Tehillim 6 – תהלים ו‏ – Mikraot Gedolot

יִבְהֲתוּן וְיִתְבַּהֲלוּן לַחֲדָא כּוּלְהוֹן בַעֲלֵי דְבָבִי יְתוּבוּן יִבְהֲתוֹן כְּשָׁעָא.

All of my enemies will be ashamed and very afraid; they will turn and be ashamed in an instant.

יבושו ויבהלו – רבנן אמרי לעתיד לבוא נוטל הקב״ה הצדיקים ומראה להם גיהנם ומקומות פנויות בתוכו ואומר להם מקומות הללו פנויות לכם אלא זכיתם ועשיתם מעשים טובים וירשתם גן עדן. וכן הרשעים נוטלן ומראה להם גן עדן ומקומות פנויות בתוכו ואומר להן אלו המקומות פנויות לכם ולחביריכם אלא שנתחייבתם במעשים הרעים וירשתם גיהנם. א״ר יהושע בן לוי אין הקב״ה מקלל את הרשעים אלא בבושה. ולא עוד אלא שכופל להן קללתם שנאמר יבושו ויבהלו מאד. וכשהוא מברך את הצדיקים כופל להן ברכתן (ישעיהו מ״ה:י״ז) לא תבושו ולא תכלמו. (יואל ב׳:כ״ו) ואכלתם אכול ושבוע.

(א-י)

דבר אחר: למנצח על השמינית – זה שאמר הכתוב (משלי כ״ג:י״ג) אל תמנע מנער מוסר. הזהר כשאתה מכה אותו הכהו בשבט שלא ימות. וכן הוא אומר (שם י״ד) אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל. טובה היא המרדות ולא באף. וכן הוא אומר (ירמיהו י׳:כ״ד) יסרני ה׳ במשפט אין כתיב אלא אך במשפט. לכך אמר אל באפך תוכיחני. האף והחמה שני קוסטנרות של מות. וכן שלמה אמר (משלי ט״ז:י״ד) חמת מלך מלאכי מות. וכן משה אמר (דברים ט׳:י״ט) כי יגורתי מפני האף והחמה. לכך נאמר אל באפך תוכיחני. טובים הייסורין אלא שאין בי כח לעמוד בהן לא באף ולא בחמה.

יגעתי באנחתי – זה רבי זכריה בן הקצב שאמר לחכמים המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים להיכל עד שיצאו. אמרו לו אין אדם מעיד על פי עצמו. התחיל בוכה וממחה בדמעות מטתו שהיתה אשתו ישינה אצלו והיה יודע שאשתו טהורה לו ולא היה מכירה מפני גזירת חכמים והיה קורא הפסוק הזה יגעתי באנחתי ובכעס שכעסתי.

שמע ה׳ תחנתי ה׳ תפלתי יקח – אמר דוד לפני הקב״ה רבונו של עולם מלך בשר ודם אחרים מקבלין אנסיומא שמושיטין לו. אני איני מבקש אלא אנסיומין שלי ה׳ תפלתי יקח.

יבושו ויבהלו מאד. רבנן אמרין לעתיד לבא מראה הקב״ה לצדיקים גיהנם ומקומות פנויים בתוכו ואומר להם הרי מקומות פנויים לכם ולחברותיכם אלא שזכיתם ועשיתם מעשים טובים וירשתם גן עדן, וכן עושה לרשעים מראה להם גן עדן ומקומות פנויים לתוכם ואומר להם המקומות האלו לכם ולחברותיכם אלא שנתחייבתם ועשיתם מעשים רעים וירשתם גיהנם, רשעים יורשים גיהנם שלהם ושל צדיקים שנאמר תחת בשתכם משנה. וצדיקים יורשים גן עדן שלהם ושל רשעים שנאמר לכן בארצם משנה יירשו (ברמז תשי״ד). אמר רבי יהושע בן לוי אין הקב״ה מקלל את הרשעים אלא בבושה, ולא עוד אלא כופל אותה בקללה שנאמר יבושו ויבהלו מאד וגו׳ ושובו, וכשמברך את הצדיקים כופל אותה בברכתם שלא יבושו שנאמר לא תבשו ולא תכלמו וגו׳ ואכלתם אכול ושבוע וגו׳ וידעתם כי בקרב ישראל אני.

יכ׳זון ג׳מיע אעדאי וידהשון ג׳דא, והם ען קליל כ׳איבין.

[אם כך] יכלמו כל אויבי ויבהלו מאוד. והם ב⁠[זמן] מעט יתאכזבו (יכשלו).

ולקולה יבושו רגע ג׳ וגׄוה אן יעני חינא פחינא אי לא יפארקהם אלכׄזי עלי תואלי אלזמאן ומע אגׄזאיה אלצגאר לאנה אדׄא תכרר עליהם אלכׄזי שיאﹰ פאשיאﹰ כאן אשד עליהם מנה לו כאן פי מרה ואחדה.

The phrase “frustrated from to moment” (Psalms 6:11) has three explanations. It means from moment to moment, as in the shame will not depart from them without interruption. Each moment is painful, as if the pain were repeated time after time. More painful than if it were to occur at one.

יבושו ויבהלו וגו׳ – מהו ישובו יבושו פעם שנייה? אמר רבי יוחנן: לעתיד לבא הקב״ה דן את הרשעים של אומות העולם ומחייבן לגיהנם והן מתרעמין עליו. והקב״ה מחזירן וחוזר ומראה^א גליונים שלהם ודן אותן ומתחייבין והוא מחזירן לגיהנם, הרי בושה כפולה. ר׳ שמואל בר נחמני אומר: לעתיד לבא כל אומה קוראה לאלהיה ואין עונה, וחוזרין וקוראין להקב״ה. אומר להם: אילו אלי קראתם תחלה הייתי עונה אתכם, עכשיו עשיתם עבודה זרה עיקר ואותי טפילה איני עונה, שנאמר: ישועו ואין מושיע – זו עבודה זרה, ואחר כך: אל י״י ולא ענם (שמואל ב כ״ב:מ״ב, תהלים י״ח:מ״ב). לכך נאמר יבושו,⁠^ב יבושו.

[רגע – במעט זמן.]⁠^ג

א. כן בכ״י קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״ומראה״.

ב. כן בכ״י לוצקי 778, וכן במדרש תהלים. בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34: ״ישובו״.

ג. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.

shall be ashamed and very frightened, etc. What is the meaning of "they shall return and be ashamed" a second time? Said Rabbi Johanan: In the future the Holy One, blessed be He, will judge the wicked of the nations of the world and sentence them to Gehinnom. Because they will complain to Him, He will take them back and again show them their records, and He returns them to Gehinnom. This is a double embarrassment. Rabbi Shmuel bar Nachmani says: In the future, every nation will call to its god, but it will not answer. Consequently, they will call to the Holy One, blessed be He. He will say to them, "Had you called Me first, I would have answered you. Now you have made the idols of primary importance and Me of secondary import. Therefore, I will not answer,⁠" for it is stated: "They pray, but no one saves them" (Tehillim 18:42). This refers to the idols, and afterward, "to the Lord, but He answered them not.⁠" Therefore, it is said: "they shall return and be ashamed.⁠"

in a moment In a short time.

יבושו ויבהלו וגו׳. כשראו אויבי דוד שנתרפא חזרו להם בבושת פנים.

יבושו – הם בראותם חיותי^א ויחלו הם, על כן ויבהלו כנגד נבהלו עצמי (תהלים ו׳:ג׳), ונפשי נבהלה מאד (תהלים ו׳:ד׳).

ישובו – ינחמו.

או יבקשו שלומי.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״חיותו״.

ALL MY ENEMIES SHALL BE ASHAMED AND SORE AFFRIGHTED. My enemies shall be ashamed and affrighted when they see me healthy and they themselves fall sick. Sore affrighted¹ is therefore in contrast to my bones are affrighted (v. 3) and to My soul also is sore affrighted (v. 4).

THEY SHALL TURN BACK. They will be sorry.⁠² On the other hand, it might mean, they shall seek my peace.⁠³

1. Which according to Ibn Ezra, refers to the sickness of his enemies.

2. For their actions.

3. They shall turn back and seek my peace. Radak.

יבשו ויבהלו מאד כל איבי – בהרפאי יבשו ויבהלו כל איבי שהיו מקוים מיתתי.

ישבו יבשו רגע – כשיראו שלא עלתה מחשבתם ישבו אלי להיות בשלום עמי ובאותו רגע תהיה להם בושת ממני.

All my enemies shall be ashamed and sore vexed – When I am healed all my enemies who were looking for my death shall be ashamed and vexed.

They shall return, they shall be ashamed in a moment – When they see that their scheme has not come about, they shall return to me to be at peace with me, and in that moment there shall be shame to them because of me.

יבושו – בראותם הצלחתי.

ויבהלו – כדרך אדם התמה ונבהל בראות דבר אשר חשב לנמנע.

ישובו – אז יהיו חוזרים מרעתם לבקש שלומי וברגע ההיא יבושו ולא לאחר זמן כי אמחול להם על מה שעשו בי ולא תזכרנה עוד להיות להם לבושה.

יבושו מאד כל אויבי – הבושה שלהם תהיה במאד מאד, רבה וגדולה מאוד, וגם

ב. הלא אז יבהלו כל אויבי – כי גם ישיגם משפט אלהי ממעל, לכן טוב לפניהם כי ישובו (רגע) יבושו רגע – שישובו תיכף ברגע הזאת ובזה ירויחו כי אך רגע יבושו, במה שיוכרחו להודות על האמת, ולא יבושו מאד, וגם לא יבהלו מפני העונש.

מאד – כי פתאום תבא עליהם רעה בעוד שהיו בטוחים במפלתי.

ישובו – פתאום יבשו ויבהלו – ואח״כ יאזרו חיל שנית לנגדי ורגע יבשו עוד הפעם, שכן דרך לב נמס גם אם יאזור חיל, קול עלה נדף יפחידהו וירדפהו, ועוד יש לפרש ישובו מלשון ושב לבנון לכרמל (ישעיה כ״ט:י״ז) יתהפך, מזדונם עלי יתהפכו רגע לבושה והראשון נראה יותר.

רגע – החכם בן זאב באוצר השרשים שלו פירש כל שרש רגע שבמקרא לשון מנוחה והשקט, רק מאור דורנו שד״ל ז״ל פירש רגע הים ויהמו גליו (ישעיה נ״א:ט״ו) לאור עמים ארגיע (שם פ׳:ד׳) עורי רגע וימאס (איוב ז׳:ה׳) בכחו רגע הים (שם כ״ו:י״ב) לשון בקיעה, ונראים דבריו, עתה מה דמיון יש בין הוראת השקט, והוראת ביקוע, והוראת חלק מה מהזמן? נ״ל שמקור שרש זה הוא רקע (לרוקע הארץ על המים, תהלים קל״ו) לשון שטיחה ורדידה, ודבר נשטח ינוח על פני מה שישטחוהו, וע״י שטיחה ורדידה תמידית וחזקה הדבר יבקע (רקע⁠־קרע) ומזה בקעי או חלקי הזמן יקראו גם הם רֶגַע או יהיה רגע מנוחת הריאה בין נשימה לנשימה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון