כמו שחייב אדם לחנוך הנער בלימוד, כך צריך לחנכו מקטנותו במעשה, שישמור לעשות מה שלומד, כמו שאמרו רז״ל: שחייב אדם לחנך את הקטנים במצות. ואז יהיה זך ארחו אם ישמור לעשות דבר האל יתברך כמו שלומד. ואם יתחיל זה מנערותו, וירגיל עצמו בזה באמת, יזכה אורחו בזה, ולעולם יהיה זך ארחו. כי אם בנערותו יצא מדרך הנערות, ויעשה מעשה זך וישר, כל שכן כשיהיה גדול. כמו שאמר שלמה: גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו (משלי כ׳:י״א) – אז יתנכר מנערותו, ויאמרו עליו אין זה נער, שאינו עושה מעשה נער. ואם נאמר זה בנער, שצריך לזכות ארחו, כל שכן בגדול, ויהיה תלמודו ומעשיו שוים.
(הקדמה)
ב
(ט) במה יזכה נער את ארחו. באיזה נסיון ׳יזכה נער את ארחו׳ להשמר ממכשול עון, ׳כי תמול אנחנו ולא נדע׳ (איוב ח ט)
׳צעירים אנחנו לימים כאילו ביום אתמול נולדנו ולא נדע׳ (מצודות), שלא נוכל לעמוד על אמתת הדבר לדעת אותו ע״י הבחינה והנסיון, שהבחינה לא תהיה אלא ברבות הימים ורב זמן, ואנחנו זה מקרוב נולדנו, וימינו דומים כצל החולף מהרה, וא״א לדעת הכל בזמן קצר כזה, רק צריכים אנו לסמוך על הקבלה הנמשכת מדור דור, אשר הם בחנו הדברים ברבות הימים והקורות (מלבי״ם). וכיון שאין לנער נסיון, שאל דוד המלך איך יישמר, ׳במה יזכה׳ ובאיזה ניסיון ישמור את עצמו, כי ׳מה ששאלתי ממך (פסוק ה) ׳יכונו דרכי לשמור חוקיך׳, הוא יען וביען אי אפשר בטבע להשיג זה רק בסייעתא דשמיא׳ (שיעורים).
:
יאמר, מה ששאלתי ממך (פסוק ה) ׳יכונו דרכי לשמור חוקיך׳, הוא יען וביען אי אפשר בטבע להשיג זה רק בסייעתא דשמיא, כי בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ – לא פחות לא יתר
׳כדבריך׳ – ׳לשמור מאוד׳ (פסוק ד).
:
במה – באיזה ענין יעשה את ארחו זכאי בעת ירגיל עצמו מנערותו לילך באורח מישור.
לשמור כדברך – ר״ל לא יאמר אי אפשי בעבירה אלא יאמר אפשי בו אבל אשמור בדבר ה׳.
ארחו – ההבדל בין דרך, ארח, עי׳ למעלה (כ״ה ד׳).
[דברים:] במה יזכה – נגד מ״ש אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳ שלא יצויר שיהיה דרכו תמים רק ע״י התורה, הוסיף כי חוץ מזה, הגם שיוכל לזכות את דרכו לא יוכל לזכות את ארחו – שיש הבדל בין דרך ובין ארח, שדרך הוא הדרך הגדול הקבוע, וארח הוא המסתעף מן הדרך הגדול והולך אל הצד, והדרך הגדול כמו דרך הרחמים דרך הנדיבות דרך הענוה וכדומה הוא נטוע בכל הנפשות ואפשר שימצאנה האדם בשכלו, רק שאינו תמים רק ע״י התורה, אבל הארחות הקטנות זה א״א שידע כלל משיקול דעתו, כמו בדרך הנדיבות למי ינדב וכמה ינדב ואיך יתנהג בזה בכל עת ובכל מקום ובכל ענין, ובפרט הנער שלא השכיל עדיין בשכלו א״א שידע זאת רק ע״י התורה, ועז״א במה יזכה נער את ארחו – זה א״א רק על ידי שישמור כדברך.
לשמר – למ״ד זו ע״ד לאשמה בה (סוף פרשת ויקרא) לטמאה בה (פרשת אמר) והוראתה קרובה להוראת הבי״ת, בזה יטהר דרכו ויסקלהו בשמרו אותו כדברך, כמו שדברת אתה מלה במלה.
 
(י) בְּכׇל⁠־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל⁠־תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
With my whole heart I have sought You. Let me not err from Your commandments.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור הענין
בְּכָל לִבִּי תְּבַעֵית אוּלְפָנָךְ לָא תַשְׁלִנַנִי מִפִּקוּדָיִךְ.
With all my heart I have sought your teaching; do not let me go astray from your commandments.
בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך – הלב הזה הוא מכניס לצדיקים לגן עדן לבן של רשעים מורידם לגיהנם. וכן הוא אומר (ישעיהו סה יג-יד) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו. הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו. וכן היה דוד אומר לשלמה בנו (דברי הימים א כ״ח:ט׳) ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם כי כל לבבות דורש ה׳ וגו׳.
ובקלב מכ׳לץ טלבתך, פלא תצ׳לני מן וצאיאך.
ובלב שלך דרשתיך ואם כך אל תתעה אותי ממצותיך.
אל תשגני, אל תסטני.
אל תשגני – לשון שוגה (יחזקאל מ״ה:כ׳), אל תעשני פתי ממצותיך, שאם יאריך החולי עלי אבטל תורתי ואשכח מצותך והחייני בהם.
בכל – אתה תדע כל לבי ואתה עזרני שלא אשגה.
WITH MY WHOLE HEART HAVE I SOUGHT THEE. You know everything that is in my heart.⁠
Literally, You know my entire heart.
Help me so that I do not err.
אבל אני לא עשיתי כך, אלא בכל לבי דרשתיך – כשהיה שאול רודף אחריי, הייתי דורשך בכל לבי.
ואמרתי כך: אל תשגיני ממצותיך – אל תטעיני לעבור מצותיך, כלומר: אל תמסריני בידו, שמא אהרג אותו ואעבור מצותיך.
תשגני – כמו: משגה עור בדרך (דברים כ״ז:י״ח).⁠
בדומה למיוחס לרשב״ם, אך הוא מסביר שדוד מבקש מה׳ להסיר חליו כדי שהוא יוכל ללמוד את מצוות ה׳, שלא כמו פירושנו שדוד מבקש מה׳ לשמור עליו שלא יגיע למצב בו יהרוג את שאול ויעבור על מצוות ה׳.
בכל לבי – כי אני כן עשיתי כי מה שלמדתי שמרתי, זהו: בכל לבי דרשתיך – לא בלב ולב, כי התעמקתי בלימוד התורה בעבור המעשה. והמעשה הוא לדרישת האל ולכוונת עבודתו, לא לעשות לו שם בין בני אדם. והואיל ואני דורש אותך בכל לבי, ואתה יודע את לבבי, אל תשגני ממצותיך – כלומר אל תשימני שוגה מהם, אלא עזרני להבינם ולעשותם.
ואמר אל תשגני – כיון שבידו לתת החכמה והבינה, והוא הנותן, כמו שכתוב: ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה (שמות ל״א:ג׳), ואומר: ובלב כל חכם לב נתתי חכמה (שמות ל״א:ו׳), וכן: ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א ג׳:ט׳). אם כן אם הוא יתברך אינו נותן הבינה בלב המבקש אותה, כאילו הוא משגה אותו, ועל דרך הזה אומר: למה תתענו י״י מדרכיך (ישעיהו ס״ג:י״ז) – כי אם תסלק מעלינו טרדת הגלות, נלך בדרכיך, כי לבנו חפץ ללכת בדרכיך, אלא שלא יניחנו הטרדות הקשות המיגעות אותנו בגלות. אם כן, אתה שבידך להוציאנו מצרה לרוחה, ואם לא תעשה ותניחני זה כמה שנים בגלות, הרי הוא כאילו אתה תתענו מדרכיך.
אל תשגגי ממצוותיך. לא תהיה ׳עבירה גוררת עבירה׳
ע״פ אבות (ד׳:ב׳). ׳תשגני׳ - מלשון שגגה ומשגה, אתה תדע שבכל לבי דרשתיך, ולכן ואתה עזרני שלא אשגה (ע״פ אבע״ז). ובשיעורים מבואר שמה ששאלתי מאתך ש׳דרכי יכונו׳, ׳בכל לבי דרשתיך׳ – ביקשתי זאת בכל לבי, ולפי שאי אפשר שלא יחטא האדם, אבקש שאע״פ שאחטא, לא תגרום עבירה זו לעבירות נוספות. וראה מש״כ רבינו בקהלת בעניין ׳עבירה גוררת עבירה׳.
:
בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ – כששאלתי זה
׳אחלי׳ (פסוק ה).
. אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ – שאף על פי שאחטא, שאי אפשר שלא אחטא, אל יגרום לי החטא חטא אחר, כי ׳עבירה גוררת עבירה׳ (משנה אבות ד׳:ב׳)
ראה מש״כ בקהלת (ז כו-כט).
, וזהו אומרו ׳אל תשגני ממצוותיך׳:
תשגני – מלשון שגגה ומשגה.
אל תשגני – אל תשימני שוגה מלהבין מצותיך ר״ל תן בלבי בינה להבין על בוריה.
תשגני – ההבדל בין שגה ובין שגג בס׳ התו״ה (ויקרא ס׳ רמ״ג).
[מצות:] בכל לבי – נגד מ״ש שנוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, אמר שכבר הגיע למדרגה זו ובכל לבי דרשתיך – אולם לפעמים ע״י רוב הדרישה ישגה במצות ה׳ ויסמך על סברתו ועיונו, כמ״ש שלמה אני ארבה ולא אסור, ויש הבדל בין שגיאה ובין שגגה, ששגיאה הוא טעות עיוני, ושגגה שאחריו מ׳ מורה שע״י שגיאה אינו עושה את הדבר, וע״ז בקש אל תשגני ממצותיך – שלא אטעה ע״י רוב הדרישה לבטל איזה מצוה ממצות התורה.
 
(יא) בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶחֱטָא⁠־לָֽךְ׃
Your word I have laid up in my heart that I might not sin against You.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּלִבִּי אֲטִישֵׁית מֵימְרָךְ מִן בִּגְלַל דְלָא אֱחוֹב קֳדָמָךְ.
In my heart I have hidden your word, that I might not sin in your presence.
בלבי צפנתי אמרתך וגו׳ – אין יצר הרע שולט על התורה ומי שהתורה בלבו אין יצר הרע שולט בו ולא נוגע בו. וכן הוא אומר (משלי ח׳:י״ב) אני חכמה שכנתי ערמה. ובמקום ששכנתי סביבותי ערמה. ובערמה אין יצר הרע שולט. וכן הוא אומר (תהלים ל״ז:ל״א) תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. וכן משה אומר (דברים י״א:י״ח) ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם. לכך נאמר בלבי צפנתי אמרתך.
בלבי צפנתי אמרתך – א״ר זעירי א״ר חנינא כל המורה הלכה בפני רבו נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך, רב המנונא ארמי כתיב בלבי צפנתי אמרתך, וכתיב בשרתי צדק בקהל רב, לא קשיא כאן בזמן שעירא היאירי קים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים. מנין שהתורה צריכה ברכה לפניה ולאחריה שנאמר ברוך אתה ה׳ ואחר כך למדני חקיך הרי לפניה ולאחריה וזאת הברכה אשר ברך משה לאחר שאמר השירה ברך, הוי שטעונה ברכה לאחריה.
ופי קלבי קד אד׳כ׳רת אקואלך, לקבל לא אכ׳טי לך.
ובתוך הלב שלי זכרתי מאמריך כדי שלא אחטא לך.
בלבי צפנתי – לא נתתיה להשתכח ממני.
In my heart I hid I did not allow myself to forget it.
בלבי – שם הם תמיד צפונים אמרתך.
THY WORD HAVE I LAID UP IN MY HEART. Your words
Literally, Your word.
are always hidden in my heart. They are always there.
בלבי צפנתי אמרתך שלא אחטא לך.
בלבי צפנתי – אני נזהר שלא אשכחנה, אלא היא צפונה בלבי.
למען לא אחטא לך – כי השוכח יחטא במצוה.
בלבי צפנתי אמרתך. ברית מילה
הנקראת ׳אמרתך׳, כמבואר בשבת (קל.) ׳תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה, דכתיב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב - עדיין עושין אותה בשמחה׳, ופירש רש״י ׳אמירה יחידה שקדמה לשאר אמירות, והיא מילה, שישראל עושין וששים עליה׳. וראה תוספות ומהרש״ל ושבת של מי שם. ובכד הקמח (ערך מילה) כתב: ׳ומה שנקראת אמירה לפי שניתנה באמירה ולא בדבור שנא׳ (בראשית יז) ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור׳. ׳אני נזהר שלא אשכחנה, אלא היא צפונה בלבי׳ (רד״ק).
, שהיא לאות ברית על שאתה לנו לאלקים
כמו שכתוב בבראשית (יז א) ׳והיה לאות ברית׳, ׳לאות כי חלק ה׳ עמו׳ (לשון רבינו בכוונות התורה), ובבראשית שם פירש רבינו: ׳לאות ברית, זיכרון תמידי ללכת בדרכיו, בהיותו כחותם האדון בעבדו׳. ובדרשה ׳והיית אך שמח׳ כתב רבינו: אמנם בדבר המילה אשר עליה אמר דוד (תהלים קיט קסב) ׳שש אנכי על אמרתך׳, תהיה השמחה בה ראשונה, מצד השגת טוב רוחני בפועל, בהיותה לאות מזכיר תמיד ברית האל יתברך בחסדו עלינו לקדשנו באות ברית קודש לצאן מרעיתו בלתי אמצעי, כאמרו (בראשית יז ז) ׳להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׳, ועל זה הדרך אמרו פרק המילה (מנחות מג:) ׳כשראה דוד עצמו בבית המרחץ׳ וכו׳. ושם איתא ׳בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצווה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו, לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית׳. והיינו ששמח על שיש בו אות המזכיר השגחת ה׳ עליו.
: למען לא אחטא לך. בעטיו של נחש
׳עטיו של נחש׳ הוא לשון הגמרא בשבת (נה:), כלומר ׳בעצתו של נחש שהשיא לחוה׳ (רש״י שם). ובשבת (קמו.) מבואר שכשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, וזוהי ׳זוהמת עטיו של נחש׳, הזוהמא שנכנס לאדם על ידי עצתו של נחש.
בעת המשגל
כי לפני שחטאו בעצת הנחש ואכלו מעץ הדעת, ׳היו כל פעולותיהם בכל איבריהם לעשות רצון קונם בלבד, לא להשיג תענוגות נפסדות כלל, באופן שהיתה פעולת המשגל אצלם כפעולת האכילה והשתיה הַמַּסְפֶּקֶת. ובכן היה ענין איברי המשגל אצלם כמו ענין הפה והפנים והידים אצלנו׳ (לשון רבינו בבראשית ב כה). ובדרשה הנזכרת ביאר רבינו את הסיבה השניה לשמחה במצות מילה: ׳תהיה השמחה בה על דרך תקוות הטוב הנצחי, וזה בתיקון הנפש אשר יושג בהסיר קצת עטיו של נחש, על דרך אמרם ז״ל בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (לח:) ׳אדם הראשון מושך בערלתו היה׳, וזה בהיותו מגרה בעצמו התאווה יתירה על הטבעית בחטאו בלי ספק׳. ובמו״נ (ח״ג פמ״ט) כתב ׳כן המילה אצלי אחד מטעמים למעט המשגל ולהחליש זה האבר כפי היכולת עד שימעט במעשה הזה... והנזק ההוא הגופני המגיע לאבר ההוא, הוא המכוון, אשר לא יפסד בו דבר מן הפעולות שבהם עמידת האיש ולא תבטל בעבורה ההולדה, אבל תחסר בו התאוה היתרה על הצורך, והיות המילה מחלשת כח הקושי, ופעמים שתחסר ההנאה, הוא דבר שאין ספק בו, כי האבר כשישפך דמו ויוסר מכסהו מתחלת בריאתו, יחלש בלי ספק, ובבאור אמרו החכמים ז״ל הנבעלת לערל קשה לפרוש ממנו, זהו החזק בטעמי המילה אצלי׳.
:
בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ. שאפילו אבר המשגל שיש בו אות המילה שבו נאמר (פסוק קסב) ׳שש אנכי על אמרתך׳
׳אמרתך – ברית מילה שהיא לאות ברית על שאתה לנו לאלקים׳ (נדפס), ע״פ שבת (קל.) ׳כגון מילה, דכתיב שש אנכי על אמרתך׳, וראה רש״י שם ובכד הקמח (ערך מילה).
, אני עוסק בו לשם שמים
שעניין אות הברית הוא להיות ׳תמים׳, ועל ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית י״ז:ז׳) פירש שיהיו כל מעשיו לשם שמים, ראה מש״כ שם בפירוש ובשיעורים. ובדרשה ׳והיית אך שמח׳ כתב: ׳אמנם בדבר המילה אשר עליה אמר דוד ׳שש אנכי על אמרתך׳, תהיה השמחה בה ראשונה מצד השגת טוב רוחני בפועל, בהיותה לאות מזכיר תמיד ברית האל יתברך בחסדו עלינו לקדשנו באות ברית קודש לצאן מרעיתו בלתי אמצעי, כאמרו ׳להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׳, ועל זה הדרך אמרו פרק המילה (מנחות מג:) ׳כשראה דוד עצמו בבית המרחץ׳⁠ ⁠׳.
לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ
בנדפס: ׳למען לא אחטא לך – בעטיו של נחש בעת המשגל׳.
:
צפנתי – ענין הטמנה.
בלבי צפנתי – שמורים הם בלבי למען לא אחטא לך כי אם אשכח מה מהם אהיה נלכד בחטא בבלי דעת.
[אמרתך:] בלבי – ונגד מ״ש אף לא פעלו עולה, ע״י שבדרכיו הלכו, בכ״ז יצוייר חטא, כי יש הבדל בין חטא ובין עולה, שמקור העולה הוא בדרכי הבינה, והחטא הוא הנטיה מדרכי החכמה וידוע שאדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, כי החסרון דבוק עמו בטבע, וע״ז אינו מועיל מה שמשיג דרכי ה׳ ויודע בבינתו מה שהוא עולה, שבכ״ז יצויר שיחטא ע״י שיתגבר ציור הרע שבנפש, למשל כח התאוה או הגאוה וכדומה, ונגד זה אין תקנה רק אם אמרות ה׳ צפונים בלבו וחרותים על לוחותיו, שהלב הוא הכח המושל, שמדי יעלה בלבו ציור של איזה חטא ימצא אמרת ה׳ כתוב ומזהיר אותו בל ימשול ציור זה בלבו, בזה ע״י שבלבי צפנתי אמרתך לא אחטא לך.
אמרתך – הבטחתך, ושרש אמר מורה מיעוט דברים כאחד מאמירי וגבוהי ארץ הממעטים מליהם, ומצוים ועבדיהם ממלאים רצונם בעוד ששרש דבר (מלשון ידבר עמים תחתנו, למעלה מ״ז:ד׳) מורה הנהיג אחרים לרצוננו ע״י ויכוח, והקב״ה אומר מעט ועושה הרבה, ואני צופן בלבי הבטחתך לעושים רצונך ובזה אין אני חוטא, וצפן פחות מטמן, ותצפנהו שלשה ירחים (פרשת שמות) והנה טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א) ומקור האחד צף והשני טם שממנו טומטום בלשון חכמים.
 
(יב) בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהֹוָ֗הי״י֗ לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
Blessed are You, Hashem. Teach me Your statutes.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּרִיךְ אַתְּ יְיָ אַלֵף יָתִי גְזֵרָתָךְ.
Blessed are you, O LORD; teach me your decrees.
אללהם כמא אנת אלמבארך, פעלמני רסומך.
ה׳! כמו שאתה המבורך תלמד אותי את חוקיך.
ברוך, ה׳ כמו שאתה הוא המבורך לכן למדני חוקיך.
ברוך אתה י״י – לו מבורך, למדני חקיך.
ברוך – בעבור שאודה כי אתה ברוך למדני חקיך וזה הוא השכר שאבקש ממך.⁠
כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״ממך״.
BLESSED ART THOU, O LORD. Teach me Thy statutes because I give thanks and say that You are blessed. This
That is, “to teach me Your statutes.”
is the reward that I seek from You.
ברוך אתה י״י – היה מברך את הקב״ה שנתן לו אז לב שלא לחטא.
עניין אחר: אתה אל – שאתה בפי ברוך בכל.
למדיני חקיך – תלמדיני עוד שאהיה מלומד במלכות, שהרי גירשני בני מן המלכות.
חוקיך – קורא מלכות שנדר לו הקב״ה לחק עולם. כדכתיב: כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי עד עולם אכין זרעך (תהלים פ״ט:ד׳-ה׳), וגם במזמור למה רגשו קורא המלכות חק, דכתיב: אספרה אל חק (תהלים ב׳:ז׳).⁠
השוו ר״י קרא תהלים ב׳:ז׳-ח׳: ״כאלו אומר: אספרה משפט המלוכה שנתן לי הקב״ה כשהמליכני״.
ברוך אתה י״י – אני מברך ומודה לך על שלמדתני, ומבקש מלפניך שתלמדני עוד.
(יב-טז) ברוך אתה ה׳. מיטיב תמיד לזולתך
׳ברוך׳ – מקור הברכות, וע״ד שפירש ׳והיה ברכה׳ שכל רצונו להיטיב.
: למדני חקיך. הודיעני הטעם שלהם, כי אמנם בשאר המצוות יגעתי ומצאתי
כי טעמם מגולה, ועל ידי יגיעת האדם יכול להבינם.
, בשפתי ספרתי - ה׳משפטים׳
׳כל משפטי פיך׳.
, בדרך ׳עדותיך׳ ששתי, ב׳פקודיך׳ אשיחה, ובכולם הבנתי ואביטה אורחותיך למה צויתם
ורק בחוקים יגעתי ולא מצאתי.
, לכן בחוקותיך אשתעשע - יהי רצון שאדע טעמם באופן ש׳אשתעשע׳ בהם כמו בשאר המצוות
׳טעם׳ כפשוטו כטעם באוכל, ועל די שיודע טען הדברים נהנה מהם וזוכרם. ׳ כי האדם שמח בעיון אחר שכלה להשכיל, אבל בעודו משכיל קשה בעיניו הדבר׳ (שיעורים).
, ובזה לא אשכח
כי בכך שיודע את הטעם מועיל לזכרון ולא ישכח. ובשיעורים מפרש שהיא בקשה אחרת, לאוקמי גירסא.
:
(יב-טו) בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ. יאמר לפי זה, אני שאלתי מאתך ש׳תלמדני חוקיך׳, בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ – שאני תמיד מספר בם כדי שיהיו מורגלות בפי, בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן. ובזכות שני אלה העניינים, האחד – ש׳בשפתי סיפרתי׳ וגו׳, והשני – ש׳בדרך עדותיך ששתי׳, ראוי אני שבְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ – אבינה לאחריתם
לשה״כ לעיל (תהלים ע״ג:י״ז), והכוונה כאן שיבין את תכליתם וטעמם.
:
ברוך – אומר אני ברוך אתה ה׳ על נתינת חוקיך ואשאל ממך שתלמדני אותם ר״ל תן בלבי בינה להבינם.
[חקים:] ברוך אתה ה׳ – נגד מ״ש אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, אמר שכבר נתקבלה תפלתו, והוא שומר חקי ה׳ ומברך ה׳ על זה, אבל הוסיף לבקש למדני חקיך – שילמד אותו תוכן ענינם וסודם בדרך לימוד.
ברוך – יש לתואר זה שתי הוראות, מצליח כמו ברוך טנאך ומשארתך, ומכובד שהכל בורכים וכורעים לפניו, ובבני אדם נתכנו שתי ההוראות, ובאל יתברך שמו לא תתכן כי אם השניה, וכאן רצונו, אני כורע לפניך ומתחנן לאמר למדני חקיך.
 
(יג) בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֝֗לכֹּ֝֗ל א=כֹּ֝ל (השמטת נקודת הרביע) מִשְׁפְּטֵי⁠־פִֽיךָ׃
With my lips have I told all the ordinances of Your mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּסִפְוָתִי אִשְׁתָּעִיתִי כָּל דִינֵי פּוּמָךְ.
With my lips I have recounted all the judgments of your mouth.
וכמא בנטקי, קצצת כת׳יר מן אחכאמך.
וכפי שספרתי בדבור שלי רבים ממשפטיך.
בשפתי, וכשם שבשפתי שחתי הרבה ממשפטיך. החל וכשם והתשובה בפסוק טו.
בשפתי – דבק עם הפסוק
כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״הפסוק״.
העליון למדני חקיך כי אתה תדע מנהגי שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי.
WITH MY LIPS. This verse is connected to the verse that precedes it. The psalmist says, “Teach me Thy statutes because You know of my practice to relate Your statutes and to teach them to the men of my generation.”
בשפתי סיפרתי כל משפטי פיך – כל משפטים, הם ייסורין שגזרתי עליך בפי, סיפרתים לכל וקיבלתים ברצון, כאשר פירשתי במזמור מכתם לדוד אמרת לי״י חבלים נפלו לי (תהלים ט״ז:ו׳), חבלי מיתה שנפלו לי אני מקבלם בנעימים.
בשפתי – לפי שאמר בלבי צפנתי (תהלים קי״ט:י״א), אמר: אף על פי שצפנתים בלבי, לא הנחתים אותם מלספרם בפי, כדי להרגיל עצמי בהם וללמדם לאחרים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

בשפתי – כי משפטי התורה ספרתי בשפתי ללמדם לזולתי א״כ כשתלמדני אועיל גם לזולתי.
בשפתי – ההבדל בין ספור להגדה למעלה (י״ט ב׳).
[משפטים:] בשפתי ונגד חלק המשפט שאמר אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך שהשיג אותם בבינתו ולמד אותם, הוסיף עתה, שכבר הגיע בהם לידיעה ברורה, עד שידע אותם מן השפה ולחוץ, עד שבשפתי ספרתי משפטי פיך – ומבואר אצלנו בפי׳ משלי שהשפה היא החיצונית נגד הפה, והשפה תרמוז על דברי דעת, והפה על דברי חכמה, והלשון על דברי בינה, ועז״א שמשפטי פיך היינו המשפטים שהם בנוים על יסודות החכמה שמכונים בפה, שהוא כבר השיג אותם בבינתו, כמ״ש אודך ביושר לבב שהיא הבינה כנ״ל, הוסיף בידיעתם עד שבאו אצלו לכלל דעת, שהיא ידיעה ברורה כידיעת המוחשים והמושכלות ראשונות, עד שספר אותם בשפתיו, ואמר ספרתי, כי יש הבדל בין סיפור להגדה, שהספור בא גם על דבר ידוע שיספר ענינו באורך, וכן היו אצלי כדברים ידועים שאספר פרטיהם וחלקיהם באורך.
ספרתי – אודיע כל פרט ופרט בהם, והברת פר יש בשרש ספר ובשרש פרט, ובכמה שרשים אחרים המורים חילוק ופירוש.
 
(יד) בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֺתֶ֥יךָ שַּׂ֗שְׂתִּישַּׂ֗שְׂתִּי =א?,ל,ש1,ב1 (שי״ן דגושה?); הדגש מטושטש בכתר. כך אצל ברויאר ומג״ה ומ״מ וסימנים; מ״ג=שַׂ֗שְׂתִּי (אין דגש בשי״ן). כְּעַ֣ל כׇּל⁠־הֽוֹן׃
I have rejoiced in the way of Your testimonies as much as in all riches.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּאוֹרַח סְהִדְוָתָךְ חֲדֵיתִי כַּעֲלַוֵי כָל מַזָלָא.
In the way of your testimonies I have rejoiced, as at a stroke of luck.
Stroke of luck: wealth.
ובסבל שואהדך סררת, פוק כל מאל.
ובדרכי עדותיך שמחתי יותר מכל ממון.
בדרך, ובדרך עדותיך ששתי מעל לכל הון.
בדרך – כאשר ארגיל נפשי בדרך עדותיך אז אשמח.
I HAVE REJOICED IN THE WAY OF THY TESTIMONIES. When I will have trained myself in the way of Your testimonies, I will rejoice.⁠
Literally, “then I will rejoice.”
בדרך עדותיך ששתי – התראותיך ששתי כדי לקיימם. כלומר: שהיה בא לידי שאול או אחד מאנשיו ולא הרגתים, וששתי על שקיימתי עדותיך.
כעל כל הון – כמו שהייתי מרויח כל הון שבעולם.
בדרך עדותיך – הו״ו נקראת. כן הוא בשמונה אותיות באלפא ביתא זאת, וסימן בד״ה מנפצ״ר, עדותיך הו״ו נעה, בר מן צוית צדק עדתיך (תהלים קי״ט:קל״ח).
אמר: אני שש ושמח כשאני מבין דרך עדותיך, ואני רואה בהם חכמת נפלאת ודברים ישרים וצדיקים, ואני שמח בהן כאדם ששמח על כל הון שימצא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

בדרך עדותיך – הוא״ו נקראת. כן הוא בשמנה אותיות באלפ״א בית״א זאת וסימנם פר״ץ ב״ן דמ״ה בר מן א׳ צויתה צדק עדתיך ונמצאו עוד שנים אחרים במסורת ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך (דברי הימים א כט.) ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך (נחמיה ט). ומה שכתבו במסורת הדפוס בדרך עדותיך ששתי ט׳ מפקי׳ וא״ו צריך להגיה י׳ מפקי׳ וא״ו ולהוסיף ולעדותיך דנחמיה.
בדרך – שמחתי בהיותי הולך בדרך עדותיך כמו השמח על רבוי הון.
(יד-טו) בדרך, ארחתיך – למעלה (כ״ה ד׳).
[עדות:] בדרך עדותיך – כבר בארנו ההבדל בין דרך ובין ארח, שדרך הוא הגדול ואורחות הם הקטנות, והעדות הם הספורים שבתורה המעידים על השגחת ה׳ ועזוזו ושכרו וענשו, והפקודים הם המצות המעשיות המורים על ענינים אלה בפרטות, כמו מצה מרור סוכה בכור, שכ״א מורה על פרט מיוחד שזה נקרא ארח, והעדות מורים על דברים כוללים שזה נקרא דרך, וע״כ אמר שבדרך עדותיך ששתי כעל כל הון – כי מצא בם כל הון יקר וסגולת האמונה אשר אספם בנפשו.
הון – עושר וקרוב הוא לאון, וכן חיל ענינו כח ועושר.
 
(טו) בְּפִקּוּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃
I will meditate in Your precepts and have respect for Your ways.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בְּפוּקוּדָיִךְ אֲמַלֵל וְאֶסְתַּכֵּל אוֹרְחָתָךְ.
I will speak by your commandments, and I will behold your ways.
(טו-טז) בפקודך אשיחה וגו׳ בחקותיך אשתעשע – בר חטיא אמר למדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת במים יעשה רחבה אחד מששה וגבהה אחד מעשרה, מתיבתו של נח שנאמר שלש מאות אמה אורך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה, ולמדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם טרקלין עשר על עשר יעשו פתחו מן הצד שנאמר ופתח התבה בצדה תשים.
כד׳אך אנת׳ פראיצ׳ך, ואלתפת אלי סבלך.
בזאת (בשמחה שאני שמח יותר מכל ממון) אני משיח בפקודיך ואפנה אל אורחותיך.
בפקודיך, כך אשיח בפקודיך ואפנה אל ארחותיך.
בפיקודיך אשיחה – עם לבבי שהפיקודים נטועים בו והפיקודים יורוהו לשמור אורחותיך שהם ישרים בכללים אף על פי שבפרטים ירעו למי שהוא הכללים שמורים לטוב לכל העמים ופירוש הדבר תבין מהגשם שהוא כלל שמור לטוב לכל העולם ובכללו שהוא מטיב יבוא ממנו מקרה רע למעטים.
I WILL MEDITATE IN THY PRECEPTS.⁠
In Hebrew, pikkudekha.
I will meditate on Your precepts (pikkudekha) in my heart, for Your precepts (pikkudim) are planted in my heart.⁠
See note 12.
The precepts) teach me
Literally, “him.”
to keep Your paths, that are on the whole righteous. Even though their details bring harm to some individuals, they are on the whole set aside
Literally, “kept.”
for the good of all nations. You can understand what I speak of from the rain. The rain is on the whole set aside for the good of the entire world. Generally speaking, rain is beneficial. Nevertheless, rain results in harm for the few.
בפיקודיך אשיחה – הייתי מדבר ומשיח לאנשיי, פיקודיך. כך צוה הקב״ה כדי שלא יעברו על פיקודיך.
ואביטה ארחותיך – והייתי מביט ללכת אותן דרכים שגזרת עלי אז.
בפיקודיך אשיחה – כשאני משיח בהם, אני מביט בהם בעין השכל לדעת אותם על האמת ועל הנכונה, לא כמו שלוהג בפיו ולבו בל עמו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

אשיחה – ענין דבור.
ואביטה – אביט בכוונת הלב ולא מן השפה ולחוץ כ״א לקיים וללכת באורחותיך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

[פקודים:] בפקודיך אשיחה – שהם מורים על הפרטיים, כמו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים, כי לי כל בכור בבני ישראל, ובזה אביטה אורחותיך הפרטיים.
אשיחה – אשכיל ואהגה, ודרך איש מחשבות ללכת שח עינים.
ארחתיך – ארח ענינו דרך לא ישר, וכן כל ארחות ה׳ חסד ואמת, שרצונו גם מה שנראה לבני אדם כבלתי ישר אני מביט בו (עיין מה שכתבתי פרק ו׳) ומבין ישרו.
 
(טז) בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ׃
I will delight in Your statutes; I will not forget Your word.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
בִּגְזֵרָתָךְ אִתְפַּרְנֵק לָא אִתְנְשֵׁי דִבּוּרָיִךְ.
I will find delight in your decrees, I will not forget your utterance.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

ואקרר ברסומך, ולא אנסא כלאמך.
ובחוקים שלך אעסוק בשלוה ולא אשכח את הדבורים שלך.
אשתעשע, ״אקרר״ ובשלשה אופנים תרגם רבינו מלה זו, א) ״אקרר״ אנטרם אנצרם ואחשבם כבבת עיני, כי ״קרה״ היא בבת העין, תהלים קיט טז, כד, מז, ע, עז, צב, קמג, קעד. ישעיה ה ז. משלי ח ל-לא. ב) ״תלאהי״ שעשוע בדור וחדוה, תחלים צד יט. ישעיה יא ח. סו יב.
אשתעשע – אתעסק, כמו: ישעה האדם על עשהו (ישעיהו י״ז:ז׳), ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה׳:ט׳).
I shall occupy myself Heb. אשתעשע, I shall engage, like: "man shall turn to his Maker" (Yeshayahu 17:7); "and let them not engage (ישעו) in useless things" (Shemot 5:9).
אשתעשע – אדבר.
בחוקותיך – בחוקות שהשם נהג עולמו.
אשתעשע – על כן לא אשכח דבריך שאמרת אחרי י״י אלהיכם תלכו (דברים י״ג:ה׳).
I WILL DELIGHT MYSELF IN THY STATUTES.⁠
In Hebrew, chukkotekha.
The statutes (chukkim) refer to rules by which God governs His world.
I WILL DELIGHT MYSELF. Since I will delight myself in Thy statutes, I will not forget the statement
Literally, “Your statement.”
which You uttered: After the Lord your God shall ye walk (Deut. 13:5).
והייתי אומר כך: בחוקותיך אשתעשע – [חוקותיך – מלכות שגזרת לי לחק עולם אז אשתעשע]⁠
המלים בסוגריים המרובעים הושלמו בגיליון, ואולי הושמטו ע״י הדומות.
ולמה אעשה רעה עתה.
לא אשכח דברך – איני רוצה לשכוח מה שדברת עלי, כך הייתי מדבר אז, כדי להתאפק שלא לחטא.
ואין לפרש לפי הפשט, שעל דברי תורה היה אומר שהיה עוסק בהם, שאין דרך בני אדם להתפאר על לימוד תורה. שהרי אמרו חכמים במשנתם, אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרתה (משנה אבות ב׳:ח׳), והיאך היה דוד מתפאר על תורה. ועוד, לפי העניין היאך יכול להתעסק בתורה כל ימי שאול, והוא היה הולך נע ונד על נפשו.
אלא כך יש לפרש, שהיה מזכיר לפני הקב״ה מעשיו הטובים שנתאפק כמה פעמים מלעשות להם רעה לשונאיו. ועתה בצרת אבשלום בנו היה מבקש רחמים ומזכיר מעשיו הטובים בתפילתו, שנאמר: זכור לי נא אשר התהלכתי לפניך באמת וגו׳ (מלכים ב כ׳:ג׳). כמו כן דוד בצרת אבשלום היה מתפלל ומזכיר גמילות חסד שעשה עם שאול ולא הרגו. ואם לחשד אדם לומר למה לא המתין בצרת אבשלום כמו כן לישועת י״י, ולמה שלח יואב ואנשיו להלחם עם אבשלום וסיעתו. תשובת לדבריך לפי ששאול היה מלך ואדונו היה, אבל אבשלום וסיעתו כולם היו מורדים במלכות,⁠
בכ״י נוסף כאן: היו.
והיו חייבים מיתה מן הדין.
בחקתיך אשתעשע – כשאני מתבונן בהם, אני משתעשע בהם. לפיכך לא אשכחם, כי הם לי לששון ולשמחת לבב (ירמיהו ט״ו:ט״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע. כי האדם שמח בעיון אַחַר שכלה להשכיל, אבל בעודו משכיל קשה בעיניו הדבר
וביקש שיבין – וכך ישתשע.
. ויהי רצון שלֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ, ד׳לאוקמי גירסא – סייעתא דשמיא היא׳ (מגילה ו:)
לאוקמי גירסא – שלא תשתכח ממנו (רש״י שם). ובנדפס: ׳יהי רצון שאדע טעמם באופן ש׳אשתעשע׳ בהם כמו בשאר המצוות, ובזה לא אשכח׳.
:
אשתעשע – ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיהו י״א:ח׳).
אשתעשע – בכל עת אני משתעשע בהם למען לא אשכח מה מהם.
[חקים:] בחקתיך אשתעשע – מוסיף שגם החקים יהיו לו כדבר שאדם משתעשע בו מרוב אהבתו, כי באמונתו כי בם חלקת מחוקק ספון סודות עליונים לשלמות הנפש, יהיה לו החלק הזה נטע שעשועיו, כי זה העד שנפשו עליונה והליכתה בקדש בענין פלאיי, שמצד התקשרה עם אלהים יחויב לעשות לאשרה ושלימותה מעשים פלאים נשגבים מבינת אדם, ולכן על חלק זה אמר יראת ה׳ טהורה עומדת לעד, כי זה מורה על נצחיות הנפש ותעלומתה וזה שעשוע הנפש,
ולא אשכח דברך שלא יהיו אצלי כדבר שאין לו טעם שדרך לשכחו, כי יהיו יקרים וחשובים בעיניו עד שיזכרם תמיד.
אשתעשע – מלשון וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו (פרשת בראשית), ומקור המילה כפול, להוראת חוזק ותמידות השעייה והפניה.
 
(יז) גְּמֹ֖ל עַל⁠־עַבְדְּךָ֥ אֶחְיֶ֗ה וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ׃
Deal bountifully with Your servant that I may live, and I will observe Your word.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור הענין
שְׁלֵם טָב עַל עַבְדָךְ אֱחֵי וְאִטַר דִבּוּרָיִךְ.
Requite your servant with good; I will live, and keep your words.
גמול על עבדך אחיה ואשמרה דבריך – אמר ישעיה (ישעיהו נ״ט:י״ח) כעל גמולות כעל ישלם וגו׳. כך הקב״ה משלם לרשעים לפי שהם גומלים ולצדיקים משלם להם כמעשיהם. משלם לרשעים (שם) חמה לצריו גמול לאויביו. ומשלם גמול לצדיקים וכן הוא אומר (תהלים ע״ג:א׳) אך טוב לישראל אלהים לברי לבב. וכן הוא אומר (ישעיהו ס״ג:ז׳) אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. אין הקב״ה משלם כלום על חנם לא לרשעים ולא לצדיקים. הרעה הבאה על הרשעים לא הקב״ה מביאה עליהם. וכן הוא אומר (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. אלא הם גומלים לנפשם. וכן הוא אומר (ישעיהו ג׳:ט׳) הכרת פניהם ענתה בם. ומהו גומל לצדיקים חיים חנם. וכן הוא אומר (תהלים קג ב-ד) ברכי נפשי את ה׳ ואל תשכחי כל גמוליו. הסולח לכל עוניכי הגואל משחת חייכי. ולא אלה בלבד אלא הרבה צדקות הוא עושה שנאמר (שם ו׳) עושה צדקות ה׳ ומשפטים לכל עשוקים. וכן הוא אומר (שם קט״ז:ז׳) שובי נפשי למנוחיכי וגו׳. ומה גמל לי כי חלצת נפשי ממות וגו׳. וכן אמר דוד להקב״ה חיים את גומל לי גמול על עבדך אחיה וגו׳. ומפני מה את גומל חיים לי מפני שאשמרה דברך. חיים היא התורה. וכן הוא אומר (משלי ד׳:י״ג) נצרה כי היא חייך. לכך נאמר גמול על עבדך אחיה.
פתפצ׳ל עלי עבדך באלחיוה, לאחפט׳ אמרך.
ולכן (שאין שאני שוכח את הדבורים שלך) תגמול על עבדך את החיים כדי שאשמור את מצותיך.
גמל, גמל חסד עם עבדך ותן לי חיים למען אשמר דברך, ודומה למה שפירש לעיל קיח יז לא אמות כי אחיה.
גמול על עבדך – דבר שאחיה בו, גמול חסדך.
Bestow kindness upon Your servant A thing with which I shall be able to live, through the bestowal of your kindness.
גמול – בעבור שהזכיר למעלה לא אשכח דבריך (תהלים קי״ט:ט״ז) אמר גמול על עבדך אחיה ואשמרה כמו לא אשכח (תהלים קי״ט:ט״ז).
DEAL BOUNTIFULLY WITH THY SERVANT. The psalmist says Deal bountifully with Thy servant because he earlier said, I will not forget Thy word (verse 16).
THAT I MAY LIVE, AND I WILL OBSERVE. Ve-eshmerah (and I will observe) means, “I will not forget.”
That I may live, and I will observe Thy word means the same as “I will not forget Thy word.” The root shun, mem, resh has the meaning of “preserve.” See Ibn Ezra on Ps. 99:7.
גמול על עבדך – עשה עם עבדך גמילות חסד בצרה זו, שלא אהרג.
וזהו אחיה ואשמרה דברך – ואשמר מצות שדברת שכל זמן שאני אוכל לשמר מצותי.
גמול על עבדך – גמילות חסד זה עשה עמי שאחיה. ולא אשאל החיים לתענוגי העולם, אלא כדי שאשמרה דבריך.
(הקדמה)
ג
(יז) גמול על עבדך. הסר ממני טרדת השגת המזונות: אחיה. די מחייתי שלא בצער
כלומר, תגמול אותי מה שאני צריך כדי שאחיה, ואינו מבקש מותרות. וכ״כ הרד״ק, ׳גמילות חסד זה עֲשֵׂה עמי שאחיה, ולא אשאל החיים לתענוגי העולם, אלא כדי שאשמרה דבריך׳.
: ואשמרה דברך. עשרת הדברות שבדיבור אחד נאמרו, כאמרו (לעיל סב יב) ׳אחת דיבר אלקים׳
וכן פירש רבינו שם: ׳כי אמנם אחת דיבר אלקים. כל עשרת הדברות בדיבור אחד נאמרו, מכל מקום שתים זו שמעתי, מהם שמענו אז שתי אלה, ראשונה - כי עז לאלקים - כי עוז המלכות עלינו הוא לאלקים לבדו, לא לשום שר ומזל, כאמרו (שמות כ ב) ׳אנכי ה׳ אלהיך׳, ואליו נתפלל כשנבקש להשיג איזה מבוקש. שנית, שמענו כי לך ה׳ חסד, כאמרו (שמות כ) ׳ועושה חסד לאלפים׳, באופן שאין לנו לעבוד זולתו כדי שיעזרנו להשיג חסד, כי אתה לבדך תשלם לאיש כמעשהו - כפי מה שייטיב לפעול או לשוב בתשובה ולהתפלל תפילה שלימה, ולא יפעלו בזה כלל מערכות הכוכבים או זולתם׳. ולפי זה נראה כוונת רבינו כאן, שאשמור את מה ה׳שתים׳ שעולה מעשרת הדברות, לא לפנות לאל אחר, כי אתה תספק לי את צורכי.
:
גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה. שלא יהיה לו צורך לטרוח בקניין המזונות והעסק בצרכי הגשמים
׳גמול אחיה׳ – תגמול אותו צרכי מחייתו.
, ואז אֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ:
גמול – ר״ל גמול חסד על עבדך שאחיה למען אשמור דבריך ולא בעבור הנאות עוה״ז.
גמול – כנ״ל (קט״ז ז׳).
[דברים:] גמול על עבדך – אמנם יש מונעים הרבה אשר יעיקו את האדם מהשגת השלימות, והם קוצר החיים וקוצר המשיג ועומק המושג ורוב ההוצאות וטרדות הזמן להשיג הצרכים, וכמ״ש הרמב״ם במורה, וגם מה שנראה בעולם מרוע ההנהגה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים, ועל קוצר החיים בקש גמול על עבדך אחיה ומבואר אצלנו שהגמול הוא מה שעושה לחבירו ע״י התפעליות אהבה או שנאה, ר״ל שמצד שנפשי חושקת ללכת בתורתך ראוי שתגמול לה באהבתך בל יעצור בעדה המות, כמ״ש למנות ימינו כן הודע ונביא לבב חכמה ובאר שלא בקש את החיים בעבור עצמם רק כדי שעי״כ אשמרה דברך.
 
(יח) גַּל⁠־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ׃
Open You my eyes, that I may behold wondrous things out of Your law.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
גַלֵי עֵינַי וְאִסְתַּכַּל פְּרִישָׁן מֵאוֹרַיְתָךְ.
Uncover my eyes, and I will behold wonders from your Torah.
אמר לו דוד רבונו של עולם רצונך שאשמור דבריך גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואם אין אתה גולה את עיני מנין אני יודע. לכך נאמר גל עיני ואביטה וגו׳. ואף על פי שעיני פתוחות איני יודע כלום. בוא וראה אף על פי שהיה שמואל נביא לא היה יודע כלום עד שגלה הקב״ה את אזנו שנאמר (שמואל א ט׳:ט״ו) וה׳ גלה אזן שמואל וגו׳. וכן נבוכדנצר אמר (דניאל ב׳:מ״ז) מן קשוט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרי מלכין וגלי רזין וגו׳. וכן דניאל אמר (שם ל׳) ואנא לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנא גלי לי. ואומר (שם כ״ב) והוא גלה עמיקתא ומסתרתא. וכן דוד אמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ולמה (תהלים קל״ט:ו׳) פליאה דעת ממני. פליאה זו התורה. וכן הכתוב אומר פלאות עדותיך. לכך נאמר נפלאות מתורתך. אוצרות היא התורה. וכן הכתוב אומר (משלי כ״א:כ׳) אוצר נחמד וגו׳. מטמוניות היא התורה. וכן אמר הכתוב (שם ב׳:ד׳) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים וגו׳. הרבה דלתות יש בה הרבה פתחים יש לה. וכן הוא אומר (שם ח׳:ל״ד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. וכן אמר דוד פלאות היא התורה. אמר משה אינה נפלאות שנאמר (דברים ל׳:י״א) לא נפלאת היא ממך וגו׳. לא נפלאת אלא ממך שלא עמלת בה. לכך נאמר נפלאות מתורתך.
ואכשף נט׳רי, חתי אנט׳ר אלכ׳פאיא מן תוראתך.
ותגלה את העינים שלי כדי שאראה את הנסתרות בתורה שלך.
גל, וגלח את ראייתי למען אביט את הנסתרות מתורתך. כיון שהכוונה על ראיית הלב והשכל תרגם עיני ״נט׳רי״ הסר את מסך הסכלות והטמטום מעל עיני לבי, אבל בבראשית כא יט ויפקח אלהים את עיניה, ובבמדבר כב לא ויגל ח׳ את עיני בלעם תרגם ״כשף ען בצר״ מפני שהכוונה הפנה אותו לראות בעיני הבשר. אף כי המדובר על מלאך. ועד כה אבוא ולא אוסיף בדעת רבינו.
נפלאות מתורתך – דברים המכוסים בה שאינן מפורשין.
מתורתך – נפלאים מפירושי תורתך שאינן מפורשין.
hidden things from Your Torah Hidden things in it, which are not explained therein.
(from Your Torah) Wonders from the explanations of your Torah which are not explained therein.
גל – גלה.
גלנפלאות מתורתך – איננו דבק כי אם ואביטה כמו: ולא כחדו מאבותם (איוב ט״ו:י״ח) וכן הוא גל עיני ואביטה מתורתך נפלאות ממני.
OPEN THOU MINE EYES. Mi-toratekha (out of Thy law) is not connected to nifla’ot (wondrous things).⁠
Our text reads, gal enai ve-abitah; nifla’ot mi-toratekha (open Thou mine eyes that I may behold wondrous things out of Thy Torah). Ibn Ezra says that our verse should read as follows: gal enai ve-abitah mi-toratekha nifla’ot (open Thou mine eyes that I may behold out of Thy Torah wondrous things). Ibn Ezra renders nifla’ot (wondrous things) as “things too wondrous for me.” Such things cannot be seen by the naked eye. It is only by studying the Torah that one can come to behold “wondrous things.” Hence his comment.
Mi-toratekha is rather connected to ve-abitah (that I may behold). It is like and have not hid it from their fathers (Job 15:18).⁠
Translated literally. Job 15:18 literally reads, That which wise men relate (yagidu) and have not hid it from their fathers (khichadu me-avotam). According to Ibn Ezra, this should be interpreted as if it were written “That which wise men relate from their fathers (yagidu me-avotam) and have not hid it.” In other words, me-avotam is connected to yagidu even though it does not directly follow it. Similarly here, ve-abitah (that I may behold) is not connected to nifla’ot (wondrous things) but to mi-toratekha (out of Thy law).
Our verse is to be read as follows: “Open Thou mine eyes that I may behold out of Thy Torah things that are too wondrous for me.⁠
Ibn Ezra interprets wondrous things as, “the mysterious things taught by the Torah.”
גל עיני – גלה עיני.⁠
בדומה במיוחס לרשב״ם.
ואביטה נפלאות – שתעשה.
גל עיני – גלה עיני לבבי שאדע להביט ולראות הנפלאות שהם מתורתך – כמו החוקים שלא נגלה טעמם, כמו מעשי בראשית, והדומים להם מדברים שהם סתרי תורה.
גל עיני. ולא ימנע קוצר שכלי
כאילו העיניים מכוסות ואינו יכול לראות. ראה מש״כ רבינו בדברים (ל ו) ׳ומל ה׳ אלהיך את לבבך׳ – ׳יגלה עיניך לסור מכל טעות מערבב השכל מידיעת האמת׳.
: ואביטה נפלאות מתורתך. ולא ימנע מזה עומק הדבר שיושג
׳נפלאות מתורתך - דברים המכוסים בה שאינם מפורשים בה׳ (רש״י). גַּלֵּה עיני לבבי שאדע להביט ולראות הנפלאות שהם מתורתך, כמו החוקים שלא נגלה טעמם, וכמו מעשה בראשית, והדומים להם מדברים שהם סתרי תורה (רד״ק). והיינו, ׳גל עיני׳ ולא ימנע קוצר המשיג, ׳ואביטה נפלאות׳, ולא ימנע עומק המושג (ע״פ השיעורים). מו״נ (ח״א פל״ד): ׳הסיבות המונעות לפתוח הלמוד באלהיות ולהעיר על מה שראוי להעיר עליו ולהראות להמון, חמש סבות. הסבה הראשונה קושי הענין בעצמו ודקותו ועמקו... הסבה השנית, קצור דעות האנשים כלם בתחלתם׳.
:
גַּל עֵינַי. שהוא קוצר המשיג, וזה כי השכל שלנו כוחיי
כמבואר באור עמים (פרק הנפש), ולעיל (תהלים א) ועוד.
: וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. שהוא עומק המושג
מו״נ (ח״א פל״ד): ׳הסיבות המונעות לפתוח הלימוד באלהיות ולהעיר על מה שראוי להעיר עליו ולהראות להמון, חמש סיבות. הסיבה הראשונה – קושי הענין בעצמו ודקותו ועמקו וכו׳, הסיבה השנית, קיצור דעות האנשים כולם בתחילתם׳.
:
גל – מלשון גלוי.
גל עיני – האר עיני להבין מתורתך דברים נפלאים ומכוסים.
[תורה:] גל – ונגד עומק המושג בקש שיגול עיניו – שגלות עינים הוא להשיג דבר יותר על כח טבעו, וע״י הופעה ורוח הקדש, עד שאוכל להביט הנפלאות שבתורתך – הגם שהם פלואים ומכוסים סגור חותם צר.
נפלאות – דברים שהם פֶלִאי (שופטים י״ג:י״ח) כלומר נסתרים.
 
(יט) גֵּ֣ר אָנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ אַל⁠־תַּסְתֵּ֥ר מִ֝מֶּ֗נִּי מִצְוֺתֶֽיךָ׃
I am a sojourner in the earth; do not hide Your commandments from me.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
דַיָר אֲנָא בְּאַרְעָא לָא תְסַלֵק מִנִי פִּקוּדָיִךְ.
I am a dweller in the land; do not take away your commandments from me.
גר אנכי בארץ אל תסתר ממני ממצותיך – וכי גר היה דוד אלא אמר לו כשם שהמתגייר היום אינו יודע כלום בתורה. כך עיניו של אדם פתוחות ואינו יודע בין ימינו לשמאלו כלום בתורה. ומה אם דוד שאמר כל השירות וכל המזמורים הללו אמר גר אנכי בארץ ואיני יודע כלום. אנו על אחת כמה וכמה שאין אנו יודעים כלום בתורה. לכך נאמר גר אנכי בארץ. וכן הוא אומר (דברי הימים א כ״ט:ט״ו) כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ. עבר הצל הזה כן האדם. ואימתי ימינו הם כצל אם אינם לומדים ועוסקים בתורה. וכן שנו רבותינו היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק. לכך נאמר גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך.
ומהמא אנא גריב פי אלבלאד, פלא תחג׳ב עני וצאיאך באלהם.
ומה שיהיה אני זר בארצות ואם כך אל תמנע ממני את מצותיך.
גר, וכיון שגר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך בדאגות. כי הדאגות מטמטמות את הלב וסימניך יעקב שכל ימי אבלו לא שרתה עליו רוח הקדש. והוצרך להוסיף כן כי אין ה׳ מונע עשיית מצוה.
[מצאתי: גר אנכי בארץ – ימים מועטים.
אל תסתר ממני – מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי.]
I am a stranger in the land for a short time.
do not hide Your commandments from me The hidden ones, so that I should be able to fulfill them, for if not now, when?
גר אנכי בארץ – לפי שימי בני אדם מנוים
בכ״י ס״פ: מנושים, עם סימן מחיקה על הש׳.
והרי הוא כגר כאזרח, היום כאן ומחר בקבר, לכך אל תסתר פניך, שאם לא עכשיו אימתי.
גר – בעבור היות הגר כמו תועה ושוגה בדרכים, על כן אמר כן.
I AM A STRANGER IN THE EARTH. The psalmist compares himself to a stranger because a stranger wanders and errs on the roads. The psalmist therefore goes on to say:
גר אנכי בארץ – הנני כגר בארץ שפעמים כאן ופעמים כאן, כן [... ... ... ... ... ... ... ... ...]⁠
נקטעה כאן שורה בכתב היד ולא הצלחנו לשחזרה.
מצותיך – מה שציויתה שיש לי למלוך.
גר אנכי – כי האדם דומה בזה העולם כגר שאין לו מעמד במקום. כן האדם יסע מזה העולם, כי אין לו מעמד וקיום בו. לפיכך צריך שלא תסתר ממני מצותיך, כי לא אדע יום נסעי.
גר אנכי בארץ אל תסתר [ממני מצוותיך]. האר עיני שכלי להשיגם מהרה, כי הזמן קצר
שימי שהותי בעולם הזה ׳בארץ׳ קצר הוא, וכ״כ רש״י: ׳גר אנכי בארץ - ימים מועטים: אל תסתר ממני - מצותך הנעלמות שאוכל לקיימם שאם לא עכשיו אימתי׳. רד״ק: כי האדם בזה העולם נחשב כמו הַגֵּר שאין לו מעמד במקום, כן האדם יסע מזה העולם, כי אין לו מעמד וקיום בו, לפיכך צריך שלא תסתר ממני מצותיך, כי לא אדע יום נוסעי. ואף שקיצר רבינו כאן, מלשונו בשיעורים מבואר שכוונתו להמשיך על דרך הרמב״ם הנזכר במו״נ בסיבה השלישית המונעת את האדם: והסבה השלישית, אורך ההצעות, כי לאדם בטבעו תאוה לבקשת התכליות, והרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות, ודע שאילו היה האדם מגיע אל אחת מן התכליות מבלתי הצעות הקודמות לה, לא היו הצעות, אבל היו טרדות ומותרים גמורים, וכל איש אפילו הפתי שבאנשים כשתעירהו כמו שמעירים הישן, ותאמר לו, הלא תכסוף עתה לידיעת אלו השמים כמה מספרם ואיך תכונתם ומה יש בהם, ומה הם המלאכים, ואיך נברא העולם כלו, ומה תכליתו לפי סדורו קצתו עם קצתו, ומה היא הנפש, ואיך התחדשה בגוף, ואם נפש האדם תפרד, ואם תפרד איך תפרד, ובמה זה ואל מה זה, ומה שידומה לאלו החקירות, הוא יאמר לך כן בלא ספק, ויכסוף לידיעת אלה הדברים כפי אמתתם כוסף טבעי, אלא שהוא ירצה להניח הכוסף הזה ולהגיע לידיעת כל זה בדבור אחד או שני דברים שתאמרם לו לבד, אלא שאתה אילו הטרחתו שיבטל עסקיו שבוע מן הזמן עד שיבין כל זה לא יעשה, אבל יספיק לו בדמיונים מכזיבים תנוח דעתו עליהם, וימאס שיאמר לו שיש שם דבר צריך אל הקדמות רבות ואורך זמן בדרישה, ואתה יודע כי אלו העניינים נקשרים קצתם בקצתם, והוא שאין במציאה זולתי השם יתברך ומעשיו כלם, והם כל מה שכללה אותו המציאה בלעדיו, ואין דרך להשיגו אלא ממעשיו, והם המורים על מציאותו.... אי אפשר אם כן בהכרח, למי שירצה השלמות האנושי, מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן בלימודיות על הסדר, ואחר כן בטבעיות, ואחר כן באלהיות. וכבר מצאנו רבים ילאה שכלם בקצת אלו החכמות, וגם אם לא יקצר שכלם אפשר שיפסיק בהם המות והם בקצת ההצעות. ואלו לא נתן לנו דעת על צד הקבלה בשום פנים, ולא הישירונו אל דבר במשל, אלא שנחוייב בציור השלם בגדרים העצמיים, ובהאמין במה שירצה להאמין בו במופת, וזה אי אפשר אלא אחר ההצעות הארוכות, היה מביא זה למות רוב האנשים והם לא ידעו היש אלוה בעולם או אין אלוה, כל שכן שיחויב לו דבר או ירוחק ממנו חסרון, ולא היה נצול מזה המות אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה, אמנם האחרים והם השרידים אשר ה׳ קורא, לא יתכן להם השלמות אשר הוא התכלית אלא אחר ההצעות׳.
:
גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ. וזה כי הצעות החכמה האלוקית רבות, וימי האדם קצרים, וזהו אומרו ׳גר אנכי בארץ׳ וגו׳
במו״נ שם: ׳והסיבה השלישית, אורך ההצעות, כי לאדם בטבעו תאוה לבקשת התכליות, והרבה פעמים יכבד עליו ויניח ההצעות וכו׳, וכל איש וכו׳ יכסוף לידיעת אלה הדברים כפי אמיתתם כוסף טבעי, אלא שהוא ירצה להניח הכוסף הזה ולהגיע לידיעת כל זה בדיבור אחד או שני דברים שתאמרם לו לבד, וימאס שיאמר לו שיש שם דבר צריך אל הקדמות רבות ואורך זמן בדרישה, ואתה יודע כי אלו העניינים נקשרים קצתם בקצתם וכו׳, אי אפשר אם כן בהכרח למי שירצה השלמות האנושי מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן בלימודיות על הסדר, ואחר כן בטבעיות, ואחר כן באלהיות, וכבר מצאנו רבים ילאה שכלם בקצת אלו החכמות, וגם אם לא יקצר שכלם אפשר שיפסיק בהם המות והם בקצת ההצעות׳.
:
גר אנכי בארץ – אין שום טעם באל״ף.
גר – הלא אני בארץ כגר הזה שמעט זמן יושב במקום גרותו ושואף הוא אל מקום מולדתו כן שני חיי מעטים ושואף אני לשוב למקור נשמתי ולזה אל תסתר ממני פלאי מצותיך מלהבינם במעט ימי.
[מצות:] גר אנכי – ונגד קוצר המשיג, בקש אחר שאני גר בארץ – ר״ל שנפשי השכליית אינה מתושבי העולם החומרי הזה כי היא מעולם אחר, והוא גר בין כחות החומר שהם תושבים פה ומתגברים על השכל, ואין לו כח להשיג ענינים האלהיים כי החומר מעכב בעדו, ולכן אל תסתר ממני מצותיך.
גר וגו׳ – ואם לא אכין לי צידה לדרכי שמא יום מחר בא ואינני.
אל תסתר – אל תמנע ממני קיום מצותיך, או אל תסתר מעיני טעמי מצותיך, ובהודע טעמה תעשה המצוה בחשק.
 
(כ) גָּרְסָ֣ה נַפְשִׁ֣י לְתַאֲבָ֑ה אֶֽל⁠־מִשְׁפָּטֶ֥יךָ בְכׇל⁠־עֵֽת׃
My soul breaks with longing for Your ordinances at all times.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
רְגֵגַת נַפְשִׁי לִרְגִגְתָּא לְפִקוּדָיִךְ בְּכָל עִדָן.
My soul has longed with longing for your commandments at all times.
גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת – מהו גרסה נפשי אמר לו (לא היה להרחיק פרשה א׳) הייתי פותח את הפרשה והייתי רואה היפה הימנה לא היה לי פנאי להרחיק (ובשביל כן הייתי גורס) אלא מי יוכל להרחיק שכבר נאמר (איוב י״א:ט׳) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. בשביל כן הייתי גורס אותה. לכך נאמר גרסה וגו׳.
גרסה נפשי לתאבה – אמר רבא ליגריס איניש אף על גב דמשכח, ליגמור אע״ג דלא ידע מאי קאמר דכתיב גרסה נפשי ולא כתיב טחנה.
פאן נפסי קד כלחת, מן תשהי אחכאמך פי כל וקת.
שהרי נפשי נהיית חיורת מהתאוה למשפטים שלך בכל זמן.
גרסה, כי נפשי כבר דאבה ועיפה מרוב התאוותה למשפטיך בכל עת. תרגם גרסה ״כלחת״ ענינה דאבה ועייפות ממאמץ גדול, ובאיכה ג טז תרגם ויגרם בחצץ שני, ״ואחפא״ קהיין השנים וחוסר יכולת הלעיסה בהם.
גרסה – משתברת נפשי מחמת תאוה, לשון גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד).
ומנחם חיבר לתאבה עם מתאב אנכי את גאון יעקב (עמוס ו׳:ח׳), ושניהם לשון שבר.
is crushed Heb. גרסה. My soul breaks because of longing, as: "crushed kernels (גרשׂ) of the fresh ears" (Vayikra 2:14). Menachem (p. 183), however, associated "from longing" (לתאבה) with "I destroy (מתאב) the pride of Jacob" (Amos 6:8), and both are an expression of breaking.
גרסה נפשי לתאוה – כמו: שברה נפשי את עצמה מרב תאוה למשפטיך, כמו: ויגרס בחצץ שיני (איכה ג׳:ט״ז).
גרסה – מן גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד), כמו: נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחיבים.
ומלת לתאבה – מרוב אהבתי, כמו: תאבתי (תהלים קי״ט:מ׳).
MY SOUL BREAKETH. The word garesah (breaketh) is related to the word geres (parched) in corn in the ear parched with fire (Lev. 2:14). The meaning of our verse is, “My soul is on fire and burns with a longing to execute Your ordinances upon those who are guilty.”
This interpretation reads be-chayavim rather than be-chayehah. – Ha-Keter. Ibn Ezra renders our verse as follows: “My soul is on fire with a desire to execute your ordinance upon those who are guilty.” The guilty are the proud and violators of the Torah mentioned in the next verse.
The word le-ta’avah (for the longing) means, “out of much love.” Compare it to ta’avti (I have longed)⁠
Or, out of desire.
(verse 40).
גרסה נפשי לתאבה – לשון גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד), ומת⁠[ר]⁠גמינן פירורין, וכן ויגרס בחצץ (איכה ג׳:ט״ז). כלומר: כבר נשברה נפשי ואובה לראות נפלאות.⁠
בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם. ר״י קרא באיכה גם פירש מלשון שבירה אך לא הביא את פסוקנו.
וממה נשברה, שהרי היא של משפטיך בכל עת היא סובלת ייסוריך.
גרסה – נשברה נפשי מרוב תאותי אל משפטיך ללמדם בכל עת – אפילו בעת שאני עסוק בעולם, לבי הומה עליהם.
גרסה – מעניין: גרש כרמל (ויקרא ב׳:י״ד).
לתאבה – מקור, מן: תאבתי לישועתך י״י (תהלים קי״ט:קע״ד), עניין תאוה וחשק.
גרסה נפשי לתאבה.⁠
נצרבה ונשרפה נפשי מרוב אהבתי ותאוותי למשפטיך (ע״פ אבע״ז).
ובזה אני מוכן להשיג, שאדם למד במקום שלבו חפץ
׳אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ׳ (ע״ז יט.), הרי שתנאי להשגת הלימוד הוא שירצה ויהיה תאב לכך, ולכן דווקא במקום שלבו חפץ.
: אל משפטיך. שהם מופתים שכליים בפועל בלתי טעות
צ״ע למה מפרש כן ׳משפטיך׳
:
גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת. שאני תאבתי תמיד
׳בכל עת׳.
לעשות ה׳משפטים׳ המוטלים עלי במה שאני מלך בבינה יתירה, כמו שהיה משפט שלמה על השתי נשים (מלכים א ג טז-כח) וכיוצא:
גרסה נפשי לתאבה – בבי״ת ובקצת נוסחי עתיקי דדפוסא כתוב לתאוה בוא״ו וטעותא היא.
גרסה – ענין שבירה כמו ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז).
לתאבה – כמו לתאוה.
גרסה נפשי – נשברה מרוב תאותה בכל עת אל משפטיך.
גרסה – הוא ציוי ובקשה, והוא מענין גרש כרמל, שקולף הקליפה החיצונית.
[משפטים:] גרסה נפשי – הוא ציוי ובקשה שיסיר ה׳ מעל נפשו את קליפתה החיצונה, שהוא החומר הסוכך עליה והיא טרודה בעניניו, ועי״כ לא תאבה אל משפטי ה׳ והוא בין המשפטים שבין אדם לחברו שבאים להסיר העול והחמס, וע״י החומר מתאוה האדם לממון למלאות צרכיו ולא יאהב לשמור משפט וצדק ולהרחיק העול בעניני ממונות, ובין משפטי ה׳ וענשו, שכבר אמר שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפועלי און, אולם ע״י שנפשו מעוטפת במסך החומר הסוכך עליה לא תאבה אל משפטי ה׳ והנהגתו, שרק צדיקים ישמחו במשפטיו, וע״י שתגרוס ותקלוף נפשי מקליפת החומר אשר עליה,
תאבה אל משפטיך בכל עת – גם בעת תעניש את הרשעים כי היא בצדקתה לא יגיע אליה רע.
גרסה – שבורה לשון ויגרס בחצץ שני (איכה ג׳:ט״ז) תאוה בלי נהיה תשבר הנפש, כלומר תחליש כחותיה מלהתאות עוד, מתאוה אני לשמור משפטיך, ועם כל השתדלותי איני מגיע למלאת תאותי בשמירת כולם כראוי וע״כ אין לנפשי שום תאוה אחרת. ושרש אוה ואבה אחד הם.
 
(כא) גָּ֭עַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים הַ֝שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
You have rebuked the proud that are cursed, that err from Your commandments.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
נְזַפְתָּא זְדוֹנִין לִיטִין דְאִשְׁתְּלִיוּ מִפִּקוּדָיִךְ.
You have rebuked the malicious; cursed are all who stray from your commandments.
וקד זג׳רת אלואקחין אלמלאעין, אלצ׳אלין מן וצאיאך.
וכבר גערת בחצופים הארורים התועים ממצותיך.
גערת – כמו שעשית אתה.
THOU HAST REBUKED THE PROUD. [I acted as] you did.
גערת זדים – אחרים, כמו דואג וחביריו, והראית לי נקמה מהם.
השוגים ממצותיך – לפי שטעו ממצותיך.
גערת זדים – עבר במקום עתיד. והגערה שאינה קשורה עם הבי״ת, היא לשון השחתה ומארה. אמר: תגער הזדים הארורים שהם שוגים ממצוותיך.
וקראם זדים וקראם שוגים, כי הם זדים בביטול הלימוד, ושוגים המצות מפני שאינם יודעים. ולפי שזכר כי בכל עת הוא תאב אל המצות ואל המשפטים, אמר כן: אני תאב והם אינם תאבים, אלא בטלים, מתעסקים בהבלי העולם, יושבי קרנות, ואין להם חפץ בלימוד. לפיכך לא ידעו משפט האל, והם שוגים בהם ועוברים עליהם. ועל הדרך הזה אמרו רז״ל: הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון, כלומר לזדון תחשב אותה השגגה לפי שהוא בטל מן הלימוד במזיד.
ואמר ממצותיך ולא אמר במצותיך כי בשגגתם הם יוצאים מן המצות.
גערת זדים.⁠
אם ׳זדים׳ הם – שעוברים במזיד, איך הם ׳שוגים׳ – בשגגה.
הנה לשעבר, ׳גערת׳ אותם ׳זדים׳ שהזידו בבעל פעור: השוגים. גם שהתחלת זה היה בשגגה, כי לא התחילו בעבירה כדי לעבוד עבודה זרה, אבל היה לזנות בלבד, כאמרו (במדבר כה א) ׳ויחל העם לזנות׳
שלעניין איסור עבודה זרה לא היו מזידים אלא שוגגים, וכתב רבינו שם ׳ויחל העם לזנות, תחילת עניינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד . אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו (שמות לד טו-טז) וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו וגו׳ וְזָנוּ בְנֹתָיו וגו׳ וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה, כמו שהעידו רבותינו ז״ל (שבת קה:)׳. ובבראשית (ט כ) כתב רבינו ׳ויחל נח. התחיל בפועל בלתי נאות, ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא יעשו . כי אמנם מעט מן הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו בסוף, כמו שיקרה בחכמות מהטעות בהתחלה . וזה בעצמו הורה באמרו וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת׳. ובדברים (ד א-ד) ׳ועתה ישראל, השמרו מחטוא ושִמרו מצוותיו בלי תוספת וגרעון, כי התוספת והגרעון בכל שהוא יביאו אתכם לתכלית הקלקול וכו׳, עיניכם הרואות, הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור, כי אמנם אותם שחטאו בעבודה זרה לא התכוונו לזה בתחילה, אבל היתה תחילת כוונתם לזנות בלבד, כאמרו (במדבר כה א) וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, ואף על פי שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודה זרה, כאמרו (שמות לד טז) וְזָנוּ בְנֹתָיו [אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן] וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ [אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן], חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל, והנה קרה ההיפך, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור להדבק בבנותיו, אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהיכשל בעבודה זרה עצמה, עד שהשמידו ה׳ אלהיך, ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום, הייתם כולכם חכמים להישמר מהיכשל בעבודה זרה׳.
:
ויאמר, אתה ה׳ יתברך, גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ
׳זדים – שוגים׳, אם ׳זדים׳ הם – שעוברים במזיד, איך הם ׳שוגים׳ – בשגגה.
. כאילו תאמר על דרך משל עוון שיטים, שאתה אמרת (שמות ל״ד:ט״ו) ׳וקרא לך ואכלת מזבחו׳
שציוה להשמיד שבעת האומות כדי שלא יכשלו בעבודה זרה, ובפסוק שלאחריו הזהיר מלישא את בנות הגויים.
, וכן עשו הם, שבתחילה היו ׳שוגים׳, ולבסוף ׳ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׳ (תהלים ק״ו:כ״ח), לפי שלא השגיחו אל ה׳עדות׳ אשר אתה העדות בם
כמו שביאר (פסוק א-ג) בהגדרת ׳העדות׳. וכתב בבמדבר (כה א): ׳תחילת עניינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד, אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באומות כאמרו וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו וגו׳ וְזָנוּ בְנֹתָיו וגו׳ וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה׳. וראה מש״כ בבראשית (ט כ) ובדברים (ד א-ג), ומש״כ בקהלת (ז כו) ובמצויין שם.
:
השוגים – מלשון שוגג ומשגה.
גערת – ר״ל כי ראיתי אשר מעולם גערת בזדים ארורים אשר הם שוגים ממצותיך בעבור זדון לבם אשר לא למדו ולזה אתאוה אל משפטיך ללמדם ולעשותם.
השוגים – בעיון, כנ״ל יו״ד, והגערה שבאה בלא ב׳ אחריה היא ענין השחתה.
[מצות:] גערת – ונגד מה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים ושפלים, אמר הלא תמיד גערת זדים ארורים (הזדים הם המעיזים לחלוק בזדון על האמונה ועל תורת ה׳),
השוגים ממצותיך שהשגיאה היא בעיון כנ״ל כמו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, שהוא על הוראה שמורים לעבוד ע״ז, שבזה שוגים מכל המצות שעבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, ואתה גערת בם בעונשים.
גערתי – לפי דברי יודעי לשון הקודש גער בלי שמוש בי״ת אחריו יש לו הוראת אבדון, כמו הנני גער לכם את הזרע (מלאכי ב׳:ג׳), וזהו שכתב כאן ארורים מלשון ארור טנאך, כלומר אבדת זדים שבשגותם ממצותיך גרמו נזק לעצמם, כי מצות ה׳ מגמתם טוב והצלחת בני אדם.
 
(כב) גַּ֣ל מֵ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
Take away from me reproach and contempt, for I have kept Your testimonies.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אַעְדֵי מֵעֲלָי קְלָנָא וּבוּזְתָא אֲרוּם סָהִדְוָתָךְ נָטְרֵית.
Remove from me humiliation and shame;
Shame: contempt.
for I have kept your testimonies.
פאכשף עני אלעאר ואלאזרא, אד׳ חפט׳ת שואהדך.
ואם כך תרחיק מעלי את החרפה והבוז כאשר אשמור את עדותיך.
גל מעלי – לשון גילגול, כמו: וַיָגֶל את האבן (בראשית כ״ט:י׳).
Remove from me Heb. גל, an expression of rolling, like: "and he rolled (ויגל) the stone" (Bereshit 29:10).
גל – הטעם כי הזדים יחרפוני בעבור ששמרתי עדותיך.
TAKE AWAY FROM ME REPROACH AND CONTEMPT. For the proud have reproached me because I kept Your testimonies.
כן עתה גל מעלי חרפה ובוז – הסר מעלי. וכן: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם (יהושע ה׳:ט׳), הסרתי.⁠
השוו רש״י ור״י קרא על יהושע ה׳:ט׳ שהסבירו מלשון הסירותי והביאו את פסוקנו.
כי עדותיך נוצרתי – כאשר פירשתי אשרי נוצרי עדותיו (תהלים קי״ט:ב׳).
גל מעלי – אותם הזדים מחרפים אותי ומבזים אותי לפי שנצרתי עדותיך. ואתה גלה אותה חרפה מעלי והעבר אותה שיבושו המה ואשמח אני.
גל מעלי חרפה. שנשאתי יפת תואר, ולא דרשתי סמוכים
שנסמכה פרשת בן סורר לפרשת יפה תואר, כמובא בסמוך.
, והולדתי בן סורר ומורה
בסנהדרין (קז.) ׳ואמר רב יהודה אמר רב, ביקש דוד וכו׳, אמר [חושי לדוד], מאי טעמא קנסיבת יפת תואר, אמר ליה יפת תואר רחמנא שרייה, אמר ליה לא דרשת סמוכין [בתמיה], דסמיך ליה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה׳. ובדברים (יז יד-טו) כתב רבינו בעניין מינוי המלך שאינה מצוה אלא רשות ׳והיה הרשות במינוי המלך כמו שהיה הרשות ביפת תואר, אשר רָמַז שסופו לשנאתה ולהוליד ממנה בן סורר ומורה, כמו שקרה לדוד בדבר אבשלום׳. וראה אבני מילואים (ד סקי״ב) אי דינו של אבשלום כבן סורר ומורה. ובתנחומא (כי תצא א) ׳כי תצא למלחמה, שנו רבותינו מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, וראית בשביה וגו׳ ... מה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, כל מאן דנסיב יפת תאר נפיק מנייהו בן סורר ומורה, שכן כתב בדוד על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום שבקש להרגו, ושכב עם עשר פלגשיו לעיני כל ישראל ולעיני השמש, ועל ידו נהרגו מישראל כמה רבבות ועשה מחלוקת בישראל ונהרג שמעי בן גרא ושבע בן בכרי ואחיתופל ולמפיבשת ולאיש בשת הרג והשליט ציבא על כל בית שאול׳. וראה רבינו בחיי (דברים כא כא) ׳ומה שנמצא שם אמר רבי יוחנן אני ישבתי על קברו של בן סורר ומורה ועל תלה של עיר הנדחת, אפשר לומר דפליג אברייתא, או שמא הא דרבי יוחנן לא היה בן סורר ומורה גמור אלא כענין אבשלום, אבל לא היה בן סורר ומורה גמור כדין תורה שנגמר לסקילה׳. וראה בעל הטורים ׳סורר בגימ׳ זה אבשלום בן דוד׳. [וראה ספר אפריון לרבי שלמה גאנצפריד בתחילת כי תצא דברים נחמדים].
: כי עדותיך נצרתי. מה שכתבת לעשות ליפת תואר
את המצוות שציוויתה התורה ביפת תואר, שהם ׳עדות׳ הבאים להרחיק את האדם מן העבירה, ׳וגילחה את ראשה ועשתה את ציפורניה׳ וגו׳. כלומר, אף שלא דרשתי סמוכין ועשיתי שלא כהוגן, גל מעלי חרפה זו, כי לפחות את המוטל לעשות ביפת תואר על פי התורה עשיתי, נמצא שלא היתה בזה עבירה.
:
אבל אני, גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז – שמרננים אחרַי שנשאתי יפת תואר, כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי, שאתה אמרת (דברים כא יב-יג) ׳ועשתה את ציפרניה, ובכתה את אביה׳ וגו׳, וכן עשיתי ככל אשר ציויתני, ואם היא לא שכחה בניוולה אביה ואמה, ויצא ממנה בן סורר ומורה שהוא אבשלום, אני עשיתי מ״מ כל המוטל עלי
בתנחומא (כי תצא א) ׳כל מאן דנסיב יפת תואר – נפיק מנייהו בן סורר ומורה, שכן כתב בדוד על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום׳. וכן מבואר בסנהדרין (קז.) שאבשלום נולד לדוד כי ׳כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה׳. וכ״כ רבינו בדברים (יז יד-טו), ע״ש. [ועיין אבני מילואים (ד סקי״ב) אי דינו של אבשלום כבן סורר ומורה, ורבינו בחיי (דברים כ״א:כ״א) ׳שמא הא דרבי יוחנן לא היה בן סורר ומורה גמור אלא כענין אבשלום׳. ובבעל הטורים ׳סורר – בגימטריא זה אבשלום בן דוד׳. וראה ספר אפריון לרבי שלמה גאנצפריד (תחילת כי תצא) דברים נחמדים. ומפרש רבינו הטעם שיוצא ממנה בן סורר ומורה, כי אינה שוכחת אביה ואמה, והתיקון לזה – סדר ההנהגה ביפת תואר שיביא אותה לידי ׳ובכתה את אביה ואת אמה׳, ואז תשכח אותם. וכ״כ שם: ׳ובכתה את אביה ואת אמה – שתעזבם ותתישב בזה בדעתה שלא לחשוב בם עוד, כענין ושכחי עמך ובית אביך (תהלים מ״ה:י״א), ואין הבכי על מיתתם כי אנחנו לא נמית אותם כלל׳. [ולכאורה שכחה זו נחוצה כדי שתתגייר מרצון, אך יתכן שאם לא שכחה אביה ואמה, אינה מרוצה להינשא לו והיא בגדר אנוסה, וראה בנדרים (כ:) עניין בני אנוסה, ומתוך שהיא שונאתו לכן גם הוא ׳סופו לשנאותה׳, ולכן בנה בן סורר ומורה, ולכן ציין שם לפסוק ׳ויתאו המלך יופייך והשתחווי לו כי הוא אדונייך׳].
:
גל – גלגל וסבב.
ובוז – בזיון.
גל – העבר מעלי חרפה ובזיון כי שמרתי התורה ואינו בדין להתבזות למען יגדל כבוד התורה.
[עדות:] גל מעלי – ומעלי תגול חרפה ובוז שמחרפין אותי על שאני צדיק ורע לי,
כי עדותיך נצרתי – ספורי התורה הם עדות על אבדן הרשעים והצלחת הצדיקים, כמו אבדן דור המבול והפלגה וסדום וההשגחה שהיה על האבות, ובזה לא יוכל לבזות אותי מצד זה.
גל – מלשון גלותי את חרפת מצרים (יהושע ה׳:ט׳).
חרפה – במעשים ובפה.
ובוז – בלב.
 
(כג) גַּ֤ם יָשְׁב֣וּ שָׂ֭רִים בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ עַ֝בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ׃
Even though princes sit and talk against me, your servant meditates on Your statutes.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אֲרוּם יָתְבִין רַבְרְבִין מִנִי מְמַלְלִין עַבְדָךְ עָסֵק בְּאַחֲוָיַת גְזֵרָתָךְ.
For leaders sit speaking against me; your servant is engaged in instruction of your decrees.
ולקד ג׳לס אלרוסא ותכלמוא פיי, ועבדך ינת׳ רסומך.
וכבר ישבו השרים ודברו עלי ואילו עבדך (אני) ישיח בחוקיך.
גם, וכבר ישבו השרים ודברו כי, ועבדך ישיח את חקיך בכל הנוס׳ תרגום נדברו ״תכלמוא״ ונראה לי שצ״ל ״תכאלמוא״ החליפו דברים, שוחחו זה עם זה.
בי נדברו – אף על פי שמלכי אומות העולם מתלוצצים עלי שאני עוסק בתורה.
talked about me Although the kings of the heathens scorn me because I engage in the Torah.
גם ישבו שרים
כן בפסוק, וכן נראה מן ההמשך. בכ״י ס״פ: ישרים.
– כשהייתי עוסק במלכותי בתורה, והיו שרי האומות מדברים עלי על שהייתי משפיל עצמי ועוסק בתורה. וכן הוא אומר: ואדברה בעדותיך נגד מלכים לא אבוש (תהלים קי״ט:מ״ו).
גם – כן עשו שרים רבים.
בי נדברו – כמו ותדבר מרים (במדבר י״ב:א׳) בעבור כי עבדך ישיח בחקיך.
EVEN THOUGH PRINCES SIT AND TALK AGAINST ME. This is what many princes have done.
Bi nidberu (and talk against me) is like va-tedabber miri’am … be-mosheh (and Miriam … spoke against Moses) (Num. 12:1).⁠
In other words, bi nidberu means, “And talk against me,” for the bet in bi nidberu is like the bet in be-mosheh in va-tedabber Miri’am … be-mosheh (And Miriam … spoke against Moses). The word bi usually means “in me.” Therefore, Ibn Ezra points out that here it means “against me.”
THY SERVANT DOTH MEDITATE IN THY STATUTES is to be understood as if it were written, “because Thy servant doth meditate in Thy statutes.”
גם ישבו שרים בי נדברו – גם הרבה פעמים ישבו שרים במקום שהייתי יכול להזיק להם, וכן היו מדברים בי ליעץ עלי רעה.⁠
בניגוד לרש״י ומיוחס לרשב״ם שהשרים דיברו בדוד שהיה עוסק בתורה.
עבדך ישיח בחוקיך – ואני הייתי משיח לאנשיי, כבר נדר לי הקב״ה מלכות שהוא חק, לא נעשה להם שום רעה.
גם ישבו שרים – וגדולים שאינם חפצים בתורה יושבים בקרנות ומדברים בי דרך גנאי, כמו: ותדבר מרים ואהרן במשה (במדבר י״ב:א׳).
ואני, איני חושש בהם, ואשיח בחוקיך, כי אני עבדך ועושה מצותיך כעבד מצות אדוניו.
ואמר בלשון נפעל: נדברו, לפי שהדיבור בלשון נפעל, רוצה לומר התמדת הדיבור.
גם ישבו שרים בי נדברו. לחרפני על זה
שנשא יפת תואר.
: עבדך ישיח בחקיך. ואומר להם ששמרתי החוקים שצווית לעשות ביפת תואר
כמבואר בפסוק הקודם.
:
(כג-כד) גַּם יָשְׁבוּ שָׂרִים בִּי נִדְבָּרוּ עַבְדְּךָ יָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ. בעוד ש׳אני אשיחה בחוקיך׳ ועוסק בנגעים ואהלות, ׳ישבו שרים׳ – דואג ואחיתופל, ו׳בי נדברו׳, ואומרים, ׳מי שהרג הרועה וגזל את הכבשה – אין ישועתה לו באלקים סלה׳ (תנחומא כי תשא ד), ואני לא כן אנכי עמדי
ע״פ איוב (ט לה).
, ואינם יכולים לדבר עלי בזאת, בראותם כי בכל פעם גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי והם – ה׳עדות׳ – אַנְשֵׁי עֲצָתִי, ואיני עושה דבר שלא אבונן ל׳עדותיך׳ תחילה אם אעשהו אם לאו
הרי שנזהר ב׳עדות׳ שהן המצוות הבאים לגדור את האדם שלא ייכשל, וא״כ אין להאשימו אם בכל זאת נפל.
:
גם ישבו – לא לבד באקראי ידברו בי כי גם ישבו דרך קבע אבל אני לא אדבר בם כ״א אשיח בחוקיך.
בי נדברו – דבור שאחריו ב׳ הוא לגנאי תמיד, והנפעל מורה שמדברים בתמידות.
[חקים:] גם – הגם שישבו שרים ונדברו בי על שאין טעם להחקים, ועכו״ם משיבים עליהם מה טעם למצוה זו, מצד שאני עבדך והעבד אין לו לדרוש טעם מצות האדון רק לעשות גזרותיו ולא לחוש לבוז ולשום דבר, לכן ישיח בחקיך – כמ״ש חקה חקקתי גזרה גזרתי אין לך רשות להרהר עליה.
בי נדברו – האחד מדבר ובדיבורו מעיר חברו להשיב וחברו זה כאלו נדבר כלומר מוכרח לדבר, וכן אז נדברו יראי ה׳ (מלאכי ג׳:ט״ז), גם אם שרי שאר הגוים שופכים עלי חרפה ובוז באמרם שאני אינני מולך מאחר שלא אעשה רצוני רק רצונך, זה לא יטני מדרך בחרתי לי להתבונן במצותיך לעשותן בתכלית הדיוק, הודע אתה להם כי עול עשו בחרפם אותי על זאת.
 
(כד) גַּֽם⁠־עֵ֭דֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָ֗י אַנְשֵׁ֥י עֲצָתִֽי׃
Yes, Your testimonies are my delight; they are my counselors.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור הענין
לְחוֹד סָהִדְוָתָךְ פַּרְנוּקִי מָרֵי עֲצָתִי.
Also your testimonies are my delight, the source
Source: lit., “master.”
of my counsel.
ת׳ם אן שואהדך קרהֵ עיני, וד׳וי משורתי.
ועוד שעדותיך הם שלות עיני ועדותיך הם נותני את העצות שלי.
גם, ולא עוד אלא שערתיך בבת עיני ובעלי עצתי. לתרגום ״שעשעי״ ראה לעיל פסוק טז.
שעשועיי – עסקיי.
my delight (שעשועי): my occupation.⁠
Cf. Rashi Tehillim 119:16.
גם אנשי – חסר כ״ף, כמו: ועיר פרא (איוב י״א:י״ב). וכן הוא כאנשי עצתי.
YEA,… THEY ARE MEN OF MY COUNSEL. The word anshe (men of) is lacking a kaf.
It should be interpreted as if it were written ke-anshe.
Compare this to ve-ayir pere (and a wild ass’s colt) (Job 11:12).⁠
According to Ibn Ezra, ayir (colt) is to be interpreted as if it were written ke-ayir, “like a colt.” Job compares a person to a wild ass’s colt. Hence Ibn Ezra’s comment.
Anshe atzati (they are men of my counsel) should be read as if it were written ke-anshe atzati (they are like men of my counsel).
גם עדותיך שעשועי – עדותיך שהעדתה שאהיה מלך הייתי משתעשע בהם, ואומר לא אעשה רעה.
שהם אנשי עצתי – אותם שהעידו בי שאמלוך, כמו: שמואל הנביא ונתן הנביא וגד הנביא.
שעשועי – כמו: ושעשע יונק (ישעיהו י״א:ח׳), וכן אם ילד שעשועים (ירמיהו ל״א:י״ט).⁠
בניגוד לרש״י שפירש מלשון לעסוק ועקבי מפירושו על פסוק ט״ז.
גם עדותיך הם שעשועי ואנשי עצתי וחבירי, לא השרים.
גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי. ואומר, שגם כן בשאר עסקי אני משתעשע ב׳עדותיך׳ המזהירים להסיר כל מכשול
כמו שכתב בהקדמת הפרק ש׳עדות׳ - הם מצוות מכוונות להרים מכשול מדרך עמנו.
, ובזה אני מתייעץ להנהיג עסקי
כאילו ׳עדותיך׳ הם ׳אנשי עצתי׳, שאני מתייעץ בהם, ׳אנשי - חסר כ״ף׳ (אבע״ז), כאילו כתוב ׳כאנשי׳.
, וחשבתי שלא יקרה בם שום מכשול
והמשך הדברים הוא, כי ׳גערת זדים׳ שחטאו בבעל פעור ונמשכו לחטא מזיד יותר גרוע, ואני גם נכשלתי בכגון זה, אלא שמה שעשיתי לא היה איסור, צואף נהגתי תמיד ככל עדותיך כדי לא להיכשל כמו אלה שחטאו בפעור, וגם בעניין זה עשעיתי ככל מפשט אשת יפת תואר האמור בתורה, ולכן תשמור אותי, כי אינו דומה להם.
:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

גם עדותיך – לא לבד אשיח בהם דרך עראי כי גם שעשועי המה בכל עת ויחשבו לאנשי עצתי לדבר בהם בתמידות כאדם עם יועציו.
[עדות:] גם עדותיך שעשועי – שמן העדות ידעתי שהחקים הועילו תמיד, שעל ידיהם שמע ה׳ תפלתנו ודבקה בישראל השגחה הפרטית, כמו שדבקה ע״י הקרבנות שהם ג״כ חקים, והם אנשי עצתי – שעם עדות התורה אתיעץ תמיד וכעצתם אעשה, והם ילמדוני גודל כח החקים וסגולותיהם.
 
(כה) דָּבְקָ֣ה לֶעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃
My soul cleaves to the dust; revive me according to Your word.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אִדְבַּקַת לְעַפְרָא נַפְשִׁי אַסֵי יָתִי כְּדִבְרָיִךְ.
My soul is joined to the dust; heal me according to your word.
דבקה לעפר נפשי חייני כדבריך – אמר ישעיהו (ישעיהו מ׳:ח׳) יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם. קיימים הם דברים שאמר הקב״ה ליעקב אבינו שנאמר (בראשית כ״ח:י״ד) והיה זרעך כעפר הארץ. כשם שעפר הארץ מדושה לכל כך יהיו בניך מדושים לכל. ומה עפר הארץ מכלה כלי מתכות והוא מתקיים לעולם כך בניך מכלים כל העכו״ם והם קיימים לעולם. (שם) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. וכן ישעיהו אמר (ישעיהו נ״ב:ב׳) התנערי מעפר קומי שבי ירושלם. וכן בני קרח אמרו (תהלים מ״ד:כ״ה-כ״ז) למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו. כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו. מיד קומה עזרתה לנו. וכן חנה אומרת (שמואל א ב׳:ח׳) מקים מעפר דל. הגיעו הם לארץ הקמותה אותם. על כן דוד אמר לו דבקה לעפר נפשי וגו׳.
פקד בלגת נפסי אלי אלתראב, אחייני בועדך.
וכבר הגיעה נפשי אל העפר תחיה אותי לפי ההבטחה שלך.
דבקה, וכבר הגיעה נפשי עד עפר החייני בהבטחתך. כאלו כתוב בדברך.
כדברך – כמו שהבטחתני על ידי נתן הנביא טובה.
revive me according to Your word Just as You promised me good, through Nathan the prophet.
דבקה לעפר נפשי – שהייתי חולה מאד.
דבקה נפשי – כמו עצמי, כמו:⁠
כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״כמו״.
נשבע י״י צבאות בנפשו (ירמיהו נ״א:י״ד). והטעם כאילו הוא מת, על כן: חייני כדברך – אני אמית ואחיה (דברים ל״ב:ל״ט).
MY SOUL CLEAVETH UNTO THE DUST. Nafshi (my soul) means “my very being.” Compare this to be-nafsho (by Himself) in The Lord of Hosts hath sworn by Himself (Jer. 51:14).
[QUICKEN THOU ME ACCORDING TO THY WORD.] The psalmist is, as if it were possible, dead. Thus he says quicken Thou me according to Thy word. Compare this to I kill and I make alive (Deut. 32:39).
דבקה לעפר נפשי – מן הצרות.⁠
בניגוד למיוחס לרשב״ם שפירש שהיה חולה.
חייני כדבריך – כאשר דברת שאמלך, וגם דברת לא ישיא אויב בו (תהלים פ״ט:כ״ג).⁠
בדומה ברש״י.
דבקה לעפר – כשהיה בסכנה והיה בורח מפני אבשלום, והיה קרוב למות כאלו נפשו דבקה לעפר, והיה מתחנן לאל ואומר: חייני כדבריך – שאמרת בתורתך: אני אמית ואחיה (דברים ל״ב:ל״ט).
או פירוש: כדבריך – שהבטחתני ע״י נתן הנביא: כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך (שמואל ב ז׳:י״ב).
(הקדמה)
ד
(כה) דבקה לעפר נפשי. בסלע המחלוקות, שהיו שאול ואנשיו סובבים לתפשני
בשמואל א׳ (כג כו-כח) כאשר רדף שאול את דוד ׳וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם, וּמַלְאָךְ בָּא אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר מַהֲרָה וְלֵכָה כִּי פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ, וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת׳. והתרגום ורש״י פירשו שהיה לבו של שאול חלוק לשתי דעות אם לשוב להציל את ארצו מיד פלשתים או לרדוף ולתפוש את דוד, והרד״ק פירש שנקרא כן ההר לפי שנחלקו בו אלה מאלה.
: חייני כדבריך. שאמרת (בראשית ט ה) ׳מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם׳
׳שאם יזכה האדם, הנה אז מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם להצילו׳ (לשון רבינו שם). והתפלל שיחיה ה׳ אותו כפי שהבטיח בהבטחתו לנח. וקרוב לפירוש רבינו כתב הרד״ק: ׳כשהיה בסכנה והיה בורח מפני אבשלום והיה קרוב למות, כאילו נפשו דבקה לעפר. והיה מתחנן לאל יתברך ואומר חייני כדברך, שאמרת בתורתך אני אמית ואחיה. או פירוש כדברך, שהבטחתני על ידי נתן הנביא כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך׳.
:
דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי. בסלע המחלוקות (שמואל א׳ כג כו-כח), ואתה ה׳ חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ, שאמרת (תהלים פ״ט:ל״ד) ׳וחסדך לא אפיר מעמו׳:
דבקה – שחה נפשי ודבקה עד לעפר ואשאל ממך חייני מהצרה כדברך עלי ע״י נתן הנביא.
נפשי – הנפש הרוחניית, וחייני החיים הרוחנים כמו שבס׳ זה בא לרוב מלת נפש על הרוחניית.
[דברים:] דבקה לעפר נפשי – נגד מ״ש גמול על עבדך אחיה ואשמרה דברך, בקש שהגם שמלא שאלתו בחיים הגופנים, הלא עדן נפשי דבקה לעפר, ר״ל שהגם שהגוף חי ואינו קבור בעפר, נפשי מתה וקבורה בעפר הגוף, ר״ל נמשכת אחרי תאוותיו ותשוקותיו, לכן אבקש חייני כדברך – שיהיו החיים חיים נפשיים בעבודת ה׳, כדברך בתורה, שאמרת ובחרת בחיים, שהיה הכונה על חיים הנפשיים, ובאשר אמר ואשמרה דברך אמר חייני כדברך.
דבקה – קרוב למיתה אני.
 
(כו) דְּרָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃
I told of my ways, and You answered me; teach me Your statutes.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אוֹרְחִי מַנִיתִי וְקַבֵּלְתָּא צְלוֹתִי אַלֵף יָתִי גְזֵרָתָךְ.
I numbered
Numbered: recounted.
my ways and you received my prayer; teach me your decrees.
דרכי ספרתי ותענני – מהו ספרתי התודיתי ואמרתי כל מה שחטאתי ולמה הכיתני אלא בשביל שחטאתי. וכן הוא אומר (דניאל ט׳:ה׳) חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותיך ומשפטיך. (שם י׳) ולא שמענו בקול ה׳ אלהינו ללכת בתורותיו אשר נתן לעינינו ביד עבדיו הנביאים. ובשביל שלא שמענו (נחמיה ט׳:ל״ו) הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ואף על פי שאנחנו עבדים בה כורתים אנו לך אמנה. וכן הוא אומר (שם י׳:א׳) ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה ועל החתום שרינו וכהנינו לוינו (שם ט׳:ל״ג) ואתה צדיק על כל הבא עלינו. לכך נאמר דרכי ספרתי ותענני. ואף על פי שחטאתי התודיתי לך לכך למדני חקיך.
וטאלמא קצצת חואיג׳י פאג׳בתני, פכד׳אך עלמני רסומך.
ורבות ספרתי את צרכי ואתה ענית לי אם כך אותו הדבר כשאני לומד את חוקיך תלמד אותי אותם.
דרכי, וכשם שכל זמן שספרתי צרכי לפניך ועניתני כך למדני חקיך. כלומר כשם שאתה מספק לי צרכי גופי כך ספק לי על ידי סיועך את צרכי נפשי. ותרגם דרכי ״חואיג׳י״ צרכי, וכמו שכתב בפירושו לעיל לז ה.
דרכי ספרתי – לך את צרכיי ואת חטאותיי, ואתה עניתני.
I told of my ways to You, [of] my needs and my sin, and You answered me.
דרכי ספרתי – כמה פעמים וידיתי לפניך את דרכי, ואתה היית עונה אותי, ועכשיו כמו כן: ענני ולמדני חקיך.
דרכי – כמו יחשב דרכו (משלי ט״ז:ט׳), חפצי וצרכי, וכללם שתלמדני חקיך.
MY WAYS. Derakhai (my ways) is similar to darko (his way) in A man’s heart deviseth his way (Prov. 16:9).⁠
“His way” means, “the way he acts.” Similarly, my ways means, “my behavior.”
My need and desire is that You will teach me Thy statutes.⁠
That is, “so that I can follow the proper path.”
דרכי סיפרתי – הנני מספר לך דרכיי, היאך אני בורח בדרכים.
ואתה תעניני למדיני חוקיך – כאשר פירשתי למעלה.
דרכי ספרתי – כמו: לב אדם יחשב דרכו (משלי ט״ז:ט׳), כלומר, חפצי ועניני ודרכי שהייתי רוצה לעשות, כמה פעמים הייתי מספר אותם לפניך, כמו שאמר: וישאל דוד בי״י (שמואל א כ״ג:ב׳).
ותענני – כמה פעמים עניתני במה שהייתי שואל לפניך, כן ענני במה שאני שואל מלפניך שתלמדני חוקיך – שהם נסתרים ולא יבינם אלא חכם. ואתה למדני אותם, שתתן לי לב מבין את הסודות באמת.
דרכי ספרתי. בענין קעילה ובענין צקלג, ששאלתי במשפט האורים, ותענני - על ידי הכהן
דרכי - חפצי וצרכי (אבע״ז), ׳ספרתי לך את צרכי ואת חטאתי ואתה עניתני׳ (רש״י). בשמואל א׳ (כג א-ב) ׳וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וגו׳, וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה׳ לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה׳. ועניין צקלג שבארצו של אכיש מלך גת, שם ישב דוד עם אנשיו כשברח מפני שאול, וכאשר יצאו להילם בפלישתים באו עמלק על העיר ושבו את כל הנשים והילדים, וכתוב שם (ל ז) ׳וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן בֶּן אֲחִימֶלֶךְ הַגִּישָׁה נָּא לִי הָאֵפֹד וַיַּגֵּשׁ אֶבְיָתָר אֶת הָאֵפֹד אֶל דָּוִד, וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה׳ לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל׳. וכ״כ הרד״ק: ׳כלומר, חפצי ועניני ודרכי שהייתי רוצה לעשות כמה פעמים, הייתי מספר אותם לפניך, כמו שנאמר (ש״א ל, ח): וישאל דוד בה׳. ותענני, כמה פעמים עניתני במה שהייתי שואל לפניך׳. [ראה פירוש ע״ד פילוסופיה פרק ל״ה שמבאר ענין קעילה ואורים ותומים]
: למדני חקיך. ענין האורים והתומים
׳שאדע מה זאת שיהיה כח באבני האפוד ההם לענות׳ (שיעורים), שהוא חק, בלי טעם מובן.
:
דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי. שבכל פעם שהייתי יוצא למלחמה, [הייתי] מספר דרכי ונשאל באפוד, כמו ׳הארד׳
לשון זה כתוב בשאילת שאול (שמואל א׳ י״ד:ל״ז), לא בקעילה, ששם כתוב (שם כ״ג:ב׳) ׳האלך׳.
בקעילה, ואתה עניתני, לכן לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ – שאדע מה זאת שיהיה כח באבני האפוד ההם לענות על המ⁠[...], ולמה
ראה מש״כ במבוא בעניין פעולת האורים ותומים לדעת רבינו מפי כתבי תלמידו ר״א מנולה בכמה מקומות.
:
דרכי – ענייני הייתי מספר לפניך לשאול לך עצה עליהם כמ״ש וישאל דוד בה׳ (שמואל א כ״ג:ב׳).
ותענני – ענית לי על שאלתי.
למדני – לכן אשאל גם זאת אשר תלמדני חכמת התורה וענני גם עתה למלא משאלותי.
[חקים:] דרכי ספרתי – שכבר אמר אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, שבקש שדרכיו ומנהגיו לא ינגדו לשמירת החקים, ואמר אח״ז ברוך אתה ה׳ שברך על ששמע ה׳ תפלתו, ובקש למדני חקיך, בקש עוד הפעם שילמדהו חוקיו, ובאר הטעם, כי דרכי ספרתי וראיתי כי תענני – שעל התפלה שיכונו דרכי לשמור חקיך עניתני ונתקבלה, לכן אבקש שנית על לימוד החקים שאדע טעמם וסודם.
ותענני – בעניני העולם עשית רצוני, עשה רצוני גם בזה שאלמד ואהיה רגיל בקיום חקיך או הבן לי טעמם.
 
(כז) דֶּרֶךְ⁠־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
Make me understand the way of Your precepts, that I may talk of Your wondrous works.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אוֹרַח פִּקוּדָיִךְ תְּבַיְנֵנִי וַאֲמַלֵל בִּפְרִישְׁוָתָךְ.
Give me insight into the way of your commandments, and I will speak of your wonders.
דרך פקודיך הבינני – מהו הבינני אמר לו דוד רבוני אל תאמר לי הרי הם לפניך התבונן אתה לעצמך אם אין אתה מבינני איני יודע כלום. לכך נאמר דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך.
וסבל פראיצ׳ך עלמני, חתי אנת׳ אעג׳ובאתך.
דרך חוקיך תלמד אותי כדי שאפרסם את נפלאותיך.
הבינני, למדני למען אשיחה נפלאותיך. וראה לקמן פסוק לד.
דרך – הטעם לדעת עיקר למה הם נטועים בלב, על כן: בנפלאותיך.
THE WAY OF THY PRECEPTS.⁠
In Hebrew, pikkudekhah. Pikkudim refers to “commandments implanted in the heart.”
Make me to understand the way of Thy precepts means “Cause me to know the fundamental commandments.⁠
According to Ibn Ezra, the pikkudim are fundamental commandments, not contingent on place, time, or gender. They are based on reason and are implanted in the human mind. See note 12.
Let me know why they are implanted in the heart.” That I may talk of Thy wondrous works therefore follows.⁠
I will be able to knowledgeably speak of the precepts.
דרך פיקודיך הביניני – אותו דרך שפקדתני להיות נגיד על ישראל, הבינני עוד, שאחזור לאותו דרך.
ואשיחה לכל העולם נפלאתיך – והם נפלאות שתגביהני משפלות.
דרך פקודיך הבינני – כמו שאמר: למדני חוקיך (תהלים קי״ט:כ״ו), וכפל הענין לחזק הבקשה.
דרך פקודיך. שציווית להוכיח וללמד
׳פקודיך׳ – המצוות שבהם מינית את האדם על חבירו, כמצות הוכח תוכיח שהיא להוכיח את חבירו, וכן ללמדו תורה.
: הבינני. להורות, תן בלבי להורות
הלשון כפול, יל״ע בכת״י.
: ואשיחה בנפלאותיך. למשוך לעבודתך השוגים ממנה:
דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי. שאדע מי הם האנשים שיהיו ראוים למנותם ולפקדם שרי חמישים ושרי עשרות
׳פיקודיך׳ לשון מינוי, כמו שפירש בכל הפרק, אלא שכאן אין הכוונה למצוות שהם פיקודים שהופקדנו לקיים בחבר כמצות תוכחה ודומיה, אלא למינוי ופקידת השופטים.
, לדון ולעשות בהם משפט כתוב
מליצה ע״פ לשה״כ להלן (תהלים קמ״ט:ב׳), כלומר לקיים באמצעותם את דיני ומשפטי התורה הכתובים בה. וראה במעשה אבשלום בשמואל א׳ (יח א) ׳וַיִּפְקֹד דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת׳, ובדברים (כ ט) ׳והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׳, ראה מש״כ רבינו שם, ורלב״ג בשמואל שם. ובנדפס להלן (תהלים קי״ט:נ״ה): ׳זכרתי בלילה שמך ה׳ – ולא שכחתי בטרדתי, ובכן ואשמרה תורתך – בפקדי את העם אשר אתי׳.
: וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ. שיהיה לי זמן ללמוד בתורתך, ואם לאו – נבול אבול
ע״פ דברי יתרו בעצת מינוי השרים (שמות י״ח:י״ח) ׳נבול תבול וגו׳ לא תוכל עשוהו לבדך׳. וראה רש״י בדברים (א יג) שאף משה נתקשה לדעת את מי ראוי למנות.
, כי איכה אוכל אנכי לבדי לשאת כל המשא הזה עלי
ע״פ במדבר (יא יד) ׳לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׳, ולכן נתמנו שם שבעים הזקנים. וכאן מתחדש שטענת ׳נבול תבול׳ היתה כי לא יהיה לו זמן ללמוד לעצמו.
:
דרך פקודיך – ר״ל מסתרי המצות ועיקרם.
ואשיחה – ואדבר עוד לזולתי ללמד בדברי׳ הנפלאים והמכוסים שבהם.
[פקודים:] דרך פקודיך הבינני – הנה הפקודים טעמם מבואר שבאו לזכרון על הנפלאות שעשה ה׳ בימי קדם כמו זכר ליציאת מצרים ודומיהם, ואם כן הפקודים מובנים, אבל הדרך של הפקודים אינו מובן, כי הדרך הנסיי והפלאי הוא למעלה מתבונת האדם, וע״כ בקש שיבינהו הדרך הזה ויבין ענין הנפלאות וסודם, ואשיחה בנפלאותיך.
דרך – מגמת.
בנפלאותיך – שמגמתם הנסתרת.
 
(כח) דָּלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃
My soul melts away for heaviness; sustain me according to Your word.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אַגְמַת נַפְשִׁי מִדָבוֹנָא קַיֵם יָתִי כְּדִבְרָיִךְ.
My soul is grieved by weariness; sustain me according to your word.
דלפה נפשי מתוגה – מהו מתוגה מן השברים שבא עלי. אין שנה שאין בה שבר. אין חדש שאין בו שמועה. אין יום שאין בו צרה (יחזקאל ז׳:כ״ו) הוה על הוה תבוא ושמועה על שמועה תהיה. לפיכך דלפה נפשי מתוגה קיימני כדבריך. מהו כדבריך כשם שאמר משה (דברים כ״ט:י״ב) למען הקים אותך היום לו לעם וגו׳. לפיכך דלפה נפשי מתוגה. טפח היום טפח למחר עד שהיא מתאמצת ויוצאה. לכך נאמר דלפה נפשי מתוגה וגו׳.
פקד צ׳אעת נפסי מן אלחסרה, ת׳בתני בועדך.
שהרי כבר התעייפה נפשי מהשברון ואם כך תייצב אותי כפי הבטחתך.
דלפה, וכבר כלתה מחמת היגון קיימני בהבבטחתך. תרגם דלפה ״צ׳אעת״ או ״כאעת״. ובאיוב טז כ תרגם דלפה עיני ״אקמר״ ועניניהם קרובים אלא שכאן כתב בטוי המתאים יותר לנפש ושם לעין. וכתב שם רבינו בפירושו שהיא מלה בודדת, ואולי לעין.
דלפה נפשי – נטפה, כלומר נחסרת והולכת.
My soul drips Heb. דלפה, drips; i.e., it is becoming less and less.
דלפה – נטפה, כמו: ידלף הבית (קהלת י׳:י״ח).
מתוגה – יגון.
דלפה – כאלו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד (משלי כ״ז:ט״ו), על כן: קיימני כדברך מחצתי ואני ארפא (דברים ל״ב:ל״ט).
MY SOUL MELTETH AWAY. My soul, so to speak,⁠
Souls do not “melt.” Hence Ibn Ezra’s comment.
melts away (dalefah) in my illness. It melts like A continual dropping (delef) (Prov. 27:15).⁠
In other words, dalefah is related to delef. It means “to drip.”
The psalmist therefore says, Sustain me according unto Thy word. Compare this to I have wounded and I heal (Deut. 32:39).⁠
Thy word refers to God’s words in Deuteronomy: I have wounded and I heal.
דלפה נפשי – כמו: דלף טורד ביום סגריר (משלי כ״ז:ט״ו), וכן ידלוף הבית (קהלת י׳:י״ח). כלומר: בוכה נפשי והדמעות זולגות מעיני.⁠
בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
מתוגה – מן יגון, וכן בן כסיל תוגת אמו (משלי י׳:א׳).⁠
בדומה במיוחס לרשב״ם.
קיימיני כדבריך.
דלפה – נתכה נפשי מרוב יגון שיש לי, על דרך: וימס לבב העם (יהושע ז׳:ה׳).
או פירש דלפה – דמעה, על דרך: במסתרים תבכה נפשי (ירמיהו י״ג:י״ז).
קיימני כדבריך – קיימני במלכותי, כדברך שאמרת לי על ידי נתן הנביא: כסאך יהיה נכון (שמואל ב ז׳:ט״ז).
דלפה נפשי מתוגה. בדבר אבשלום, בעצת רשעים שעשו היפך זה
דלפה - כאילו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד (אבע״ז), מרוב תוגה נמס נפשי עד שנוטפת טיפין טיפין והוא ענין מליצה והפלגה (מצודות), וזה כי במקום להוכיח את עושי הרע וללמד תורה לאחרים, משכו אחרים לשגות מתורתך. והכוונה למה שעשה אבשלום בפילגשי אביו בעצת אחיתופל, שאחיתופל עשה היפך זה, למשוך את אבשלום לחטוא.
: קיימני. להשיבני לאיתני
לכאורה הכוונה לשוב למלכותו ממרד אבשלום.
: כדברך. באמרו (לעיל פט לד) ׳וחסדי לא (ימוש) [אפיר] מעמו׳
בשמואל ב׳ (ז טו) נאמר על דוד ׳וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ׳, ובישעיה (נד י) על ישראל נאמר ׳וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ׳, ולעיל (פט לד) ׳וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ׳. והרד״ק פירש ׳קיימני במלכותי כדבריך שאמרת לי על ידי נתן הנביא (ש״ב ז, טז): כסאך יהיה נכון׳.
:
דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה. אבשלום ושבע בן בכרי, ואתה קַיְּמֵנִי כִּדְבָרֶךָ, שאמרת (תהלים פ״ט:כ״ט) ׳ובריתי נאמנת לו׳:
דלפה – ענין הטפה כמו דלף טורד (משלי כ״ז:ט״ו).
מתוגה – מלשון יגון.
דלפה – מרוב תוגה נמס נפשי עד שנוטפת טיפין טיפין והוא ענין מליצה והפלגה.
קימני כדברך – קיימני בחיים כדברך ע״י נתן הנביא.
דלפה – כמו דלף טורד הורדת הדמעות.
[דברים:] דלפה נפשי מתוגה – ר״ל אחר שהפקודים באים לעורר דרך הנסיי, והלא עתה נפשי דלפה מתוגה, ולמה לא תעשה עמי נסים כמו שמורים הפקודים, אבקש שתקימני כדברך כפי מה שמורים הפקודים שאתה תתן ליראיך נס להתנוסס.
דלפה – מלשון ידלף הבית (קהלת י׳:י״ט) וכאן ר״ל נמוגה והולכת לה טפה וטפה.
 
(כט) דֶּֽרֶךְ⁠־שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חׇנֵּֽנִי׃
Remove from me the way of falsehood, and grant me Your law graciously.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אוֹרַח דְשִׁקְרָא אַעְדֵי מִנִי וְאוֹרַיְתָךְ חַיִס לִי.
Remove from me the path of lies; and [by] your Torah have compassion on me.
ואזל עני טרק אלבאטל, ורפני מן תוראתך.
ותסיר מעלי את דרך השוא ותרחם עלי ותתן לי מהתורה שלך ברחמים.
דרך, והסר ממני דרכי השוא וחנני מתורתך, כלומר הטני מדרכים המובילים אל השוא.
(כט-ל) [משפטיך שויתי – שמתי עצמי למשפטיך ודבקתי בעדותיך לבחור בדרך אמונה, לך
כן בכ״י מוסקבה 104. בחלק מן הדפוסים: ״לכך״.
אני שואל דרך שקר הסר ממני.]
ותורתך {חנני} – וזהו שאומר בתפילה: חונן הדעת.
דרך חנני – כמו: חנונו אותם (שופטים כ״א:כ״ב), והיא תהיה סבה שאסור מדרך שקר.
AND GRANT ME THY LAW GRACIOUSLY. Channeni (grant me … graciously) is similar to channunu (grant graciously unto us) in Grant them graciously unto us (Judg. 21:22).
GRANT ME THY LAW GRACIOUSLY so that I will remove myself from the way of falsehood.
דרך שקר הסר ממני – הסר ממני אילו הרשעים, כגון אחיתופל וחביריו, שדרכם דרך שקר, שהרי משקרים בי.
ותורתך חונני – חונני ותורני דרך שלא אכשל בידם.
עניין אחר: בשביל תורתך חנני.
דרך שקר – לא תזדמן לפני, ועזרני להסיר אותה ממני.
ותורתך חנני – שתתן לי לב להבינה ולהתעסק בה.
דרך שקר הסר ממני. דרך הניצוח וההטעאה
כשהאדם לומד תורה על מנת לקנטר, ששולט בו יצא הניצוח, ואינו מכוון לאמיתה של תורה.
: ותורתך חנני. אמיתה של תורה
ראה פירוש רבינו לישעיה (כז א) ש׳נחש עקלתון׳ הוא יצר הניצוח שמעוות את מה שהוא ישר. ולכן נקרא נחש זה ׳עקלתון׳, כי הוא הגורם לעקמימות הדעת, ע״י שמתנצחים במחלוקת ומבקשים להוכיח צדקות טענתו, לא לבקש את האמת.
:
דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי. שבעודי מבין בתורתך, ׳חנני׳ מאתך אמת, ו׳הסר ממני׳ דרך שקר והטעאה
ראה מש״כ בישעיה (כז א) ובמצויין שם.
:
ותורתך – הוא״ו בגעיא.
הסר ממני – לבל אתאוה ללכת בה.
ותורתך חנני – ללכת בדרך תורתך.
[תורה:] דרך – נגד מ״ש גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, בקש שבעת יעיין להשיג סודות התורה ופליאותיה, בל יתעה אל דרך שקר – רק חנני תורתך האמתיית.
דרך שקר – דרך שוא שהלכתי בו לא אגיע למטרתי ויש לפרש ג״כ דרך לשון הרגל, ונופל יותר נכון על מליצת הסר ממני ולפי הפירוש הראשון היל״ל מדרך שקר הסירני.
 
(ל) דֶּֽרֶךְ⁠־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי׃
I have chosen the way of faithfulness. I have set Your ordinances before me.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אוֹרַח הֵימָנוּתָא בְּחָרִית דִינָיִךְ שַׁוְיֵת.
I have chosen the faithful path; I have placed your judgements [with me].
כמא אכ׳תרת טרק אלאמאנה, וסוית אחכאמך.
[המשך מהפסוק הקודם] כפי שבחרתי את דרכי האמונה. וכפי שעשיתי את מצותיך ביושר.
דרך, כי דרכי האמונה בחרתי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כט]

Your judgments I have set I applied myself to your judgments and I clung to your testimony, to choose the way of faith. Therefore, I ask, "Remove from me the way of falsehood.⁠"
משפטיך שויתי – שויתי עצמי במשפטיך.
דרך – הפך דרך שקר. וטעם אמונה כי אין עול בידינו, על כן אמר: משפטיך שיויתי, כמו: לא ישוו בה (משלי ג׳:ט״ו), והטעם: עשותו משפט שוה.
THE WAY OF FAITHFULNESS. The way of faithfulness is the reverse of the way of falsehood (verse 29).
The meaning of I have chosen the way of faithfulness is, “there is no evil in my hands.”
Literally, our.
The psalmist therefore says, “I have equally enforced
Literally, set.
Thine ordinances.
Shivviti (have I set) is like yishvu (equal) in are not equal to her (Prov. 3:15).⁠
Translated according to Ibn Ezra
The meaning of mishpatekha shivviti (Thine ordinances have I set) is, “I have applied the ordinances
That is, “I have applied the law equally.”
equally.”
דרך אמונה בחרתי – שאילו רשעים אינם עושים כמוני, כי הם משקרים בי ואני אדוניהם, אבל אני בחרתי בו דרך אמונה ולא רציתי לשקר באד⁠[ו]⁠ני שאול.
משפטיך שיותי – יסורין שלך שיויתי וסבלתי, ולא איבדתי אמונתי.
שיויתי – כמו: אין הצר שוה (אסתר ז׳:ד׳), כמו: וישר העויתי ולא שוה לי (איוב ל״ג:כ״ז).
דרך אמונה בחרתי – הפך דרך שקר, כלומר אותה בחרתי, הזמן אותה לפני. וכן משפטיך שויתי – תמיד לעיני.
כי אמנם דרך אמונה בחרתי - למצוא האמת
ולא להתנצח. ראה חבקוק (ב ד) שמפרש ׳צדיק באמונתו יחיה, בהשיגו אמיתה של תורה׳, הרי שאמונה היא אמיתה של תורה. וכ״כ אבע״ז ש׳דרך אמונה׳ היא היפך ׳דרך שקר׳.
: משפטיך שויתי - ובזה הדרך של אמונה ׳שויתי משפטיך׳ בשפטי את עמך למצוא האמת, ולמאוס דרכי עורכי הדיינין
׳שעורכים טענות ודינים של בעלי הדין לדיינים ומלמדים טענות לבעלי הדין׳ (לשון רבינו באבות א׳:ח׳). וראה מש״כ לעיל טו ה. אבע״ז כאן כתב: ׳כי אין עול בידינו על כן אמר משפטיך שויתי כמו לא ישוו בה והטעם עשיתי משפט שוה׳.
:
כי אני, דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי. ולא לקנטר
בחבקוק (ב ד) מפרש ׳צדיק באמונתו יחיה – בהשיגו אמיתה של תורה׳.
, ועוד, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי – שתמיד ב׳משפטיך׳ שאני עושה, ׳שיויתי׳ בצדק ואמונה
שעושה משפט שווה לכולם בלי עוול (ראה אבע״ז), כאשר דן ושופט את ׳המשפטים המוטלים עלי במה שאני מלך׳ (פסוק כ).
:
משפטיך שויתי – במירכא כן הוא בספרים כ״י לא בגלגל.
שויתי – שמתי דברי משפטיך לנגד עיני ללכת בהם.
שויתי – כבר בארתי (בסי׳ י״ז) ששיוי הבא על השימה מורה ג״כ ערך הדברים זה נגד זה, וי״ל מענין השואה שראיתי שהם שוים תמיד, ואם יבואו היסורים הם לטובה עת היסורין ועת השלוה שוים שכולם לטובה.
[משפטים:] דרך אמונה בחרתי נגד מה שבקש גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך, אמר שזה א״א רק אם תהיה האמונה קבועה בלבו, שאם לא כן יתדמה לו שאין משפט בעולם במה שיראה רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, ועז״א בחרתי דרך אמונה להאמין שכל דרכיו משפט ואין עול ושיש עולם אחר ששם יקבל הצדיק שכרו נגד הרע שהיה לו בעוה״ז וז״ש שע״י שבחרתי דרך אמונה שויתי משפטיך – שויתי השכר בעוה״ב נגד היסורים שבעוה״ז, וכן בהפך ברשע הערכתי זה מול זה, וראיתי כי הדין דין אמת.
שויתי – לנגדי תמיד, או מלשון שוה לי (אסתר ה׳:י״ג) חשבתים דבר מועיל.
 
(לא) דָּבַ֥קְתִּי בְעֵדְוֺתֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ אַל⁠־תְּבִישֵֽׁנִי׃
I cleave to Your testimonies. Hashem, do not put me to shame.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אִדְבַּקֵית בְּסָהִדְוָתָךְ יְיָ לָא תְבַהֲתִנַנִי.
I have joined myself to your testimonies, O LORD; do not make me ashamed.
ולזמת שואהדך, אללהם פלא תכ׳יבני.
וכפי שנדבקתי בעדותיך. ה׳! אם כך אל תאכזב אותי.
אל תבישני, אל תאכזבני.
דבקתי – המצות שקבל אין ראיה עליהם רק הקבלה, על כן: אל תבישני.
I CLEAVE UNTO THY TESTIMONIES. Edotekha (Thy testimonies) refers to the commandments that were transmitted to the psalmist.⁠
Edot refers to commandments which recall a historic event. The truth of the event that they commemorate is known from tradition.
There is no proof as to their veracity; there is only tradition. The psalmist therefore goes on to say, put me not to shame.⁠
That is, “May my belief in the veracity of tradition be shown to be true.”
דבקתי בעדותיך – לא רציתי לחטוא, אלא דבקתי בהתראותיך שהתריתה לי לא תרצח (שמות כ׳:י״ב).⁠
השוו הפירוש למעלה קי״ט:ב׳.
עניין אחר: עדותיך – מלכות שהעידו עלי הנביאים שאמלוך, באותו עדות דבקתי. וגם מלכות נקרא עדות, שנאמר: ויתנו עליו את הנזר ואת העדות (דברי הימים ב כ״ג:י״א).
אל תביישיני – לפיכך אל תביישיני.
דבקתי בעדותיך – וכיון שדבקתי בהם ללמדם תמיד, אל תביישני מהם שלא אבינם ולא אבוא על תכונתם, כי זה יהיה לי בשת אם לא אבינם על הנכונה, כיון שאני מתעסק בם תמיד. לפיכך אני מבקש ממך שתעזרני בהם.
דבקתי בעדותיך ה׳. בדבר יפת תואר, שעשיתי לה מה שציוית
כמבואר (פסוק כב). והן ׳עדות׳ הבאות למנוע מכשול מן האדם.
: אל תבישני. מסברי
לשה״כ (פסוק קטז) ׳ואל תבישני משברי׳, כלומר אל תבייש אותי בכך שלא אשיג את מה שקיוויתי להשיג.
, גם שיצא ממנה אבשלום
שהיה בן סורר ומורה לפי שנשא אשת יפת תואר, וכמבואר (פסוק כב).
:
דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ ה׳, ולכן אַל תְּבִישֵׁנִי בעניין היפת תואר שנשאתי, לפי ש׳דבקתי בעדותיך׳ ועשיתי כל החיוב, כאמור לעיל (תהלים קי״ט:כ״א-כ״ד):
דבקתי בעדותיך – חד מן ח׳ מפקין וא״ו בענין.
דבקתי – על כי דבקתי בעדותיך לכן אתה ה׳ אל תביאני לידי בושה.
[עדות:] דבקתי בעדותיך – גם שבעדותיך העדת איך הענשת את הרשעים ואבדתם גם בעוה״ז, וכבר אמר גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי, ר״ל שלא יחרפוהו ממה שרע לו בעוה״ז ויביאו ראיה מעדותיך שאתה משכיר לצדיקים ומעניש לרשעים, וזה בקש גם עתה,
ה׳ בל תבישני שיהיה לי רע בעוה״ז ויהיה לי בושה, אחר שדבקתי בעדותיך, וזה סותר אל עדות התורה שה׳ שומר את הצדיקים מרע, שהגם שאני בפני עצמו משפטיך שויתי ובחרתי דרך אמונה שהצדיקים יקבלו ע״ז שכר בעוה״ב אני מבקש שלא אתבייש בפני המלעיגים.
תבישני – מתקותי.
 
(לב) דֶּֽרֶךְ⁠־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃
I will run the way of Your commandments, for You enlarge my heart.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אוֹרַח פִּקוּדָיִךְ אֶרְהוֹט אֲרוּם תָּפְתֵּי לִבִּי.
I will run in the path of your commandments, for you will expand my heart.
לטרק וצאיאך אג׳רי פיהא, אד׳ תוסע קלבי.
ואני ארוץ אל דרכי מצותיך אם אתה תרחיב את לבי.
דרך, לדרכי מצותיך ארוץ בהם.
דרך כי תרחיב – שב אל דרך.
THE WAY. Ki tarchiv (For Thou dost enlarge is) refers back to the word derekh (the way).⁠
Tarchiv is to be rendered it will enlarge, rather than Thou dost enlarge. Ibn Ezra reads our verse as follows: “I will run the way of Thy commandments, for it (the way of Thy commandments) enlarges my heart.” Ibn Ezra renders our verse this way because God is not mentioned in it, and the verb tarchiv (You will enlarge) as a second person masculine is therefore out of place. Hence he explains tarchiv as a third person feminine referring back to derekh. – Filwarg.
עתה דרך מצותיך, כלומר כאשר תרחיב לבבי מן הצרות הללו כן שכן שארוץ לעשות מצותיך.
דרך מצותיך – כל כך תרחיב לבי עד שארוץ בדרכם בלא עיכוב.
דרך מצוותיך ארוץ. למהר לעשותם בלב נכסף
׳כי הזריזות לדבר יורה על חשיבותו בעיני המזדרז אליו, כענין וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו״ (שמות לד ח) (לשון רבינו בבראשית יח ב).
: כי תרחיב לבי. כאשר ׳תרחיב לבי׳, להבין טעמם אל נכון
כלומר, כאשר תרחיב לבי להבין את טעמי המצוות, ממילא יתעורר בלבי חשק ורצון לקיים את המצוות וארוץ לעשותם, ולכן כאשר תדריכני באמיתך, שאשיג ׳מושכלות ואמיתה של תורה׳, אבוא לידי כך. וכן כתב רבינו בשיר השירים (א ד) (ד) משכני אחריך. ׳הדריכני באמתך ולמדני׳ (תהלים כה ה), כענין ׳אחרי ה׳ אלקיכם תלכו׳ (דברים יג ה) : נרוצה. כי אמנם דרך מצוותיך נרוץ כשמחים לעשות לרצון לפניך׳. והיינו כאשר נבין את טעמי המצוות, נשמח לקיימם, והשמחה יביא אותנו למהר ולהזדרז בקיום המצוות, כי השמחה בדבר מורה על רצונו של האדם לעשותו ומביאו לידי זריזות.
:
ואז דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי. ׳כי תרחיב לבי׳ להודיעני סברת חוקיך ותכליתם, אז ׳ארוץ׳ ואחטוף לעשות מצוותיך בכל לב
׳כי הזריזות לדבר יורה על חשיבותו בעיני המזדרז אליו׳ (לשונו בבראשית י״ח:ב׳), וכ״כ בשיר השירים (א ד) ׳משכני אחריך – ׳הדריכני באמתך ולמדני׳, כענין ׳אחרי ה׳ אלקיכם תלכו׳, נרוצה – כי אמנם דרך מצוותיך נרוץ כשמחים לעשות לרצון לפניך׳. והיינו כאשר נבין את טעמי המצוות, נשמח לקיימם, והשמחה יביא אותנו למהר ולהזדרז בקיום המצוות.
:
ארוץ – מלשון ריצה ורדיפה.
ארוץ – ר״ל בזריזות רב אעשה מצותיך כי ידעתי אשר בעבורם תרחיב לבי בתענוגי עוה״ב.
דרך – הוא של רבים, ונתיב הוא של היחיד כמ״ש בכ״מ ותרחיב מוסב על הדרך שבא בלשון נקבה לרוב.
[מצות:] דרך מצותיך ארוץ יש הבדל בין דרך ובין נתיב, שהדרך הוא הגדול, והנתיב הוא ליחידים, והגם שבקש אח״כ שידריך אותו בנתיב המצות, אמר כי בדרך המצות ירוץ, הגם שפרטיהם נעלמו ממנו, כמ״ש אל תסתר ממני מצותיך, בכ״ז הדרך הגדול הסולל אל המצות שהם להעיר על אמונה או מדות טובות או חובות שבין אדם לחבירו, דרך זה נודע לי וארוץ בו במהירות,
כי הדרך הזאת היא תרחיב את לבי הלב הוא הכח המושל, והיא בצרה לפעמים מן אויבי הנפש הצוררים עליה, שהם התאוה והכעס וקנאה וכדומה, אבל הדרך הזה ירחיב אל הלב מכל צרותיו, שבו ינצח את אויבי הנפש (ודרך בא בלשון נקבה).
תרחיב לבי – תגדיל אמצו וגבורתו.
 
(לג) הוֹרֵ֣נִי יְ֭הֹוָהי֭״י דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃
Teach me, Hashem, the way of Your statutes; and I will keep it at every step.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אַלֵף יָתִי יְיָ אוֹרַח גְזֵרָתָךְ וְאֶנְטְרִינָהּ עַד גְמִירָא.
Teach me, O LORD, the way of your decrees, and I will keep it totally.
הורני ה׳ דרך חקיך וגו׳ – אמר שלמה (משלי ג׳:י״ג) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. (שם י״ד) כי טוב סחרה וגו׳. (שם ט״ו) יקרה היא וגו׳. ג׳ בני אדם שאלו חכמה מהקב״ה דוד ושלמה מלך המשיח. דוד אמר הורני ה׳ דרך חקיך. שלמה אמר (דברי הימים ב א׳:י׳) חכמה ומדע תן לי וגו׳. אמר לו (שם י״ב) החכמה והמדע נתון לך. מלך המשיח שנאמר (תהלים ע״ב:א׳) לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וגו׳. לכך נאמר הורני ה׳ דרך חקיך. מהו הורני אמר דוד אל תאמר לי הרי הם לפניך למוד מעצמך. אלא אתה הורני שנאמר הבינני ואצרה תורתך. לכך נאמר הורני ה׳ דרך חקיך. מהו דרך עשה אותה לפני דרך. ואצרנה עקב. מהו עקב שתהיה בידי התורה עקב כאדם שהוא עסוק בתורה כל ימיו ומניחה מה בידו כאלו לא עסק בה וכן לכל דבר. למה הדבר דומה למי שהיה עושה עששית למלך והביאה לו ונשברה מה בידו כאלו לא עסק בה. וכן שהיה עושה כלי נאה ונשבר בידו כאלו לא עשאו. כך אדם שהיה עוסק בתורה כל ימיו ויגע בה ואחר כך הניחה מה בידו דואג שהיה עוסק בתורה ואחר כך הניחה. וכן אחיתופל מה הועילו אלא אמר דוד הורני ה׳ דרך חקיך ואצרנה עקב. וכן הוא אומר (תהלים יט יא-יב) הנחמדים מזהב ומפז רב גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב. וכן הוא אומר (שם קי״ט:קס״ה) שלום רב לאוהבי תורתך וגו׳.
אללהם דלני עלי טרק רסומך, חתי אחפט׳הא עלי אלאת׳ר.
ה׳! וגם תורה לי את דרך כדי שאשמור מצותיך עד הסוף [או א״ל: ואשמור אותם מיד].
ואצרנה, למען אשמרם תכף ומיד. תרגם עקב ״את׳ר״ מיד. בסמוך, וכן תרגם לעיל מ טז. ע, ד. אבל לעיל יט יב תרגם ״ג׳זא״ גמול. וכמו שתרגם בבראשית כב יח, כו ה. וראה לעיל שם.
ואצרנה עקב – אשמרנה בכל מעגלותיה ועקבי נתיבותיה, לשון עקבים, טראציש.
and I shall keep it at every step Heb. עקב. I shall keep it in all its paths and the steps of its paths, an expression of "heels" (עקבים), traces in French, footsteps.
ואצרנה עקב – כאדם האומר לחבירו: ארדפהו בעקבו, אלך בדרך שהלך עד שאמצאהו.
עקב – טרצ״א.⁠
בלעז. וכן גם להלן קי״ט:קי״ב.
הורניעקב – כי עקב יש לה בתגמול ושכר בשמרם עקב רב.⁠
השוו ללשון הפסוק בתהלים י״ט:י״ב.
AT EVERY STEP.⁠
In Hebrew, ekev. Ibn Ezra interprets ekev as “the reward which is ultimately given.” See Ibn Ezra on Deut. 7:12.
[Ekev (step) means “reward,”] for the observance of the precepts ends in payment and compensation.⁠
Ibn Ezra reads our verse as follows: “Teach me, O Lord, the way of Thy statutes, and I will keep it, for there is reward at the end [for keeping the commandments].”
Compare this to in keeping them there is great reward (ekev) (Psalms 19:12).⁠
We thus see that ekev means “reward.”
הורני י״י דרך חוקיך – אותו דרך המלכות, הורני דרך שיצאתי.
ואצרנה – ואשמר המלכות ואעשה טובות.
עקב – שתעשה עמי טובה.
הורני י״י דרך חקיך ואצרנה עקב – הכינוי על הדרך.
ופירוש עקב – פירש החכם רבי אברהם בן עזרא ז״ל: ואצרנה כי עקב יש לה, כלומר הגמול והשכר, כמו: בשמרם עקב רב (תהלים י״ט:י״ב). ואיננו נכון זה הפירוש, לפי שהוא על דרך שאמרו רבותינו ז״ל: על מנת לקבל פרס. ופירוש בשמרם עקב רב (תהלים י״ט:י״ב) פירשנוהו במקומו.
ואדוני אבי ז״ל פירש: שכר, שתורני דרך חוקיך, זה יהיה שאצור אותה.
ולפי דעתי כי פירש עקב – סוף, וכן: לעולם עקב (תהלים קי״ט:קי״ב), וכן: והוא יגוד עקב (בראשית מ״ט:י״ט). לפי שהעקב לסוף הגוף, אמרו לסוף הדבר – עקב. וכן השכר נקרא עקב, כמו: והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב), לפי שהשכר סוף המעשה. ופירוש ואצרנה עקב – עד סוף ימי, כלומר כל ימי חיי אצרנה.
(הקדמה)
ה
(לג) הורני ה׳ דרך חקיך. ולכן
מכיון שכאשר תרחיב לבי לדעת טעמי המצוות, ׳דרך מצוותיך ארוץ לקיימם בלב נכסף, לכן אני מבקש.
אתה, ׳הורני׳ טעם ׳חוקיך׳ ותכלית הסתרתו
לא רק טעם המצוה, אלא גם הסיבה למה הטעם נסתר ולא נתגלה, וזהו ׳דרך חוקיך׳, הדרך שבו נקבע מה יהיה חק שאין טעמו מגולה.
: ואצרנה. אשמור אותה הדרך - עקב, להשיג תכלית מכוון בלימודי ובעסקי
כלומר שאקח מכאן לימוד לכל לימודי ועסקיי, שמתוך הבנת הטעם יבין איך להתנהג בעניינים אחרים ששייך בהם טעם זה, ומתוך עצם הסתרת הדבר יבין איזה דברים ראוי להסתיר, ואיזה דברים ראוי לגלות. עקב - ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז) כי השכר הוא סוף המעשה (מצודות וכן ברד״ק).
:
הוֹרֵנִי ה׳ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ. כי מן המצוות, יש שטעמם גלויות, ומקצתם טעמם מעצמם מבואר, ומקצתם כסית טעמם, וכל זה השינוי עשית לתכלית מה, לכן ׳הורני דרך חוקיך׳ – ואני אֶצְּרֶנָּה עֵקֶב, היינו אשמור אותה לאותו התכלית
׳הורני טעם ׳חוקיך׳ ותכלית הסתרתו׳ (נדפס), וכך אשמור את אותו ה׳דרך׳ של ׳חוקיך׳ המביא לתכלית הנקרא ׳עקב׳.
, וגם אני אכסה הראוי ליכסות, והראוי ליגלות אגלה:
ואצרנה – במכלול דף כ״א הצד״י בחטף קמץ ולא ראיתי כן בשום ספר ועיין בישעיה כ״ז.
הורני – ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳).
עקב – ענין סוף ואחרית ע״ש שהעקב הוא סוף הגוף ובעבור זה יקרא גם השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עקב תשמעון (דברים ז׳:י״ב) כי השכר הוא סוף המעשה.
ואצרנה עקב – ואשמרנה עד סוף ימי מבלי הפסק.
עקב – י״מ אצרנה עד סוף ימי חיי, שהעקב מורה על הסוף.
[חקים:] הורני ה׳ דרך חקיך – הגם שארוץ בדרך המצות ובקי בו, איני יודע דרך החקים, שלא לבד שהחקים בעצמם נעלמים כמ״ש למדני חקיך, גם דרכם בלתי ידוע, ואיני יכול לפסוע בעקבי על דרכם הנעלם ממני, ע״כ בקש הורני דרך חקיך, למען אצרנה להניח עקבי על דרך הזה.
עקב – מלשון עָקֵב – אצרנה עד סופָהּ, או מלשון והיה עקב תשמעון, עקב לא תשמעון בקול ה׳ אלהיכם (פרשת עקב) אם תורני דרך חקיך, יסובב מזה שאצור דרך זה, ונצר מוסיף על שמר, שזה ממקום שָם, מורה שאדם פונה עיניו אל דבר במקום שהוא שם, אפילו אם הוא במקום פתוח, בעוד שנצר ממקור צר, מורה שהדבר במקום צר וסגור ואז השמירה מעולה. רק השומר מתעכב שם אצל הדבר לא כן הנוצר, וכן בפסוק שאחריו.
 
(לד) הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכׇל⁠־לֵֽב׃
Give me understanding, that I keep Your law and observe it with my whole heart.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
תְּבַיְנַנִי וְאֶנְטוֹר אוֹרַיְתָךְ יְיָ וְאֶנְטְרִינָהּ בְּכָל לִבָּא.
Give me insight, and I will keep your Torah, O LORD; and I will keep it with a whole heart.
ופהמני חפט׳ תוראתך, חתי אחפט׳הא מכ׳לצא.
ותן לי להבין שמירת תורתיך כדי שאשמור אותה בלבב שלם.
הבינני, הבינני שמירת תורתך למען אשמרנה בכל לבי. לעיל פסוק כז תרגם הבינני ״עלמני״ למדני, וכן ״פהמני״ ענין תבונה.
הבינניבכל לב – שלא אשכחנה.
WITH MY WHOLE HEART. So that I do not forget it.
הבינני – דעת טובה.
ואצרה תורתיך – הוראתיך שתורה לי, ואשמר בכל לבבי.
הבינניבכל לב – כבר פירשתי אותו (רד״ק תהלים קי״ט:י׳), לא לעשות לי שם, אלא בכל חפצי ורצוני מאהבתי לעשות מצותיך.
ואצרה תורתך. שלא אשכחנה, כאמרם ז״ל (מגילה ו:) ׳לאוקומי גרסא - סייעתא דשמיא׳, ובזה אשמרנה בכל לב
ראה אבע״ז: בכל לב - שלא אשכחנה.
:
הֲבִינֵנִי. בנשמת שדי ואור השכל
כאמרו (איוב ל״ב:ח׳) ׳ונשמת שדי תבינם׳, ובפירוש רבינו שם ובבראשית (ב ז) מבואר ש׳נשמת שדי׳ היא הנשמה השכלית של האדם עצמו, ודרכה ה׳ משפיע לו בינה, וראה מש״כ לעיל (תהלים נא יד-טו, סז א, ע״ה:ט׳). ובאבות (פ״ב מט״ו): ׳ובעל הבית דוחק – שֶּׁשָּׂם בטבע האדם ביצירתו שיתאווה לדעת בלי ספק׳, שה׳ משפיע על האדם על ידי השכל הרוחני.
: וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב. שלא אשכח אותה, ד׳לאוקמי גירסא – סייעתא דשמיא היא׳ (מגילה ו:)
ראה לעיל (תהלים קי״ט:ט״ז).
:
הבינני – דרכי התורה.
ואצרה, ואשמרנה – הנוצר הוא יותר מן השומר בכ״מ.
[תורה:] הבינני – חוץ ממה שבקש שיראהו נפלאות התורה ושיסיר ממנו דרך שקר, בקש שיבין ג״כ את דברי התורה הפשוטים בהבנת הלב דבר מתוך דבר, שזה גדר הבינה, ובזה ארויח שני ענינים,
א. ואצרה תורתך – שהנוצר הוא יותר מן השומר, שדבר שאין האדם מבין אותו הגם שישמור מלעבור עליו מצד מורא המצוה ופקודתו לא יצרנה כנוצר דבר יקר ונחמד.
ב. ואשמרנה בכל לב – שמי שאינו מבין דברי התורה לא ישמרנה בכל לב כי ישמור רק מתקות שכר ויראת עונש, אבל כשיבין טעמיה ישמור מצד עצמו בכל לב.
הבינני וגו׳ – תן לי בינה להבין טעמי מצותיך ובכן לא יאבד מדעתי אפילו דבר אחד מתורתך, כאלו כל דבריה סגורים באוצרי, ואשמרנה במעשה, בתת לבי שלא אעבור על דבריה במעשי.
 
(לה) הַ֭דְרִיכֵנִי בִּנְתִ֣יב מִצְוֺתֶ֑יךָ כִּי⁠־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי׃
Make me tread in the path of Your commandments, for I delight in them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
תַּדְרְכִנַנִי בִּשְׁבִיל פִּקוּדָיִךְ אֲרוּם בֵּיהּ צָבִיתִי.
Make me walk
Make me walk: guide me.
in the course of your commandments, for I desire it.
וסלכני פי סכך וצאיאך, פאני ארידהא.
ותדריך אותי בדרכי מצותיך כי אני חפץ בהם.
הדריכני – כמו הרגילני כאדם דורך הדרך פעמים.
MAKE ME TO TREAD. Hadrikheni (make me to tread) means, “habituate me.” The psalmist says, “Make me like a person who walks in the same path twice.”
Ibn Ezra’s example is of a person who is in the habit of taking a certain path.
הדריכני בנתיב מצותיך – שהרי אין חפצי כי אם למצותיך.
הדריכני – שתפתח לבי אליו ולא אשגה בו, כאדם שיודע הדרך שילך בה בכל עת שירצה ולא ישגה בה.
הדריכני בנתיב מצוותיך. שאסרת לנו קצת מזונות שהן סיבה לטעות מדרך השכל, כאמרו (ויקרא יא מג) ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׳
וכן כתב רבינו בויקרא (יא ב-מו): ׳ובכן ראה לתקן מזגם שיהיה מוכן לאור באור החיים הנצחיים, וזה בתיקון המזונות והתולדה, ואסר את המאכלים המטמאים את הנפש במידות ובמושכלות, כאמרו (שם פסוק מג) ׳ונטמתם בם׳, וכאמרו (שם) ׳אל תשקצו את נפשותיכם׳, וכאמרו (שם פסוק מד) ׳ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ כי אני ה׳ המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים׳ וכו׳, ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, כי אני ה׳ אלקיכם, והתקדשתם׳, אל תטמאו בהם באופן שתהיו טמאים ומטומטמים בם, וזה יקרה באכילתם, כי אמנם בהיותי אלקיכם, חפצתי שתתקדשו ותכינו עצמכם אל הקדושה וכו׳, ׳והייתם קדושים כי קדוש אני׳, כדי שתהיו קדושים ונצחיים בהכירכם את בוראכם והלכתם בדרכיו, וזה חפצתי כדי שתתדמו אלי ׳כי קדוש אני׳, וכל זה תשיגו כשתתקדשו ותשמרו מאיסורי מאכלות, כאמרם ז״ל (יומא לט.) ׳אדם מקדש עצמו מעט, מקדשים אותו הרבה׳ וכו׳ ׳כי אני ה׳ המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים׳, וראוי לכם שתעשו זה ההשתדלות להתקדש ולהיות קדושים, כדי להפיק רצוני, כי אמנם כוונתי כשהוצאתי אתכם מארץ מצרים היה כדי שתשיגו זה, שאהיה לכם לאלקים בלתי אמצעי, ושתהיו קדושים ונצחיים בהדמותכם אלי במדות ובמושכלות, ׳כי קדוש אני׳ וכו׳, ׳זאת תורת הבהמה והעוף׳ זאת היא כוונת וטעם אסורי מאכלות שהזכיר למעלה׳.
, ׳הדריכני׳ לעשות הדומים להם בזה
׳בנתיב מצוותיך׳ היינו שנלך בדרך מצוותיך, שנלמד ממצוותיך המכוון מהם, ונבין מה עלינו להוסיף סייגים וגזירות על אלה כדי שלא נסטה מדרך השכל. ובשיר השירים (ה יד) כתב רבינו: מעיו. המעיים המתוקנים מאתו במצוות איסורי מאכלות הם עשת שן, מנוקים מכל טומאה ושיקוץ, כאמרו (ויקרא יא מג) ׳אל תשקצו [את נפשתיכם בכל השרץ השרץ] (ואל) [ולא] תטמאו בהם׳ : מעולפת ספירים. ובזה תהיינה תכונות הנפש החיוניי והנפשיי בהם מוכנות לשרת את העצם השכלי לקבל כל חכמה ודעת כמעשה לבנת הספיר: ׳שן׳ רומז לעניין האכילה, שע״י המצוות התלויות באכילה, שמנע את ישראל מאכילת דברים טמאים, ה׳ תיקן את מעיהם של ישראל שיהיו נקיים. על ידי נקיות גופם ומעיהם בזכות המצוות התלויים באכילה, יהיו תכונות הנפש שמקורם בחיות הגוף ראויים לשרת את השכל, כי שכל האדם הרוחני נתון בגופו, וכאשר גופו עכור וטמא, שכלו אינו יכול להשיג מעלה רוחניות, מכיון שהגוף המשרת את השכל אינו מוכן לכך, אך כאשר הגוף נקי, יהיה השכל נקי ׳כמעשה לבנת הספיר׳, שהשכל הוא דבר רוחני מובדל לגמרי מגשמיות ומוכן לקבל את ההשכלות וחכמה ודעת כמו אבן הספיר שאין בו צבע משלו, אלא מתוך זכותו ונקיותו מוכן לקבל כל צבע שישתקף בו. וראה כוונת התורה שמנה רבינו שבעה סוגי מצוות מעשיות, שלכל אחד מהם נועד תפקיד אחר להכין את ישראל לחלק העיוני של התורה, והסוג הרביעי הוא ׳לתקנם בענין מזונם באיסורי מאכלות׳.
:
הַדְרִיכֵנִי אל זה ה׳דרך׳ ששאלתי ממך (פסוק לג) בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ ולא באופן אחר
כלומר, מה שביקשתי ׳הורני ה׳ דרך חוקיך׳ הוא רק כדי לדעת את ׳נתיב מצוותיך׳ לדעת איך לנהוג.
, כִּי בוֹ חָפָצְתִּי, שאתה אמרת על דרך משל ׳ונטמתם בם׳ (ויקרא י״א:מ״ג) – קרי ביה ׳ונטמטם׳, שהחלב מטמטם את הלב וכו׳ (יומא לט.)
שם נאמר ׳שהעבירה מטמטמת את הלב׳, ואף הפסוק מדבר בשרץ, לא בחלב. וראה מש״כ בויקרא (יא ב-מו) ובשיר השירים (ה יד).
, וסברא רחבה כיוצא בזה בכל מצוותיך
בנדפס: ׳שאסרת לנו קצת מזונות שהן סיבה לטעות מדרך השכל, כאמרו ׳ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׳, ׳הדריכני׳ לעשות הדומים להם בזה׳.
:
בנתיב – ענין שביל ומסילה.
הדריכני – ר״ל מן השמים יסייע לי לדרוך בנתיב מצותיך.
כי בו חפצתי – והבא לטהר מסייעין לו.
[מצות:] הדריכני בנתיב מצותיך – שהגם שאמר דרך מצותיך ארוץ, זה בדרך הגדול, אבל בנתיבות הקטנים לא יוכל ללכת מעצמו כי פרטי המצות רבים, וכל מצות יסתעפו ממנה נתיבות רבות שלא יוכל ללכת בהם בעצמו, ובקש שה׳ ידריכהו בנתיבות אלה ובדקדוקי המצות וסעיפיהם,
כי בו חפצתי – כי העושה המצות בעבור חפץ אחר שהוא זולת המצוה, שכר או כבוד וכדומה, לא ידקדק על הפרטים אבל אני חפצתי בו בעצמו, וכמ״ש במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו.
בנתיב – דרך ישרה ודרוכה, והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות (שירת דבורה) ובחילוף אותיות (חרת⁠־חרש⁠־חרץ) נתיב הוא נושב או נצב.
 
(לו) הַט⁠־לִ֭בִּי אֶל⁠־עֵדְוֺתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל⁠־בָּֽצַע׃
Incline my heart to Your testimonies and not to covetousness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור הענין
אַצְלֵי לִבִּי לְסָהִדְוָתָךְ וְלָא לְוַת מָמוֹנָא.
Incline my heart to your testimonies, and not to money.
ומיל קלבי באלמגפרה אלי שואהדך, ולא אלי אלטמע.
ועל ידי התשובה תטה את לבי אל העדות שלך ולא אל הבצע.
הט, והט לבי בסליחתך אל עדותיך. הוסיף ״באלמגפרה״ בסליחה, כדי שלא יהא משמע שמבקש כי ה׳ יכריחהו ויכפהו על מעשה הטוב. וכן כתב בפירושו לעיל יז ה. ויט יד. ונא טז. וכתב בספרו אמו״ד מאמר ד פ״ו והחמישי שער הכפרה רואים אנו שהאדם אומר הטני אליך ואל תטני מעליך כגון הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע, או אל תט לבי לדבר רע (לקמן קמא ד) שאפשר לחשוב שכוונתו בשתי הטיות הללו מענין הכפייה ואינו אלא מענין הכפרה ר״ל שכאשר אתה תכפר לי כבר הטיתני שלא אוסיף לחטוא לך, ואם לא תכפר לי הרי הבאת בנפשי את היאוש, הרי שההכפרה מביאה אותי לנטות לעבודתך ולמשמעתך.
הטעדותיך – יקרות מכל הון.
INCLINE MY HEART UNTO THY TESTIMONIES. Thy testimonies are more precious than any amount of wealth.
הט לבי אל עדותיך – כשאחזור למלכות, לא אטה אחר הבצע.
הט לביואל אל בצע – ולא יהיה לבי להוט לקבץ ממון אלא בכל לבבי יהיה אל עדותיך.
בצע – ענינו: אהבת ממון, וכן: שונאי בצע (שמות י״ח:כ״א), כי כבר זכר יראי אלהים אנשי אמת (שמות י״ח:כ״א).
הט לבי אל עדותיך. שאמרת (דברים יז יז) ׳וכסף וזהב לא ירבה לו מאד׳
לבדוק בכתב יד אם לא צריך להקדים ׳ואל אל בצע שאמרת׳. והוא ׳עדותיך׳ – בכלל מצוות הנקראים עדות, שבא למנוע שלא יטה לבו. ׳בצע - ענינו אהבת ממון׳ (רד״ק). אל תט לבי אל קניין הממון והכילות, כי זה למוקש גדול אל מלך כמוני (שיעורים).
, ואל אל בצע וסגולת מלכים
לשה״כ בקהלת (ב ח) ׳כנסתי לי גם כסף וזהב וסגולת מלכים׳, שדרך המלכים לאסוף הון, וביקש דוד המלך שלא יימשך לזה כשאר המלכים.
:
הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע. אל תט לבי אל קניין הממון והכילות, כי זה למוקש גדול אל מלך כמוני
׳שאמרת וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד׳ (נדפס), והוא בכלל ׳עדות׳, כמבואר לעיל (תהלים קי״ט:א׳-ג׳).
:
הט לבי אל עדותיך – חד מן ח׳ באלפא ביתא בוא״ו נעה.
בצע – אהבת הממון כמו שונאי בצע (שמות י״ח:כ״א).
הט לבי – תן בלבי להיות נוטה אל התורה ולא אל אהבת אסיפת הממון.
[עדות:] הט לבי אל עדותיך – כבר אמר בדרך עדותיך ששתי גם עדותיך שעשועי, כי הם עדות שה׳ משגיח על הצדיקים ומשלם שכרם הטוב, ועפ״ז נקל מאד שהמקבל העדיות האלה יטה לבו לעבוד בעבור הבצע שיהיה לו בעבודת ה׳ בקש שיטה לבו אל העדות עצמם שישמח בהם מצד עצמם שמעידים על השגחת ה׳ וטובו וחסדו, לא בעבור הבצע והשכר והתועלת.
 
(לז) הַעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃
Turn away my eyes from beholding vanity, and revive me in Your ways.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור הענין
אַעֲבֵר עֵינַי מִלְמֶחֱמֵי שִׁקְרָא בְּדִבְרָיִךְ אַסֵי יָתִי.
Turn my eyes away from the sight of deceit; by your words heal me.
ואגץ׳ עיני ען רויה אלזור, ופי סבלך אחייני.
ותעלים מעיני ראיית השוא. ותחייה אותי בתוך הדרכים שלך.
העבר, ועצום עיני מלראות את השוא. וכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר ד פ״ו כי ענינו זוך ההבנה ונכונות העצה, וראה לעיל כה ד, ופו יא.
העברחייני – כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו.
AND QUICKEN ME IN THY WAYS. A person’s life is made long if he does not follow his eyes.
העבר עיני מראות שוא – אילו אנשי שוא.
בדרכיך חייני – בדרכיך האיל שאני בורח מהם, דרכיך הם שהרי אותם גזרת עלי, ובאותן דרכים חייני שלא אהרג.
העבר עיני כל – הבקשה הזאת לעזרו על קיום המצות.
מראות שוא – שלא יתור אחר עיניו.
בדרכך – חסר יו״ד הרבים מהמכתב.
ואמר חיני – אחרי כי החטא ימית האדם.
העבר עיני מראות שוא. מהביט אל תאוות העולם לחמוד אותם: בדרכיך חייני. שאמרת (במדבר טו לט) ׳ולא תתורו אחרי לבבכם׳
׳⁠ ⁠׳כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו׳ (אבע״ז), ולדעת רבינו נראה שהכוונה לחיי הנצח, שכן פירש שם: ׳וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ - תזכרו שאתם עבדים לאל יתברך וכו׳, ובזה תחדלו מתור אחרי לבבכם להשיג שרירות לבכם בעושר וכבוד אפילו בגזל, ואחרי עיניכם להשיג תאוות שנתתם עיניכם בהן: אשר אתם זונים אחריהם. מטים נפשכם השכלית בהן מדרכי חיי עולם לדרכי אבדון ומוות, למען תזכרו - למען תהיו פנויים ממחשבות הבליהם, ובזה תזכרו מופתי התורה אשר בם תכירו גודל האל וחסדו, ועשיתם את כל מצוותי - ובזה תעשו כל מצוותי מאהבה ומיראה, והייתם קדושים לאלהיכם - ובזה תהיו קדושים לפניו לחיי עולם׳. ׳כל הבקשה הזאת לעזרו על קיום הַמִּצְוֹת, מראות שוא, שלא אתור אחרי עיני׳ (רד״ק).
:
הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא. שהוא תוספת הנשים
בנדפס פירש על הבלי עולם הזה בכלל, וכאן במצוות המלך, ׳ולא ירבה לו נשים׳.
, שיופיין ׳שוא׳ גמור, והוא עטיו של נחש עצמו
לשון הגמרא בשבת (נה:), ׳עצתו של נחש שהשיא לחוה׳ (רש״י שם) ואכלה מ׳עץ הדעת – מַשִּׁיא לתת לב אל הטוב והרע, לבחור הֶעָרֵב אף על פי שיזיק, ולמאוס הבלתי עָרֵב אף על פי שיועיל׳ (בראשית ב׳:ט׳).
, בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי:
העבר עיני – מנע עיני מלראות דבר שוא ואיסור כי פן אחמוד בה ואכשל.
בדרכך חייני – החיה את נפשי בהסתכלות דרכיך לחמוד אליהם.
העבר עיני מראות שוא – וכן אמר בזה למעלה ק״א לא אשית לנגד עיני דבר בליעל.
העבר עיני מראות שוא – מוסב למעלה שעיניו לא יראו על דבר שאין בו ממש שהוא השכר והבצע, לא ע״ז אשים לבי, רק על הדרכים עצמם בם חייני על ידי שאראה שדרכי ה׳ חסד ורחמים וחנינה ואלמד ללכת בדרכיו לחיות בהם.
 
(לח) הָקֵ֣ם לְ֭עַבְדְּךָ אִמְרָתֶ֑ךָ אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ׃
Confirm Your word to Your servant, which pertains to the fear of You.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אֲקֵים לְעַבְדָךְ מֵימְרָךְ דִי לִדְחַלְתָּךְ.
Confirm your word to your servant, which [leads] to your worship.
ואפי לעבדך בקולך, אלד׳י לאהל תקואך.
ותקיים לעבדך את ההבטחה שלך מה שהבטחת לאנשי יראתך.
אשר, אשר לאנשי יראתך.
הקם לעבדך אמרתך – שהבטחתני.
אשר ליראתך – שאהיה אני וזרעי יראי שמך, שעל מנת כן הבטחתני: אם ישמרו בניך את דרכם וגו׳ (מלכים א ב׳:ד׳).
Fulfill for Your servant Your word that You promised me.
that is for Your fear That I and my children shall fear Your name, for on that condition You promised me: "if your children take heed in their way, etc.⁠" (Melakhim I 2:4).
אמרתך – שאמרת עלי שיכון מלכותי, ותבחר בי.
הקם אמרתך – הם הגזרות הבאות מהשמים. והטעם קיים כל גזרה שתביאני ליראתך.
THY WORD. The reference is to the decrees that come from heaven. The meaning of our verse is, “Keep every decree that will bring me to fear You.”
הקם לעבדך אמרתך – מה שאמרת עלי על ידי נביאים, הקם עלי.⁠
בדומה במיוחס לרשב״ם.
אשר ליראתך – שהרי אני ירא ממך, ירא שמים.
הקם לעבדיך אמרתך – שהבטחתני להקים המלכות לבני אחרי.
אשר ליראתך – אשר יהיו דבקים ליראתך, כי לאותם היא ההבטחה כמו שכתוב.
והחכם רבי אברהם בן עזרא ז״ל פירש: אמרתך – היא הגזרה הבאה מן השמים, והטעם: קיים כל גזרה שתביאני ליראתך.
הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך. שאמרת (דברים יז יח-כ) ׳וכתב לו את משנה התורה [וגו׳], למען ילמד ליראה את ה׳ אלקיו [וגו׳], לבלתי רום לבבו [וגו׳] למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו׳
הרי שכתיבת משנה התורה למלך הוא להביאו לידי יראה, וזהו ׳אשר ליראתך׳, ובשיעורים כתב ׳אשר היא נתינה לקנות יראתך׳, ו׳אמרתך׳ היא ההבטחה שבזה ׳למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו׳, וזהו שביקש דוד המלך שה׳ יקיים.
:
הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר היא ניתנה ל⁠[קנות] יִרְאָתֶךָ, וזהו מה שכתוב (דברים יז יח-כ) ׳וכתב לו את ספר התורה וגו׳, וקרא בו וגו׳, למען ילמד ליראה׳ וגו׳, ׳הקם לעבדך׳ אם כן ׳אמרתך׳ שנאמר בה (שם) ׳למען יאריך ימים על ממלכתו׳ וגו׳:
הקם – תקים לעבדך הבטחת אמרתך אשר היא מבוא ליראתך כי על ידי ההשקט אוכל לירוא את ה׳.
[אמרות:] הקם לעבדך אמרתך – בכ״ז הגם שאבקש שלא יהיה כונתי בעבודתי על השכר והבצע, בכ״ז אבקש שאמרתך והבטחתך שאמרת והבטחת לי את דבר המלוכה וכל הטובות, תקים שיתקיימו לי ולא אבקשם בעבור הבצע, רק אשר ליראתך – מפני שהם יהיו הסבה ליראתך, כמ״ש יראיך יראוני וישמחו, שע״י זה יראו את ה׳ בראותם כי יברך צדיק, ויקים הברית והחסד ליראיו.
הקם וגו׳ – הקם אמרתך לעבדך אשר (ייחד עצמו) ליראתך.
 
(לט) הַעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃
Turn away my reproach which I dread; for Your ordinances are good.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אַעֲבֵר חִסוּדִי דִי דְחִילַת אֲרוּם דִינָיִךְ טָבִין.
Take away my reproach, which I fear, for your judgments are good.
ואג׳ז עארי אלד׳י אחד׳רה, לאן סירך ג׳יאד.
ותעביר את החרפה שלי שאני מפחד ממנה לפי ה׳.
משפטיך, ארחותיך. וראה לעיל פא ה.
העבר חרפתי – מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויביי לחרפני בו.
כי משפטיך טובים – וכבר אני מקבל עלי לשלם הכבשה ארבעתים.
Remove my disgrace Forgive me for that sin [with Bath-sheba], and my enemies will no longer be able to disgrace me with it.
for Your judgments are good and I already accept upon myself "to repay the ewe-lamb fourfold.⁠"
כי משפטיך טובים – שייסורי אהבה הם ומייסרין בהם אדם שיכנע, וכן הוא אומר: אענה אני שגג (תהלים קי״ט:ס״ז), וכן: טוב לגבר כי ישא עול מנעוריו (איכה ג׳:כ״ז).
העבר – דבק בפסוק העליון והטעם יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מיראתך וכל משפט תעשה כי הוא טוב.
TURN AWAY. This is connected to the previous verse. Its meaning is, “I dread the reproach that will come upon me if I err and do not properly fear You.”
Literally, if I err with reference to Your fear.
[FOR THINE ORDINANCES ARE GOOD.] Act in accordance with Your ordinances, for they are good.
העבר חרפתי אשר יגורתי – כי [יגו]⁠רתי מפני אחיתופל וחביריו. וכן תמצא בשמואל, שהיה ירא מעצת אחיתופל, דכתיב: ודוד הגיד לאמר אחיתופל בקושרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתופל י״י (שמואל ב ט״ו:ל״א), הרי לך שהיה ירא ממנו. וזה שאומר כאן [אשר] יגורתי, מתיירא אני שמא יעשו לי שום חרפה.
כי משפטיך טובים – שהרי יסורין אחרים שהיתה שולח עלי טובים הם יותר לסבול מאילו, שאין לך רעה גדולה מזו שאדם נמסר בידי שונאיו. ובעניין זה תמצא בשמואל שהיה דוד אומר, נפלה נא ביד י״י כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפלה (שמואל ב כ״ד:י״ד).
עניין אחר: כי משפטיך טובים – שהרי משפטיך טובים בעיני לסבול, וסבלתי אותם ברצון.
העבר חרפתי – לפי שאמר בפסוק שלפני זה להקים ההבטחה לבניו אחריו, בקש שלא יהיה לשטן לו אותו העון שהוא חרפתו לבניו. ואף על פי שאמר לו נתן הנביא: גם י״י העביר חטאתך (שמואל ב י״ב:י״ג), אמר לו שממנו העבירו שלא ימות, כמו שאמר: לא תמות (שמואל ב י״ב:י״ג), והוא בקש מהאל ית׳ שיעבירו גם מבניו שלא יזכר להם אותו העון שהוא יגור מפניו.
כי משפטיך טובים – כי משפטיך טובים הם, אך לא תשפוט את האדם כפי עונשו הראוי לו, אלא תעביר ממנו קצת ענשו כי אתה טוב וסלח, ומשפטיך טובים.
העבר חרפתי. בדבר בת שבע
העבר חרפתי - מחול לי על אותו עון ושוב לא יוכלו אויבי לחרפני בו (רש״י). והרד״ק פירש ׳לפי שאמר בפסוק שלפני זה להקים ההבטחה לבניו אחריו, ביקש שלא יהיה לְשָׂטָן אותו הֶעָוֹן שהוא חרפה לבניו, ואף על פי שאמר לו נתן גם ה׳ העביר חטאתך, אמר לו שממנו העבירוֹ שלא ימות כמו שאמר לא תמות, והוא ביקש מהאל יתברך שיעבירנו גם מבניו, שלא יזכר להם אותו העון שהוא יגור מפניו׳, ואף שרבינו לא פירש כמוהו בפסוק הקודם, גם לרבינו יש לפרש שמשום שהזכיר ׳למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו׳, לכן ביקש על עניין זה שהוא חרפה לבנים.
: כי משפטיך טובים. שעניתני בדבר אבשלום ובדבר שבע בן בכרי וזולתם
׳משפטיך׳ כאן הכוונה לעונשים. שבע בן בכרי מרד בדוד אחרי מות אבשלום, כמסופר בשמואל ב׳ (כ), וכל ישראל מלבד שבט יהודה נמשכו אחריו, עד שאמר דוד (שם פסוק ו) ׳עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום׳. רד״ק: כי משפטיך טובים, ולא תשפוט את האדם כפי ענשו הראוי לו, אלא תעביר ממנו קצת ענשו, כי אתה טוב וסלח, ומשפטיך טובים. וראה בשיעורים שהעונש על בת שבע היה בכך שנצטרע דוד ששה חדשים ע״ש, ומקורו ביומא (כב:), שם מבואר שהעונש על מעשה בת שבע היה ׳ילד, אמנון, תמר, ואבשלום׳, וא״ש מה שהזכיר כאן ׳אבשלום וזולתם׳, אך מה שהזכיר שבע בן בכרי צ״ע.
:
הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי. והיא חרפת בת שבע
ראה רש״י ורד״ק.
: כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שעשית עמי טוֹבִים, שכבר נענשתי עליה, כמו שאמרו ז״ל (יומא כב:) ׳ששה חדשים נצטרע דוד ופסקה ממנו רוח הקודש׳ וכו׳
׳משפטיך׳ – עונשים שלך. שם מבואר שעונש זה היה על חטא בת שבע.
:
יגורתי – ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב:ג׳).
חרפתי – חרפת העון אשר אפחד ממנו העבר נא ומחול עליו כי הלא טובים משפטיך בעשות חסד עם המשפט.
[משפטים:] העבר חרפתי אשר יגרתי ר״ל שמה שפחד מעונש על עונותיו, שע״י עונותיו לא יקים לו ה׳ את המלכות, וזה היה לי לחרפה, כי לא היה לי להתירא באשר משפטיך טובים – שמשפטי ה׳ הם לתכלית טוב, והגם שיעניש יעניש במדת טובו לסלוח לעונו, ובחנם ירא, ובקש שיעביר ה׳ חרפתו זאת ע״י שיעשה עמו אות לטובה ויראו שונאיו ויבושו.
יגרתי – שרש יגר או גור להוראת יראה, ממקור גֵּר בארץ נכריה הדואג תמיד פן יעשו עול עמו.
 
(מ) הִ֭נֵּה תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ בְּצִדְקָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃
Behold, I have longed after Your precepts; revive me in Your righteousness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור הענין
הָא רַגְגֵית לְפִקוּדָיִךְ בְּצִדְקָתָךְ אַסִי יָתִי.
Behold, I have yearned for your commandments; in your generosity heal me.
Heal me: make me live.
והוד׳א קד שית פראיצ׳ך, בעדלך אחייני.
והנה כבר התאויתי אל מצוותיך אם כך תחייה אותי בצדק שלך.
תאבתי, חפצתי. כמו אביתי.
הנה תאבתי – כמו כליתי מרוב האהבה, כמו: וגם כלתה נפשי (תהלים פ״ד:ג׳), וכלות אליהם, על כן מתאב אנכי (עמוס ו׳:ח׳) הפך הדבר, על כן חייני.
BEHOLD, I HAVE LONGED. Ta’avti (I have longed) means, “I am consumed by my great love.”
Ibn Ezra renders I have longed as “I am consumed.”
Compare this to My soul … is consumed (kaletah) (Psalms 84:3),⁠
Translated according to Ibn Ezra
and ve-khalot (and is consumed) in and is consumed for them (Deut. 28:32).⁠
Translated according to Ibn Ezra
Meta’ev in meta’ev anokhi (I abhor) (Amos 6:8) therefore
Meta’ev and ta’avti come from the same root; however, they have opposite meanings. The same is true of kiliti – it can mean “I am consumed (destroyed)” or “I greatly love.” Now, since a word can have two opposite meanings, we can therefore interpret meta’ev anokhi as “I abhor.”
means the opposite of ta’avti (I have longed).
[Since the psalmist opened the verse with “I am consumed,”] he therefore goes on to say, quicken me.
הנה תאבתי לפיקודיך – הרבה אני מתאוה להיות במה שפיקדתני, במלכות.
בצדקתך חייני – מצרה זו.
הנה תאבתי – אף על פי שחטאתי, אני תואב לפיקודיך, לפיכך בצדקתך חייני – כלומר האריך חיי כדי שאקיים המצות.
הנה תאבתי לפקודיך. למינוי
לא סוג המצוות הנקרא ׳פיקודיך׳, אלא פיקוד מלשון מינוי [וכמו שמצינו מינוי בלשון ציווי שמובנו כמו פיקוד בבמדבר כז יט] וצויתה אותו לעיניהם. תמנה אותו לנגיד עליהם לעיניהם, כדי שיקבלוהו וישמעו בקולו . כי יאמר ׳צווי׳ על המינוי, כמו וְצִוְּךָ לְנָגִיד (שמואל א׳ כה ל), וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים (שמואל ב׳ ז יא)׳. ובבמדבר (ד טז) ׳ופקודת אלעזר׳, וראה פירוש רבינו שם.
המלוכה שנתת לי, לא להשתרר, אבל בצדקתך, כאמרו (שמואל ב׳ ח טו) ׳ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו׳: חייני. כאמרו (משלי טז לא) ׳עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׳
הרי שלמי שעושה צדקה ניתן חיים, לכן ׳בצדקתך חייני׳.
:
הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ, ואתה בְּצִדְקָתְךָ חַיֵּנִי:
תאבתי לפקדיך – בספרים מדוייקים חסר וא״ו וכן דינו מהמסרה שהבאתי למעלה.
הנה תאבתי – אני מתאוה לעשות פקודיך ואם לא עשיתי כלם עכ״ז חייני כפי צדקתך אשר תצרף מחשבה טובה למעשה.
בצדקתך – עי׳ ישעיה נ״ט.
[פקודים:] הנה תאבתי לפקודיך – כבר התבאר כי הפקודים מורים על הנהגת ה׳ הפלאיית, שהיא קיימת לעולם לכל עושי הפקודים שהם מורים עליהם, ודרכי ה׳ בהנהגתו הם צדקה ומשפט, ומבואר אצלינו שהמשפט מורה על המעשים שיעשה ה׳ לפי זכות בני אדם ומעשיהם, והצדקה מורה על המעשים שיעשה לפי אלהותו שלא בהשקף על מעשי בני אדם, ופעולות אלה הם גבוהים מן הטבע ההנהגה הסדורה, ובאשר תאבתי לפקודיך – שהם מעידים שתנהג בהנהגה הפלאיית לפי האלהות והצדקה העליונה, הגם שאינם לפי המשפט, לכן אבקש בצדקתך חייני – הגם שאיני ראוי לזה מצד המשפט ע״י עונותי.
 
(מא) וִיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהֹוָ֑הי״י֑ תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
Let Your mercies also come to me, Hashem, even Your salvation, according to Your word,
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
וְיֵיתוּן עֲלַי חַסְדָיִךְ יְיָ פּוּרְקָנָךְ הֵיךְ מֵימְרָךְ.
And let your kindness come upon me, O LORD, your redemption in accordance with your word.
ויבאני חסדיך ה׳ תשועתך כאמרתך – אותן החסדים שאמרת לאבותינו. וכן הוא אומר (מיכה ז׳:כ׳) תתן אמת ליעקב חסד וגו׳. וכן משה אמר (שמות ט״ו:י״ג) נחית בחסדך עם זו גאלת. כך אמר דוד ויבואני חסדיך ה׳. ומהו החסד שאתה עושה עמנו שאתה מושיענו. ואם אתה מושיענו יש לי פה לומר ולענות למחרפים אותי אף על פי שעכשיו איני משיב להם שנאמר (תהלים ל״ט:י׳) נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית. רצונך שאענה אותן (שם י״א) הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי. לכך נאמר ואענה חורפי דבר. ומה הם מחרפים עליך שנאמר (שם ס״ט:ח׳) כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני. וכן הוא אומר (שם י׳) כי קנאת ביתך אכלתני. ואבכה בצום נפשי. ומה הם מחרפים אותי אומרים לי (תהלים מ״ב:ד׳) איה אלהיך. אמר לו הקב״ה בשבילי אתם מתחרפין אני מסיר חרפתכם. וכן הוא אומר (ישעיהו כ״ה:ח׳) בלע המות לנצח ומחה ה׳ אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה׳ דבר. ומה כתיב אחריו (שם ט׳) ואמר ביום ההוא וגו׳. והרשעים שהיו אומרים איה אלהיך יודו ויאמרו זה ה׳ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.
אללהם ותאתיני פצ׳אילך, וגות׳ך בועדך.
ה׳! שהחסדים שלך והישועה שלך יגיעו אלי בגלל ההבטחה שלך.
תשועתך, ותשועתך כהבטחתך.
תשועתך תבא אלי כאמרתך שהבטחתני.
And may...befall me May Your salvation befall me according to Your word which You promised me.
ויבואוני – כמו ויבואו אלי (יהושע י״ח:ד׳), ויזעקוך (נחמיה ט׳:כ״ח).
כאמרתך – אשר הבטחתני.
LET THY MERCIES ALSO COME UNTO ME. Vi-vo’uni (let … also come unto me) is similar to vi-yavo’u elai (and they shall come unto me) (Joshua 18:4),⁠
The suffix ni is usually connected to a transitive verb. However, vi-vo’uni is intransitive. It literally means and come me. Hence, Ibn Ezra notes that at times a passive verb comes with a suffix that is usually connected to a transitive verb.
and va-yizakukha
The suffix kha is usually connected to a transitive verb. However, va-yizakukha is intransitive. It literally means, and cried Thee. This shows that at times a passive verb comes with a suffix that is usually connected to a transitive verb. See previous note.
(and cried unto Thee) (Neh. 9:28).
ACCORDING TO THY WORD. According to the word that You promised us.
ויבואוני חסדיך באמרתך – שהרי אמרת שֵאמְלֹך.
ויבאוני חסדך י״י – חסר יו״ד הרבים מהמכתב.
אמר: תשועתך וחסדיך יבאו לי כמו שהבטחתני.
(הקדמה)
ו
(מא) ויבואוני חסדיך ה׳ תשועתך כאמרתך.⁠
תשועתך תבא אלי כאמרתך שהבטחתני (רש״י).
שאמרת (לעיל פט כה) ׳וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׳:
וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ ה׳ ותְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ, שאמרת (תהלים פ״ט:כ״ה) ׳ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׳:
ויבאני חסדך – חסר יו״ד הרבים מהמכתב ולית כוותיה.
ויבואני – יבואו לי חסדיך ואהיה נושע ע״י תשועתך כאשר אמרת ע״י נתן הנביא.
[אמרות:] ויבאני חסדך ה׳ – כבר התבאר (למעלה סי׳ פ״ט) כי כסא דוד נבנה על מכונות החסד והאמונה, ר״ל שתחלת מה שיסד לו ה׳ בית נאמן היה מצד החסד אבל אחר שהבטיח לו וכרת לו ברית, נכנס בגדר האמת שמוכרח כביכול לקיים הבטחתו, ובארנו שם כי יש הבדל בין האמת שהוא הבטחה ששרשה מצד הזכות, שאז אם יחטא יסור הטוב מביתו, לא כן אם התחלתו מצד החסד שלא בהשקף על הזכות, אם יחטא יענישנו ה׳ תיכף לכלא פשע ולהתם חטאת ולא יסיר חסדו ממנו, עי״ש בארך, ע״ז בקש שיבואו לו חסדי ה׳ שהוא מה שכרת לו ברית מצד החסד, ומצד זה תבוא תשועתך כאמרתך – ר״ל ישמור ההבטחה הגם שחטא, אחר שהיה התחלתה מצד החסד.
ויבאני חסדך – נראה שכונת הכותב היתה לכתוב חסדך לשון יחיד, והראוי ויבֹאֵנִי חַסְדְּךָ, וכן תשועתך שאחריו לשון יחיד.
 
(מב) וְאֶעֱנֶ֣ה חֹרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי⁠־בָ֝טַ֗חְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ׃
that I may have an answer for him that taunts me, for I trust in Your word.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור הענין
וַאֲתֵיב מְחַסְדִי פִּתְגָם אֲרוּם סַבְּרֵית בְּדִבְרָיִךְ.
And I will give answer to those who mock me, for I have trusted in your word.
חתי ארד עלי מעיירי כלאמא, אד׳ ות׳קת בכלאמך.
כדי שאני אענה דבורים למחרפים אותי כאשר אני בטחתי במאמרים שלך.
ואענה, כדי שאענה.
חרפי – חרף אותי.
ואענה חרפי – שיאמר
כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״שיאמר״.
שלא תושיעני.
FOR HIM THAT TAUNTETH ME. For him that taunteth me by saying that You will not save me.
אם כן יש לך להושיעני כי בטחתי בדבריך ואוכל לענות כך לחורפי – כמו לשמעי בן גרא, הקב״ה הושיעני כי בטחתי בו.
ואענה חורפי דבר – שהיה אומר: אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג׳:ג׳).
כי בטחתי בדבריך – שתקיימנו לי.
ואענה חורפי. באמרו ששמתי את ישראל בסכנה להלחם עם הדרעזר, שלא היה אז נלחם עם ישראל, אענהו כי בטחתי אז בדבריך לנצח ולכבוש את ארץ דמשק
בשמואל ב׳ (ח ג-ו) ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר פרת, וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב, ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש, וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע ה׳ את דוד בכל אשר הלך׳. ומדבריו בשיעורים משמע ש׳דבריך׳ היינו מה שהביא רבינו בפסוק הקודם ׳וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׳.
:
וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר. שהמחרף אותי לאמר אינו יודע ל⁠[הילחם, אלא] מזלו גורם לנצח, אענה אותו כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ, ואיני לוחם בנוהג שבעולם, ואני תמיד בוטח בדבריך, ולכן איני משתדל כראוי במלחמותי:
ואענה – אשיב למחרפי דבר ר״ל דברי חרוף כאשר דבר אלי.
כי בטחתי בדבריך – אשר הבטחתני שלא יוכל לי ולכן אדבר ולא אירא.
[דברים:] ואענה חורפי דבר – המחרפים אותי שתסיר המלכות ממני ע״י החטא של בת שבע, אענה להם שבטחתי בדברך – שא״א שתוסר ההבטחה אחר שהיה התחלתה ע״י החסד.
 
(מג) וְֽאַל⁠־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר⁠־אֱמֶ֣ת עַד⁠־מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי׃
Do not take the word of truth utterly out of my mouth; for I hope in Your ordinances;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
וְלָא תְסַלֵק מִפּוּמִי פִּתְגָם דִקְשׁוֹט עַד לַחֲדָא אֲרוּם לְדִינָךְ אוֹרְכִית.
And do not remove the word of truth from my mouth utterly, for I have waited long for your judgments.
ולא תנזע מן פאי כלאם אלחק באלגם ג׳דא, פאני אצבר לאמרך.
ואל תסיר מהפה שלי את דבורי האמת המוחלטים לפי שאני מייחל [ממתין בסבלנות] למצותיך.
ואל, ואל תסלק מפי דברי האמת על ידי הדאגות והדאכות עד מאד כי אני אוחיל לפקודתך. והנה יחלתי – אוחיל ואקבל בסבלנות. והוסיף בדאגות כדרך שהוסיף לעיל פסוק יט, והמלים עד מאד חוזרים על ואל תצל, כלומר אל ימנעוני הדאגות ויגרמו לי שלא אתעמק מאד כדי להשיג האמת הצרופה, וכן כתב בחתלת הקדמתו לספרו האמו״ד: כי לא יהוללו החכמים ויסתלקו מהם הספקות כי אם בסבלנותם בהתעמקות בפרטי הענינים אחרי ידיעתם אותם כמו שאמר החכם הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונותיכם עד תחקרון מלים (איוב לב יא) ואמר אחר ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד.
ואל תצל מפי דבר אמת – ואל תבדל מפי דבר אמת, כמו: ויצל אלהים את מקנה אביכן (בראשית ל״א:ה׳).
[מצאתי: דבר אמת עד מאד – בכל הוראותי ובכל דיני שלא אכשל בהם.]
יחלתי – קויתי.
And do not take...from my mouth a word of truth Heb. תצל. Do not separate from my mouth a word of truth, as: "And God separated (ויצל) your father's property and gave it to me" (Bereshit 31:9). I found this.
utterly...a word of truth in all my instructions [regarding ritual law] and in all my legal decisions, that I should not stumble over them.
ואל תצל – ואל תפרש, כמו: ויצל אלהים (בראשית ל״א:ט׳).⁠
כן ברשב״ם בראשית ל״א:ט׳.
ואל – וכל בקשתי עד מאד שלא תצל מפי דבר אמת, כמו: וינצלו את מצרים (שמות י״ב:ל״ו) והאמת שתעשה משפט בחורפי.⁠
כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ברודפי״.
AND TAKE NOT THE WORD OF TRUTH UTTERLY OUT OF MY MOUTH. My sole request, which I very intensely ask of You, is that the word of truth not be separated from my mouth.
Tatzel (take … utterly out) is similar to va-yenatzelu (and they despoiled) in and they despoiled the Egyptians (Exodus 12:36).
THE WORD OF TRUTH refers to my saying, “You will execute justice upon those who pursue me.”
ולא תצל מפי דבר אמת – אל תפרש מפי דבר. כמו: ואצלתי
בכ״י: והצלתי.
מן הרוח (במדבר י״א:י״ז), וכן: ויצל אלהים את מקנה (בראשית ל״א:ט׳).⁠
בדומה ברש״י ובמיוחס לרשב״ם.
וזהו דבר אמת שאוכל לענות לכל אדם, לא [על] חנם בטחתי בהקב״ה, כי עד מאד סבלתי ייסורין שלך.
ובהם ייחלתי – המתנתי לתוחלתי.⁠
בדומה ברש״י.
ואל תצל מפי – כענין: אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית ל״א:ט״ז), וינצלו את מצרים (שמות י״ב:ל״ו).
עד מאד – אני מבקש מאתך שלא תצל מפי, אלא הרגל את פי לדבר האמת. כי אם לא תעשה זה, הרי הוא כאילו אתה הצלת אותו ממני. כי בידך לעזרני ולפתוח את פי לטובה, על דרך: י״י שפתי תפתח (תהלים נ״א:י״ז).
כי למשפטיך – שהם אמת, יחלתי לך שתודיעם ותלמדם לי.
ואל תצל מפי דבר אמת. שלא ימנעוני טרדות המלחמות מעסוק בתורה
׳אל תצל׳ עניין הבדלה או הסרה, אל תסיר מפי דבר אמת. ו׳דבר אמת׳ היינו ׳אמיתה של תורה׳.
עד מאד - עד שלא אוכל לקבוע לה עתים מזומנות
כלומר, בוודאי המלחמות גורמות לביטול תורה, אך התפלל שלא יגרמו לו להיבדל עד מאוד מדברי תורה, אלא יוכל גם בשעת המלחמה לקבוע עתים לתורה.
: כי למשפטיך יחלתי. שלא נלחמתי לכבודי ולא כנשען על גבורתי, אבל ׳יחלתי למשפטיך׳ - שתשפוט ותעניש את צרינו:
(מג-מד) וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד. שגם להיותי מלך צריך אני לעשות חיוביי, לפחות ׳אל תצל מפי דבר אמת׳ – שהיא התורה, ׳עד מאד׳, שאוכל לקבוע [עתים] בה
בנדפס: ׳שלא ימנעוני טרדות המלחמות מעסוק בתורה עד מאד – עד שלא אוכל לקבוע לה עתים מזומנות׳.
: כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי. שאני מייחל שאתה תעשה המשפטים הצריכים ולא אני, כדי שאוכל לעסוק בתורה
׳שלא נלחמתי לכבודי ולא כנשען על גבורתי, אבל ׳יחלתי למשפטיך׳ – שתשפוט ותעניש את צרינו׳ (נדפס).
, ובזה האופן אֶשְׁמְרָה וא⁠[קיים] תוֹרָתְךָ תָמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד – לתכלית הנצחי, וזהו אמרו ׳לעולם ועד׳
נראה שמפרש ׳תמיד׳ – כל הזמן, שלא יצטרך לעסוק בעסקי המלוכה והמלחמות, ו׳לעולם ועד׳ על הנצחיות. ובנדפס פירש באופן אחר.
:
ואל תצל – הוא״ו בגעיא.
תצל – ענין הסרה וכן אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית ל״א:ט״ז).
ואל תצל – אל תסיר מפי דבר אמת ועד מאוד לא תסור ר״ל כלל וכלל לא אהיה נוטה מדבר הוראות אמת במשפטי התורה.
כי למשפטיך יחלתי – כי אני מייחל ומקוה לעשות משפטיך לזה אין מהראוי להיות נכשל בהם.
ואל תצל – הסרה כמו ויצל אלהים את מקנה אביכן.
[משפטים:] ואל תצל – שיעור הכתובים כי בטחתי בדברך עד מאד ואל תצל מפי דבר אמת – שאענה לחורפי שבטחתי עד מאד בדברי ה׳ והבטחתו, ומ״ש ואל תצל מפי דבר אמת הוא מאמר מוסגר, שלא אכחיש את חטאי רק אודה על האמת, ובכ״ז אענה את חורפי שבטחתי בדבריך, ובאר הטעם כי למשפטיך יחלתי – שה׳ יעשה משפט, שמה שנרדפתי מפני אבשלום היה במשפט לכפר עון וישוב ירחמנו, כמ״ש אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים וגו׳ וחסדי לא אסיר מעמו ולא אשקר באמונתי, וע״ז בטחתי.
ואל תצל וגו׳ – מלשון ויצל אלהים את מקנה אביכם (פרשת ויצא) אל תחסיר בעניתי דבר לחרפי אהיה מוכן להשיב לו אמת ובכן אשתקהו.
 
(מד) וְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָתְךָ֥ תָמִ֗יד לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
So I shall observe Your law continually, forever and ever;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור הענין
וְאֶטוֹר אוֹרַיְתָךְ תְּדִירָא לְעָלְמֵי עַלְמִין.
And I will keep your Torah always, for ages upon ages.
ואחפט׳ תוראתך דאימא, אלי אלדהר אבדא.
ואני אשמור תמיד את תורתיך לעולם ועד.
ואשמרה – אז אשמרה, כמו: אל ימשלו בי אז איתם (תהלים י״ט:י״ד).
SO SHALL I OBSERVE. Ve-eshmerah (so shall I observe) means, “Then I will observe.”
In other words, the vav of ve-eshmerah means “then.”
Compare this to then shall I be faultless, and I shall be clear from great transgression (Psalms 19:14).⁠
Here, too, the psalmist says that if God will help him avoid sin, then he will observe God’s commandments.
וכשתביא לתוחלתי: ואשמרה תורתיך תמיד לעולם ועד – מה שתוריני, אשמור לעולם ועד.
ואשמרה – כאשר יהיו מורגלים בפי, אזכרה תמיד, ואשמרה לעשותם לעולם ועד – כלומר כל ימי היותי.
או פירש לעולם ועד – לעולם הבא, כלומר אני אשמור התורה תמיד בעולם הזה, והיא תהיה שמורה לי לעולם ועד שהוא לעולם הבא.
או פירושו: תורתך שהיא עומדת לעולם ועד, אשמרה אותה תמיד. ובפסוק עומדת לעד (תהלים י״ט:י׳) פירשנו זה הענין.
ואשמרה תורתך תמיד. לא אשכחנה: לעולם ועד. באופן שתהיה בידי לחיי עולם
כ״כ הרד״ק: ׳או פירוש לעולם ועד, לעולם הבא. כלומר, אני אשמור התורה תמיד בעולם הזה, והיא תהיה שמורה לי לעולם ועד, שהוא לעולם הבא׳. ורבינו מפרש את הכפילות ׳תמיד לעולם ועד׳, ׳תמיד׳ היינו שישמור את לימודו באופן שיישאר אתו תמיד, שיחזור כדי שלא ישכח, ואז תהיה אתו גם ׳לעולם ועד׳ – בעולם הנצח.
, כאמרו (משלי ו כב) ׳בשכבך תשמור עליך׳
׳ומביא ראיה על שהתורה מלוה את האדם בשעת פטירתו, ממה שכתוב ׳בשכבך תשמור עליך׳, שלא יצטער בקבר׳ (לשון רבינו באבות ו׳:ט׳).
, ואמרו רבותינו ז״ל (פסחים נ.) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳
׳ואין ספק כי מדרגת זה התענוג מהשמחה והכבוד לא תהיה שווה בכל הצדיקים, אבל תהיה נבדלת ברב ובמעט או זולת זה כפי מדרגת השלימות המושג אצלם בבחירתם בחיי שעה, כאמרם ז״ל (בבא בתרא י:) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳⁠ ⁠׳ (סוף כוונות התורה). ובקהלת (ה יג-יד) ׳כאשר יצא מבטן אמו בלתי שום שלימות, ומאומה לא ישא, שלא יקנה בעשרו שום שלימות נצחי שיולך בידו כאמרם ז״ל (פסחים נ, א) ׳אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו׳.
:
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק מג]

ואשמרה תורתך תמיד – הוא״ו בשו״א ויש מי שכתב אותו בקמץ לפי שמצא במסורת ח׳ ואוי״ן קמצין בתמניא אפי׳ (פי׳ אלפין) בא״ב וא׳ מהם ואשמרה תורתך תמיד וטעות נפל במסורת הדפוס וצריך לגרוס ואשמרה תורתך שבאות זיי״ן וסימנו מוכיח ז״ז תנפ״ק ר״ש שנים הראשונים באות זיי״ן ובמסורת הדפוס מנפ״ט ר״ל חנפ״ק וכן מצאתי במסרה כ״י כל אלפא ביתא ו״א בשוא הוא״ו בר מן ח׳ קמצין וסי׳ ואתנחם. ואשמרנה. ואשיבה. ואקימה. ואשאפה. ואשועה. ואתקוטטה. ואהבם.
ואשמרה – תן בלבי לשמור.
לעולם ועד – כל ימי היותי על האדמה.
[תורה:] ואשמרה תורתך תמיד – וזה יכפר עון, כמ״ש בחסד ואמת יכופר עון אמת זו תורה, ועי״כ תשאר המלכות בידי לעולם ועד.
 
(מה) וְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָרְחָבָ֑ה כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃
And I will walk at ease, for I have sought Your precepts;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
וָאְֱהָךְ בִּפְתִיוּת אוֹרַיְתָךְ אֲרוּם פִּקוּדָיִךְ תְּבַעֵית.
And I will walk in the wideness of the Torah,
The Torah: your way.
for I have sought your commandments.
ואסלך פי וסעהא, אד׳א טלבת פראיצ׳ך.
ואתהלך במרחבים שלה (של התורה שלך) [לאורכה ולרחבה] כאשר אני דורש את מצוותיך.
ואתהלכה, ואתהלך ברחבותה. כאלו נקוד בית חרוקה, וההא דגושה, ומוסב על התורה וכן תרגם המתרגם ״ואהך בפתיות אוריתך״.
ואתהלכה ברחבה – בהלכה הרווחת ופושטת בישראל.
דרשתי – בקשתי.
And I shall walk in widely accepted ways in the halakhah that is widely accepted and widespread in Israel.
ואתהלכה – בדרך הרחבה.
דרשתי – כמו בארתי, וכמוהו:⁠
כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״וכמוהו״.
דרושים לכל חפציהם (תהלים קי״א:ב׳).
AND I WILL WALK AT EASE. Ve-ethallekha va-rechavah
Literally, “I will walk in the wide.” Hence Ibn Ezra’s comment.
(and I will walk at ease) means, “And I will walk in a wide way.”
Rachav means “wide.”
FOR I HAVE SOUGHT THY PRECEPTS. Darasheti (I have sought) means, “I have explained.”
Reading be-arti. – Ha-Keter. The word darash means “to seek out”; in this case, to seek out the meaning of scripture.
The same applies to the word derushim (sought out)⁠
Ibn Ezra renders derushim as “understandable.” See Ibn Ezra on Ps. 111:2.
in sought out of all them that have delight therein (Psalms 111:2).
ואתהלכה ברחבה – כלומר תושיעיני עוד שאוכל להתהלך ברחבה לעין כל, שלא במקום צר, כי פיקודיך דרשתי.
ואתהלכה ברחבה – כי אחר שתעזרני בלימוד התורה לא יצר צעדי בדרכי.
ואתהלך ברחבה – כלומר, בדרך רחבה.
כי אני דורש פקודיך – תמיד, וכיון שאני דורש אותם אמצאם בעזרתך.
ואתהלכה. בהבנת תורתך ובפירושה, ברחבה - בסברא ׳רחבה׳, לא בפירושים דחוקים
כעין זה פירש רש״י: ׳ואתהלכה ברחבה - בהלכה מרווחת ופושטת בישראל׳. בעירובין (נג.) ׳אמר רבי יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית וכו׳ אמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא [כיתד שנועצין אותו בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק כך אין יכולין אנו להבין מה שאנו שומעין כי אם מעט ובקושי] אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא אמר רב אשי אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה׳.
: כי פקודיך דרשתי. וזה עשיתי כאשר
כי פקודיך דרשתי, כי משמש בלשון כאשר.
בקשתי ללמד לאחרים במצוותיך
כי ׳מתלמידי יותר מכולם, ובכך שדרשתי לאחרים זכיתי אך אני לסברא רחבה. דרשתי - כמו בארתי וכמוהו דרושים לכל חפציהם (אבע״ז).
:
וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה. בלמדי משפטי צדקך ׳אתהלך׳ בסברא רחבה, ולא [בשינויי] דחיקי: כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי. ותכלית כוונתי אינה לקנטר, רק למצוא האמת, ו׳פיקודיך׳ – במה שהם ׳פיקודיך׳ האמתיים
בנדפס פירש ׳כי פקודיך דרשתי – וזה עשיתי כאשר בקשתי ללמד לאחרים במצוותיך׳, וכוונתו ליישב לשון ׳פיקודיך׳ שהיא מצוה שיש בה מינוי ופיקוד על אחרים.
:
ואתהלכה – הוא״ו בשוא ובדפוס ישן בקמץ ושבוש הוא כמ״ש במסורת דלעיל.
ברחבה – במקום רחב ר״ל לא אכשל בדבר משפטי התורה כההולך במקום רחב שאינו נוח להכשל.
כי פקודיך דרשתי – ומהראוי שתאיר עיני בהם.
[פקודים:] ואתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי – שע״י שדרשתי הפקודים שמעוררים זכרון חסדי ה׳ ונפלאותיו, אתהלכה ברחבה שיעשה נפלאות גם עמדי, כמ״ש הנה תאבתי לפקודיך ה׳ בצדקתך חייני.
ברחבה – מלשון כי עתה הרחיב ה׳ לנו (פרשת תולדות) לשון הצלחה, בודאי אצליח בדרכי, כלומר בכל משלח ידי, כי טרם אעשה דבר אדרוש מה ילמדותי פקודיך.
 
(מו) וַאֲדַבְּרָ֣ה בְ֭עֵדֹתֶיךָ נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃
I will also speak of Your testimonies before kings, and will not be ashamed.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור הענין
וַאֲמַלֵל בְּסָהִדְוָתָךְ קֳבֵל מַלְכַיָא וְלָא אֶבַהֵית.
And I will speak of your testimonies before kings, and I will not be ashamed.
ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש – מלמד שהיו ידיו מלוכלכות בדם שפיר ודם שליא לטהר אשה לבעלה (כתוב ברמז תתל״א).
ואתכלם בשואהדך, חד׳א אלמלוך ולא אסתחי.
ואדבר בעדותיך נגד המלכים ולא אתבייש.
אבוש ״אסתחי״ כל בושה שענינה ביוש וכלמה תרגם ״כ׳זי״ וכל שענינה אכזבה תרגם ״כ׳יב״ והעירותי עליהן במקומן, וכאן תרגם ״היא״ שענינה בישנות ואי העזה.
ואדברה – בגלוי.
נגד מלכים – שמנהג אדם ליראה מהם.⁠
כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״מהם״.
I WILL ALSO SPEAK OF THY TESTIMONIES. I will also speak publicly of Your testimonies.
BEFORE KINGS. It is the practice of people to fear kings.
ואדברה בעדותיך נגד מלכים לא אבוש – אז בימי שאול הייתי מדבר נגד מלכים, ממה שהעדת בי להיות מלך, כי נדר לי הקב״ה ויודע לי שלא אבוש ממה שנדר לי, כל זה הייתי מדבר נגד מלכים. וכן תמצא בשמואל, שאמר דוד למלך מואב יצא אבי ואמי אתך עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים (שמואל א כ״ב:ג׳), כלומר הקב״ה נדר לי ואדע באיזה עניין יבא לי מה שנדר לי.
עניין אחר: ואדברה בעדותיך נגד מלכים – דברתי נגד שאול ואנשיו ואמרתי, אני רוצה לשמר עדותיו של הקב״ה ולא אעשה לכם שום רעה, לפיכך לא אבוש. וכן תמצא בשמואל, שאמר שדיבר שדוד כנגד שאול ואמר לו מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך (שמואל א כ״ד:י״ג), כלומר, הרשעים יעשו רשע, ואני לא אעשה כן.
ואדברה בעדותיך – כאשר תעזרני להגיע אל האמת, אז אדבר בהם נגד מלכים ולא אבוש. כי אם ישיבו דבר לנגדי אני אנצחם עם האמת.
וזכר מלכים כי שאר המלכים עסקם וטרדתם בעניני מלכותם, וכשיראוני עוסק בתורה, ידברו בי ויחשבו להשיב דבר כנגדי ואני אשיבם, וידעתי כי לא אבוש כי אנצחם במענה.
ואדברה בעדותיך. וכן כאשר אדבר ׳בעדותיך׳, אתן טעם רחב מתקבל על הלב, ולא אבוש באזני השומעים
׳נגד מלכים׳ היינו באזני השומעים, ובשיעורים ביאר דמאן מלכי רבנן. והרד״ק כתב: ׳כאשר תעזרני להגיע אל האמת, אז אדבר בהם נגד מלכים, ולא אבוש, כי אם ישיבו דבר לנגדי אני אנצחם עם האמת. וזָכַר מלכים, כי שאר המלכים עסקם וטרדתם בעניני מלכותם, וכשיראוני עוסק בתורה, ידברו בי, ויחשבו להשיב דבר כנגדי, ואני אשיבם, וידעתי כי לא אבוש, כי אנצחם בטענה׳.
:
וכן אֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים – החכמים, דמאן מלכי – רבנן
ראה גיטין (סב.) ׳מנא לך דרבנן איקרו מלכים׳. ובנדרים (כ:) ׳מאן מלאכי השרת – רבנן׳, ומכאן מטבע לשון השגור ׳מאן מלכי רבנן׳.
, וְלֹא אֵבוֹשׁ:
ולא אבוש – כי יהיו דברי צודקים אין בהם נפתל.
[עדות:] ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש – שבטרם עשה תשובה היה בוש מלדבר מהעדות, שהם מעידים שה׳ יעניש את הרשע, אבל עתה שאשמור התורה והפקודים ונתכפרו עוני, לא אבוש מלדבר בעדותיך גם נגד מלכים כמ״ש גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי, וכן אמר דבקתי בעדותיך אל תבישני, שלא יבוש בעדות התורה.
 
(מז) וְאֶשְׁתַּעֲשַׁ֥ע בְּמִצְוֺתֶ֗יךָ אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי׃
And I will delight in Your commandments, which I have loved.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור הענין
וְאֶתְפַּרְנֵק בְּפִקוּדָיִךְ דִי רְחִימַת.
And I will delight myself in your commandments, which I love.
ואקרר נפסי בוצאיאך, כמא אחבבת.
ואהיה שליו במצוותיך כמו שאהבתי.
ואשתעשע, ואשעשע נפשי. לתרגום ואשתעשע ראה לעיל פסוק טז.
ואשתעשע – בסתר.
AND I WILL DELIGHT MYSELF IN THY COMMANDMENTS. I will delight myself in Your commandments when I am alone.
ואשתעשע [במצותיך אשר אהבתי – ... ... מצותיך]⁠
יש כאן מספר מלים קטועות בכתב היד שקשה לשחזרן.
עתה, אני משתעשע ומתענג ושמח שכל כך אהבתי מצותיך.
ואשתעשע – כשאשב יחידי בם אשתעשע בהם. כי אהבתי אותם יותר מחברים אחרים.
ואשתעשע [במצוותיך]. בהשיגי בהם טעם נכון
כי השעשוע יבוא בסוף הלימוד, ואילו הלימוד עצמו קשה (ע״פ השיעורים).
:
וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי. כי יהיו לי שעשועים במה שאקנה בהם קניין חזק, [אבל] הלימוד קשה
להלן (תהלים קיט קעד) כתב: ׳כי קניתי בתורתך קניין חזק עד שהיא אצלי בת שעשועים, כי בתחילת הלימוד אין בו שעשועים רק קושי, אבל בסוף קניין ההשכלה והמדע׳.
:
ואשתעשע – אהיה משתעשע במצותיך אשר אהבתי אותם ר״ל בעבור גודל האהבה אשתעשע עמהם בכל עת.
[מצות:] ואשתעשע במצותיך – מצותיך יהיו לי כדבר שעשועים, יען אשר אהבתי אותם, ולא תאמר שיהיו השעשועים רק להגות בהם בלבד ולא אקבל עלי טורח עשייתם בפועל על זה אמר:
 
(מח) וְאֶשָּֽׂא⁠־כַפַּ֗י אֶֽל⁠־מִ֭צְוֺתֶיךָ אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ׃
I will lift up my hands also to Your commandments, which I have loved; and I will meditate in Your statutes.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
וְאֶזְקוֹף יְדַי לְפִקוּדָיִךְ דִרְחִימַת וַאֲמַלֵל בִּגְזֵרָתָךְ.
And I will lift my hands to your commandments, which I love, and I will speak of your decrees.
וארפע כפי אלי וצאיאך אלד׳י אחבבת, ואנת׳ רסומך.
ואשא את כפי כדי לקבל את מצותיך כמו שאהבתי ואני אספר את חוקיך.
ואשא כפי על מצותך – לעשותם.
ואשיחה בחקיך – תלמוד.⁠
אולי צ״ל: ואלמוד.
ואשא – דרך כבוד וקבול מאהבה.
I WILL LIFT UP MY HANDS ALSO UNTO THY COMMANDMENTS. Respectfully and with acceptance out of love.
ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי – כלומר נושא אני כפי אליך לבקש שתעשה עמי חסד בעבור שאהבתי מצוותיך. כלומר: אל מצותיך אני מבקש שיבקש בעבורי.
ואשיחה בחוקיך – מדבר אני בשביל מלכות שהוא חק שגזרת עלי, ועל זה אני נושא כפי.⁠
בניגוד לרש״י שמפרש חוק כתלמוד.
ואשא כפי – ארים ידי וארגילם לעשות המצות וארגיל פי לשיח בהם.
ואשא כפי [אל מצוותיך]. כחוטף דבר נאהב
ארים ידי אל מצותיך לקחתם אלי ולעשותם על אשר אהבתי אותם (מצודות), ראה אבע״ז: ׳דרך כבוד וקבול מאהבה׳.
: ואשיחה בחוקיך. להבין טעמם
שמתוך השגת הטען ב׳מצוותיך׳ אבוא להבין גם קצת טעם ב׳חוקיך׳ שלא נודע טעמם (ע״פ השיעורים).
:
ואז אֶשָּׂא כַפַּי (במצוותיך) [אֶל מִצְוֹתֶיךָ] לחטפם, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי
׳כחוטף דבר נאהב׳ (נדפס).
: וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ, שמהם יתבאר לי טעם קצת החוקים הנסתרים:
ואשא כפי – ארים ידי אל מצותיך לקחתם אלי ולעשותם על אשר אהבתי אותם.
ואשיחה – אדבר ואלמד בהם.
[מצות וחוקים:] ואשא כפי אל מצותיך – שגם אשא כפי לעשותם בפועל, ולא מתקות שכר רק אשר אהבתי – שאעשה מאהבה, ולא לבד המצות שידעתי טעמם, כי גם אשיחה בחקיך – אף שטעמם נעלם ממני.
ואשא כפי – תנועה טבעית להוראת חמדה עצומה.
 
(מט) זְכֹר⁠־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֝֗לעַ֝֗ל א=עַ֝ל (השמטת נקודת הרביע) אֲשֶׁ֣ר יִחַלְתָּֽנִי׃
Remember the word to Your servant, because You have given me hope.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
אִדְכַּר פִּתְגָמָא לְעַבְדָךְ דִי אוֹרַכְתַּנִי.
Remind your servant of the word, for you waited long for me.
זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני – אמר ירמיה (ירמיהו ה׳:ג׳) ה׳ עיניך הלא לאמונה הכית אותם ולא חלו. מהו ולא חלו לא חזרו בתשובה. אמר לו ומה אתה אומר. אמר ה׳ עיניך הלוא לאמונה. והיכן היא אותה האמונה שהאמין אברהם שנאמר (בראשית ט״ו:ו׳) והאמין בה׳. וכן דוד אמר זכר דבר לעבדך. אותו הדבר שקיימת לאברהם בין הבתרים שנאמר זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני. על הדברים אני מיחלת מה שאמרת לאברהם (שם כ״ב:י״ז) ארבה את זרעך ככוכבי השמים. לכך נאמר על אשר יחלתני.
פאד׳כר כלאמך לעבדך, עלי מא צברתני.
ולכן תזכור את דבריך לעבדך על מה שעזרת לי לסבול.
זכר, זכר דברך לעבדך כפי אשר אמרת לי להוחיל ולחכות.
זכר דבר אשר ייחלתני – על ידי נתן הנביא לעבדך.
Remember a word through which You gave me hope, through Nathan the prophet to your servant.
זכור – שהבטיחו ותחסר מלת לו יחלתני לו. והנה יוצא לשנים פעולים.
REMEMBER THE WORD UNTO THY SERVANT. Remember the word that You promised me.⁠
Literally, him.
The word lo (for it) is missing. Yichaltani (Thou hast made me to hope) should be read yichaltani lo (Thou hast made me to hope for it).⁠
In other words, Remember the word unto Thy servant, because Thou hast made me to hope should be interpreted as, “Remember the word [that Thou promised] unto Thy servant, because Thou hast made me to hope for it.”
It has two objects.⁠
The word yichaltani (Thou hast made me to hope) applies to “me” (Thou hast made me …) and to “it” (… hope for it).
זכור דבר לעבדך על אשר יחלתני – זכור אותו דבר לעבדך, על אשר נדרת לי תוחלת טובה.⁠
בדומה ברש״י.
זכר דבר – ההבטחה שהבטחתני.
יחלתני – עובר לשלישי, אמרת לי שאוחיל לך.
(הקדמה)
ז
(מט) זכר דבר לעבדך. אשר דיבר להם אביהם לישראל
אולי צ״ל ישראל.
, כאמרו (בראשית מט י) ׳לא יסור שבט מיהודה׳
הרי שהמלכות היא ליהודה, ודוד היה מלך הראשון משבט זה.
: על אשר יחלתני. מלבד מה
׳על׳ - בנוסף על אשר.
שנתת לי תקות טוב במלכות על ידי נביאיך
לשון רבים, שמואל ונתן הנביא. ׳יחלתני׳ – נתת לי ייחול ותקוה טובה. והרד״ק פירש ׳יחלתני, עובר לשלישי, אמרת לי שֶׁאֲיַחֵל לך׳. ׳שהבטחת לי להיות אני מייחל ומקוה לה׳ (מצודות)
:
זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי. מוסף ׳על׳ מה ש׳יחלתני׳ כשאמר (תהלים פ״ט:כ״ה) ׳ובשמי תרום קרנו׳, זכור עוד אותו הדבר שאמר הזקן
יעקב אבינו. והרמב״ן בפירושו לפסוק זה גם כינה את יעקב ׳הזקן׳.
׳לא יסור שבט מיהודה׳ (בראשית מ״ט:י׳)
בנדפס: ׳זכור דבר לעבדך – אשר דיבר להם אביהם לישראל באמרו ׳לא יסור שבט מיהודה׳, על אשר יחלתני – מלבד מה שנתת לי תקות טוב במלכות על ידי נביאיך׳.
:
זכר דבר – במקצת ספרי זכר בחולם והרוב בקמץ חטוף.
זכר דבר – זכור לעבדך את הדבר וחוזר ומפרש לומר על אשר יחלתני ר״ל הדבר שהבטחת לי להיות אני מייחל ומקוה לה.
יחלתני – בא אל המקוה אל דבר המובטח, שאתה הבטחתני ע״י נתן הנביא (ע״ל ק״ל ה׳) והוא יוצא לשלישי שנתת לי תוחלת.
[דברים:] זכר – בקש שנית שתזכור הדבר שהבטחת לעבדך ע״י נתן הנביא,
על אשר יחלתני – שאינה עוד תקוה אצלי כמקוה על דבר בלתי ברור, רק יחול כמיחל על הבטחה ברורה (שזה גדר יחול והבדלו מן תקוה).
זכר – לעבדך דבר אשר עליו יחלתני, שרש יחל ממקור חל קרוב להוראת חול, ולא חלו בה ידים (איכה ד׳:ו׳) מורה תקוה קיימת, ובנין פִעֵל זה יש לו הוראת הפעיל, דברת על לבי עד שבטחתי בדברך.
 
(נ) זֹ֣את נֶחָמָתִ֣י בְעׇנְיִ֑י כִּ֖י אִמְרָתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי׃
This is my comfort in my affliction, that Your word has revived me.
תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משה
דָא הִיא תַנְחוּמְתִי בְּסָגוּפִי אֲרוּם מֵימְרָךְ קַיֵים יָתִי.
This is my comfort in my pain, for your word has sustained me.
זאת נחמתי בעניי – על הדברים האלה אני מתנחמת על מה שאמר משה (שמות ל״ב:י״ג) וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם. לכך נאמר זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני.
פאנהא עזאי פי חאל צ׳עפי, לאן מקאלתך אחיאתני.
לפי שהם (הדברים שלך) הנחמה שלי במצב חולשתי לפי שדבוריך החיו אותי.
זאת, כי הוא נחמתי בעת חולשתי.
זאת – זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים. וזאת היא נחמתי בעת עניי.
THIS IS MY COMFORT IN MY AFFLICTION. I recall
Literally, I recalled.
that Your word quickened me many times in the past.⁠
That is, “Your word saved me many times in the past.”
This is my comfort when I am afflicted.
זאת נחמתי אני בעיניי – בזה אני מנחם עצמי עתה, בזה עוני שיש לי מאבשלום.
כי אמרתך חייתני – שהרי בשביל אמרתך שאמרת עלי טובות, חייתני מכף שאול ואנשיו, וזאת היא נחמתי שגם עתה יחייני מאילו.
זאת נחמתי בעניי – כשהייתי גולה, זאת התוחלת היתה נחמתי. כי לא היו לי חיים כי הייתי מת מיגון לולי שאמרתך והבטחתך חייתני.
זאת נחמתי בעניי. בדבר שבע בן בכרי
ראה פסוק ל״ט ובביאור שם.
: כי אמרתך. שאמרת על ידי נתן הנביא שאמר (שמואל ב׳ יב יג) ׳גם ה׳ העביר חטאתך׳: חייתני. מדבר אבשלום
ומשמע ש׳זאת נחמתי׳ עולה על מה שאמר בפסוק הקודם ׳אשר יחלתני׳ והיינו בידי שמואל. וכן פירש הרד״ק ׳זאת התוחלת [שייחלתני] היתה נחמתי׳.
:
זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי. על עוון בת שבע: כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי. כשאמר לי נתן בשמך ׳גם ה׳ העביר חטאתך לא תמות׳ (שמואל ב׳ י״ב:י״ג):
זאת – ההבטחה ההיא מנחמת אותי בעת עניי.
כי אמרתך – אשר אמרת להושיעני היא תחיה את רוחי ולא אוסיף עצב.
[אמרות:] זאת נחמתי בעניי – והגם שאני מעונה (אמר זה בברחו מפני אבשלום), אתנחם בהבטחה זאת כי אמרתך חייתני, שמה שנשארתי בחיים ולא נפלתי ביד אבשלום היה ע״י אמרתך והבטחתך.
זאת – תוחלתי בדברך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×