Tehillim 6 – תהלים ו‏ – Mikraot Gedolot

אֶשְׁתַּלְהֵית בְּתִנְחָתִי אֲמַלֵל בְּצַעֲרִי בְּכָל לֵילְיָא עַל שִׁווּיִי בְדִמְעֲתִי דַרְגָשִׁי אַטְמֵשׁ.

I am wearied with my groaning; I will speak¹ in my sorrow every night on my bed; I will drown my couch with my tears.

1. I will speak: Tg llm) suggests Heb hxy#).

יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה – אמר רב אפילו בחליו של דוד קיים י״ח עונות.

רמז תרלו

יגעתי באנחתי – זה רבי זכריה בן הקצב שאמר לחכמים המעון הזה לא זזה ידי מתוך ידו משעה שנכנסו אויבים להיכל עד שיצאו, אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו, התחיל בוכה וממסה מטתו והיה יודע שהיא טהורה לו ולא היה מכירה מני גזר חכמים והיה קורא פסוק זה יגעתי באנחתי וגו׳ (שמע ה׳ תחנתי וגו׳).

וטאל מא תעבת פי תנהדי, ואנא כאלסאבח טול אליל עלי סרירי, אבל מן דמעי פראשי.

ורבות טרחתי באנחה שלי. ואני כמו השוחה על מטתי כל הלילה. ואני מרטיב את המזרון שלי מהדמעות שלי.

יגעתי, וכל עת שאני יגע באנחותי מחמת היסורין שחלו עלי בגלל חטאי, וכ״כ בפירושו למשלי ו א-ה. ואני כמו שוחה כל חלילה על מטתי ומרטיב מדמעי את ערשי.

וגזרתי אשחה ממה שנ׳ כאשר יפרש השוחה לשחות¹ שהיא שחייה במים. ועשיתי אמסה מלה מושאלת, לפי שאין כוונתו המסמוס עצמו אלא ראשיתו שהיא הרטיבות.

1. ישעיה כה יא.

ואשתקקת אשחה, מן קולה כאשר יפרש השוחה לשחות אלד׳י הו סבאחה. וג׳עלת אמסה מסתעארא, לאנה לם יריד אלתמאסי נפסה בל אבתדאיה והו אלבלל.

[8א] וקו׳ אשחה בכל לילה מטתי אגראק גׄאיז מתׄלה פי אללגה וליס מן אלמחאל אלדׄי ימתנע קו׳ מן אלאנביא וקו׳ וההר בוער באש עד לב השמים (דברים ד:יא). וימס לבב העם ויהי למים (יהושע ז:ה) מן הדׄא אלבאב.

וקו׳ בדמעתי ערשי אמסה יצׄיף אלי גזארה אלדמע חרארתה לאן אלתדׄויב מן צפאת אלנאר פהי פי חרארה אלנאר ואן כאנת מא.

The phrase, “I drench my bed every night;” (Psalms 6:8); hyperbole [ʾiḡrâq] is permitted like in language, and is not absurd, nor is it forbidden in the language of prophets. And the phrases, “The mountain was ablaze with flames to the very skies” (Deut. 4:11) (and) “And the hearts of the troops sank in utter dismay” (Jos. 7:5) are from this trope.

The phrase, “I melt my couch in tears” (Psalms 6:7) joins the abundant tears with its heat, because melting is a property of fire and is (caused) by the heat of fire even though it is water.

אסחה^א בכל לילה מטתי – לשון סחי ומאוס (איכה ג׳:מ״ה), והיתה נבלתם כסוחה (ישעיהו ה׳:כ״ה), ממאיס אני מטתי בדמעות. [ומנחם חברו עם: כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כ״ה:י״א), ועם: מי שחו (יחזקאל מ״ז:ה׳).]⁠^ב

ערסי^ג אמסה – אלחלח וארטיב כמו מים.

א. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, וכן בפירוש ר״י קרא. בכ״י ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״אשחה״.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים, אך אינו מופיע בכ״י לוצקי 778 ובשאר כתבי היד הקדומים של רש״י.

ג. כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, וכן בפירוש ר״י קרא, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בכ״י ברלין 122, מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו: ״ערשי״.

every night I sully my bed Heb. אשׂחה an expression of: "scum (סחי) and refuse" (Lam. 3:45); "and their corpses were like spittle (כסוחה)" (Yeshayahu 5:25). I sully my bed with tears. Menachem (p. 172), however, associated it with: "as the swimmer (השׂחה) spreads out [his hands] to swim (לשׂחות)" (Yeshayahu 25:11), and with, "water to swim in (שׂחו)" (Yechezkel 47:5).

I wet my couch with my tears I moisten and wet as with water.

יגעתי באנחתי אסחה^א מיטתי בכל לילה – ״וקרבו וכרעיו ירחץ במים״ (ויקרא א׳:ט׳), יסחי.⁠^ב אף כאן בדמעתי מטתי רחוץ, וכן מוכיח בסמוך שהוא אומר: מטתי בדמעתי ערסי^ג אמסה – שפתרונו: בדמעתי ערסי אלכלך, כמו: ״סחי ומאוס תשימני״ (איכה ג׳:מ״ה). לשון מגואל ולשון מיאוס.

א. כן בכ״י.

ב. ר״י קרא מפנה לתרגום של ״ירחץ״ כ״יסחי״, וכן מופיע בחזקוני ויקרא א׳:ט׳. והשוו לאונקלוס ויקרא י״ז:ט״ז, דברים כ״ג:י״ב.

ג. כן בכ״י.

יגעתי – יספר רוב חוליו ואנחותיו.

ואשחה – כמו: כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כ״ה:י״א).

ומטתי – פעול, והטעם^א ממי בכיותיי, על דרך ונשמה לא נשארה בי (דניאל י׳:י״ז).

ויש אומרים: כי אשחה – תרגום ארחץ בארמית.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״והטעם״.

I AM WEARY. David tells of the severity of his illness and of his great¹ groaning. The word ascheh (I swim) is similar in meaning to ha-socheh (he that swimmeth) and li-sechot (to swim) in As he that swimmeth spreadeth forth his hands to swim (Isaiah 25:11).⁠² Mittati (my bed) is the object of ascheh (I swim). Ascheh… mittati means, I make my bed to swim in the water produced by my tears.⁠³ The aforementioned is similar to neither was there any breath left in me (Dan. 10:17).⁠⁴

Some say⁵ that ascheh (I swim) is an Aramaic word meaning, I will wash.⁠⁶

1. Lit., “many.”

2. In other words, ascheh means, I swim.

3. Lit. “Its meaning is: from the water of my tears.”

4. Daniel did not stop breathing. Hence Dan. 10:17 is not to be taken literally. The same is the case with our verse.

5. See Radak.

6. In other words, ascheh was borrowed from Aramaic. According to this interpretation the meaning of our verse is: I wash my bed with my tears every night.

יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה – כי אני נאנח ודואג על חליי ובוכה עד שאשחה מטתי בכל לילה – כי בלילה יכבד החלי ויאנח האדם ויבכה על חליו. או יבכה בלילה מפני שבני הבית ישנים ואין רואה אותו. והנה הוא יגע מהאנחה ומהבכי. ומה שאמר: אשחה ואמסה הוא על דרך גוזמא והפלה. ופירוש אשחה מן כאשר יפרש השחה לשחות (ישעיהו כ״ה:י״א), או מתרגום וירחץ (בראשית מ״ג:ל״א): ואסחי. ופירוש אמסה מן המסיו את לב העם (יהושע י״ד:ח׳), ותמס כעש חמודו (תהלים ל״ט:י״ב). ואלה הם מנחי הלמ״ד מבנין ההפעיל. ויש מפעלי הכפל מזה הענין רבים, כמו: המסו את לבבנו (דברים א׳:כ״ח), וימס לבב העם (יהושע ז׳:ה׳).

I am weary with my groaning; Every night make I my bed to swim; I melt my couch with my tears. – For I groan and am anxious on account of my sickness and weep until I make my bed swim every night, because at night the sickness is grievous, and a man laments and weeps on account of his sickness. Or he weeps at night because the household is asleep and no one sees him. And lo! he is weary with groaning and with weeping. And as for what he says: I make to swim and I water – it is by way of exaggeration and hyperbole. And the interpretation of אשחה (I make to swim) is (to be derived) from (such passages) as: "as he that swimmeth (השחה) spreadeth out his hands to swim (לשׂחות)" (Is. 25:11); or from the Targum (rendering) of "and he washed (וירחץ)" (Gen. 43:31), which is ואסתי. And the interpretation of אמסה (I melt) is (to be gathered) from (such passages) as: "they made the heart of the people melt (המסיו)" (Joshua 14:8); "and like a moth Thou makest his beauty to melt away (ותמס)" (Ps. 39:12). These (instances) are from verbs lamed he of the hifil conjugation. And there are many (cases) of double 'ayin verbs of this signification, as: "They have made my heart to melt (הֵמַסּוּ)" (Deut. 1:28); "and the heart of the people melted (וַיִּמָּס)" (Joshua 7:8).

יגעתי באנחתי – הבי״ת בגעיא.

אשחה – ענין שחיה במים כמו כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כ״ה:י״א).

ערשי – מטתי כמו ערש יצועי (תהלים קל״ב:ג׳).

אמסה – מלשון המסה והתכה.

יגעתי – נעשיתי עיף ויגע במה שאני מתאנח בכל עת.

אשחה – אני משיט את מטתי במי הבכי כדבר השט על פני המים.

בדמעתי – אני מתיך ומרטיב ערשי בדמעות עיני וכפל הדבר במ״ש.

מטתי, ערשי – כבר התבאר (עמוס ג׳ י״ב) שמטה כולל כל העשוי^א שיטה אדם עליו על צדו, ושרשו נטה, והערש עשוי בצורה מיוחדת למשכב הקטנים והחולים והנשים, ובכלים (פ״ט ז׳) המטה והעריסה, ופי׳ רש״י בסנהדרין (דף כ׳): עריסה – עריסת תינוקות.

ואשחה – מענין סחי ומאוס.

א. כן כנראה צ״ל. בדפוסים: ״על העשוי״. בכ״י המחבר: ״כל העוז״.

יגעתי – עתה מתחיל ענין השני נגד אויביו המצערים אותו אומר הנה יגעתי באנחתי – עד שבכל לילה אשחה ואמאס את מטתי מרוב הבכי, בכל זאת מן הבכי והדמעות לא עששה עיני, רק

יגעתי – כלה כחי אנחתי והבי״ת כמו בי״ת ויעבד יעקב ברחל (ויצא).

באנחתי – אנחה שרשו אַנְחְ (Onomatopeia) נשימה בכח הבאה מחמת צער, כמו אַנְףְ מחמת כעס.

אשחה – כאשר יפרש השחה לשחות (ישעיה כ״ה:י״א) שהשט על פני המים ישחה על פניהם.

מטתי – כרים וכסתות השטים על המים מחמת קלותם ורוב הדמעה והערש שהיא מעשה ברזל, וצוללת למטה אמסה אַתִּיךְ בחום דמעתי.

ג. קריאת המזמור: בתים ה–ח

ה	ז	יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי
		אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי
		בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה.
ו	ח	עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי
		עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי.
	ט	סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן!
ז		כִּי שָׁמַע ה׳ קוֹל בִּכְיִי.
	י	שָׁמַע ה׳ תְּחִנָּתִי
		ה׳ תְּפִלָּתִי יִקָּח.
ח	יא	יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי
		יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

האם ענה ה׳ לתחינתו של המתפלל שהובעה במחצית הראשונה? אנו מצפים כי הנימוק המרומם לבקשת המתפלל מה׳ בבתים ג–ד – ״לְמַעַן חַסְדֶּךָ״, ׳כדי להודות לך׳ – יביא לשינוי חיובי במצבו. אנו מצפים כי התהליך שעבר המשורר במחצית הראשונה ימשיך להתקדם במחצית השנייה, ויביא לבטחון המתפלל בישועתו, או אף למענֶה מאת ה׳.

אולם להפתעתנו, בבתים ה–ו הפותחים את המחצית השנייה שב המתפלל לתאר את ייסוריו, אך הפעם ביֶתר שאת ממה שתיאר אותם בבתים א–ב: ייסוריו גורמים לו להיאנח עד שהוא יגע מאנחתו; מרוב בכי הוא מציף את מיטתו בדמעותיו בכל לילה, עד שהוא כשוחה בהן, והן ממיסות את ערשו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון