Tehillim 6 – תהלים ו‏ – Mikraot Gedolot

חַשְׁכַת מִן רוּגְזִי עַיְינַי אִתְבְּלִיאַת בְּכָל מְעִיקָי.

My eye is dark from my trouble; it is worn out by all my oppressors.⁠¹

1. Oppressors: distress.

ועת׳ת עיני מן אלאלם, ואנתקלת אלי כת׳יר מן צ׳רורי.

ומהכאב אכל העש את העינים שלי. והעינים שלי עברו מהצרות שלי.

עששה, וחשכו עיני מן היסורין ובאו עלי הרבה מצרותי. ושני הפסוקים ז-ח קשורים יחד. ומלת עששה חשכה, וכן תרגם לקמן לא י, אבל שם לא יא פירש ע״ש תולעת הגורמת רקבון. ומלת עתקה העברה כמו ויעתק צור ממקומו באיוב יח די ותרגם כעס ״אלם״ יסורין. וראה לקמן קיב י. וצוררי כאן הם צרותי.

וגׄמע פי וצפה עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי וצפין מכׄתלפﹶין לאן קו׳ עששה יערב ען אלגﹶווﹾר ואלמחק והו מגׄאז מן אלדׄבול כמא קאל ועצמי עששו (תהלים לא:יא) והו משתק מן יאכלם עש (ישעיהו נ:ט) אלתי הי אלעתׄה אלתי תפני אלתׄוב באדׄא מא יפני אלדׄבול אלגׄסם.

וקו׳ עתקה בכל צוררי ינבי ען אלגׄחוטׄ ואלברוז ללאנתקאם והו אלגׄסו משתק מן ולמכסה עתיק (ישעיהו כג:יח) יצא עתק (שמואל א ב:ג) אלדׄין מענאהמא אלגׄסאוה. ואלמתאנה פי אלערﹶץׄ אלאול יכון מן טול אלחזן ואלבכא אלדׄי קאל ענה יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי (תהלים ו:ז). ואלערﹶץׄ אלתׄאני ענד מא ילחקה אלרגׄא פי אלאנתקאם מן אעדאיה אלמבלגה אלי חאלה תלך [8ב] כמא קאל בכל צוררי.

Included in the description of “My eyes are wasted by vexation, worn out because of all my foes” (Psalms 6:8) are two contradictory descriptions; “wasted” expresses the injustice and destruction and is a figurative expression [majâz] for wither, as stated, “My limbs waste away” (Psalms 31:11). It is derived [muštaqqa] from “The moth shall consume them” (Is. 50:9) which is the moth, that is absorbed by the cocoon when it (the cocoon) absorbs the withered body.

The phrase “worn out (ʿāṯeqâ) because of all my foes” (Psalms 6:8) indicating the protruding and bulging (eyes) of revenge and is hard. It is derived from, “and clothe themselves elegantly (i.e., to stand out) (ʿāṯîq)” (Is.23:18) and “let no arrogance cross (ʿāṯāq)” (1 Sam. 2:3), which means in duration.⁠¹ The slowness of the manifestation of the first symptoms is the length of the sadness and crying which he speaks of it; “I am weary with groaning; every night I drench my bed.” (Psalms 6:6). The second symptoms is his continued hope for revenge against his enemies who brought about this set of circumstances, as it says “because of all my foes.” (Psalm 6:8).

1. Ibn Ezra. Is. 23:18.

עששה – לשון עששית, לנטירנא, עין שמאורה כהה ודומה לו כאילו רואה דרך זכוכית שכנגד עיניו.

[ומנחם פירשו לשון רקבון, כמו: ועצמי עששו (תהלים ל״א:י״א), וכן כל לשון עש.]⁠^א

עתקה – נתיישנה ונזדקנה עיני בכהיית אור.

[ומנחם חברו עם: ויעתק משם ההרה (בראשית י״ב:ח׳).]⁠^ב

בכל צורריי – בשביל צרות שמצירין לי.

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.

is dimmed Heb. עשׁשׁה, an expression of a lantern (עשׁשׁית), an eye which has impaired vision and seems to see through glass [held] before its eyes. Menachem (p. 139) defines it as an expression of decay, and so every expression of עשׁ, like "and my bones are wasted away (עשׁשׁו)" (Tehillim 31:11).

it has aged Heb. עתקה. My eye has aged and become old in that its light has dimmed. Menachem (p. 139) associated it with: "And he moved (ויעתק) from there to the mountain" (Bereshit 12:8).

because of all my adversaries Because of the troubles that distress me.

עששה מכעס עיני – פתרונו: חשכה מכעס ע⁠{י}⁠ני.

עתקה – פתרונו: סרה מאור עיני, כמו: ״ויעתק משם ההרה״ (בראשית י״ב:ח׳).

עששה – מגזרת עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳).

וטעם עיני^א – בעבור שהוא רואה בחליו אויביו שמיחים, וזה טעם מכעס.

ואלה אויביו מבקרים אותו לראות נקמתם, על כן אמר אחריו: סורו ממני (תהלים ו׳:ט׳).

ומלת^ב עתקה^ג – שבה אל עיני מרוב הבכי.

וטעם בכל צררי – בעבור כל צררי, ורבים כמוהו.

א. כן בכ״י פרמא 2062, וכן תוקן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״עיני״.

ב. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״ומלת״.

ג. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״עתוקה״.

The word asheshah (dimmed) is related to the word ash (rot) in rot shall eat them up (Isaiah 50:9).⁠¹

Scripture reads Mine eye² because David was sick when he saw that his enemies were rejoicing. The latter is the meaning of because of vexation. David’s enemies³ came to visit him⁴ in order to avenge themselves.⁠⁵ Scripture therefore reads, Depart from me (v. 9). It waxeth old refers back to Mine eye. The meaning of the latter is, my eye is wasted because of my many tears.⁠⁶

Be-khol tzorerai means, because of all my adversaries.⁠⁷ There are many other such instances.⁠⁸

1. Translated according to Ibn Ezra See Radak.

2. That is, Scripture reads: Mine eye is dimmed.

3. Lit., “these enemies.”

4. Lit., “to see.”

5. By gloating at David’s illness.

6. Lit., “crying.” Ibn Ezra interprets our clause as follows: Mine eye waxeth old from the tears I shed because of all my adversaries.

7. The bet of be-khol has the meaning of, because. The bet usually indicates in. Hence Ibn Ezra’s comment.

8. Where the bet has the meaning of because.

עששה – מגזרת עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳) כאלו אמר רקבה.

מכעס עיני – והטעם שאני בוכה מן הכעס שאני כועס על אויבי השמחים לחליי.

ופירוש עתקה – מן וצור יעתק ממקומו (איוב י״ד:י״ח).

ועששה ועתקה – על דרך הפלגה וגוזמא. ופירוש בכל צוררי: בעבור כל צוררי.

ויש מפרשים (תרגום ורש״י): עתקה נתישנה כמו שתרגום ישן (ויקרא כ״ה:כ״ב): עתיק.

Decayed – (The word) עָשְֽׁשָׁה ("is moth–eaten") is of the same origin (as עָשׁ, "moth"; cf) "the moth (עָשׁ) shall devour them" (Is. 1. 9), as if he had said "decays.⁠"

because of vexation is mine eye – And the reason why I weep is because of the vexation with which I am vexed against my enemies, who rejoice at my sickness. And the interpretation of (the word rendered)

it is removed (עתקה) – may be gathered from "And the rock is removed (יעתק) out of its place" (Job 14:18). The expressions decayed ("moth–eaten") and removed (ועתקה ועשׁשׁה) are used hyperbolically. And the explanation of with (ב) all my adversaries is "on account of" (בעבור) all my adversaries. And there are some (Targum, Rashi ad loc.) who explain עתקה in the sense of "is grown old (נת ישנה),⁠" in accordance with the Targum rendering of ישׁן ("the old store") in Lev. 25:22 by עתיק.

עששה מכעס [עיני]. על שמחת האויבים¹: [עתקה בכל] צוררי.⁠² המוסיפים ברע, כאמרם ז״ל (איכ״ר א לד, וראה שבת לב.) ׳נפל תורא - סגיאו טבחי׳³:

1. לשון בליה ורקבון (מצודות), כאילו אמר רָקְבָה מכעס עיני, והטעם, שאני בוכה מן הכעס שאני כועס על אויבי השמחים לחליי (רד״ק). אך לרבינו אינו על החולי, אלא על שמחת האויבים הרודפים.

2. ׳בעבור צרותי, כהה עיני כאילו נתיישנה בזוקן׳ (מצודות), או מלשון נעתק ממקומו (רד״ק), ׳בכל צוררי׳ - בעבור כל צוררי (אבע״ז, רד״ק).

3. כאשר השור נופל, רבים הם השוחטים המוכנים לשוחטו. [אולי דורש כפילות הרי״ש כצרה על צרה, אך כן לשון זה בכל מקום, ולא דרש]. ונראה שכוונת רבינו לדברי הרמב״ן (בראשית טו יד) על עונשם של מצרים, למרות שנגזר על ישראל להשתעבד תחתם: ׳והטעם כמו שאמר הכתוב (זכריה א יד) וקנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה, ואומר (ישעיה מז ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו׳, וכן היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם ליאור, וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם, וזה טעם דן אנכי, שאביא אותם במשפט, אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם׳. ורבינו רמז לדברים אלה בשמות (ג ט-י) ׳וגם ראיתי את הלחץ, ומצד רוב הלחץ ראוי לענוש את הלוחצים, כענין וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה׳. ובישעיה (לד ב) ׳כִּי קֶצֶף לַה׳ עַל כָּל הַגּוֹיִם, שהרעו בגלות ׳אשר קצפתי ועזרו לרעה׳⁠ ⁠׳.

עששה – העי״ן בגעיא.

עששה – לשון בליה ורקבון וכן ועצמי עששו (תהלים ל״א:י״א).

עתקה – ענין יושן כמו והדברים עתיקים (דברי הימים א ד׳:כ״ב).

עששה מכעס – מחרון האויב בלו עיני.

עתקה – בעבור צרותי כהה עיני כאלו נתיישנה בזוקן וא״כ די בכל הצרות אשר כבר עברו עלי.

עששה – מענין עש המכלה את הדבר, כמו ועצמי עששו,

ועתקה – שנעתקה ממקומה.

עששה מן הכעס עיני – ועיני האחרת נעתקה ממקומה לא מן הדמעות שבכיתי בעבור חליי רק בכל צוררי – כי הם קשים לי יותר מן החולי - משיב פניו נגד אויביו, אומר.

עששה – מלשון עש יאכלם (ישעיה נ׳:ט׳) הולכת ומרקבת (רש״י בשם מנחם) וממקור זה גם שם עששית של בה״כ ההולכת ודולקת עד שתכבה מאליה.

מכעס – המזיל תמיד דמע סולד מעיני.

עתקה – נתישנה (בלשון ארמי עתיק ישן) כהתה מזֹקֶן.

בכל צוררי – בעבור צוררי הרבים.

נימה של ייאוש קודר משתלטת על בית ה, והיא נמשכת אף בבית ו, שבו ממשיך המתפלל לתאר את בכיו המר באמצעות תיאור הנזק הנגרם לעינו.⁠¹

החמור ביותר בשני בתים אלו הוא, שתיאור בכיו וייסוריו של המשורר-המתפלל אינו בא הפעם כתפילה אל ה׳, כמו שהיה בבתים א–ב, אלא הוא נאמר בינו לבינו, בלא פנייה אל ה׳ וללא ששם ה׳ נזכר כלל. דבר זה מעצים את הרגשת הייאוש וחוסר האונים. המשורר שרוי בצרתו ללא כל מוצא, ואין לו אפילו למי לפנות. מצב זה מבטא תחושה קשה של הסתר פנים.

בסוף בית ו מתברר דבר נוסף, שיש בו כדי להגביר את ייסוריו ואת ייאושו של הדובר במזמור: יש לו ׳צוררים׳ ואף הם מביאים אותו לידי בכי, ובגללם ׳עתקה עינו׳.⁠²

1. כוונתן המדויקת של המילים ״עָשְׁשָׁה״ ו״עָתְקָה״ ביחס לעינו הבוכה ללא הפוגה של המתפלל, נידונה בדברי המפרשים:
את המילה ״עָשְׁשָׁה״ פירש רש״י על פי שם העצם הבא בלשון חכמים ׳עששית׳: ״עין שמאורה כהה, ודומה לו כאילו רואה דרך זכוכית שכנגד עיניו״. פרשנים אחרים פירשו מילה זו מלשון ׳עש׳, במשמעות: ׳נאכלה׳, ׳נרקבה׳. פירוש זה מתיישב יפה עם האמור במזמור ל״א (פסוקים י–יא): ״חָנֵּנִי ה׳ כִּי צַר לִי, עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי. כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה, כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ״.
את המילה ״עָתְקָה״ פירש רש״י מלשון ׳עתיק׳ בארמית: ״נתיישנה ונזדקנה עיני בכהיית האור״. מפרשים אחרים פירשו כי הכוונה היא ׳עיני נעתקה ממקומה׳, ״והוא על דרך הפלגה וגוזמא״ (לשון רד״ק).
כך או אחרת, ברור שהכוונה הכללית היא שהבכי היה כה עז וממושך עד שהוא גרם לעינו נזקים.

2. ״עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי״ פירושו ׳עתקה בגלל כל צוררי׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון