×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ב) יְֽהֹוָ֗היְֽ⁠־⁠הֹוָ֗ה אַל⁠־בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִיוְֽאַל⁠־בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃
Hashem, do not reproach me in Your anger,⁠1 and do not chastise me2 in Your fury.⁠3
1. in Your anger | בְּאַפְּךָ – Sforno assumes that the psalm was written by David at some point after his sin with Batsheva. As such, he suggests that the multiple requests that Hashem not chastise David in anger be read in light of Hashem's punishment "I will raise up evil against you...⁠"
2. chastise me | תְיַסְּרֵנִי – Though the verbs "להוכיח" and "ליסר" appear to be somewhat synonymous, both referring to chastisement, Malbim suggests that the former usually refers to a lighter verbal rebuke whose goal is to prevent a future wrongdoing, while the latter tends to refer to physical discipline which serves to punish a past transgression.
3. in Your fury | בַּחֲמָתְךָ – Malbim differentiates between the similar nouns "אַף" and "חֵמָה", suggesting that "אַף" refers to visible anger that is expressed on one's face (or perhaps "nose", the literal meaning of"אַף") while "חֵמָה" (literally: "burning") is internal. Cf. Hoil Moshe who also differentiates between the various synonyms for "anger" suggesting that they describe differing degrees of intensity, arranging them as follows in order of increasing severity: אף, חמה, חרון, קצף, זעף.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְיָ לָא בְּרוּגְזָךְ תַּכְנִיעֵנִי וְלָא בְּרִתְחָךְ תִּרְדֵי יָתִי.
O LORD, do not humble1 me in your anger; and do not punish me in your wrath.
1. Humble: rebuke.
ר׳ יודן בשם ר׳ אמי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבונו של עולם אף על פי שכתוב בי (משלי ג׳:י״ב) כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח.
אל באפך תוכיחני – ואף על פי שנאמר (תהלים צ״ד:י״ב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה.
ואל בחמתך תיסרני – א״ר יוחנן משל למלך שהיו לו שני קוסטנרין רעים וכל מדינה שכועס עליה הוא רודה אותה בהן. פעם אחת סרחה עליו מדינתו ובקש לשלוח עליה אותן שני קוסטנרין לרדותה התחילו מבקשין ממנו אדוננו המלך בכל מה שאתה מבקש רדה אותנו חוץ מאלו. כך אמרו ישראל רבונו של עולם אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני. אמר להן אם כן למה לי אף וחימה. אמרו לו יש לך למי לשלוח (שם ע״ט:ו׳) שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך. ואף הקב״ה מקבל מהם ואומר (מיכה ה׳:י״ד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים. אבל בישראל מה כתיב (הושע י״א:ט׳) לא אעשה חרון אפי. א״ר אליעזר משל למלך שכעס על בנו ובידו חרב הנדית ונשבע שהוא מעבירה על בנו על ידי שהכעיס לאביו. אמר המלך אם אני מעבירה על צואר בני אין לו חיים ואחר כך מי ירש אותי ומלכותי. וגם כן לבטל את גזירתי אי אפשר. מה עושה המלך הכניס החרב לנרתיקה והעבירה על ראשו. נמצא לא הזיק את בנו וגם כן לא ביטל את גזירתו. ר׳ חנינא אמר [משל] למלך שכעס על בנו היתה לפניו אבן גדולה ונשבע המלך שהוא זורקה בו. אמר המלך אם אני זורקה בו עוד אין לו חיים. מה עשה המלך כתתה ועשאה צרורות קטנות והיה זורקה בו אחת אחת. נמצא לא הזיק את בנו ולא ביטל את גזירתו. ורבנן אמרי משל למלך שכועס על בנו ונשבע שהוא מכה אותו מאה חבלים. אמר המלך אם אני מכה אותו עוד אין לו חיים. מה עושה נטל את החבל ונתנה על צוארו. לכך אמר אל בחמתך תיסרני.

רמז תרלה

ה׳ אל באפך תוכיחני – רבי יודן בשם רבי אמי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע אע״פ שכתבת כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח אל באפך תוכיחני, ואע״פ שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואל בחמתך תיסרני. אמר רבי יוחנן משל למלך שהיו לו שני קוסטנרין רעים וכל עיר שכועס עליה הוא רודה אותה בהם, פעם אחת מרדה עליו מדינה ובקש לשלוח אותם שני קוסטנרין עליה לרדותה התחילו מבקשים ממנו ואומרים אדוננו ככל רצונך רדה אותנו חוץ מקוסטגרין אלו, כך אמרו ישראל רבש״ע אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני, אמר הקב״ה אם כן אף וחמה למה, אמרו לפניו שפוך חמתך אל הגוים, והקב״ה מקבל מהם שנאמר ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים, אבל ישראל מה כתיב בהם לא אעשה חרון אפי, או אומר חמה אין לי. אמר ר׳ אלעזר משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו ובידו חרב הנדית ונשבע להכותו על ראשו, חזר ואמר אם אכה אותו אין לו חיים מי יורש מלכותי ולבטל גזרתי אי אפשר, מה עשה המלך הכניס החרב לנרתקה והעבירה על ראש בנו נמצא לא הזיק את בנו ולא בטל את גזרתו. ר׳ לוי אמר משל למלך שכעס על בנו ונשבע להכותו מאה חבלים, אמר המלך אם ילקה בני מאה חבלים כלום יש לו חיים, מה עשה נטל את החבל וכפלו על מאה נמצא לא הזיק בנו ולא בטל את גזרתו, ורבנן אמרין נטל את החבל ותלאו בצוארו. רבי הונא אמר משל למלך שכעס על בנו ולפניו אבן גדולה ונשבע שהוא זורק בו על בנו, אמר המלך אם זורקו אני על בני אין לו חיים, מה עשה כתתו ועשאו צרורות קטנות והיה זורק בו אחד אחד נמצא לא הזיק בנו ולא בטל את גזרתו. חנני ה׳ כי אמלל אני, משל לאדם שתפסוהו לסטים והיה כל אחד מתעולל בהכאתו יש מהם בעצים ויש מהם באבנים ויש מהן באגרופין, וכשהניחוהו הגיע לביתו עלה למטה ואמר יבשו עצמותי, כך היו משעבדין לישראל בכל מלכות ומלכות בכל מיני גזרות ושעבודים.
אללהם לא תעט׳ני בגצ׳בך, ולא תודבני בחמיתך.
ה׳! אל תוכיח אותי בדברים בכעס שלך. ואל תוכיח אותי בחימה שלך.
י״י – הקרוב אלי כי זה המזמור חברו דוד בחלותו ויחי מחליו.
או היה דרך נבואה על ישראל שהן בגלות כמו חולים ואם על הדרך הראשון גם התנבא דוד שיתרפא כתפלת יונהא אך אוסיףב להביט ובעבור העון יוכיח השם בתחלואיו, כמו: בתוכחות על עון יסרת איש (תהלים ל״ט:י״ב).
א. כן בכ״י פרמא 2062, פריס 1222. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״חנה״.
ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13 המלה חסרה. בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896: ״יוסיף״.
O LORD. It appears to me that David composed this psalm when he was sick. He later recovered from his illness. It is also possible that this psalm was written as a prophecy concerning Israel who in exile are like those who are sick.
If we accept the first interpretation then David [in addition to praying] also prophesied that he would be healed. Jonah did the same in his prayer. Compare, Yet I will look again toward Thy holy temple (Jonah 2:5).⁠1
God chastens for sin with His diseases. Compare, With rebukes dost Thou chasten man for iniquity (Psalms 39:12).
1. Jonah said this while he still in the belly of the fish.
י״י אל באפך תוכיחני – אם תוכיחני בעוני, אל באפך, רצונו לומר: לאט, כדי שאוכל לסבול, כמו שאמר ירמיהו הנביא: יסרני י״י אך במשפט וגומר (ירמיהו י׳:כ״ד).
ואל בחמתך תיסרני – כפל ענין במלות שונות כמנהג הלשון.
O Lord, rebuke me not in Thine anger – If Thou dost rebuke me for mine iniquity, let it not be in Thine anger. He means "gently,⁠" so that I may be able to bear it; as Jeremiah the Prophet says (Jer. 10:24): "O Lord, correct me, but with judgement,⁠" etc.
Neither chasten me in Thy hot displeasure – A duplication of the sense in different words in accordance with the idiom of the language.
אל באפך. בפקוד עון אבות1: תוכיחני. להשיבני בתשובה2: ואל בחמתך. בעון הדור3: תיסרני. לעונש4:
1. ע״פ לשה״כ בשמות (כ ה, לד ז) ׳פוקד עון אבות על בנים׳, ופירש רבינו שאף שה׳ הוא ׳אל קנא׳, יש רשעים שמאריך להם אף, אך פוקד עוונם על בניהם אם מחזיקים מעשי אבותיהם בידיהם, ועל זה התפלל שלא יפקוד לו עון אבות שהאריך להם אפו, וידון אותו ׳באפו׳. והרד״ק כתב ׳אם תוכיחני בעווני, אל באפך, ר״ל, לאט, כדי שׁאוּכל לסבול׳.
2. לשון ׳תוכחה׳ הבא ליישר את האדם אל הדרך הנכונה. וראה מש״כ רבינו בבראשית (כד יד) ׳אותה הוכחת - יסרת והורית אותה מוסר השכל, באופן שתהיה ראויה לעבדך ליצחק׳.
3. כן מפרש ׳חמתך׳ להלן (לח ב). ויל״ע מה ההבדל בין ׳אף׳ – שמפרשו על עון אבות, ל׳חימה׳ שמפרשו על עון הדור.
4. ׳תוכיחני׳ - כשהייסורין אינם באים אלא להשיב את האדם בתשובה, ואילו ׳תיסרני׳ לשון ייסורין - כשבאים להעניש את האדם על הרעה שעשה. [וצ״ע, כי בישעיה (כז ז-ט) כתב רבינו שאין ה׳ מעניש את ישראל אלא להשיבם בתשובה, ורק את הגויים מעניש לשם עונש ולכלותם, ע״ש. וגם לשון ׳תייסרני׳ ניתן לפרש כמו ׳תוכיחני׳, כמו בדברים (ח ה) ׳ה׳ אלקיך מייסרך׳, ופירש רבינו ׳מייסרך - נותן לך במצוותיו מוסר נאות אל השלמות המכוון מאתו׳, וראה מש״כ עוד שם (ד לו). וראה גם בסמוך (פסוק ד)].
ה׳ אל באפך תוכיחני – יו״ד השם בגעיא.
ואל בחמתך תיסרני – הוא״ו בגעיא.
ואל בחמתך – כפל הדבר במ״ש.
באפך ובחמתך – החמה היא החמה הפנימית, ואף הוא הכעס החיצוני המתראה ויש אף בלא חמה אם לבו טוב עליו, וחמה בלא אף אם שומר הכעס בלבבו, כן בארתי בכ״מ בתנ״ך, ועיין לקמן (ל״ז ח׳, ע״ח ל״ח, צ׳ ז׳).
תוכיחני, תיסרני – התוכחה הוא דרך וכוח בדברים והיסור הוא ע״י יסורים, ואצל ה׳ לפעמים תהיה התוכחה גם כן ע״י יסורים, ואז בא להשיבו מרע בעתיד והיסור הוא על העבר, ורשמתי מקומותיהם ירמיה (ב׳:י״ט).
ה׳ אל באפך – יש הבדל בין אף ובין חמה, שהאף הוא הכעס הנגלה, והחמה היא תבערת אש הכעס בנסתר בנטירת שנאה ואיבה, ויהיה לפעמים אף בלא חמה אם רק מראה לו פנים נזעמים ואהבה במצפוניו, וחמה בלא אף אם מסתיר אפו ואיבתו, ויש הבדל בין תוכחה וייסור, התוכחה היא בדברים רכים, והייסור בו יאסור את נפשו בדברים קשים או ביסורים ממש, ותוכחת ה׳ עלי עון, הוא לפעמים שלא יחטא בעתיד, וזה נקרא תוכחה, ודוד בקש שתוכחה זו לא תהיה באף רק בדברים רכים כאב את בנו, ולא הוצרך לבקש שלא יהיה בחמה ונטירת איבה, כי האויב לא יוכיח ולא ישתדל להשיבו אל דרך הנכונה, והתוכחה המגולה תהיה תמיד מאהבה מסותרת, ולא בקש רק אל באפך תוכיחני – ולפעמים יביא ה׳ יסורים על האדם בעבור החטא שכבר חטא, ויסורים האלה בהכרח הם באף, כי המיסר מראה בנגלהו שקוצף על המיוסר, ולכן בקש שעל כל פנים אל בחמתך תיסרני – שלא יהיה מאיבה פנימית ונטירת שנאה כאויב המיסר, רק כמו שכתוב כי כאשר ייסר איש את בנו ה׳ אלהיך מיסרך, ואמר ואהבו שחרו מוסר.
באפך – אף לא ימשך כי אם רגע (כי רגע באפיו, למטה ל׳:ה׳) והתיבה משרש אנף המורה נשימה בכח, וחמה פתאומית גם היא, רק תמשך יותר מן אף, וחרון יותר חם ממנה, קצף יראה על השפתים המוציאות ריר (כקצף על פני מים, הושע י׳:ז׳) ותקיף הוא מחרון, זעף בפנים (וירא אתם והנם זעפים, וישב) כעס מתמיד ולא פתאומי (וכעסתה צרתה גם כעס, שמואל א׳ א׳:ו׳); וכן תוכיחני פחות מתיסרני, שמקור הראשון הוכחה בדברים, והשני ממקור אסר, אסור איש לעמוד להלקות אותו; וכן בפסוק שאחר זה אמלל פֻעַל משרש אמל או מלל, שההברה הקיימת בשניהם מל, כמו בשורש מול ונמל, לשון כריתה ונבהלו משרש בהל הקרוב לבול (בוש⁠־בהת, מול⁠־מהל, לוט⁠־להט או לאט) או נבל שהברתם הקיימת בל, שהוא נרדף לאל, א״כ תקיף השני מן הראשון, וגם מה שימולל איננו יבש מכל וכל כעלים הנובלים מן העץ היבשים, והראיה לערב ימולל ויבש כלומר יכרת ואח״כ ייבש, וכן הולך עוד ומוסיף, ואחר נבהלו עצמי, כלומר גופי נחלש, כתב ונפשי נבהלה שחולי הגוף ירפא בנקלה יותר מחולי הנפש אשר בהשתוחחה בודאי יגוע הגוף עמה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144