Tehillim 5 – תהלים ה‏ – Mikraot Gedolot

לְשַׁבָּחָא עַל חִנְגִין תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד.

For praise, with dancing. A hymn of David.

למנצח – זה שאמר הכתוב (במדבר כ״א:י״ט) וממתנה נחליאל. ר׳ יהודה אומר מן המדבר זכו שניתן להם תורה על ידי משה רבינו שנאמר (שמות ל״א:י״ח) ויתן אל משה. וממתנה נחליאל נחלו עבודה זרה ואמרו לעגל (שם ל״ב:ד׳) אלה אלהיך ישראל. מנחליאל במות משנחלו עבודה זרה בא עליהם מלאך המות שנאמר (במדבר י״ד:ל״ה) במדבר הזה יתמו. ומבמות הגיא שגרמו לאותו צדיק שנקבר בגיא. והוא שירמיה אמר להם (ירמיהו ב׳:כ״ג) ראי דרכך בגיא. ורבנן אמרי ממתנה נחליאל נחלו להקב״ה לאלוה והוא נחל אותם לאומה. וממדבר מתנה שזכו לקבל את התורה מן המדבר. אמר דוד הואיל וכן הוא אני אזמר על שתיהן למנצח אל הנחילות.

דבר אחר: וממתנה נחליאל לא תאמר כך אלא ממתנה נחלתי לאל. בשביל הבאר שנתן להם הקב״ה היו אומרים שירה והיה להם המים [כנחל] שכל אשה שהיתה רוצה ללכת מבית אביה לבית בעלה היתה הולכת בספינה. וכן אמר דוד (תהלים ק״ה:מ״א) הלכו בציות נהר. אמרה כנסת ישראל מתוך שהבאר נתן לי מתנה נחלתי אותו. וכן הוא אומר (איכה ג׳:כ״ד) חלקי ה׳ אמרה נפשי. אמר להן הקב״ה אני חלקכם ואתם חלקי שנאמר (דברים ל״ב:ט׳) כי חלק ה׳ עמו. אמר דוד הואיל וכן הוא אני מזמר על נחלתי. אל הנחלה אינו אומר אלא אל הנחילות על הנחלה שנחלתם אותי ועל הנחלה שנחלתי אתכם. ומנין אתה למד שמן המתנה נחלוהו שעד שלא ישתו מן הבאר מה היו אומרים (שמות י״ז:ז׳) היש ה׳ בקרבנו. מששתו אמרו (שם כ״ד:ז׳) כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע. בשתי נחילות נחלנו אותך ונחלנו את התורה. וכן אמר דוד (תהלים קי״ט:קי״א) נחלתי עדותיך לעולם. וארץ צבי נחלתי שנאמר (ירמיהו ג׳:י״ט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים. מהו צבאות שהכל צובין בה. משל למלך שהיה יושב על שלחנו והיה לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן והיה עושה לו מתנות והיה בה שדה אחת והיו הכל צובין בה. אמר להן זה הוא שלי. וכן הוא אומר (דברים ל״ב:ח׳) בהנחל עליון גוים. ולמי נתן חלקו לבנו הקטן. כך יעקב חבל נחלתו. וכתיב (עמוס ז׳:ב׳) מי יקום יעקב כי קטון הוא. ואף בית המקדש נחלה וכן הוא אומר (במדבר כ״ד:ה׳) מה טובו אהליך יעקב. ומה טובתן כנחלים נטיו. מה הנחל הזה אדם יורד בו טמא ועולה טהור אף בית המקדש נכנס בו בעוונות ויוצא בלא עוונות. וכן משה אומר (דברים י״ב:ט׳) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. מנוחה זו הארץ. נחלה זו בית המקדש. אמר לו דוד כל מה שנתת לנו טובים ונעימים הם שנאמר (תהלים ט״ז:ו׳) חבלים נפלו לי בנעימים. וכן הוא אומר (מיכה ז׳:ח׳) אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. אלולי שישבתי בחשך לא היה אור לי. אמר להם הקב״ה הצדקתם עליכם את הדין אני קורא לכם (ישעיהו ס״א:ג׳) אילי הצדק מטע ה׳ להתפאר.

דבר אחר: אל הנחילות – זה שאמר הכתוב (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אוהבי יש. אמר ר׳ חנן התורה אמרה (משלי ג׳:ט״ז) בשמאלה עושר וכבוד. ובני עניים. ורוח הקדש משיב ואומר להנחיל אוהבי יש. ולמה הם עניים בעולם הזה כדי שלא יתעסקו בדברים בטלים וישכחו את התורה. וכן הוא אומר (שם ח׳:כ״ב) ה׳ קנני ראשית דרכו.

מזמור לדוד – זה שאמר הכתוב (תהלים קט״ז:י״ב) מה אשיב לה׳ כל תגמולוהי עלי. אמר רבי שמואל ארבעה מזמורים שהיה צריך לומר אדם הראשון אמרן דוד ואלו הן - (שם כ״ד:א׳) לה׳ הארץ ומלואה. ולמה היה צריך לאמרו שבשבילו נברא העולם על מליאתו. (שם י״ט:ב׳) השמים מספרים כבוד אל. ולמה היה צריך לאמרו שהוא ראה אותן תחלה. (שם צ״ב:א׳) מזמור שיר ליום השבת. ולמה היה צריך לאמרו שהשבת פינה אותו מן הדין. ולמנצח אל הנחילות למה היה צריך לאמרו שהוא נחל את העולם תחלה.

למנצח אל הנחילות – אמר ר׳ שמואל בר נחמני על שני נחילות שנחל דוד את המלכות בעולם הזה ולעולם הבא. אמר דוד על שתיהן אני מזמר אל הנחילות. אמר רבי יהושע בן לוי הנחילות נוטריקון הוא ה׳ חמשה חומשי תורה. נ׳ כנגד חמשים יום שבין פסח לעצרת. ח׳ כנגד שמונת ימי המילה. י׳ כנגד עשרת הדברות. ל׳ כנגד שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהם כאברהם. שנאמר (בראשית י״ח:י״ח) ואברהם היו יהיה. בגימטריא תלתין הוו. כשישראל זוכין שמונה עשרה בארץ וי״ב בחוצה לארץ. וסימן טוב לישראל כשהארץ מעמדת שנים עשר צדיקים. אמר ר׳ זעירא שיחתן של ישראל תורה היא. תהא אח לשבעה ואב לשמונה. א״ר יהושע בן לוי זה אברהם שהוא אב ליצחק ולישמעאל ולבני קטורה. רבי שמואל אמר זה ישי שהוא אב לשמונה. ואח לשבעה זה הוא דוד שהוא אח לשבעה. (תהלים פ״ו:א׳) הטה אלי אזנך ענני. זה שבטו של דוד שניתנה לו שמיעה שנאמר (דברים ל״ג:ז׳) שמע ה׳ קול יהודה. (תהלים פ״ו:א׳) כי עני ואביון אני. אמר ר׳ יוחנן כל מקום שנאמר עני ואביון בישראל הכתוב מדבר שנאמר (ישעיהו מ״א:י״ז) העניים והאביונים. אמר דוד לפני הקב״ה רבונו של עולם בשעה שיש לי כח לעמוד לפניך בתפלה ולהוציא אמרי האזינה. ובשעה שאין בי כח התבונן מה בלבי בינה הגיגי.

דבר אחר: (תהלים פ״ו:א׳) כי עני ואביון אני. וכי עני היה דוד והכתיב (דברי הימים א כ״ב:י״ד) והנה בעניי הכינותי לבית אלהי. ומהו בעניי בצער שציערתי עליו. ר׳ יהודה פתר לה בארבע מלכיות. אמרי האזינה בבבל בינה הגיגי במדי הקשיבה לקול שועי ביון כי אליך אתפלל באדום. ולמה הוא אומר מלכי ואלהי באדום אמרו ישראל לפני הקב״ה ראה כמה שמדות וגזרות היא גוזרת עלי לבטל אלהותך ומלכותך ממני ולא בטלינן. ובכל יום אנו נכנסין לבתי כנסיות וממליכין אותך שתי פעמים ואומרים שמע ישראל ואת עביד דידן ואנן עבדינן דידך שנאמר (שיר השירים ב׳:ט״ז) דודי לי ואני לו.

למנצח אל הנחילות – זה שאמר הכתוב וממתנה נחליאל, שנחלו להקב״ה לאלוה והוא נחל אותם לאומה, וממדבר מתנה שזכו לקבל תורה ממדבר, אמר דוד הואיל וכן אני מזמר על שניהם למנצח אל הנחילות.

דבר אחר וממתנה נחליאל לא תאמר כך אלא ממתנה נחלתי לאל. בשביל הבאר שנתן להם הקב״ה היו אומרים שירה. באר מרים היה בור שוחה והיה לו מים שכל אשה שהייתה רוצה לילך מבית אביה לבית בעלה בספינה היתה הולכת. וכן דוד אומר הלכו בציות נהר. אמרה כנסת ישראל מתוך הבאר שנתן לי נחלתי אותו, וכה״א חלקי ה׳ אמרה נפשי, אמר הקב״ה אני חלקכם ואתם חלקי כי חלק ה׳ עמו, אני נחלתכם ואתם נחלתי שנאמר יעקב חבל נחלתו לכך אמר דוד אל הנחילות. על הנחלה אינו אומר אלא אל הנחילות על הנחלה שנחלתם אותו ועל הנחלה שנחל אתכם, ומנין אתה אומר שמן הבאר נחלוהו, שעד שלא שתו אמרו היש ה׳ בקרבנו, ומששתו אמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע.

דבר אחר אל הנחילות ארץ ישראל שנאמר ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים, ובית המקדש שנאמר מה טובו אהליך יעקב, מה טובתם כנחלים נטיו, מה הנחל הזה יורד טמא ועולה טהור אף ביהמ״ק נכנס בעונות ויוצא בלא עונות, וכן משה אומר כי לא באתם עד עתה את המנוחה ואל הנחלה, מנוחה זו הארץ, נחלה זו ירושלים, אמר דוד כל מה שנתת לנו טובים ונעימים שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים וגו׳. ד״א אל הנחילות כמד״א נחלה מכתי, וכה״א אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, אלולא שנפלתי לא קמתי, כי אשב בחשך ה׳ אור לי אלולא שישבתי בחשך לא היה אור לי.

רמז תרכט

דבר אחר למנצח אל הנחילות – זש״ה להנחיל אוהבי יש, התורה אמרה לפני הקב״ה רבש״ע כתיב אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד מפני מה בני עניים. והקב״ה משיבה ואומר להנחיל אוהבי יש, ולמה הן עניים בעוה״ז כדי שלא יעסקו בדברים אחרים וישכחו את התורה דכתיב כי העשק יהולל חכם.

דבר אחר למנצח אל הנחילות – אמר רשב״ג על שתי נחלות שנחל דוד מלכות בעוה״ז ובעוה״ב שנאמר גם אני בכור אתנהו, וכי בכור היה דוד והלא קטן היה שנאמר ודוד הוא הקטן ולמה קורא אותו בכור, מה בכור נוטל שני חלקים בנחלה אף דוד נחל שני עולמות בעוה״ז ובעוה״ב, אמר דוד על שתיהן אני מזמר למנצח אל הנחילות, ריב״ל אמר נוטריקון הוא ה״א חמשה כנגד חמשה חומשים, נו״ן חמשים כנגד חמשים יום שבין פסח לעצרת, חי״ת שמונה כנגד שמונה ימי מילה, יו״ד עשרה כנגד עשרת הדברות, למ״ד שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהם שנאמר כה יהיה זרעך, ואומר ואברהם היו יהי״ה בגימטריא שלשים.

רמז תרל

אמר ר׳ שמואל ארבעה מזמורים שהיה לאדם הראשון לאמרן אמרן דוד, אלו הם לה׳ הארץ ומלואה, ולמה היה צריך אדם הראשון לאמרו שבשבילו נברא העולם על מלואו. השמים מספרים כבוד אל, ולמה היה צריך לאמרו שהוא ראה אותן תחלה. מזמור שיר ליום השבת שהשבת פנתה אותו מן הדין, ולמנצח אל הנחילות שהנחיל את העולם תחלה. אמרי האזינה ה׳, אמר דוד לפני הקב״ה בשעה שיש בי כח לעמוד לפניך בתפלה ולהוציא אמרי האזינה וכשאין בי כח התבונן מה בלבי בינה הגיגי, ר׳ יהודה פתר קריא במלכיות אמרי האזינה ה׳ בבבל, בינה הגיגי במדי, הקשיבה לקול שועי ביון, כי אליך אתפלל באדום, ולמה אמר מלכי ואלהי באדום, אלא אמר ישראל לפני הקב״ה ראה כמה שמדות כמה גזרות גוזרת עלי שאבטל אלהותך ומלכותך ממני ולא בטלנו.

קול לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין אלמבתהלין.

מאמר לדוד. בו משבח את המתמידים המתפללים.

מאמר לדוד ישירו המתמידים במשמרותם המחלים פני ה׳.

גזרתי הנחילות מן ויחל משה¹ ופירשתיו חילוי.

1. שמות לב יא. וכך תרגם שם ויחל ״ואבתהל״.

צרפת הנחילות מן ויחל משה ופסרתה אבתהאלא.

<למנצח אל הנחילות מזמור לדוד>

ונחילות אסם אלה מן אלאת.

“Nəḥîlôṯ” (Psalms 5:1) is the name of a musical instrument.

אל הנחילות – מנחם פתר בכולן: נחילות, ועלמות, גיתית, ידותון – כולן שמות כלי זמר הם, ונעימות המזמור היתה לפי שיר הראוי לאותו כלי.

ומדרש אגדת הספר (מדרש תהלים ה׳:א׳) פירש: נחילות – לשון נחלה. ואין זה משמעות התיבה, וגם עיניין המזמור אינו מדבר בנחלה.

ויתכן לפתור: נחילות – לשון גייסות, כמו נחיל של דבורים (משנה בבא קמא י׳:ב׳), [וכמו: נחלי בליעל (שמואל ב כ״ב:ה׳), ותרגם יונתן: סיעת חייבין.]⁠^א תפלה בשביל גייסות אויבים הבאים על ישראל, ואמר המשורר את המזמור בשביל כל ישראל.

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104. הוא חסר בכ״י לוצקי 778 (אך מופיע שם בגיליון וצוין כתוספת), פריס 154, אוקספורד 34.

on nehiloth Menachem interpreted all of them: nehiloth, alamoth, gittith, jeduthun, that they are all names of musical instruments, and the melody of the psalm was according to the melody fit for that instrument. However, [in the] Midrash Aggadah (Midrash Tehillim 5:1,2,4) some explain "nehiloth" as an expression of heritage, but that is not the meaning of the word; moreover, the contents of the psalm do not deal with heritage. It is, however, possible to interpret נחלות as troops, like "a swarm (נחיל) of bees,⁠" (Bava Kamma 114a, 81b), and like, "Bands (נחלי) of scoundrels would affright me" (II Sam. 22:5), which Jonathan renders: Bands (סיען) of sinners. [This is] a prayer concerning the bands of the enemies that come upon Israel, and the Psalmist recited this psalm on behalf of all Israel.

למנצח אל הנחילות – אל כמו: על בטעם,⁠^א כמו: ותתפלל על י״י (שמואל א א׳:י׳), אל הנער הזה (שמואל א א׳:כ״ז) להפך, ולא יתחלף האל״ף בעי״ן רק אותיות אהו״י הם מתחלפות ושי״ן בסמ״ך כי הם קרובים במוצא.

והנחילות – תחלת פיוט אולי הוא מגזרה ינחלו לכם (במדבר ל״ד:י״ז), כדרך: האכילה ההיא (מלכים א י״ט:ח׳).

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״בטעם״.

FOR THE LEADER; UPON (EL) THE NEHILOTH. The word el¹ has the same meaning as al (upon).⁠² Compare the word al (to) in and prayed to (al) the Lord (Samuel I 1:10).⁠³ The reverse is the case in For (el) this child I prayed (ibid. v. 27).⁠⁴ The alef does not interchange with an ayin.⁠⁵ Only the alef, heh, vav, yod interchange.

The sin and samekh likewise interchange because they are close in origin.⁠⁶

The word Nechilot is taken from the opening of a poem.⁠⁷ It possibly comes from the same root as the word yinchalu (shall take possession) in shall take possession... for you (Num. 34:17).⁠⁸ It follows the paradigm of the word akhilah (meal) in of that meal (Kings I 19:8).⁠⁹

1. The word el usually has the meaning of to.

2. That is, the word el occasionally has the meaning of al. Ibn Ezra comments thus because our verse reads, el ha-nechilot. If we would translate el as meaning “to”, then el ha-nechilot would be rendered, to the nechilot.

3. Wherein al is used with the meaning of “to.”

4. Here the word el is used in the sense of “for.”

5. If it did, then we could say that el is a variant of al and al a variant of el, for el is spelled alef lamed and al, ayin lamed.

6. The sin and samekh are both dentals.

7. This psalm had the same tune as that of a song beginning with the word nechilot. See Ibn Ezra on Ps. 4:1.

8. Its root is nun, chet, lamed.

9. The root alef, kaf, lamed gives us the word akhilah, the plural of which is akhilot. The root nun, chet, lamed similarly gives us the word nechilah, the plural of which is nechilot.

למנצח אל הנחילות מזמור לדוד – כבר פרשתי טעם הנחילות ושאר מיני הנגון במזמור שלפני זה.

ורבנו האי, זכרו לברכה, פרש המלה מלשון נחיל של דבורים בדברי רבותינו, זכרם לברכה (משנה בבא קמא י׳:ב׳). רצונו לומר: כי נגונו היה דומה לשריקת הדבורים. וזה המזמור גם כן כנגד אויבי דוד שהיו לו שונאים בישראל.

ורבותינו, זכרם לברכה, אמרו (מדרש שוחר טוב): כי על דואג ואחיתופל שונאיו אמרו.

For the Chief Musician: To the Nehiloth. A Psalm of David. – I have already explained the meaning of the Nehiloth and other kinds of music in the previous Psalm. Our teacher Hai, of blessed memory, explained the word (nehiloth) from the expression nehil (נהיל), (meaning) "a swarm" of bees, in the words of our sages of blessed memory (Mishnah, Baba Kamma 10:2). He means that its music was like the buzzing of bees. This Psalm is also likewise directed against David's enemies, those in Israel who were ill–disposed to him. Our rabbis of blessed memory have said (Midrash, Shoher Tob, ad loc.) that he uttered it against his adversaries Doeg and Ahithophel.

הנחילות – מלשון נחיל של דבורים (בבלי ב״ק קי״ד) והוא שם כלי זמר אשר קולו נשמע כשריקת הדבורים.

למנצח המזמור הזה נחלק לשני חלקים, (חלק א׳ עד פסוק ט׳) הוא כעין הצעה מגדר התפלה וענינה ואיך יתרגש לב המתפלל לה׳, (חלק ב׳) היא הבקשה, מבקש ינחה ה׳ במעגלי צדק ויצילהו מיד שורריו.

אל הנחילות – לריק נלאו המפרשים למצוא מקור שמות אלה המורים כלי נגון, או דרך הנעימה עצמה, או מין ממיני השיר, ע״כ לא נואיל להעמיק החקירה בתיבות אלה, לפי שהיא רבת היגיעה וּמְעַטַּת התועלת; וגם על אותיות השמוש ועל המלות הנלוות עליהן לא נדבר, מדוע נכתב אל במקום על, או בי״ת שמושית במקומן, שבודאי לא נוציא דבר נמלץ אל אוזן שומעת.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון