ולפי שאמר הנביא לבשי עוז זרוע ה׳, השיבו הקב״ה1, אָנֹכִי אָנֹכִי2 הוּא מְנַחֶמְכֶם – המנחם אתכם3, מִי אַתְּ?! הרי את בת צדיקים ומלאת זכויות4 וַתִּירְאִי – ואם כן למה תיראי5 מֵאֱנוֹשׁ אשר בסופו6 יָמוּת7 ולא יאריך בגדולתו וכבודו?!8 וּמִבֶּן אָדָם אשר בעולם9 כְּחָצִיר10 יִנָּתֵן – הוא נתון?!11:
1. כי לפי שהוא אמר לבשי עוז זרוע ה׳ ודיבר כנגד הזרוע ועשה המשל והדימוי ליציאת מצרים, לכן השיבו הקב״ה שהנה גאולת מצרים היתה דבר מועט עד שכינו אותה באצבע כמו שנאמר
(שמות ח, טו) ״אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא״, וקריעת ים סוף היתה גאולה גדולה ממנה ולכן נתיחסה ליד כמו שנאמר
(שם יד, לא) ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה״, אולם בגאולה העתידה לפי שתהיה גדולה ממנה לאין שיעור לא תיוחס לא לאצבע ולא ליד ולא לזרוע כי אם לי בהחלט, והוא אומרו ״אנכי אנכי הוא מנחמכם״ ולא הזרוע בלבד, והמשל רומז לגודל התשועה וכאילו הוכיחם לפי שבהיותם בגלות היו יראים מצרות האומות והיו עושים על זה השתדלויות אנושיים ולא אלֹהיים, וכמו שאמר
(לעיל ט, יב) ״וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ״, ועל זה אמר ״מי את ותיראי מאנוש ימות״ רצונו לומר מאנוש שהיום כאן ומחר בקבר
(אברבנאל).
2. ולא אחר (ר״א מבלגנצי) ולכן הם תנחומין שיש בהם ממש (מצודת דוד). ור״ע ספורנו מבאר אנוכי שנחמתי ביציאת מצרים, אנוכי מנחמכם לעתיד.
3. מצודת דוד.
4. רש״י, מצודת דוד. אמר ״מנחמכם״ בלשון רבים, ואמר ״מי את ותיראי״ בלשון נקבה, ואחר כך אמר (בפס׳ הבא) ״ותשכח״ ״ותפחד״ בלשון זכר, כי מנהג המקרא כשמדבר כנגד כנסת ישראל לומר כך: כשמדבר בלשון רבים מדבר כנגד הפרטים, וכשמדבר בלשון יחיד מדבר כנגד הכלל, וכשמדבר בלשון נקבה מדבר כנגד כנסת ישראל (רד״ק). ובמדרש, למה את מתיראת, שמא אין את יודעת מי את?! אין את בתו של אברהם יצחק ויעקב? בתם של שלשה הררי עולם את, ואת מתיראת מן בריה ומן אנוש, אנוש שהיום חי ומחר הוא מת?! אין את יודעת מה עשיתי לכל אותם שנזדווגו להם, אמרפל שנזדווג לאברהם, פלשתים ואבימלך שנזדווגו ליצחק, עשיו שנזדווג ליעקב, הפלתי אותם בידם, כך כל מי שיבוא ויזדווג לכם נופל לפניכם (ילקוט שמעוני).
5. רש״י, מצודת דוד. ועוד שאני הוא זה אשר מנחם אתכם (ר״י קרא).
6. רש״י.
7. כי בן תמותה הוא, ואם יצר לך היום, לא יצר לך מחר (רד״ק). ובמדרש, א״ר יהודה בר ר״ש משל למי שהיה רואה תולעת והיה מתירא ממנה, רואה אותה כגחלת ונקראת ״גומרת לילה״, אמרו לו מזו אתה מתירא?! בלילה היא גחלת ויוקדת יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת, ״אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה״, אמרו לפניו רבש״ע והרי שיעבודם של מלכיות קשה הוא, אמר להם מפני שהעולם הזה לילה הוא ושולטים בו, יבוא הבוקר ואתם רואים אותם ואינם אלא תולעת (ילקוט שמעוני).
8. ר״א מבלגנצי.
9. מצודת דוד.
10. אשר ימול ויבש (מצודת דוד). חציר הוא דשא ועשב (מצודת ציון).
11. וכפל העניין במילים שונות
(מצודת דוד). מלבי״ם מבאר שה׳ משיב על טענתם, אתם אומרים עורי זרוע ה׳ כאילו אני נשתניתי ממה שהייתי בימי קדם, לא כן, אלא ״אנכי אנכי הוא״ אני הוא מי שהייתי, אני לא נשתניתי ״אנכי אנכי הוא מנחמכם״ גם עתה כמו מקדם, רק את נשתנית ממה שהיית, לך אני אומר ״מי את?״ כי איני מכירך כלל, אינך עוד העם אשר היית בימי קדם, העם אשר פדיתי ממצרים, כי הם לא פחדו מזרוע בשר רק בטחו בישועתי, ואת ״ותיראי מאנוש ימות״. ובמדרש, אמר רשב״נ דרכו של אב לרחם כרחם אב על בנים, ודרכה של אם לנחם כאיש אשר אמו תנחמנו, אמר הקב״ה אנא עבדית דאבא ודאמא (עושה כמו אבא ואמא). ועוד במדרש, אמר ר׳ אבא בשם רשב״ל משל למלך שכעס על מטרונא וטרדה והציאה מתוך פלטין שלו, לאחר ימים ביקש להחזירה, אמרה יכפול כתובתי ואחר כך הוא מחזירני, כך אמר הקב״ה לישראל בני בסיני אמרתי לכם פעם אחת אנכי ה׳ אלהיך, ובירושלים לעתיד לבוא אני אומר לכם שתי פעמים ״אנכי אנכי הוא מנחמכם״, דבר אחר בסיני קיבלו ב׳ אנכי, ״אנכי ה׳ אלהיך״ וגם ״כי אנכי ה׳ אלהיך אל קנא״, ולפיכך הקב״ה מנחם בשני אנכי, דבר אחר, באנכי בראתי העליונים ואת התחתונים, שנאמר
(לעיל מד, כד) ״אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל״, באנכי בראתי אדם שנאמר
(לעיל מה, יב) ״אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי״, באנכי דיברתי עם אברהם שנאמר
(בראשית טו, א) ״אָנֹכִי מָגֵן לָךְ״, באנכי דברתי עם יצחק שנאמר
(בראשית כו, כד) ״אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ״, באנכי דברתי עם יעקב שנאמר
(בראשית מו, ד) ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה״, באנכי העליתיו משם שנאמר
(שם) ״וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה״, באנכי נגליתי על משה שנאמר
(שמות ג, ו) ״אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ״, באנכי שמתי הדיבור עם פיו שנאמר
(שמות ד, יב) ״וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ״, באנכי נתתי הדברות שנאמר
(שמות כ, ב) ״אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ״, באנכי הולכתים במדבר שנאמר
(הושע ב, טז) ״הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר״, באנכי אני בונה את ציון שנאמר
(לקמן נד, יא) ״הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ״, באנכי אני מביא גואל שנאמר
(מלאכי ג, כג) ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא״, באנכי אני מנחם אתכם שנאמר
(כאן) ״אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם״, זה שאמר הכתוב כי הוא טרף וירפאנו... ולפי שנאמר
(איכה א, ב) ״אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ״ וכל מקום שנאמר אין לה הוה
(יש) לה לכך נאמר
(כאן) ״אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם״. ועוד במדרש, ״הוא מנחמכם״ הוא מנהמכם, רבי מנחמא בשם רבי אבין, מאותה נהימה שנהמתם בסיני ואמרתם
(שמות כד, ז) ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ אנכי אנכי הוא מנחמכם
(ילקוט שמעוני) .