Tehillim 103 – תהלים קג‏ – Mikraot Gedolot

דְשָׁבֵק לְכָל עַוְיַיְכִי דְמַסֵי לְכָל מַרְעַיְכִי.

Who forgives all your iniquities, who heals all your diseases.

הסולח לכל עוניכי – רבי ינאי היה לבוש תפלין בתר בישיה תלתא יומין דאמר מר תפלין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. ולמה נקרא בעל כנפים לפי שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שכל המניח תפלין יפצעו את מוחו והיה אלישע מניח תפלין ראהו קוזדור אחד מיד נטלן בידו ורץ מפניו. רץ אחריו והגיעו. אמר לו מה בידך. אמר כנפי יונה. ונעשה לו נס ונמצאו כנפי יונה. לפיכך קוראין אותו אלישע בעל כנפים. וכיון שאדם עומד מחוליו גופו נקי ואחר שלשה ימים היה מניח אותן. רבי יוחנן היה לבוש תפילין בכל יום ויום כדי שיאמר הסולח לכל עוניכי המשביע בטוב עדיך. רבי יוחנן פתר קרייה בסיני. בשעה שקבלו ישראל את התורה ירדו ששים רבוא של מלאכי השרת ונתנו עטרות בראש כל אחד. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מאה ועשרים רבוא ירדו ואחד היה נותן עטרה בראשו ואחד חוגרו זין. רבי יוחנן אמר הלבישן פורפיות שנאמר (יחזקאל ט״ז:י׳) ואלבישך רקמה. רבי הונא דצפורי אמר זוניראות חגרן שנאמר (שם) ואחבשך בשש. רבי שמעון בן יוחאי אומר כלי זיין נתן להם ושם המפורש כתוב עליו. הוי המשביע בטוב עדיך. רבי יודן פתר ליה באיוב (איוב ל״ח:ג׳) אזור נא כגבר חלציך. כאדם שיושב באשפה ומנער את עצמו. כך איוב ניער עצמו מן היסורין ונתחדש. הוי המשביע בטוב עדיך.

רמז תתנח

הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי – הגואל משחת חייכי. למימרא דרפואה וגאולה בתר סליחה היא. רבי ינאי הוה לביש תפלין בתר (נאיומי) [בישיה] תלתא יומי דאמר מר תפלין צריכין גוף נקי, וכין שעמד אדם מחליו גופו נקי ואחר שלשה ימים הוא מעביד אותם, ר׳ יוחנן הוה לביש תפלין בכל יום לומר הסולח לכל עונכי.

פאנה אלצאפח ג׳מיע ד׳נובך, אלמשפי ג׳מיע אוג׳אעך.

לפי שהוא הסולח את כל העונות שלך (של הנפש). והוא הרופא את כל הכאבים שלך.

עוניכי – עון, לשון יחיד.

הסולח – הטעם כי בעבור עונו היה בן מות והשם הוכיחו בתחלואים ליסרו לשוב להנחם^א על עונו ויפדהו משחת וזה מפורש בדברי אליהוא.

ויו״ד עוונייכי^ב ותחלואייכי נוסף דרך צחות.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״להלחם״.

ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13נוסף כאן: ״כיו״ד״.

WHO FORGIVETH ALL THINE INIQUITY. The psalmist was deserving of death because of his sins. ¹ God chastised the psalmist with illnesses to punish him and cause him to repent and regret his sin, so that God would redeem him from the pit. This is stated in the speech of Elihu (Job 33).⁠² The yod of avonekhi (thine iniquity), like the yod of tacha-lu’ayekhi (thy diseases), is superfluous. It is there for poetic purposes.

1. The reference is to King David. See Ibn Ezra on Ps. 32:1.

2. Elihu tells Job that God punishes people so that they will repent and be saved from the grave.

הסולח לכל עונכי – היו״ד נוספת לצחות הלשון, והוא כמו: עונך, וכן האחרים הכתובים במזמור, וכן: בתוככי ירושלם (תהלים קט״ז:י״ט), והיודי״ן האלה נוספות לצחות הלשון.

וזה מן הטובות הגדולות שעשה עמך שהוא סולח לעוניך, והפסוק הוא כפל בענין במלות שונות, כי תחלואיכי הם תחלואי הנפש, והם העונות ובא בדרך: רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ״א:ה׳).

ויש מפרשים אותו על תחלואי הגוף, כי הנפש מעונה בעינוי הגוף אף על פי שלא ישיגנה חולי גופני.

ובאמרו לכל – רוצה לומר: לרוב, וכן: וכל טוב אדוניו בידו (בראשית כ״ד:י׳), וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מ״א:נ״ז) והדומים לה כי הקב״ה עושה חסד עם האדם שאינו מענישו על כל עונותיו אלא על המעט מהם, כמו שכתוב: נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז׳:י״ח).

הסולח לכל עוניכי. בבנין בית שני¹: הרופא [לכל תחלואייכי]. שהסיר יצר הרע של עבודה זרה²:

1. שלא זכר עוונות הקודמים, וריחם על ישראל לבנות בית שני.

2. ׳תַּחֲלוּאָיְכִי הם תַּחֲלוּאֵי הנפש, והם העוונות, ובא בדרך רפאה נפשי כי חטאתי לך׳ (רד״ק). אך אין זו הסליחה על העוונות שכבר הזכיר בתחילת הפסוק, אלא הכוונה שריפא את מחלת הנפש הגורמת לחטא, שביטלו יצרא דעבודה זרה בתחילת ימי בית שני, כמסופר ביומא (סט:).

הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי. בבית שני, ולא זכר [עווניכי] הקדומים: הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. שנמסר יצר הרע בידיהם בבית שני¹:

1. ׳תַּחֲלוּאָיְכִי הם תַּחֲלוּאֵי הנפש, והם העוונות׳ (רד״ק), ורומז לביטול יצרא דע״ז ע״י אנשי כנסת הגדולה בתחילת ימי בית שני, כמסופר ביומא (סט:).

לכל עונכי – י״ס ביו״ד אחר נו״ן וברובם איננה.

עונכי – עונך והיו״ד יתירה וכן תחלואיכי חייכי המעטרכי נעוריכי בכולם היו״ד יתירה והיא דרך צחות הלשון.

הסולח – מפרש מ״ש כל גמוליו,

מה שסולח לכל עונכי – ובזה הוא רופא לכל תחלואיכי – כי העון הוא חולי הנפש, וכמ״ש הרמב״ם בשמונה פרקיו שיש לנפש בריאות וחולי כמו שיש לגוף בריאות וחולי.

לכל עונכי – לשון יחיד, לכל עון שבך.

תחלואיכי – תחלואים בתוספת אותיות מוסיף על חולאים, והוראתו חולאים הנולדים מעפוש האויר ומתפשטים ע״י מגע החולה או נגיעת כליו, וכאן ר״ל חולאים גדולים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון