×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וְֽאוּלָ֗ם שְׁמַֽע⁠־נָ֣א אִיּ֣וֹב מִלָּ֑יוְֽכׇל⁠־דְּבָרַ֥י הַאֲזִֽינָה׃
However, Iyyov, please, hear my speech, and hearken to all my words.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּבְרַם שְׁמַע כְּדוּן אִיוֹב מִלַי וְכָל פִּתְגָמַי אֲצֵית.
ולכן אסמע יא איוב כלאמי, ואנצת לג׳מיעה.
אולם, אבל שמע נא איוב דברי והאזן לכולם.
ואולם שמע נא איוב מליי – פתרונו: ואולם שלא ערכת אלי מילין, שמע נא מיליי.⁠א וכל דבריי האזינה.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״פתרונו ואולם... שמע נא מיליי״.
ואולם שמע נא איוב מליי – לא השיגוך רעיך בכל דבריהם, ואלא שמע נא דבריי.
ואולם – כמו: ואלא בלשון תלמוד.
ולכל דברי האזינה – שאדבר על אוזן שומעת.⁠1
1. השוו ללשון הפסוק במשלי כ״ה:י״ב.
ואולם שמע נא איוב מלי הנה נא פתחתי פי לדבר אליך והיה מאמרי היושר המצוייר בלבי והדעת אשר יגידו שפתי יהיה ברור ונקי מן ההטעאה ר״ל שלא אבא אליך בטענות אשר תוכל לומר בהם שהם כוזבות כמו שהיו עושים רעיך ועל זה כעסת עליהם והראית שמאד יכבד עליך הויכוח עמהם מזה הצד והיית חושק שיהיה אפשר בשם ית׳ שיתווכח עמך כמו שיתווכח אדם עם רעהו ויסיר ממך כפו ואימתו אל תבעתך הנה הגעת אל מה שהיית חושק שאני אדם כמוך ורוח אל עשתני ונשמת שדי תחייני ולא אבא אליך כי אם בטענות צודקות, אם תוכל השיבני על דברי ערוך דברי ריבך והתיצב לפני, הנה אני כפיך לדבר בעבור אל ולהתווכח עמך ר״ל שאני אדם כמוך ונבראתי מחומ׳ כמוך ואין לך אימה ויראה ממני וכפי מכתי לא יכבד עליך כי לא אכה אותך, אך אמרת באזני שאתה זך ונקי בלי עון ובלי פשע, הנה הש״י ימנעני ויסירני מכל מה שאני חפץ להגיע אליו ר״ל שגדר דרכי ויחשבני לאויב לו למנוע ממני מבוקשי כמו שישתדל האדם למנוע מאויבו מבוקשו, ישם בסד רגלי וישמור כל אורחותי לבלתי אוכל להשיג אחד מהדברים אשר אשתוקק אליהם ועל זה נתרעמ׳ מהש״י בסדרו מציאות האדם בזה התואר שימצא בו בזה האופן מרוע הסידו׳ עד שאמרת שיותר טוב היה אחר שאי אפשר מזולת רעות מצד המערכ׳ שיסבב השם שימותו האנשים הקשי יום מרחם ויחסת זה לש״י לקיצור או לליאות, הן זאת הטענה לא צדקת בה לפי מה שאענה אותך כי הש״י נכבד מאד יותר מהאדם ולזה ראוי שנתבונן בזה ולא נשלח דברינו בתחלת המחשבה לגנותו על מה שסידר מזה כי בזה מהחכמה והשלימות מה שלא יעלם וזה כי למה שהיה האדם היותר שלם שבאלו הנמצאות יחויב שישגיח בו הטבע יותר ולזה נשתתפו כל הגרמים השמימיים בשמירתו ובסידור הנהגתו ואם כבר יקרה מזה רע מה במקרה וזה הרע ג״כ ישתדל השם להסרתו לפי היכולת ולזה ברא האדם בעלי שכל וזה כי השכל ימשול על זה הסידור המסודר מהמערכת וממנו תהיה הבחיר׳ אל הטוב כאשר היה שלם והנה הבחירה אשר תהיה ממנו תנצח הבחירה אשר תהיה מצד המערכת אם ירצה האדם להמשך אחר שכלו, ועוד כי מי שישלים השכל עד שיהיה לו דבקות מה עם השכל הפועל כבר ישגיח בשמירתו מאלו הרעו׳ השכל הפועל אם בשיודיעוהו אלו הרעו׳ טרם בואם כדי שישמר מהם אם בצד אחר כמו שיזכור אליהו אחר זה, מדוע אליו ריבו׳ האם מפני שלא הודיע אותך זה הרע כדי שתקח עצה להנצל ממנו אחר שאתה ישר לב הנה כל דבריו שיודיע לאדם הישר כדי שינצל מהרע הנכון לכוא עליו מצד המערכת לא ידבר בהם אך תהיה בזאת ההורעה מדרגות לפי התחלפות מדרגות המקבלים, כי בדרך אחת ידבר אל והוא שתגיע ההודע׳ בחלום לאשר יגיע מדרגת׳ מהתאחדו׳ בשכל הפועל אל שיוכל לקבל ההודעה בזה האופן ובדרך ידבר לאשר לא יראה דרך הראשונה מצר מיעוט התאחדותו בשכל הפועל והוא ביאר שני אלו הדרכים אחר זה, הנה בחלום ובחזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בעת שישן על משכבו כי אז תנוח הנפש המרגשת מפעלותיה ויהיה אפשר מפני זה באיש השלם להתבודד שכלו מבין שאר כחות הנפש ויתאחד בשכל הפועל, אז יגלה הש״י אוזן אנשים ובמוסרם ויסוריהם אשר יחתום לפי המערכ׳ לבא עליהם כדי שינצלו מהם בלקחם עצה עליו כי הבחירה האנושית מושלת בזה הסידור כמו שקדם ויהיה ג״כ סבה שיראו מהש״י יותר וישובו אליו בכל עוז, ואמנם היה זה הגילוי בעת השינה להסיר אדם מעשה הנפש המרגשת אז ולהסיר פועל החומר אשר מגבר יכסה ויעלים שפע השכל הפועל ר״ל כי החומר לא יערבב השכל אז להיות הנפש בלתי טרודה בהשגות החושיות, ובזה האופן יחשוך הש״י נפש הישר מן שחת ויחשוך נפשו מעבור בחרב ואולם הדרך השני׳ הוא שמי שלא תגיע מדרגתו אל שיקבל שפע השכל בשיודיעוהו הרע הנכון לבוא עליו הנה השכל להתאחדותו בו התאחדות מה יצילהו מזה הרע באופן אחר רחוק מזה, והוא שיוכיחהו במכאובות לשמרו שלא ילך בדרך אשר היה נכון ללכת בה ולמות ועל זה הדרך אמר אודך י״י כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני וביארו ז״ל על צד המשל במי שרצונו ללכת במדבר או בים עם שיירה מה וגגף באבן רגליו ועודו בדרך ונשמר מההליכ׳ שם וזאת השייר׳ טבע׳ בים או אבדה באופן אחר הנה הוא מבואר שזה הרע בא אליו לטוב לו והנה כמו שהטבע שם כחות טבעיות בקצת בעלי חיים לשמרם ואם לא השיגו שהם נשמרים בזה כמו ששם כח בקצת בעלי חיים לברוח מהבעלי חיים המזיקים אותם בראותם אותם ואם לא יקדם להם ההרגש בשהם מזיקים אבל שם ריחם דרך משל מגונ׳ אצלם שינוסו מפני זה ויגע להם התועלת המכוון אשר לא נסו בעבורו והיא השמירה מהטרף כן האדם להיותו בתכלית השלימות ביחס אל שאר הבעלי חיים כאשר היה לו התאחדות מה בשכל הפועל מצד הטבע האישי ישגיח בו ויסבב סיבות להצילו מרעתו ואם לא ירגיש וישער שהם להצלתו ואפשר שיהיה ראש סיפורו הדרך השנית אמרו להסיר אדם מעשה ויהיה הביאור בעבור מה שיסיר האדם מעשה השכל הפועל להיות טרוד בעניינים הגופיים ובהשגות שאר כחות הנפש כמו החוש והמחשבה והדמיון והחומר יכסה ויעלים ממנו זה האופן מן ההגדה למיעוט התאחדותו בשכל הפועל הנה יחשוך אותו מן הרע הנפלא הנכון לבא עליו כשיוכיחוהו במכאוב על משכבו על ערש דוי כמו שקדם או אפשר שיהיה פירוש אמרו להסי׳ אדם מעשה כי זה ההודעה תהיה כדי שיסיר האדם המעשה הרע אשר היה מתנהג בו ויכסה ממנו גאותו ויסתירה ר״ל שיכנע לבבו בראותו הרע הנכון לבא עליו עד שלא יסתבך האיש הישר במעשים המגונים אשר החל להתנהג בהם ויסור ממנו שלימותו והביאורים הראשונים יותר נאותים ונכונים מצד הענין ואם זה נאות יותר לפי מה שיחשב מצד הלשון ויוכיחהו במכאוב על משכבו וברוב איבריו יהיה מכאוב חזק ותתעב נפשו הלחם בסבת החולי ונפשו תתעב מאכל נתאו לבריאים, יכלה בשרו מרואי ר״ל שלא יראה בו בשר מרוב הכחישות ויגבהו ויבלטו העצמות אשר לא היו נראים קודם החולי, הנה זאת ההודעה בזה האופן תהיה לאדם אם יגיעהו התאחדות מה בשכל הפועל בדרך שיהיה עליו מלאך מליץ הקטנה שבהלצות להגיד לאדם מה שיתיישר בו וישמר מן הרע ובזה האופן יחון אותו ויאמר להציל אותו ולפדותו מרדת שחת מצאתי כפר והוא הסרת זה המכאוב, והנה בסוף הענין יבריא וישוב רענן ורטוב יותר ממה שהיה בעת הנוער וישוב בכחו ובבריאותו שהיה בימי נעוריו, וימשך לזה מן התועלת ג״כ שבעת חליו יתן אל לבו להתפלל אל הש״י וירצה אותו ויראה הש״י פניו בזאת התפלה והצעקה מפני שהוא משתדל לדבק בשם ית׳ ולשוב אליו ובזה האופן ישיב הש״י לאדם צדקתו כי אע״פ שהרע נכון לבא לצדיק מצד המערכת אשר אי אפשר מזולתו והשם יתב׳ שם בו כלי אל שינצל מהרע ההוא וישיב לו צדקתו, ישגיח השם על האנשים ואשר יאמר חטאתי והעויתי הדרך הישר ולא שוה לי, ויישר דרכיו אל השם יתברך פדה נפשו ממות ותראה נפשו באור החיים, הנה כל אלו ההודעות יעשה הש״י שתי פעמים או שלש עם גבר להשיב נפשו ממות כדי שיאור באור החיים ר״ל להוכיחו כאשר יתחיל לדרוך בדרכים בלתי נאותים כי השכל הפועל כמו שישגיח על המתאחד עמו להצילו מהרעות הנכונות לבא עליו מצד המערכת כן ישגיח בו להצילו מהדרכים אשר ימנעוהו מהגעה אל השלמות והם פעולות הרשע שכל מי שיחזיק בהם ירחיקוהו מהשם ית׳ לפי שהם ג״כ מוגבלות מצד המערכת ולא ישגיח בו להביא עליו ייסורין לשמרו מפעולות הרשע יותר מג׳ פעמים כי אחר כן שבה לו זאת התכונה קנין חזק ולא יותר ממנה לעולם, הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר אם יש לך מלי׳ להשיב על דברי השיבני דבר כי אני חפץ שתצדק אם יהי האמת אתך, ואם אין לך טענות להשיב על דברי שמע לי החרש ואני אלמדך החכמה והידיעה האמיתית בזה הדרוש. והכלל העולה מהדברים שאליהו יראה שהטובות והרעות הם מוגבלות ומסודרות מצד המערכה ובזה יותר הספק בהצלחה הנמצאת לרשעים כי אין ראוי שנפלא אם יסבב הש״י מצד זה הטבע אשר שם בגרמים השמימיים שיגיעו טובות לאנשים היו רשעים או צדיקים כי אם היה אפשר שלא יגיע רע מהם לנמצאות השפלות לא היה מקצר הש״י מזה לפי שכוונתו הראשונה במה שהמציא היא הגעת הטוב כמו שלא יפלא איש על מה שישגיח הש״י בשמירת הבעלי חיים הפחותים והמציא להם המזון והכלים אשר בו ישיגוהו עם היותם טורפים ומשחיתים זולתם והיותם בלתי ראויי׳ להגיע טוב להם מפני צדקם לפי שהם בלתי מתוארים בצדק כן אין ראוי שיפלא אם יגיעו טובות מהש״י בזה האופן לאנשים היו צדיקים או רשעים כי הם יותר נכבדים משאר בעלי חיים אלא שהתיר זה הספ׳ בזה האופן מדברי אליהוא הוא בלתי מבואר כלל מדבריו כאילו לא השתדל להתיר הספק בו לחשבו שהענין מבואר בתחלת העיון שלא תהיה מזה הצד טענה על הש״י ולזה נשאר זה הספק לאיוב כמו שנבאר במה שאחר זה במה שדבר עם השם ית׳ והנה הרע לא יחוייב מפני זה שיבא לצדיקים כי הש״י שם בהם כלי ישמרו בו מאלו הרעות והוא השכל אם יתנהג בו לפי הראוי בדרך שיתאחר אחרות מה בשכל הפועל בו כי כשהיה הענין כן תגיע הודעה לאדם בדרך שישמר מאלו הרעות בפנים שונים לפי מדרגתו בהתאחדות המדרגה היותר גבוהה היא שתגיע לו זאת ההודעה בחלום ובזה ג״כ מדרגות רבות לא זכרם והמדרגה היותר שפלה היא שלא יהיה בכח זה האדם שיגיע לו ממנו שום הודעה לרוב הקשר שכלו בכחות החמריות ולא יגיע לו ההתבודדות מבין שאר חלקי הנפש הראוי למי שאפשר בו זאת הידיעה כמו שנזכר בספר החוש והמוחש אבל תהיה תכלית ההודעה לו שיסבב השכל הפועל אם לשמרו מרע מוחש מסודר ומוגבל מצד המערכת אם לשמרו מרע נפשו שיבואו עליו מכאובים וחליים ישמרו מהנפילה ברע ההוא אם יהיה מוחש או יכנע בהם לבבו אם היה נפשי ואמר שזה אשר יהיה לשמיר׳ מרע נפשי לא יהיה מהש״י יותר משלשה פעמים והוא מבואר שכמו אלו האנשים יחשבו צדיקים אחר שהם בתחלת הדריכה אל הרשע ולא יאחזו דרכו עדיין ויקרו להם מהרעות על צד התוכח׳ שלא יקרה לרשעים ולזה יפול ספק ומבוכה בהמצא כמו אלה הרעות יותר לצדיקים ממה שתמצאנה לרשעים ובזה היתר אליהו הספק במה שספק איוב מהצלחת הרשעים ומעונש הטובים המוגבל להם לפי המערכת כי אין זה עול בחק הש״י אחר שהוא המציא להם כלי להנצל מזה הרע ואין ראוי ג״כ שימנע הש״י מבריאת האדם בזה התואר אשר היא נפלאה בשמירתו מפני רע מה יקרה ממנה עם שהוא הערים להמציא בנו כלי נוכל להנצל בו מהרע מצורף לזה שאליהוא יראה שבזה הרע ג״כ תועלת מה והוא תוכחת הרשעים וכלות׳ כמו שיתבאר וזה ג״כ נמצא במאמר השם לאיוב ובמאמר שלמה עליו השלום אמר כל פעל י״י למענהו וגם רשע ליום רעה ואחשב שתהיה המדרגה האמצעית בין שתי אלה המדרגות שיקרה לאדם פחד על ענין מה היה ראוי לבא עליו רע מה ולא ישיג בו יותר מזה השיעור ומפני זה השיעור מההודעה יהיה נשמר מעשות הדבר ההוא וינצל מהרע אשר היה נכון לבא עליו וכמו זאת ההודעה מפורסמת מאד מן החוש ואמרו רבותינו ז״ל בסבתה אע״ג דאיהו לא חזי מזליה חזי וראוי שתדע אתה המעיין שבכמו זה האופן יותר הספק הזה במה שזכרה תורה בהגעת הרעות לנו בשלא נלך בדרכי השם ובהגעת הטובות בשנלך בהם כמו שזכר בברכות וקללות וזה שכלל האומה יהיה מושגח כשילך בדרכי הש״י וכאשר יחל לצאת מהדרך הטוב אז יהיה נכון לבא עליו רע מצד המערכת תגיע ההודעה לכללה ההוא באחד משני אלו הדרכים אשר זכר וזה שאם היה ביניהם נביא תגיע אליו ההודעה והוא יגיעה לכלל האומ׳ ואם לא הנה יביא על הכלל ההוא יסורין מה ומכאובות אם להצילם מהרע הגופיי הנכון לבא עליהם אם להצילם מן הפחיתות הנפשיי אשר החלו להסתבך בו ולזה ביארה התורה שכשיבאו על הכלל כמו אלו הרעות לא ייחסוה אל הקרי אבל יאמינו שהכל בא מהש״י להוכיחם ולהעתיקם מהרע אמר אם תלכו עמי קרי וגו׳ ובזה האופן התקיים בוא הטובות לנו כאשר נלך בדרכי הש״י ונדבק בו על דרך ההשגחה לא מצד מערכת לבד ובוא הרעות לנו כאשר נסור מהם וכבר ביארה התורה שבסוף הענין יהיה העונש בהסתר פנים ר״ל סור ההשגחה האלהית אבל לא יגיע אלינו רע אז אם לא הרע הנכון לבא מצד המערכת אמר והסתרתי פני מהם וזה שהגעת הרעות על דרך ההשגחה להוכיח האנשים לא יהיה תמיד כמו שזכר אליהוא בזה המענה.
(א-ד) שמע לי. כי אמנם פתחתי פי, יושר לבי אמרי. מאחר שהתחלתי לדבר, אדבר ׳יושר לבי׳, לא אחת בפה ואחת בלב: ברור מללו. לא לשון נשמע לשני פנים: הנה רוח אל עשתני. בנפש חיונית: ונשמת שדי. השכלית: תחייני. חיות שכלי באשר אני אדם, וחייב אני להשיב לכבודו:
ואולם – בגעיא.
שמע נא – בגעיא.
וכל דברי – בגעיא.
ואולם שמע נא – ר״ל אל תחשוב הואיל ומרובים הם אמרי לא בדעת אדבר ומה לי בהם יותר משל שלשת הרעים כי אולם שמע עתה מלי ואת כולם האזינה ואל תקוץ בהם לרבויים כי לא דברי ריק המה.
מלי – הם המלות הפרטיים.
וכל דברי – הוא כלל הבור, ובא לומר שגם מיליו הפרטיים נאמרו בכונה ובשכל, וע״כ יחס אליהם שמיעה שהיא גדולה מהאזנה כמ״ש בכ״מ.
ואולם שמע נא איוב מלי – שהם המליצות והמלות הפרטים, וגם כל דברי האזינה, שהוא כל הוכוח עד סופו, כי עקר תשובתו בא בסוף דבריו:
Elihu now addresses Job directly.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירלב״ג ביאור הפרשהר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ב) הִנֵּה⁠־נָ֭א פָּתַ֣חְתִּי פִ֑ידִּבְּרָ֖ה לְשׁוֹנִ֣י בְחִכִּֽי׃
Behold now, I have opened my mouth, my tongue has spoken in my mouth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא כְדוּן פְּתַחֵית פּוּמִי מַלִילַת לִישָׁנִי בְּמוֹרִיגִי.
הוד׳א קד פתחת פמי, ותכלם לסאני פי חנכי.
לשוני בחכי – כי החיך והלשון שותפין בשני סימנין והם גיכ״ק דטלנ״ת.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הנה נא – עתה אפתח פי ומעצמה תדבר לשוני בנגיעתה בחיך כדרך המדבר וכאומר הנה כבר ערכתי אמרים ותמהר לשוני לדבר צחות מבלי המתנה ועכוב.
פי, לשוני – הלשון מציין הדבור הפנימי, והפה מציין הדבור החיצוני שכבר דברה לשון תבונתו וחקרה את הדברים בבינתו.
והחיך – הוא עוד יותר פנימי מן הלשון.
הנה נא פתחתי פי – עתה רק פתחתי הפה להוציא לחוץ מה שכבר דברה לשוני בחכי הלשון כבר דברה בחכי כ״ז מאז ביני לבין עצמי, ועתה פתחתי פי להוציא הדברים לחוץ:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ג) יֹשֶׁר⁠־לִבִּ֥י אֲמָרָ֑יוְדַ֥עַת שְׂ֝פָתַ֗י בָּר֥וּר מִלֵּֽלוּ׃
My words shall utter the uprightness of my heart; and that which my lips know they shall speak sincerely.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחיר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
תְּרִיצוּת לִבְבִי מֵמְרִי וּמַנְדַע סִפְוָתִי בְּרִיר מַלִילוּ.
ועלי מסתקים קלבי אקואלי, ושפתי במערפה נקייה תכלמת.
ישר, וכפי יושר לבי אמרי, ושפתי בידיעה ברורה מללו. כלומר שאני לא אדבר דברים לצורך הויכוח שאין לבי שלם עמהם. ואומר רק דברים הברורים לי ושאני בטוח באמתתן.
ישר לבי אמריי ודעת שפתיי ברור מללו – אתה אמרת רעיך נושאין פנים בדין, דכתיב: הפניו תשאון אם לאל תריבון (איוב י״ג:ח׳), אני איני עושה כן, אלא: יושר לבי אמריי – מה שאני מחשב ביושר לבי, הם אמריי.
ברור מללו – דבר ברור מדברות שפתיי.
ברור מלילו – דבר ברור.
יושר לבי – כי הוא מקום המחשבות.
ודעת שפתי – דבר ברור מללו.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ישר לבי – כן כתוב בגעיא ובמקף.
יושר לבי אמרי – הנה אמרי המה ביושר הלב לא בדבר שפתים להטעות ולרמות.
ודעת שפתי ברור מללו – הוא הפוך כמו ודעת ברור שפתי מללו ר״ל שפתי יאמרו דעת ברור ונקי מבלי הטעאה וכפל הדבר במ״ש.
ודעת שפתי – שיעורו שפתי דעת ברור מללו ומבורר אצלי בפי׳ משלי שהשפתיים מציינים את הדעת שהוא ידיעת הדברים בידיעה ברורה.
ישר לבי אמרי – ואמרי לא נאמרו כדי לנצח רק הם יושר של לבי, (ור״ל שלא לבד שהם מוסכמים עם שכלי, כי הם מוסכמים גם על לבי, שהלב מציין החפץ והרצון, ולפעמים יושר של השכל אינו יושר של הלב, שלב האדם וחפצו ירצה דבר ששכלו לא יסכים עליו, אבל אמרי הם יושר לבי ג״כ), ודעת, שיעורו ושפתי דעת ברור מללו, שלפעמים לא יוכל להמתיק בשפתיו כל אשר במחשבתו, וביחוד בהשגות הבלתי ברורים כ״כ ובדברים הנעלמים משכל האדם, שמוכרח לדבר בם במשלים וחדות, כמ״ש הרמב״ם בהקדמת המורה, אבל שפתי הם מללו דעת ברור, ורצה לומר,
• א) שהדברים מסודרים אצלו גם טרם יוציאם בשפתיו,
• ב) שלבו מסכים עם דבריו,
• ג) שלא ילביש דבריו במשלים רק ידבר דברים ברורים:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחיר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ד) רֽוּחַ⁠־אֵ֥ל עָשָׂ֑תְנִיוְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּחַיֵּֽנִי׃
The spirit of God has made me, and the breath of the Almighty has given me life.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
רוּחַ דֶאֱלָהָא עַבְדַת יָתִי וּמֵימַר שַׁדַי תְּקַיְמִנַנִי.
ורוח חכמהֵ אללה צנעתי, כד׳אך יאמר אלכאפי יחייני בה.
רוח, ורוח חכמת ה׳ עשתני כך יצוה שדי לחיותני בה. ענינו שאותו סוג רצון או חכמה של ה׳ שבו נעשת הבריאה כולה, באותו סוג רצון או חכמה נמשך הקיום והחיים לעולם, ואם נתאר הפסקו לא יתכן המשך קיום שום דבר. וכמו שכתב רבנו בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ב פ״ה מהדורתי עמ׳ צב, וכוונת הכתובים שהוא עשאם בכוונה לא על דרך הבטלה ולא באי ידיעה ולא מתוך צורך.
רוח אל עשתני – ואיני חזק יותר ממך.
The spirit of God made me and I am no stronger than you.
רוח אלא עשתני – ואיני חזק יותר ממך.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״י״י״.
רוח אל עשתני – כבר בקשת מן הבורא שיתן לך טוען שיהא נברא כמוך.
עשתני – כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳).
רוח אל עשתני – תתקן אותי והיא רוח המשכלת כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳).
תחייני – כטעם ותחי רוח יעקב (בראשית מ״ה:כ״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

רוח – רצון כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו ל״ז:ז׳).
ונשמת – מלשון נשימה ונשיבה והוא ענין מאמר הבא בהפחת הרוח.
רוח אל – רצון האל ברא אותי ומאמר פיו תחייני ומוטל א״כ עלי לטעון עבורו ולהצדיקו.
רוח, ונשמת – בעת נוצר היה בו רק הרוח והוא עשה אותו, ואח״כ בא בו הנשמה שהיא מדרגה יותר, כמ״ש זכה יתיר יהבין ליה נשמתא.
(ד-ה) רוח – אחר שבאר מעלת דבריו עצמם שב אל מעלת המדבר, ולפי שטתו המדבר בו הוא האל עצמו, שהוא נטע בנפשו האמתיות מתולדתה מראשית, והדעים האלהיים שתולים בטבעה, לא מוצאים ע״י החוש והבחינה, ובזה הוא עומד במקום האל ותחתיו, עפ״ז משיב לו על מה שבקש בסוף הוכוח הראשון (י״ג כ״א), כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני, ע״ז משיב לו הנה אנכי אעמוד להתוכח עמך ולהשיב לך תחת האל ובמקומו, כי אנכי ראוי לטעון תחתיו,
• א) מצד שאני יציר כפיו כי רוח אל עשתני,
• ב) מצד שגם קיום חיי והתמדתם הוא רק ע״י ה׳ המחיה אותי בכל רגע, וזה ונשמת שדי תחייני, באופן כי רוח ה׳ נטוע בי בין מצד בריאתי בין מצד חיי והתמדתם שנשמתו אשר בי היא תחייני, (גם היה דעתו שהרוח חל באדם בעודו בבטן, והוא העושה וגומר את הגוף ומלביש אותו לפי מדת הרוח כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה, וא״כ נשמת ה׳ שהיא הנשמה האלהית האצולה ממרום והיא בת אלהים תחייהו) ובה נטועים הדעים האלהיים וההשכלות האמתיות אשר הם בה מתולדה מצד האלהות שלה, ומצד זה היא כאלהים, וחכמתו היא חכמת אלהים, ופיו כפיו ודבורו כדבורו, ויוכל לעמוד תחתיו ולהשיב תשובה במקומו, כי מה שאמרת שאתה רוצה שבעת שיתוכח האל עמך לא יבעתוך לא יראת הרוממות ולא פחד ענשו כמ״ש כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני, זה לא יצוייר אם יתוכח עמך ה׳ בעצמו אשר לא יראהו האדם וחי, משא״כ אם אתוכח אנכי עמך, אז.
(4) At the end of the first round of speeches (Ch.13:20-22) Job had pleaded that he be given the chance to argue his case with God on equal terms. Elihu now presents himself as the answer to this cry: he will stand-in for God and answer Job's case. He can do so because he reasons on the basis of the Divine Forms in his soul and not empirical evidence. Consequently, when he speaks, he will be expressing God's ideas. At the same time, since he is mortal, Job will have no reason to fear him or be in awe of him as he would be in the presence of God, whom 'no man can see and live' (Exodus 33.19).
and the divine breath of the Almighty sustains me.1
1. Following the Kabbalistic tradition, itself based on the categories listed in Bereshit Rabbah 14:9, Malbim identifies a hierarchy of levels (referred to variously as מדרגות, תכונות or חלקים) within the soul. In this instance, the higher one is designated 'נשמה - divine breath', and that below it 'רוח - spirit'. These provide the basis for Elihu's qualifications to act as God's attorney:
That as a creature of God, he is endowed with God's 'spirit';
That as a living being, he is endowed with the 'divine breath' of the Almighty.
Malbim explains: 'Elihu believes that the 'רוח - spirit' is present in unborn human embryos and is that which shapes the body and clothes it... Afterwards comes the 'נשמה - divine breath' of God, which is the Godly Soul conferred from on high, the 'daughter of God' that is its life [and its intrinsic immortality, reuniting with its Source at the body's death] and in which are planted the divine Forms...'
Elsewhere (glosses on Song of Songs 8:8) Malbim explains that the 'spirit' is the primeval soul associated with the material body. 'It is not intrinsically immortal ...however, by virtue of the efficacy of deeds, instruction and work, chemical processes operate to refine it until it achieves the property of immortality and becomes a discrete entity that remains alive after the death of the body.'
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחיר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ה) אִם⁠־תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִיעֶרְכָ֥הֿ לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃
If you can, answer me, set your words in order before me, stand forth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין תּוּכַל תְּתִיבִנַנִי סַדֵר קֳדָמַי אִתְעַתַּד.
פאן אסתטעת פרד עליי, או צאפפני או אנתצב בין ידי.
אם, ואם תוכל השב לדברי, או הערך נגדי, או התיצב לפני. הכוונה לשלש אפשרויות, אם יש לך תשובה הוכחתית השב, אם יש לך מענה ויכוחי הערך נגדי לויכוח, אם אין לך לא זה ולא זה התיצב לפני כתלמיד לפני רבו וקבל דברי.
עֶרְכה – כמו: ערוֹך, וכן: אֶסְפה לי (במדבר י״א:ט״ז) כמו אְסוֹף.
התייצבה – להתייצב.
ערכה לפני – בשקל: אספה לי (במדבר י״א:ט״ז).
ערכה – בסגול בעבור העי״ן והראוי בחירק.
ערכה לפני – תשובותיך.
ערכה – ערוך דבריך.
ערכה – חד מן י״א זוגין חד מפיק ה״א וחד לא מפיק.
אם תוכל – אם תמצא ידך די השיב על מאמרי השיבני.
ערכה – ערוך טענותיך לפני והתיצב למולי ר״ל כל מה שתוכל להשיב אמור.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ו) הֵן⁠־אֲנִ֣י כְפִ֣יךָ לָאֵ֑למֵ֝חֹ֗מֶר קֹרַ֥צְתִּי גַם⁠־אָֽנִי׃
Behold, I am like you before God; I also am formed out of the clay.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אֲנָא דִכְמָתָךְ לֶאֱלָהָא מִן טִינָא אִתַּלְשֵׁית לְחוֹד אֲנָא.
והוד׳א אנא עלי קדרך פי אלטאקה, אד׳ מן אלטין ג׳בלת אנא איצ׳א.
הן, והנה אני כפי רמתך או כפי ערכך כיכולת כי מן החומר נוצרתי גם אני. כלומר ואין לך להירתע מאחת הדרכים הללו כי אינני משהו מיחוץ לגבולות יכלתך. ותרגם חומר ״טין״ טיט, כעין וייצר ה׳ אלהים את האדם עפר מן האדמה. יתרגם קרצתי ״גבלת״ ותרגמתיה נוצרתי שהיא מלה המשמשת גם ליצירה מן הטיט, יוצר חרש. וכמ״ש הרמב״ם במו״ג ח״ב סוף פ״ל שהיצירה נאמרת גם על יש מיש. וכתב רבנו בבאורו לשבעים מלים בודדות: גם מה שאמר הכתוב מחומר קורצתי, פירושו גובלתי, וכך שם הגבילה במשנה, לפי שהם קוראים חתיכות הבצק בגלל הגבול מקרצות נושכות (ראה טהרות פי׳א מ״ז).
כבר ידעת שאיוב אמר בתחלה שאין בו עון כמו שבאר בפרשת מי יתנני (כט ב) עד סופה, ואמר עוד ותורישני עונות נעורי (יג כו), ומזה אמר לו אליהוא אתה אמרת יחשבני לאויב לו, אבל ישם בסד רגלי הרי הוא מפורש בדבריו (יג כז), והשיבו אליהוא על זה ואמר מוכחש הוא שיתעלל בך ה׳ או יעשה לך עול, והראיה על זה אמרו כי ירבה אלוה מאנוש. ואחר כך השיבו על מאמרו הראשון אשר אמר בו הרפאים יחוללו, כלומר שהיא מפיל את האמיצים והגבורים פתאם, והוסיף לכך אמרו אם יחפץ לריב עמו, ואמר לו
קד עלמת אן איוב קד קאל אולא אנה לא ד׳נב לה כמא שרח פי פצל מי יתנני אלי אכ׳רה, וקאל איצ׳א ותורישני עונות נעורי, פמן ד׳לך קאל לה אליהוא אנך קלת יחשבני לאויב לו, ואמא ישם בסד רגלי פהו פציח מן קולה, פאג׳אבה אליהוא ען הד׳א וקאל מחאל אן יענתך אללה או יט׳למך ואלדליל עלי ד׳לך קולה כי ירבה אלוה מאנוש. ת׳ם אג׳אבה ען מקאלתה אלאולי אלד׳י קאל פיהא הרפאים יחוללו אנה יצרע אלשג׳עא ואלג׳באברה בגתה, ואצ׳אף אלי ד׳לך קולה אם יחפץ לריב עמו
הן אני כפיך לאל – כמו ששאל פיך להתווכח למי שלא יבעתך הן אני במקומו של הקב״ה ובשבילו לדבר דבריו.
Behold I am like your mouth to God As your mouth asked to debate with one who would not terrify you, behold I am instead of the Holy One, blessed be He, and on His behalf, to speak His words.
הן אני כפיך לאל – פתרונו: הן אני כמו שביקשת כפיך לאל שישית ביניכם אדם שיהא מוכיח ביניכם, מחומר קורצתי גם אני.
הן אני כפיך – כדברך ומחשבתך עם האל. והענין: כפי איש (זכריה ב׳:ד׳), ואיש לפי מהללו (משלי כ״ז:כ״א),⁠1 כאלו אמר אני כמוך.
קורצתי – נחתכתי מן קרץ מצפון (ירמיהו מ״ו:כ׳).
1. השוו ללשון הפסוק במשלי כ״ז:כ״א.
הן אני כפיך לאל – כמו שאמרת לאל.
מחמר קורצתי גם אני – כמוך.
קורצתי – נגזרתי.
כפיך לאל – באשר אמרת ושאלת, והוא שאמר איוב יסר מעלי שבטו ואימתו אל תבעתני (איוב ט׳:ל״ד).
מחמר נגזרתי ונבראתי כמוך.
קורצתי – נבראתי ונוצרתי.
(ו-ז) הן אני כפיך לאל. הלא גם שאתה משתדל להרחיק העוול מאת האל ית׳, ולזה אתה מייחס החמס לאיזה אלוה רע, גם אני משתדל ׳כמו פיך׳ להצדיק דינו, ובהיות כי מחומר קורצתי גם אני - נגזרתי מערימת החומר כמוך, הנה אימתי לא תבעתך, הנך בטוח ש׳אימתי לא תבעתך׳, כמו שבקשת מאת האלוה, למען תוכל להתווכח:
הן אני כפיך – הכ״ף רפויה כמ״ש בתהלים קמ״ז.
קורצתי – נחתך ונחטב צלמי והוא מלשון קרץ מצפון (ירמיהו מ״ו:כ׳).
הן אני כפיך לאל – הנני נשפט עמך בעבור האל כמאמר פיך שאמרת לא איש כמוני אעננו נבוא יחדיו במשפט (איוב ט׳:ל״ב) עתה הנני איש כמוך כי מחומר קורצתי גם אני כמו אתה.
כפיך – כדברי פיך.
לאל – בעבור האל ובמקומו.
קרצתי – נגזרתי.
ואכפי כמו וכפי – כמ״ש איוב כפך מעלי הרחק.
הן אני כפיך לאל – ר״ל כדבר פיך לאל, הדבר שבקשת בפיך שהאל המתוכח עמך יהיה מורגש לחושיך ובלתי מפחידך לא באימה ולא בפחד עונש, כן אני בעבור האל, אנכי העומד תחת האל אהיה מורגש לחושיך, כי מחומר קרצתי גם אני, וכן.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ז) הִנֵּ֣ה אֵ֭מָתִי לֹ֣א תְבַעֲתֶ֑ךָּ וְ֝אַכְפִּ֗י עָלֶ֥יךָ לֹֽא⁠־יִכְבָּֽד׃
Behold, my terror shall not make you afraid, neither shall my pressure be heavy upon you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא אֵימְתִי לָא תְבַעֲתִינָךְ וְטוּנִי עֲלָךְ לָא יִיקַר.
הוד׳א היבתי לא תהולך, וג׳ברי ליס ית׳קל עליך.
ואכפי, כפייתי. והוא המשך תאור אי עליונותו עליו.
ואכפי – כפייתי, כמו: אכף עליו פיהו (משלי ט״ז:כ״ו).
and my coercion Heb. אכפי, my coercion, like, "his mouth forces (אכף)" (Mishlei 16:26).
שאלת: כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני (איוב י״ג:כ״א), הנה אימתיא לאב תבעתך ואכפי עליך לא יכבד – וא׳ של ואכפי יתירה, כמו א׳ של אזרוע (ירמיהו ל״ב:כ״א).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״אימתיך״.
ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו: ״אל״.
ואכפי – כמו: וכפי, מכת ידי לא יכבד עליך – להיות לך לכובד. ומקרא זה מוסב על אשר אמר איוב במענהו: כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני (איוב י״ג:כ״א). ואל״ף של ואכפי יתירה כמו אל״ף של אזרוע, אתמול.
ואכפי – יש אומרים: כי פירושו: דיבור קשה, וכמוהו: כי אכף עליו פיהו (משלי ט״ז:כ״ו).
ויש אומרים: שהם שתי מלות, כמו אכזר (דברים ל״ב:ל״ג) וחלכאים (תהלים י׳:י׳).
(ז-ט) הן אני כפיך לאל – בקשת ממנו, כמו שאמרת וספר כתב איש ריבי (איוב ל״א:ל״ה), לאמר כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני (איוב י״ג:כ״א).
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליה לא יכבד, חף אנכי – מכוסה זכיות, כמו שאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים ל״ב:א׳).
הנה אמתי לא תבעתך – כאשר אמרת: כפך מעלי הרחק.
ואכפי – כמו אונסי, כמו אכף עלי פיהו, הא׳ בהם שרש.
ואכפי – יש אומ׳ מן כי אכף עליו פיהו (משלי ט״ז:כ״ו) כטעם קושיי; או משאי כי אוכף בלשון רז״ל משא כאמרם מי שאינו מכה בחמור מכה באוכף.
ויש אומ׳ שהן שתי מלות; ואולי האל״ף נוסף כאלף אזרוע.
על כן הנה אימתי לא תבעתך.
ואכפי – וקשיי. והטעם: דברי הקשה אל יכבד עליך או משא.
ואם הוא שנים: ואך פי, כמו חלכאים הוא.
או כפי כטעם כפך מעלי הרחק (איוב י״ג:כ״א).
ואכפי עליך לא יכבד – מן כי אכף עליו פיהו (משלי ט״ז:כ״ו), ושניהם מלשון זוקף כפופים (תהלים קמ״ו:ח׳), רוצה לומר כפיפתי שאשא עצמי עליך ולא תכפף לפני. ואולי דעת התרגום כן שאמר ויגוני עליך, לא יקר, לשון משא כבד שיכוף נושאו. ואחרים אמרו כי האל״ף נוסף, והוא וכפי עליך לא יכבד, ויענה זה לאיוב שאמר כפך מעלי הרחק (איוב י״ג:כ״א).
ואכפי – כמו וכפי והרצון בו כמו ידי ומכתי והוא כנגד מה שאמר איוב כפך מעלי הרחק ואימתך אל תבעתני.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

תבעתך – מלשון בעתה ורעדה.
ואכפי – מלשון כפיה ונגישה כמו כי אכף עליו פיהו (משלי ט״ז:כ״ו).
הנה אימתי – לא תהיה נרעד מפחדי להסתם טענותיך.
ואכפי – הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר״ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך.
הנה אימתי לא תבעתך שהיא יראת הרוממות ואכפי עליך לא יכבד שהוא יראת העונש:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ח) אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאׇזְנָ֑יוְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃
Surely you have spoken in my hearing, and I have heard the voice of your words:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּרַם אֲמַרְתְּ בְּאוּדְנַי וְקָל מִלַיָא אֶשְׁמָע.
אמא מא קלתאה בחצ׳רתי וסמעת צות כלאמך בה.
אך, אבל מה שאמרת בנוכחותי ושמעתי קול דברך בו.
(ח-ט) אך אמרת באזניי וקול מלין אשמע. זך אני בלי פשע – פתרונו: דברים הרבה דברת וכולן אני צריך להשיבך.
אך על מה שאמרת זך אני בלי פשעא וקול מלין אשמע – פתרונו: שמעתי.
א. בכ״י פריס 162 יש כאן דיטוגרפיה.
(ח-ט) וקול מלין אשמע – הייתי שומע שאמרת: זך אני בלי פשע וגו׳, וזהו שאמר: תם אני לא אדע נפשי (איוב ט׳:כ״א).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

אך אמרת באזני. לחבריך: וקול מלין אשמע. ויובן מתוך דבריך:
אך אמרת באזני – כאומר אם לא דברת אלי כ״א לרעיך אך באזני באה ושמעתי גם אני.
וקול מלין – קול דברים בעלמא מבלי השכל.
אך מה שאמרת באזני, (הוא מ״ש שם באותו סימן כמה לי עונות ופשעים וכו׳ ותשם בסד רגלי), וקול מלין אשמע, ר״ל ואני מבין שהיה כונתך בזה, שאתה אומר.
As is the custom of lawyers, Elihu opens his own argument by summarizing Job's case against God.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ט) זַ֥ךְ אֲנִ֗יבְּֽלִ֫י פָ֥שַׁעחַ֥ףא אָנֹכִ֑יוְלֹ֖א עָוֺ֣ן לִֽי׃
'I am clean, without transgression, I am innocent, neither is there iniquity in me.
א. חַ֥ף =קורן (אות חי"ת קטנה)
• א=חַ֥ף (אין אות קטנה)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
זַכֵי אֲנָא מִדְלֵית מְרַד שְׁזִיג אֲנָא וְלָא סוּרְחָנָא לִי.
אנא זכי ד׳כי בלא ג׳רם, וסאדג׳ לא ד׳נב לי.
זך, מה שאמרת זכאי ונקי אני ללא פשע ותמים שאין עון לי. תרגם חף ״סאדג״ וראה לעיל א א.
חף, תמים, שתי אלה בודדות.
חף סאדג׳, הד׳ה מפרדאת פקאל לה.
חף – טהור ומשופשף, כמו: נזיר לא יחוף ראשו, וכמו: בכל חפין את הכלים.
I am clean Heb. חף, pure and cleansed, like, "A nazirite may not cleanse (יחף) his head...⁠" (Beitzah 35b) and like "we may cleanse (חפין) vessels with anything" (Shabbath 50a).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

חף אנכי – יש אומרים: שהוא כמו כסוי חטאה (תהלים ל״ב:א׳), והוא קרוב.
ואחרים אמרו: שהוא חפוף בצדק, כענין: צדק לבשתי וילבשני (איוב כ״ט:י״ד). ורובי המפרשים פירשוהו לפי הענין, כמו זך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

אמרת: זך אני בלא פשע חף אנכי ולא עון לי.
חף – שם תואר מן חופף ופי׳ מכוסה.
ויש אומ׳ זך.
חף – יש אומ׳ מכוסה צדקות כדרך צדק לבשתי (איוב כ״ט:י״ד) או חף ומכוסה שק ואפר ולא עון לי.
ויש אומ׳ חף כמו זך מלשון רז״ל אשה חופפת.
חף אנכי – כסוי חטאה, וכן וראש לו חפוי (שמואל ב ט״ו:ל׳).
זך – נקי וכן חף והוא מענין מה שאמרו חז״ל נזיר לא יחוף את ראשו.
זך אני בלי פשע. נקי מכל מרד: חף אנכי. מכוסה, שלא חטאתי אפילו שוגג בפרהסיא: ולא עון לי. מזיד:
זך – במקצת ספרים כ״י בקמ״ץ ורד״ק כתב שהוא בפתח.
בלי פשע – בגעיא.
חף אנכי – במסרה גדולה מהדפוס וגם במסרות כ״י באלפ״א בית״א מאותיות קטנות חי״ת חף אנכי קטנה וגם בס׳ ישן מטוליטולא מסור עליו לית חי״ת זעירא ועיין מ״ש בזה החכם אלקבץ בספר מנות הלוי דף ל״ג ע״א אצל חור כרפס.
אנכי – ח׳ בטעם מלעיל וכל איוב ואתנח וסוף פסוק וזקף דכוותיה בר מן א׳ מלרע באתנח והוא זה. מסו׳ פרשת בראשית ומכלול דף רס״ב.
זך – מלשון זכות ובהירות.
חף – נגרד ומנוקה ובדרז״ל למסמך לחפיפה טבילה (בבלי נדה ס״ו).
חף אנכי – מנוקה אני מעון והוא כפל במ״ש.
זך אני, חף אנכי – מבואר אצלי שמלת אנכי שולל נושא אחר, ואני בא רק לציין תחת השם, ומלת חף מענין ציפוי, כמו חפה זהב (מנל״ה) או חופף עליו כל היום (מהכפולים), ר״ל אני זך בלא פשע, וגם אם יש לי פשע העון שהוא המזיד של הפשע אינו מיוחס לי רק לה׳ כי אני מחופף מאתו וכל מעשי מוכרחים. עז״א אנכי, שהעון לא לו יתיחס רק לה׳.
זך:
• א) שלא פשעתי בפועל,
• ב) שגם אם היה במחשבתי איזה עון, אין העון מתיחס אלי, כי הידיעה הקדומה מכרחת את הבחירה והאדם מוכרח במעשיו, וא״כ חף אנכי והעון אינו מתיחס לי, רק.
Basing himself on Job's own words in The Seventh Oration (Ch.13.20-28), he reiterates that Job claims —
1. to be innocent of any sin and that —
2. even had he done something wrong, he should not be held responsible, as he has no freedom of choice, everything being predestined by the Cosmos to whom God has transferred governance.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(י) הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑איַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃
Behold, He finds occasions against me, He counts me for His enemy;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא תַרְעוּמָתָא עֲלַי יִשְׁכַּח יַחְשְׁבִנַנִי לִבְעֵל דְבָבָא לֵיהּ.
ואנמא יג׳ד עליי אלענת, ויחסבני לה באגצ׳א.
הן, אלא שהוא מוצא עלי תואנות. גם פסוק זה ושאחריו המשך מה שאמר איוב בויכוחו עם שלשת רעיו. ותרגם תנואות ״ענת״ וכך תרגם כמתאוננים במדבר יא א, אם כן הרי היא מן המלים המהופכות.
תנואות – עלילות לשון תואנה (שופטים י״ד:ד׳), לשוב מן המקום.
pretenses Heb. תאונות, pretenses to turn away from the Omnipresent, an expression of, "that he sought a pretense (תאנה)" (Shofetim 14:4).
הן תנואות – כמו: וידעתם את תנואתי (במדבר י״ד:ל״ד).
ימצא – המקום.
הן תנואות – מן ולמה תניאון את לב בני ישראל (במדבר ל״ב:ז׳) וכן שמן ראש אל יניאא ראשי (תהלים קמ״א:ה׳), ואם הניא אביא אותה (במדבר ל׳:ו׳).
א. כן בכ״י בהמ״ל 985, וכן בהמון כ״י של המקרא. בנוסח המקרא שלנו: ״יני״.
תנואות – שבר מן הניא תנואתי כטעם שברי.
הן תנואות – שהניאותי דבריו עלי ימצא שיחשבני לאויב לו.
הן תנואות עלי ימצא – מבקש לי עלילות כאשר יעשה אדם לאויביו, ואמר תנואות עלי ממה שאמר איוב ותטפול על עוני (איוב י״ד:י״ז), יחשבני לאויב לו.
תנואות – עלילות והסרות ממצותיו ר״ל שלא יעליל אותו שסרתי ממצותיו או ירצה בזה שהוא ימצא בעבורי מה שיסיר אותי ממבוקשיו עד שלא אוכל לעשו׳ אחד מהם.
(י-יא) הן תנואות עלי ימצא. מצא ׳עלי׳ שסרתי מן הדרך הראוי בשוגג, ובזה חשבני לאויב לו למסרני ביד האל הרע, ובזה שם בסד רגלי ושמר כל אורחותי, דקדק עלי כחוט השערה:
תנואות – עלילות ודברים המבוטלים וכן וידעתם את תנואתי (במדבר י״ד:ל״ד) ויתכן שהוא הפוך מן תואנה הוא מבקש (שופטים י״ד:ד׳).
הן תנואות – הנה מצא עלי עלילות דברים וחושב אותי לו לאויב וכאלו ינקום בי.
תנואות – כמו ולמה תניאון את לב בני ישראל, הפרת המחשבה והרצון כאלו אני מפר מחשבותיו.
(י-יא) הן תנואות עלי ימצא – שישים לי עלילות, כאילו יש לי בחירה להניא ולבטל את ידיעתו וגזרתו הקדומה, וע״כ ויחשבני לאויב וישם בסד רגלי, וכ״ז הוא הלשון שאמר שם באותו מאמר, למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך ותשם בסד רגלי:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יא) יָשֵׂ֣ם בַּסַּ֣ד רַגְלָ֑ייִ֝שְׁמֹ֗ר כׇּל⁠־אׇרְחֹתָֽי׃
He puts my feet in the stocks, He marks all my paths.'
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יְשַׁוֵי בִשְׁיַע רִגְלַי יִנְטַר כָּל שְׁבִילַי.
ויצייר עלי אלמצאר רג׳ליי ויחפט׳ ג׳מיע סבלי.
ישם בסד, ראה לעיל יג כז.
בסד – כמו: ושדת אותם בשידא (דברים כ״ז:ב׳).
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״וסדת אותם בסיד״.
בסד – מן ושדת אותם בשיד (דברים כ״ז:ב׳-ד׳).
בסד – כמו סיר.
ויש אומ׳ כבלים או אזיקים וכן בלשון רז״ל לא סדין ולא כבלים.
ישם בסד רגלי – שיהיו נראים מהלכי או ישם בכבלים רגלי שלא אוכל לזוז ממקומי.
ישם בסד רגלי – כבר אמר כן איוב בפירוש ותחשבני לאויב לך (איוב י״ג:כ״ד), ותשם בסד רגלי (איוב י״ג:כ״ז), והנה לאליהוא יחרה לו זה יותר מכל מה שאמר איוב, כי הטענה שהיה אומר בהסרת ההשגחה באישי השפלים כמעלה וגדולה לבורא יתברך, כי מרוב מעלתו לא ישית אליו לבו כמו שאמר מה אנוש כי תגדלנו (איוב ז׳:י״ז), אבל מה שאמר בתוכחותיו שיחשבהו לאויב וישמור אורחותיו להעלילו, זו כפירה גמורה וברכת אלהים, ואולי יכוין איוב להסרת הידיעה מן הפרטים לגמרי, שאמר שהוא חושב אותו כאויב, כלומר שאיננו יודע בין שונא לאוהב, ונותן ראיה כי יעשה לו כאשר עושה האדם לאויבו, או היא תלונה בלא טעם אחר, מכל מקום האומר ככה ברך אלהים, וחלילה לרחמן מלא רחמים שימאס וישנא יגיע כפיו ויעשה לו רעה מדעתו ומרצונו על לא חמס. ובמענה השני יתפוש עליו על ענין ההשגחה בפסוק. כי אמר לא יסכן גבר ברצותו עם אלהים (איוב ל״ד:ט׳), ובשלישי תפשו על מה שאמר איוב חטאתי מה אפעל לך נוצר האדם (איוב ז׳:כ׳), יאמר שאין החטא מזיק לבורא יתברך ואין הזכות מועיל לו ולמה יענישנו, וכוונת כל זה לסלק השמירה מבני אדם שאין המעשה מזיק או מועיל, על כן לא יעניש ולא יגמול טוב ויניח הכל במקרה, וזהו שאמר כי תאמר מה יסכן לך מה אועיל מחטאתי (איוב ל״ה:ג׳), כאשר אפרש בע״ה.
בסד – הוא מאסר יושמו בו רגלי הנאסר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

בסד – הם כבלי עצים לסגור בהם רגלי התפוס וכן ותשם בסד (איוב י״ג:כ״ז).
ישם בסד – שם רגלי בכבלי עצים סגורים ועוד הוסיף לשמור כל ארחותי לבל אברח עם כי רגלי סגורים וא״א לי ללכת ור״ל הרבה עלי מכאובות עד בלי די והנה הדברים האלה שמעתי אותך מדבר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יב) הֶן⁠־זֹ֣את לֹא⁠־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּי⁠־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵאֱנֽוֹשׁ׃
Behold, I answer you: In this you are not right, for God is greater than man.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא דָא לָא זְכִיתָא אֲתִיבְנָךְ אֲרוּם יִתְרַבְרַב אֱלָהָא מִן בַּר נָשׁ.
פאנך לם תצדק בד׳לך, אד׳ קדרת אללה אכת׳ר מן אלאנסאן.
הן, הרי אינך צודק בכך, כי יכולת ה׳ יותר מן האדם.
כי ירבה אלוה מאנוש – אין המקום צריך כל כך לדקדק אחר האדם כי הרבה יש להקב״ה צדקות יותר מאנוש.
for God exceeds man God does not have to be so exact with man because the Holy One, blessed be He, has more virtues than man.
כי ירבה אלוה מאנוש – הרבה צדקות יש לו להקב״ה יותר מאנוש.
הן זאת – הן בזאת לא היית צדיק, ועל כן: אענך.
כי ירבה – אשר ירבה הקב״ה זכיות.
ירבה – יגדל. והענין: כי תאמר כי גדול האל מאנוש, בעבור שלא צדקת אענך, וכדי שאראה לך גדולת המקום.
כי ירבה אלוה מאנוש – יותר טענות ממה שיש בעולם.
הן זאת לא צדקת – בדבריך ואני אענך.
כי ירבהא אלוה מאנוש – הרבה טענות יש לו על אדם.
א. כן בכ״י פרמא 2958, וכן בפסוק. בכ״י אוקספורד 625: ״הרבה״.
ירבה – יגדיל וכן טפחתי ורביתי (איכה ב׳:כ״ב) – הגדלתי.
כי ירבה – יגדל האל יותר מאנוש והטעם גדול ורב ממנו מי יריבנו או אמרת כי הוא גדול מאנוש על כן עושה להם שלא כמשפט. ובזאת לא צדקת כי כל דברי השם אינם במענה פנים אל פנים.
הן זאת לא צדקת אענך – כי אעפ״י שצדקת מחביריך כי אולי צדיק גמור אתה, לא צדקת באמרך כי תצדק נפשך מאלהים, כי – באמת, ירבה ויגדל האלוה מכל אנוש.
ירבה אלוה מאנוש – מגזרת רבים ונכבדים והרצון שהש״י יותר נכבד מאד מהאדם.
הן זאת לא צדקת. להחליט המאמר בזה שהוא נמנע בלי ספק, כי ירבה אלוה - יגדל ביושר ומשפט צדק מאנוש - יותר מן האדם אשר אין לו בינה ובחירת יושר זולתי מאתו ית׳1, והנה גם האדם ימאס כמו החמס שאמרת:
1. כל בינתו ובחירתו הטוב של האדם מושפע מה׳.
לא צדקת – בלא מאריך בלמ״ד.
ירבה – יגדל כמו ורבי המלך (ירמיהו מ״א:א׳).
הן זאת וגו׳ – ר״ל הנה זאת אשר אענך שלא תצדק בתרעומותיך הוא על כי ירבה אלוה במעלה מן האנוש ואם האיש השלם אינו מבקש עלילות כ״ש המקום ב״ה אשר יגדל מאד ממעלת האבות וכאומר לא אשיב לך כמו שהשיבו רעיך שלא תצדק בעבור כי אתה מלא עון כי יתכן שאתה צדיק ועכ״ז לא תתרעם בצדק כי בודאי הדין עם המקו׳ וכאשר יפרש אמריו למטה במענה הזאת חשבת למשפט וכו׳.
הן זאת לא צדקת אענך – ר״ל אענך כי לא צדקת בזאת, במה שאתה אומר כי ירבה אלוה מאנוש, מה שאתה אומר שהאלהים יבקש מן האדם דברים רבים וגדולים רב מכדי כחו ויכלתו, זה אינו אמת, כי באמת העבודה שיבקש ה׳ מן האנוש לא ירבה ממנו, שלא יבקש ממנו דברים רבים ועצומים, רק כפי כח האדם, כפי מה שיוכל לעבדהו מצד שהוא בעל חומר, ולא יעליל עליו עלילות שיעבדהו כאחד מצבא מרום, וכ״ש שיענישהו על ענינים שאין בכח האדם לעשותם, כפי דעתך שהאדם מוכרח במעשיו, ובכ״ז יענישהו ה׳ עליהם, בכ״ז לא צדקת:
Implicit in Job's argument is the idea that God is hostile or at best indifferent to man; that He makes impossible demands of him, punishing him for acts over which he has no choice and denying him guidance or acknowledgment. Elihu rejects this, saying that God repeatedly calls upon man to repent, initially through his conscience by such means as a dream, and if this fails, by means of the warnings implicit in visitations of sickness and pain.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יג) מַ֭דּוּעַ אֵלָ֣יו רִיב֑וֹתָ כִּ֥י כׇל⁠־דְּ֝בָרָ֗יו לֹ֣א יַעֲנֶֽה׃
Why have you striven against Him, seeing that He will not answer any of his words.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מָא דֵין לְוָתֵיהּ נְצֵיתָא אֲרוּם כָּל פִּתְגָמוֹי לָא יְתִיב.
ומא באלך כ׳אצמתאה, פקלת אנה לא יג׳יב אלעבד ענד כלאמה.
מדוע, ומדוע אליו ריבות ואמרת שאינו שנה לעבד על כל דבריו.
מדוע אליו ריבות,
מדוע אליו ריבות.
(יג-יד) כי כל דבריו לא יענה. כי באחת ידבר אל – פתרונו: כי כל דבריו של אדם אינו עונהו אלא באחת – בדיבור אחד.
ובשתים לא ישורנה – פתרונו: יראנה להשיבו, כמו: אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז), שמתשובה ראשונה הוא מסלקו.
אליו – אל הקב״ה.
ריבותָ – מן: רָב, כמו: מן בָּן – בינות.
כי כל דבריו לא יענה – כי באחד מדבריו ינצחך ולא תצדק בעיניו.
ריבות – מן הריב, דינו מן הריבות, וכן בינותי בספרים (דניאל ט׳:ב׳), וכן ודיגום (ירמיהו ט״ז:ט״ז) – והדיגום.
כי כל דבריו לא יענה – על כל דבריו של אדם לא יענה, אך כאשר ידבר עם אדם בשני עניינים בחזיון לילה או בייסורין שיביא עליו תחלה בחלום.
מדוע אליו ריבות וג׳ – לא יענה אותם לאדם.
ריבותָ – הנכון הריבות.
מדוע אליו ריבות – למה אתה מריב ומתקוטט עמו בעבור שלא יענה בכל דבריו שאומרים לו, כי בדרך אחת ידבר האל ויודיע כל האמת.
(יג-טו) מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ. וכמו כן במה שאמרת שאתה חפץ להתווכח עם האל ית׳, לא צדקת, כִּי כָל דְּבָרָיו לֹא יַעֲנֶה - לא ישיב כל הדברים שיוכל להשיב, כִּי בְאַחַת יְדַבֶּר אֵל - כי אמנם איננו מדבר עם האדם זולתי ׳באחת׳ משתים. ראשונה, בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה – ׳בחלום׳ כענין אבימלך ולבן, או בחזון של נבואה לראוים לזה, או לאחרים על ידי הנביאים הכלליים או הפרטיים1: וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה. שנית, למי שלא הרגיש בראשונה:
1. כלשון רבינו בהקדמתו ׳באמצעות נביאים כלליים, כמו שעשה לישראל בתורתו, או פרטיים כמו שקרה לדוד המלך על ידי גד ונתן וזולתם׳.
מדוע אליו ריבות – מדוע טענת למולו על אשר לא יענה לאדם כל דבריו ר״ל לא יגלה אוזן האדם במה חטא ואשם למען יחדל מהם וימהר לשוב וזהו מה שאמר פשעי וחטאתי הודיעני (איוב י״ג:כ״ג).
מדוע – ומה שריבות אליו וטענת נגדו, כי כל דבריו לא יענה, מדוע לא יענה ויודיע את דבריו, וכמ״ש וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני למה פניך תסתיר, גם זה אינו אמת,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהרמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יד) כִּֽי⁠־בְאַחַ֥ת יְדַבֶּר⁠־אֵ֑לוּ֝בִשְׁתַּ֗יִם לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃
For God speaks in one way, or in two, though man does not perceives it.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲרוּם בַּחֲדָא שׁוּתָא יְמַלֵל אֱלָהָא וּבְתִינְיָתָא לָא אַצְטְרִיךְ לְמִסְכֵּיהּ.
אעלם אן אלטאיק אנמא יתכלם ואחדה, ולא יחתאג׳ אן יט׳הר אלת׳אניה.
כי, דע כי האל אינו מדבר אלא אחת ואינו צריך להראות השניה. ופירוש לא ישורנה לא ישורנה ויראה אותה לאחרים.
אמר דע כי הוא נעלה ומרומם מכדי לענות לאדם על כל דבריו מלה מלה, אלא כראוי לו שמדבר עמו אחת ולא שתים, ואפילו היה בחלום חובה להשמע למה שנאמר בו כאמרו
יקול אעלם אנה אעז ואג׳ל מן אן יג׳אוב אלאנסאן עלי ג׳מיע כלאמה כלמה בכלמה, בל אנמא חקה אן יכ׳אטבה ואחדה לא ת׳אניה, ולו כאנת פי חלם לוג׳ב אמתת׳אל מא פיהא כקולה
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

ובשתים – טענה שנייה לא יראה אותה, כי בראשונה תהיה מנוצח.
לא ישורנה – על הנפש.
כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה – השלישית.
ישורנה – יראנה.
כי באחת ובשתים ידבר ואל לא ישורנה – המריבה לריב עם אדם.
ובשתים לא ישורנה [לא ישור ויראה בדעתו לענות בדרך שניה זולתי באחת, כי בה האל גלה הכל ואינו צריך לענות עוד. לא ישורנה] – לא יראה אותה, כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז), והוא כדרך לעוות אדם בריבו ה׳ לא ראה (איכה ג׳:ל״ו).
ישורנה – יראנה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

ישורנה – יראנה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז).
כי באחת – הנה לא כן הוא כי האל ידבר בענין אחת ועוד בענין שני למי אשר לא יראנה את הראשונה ולא יבין בה.
כי באחת ידבר אל – שה׳ ידבר אל האדם ויודיעהו את הגזרה החרוצה עליו על ידי עונותיו כדי שיזהר וישוב בתשובה, שהוא ההודעות שיבואו ע״י חלום, כמו שיבאר, ובשתים ידבר, אם לא ישורנה, מי שלא יראה וישים לב על הדבור האחד, ידבר עמו באופן אחר, שהוא ההודעה ע״י חולי ומכאוב, שהוא ג״כ אזהרה שישוב בתשובה, ומבאר הדבור הראשון הוא.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טו) בַּחֲל֤וֹם׀ חֶזְי֬וֹן לַ֗יְלָהבִּנְפֹ֣ל תַּ֭רְדֵּמָה עַל⁠־אֲנָשִׁ֑יםבִּ֝תְנוּמ֗וֹתעֲלֵ֣י מִשְׁכָּֽב׃
In a dream, in a vision of the night, when deep sleep falls upon men, in slumbers upon the bed;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
בְּחֶלְמָא מִן חֶזְוָנָא דְלֵילְיָא כַּד נָפְלַת שֵׁינְתָא עֲמִקְתָּא עַל בְּנֵי נָשָׁא בִּנְיוּמְתָּא עַל בֵּי מִדְמְכָא.
פי מנאם או רויא ליל, פי וקת וקוע אלסבאת עלי אלנאס, ונומהם עלי מצאג׳עהם.
בחלום, כחלום או חזיון לילה בעת נפילת התרדמה על בני אדם, ותנומתם על משכבם.
בחלום, וכל שכן בהקיץ, וזהו אשר השיבו אליהוא בו בשני הענינים הללו.
בחלום, פכיף פי אליקט׳ה, פד׳לך מא אג׳אבה אליהוא בה פי הד׳ין אלבאבין.
(טו-טז) והיאך הוא משיבו בחלום חזיוןא לילה בנפל תרדימה על אנשים.
אז יגלה אזן אנשים – כמו שעשה לאבימלך בחלום לילה.
ובמוסרם יחתם – פתרונו: לייסר ולהוכיח אותם על מעשיהם, כדי שיחזרו בהם, כאשר יגל אזנם למוסר.
יחתם – פתרונו: יראה, כמו: ביד כל אדם יחתם לדעת כל אנשי מעשהו (איוב ל״ז:ז׳), שפתרונו: במעשה ידי כל אדם יגלה ויראהב להודיע לכלג אנוש מעשהו להראותו שהוא מכיר במעשיו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י ס״פ I.20: ״בחזיון״. בכ״י פריס 162: ״כחזיון״.
ב. כן בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225: ״יראה״.
ג. כן בכ״י ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״בכל״. אוקספורד הונט׳ 225: ״כל״.
כי שתים בחלום חזיון לילה – יוכיח בן אדם שישוב ממעשיו הרעים, זאת האחת והשנית.
(טו-טז) בחלום חזיון לילה, אז יגלה את אזנם ובמוסר שייסרם, יחתם – יש אומ׳ ישלים גמר דינם וגלוי האוזן.
ופירש הדרך הזאת אשר ידבר בה האל: בחלום חזיון לילה – כלומר במראות הנבואה, וכן אמר התרגום: ארום בחדא שותא ימלל אלהא ובתנייתא לא אצטריך למסכיה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

בחלום – האחת הוא כי בחלום מראות הלילה או בעת נופלת תרדמה על אנשים והיא שינה עמוקה או בעת התנמנם על המשכב והיא שינה קלה לכ״א לפי הכנתו.
תרדמה, בתנומות – תנומה קלה אף משינה, וכ״ש מתרדמה שהיא השינה העמוקה. ואמרו חז״ל ג׳ תרדמות הם, תרדמה של נבואה.
בחלום חזיון לילה – וזה בשתי פנים או בחלום אמתי שתחול ההודעה האלהית על הכח המדמה להודיעהו את העתיד לבא עליו, או בחזיון לילה, שרואה איזה חזון ומראה בעת השינה, המורה על העתיד, ומפרש החלום בא בנפול תרדמה על אנשים, שהוא בעת השינה העמוקה, והחזיון לילה בא בתנומות עלי משכב בעת שאינו בתרדמה עמוקה רק בתנומה קלה נים ולא נים, שאז יראה איזה מחזה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(טז) אָ֣ז יִ֭גְלֶה אֹ֣זֶן אֲנָשִׁ֑יםוּבְמֹ֖סָרָ֣ם יַחְתֹּֽם׃
then He opens the ears of men, and by their chastisement seals the decree,
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הֵיכְדֵין יְגַלֵי אוּדְנָא בְנֵי נָשָׁא וּבְמַרְדוּתְהוֹן יַחְתּוֹם.
חיניד׳ יתקדם אלי קום, ויכ׳תם עליהם רבאטהם באלאמר.
אז, אז יצוה אל אנשים, ויחתום עליהם את מוסרותיהם בצווי. תרגם יגלה ״יתקדם״ שאחת מהיראותיה הצווי והפקודה, או החשה ומהירות. וענין ובמוסרם יחתום, יגבילם לבל יסורו לכאן ולכאן, לא על ידי בטול תנועותיהם אלא בצווי. וכמו שכתב בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ד פ״ו עמ׳ קסג. ורב״ז בכרך תרגם ״יקדים אליהם״ וטעה בהבנת המלה הערבית. וראה גם לקמן לו י. ותרגם מיסרם ״רבאטאת״ ודומה לו לעיל יב יח. ושני הפסוקים הללו טו-טז מדברים על הברקות המשתקפות בחלומות וכמו שכתב בהקדמת ספרו הנבחר באמו״ד פ״ה מהדורתי עמ׳ יח.
ופירשתי אז יגלה, יצוה להם, כפי שמצאתי מלה זו בכל מקום שנאמרה כאמרו וה׳ גלה את אזן שמואל1, ואמר בעז ואני אמרתי אגלה אזנך2, ואמר יהונתן לדוד וגליתי את אזנך3.
ופסרת אז יגלה, יתקדם אליהם, עלי מא וג׳דת הד׳ה אללפט׳ה אינמא כאנת קולה וה׳ גלה את אזן שמואל, וקאל בעז ואני אמרתי אגלה אזנך, וקאל יהונתן לדוד וגליתי את אזנך.
אז יגלה אוזן אנשים – כמו שעשה לאבימלך בחלום הלילה.
ובמוסרם יחתום – חותמן ואוסרן ביסורין על עוונם.
Then He opens the ear of men as He did to Abimelech in the dream of the night.
and with their chastisement He seals [them] He seals them and binds them with suffering because of their iniquity.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

אז יגלה – כשאדם חושב בלבו לעשות מחשבה רעה, גולה לו הקב״ה אזן להוכיחו למען ימנע ממחשבתו הרעה.
ובמוסרם יחתם – אחר שייסרם יחתם גזר דינם.
ובמֹסָרָם יחתֹם – מן יסורין איסרם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

אז יגלה אוזן אנשים – לא מצאו המפרשים טענה חדשה שיהיו מייחסים לאליהוא רק זאת שאמר כי האל יגלה אוזן אנשים בחלום שלא יעשו חטא, כמו שעשה לאבימלך ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי (בראשית כ׳:ו׳).
ובמוסרם יחתום – גזר דינם, כלומר פעמים יגלה אזנם ופעמים ייסרם במכאוב.
ובמוסרם – במאסרם ויסוריהם.
(טז-יח) וזה כי בדרך הראשון שהוא בחלום וחזיון יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום, ויאמר שהכלל העולה הוא להסיר אדם מעשה - אותו המעשה שנכשל בו, כמו שאמר לאבימלך (בראשית כ ג) ׳הנך מת על האשה אשר לקחת׳: וגוה מגבר יכסה. ושיכסה ויגביר השכל על הגווייה ונפשו המתאווה באופן שלא תראה פעולתה, כאמרם ז״ל (סוכה נב:) ׳פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש׳, ובזה יחשוך עצמו מני שחת לחיי עולם, וחיתו מעבור בשלח בעולם הזה:
ובמסרם – בחולם תחת שורק וחסר.
ובמוסרם – מוסר יסורים.
יחתום – ענין גמר והשלמה וכן ועל החתום (נחמיה י׳:א׳) ובדרז״ל כל חותמי ברכות (בבלי ברכות ס״ג).
אז יגלה – בחלום יגלה אוזן אנשים כי מראה לו בחלום דבר ידמה לאשר נגזר עליו שהיא מדה במדה לדבר אשר חטא ואשם.
ובמוסרם יחתום – ואם לא ישכילו לדעת ע״י החלום ולא ישובו לה׳ אז יגמור ההודעה במה שישלח עליהם יסורים הראוים להם הדומים אל פשעיהם להשכיל מהם ולשוב לה׳ ואלה הם האמירה לגבוה וכמ״ש תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם (תהלים צ׳:ג׳).
ובמוסרם – מענין לדעת חכמה ומוסר, המוסר השתול בלב האדם יניח חותמו על הדבר לקיימו.
אז – שע״י החלום והחזון יגלה אזן אנשים, להודיעם הגזרה השמיימיית, ובמוסרם יחתום, ר״ל בכח המוסרי המוטבע בנפש האדם, והיא כח נפשי אשר תעוררהו אל המוסר (דאס מאראלישע געפיהל), על ידי כח זה יתעורר להתפעל מן החלום ולבקר את מעשיו, שהרגשת המוסר הנטוע בנפשו תנבא לו ע״י התפעלות החלום, שיצא מגדרי המוסר, ובזה ידמה כאילו החלום כותב את הדברים על לוח נפשו, וכדי שיאמין שהמכתב הלז מכתב אלהים חרות על הלוחות, יניח הכח המוסרי שבנפשו את חותמו עליו לאשר ולקיים את אמתת המכתב, ר״ל שירגיש בטבע נפשו שחטא ושהוא מותרה ממעל:
Malbim gives the following explanation of how these dreams work:
It is the moral force implanted in man's soul that gives him his sense of right and wrong. And it is by virtue of this force that he is roused to be moved by the dream and to examine his deeds. For the moral sensibility embedded in his [divine] soul prophesies to him, through the impact of the dream, that he has exceeded the bounds of morality. Thus it appears as though the dream inscribes these things on his soul. And in order that he believe that the message was from God, the moral force in his soul puts its signature to it, authorizing and confirming the truth of the message, so that he should feel, by the nature of his soul, that he has sinned and been warned from above.
The moral force in his soul first makes man take note of the dream and then confirms its truth. The overall result is that his conscience has been pricked.
All good and evil traits are embedded in the human soul, deep in its recesses, from where the רוח–spirit raises their semblance up to the mind, stimulating the person to do and act according to the particular trait or disposition. And if evil images such as pride, anger, revenge, cruelty etc., rise from the recesses of the soul and the person is drawn to behave according to these evil traits, the dream alerts him to abandon them and to plunge them back into the deepest recesses of his soul. There they remain concealed from him, lest they rise again into his mind. Thus, are man's darkest passions hidden from him...and remain just a disposition (תכונה) and not a trait (מדה) to be acted upon'
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יז) לְ֭הָסִיר אָדָ֣ם מַעֲשֶׂ֑הוְגֵוָ֖ה מִגֶּ֣בֶר יְכַסֶּֽה׃
to steer man away from his deed, and that He may cover pride from man;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
לְאַעְדָאָה בַר נָשׁ מִן עוֹבָדָא בִישָׁא וְגֵיוְתָנוּתָא מִגַבְרָא יְכַסֵי.
ליזיל אלאדמי מן פעלה אלסו ואקתדאר כל אמר יגטיה.
להסיר, להסיר את האדם ממעשהו הרע וגאות כל אדם יכסה. כל זה על ידי הצווי.
להסיר אדם – בחליו.
מעשה – שהיה בדעתו לעשות.
וגוה מגבר יכסה – ביסוריו למען הכניעו ולהשפילו לשוב כדי שיחשך נפשו ממיתה גמורה.
גוה – כמו גאוה.
To restrain man in his illness.
a deed that he had intended to do.
and He covers haughtiness from man with his suffering, in order to vanquish him and humble him to repent, so that he withhold his soul from utter death.
haughtiness Heb. וְגֵוָה, like גַאֲוָה.
וכל זה: להסיר מאדם מעשה הרע.
וגוה – גבהות וגסות הוא מכסה ממנו.
להסיר אדם – להסיר מאדם מעשה הרע אשר בלבו לעשות.
וגוה – מלה כפולה, גבהות וגסות הוא מכסה ממנו.
וגוה – כמו: ותאמר גוה (איוב כ״ב:כ״ט), והוא כמו גאה.
ויכסה – הפך יראה, כי עיקר הגאוה ראות העינים.⁠א
א. כן צ״ל. בכ״י פרמא 2395: ״הענים״. בכ״י לונדון 24896: ״העין״.
להסיר מאדם מעשה הרעה שבידו.
וגוה – גאוה, כמו מפני גוה (ירמיהו י״ג:י״ז), ואם מחזיון שראה.
וְגֵוָה – גאה, כי אותיות אהו״י מתחלפות.
להסיר אדם מעשה – הרע.
וגוה מגבר יכסה – ויעלים. והענין שלא יתגאה עוד.
להסיר אדם מעשה – ממעשה, מ״ם מגבר נמשך לאחור, כאומר להסיר אדם ממעשה, כלומר ממעשה רע שלא יעשה אותו, כי אעפ״י שלא חטא אדם מזהיר אותו ומוכיחו בחלום או במכאוב שלא יחטא.
וגוה מגבר יכסה – וימנע, אולי יגבה לבו עד להשחית1 ויעשה הרע בעיני השם. ואיננו נכון בעיני, כי זה כבר אמרו אליפז שהוא מוסר אלהים להיטיב לו, ואיוב ירחיק זה מה כחי כי איחל (איוב ו׳:י״א), ועוד כי איוב יטעון בצדיק ורע לו, ויש שמגיע אליהם כמעשה הרשעים (קהלת ח׳:י״ד) למות בנפש מרה, ואין זה לייסרו שלא יחטא, ואיוב יצדיק נפשו להביא כפי כוונתו כמו שעשה לשעבר, כי לא יחטא ולא יאשם, ועוד אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף (איוב ל״ג:כ״ג), והלא לזה הצדיק המתייסר שלא יחטא אין מלמד עליו חובה, ומלמדי זכותו רבותים אלפי שנאן (תהלים ס״ח:י״ח), ועוד מה יעשה בקושית רשע וטוב לו ומה יטעון עליה אליהוא והיא המתפרסמת עליהם, ובה נשאר המחלוקת במענים האחרים. וכבר כתבתי שדברי אליהוא חכמה היתה מקובלת בידו מפי אנשי הנבואה, ולכן אמר כי באחת ידבר אל (איוב ל״ג:י״ד), חזיון לילה בחלום, אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתים (איוב ל״ג:ט״ז) האל ידו, כמו ואכתוב בספר ואחתום (ירמיהו ל״ב:י׳). ועתה אפרש, והמשכילים יזהירו.
להסיר אדם מעשה – סמוך, כמו כל כלי מעשה (במדבר ל״א:נ״א), וגויתו מן הגבר יכסנה.
1. השוו ללשון הפסוק בדברי הימים ב כ״ו:ט״ז.
וגוה – וגוף או ירצה בו וגאוה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

וגוה מגבר – הה״א נחה.
וגוה – כמו וגאוה.
להסיר – ר״ל מתחלה יגלה אוזן בחלום למען הסיר את האדם מן מעשה הגזירה כאשר ישוב לה׳ ולמען יהיה נכסה הגאוה מן האדם לבל יוסיף להתגאות עוד ולמרוד בה׳.
להסיר אדם מעשה – אדם ממעשה, עיין ירמיה כ״ג:י״ד.
וגוה – בא גם על קיבוץ הכחות אשר בתוך הגויה ועל הגויה בעצמה, כמו מגוית הארי רדה דבש, שלף ויצא מגוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, דבר הצפון בלב, ועל כונה זו בא פה.
להסיר – ובהחלום הזה יעוררוהו מלמעלה,
• א) שהאדם יסיר ויעזוב איזה מעשה לא טוב,
• ב) שגוה מגבר יכסה, שאם יתגלו ויעלו על הלב ציורים רעים מתכונות ומדות הטבועים בעומק הנפש, שנפש האדם טבועים בה כל המדות טובים ורעים, והם טבועים במצולותיה, והרוח יעלה הציורים מעומק הנפש אל הלב ואז יתעורר לעשות ולפעול כפי מדה או תכונה זו, ואם יעלו מגוה היינו מפנימית הנפש ציורים רעים, כמו גאוה כעס נקמה אכזריות וכדומה, והוא נמשך אחרי המדות רעות האלה להתנהג כפי מדתם, יעוררהו החלום שיעזוב המדות הרעות האלה ויטביע אותם אל מצולות תהום הנפש וישארו מכוסים ממנו בל יעלו עוד על לבו, ויכסה מן הגבר את הגוה, שהיא המדה שמשכנה בגו הנפש, ותשאר רק תכונה לא מדה לפעול על פיה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יח) יַחְשֹׂ֣ךְ נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי⁠־שָׁ֑חַתוְ֝חַיָּת֗וֹ מֵעֲבֹ֥ר בַּשָּֽׁלַח׃
that He may keep back his soul from the pit, and his life from perishing by the sword.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרמב״ן – פירוש המליםר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יִמְנַע נַפְשֵׁיהּ מִן שׁוּחֲתָא וְחַיוֹ מִן לְמֶעְבַּר בְּשִׁלְחָא.
פהו אן פעל ד׳לך צד נפסה מן אלהלאך, וחיותה מן אלמרור פי אלטרד.
יחשך, והוא אם יעשה זאת ישמע לצווי וימנע מחטא יחשוך עצמו מן השחת וחייו מלעבור בשלוח. תרגם בשלח ״טרד״ גירוש, והיא אחת משבע היראות שלח, וכדלעיל יד כ, והכוונה ינצל מלהיות נטרד ומגורש מחסדי ה׳.
וחיתו מעבור בשלח – בשלחו וחרבו של מלאך המות כלומר לטובתך הביא עליך יסורין.
שלח – כלי זיין, וכן: ידו אחת מחזקת השלח (נחמיה ד׳:י״א).
and his life from perishing by the sword by the weapon and the sword of the Angel of Death; that is to say, He brought suffering upon you for your good.
by the sword Heb. בשלח, a weapon, and so in Ezra: "and one was holding the weapon (השלח)" (Nechemyah 4:11).
יחשך נפשו מני שחת – כל זה כדי שיחשך עצמו מני שחתא שישוב בתשובה.
בשַלַח – בחרב של מלאך המות. למדת שהקב״ה חפץ בחיי האדם, ולא במות המת, כי אם בשובו מדרכיו וחיה (יחזקאל ל״ג:י״א).
א. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, פירנצה II.24. בדפוס ברסלאו הושמט ע״י הדומות: ״כל זה כדי שיחשך עצמו מני שחת״.
וחיתו – וחיותו.
וחייתו – היא נפש החיה.
בשלח – נשק, כמו: ואין משלחת במלחמה (קהלת ח׳:ח׳).
(יח-יט) יחשוך נפשו מני שחת – ואם לא יביא עליו יסורין והוכח במכאוב.
וריב עצמותיו איתן – כתוב וריב ביו״ד, והפירוש נוטה לזה לשון מריבה ואיתן חזק.
וחיתו – שם תואר לנפש.
בשלח – כלי ממיני כלי מלחמה.
אז יחשך וימנע נפשו מן השחת שלא ימות קודם קצו, זהו: כי באחת (איוב ל״ג:י״ד).
יחשך נפשו מני שחת – כמו קרא בגרון אל תחשוך (ישעיהו נ״ח:א׳), אם אדברה לא יחשך כאבי (איוב ט״ז:ו׳), שאין עניינם שלא תהיה הקריאה, ושלא תהיה הכאב מראשיתו, רק שיחשך וימנע מכאן ואילך.
וחיתו יחשך מעבור בשלח – שלא ישלח אותה ביד פשעה לעד ולא להעבירה בשחת לעולם.
בשלח – מין ממיני הנשק אשר ישולח, כמו איש שלחו המים (נחמיה ד׳:י״ז), ואין משלחת במלחמה (קהלת ח׳:ח׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

בשלח – בחרב כמו ויעש שלח לרוב (דברי הימים ב ל״ב:ה׳).
יחשוך נפשו – ובזה ימנע נפשו מן הקבר וגם חייו יציל מעבור בחרב ר״ל גם בימי חייו ינצל מן היסורים.
נפשו, וחיתו – בהגבלתם בא נפש על הרוחניות, וכן בכ״מ שהגביל הנפש נגד הגויה, כמ״ש בכ״מ.
יחשך ועי״כ יחשוך נפשו הרוחניית מני שחת בל תשחת נפשו, והיא הצלת הנפש מעונש נפשי, וחיתו יחשוך מעבר בשלח, הוא מיתת הגוף:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרמב״ן – פירוש המליםר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(יט) וְהוּכַ֣ח בְּ֭מַכְאוֹב עַל⁠־מִשְׁכָּב֑וֹ [וְר֖וֹב] (וריב) עֲצָמָ֣יו אֵתָֽן׃
He is chastened also with pain upon his bed, and all his bones grow stiff;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּמִתְמַכְסֵין בְּכֵיבָא עַל בֵּי מַדְמְכֵיהּ וְסוּגְעֵי אֵיבְרוֹי תַּקִיפִין.
וקד, יעצ׳ה איצ׳א באוג׳אע פוק מצ׳ג׳עה, ופי כת׳רהֵ עט׳אמה אלצלבה.
והוכח, ופעמים שגם יוכיחו כמכאובים על משכבו וברוב עצמיו האיתנים. תרגם איתן ״צלב״ הקשים. וראה גם פירושו לתורה מהדורתי דברים כא הע׳ 2. ומכאובים אלה באים כדי להרתיעו מן החטא, וכמו שכתב בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ד פ״ב מהדורתי עמ׳ קגג.
והוכח – לשון תוכחה שישוב מעונו.
ורוב עצמיו – שהוא איתן מוכיחן במכאוב.
And he is chastised an expression of reproof that he repent of his iniquity,
and most of his bones, which are strong, He chastises with pain.
והוכח במכאוב על משכבו – פתרונו: יש בני אדם שמוכיח אותם על ידיא חלום, ומפרסם מעשיהם, ומגיד להם פורענות העתידהב העושה לבוא עליהן, כדי שיחזרו בהן, וזו היא תשובתו של הקב״ה ודיבורו עם בני אדם. ויש לך שמוכיח ומייסר על משכבו במכאוב, וגם דבר זה כאילו אומרים לו מן השמים: חזור בך.
ורוב עצמיו איתן – שהן מליאין כח, יוכיח במכאוב.⁠ג
ואני שמעתי: ורוב עצמיו – יסיר מן כח שלהן, דשפורצא בלעז,⁠ד שכל התיבות משמשין עיקור ועיקר: מסעף פורהה במערצה (ישעיהו י׳:ל״ג), וכן: כל תבואתי תשרש (איוב ל״א:י״ב).
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״ידי״.
ב. כן בדפוס ברסלאו. בכ״י ס״פ I.20: ״שעתידה״. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225: ״העושה״.
ג. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״יוכיח במכאוב״.
ד. כן בדפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20 הלעז חסר.
ה. כן בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בדפוס ברסלאו, וכן בנוסח שלנו: ״פארה״.
והוכח במכאוב – פעמים שהקב״ה שולח לו מכאוב וחולי למונעו ממחשבה רעה אשר בלבו, ושמא מחשבה רעה חשבתה בלבך מקודם שבא עליך חולי זה, והקב״ה נתן לך חולי זה למען תמנע מן הרעה, ולטובתך עשה.
ורוב עצמיו – במכאוב איתן – כי הראשון ישמש עצמו ואחר עמו. והענין הוא כפול כמנהג.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יח]

והוכח במכאוב על משכבו ורוב עצמיו איתןוריב כתיב, וכן פירושו ריב שיריב החלי עצמיו חזק ואיתן הוא.
איתן – תקיף.
והשנית תוכחות חלאים, וזהו והוכח. והענין השם יוכיחהו וישכב במכאוב ורוב עצמיו ולא כלם במכאוב איתן;
או ורוב לשון מריבה, וכן הרב עם שדי יסור (איוב מ׳:ב׳). והכתוב מוכיח לזה הפי׳ כי כתוב: וריב סוד, ואיתן שם תואר למלת ורוב.
והוכח במכאוב על משכבו – כי יחשוך מני שחת, יוכיחנו האל במכאובות וחליים ויזכור לו עוונותיו עד כי יקרב למות, ואם יש עליו מלאך מליץ (איוב ל״ג:כ״ג) שיגיד היושר שעשה כאשר שב בתשובה אז יפדה אותו מרדת שחת.
ורוב עצמיו איתן – נמשך למעלה, ורוב עצמיו במכאוב איתן, כלומר במכאוב חזק ותקיף.
ורוב עצמותיו איתן – וברוב עצמיו מכאוב איתן והרצון בו וברוב איבריו מכאוב חזק.
והוכח במכאוב. ולמי שלא יתבונן אל הנאמר בדרך הראשון, שהוא על ידי חלום וחזיון אליו או לנביאים שחברו וכתבו, אז ידבר אליו בדרך השנית, והוא על ידי יסורין, וזה1 בהדרגה, שאם לא ירגיש בתחילת היסורין ולא יפנה לפשפש במעשיו ולשוב ולהתפלל, אז יהיה ברוב עצמותיו איתן - חולי קשה:
1. בק׳ אינו.
והוכח – בשורק שרשים.
וריב – ורוב קרי.
והוכח – ענין גמול עונש וכן והוכחתיו בשבט אנשים (שמואל ב ז׳:י״ד).
איתן – חזק כמו איתן מושבך (במדבר כ״ד:כ״א).
והוכח במכאוב – וכאשר הוכח במכאוב על כי לא השכיל בהודעת החלום ולא שב לה׳ ובא לו ההודעה השניה שנתייסר במכאוב לשכוב חולה על משכבו הנה מתחילה עדיין רוב עצמיו איתן וחזק כי אולי ישכיל במעט מן המכאוב.
ורוב – פעל עבר ע״מ טוב.
עצמיו – יריבו ריב איתן.
והוכח – עתה מבאר מ״ש ובשתים לא ישורנה, שמי שלא שר והביט את החלום ולא שת לבו אל הודעה זאת, ידבר עמו ה׳ ע״י הודעה אחרת, כי אז הוכח מה׳ (בא לו תוכחה ומוסר) על ידי מכאוב על משכבו, וריב של עצמיו הוא ריב איתן, שנשבת שלום הגוף, ויתגברו כחות המתפעלים על הכחות הפועלים, עד כי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כ) וְזִהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶםוְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃
so that his life makes him abhor bread, and his soul dainty food.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּמִתּוּנְבָא דְנָקִיט לֵיהּ מַרְחִיקָא נַפְשֵׁיהּ מְזוֹנָא וְנַפְשֵׁיהּ מֵיכְלָא רְגִינָא.
חתי תסנק נפסה אלטעאם, ואלמאכל אלמשתהי.
וזהמתו, עד שתקוץ נפשו את המזון ומאכלי התאוה. כלומר שיהא האוכל מזוהם בעיניה, והנה חיתו⁠־נפשו, כי חמשה שמות לנפש כמ״ש בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ו פ״ג מהדורתי עמ׳ רא, ותימה שלא הביא שם ראיה זו. ובפירושו למשלי ל, ו כתב יש שה׳ מיסר את האדם במחלה ויפסקו תנועותיו ותאוותיו כמו שאמר והוכח במכאוב וכו׳.
ופירשתי וזהמתו, קיצה.
ופסרת וזהמתו, ותסנק.
וזהמתו חיתו לחם – ממאסתו נפשו וחייתו של חולה כל מאכל.
ונפשו – מזהמת כל מאכל תאוה.
And his living spirit causes him to abhor food The soul and the life of the sick person cause him to abhor all food.
and his soul abhors all tasty food.
וזהמתו חיתו לחםנפשו מזהמת ומואסת כל לחם, ומאכל תאוה מתוך החולי.
וזהמתו חיתו לחםנפשו מזהמת ומואסת כל לחם ומאכל תאוה – מתוך החולי.
וזהמתו – כענין: יתעב ויבאש לו, וכן הוא בלשון קדר, ואין לו חבר במקרא.
וזהמתו חיתו לחם – ׳זהומה׳ בלשון ערבי שהוא לשון יבאש.
ונפשו מאכל תאוה – ונשמתי מואסת כל מאכל שהוא תאוה לבני אדם.
וזהמתו חיתו לחם – הלחם יבאש באפיו. זוהמא בערבי, ריח רע.
ונפשו מאכל של תאוה תשנא.
וְזִהֲמַ֣תּוּ – תתעבהו.
וזהמתו – מרוב חליו תתעבהו נפשו החיה לחם ונפשו מאכל של תאוה תתעבהו.
וזהמתו חיתו לחם – מלשון זוהמא בדברי חז״ל, כי חיתו שהיא נפשו מזוהמת לו כל לחם.
ויש מפרשים כי חיתו זוהמת הלחם בשני כנויין, כמו ומתוכה כעין החשמל מתוך האש (יחזקאל א׳:ד׳), שב לבאר.
וזהמתו – מענין מיאוס והרצון שנפשו תביאהו למאוס בלחם.
וזהמתו – ענין מיאוס ותיעוב ובדרז״ל ואין מעבירין הזוהמא (בבלי חולין ק״ה) ור״ל המאוס והלכלוך.
וזהמתו – ואם עדיין לא השכיל אזי תכבד החולי עד כי נפשו החיוני תמאס את הלחם.
מאכל תאוה – תמאס אף מאכל ערב שכל אדם תאב לה.
וזהמתו – ענין תיעוב, ובדברי חז״ל ידים מזוהמות.
חיתו לחם – לחם חיתו, כמו משנה כסף, רבים עמים.
ונפשו (זהמה) מאכל תאוה – כי התאוה מיוחס אל הנפש, כי תאוה נפשך לאכל בשר.
וזהמתו חיתו לחם – שגם לחם חייתו מזוהם ונתעב בעיניו, ר״ל לחם הצריך אל חייתו, ונפשו (תזהם) גם מאכל תאוה, מאכל שהיה מתאוה אליו תמיד:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כא) יִ֣כֶל בְּשָׂר֣וֹ מֵרֹ֑אִי⁠ [וְשֻׁפּ֥וּ] (ושפי) עַ֝צְמֹתָ֗יו לֹ֣א ארֻאּֽוּ׃
His flesh is consumed away, that it cannot be seen; and his bones corrode to unsightliness.
א. האות א' דגושה. כן במסורה, בכ"י לנינגרד, וכן במנחת שי.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יִשְׁתְּצֵי בִסְרֵיהּ מִן רַווּ וְשַׁפְיָן גַרְמוֹי לָא אִתְחַמוּ.
ויפנא ג׳ל לחמה מן אן ינט׳ר, ותנברד עט׳אמה חתי לא תרי.
יכל, ויכלה עובי כשרו מלהיראות וישתפשפו עצמותיו עד שלא יהיו נראים. וכיוצא בזה כתב בבאורו לשבעים מלים בודדות.
אבל ושפו, היא מלשון המשנה כפי שידוע1 הוא בתרגום ושפית יתיה בשופינא2 והיא הפצירה.
1. כלים פ״ל מ״א שפן בשופין.
2. תרגום ואכית אותו טחון, דברים ט כא.
ואמא ושפו, פהי מן לגהֵ אלמשנה אלמסתפאץ׳ פיה פי אלתרגום מנה ושפית יתיה בשופינא, והו אלמברד.
יכל בשרו מרואי – יחשך בשרו ממראה, כמו: כלו בדמעות עיני (איכה ב׳:י״א), מכלות עינים (ויקרא כ״ו:ט״ז).
ושופו עצמותיו – מתנתקין ממקומם. ושופו, כמו: דשף מדוכתיה (חולין מ״ב).
לא רואו – אין להם מראה ותואר.
His flesh is consumed from sight Heb. יכל בשרו מראי, His flesh is withdrawn from sight, like: "My eyes are spent (כלו) with tears" (Lam 2:11); (Vayikra 26:16), "that cause the eyes to pine way (מכלות).
and his bones are dislocated Heb. ושפו. They are dislocated from their place. [The word] שֻׁפּוּ is like, "that sprung (שף) from its place.⁠" (Hullin 42b).
to unsightliness They have neither appearance nor form.
יכל – כמו יכלה.
מרואי – שאינו ראוי למראה עינים.
ושופו עצמותיו – מתנתקין ממקומם, כמו: דשף מדוכתיה (בבלי חולין מ״ב:).
לא רואו – אין להם מראה תואר.
יִכֶל – כמו: יִכְלֶה.
מראי – שאינו ראוי למראה עינים.
ושֻפּוּ – מן שִפָּה, כמו: וכֻֿסּוּ מן כִסָה, וכן: רֻאוּ מן ראה, והוא משקל חזק.
יכל – כמו: יכלה.
מרואי – עד שלא יראה.
ושפו – כמו: ואכת אותו טחון (דברים ט׳:כ״א), תרגום: ושפית יתיה.
יכל בשרו מרואי – יש מפרשים: מן מראה ונגאלה (צפניה ג׳:א׳), והסיר את מראתו בנוצתה (ויקרא א׳:ט״ז).
ויש מפרשים: מראות.
ושופו עצמותיו – מן ישופך ראש (בראשית ג׳:ט״ו), אך הם שני שרשים ושניא בנינים.
א. כן כנראה צ״ל. בכ״י בהמ״ל 985: ״והשני״.
ושפו עצמותיו – נשברו. ומענינו ישופך ראש, אך אין שרשם אחד.
ראו – הם נשברים ואינן נראים.
מרואי – ממראה.
ושופו – מן ישופך שנים שרשים וענין אחר, ותרגו׳ וָאֶכות ושפית.
רֻאו – מן ראה ופי׳ מראית; פ״א מרואי מן מֹרְאָה ונגאלה (צפניה ג׳:א׳) וכן והסיר את מוראתו (ויקרא א׳:ט״ז).
יכל בשרו מראי – עד שאינו נראה מרוב כחשו.
ושפו – נדכאו העצמות ואינם נראים כי החולי ידכאם בפנים לגוף.
יכל בשרו מראי – מראותו, כמו לא תשורני עין ראי (איוב ז׳:ח׳). יאמר כי יכלה הבשר שאין בשרו נראה על עצמותיו, ואין עליהם רק העור והעצמות משופים ויוצאים לחוץ, ואינם נראים כעצמות אדם.
ושפו – מן הר נשפה (ישעיהו י״ג:ב׳), על שפיים, עניינם מקום גבוה יחד בראשי ההרים, והוא כלשון חכמים ז״ל משופין.
ויש אומרים שחשכו עצמותיו עד שלא יראו, כדרך חשך משחור תארם (איכה ד׳:ח׳), והוא מלשון נשף, ושניהם כתרגום הירושלמי ומתחשכן גרמוי לא אתחמו, ות״א ושפיין גרמוי, והוא הנכון.
מרואי – ממראה.
ושפו – וגבהו.
ראו – נראו.
ושופו עצמותיו לא רואו. יגבהו1 אותם העצמות שלא היו נראים, כי יכלה הבשר2:
1. ק׳: יגנהו.
2. בתיאור התחלשות האדם בימי זקנותו בקהלת (יב ה) כתב רבינו: ׳וינאץ השקד. ייראו ראשי העצמות בחסרון הבשר אשר עליהם׳. וכתב שם רש״י: ׳זו קליבוסת שעצם הירך תקוע בה, ובזקנותו בשרו כחוש והעצם בולט כמו נץ האילן שהוא בולט׳.
ושפי – ושפו קרי.
ראו – זה א׳ מארבע מקומות שנדגשה האל״ף וסימן מסרתי בפרשת מקץ סימן מ״ג ואין דגש ברי״ש.
ושפו – ענין כתיתה כמו הוא ישופך ראש (בראשית ג׳:ט״ו).
יכל בשרו – אז משמן בשרו ירזה ויכלה מן הראיה ר״ל תמהר לכלות כאלו יראה לעין כליון הבשר ואף עצמותיו יכותתו עם כי לא רואו לעין האדם כי מבפנים המה מ״מ כן היא באמת.
ושפו – מענין גבהות, כמו הר נשפה, שפיים במדבר, העצמות שלא נראו יגבהו.
ראו – מבנין פעל הדגוש, וזה אחד מד׳ מקומות שהא׳ דגושה.
יכל, בשרו יכלה למראית העין, כאלו העין רואה כלות בשרו שמתמעט כל רגע, ושפו, יעתקו ממקומם, עצמותיו אשר לא נראו עד הנה שהיו מכוסים בבשר, עתה יעתקו מן הפנים אל החוץ, שע״י הרזון נראו עצמותיו לחוץ:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כב) וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשׁ֑וֹ וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽיםא׃
Yes, his soul draws near to the pit, and his life to the destroyers.
א. לַֽמְמִתִֽים א=לַֽמֲמִתִֽים (חטף)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחימנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וּקְרִיבַת לְשׁוּחֲתָא נַפְשֵׁיהּ וְנִשְׁמְתֵיהּ לְמִיתוּתָא.
פאד׳א קרבת נפסה מן אלהלאך, וחיותה מן אלאמאתה.
ותקרב, וכאשר תקרב נפשו לכליון וחייו אל המות. ובסווג בעלי תשובה כתב רבנו בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ה פ״ו מהדורתי עמ׳ קסז והחמישי מי ששב עם יציאת נשמתו גם הוא נקרא בעל תשובה כאמרו ותקרב לשחת נפשו וכו׳ ואמר אחריו יעתר אל אלוה וירצהו.
ותקרב לשחת – קרובה נפשו למוות.
לממיתים – למלאכים הממיתים.
ותקרב לשחת נפשו וחיתו קרובה לממיתים – והם מלאכי מות.
וחיתו – נפשו החיה תקרב למלאכים הממיתים והיא הנפש המתאוה שתמות בכלות גופה.
לממתים – בס״ס המ״ם רפה והלמ״ד מועמדת בגעיא וכן במכלול דף נ״א.
ותקרב – וכאשר עדיין לא השכיל קרבה נפשו לבוא אל הקבר כי יסתכן מאד.
וחיתו – נפשו החיונית קרבה לבוא על ידי שלוחי מלאך המות הממיתים את האדם.
ותקרב – עד יגיע קרוב אל המות, בין הנפשי שתקרב לשחת נפשו, בין הגופני שחיתו תקרב לממיתים:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחימנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כג) אִם⁠־יֵ֤שׁ עָלָ֨יו׀ מַלְאָ֗ךְ מֵלִ֗יץאֶחָ֥ד מִנִּי⁠־אָ֑לֶףלְהַגִּ֖יד לְאָדָ֣ם יׇשְׁרֽוֹ׃
If there is for him an angel, an intercessor, one among a thousand, to vouch for a man's uprightness;
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין אִית עֲלוֹי זְכוּתָא מִזְדַמַן מַלְאֲכָא חֲדָא פְּרַקְלִיטָא מִן בְּנֵי אָלֶף קַטִיגוֹרַיָא לְחַוָאָה לִבְנֵי נָשׁ תְּרִיצוּתֵיהּ.
אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף – שנו רבותינו מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודים, אדם יוצא לשוק יהא דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט, חש בראשו יהא דומה כמי שנמסר בקולר, עלה למטה ונפל יהא דומה כמי שהעלוהו לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים נצול ואם לאו אינו נצול, אלו הם פרקליטין גדולים של אדם תשובה ומעשים טובים, ואפילו תתקצ״ט מלמדים עליו חובה ואחד מלמד עליו זכות נצול שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו׳ מצאתי כופר, ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי אומר אפילו תתקצ״ט מיני חובה מלמד עליו אותו מלאך ואחד לזכות נצול שנאמר אחד מני אלף. דרש ר׳ עקיבא הדא דתימא בעולם הזה אבל לעולם הבא לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק, לבלי חקים לא נאמר אלא לבלי חק, למי שאין לו מצוה אחת שיכריעו לכף זכות.
ואן כאן לה עמל צאלח ואחד מן אלף, פהו כמלך יתרג׳ם ענה, ויכ׳בר אלאדמי במסתקימה.
אם, ואם היה לו מעשה טוב אחד מאלף הרי הוא כמלאך יליץ בעדו ויודיע האדם ישרו.
אחד מני אלף – במגידי פשעו והוא יליץ ישרו.
one out of a thousand of those who testify to his guilt, and he intercedes with his uprightness.
אם יש עליו מלאך מליץ – עכשיו שהוא מסוכן וקרוב למיתה כל כך, אם יש עליו מלאךא מליץ אחד מני אלף במגידי פשעו והוא לבדו יליץ יושרו.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 נוסף כאן: ״אחד״.
אם יש עליו – עכשיו כשהוא מסוכן וקרוב למיתה כל כך, אם יש בשבילו מלאך מליץ להגיד יושרו – מיד נחלץ מצרה.
אם יש עליו מלאך – להגיד לאדם בעד אדם, כמו: אמרי לי אחי הוא (בראשית כ׳:י״ג). מזה הפסוק תלמוד כי המלאכים הממיתים המבקשים נפש האדםא רבים ומלאך אחד פקיד עליו לשומרו והמבין סוד מערכות הצבאות יורה כן.
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״אינן״.
{לממיתים –}⁠א למלאכים ההורגים בני אדם.
מלאך מליץ שידבר עליו זכות אחד מני אלף – יש מפרשים: אחד מאלף מלאכים שיהיה אחד מליץ זכותו ויושרו.
ויכול לפרש: להליץ זכות אחד שעשה מן אלף עונות.
ויש מפרשים: מלאך – אדם שיורה לו דרך תשובה.
א. כן כנראה צ״ל וכמו בפירוש הקצר. בכ״י בהמ״ל 985 חסר: ״לממיתים״.
אם יש עליו מלאך – שיליץ בעדו להגיד בעבור בן אדם ישרו וצדקו לפני הקב״ה.
מליץ – מדבר.
אם יש עליו מלאך מליץ טוב אחד מן אלף ממיתים, להגיד לשם בעבור האדם ישרו ותשובותיו הפך השטן אע״פ שהכל הוא יודע.
אם יש עליו מלאך מליץ טוב, אחד מני אלף – מלאכי המות המלמדים עליו חובה להגיד על אדם זה ישרו, כמו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות י״ד:ג׳).
(כג-כד) ועם כל זה, אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף. איזה פותר ומגיד על מה יורה אותו הכאב ומה סיבתו, שהוא אדם ׳אחד מאלף׳ שיעשה זה: להגיד לאדם ישרו. של דבר ומשפטו, ויאמר המליץ לכואב, פדעהו מרדת שחת - פדה את העצם השכלי, והוא ׳צלם אלהים׳ אשר בך ׳מרדת שחת׳ לחיי עולם1, כי אמנם מצאתי כופר, מצאתי שיש כופר וכפרה לכל עון בתשובה ליחיד ולרבים, כענין ישראל בדבר העגל2 ודוד בדבר בת שבע3:
1. נמשל כבהמה נדמו, ברא א כז.
2. לא חטאו אלא להורות תשובה לרבים.
3. שלא חטא אלא להורות תשובה ליחיד.
אם יש עליו – כאשר יהיה נדון אז בב״ד של מעלה אם ימצא עליו מלאך מלמד זכות ומליץ טוב להגיד על האדם יושר מה אשר עשה ואף אם המלאך הזה הוא אחד מן אלף כי תתקצ״ט מלמדים עליו חובה והוא לבדו מלמד זכות.
מלאך מליץ – שליח מאתו להמליץ ולדבר טוב בעדו, כמו ומליציך פשעו בי, ופי׳ שהוא מליץ דבר אחד מן אלף דברים המוכנים להגיד לאדם את ישרו.
אם יש – אז יש לו תקנה להנצל מן המות באחד מג׳ פנים,
• א) ע״י זכיות, אם יש עליו מלאך, אם נמצא לו בעצמו זכות ע״י מעשיו הקודמים שעשה איזה מצוה שראוי שינצל בעבורה ממות, והזכות הזה קורא מלאך, כי הוא ילך במלאכות ושליחות ללמד זכות עליו, ואם המלאך הזה מליץ אחד מני אלף, ר״ל שהמצות שהזמין ה׳ לפני האדם שהם יליצו עליו טובות הם כמה אלפים, ואם מן האלף מליצים וזכיות שהכין ה׳ אל האדם לזכות בהם ימליץ המלאך אחד מהם (ר״ל הגם שקיים רק מצוה אחת ממצות ה׳ הרבים מאד), והמלאך ימליץ להגיד לאדם הזה החולה את ישרו וזכות שלו, עי״כ.
Elihu details three ways by which a man can be saved from this state.
The first is by virtue of his good deeds.⁠1
1. Underlying the Malbim's interpretation of this verse is the idea that a person's good deeds are his advocates. The way it works is that for each good deed a man does, an angel who watches over him is created. This notion appears in Shemot Rabbah 32:6: 'If a person fulfills one of His commandments, the Holy One Blessed be He gives him an angel to watch over him...two commandments, two angels...many commandments, half His camp...'
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כד) וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶרפְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַתמָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃
then He is gracious to him, and says: 'Deliver him from going down to the pit, I have found a ransom.'
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְחַס עֲלוֹי וַאֲמַר פְּרוֹק יָתֵיהּ מִלְחֵמַת בְּשׁוּחֲתָא אַשְׁכְּחִית פּוּרְקָנָא.
פאן אללה יראפה, ויקול חאכמא צדה ען ורוד אלהלאך, קד וג׳דת לה ד׳לך דיהֵ דמה.
ויחננו, הרי ה׳ חונן אותו ואומר בגזרה חשוך אותו מרדת לאבדון כבר מצאתי לו את זה המעשה הטוב כופר דמו. כה רטפש, יתעדן בשרו יותר מימי הנעמת כאלו הוא חוזר לימי עלומיו. ומם מנוער יותר מימי הנוער וכדלעיל לב ב, ולקמן לה יא. ועלומים ימי הנוער וכמי שכתב בפירושו לתהלים מח טו.
פדעהו,
פדעהו.
ויחוננו – המקום.
פדעהו – כמו פדאהו אל״ף מתחלפת בעיי״ן והענין מוכיח מצאתי כופר והוא פדיון.
He is gracious to him i.e., the Omnipresent.
Redeem him Heb. פדעהו, like פְדָאֵהוּ. The "alef" is replaced by an "ayin.⁠" The context proves it. "I found ransom,⁠" which is redemption.
ויחוננו – המקום.
פדעהו מרדת – פדאהו, א׳ מתחלפת בע׳. והעניין מוכיח מצאתי כופר – והוא פדיון, ואף מיכן תלמוד שהקב״ה חפץ להצדיק בריותיו, שאפילו תתקצט מלמדין עליו חובה, ואחד מלמד עליו זכות, מניח הקב״ה את כולן ושומע לאותו מלאך שהוא מלמד עליו זכות, הא למדת שחפץ שדי שתצדק ותתם דרכיך, וייסורין שבאו עליך לחשוך נפשך מני שחת וחייתך מעבור בשלחא (איוב ל״ג:י״ח) ומאהבתו אותך הוא מוכיח אותך.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״בשחת״.
ויחונֶּנוּ – מיד יחוננו הקב״ה.
ויאמר – לפי שיאמר המליץ.
פדעהו – פְדֶה אותו. והכתוב אשר למטה מוכיח, שנאמר: פדה נפשו מעבור בשחת וג׳ (איוב ל״ג:כ״ח). מקראות כפולים הם, ושוים בלשונם.
מצאתי כופר – כבר נתן כופר נפשו ונתכפר על חטאותיו ברוב חוליו.
(כד-כה) ויחוננו – המקום.
ויאמר – למליץ פדעהו – כמו: פדהו, כפי הענין, ואין לו חבר במקרא.
וכן רטפש – ועניינו:⁠א ירך.⁠ב
א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395 חסר: ״ועניינו״.
ב. כן בכ״י פרמא 2395. בכ״י לונדון 24896: ״רך״.
ויחננו – האל ויצו מלאכי המות.
פדעהו – לקחתי כפרו.
ויחננו ויאמר למלאך המות: פדעהו, מצאתי כפרו.
פדעהו – כמו פדהו.
ויחננו – השם ויאמר למליץ הממונה לשמרו פדעהו שלא ימות מצאתי כפר כי חליו הוא כופר נפשו.
ויחננו האל, ויאמר פדעהו מרדת שחת – כמו פדאהו. יצוה למלאך המליץ שיפדה אותו מיד מלאכי המות.
מצאתי כפר – דברי המצוה, מצאתי לו כפר.
וספר הכתוב רחמי האל על מעשיו כי רבים מלמדי חובת האדם, לא יעמדו במקום מליץ יושר אחד.
ותרגום הפסוק הזה: אין אית עלאי זכותא מזדמן מלאכא פרקליטא חדא מן ביני אלף קטיגורא לחוואה לבר נש תריצותיה.
פדעהו – מענין פדיון.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

פדעהו – בדל״ת כמ״ש במשלי ד׳.
פדעהו – כמו פדהו.
ויחוננו – עכ״ז יחנן אותו המקום ויאמר אל המלאך המליץ פדה אותו מרדת שחת כי בהזכות והיושר ההיא מצאתי די פדיון נפשו עם כי רבו מלמדי החוב וכי היושר ההיא לגודל ורב יחשב ויכריע את הכל.
פדעהו – ענינו בערבי פניה והסרה, וי״מ כמו פדה בה׳, כמו גבה גבע, גלה גלע, שגה שגע.
ויחננו ה׳, ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, שהזכות הזה הוא כופר נפשו ועל ידו יפדה ממות, ואז.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כה) רֻֽטְפַ֣שׁא בְּשָׂר֣וֹ מִנֹּ֑עַריָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו׃
His flesh is tenderer than a child's; he returns to the days of his youth;
א. רֻֽטְפַ֣שׁ א=רֻֽטֲפַ֣שׁ (חטף)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִתְחֲלִישׁ בִּסְרֵיהּ יַתִּיר מִן רְבוּתָא יְתוּב לְיוֹמֵי טַלְיוּתֵיהּ.
רטפש בשרו מנער – א״ר אלכסנדרי א״ר חייא בר אבא אין חולה עומד מחליו עד שמוחלין לו כל עונותיו שנאמר הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי, רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר רטפש בשרו מנוער וגו׳, כל משכבו הפכת בחליו, א״ר יוסף לומר שמשכח למודו.
וירכ׳ץ׳ לחמה אכת׳ר מן אלצבא, כאנה ירג׳ע אלי שבאבה.
רטפש, בודדות.
רטפש, מפרדתאן.
רטפש בשרו – רוטפש אשקושא בלעז.
מנוער – נתעורר בשרו מן הנוער שהוא מנוער ומשונק (בייסורי) חליו ואין לתיבה זו דמיון במקרא ולפי העניינים הוצרכנו לפרשו כמשמעות הענין והפותרו בלשון רפש ואומר הטי״ת נתוספה בו, כמו: נצטדק (בראשית מ״ד:ט״ז) טועה הוא מאוד כי אין טי״ת מתוספת בתיבה כי אם בלשון מתפעל או נתפעל ובתיבה שיסודה צד״י ולא בשאר תיבות כמו צדק ונצטדק, וכמו: צרוע (ויקרא י״ג:מ״ד) נצטרע, ציר נאמן, וילכו ויצטיירו, צדה הצטיידנו (יהושע ט׳:י״ב).
ישוב – בכחו וברפואה לימי בחרותו.
His flesh is agitated from shaking Heb. רֻטֲפַש means escos in French, shaken.
from shaking His flesh was agitated from the shaking, that it was shaken [by the suffering of] his illness. This word [רֻטֲפַש] has no similarity in Scripture, and according to the context, we found it necessary to explain according to the meaning of the topic. But the one who interprets it as an expression of mire (רפש) and claims that the "teth" is added to it, as in, "How can we clear ourselves (נצטדק)?⁠" (Bereshit 44:16) is in great error, because the "teth" is added to a word only in the reflexive voice, and to a word in which there is a radical "zaddi,⁠" but nor in other words. For example, צדק and נצטדק, and like (Vayikra 13:44) צרוּע, stricken with "zaraath,⁠" and נצטרע, was stricken with "zaraath.⁠" (Mishlei 25:13), "an emissary (ציר) faithful,⁠" and, "and they went and disguised as ambassadors (ויצטירו)" (Yehoshua 9:4); "צֵדָה, provision" (Bereshit 45:21), and "הִצְטַיַדְנוּ, we took... for our provision" (Yehoshua 9:12).
he will be restored with his strength and with healing to the days of his youth.
רטפש בשרו מנוער – מדברי רבינו קלונימוס זצ״ל שייסד בסליחתו: ממקומו יצף כחש ריטפושי, למדנו שכך פתרונו: רטפש בשרו מנוער – מה שהוכחש ואוכל בשרו, מחמת חולי, כמו: תמות בנוער נפשם (איוב ל״ו:י״ד), הקב״ה חוזר וישלח דברו וירפאהו. וישוב האדם לימי עלומיו – שישוב בשרו עליו כבשר נער קטן,⁠1 ופתרון זה עיקר.
ואני לא כך שמעתי: אלא רטפש בשרו – רטוב ופש בשרו מה שהיה מחוסר ומתנווה לשעבר מחמת נוער, וכן פתר ר׳ מנחם בר׳ חלבו.
1. השוו ללשון הפסוק במלכים ב ה׳:י״ד.
רטפש – פתרונו לפי עניינו: שחוזר לנערותו ברוב בריאות גופו.
רטפש – אשכורפרשניץ בלעז.
מִנֹֽעַר – מנערות. נֹֽעַר – שם דבר כמו פֹֽעַל. ופתרונו של מקרא: שחוזר בשרו לימי נערות, כעניין שנאמר: וישב בשרו כבשר נער קטן וג׳ (מלכים ב ה׳:י״ד), והמקרא כפול על סופו.
ישוב לימי עלומיו – ישוב לימי נעוריו, שמתרפא משחין ומכאוב שעל בשרו.
עלומיו – לשון: עלם.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כד]

רטפש בשרו מנוער – מורכב מן רטוב ופש, מן פושו וסגו (תרגום אונקלוס בראשית א׳:כ״ב,כ״ח, ט׳:א׳,ז׳).
ויותר נכון: רטפש בחילוף אתב״ש והוא רטוב בשרו מנוער – יותר מנער.
רטפש – מורכב משתי תיבות ׳רטוב׳ ו׳פש׳, לשון ׳פושו וסגו׳.
רטפש – יתרכך ואין לשניהם דומה.
עלומיו – נעוריו.
רטפש בשרו – כנגד יכל בשרו (איוב ל״ג:כ״א) ופי׳ יתרכך ויתלחלח יותר מנוער ישוב לזמן עלומיו שהיה רך וטוב.
רטפש בשרו מנוער – ישוב לפסוק העליון, יחשוך נפשו מני שחת (איוב ל״ג:י״ח).
רטפש – לשון צמיחה, שיצמח ויפרה בשרו על עצמותיו כאשר יעשה בבטן אמו מנוער.
רטפש בשרו מנער – פירשו בו שהיא מלה מורכבת רוטפש לומר שחזר בשרו רטוב ורך ויגדל וירבה, מן ופשו פרשיו (חבקוק א׳:ח׳), ולא ידע בפש מאד (איוב ל״ה:ט״ו), ובלשון תרגום פושו וסגו. והתרגום אמר איתקליש בשריה, שחזר בשרו דק מנער קטן. כל דבר הפרוס נקרא כן בלשון ארמי, ויטש על המחנה (במדבר י״א:ל״א), ותרגום ירושלמי בו ורפש על משריתא. והטי״ת לשון התפעל, רטפש בשרו.
רטפש – התלחלח ונרטב.
עלומיו – נעוריו.
(כה-כו) רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר [יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו]. יהיה רטוב ויפוש בשרו יותר ממה שהיה בימי הנעורים וירפא, ועם זה יֶעְתַּר אֶל אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה - יקבלהו בשמחת תרועה, שהתגבר ונצח את יצרו, כי חפץ חסד הוא: וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ. צדקת תשובתו, שעוונות נחשבים לו כזכיות:
רטפש – במכלול דף קפ״ז ועם אות גרונית תאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו ומכחכם שחדו בעדי איוב ו׳ ופעמים גם בלא גרונית תאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו רטפש בשרו עוד כתב בדף קפ״ח ואם ישתתף פתח עם השוא תאריך קריאת הקבוץ כמו רטפש בשרו ועיין מ״ש בשופטים ה׳.
רטפש – הוא מלה מורכבת מן רטוב ומן פש שהוא ענין רבוי כמו פשה תפשה (ויקרא י״ג:כ״ב).
עלומיו – נעוריו כמו בן מי זה העלם (שמואל א י״ז:נ״ו).
רוטפש – ואז ירוטב בשומן ויתרבה בשרו יותר מימי נעוריו כי דרך האדם להיות אז רטוב וממולא בבשר.
ישוב לימי עלומיו – בחוזק ובבריאות.
רטפש – רטוב טפש, (כמו טפש כחלב לבם) עידון הבשר ע״י הרטבת הליחות.
רטפש בשרו מנער – בשרו יטפש וירבה מנוער, כאלו תתעורר עליו הנערות, כאילן השב לצמוח שנית מחדש בכח חדש, כאלו יתחילו ימי הנעורים שבם צמח הגוף, ומן הנוער ישוב לימי עלומיו ובריאתו:
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרמב״ן – פירוש המליםרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כו) יֶעְתַּ֤ר אֶל⁠־אֱל֨וֹהַּ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑הוַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃
He prays to God, and He is favorable to him; so that he sees His face with joy; and He restores to man his righteousness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
וְצַלֵי קֳדָם אֱלָהָא וְרָעִנֵיהּ וַחֲמָא אַפּוֹי בְּרַעֲוָא וִיתִיב לֶאֱנָשׁ כְּצִדְקְתֵיהּ.
וקד ישפע אלי אללה פירצ׳א ענה, וינט׳ר אלי וג׳הה בחט׳א מקאם ג׳לבהֵ קום, ויכאפי ד׳לך אלאנסאן בצלאחה.
יעתר, ופעמים יתפלל אל ה׳ וירצהו, ויראה את פניו בחן כמקום תרועת עם, ויגמול לאותו האדם כצדקתו. דרך המתנפלים על אחרים והיוצאים למלחמה להריע, וכאשר ה׳ רוצה להטיב לאדם משמיעו בשורות טובות במקום תרועת הקרב. וכאן מפרש רבנו ״צדקתו״ כנוי מוסב לאדם. אך בפירושו לתורה הסב את הכנוי כלפי ה׳, ראה שם מהדורתי בראשית כה כא הע׳ 6, מנה שם חמש מתועליות התפלה, ומהן שנרפאים בה החלאים כמו שנ׳ והוכח במכאוב על משכבו, וסוף הענין יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניי בתרועה וישב לאנוש צדקתי, כלומר צדקת ה׳ וחסדו ואמתו.
בתרועה – בתפילה.
__
בתרועה – פתרונו: בתפילה.
וירצהו – בתפילתו.
וירא פניו בתרועה – כמו: בשמחה.
יעתר – אם יתפלל אל אלוה וירצהו השם וירא פניו מקום תפלתו וכן מבקשי פניך (תהלים כ״ד:ו׳).
בתרועה – שיריע וישמח לפניו בהנצלו משחת או יריע על קורבנותיו כטעם והיו לכם לזכרון (במדבר י׳:י׳).
וישב לאנוש כצדקתו ומעשיו הטובים;
או ישיב לאנוש צדקתו וטובתו כמקדם והוא נכון ויהיה וא״ו צדקתו כנוי לשם.
יעתר אל אלוה וירצהו – אחרי שובו, והוכח במכאוב כי נתכפרו לו עוונות הראשונים, ולכן יקדמוהו רחמי האל.
וישב – לאנוש הזה צדקתו עתה.
בתרועה – בשמחה או בתפלה וצעקה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כה]

יעתר – ענין מרבית התפלה כמו ויעתר יצחק (בראשית כ״ה:כ״א).
יעתר – וכאשר יעתר אל אלוה וירצה אותו בתפלה וירא פניו להודות לפניו בתרועה על שגאל נפשו מן המות.
וישב – ואז עוד ישיב לו המקום גמול צדקתו ולא ינכה בעבור מה אשר גאל נפשו מן המיתה.
יעתר:
• (אופן ב׳) יזכה ע״י תפלה, אם יעתר אל אלוה וירבה בתפלה עד שירצהו, וירא בפניו בתרועה, שנפשו תתרועע ותתחבר אל האלהים בדבקות הנפש, וגם בזה ישיב לאנוש צדקתו, הגם שעד עתה היה רשע בדינו, ישוב להיות צדיק, ויצא זכאי בדינו כמו שהיה קודם שחטא, ע״י תשובה ותפלה:
The second way is by prayer.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כז) יָשֹׁ֤ר׀ עַל⁠־אֲנָשִׁ֗יםוַיֹּ֗אמֶרחָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִיוְלֹא⁠־שָׁ֥וָה לִֽי׃
He comes before men, and says: 'I have sinned, and perverted that which was right, and it did not profit me.'
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
יִתְרֵיץ לִבְנֵי נָשָׁא וְיֵימַר חָבֵית וּתְרִיץ קַלְקִילִית וְלָא הֲוָה שָׁוֵי לִי.
והו יסתקבל אלנאס ויקול, קד אכ׳טאת ואלסהל פקד שוושתה, ומא כאן ינבגי לי ד׳לך.
ישר, והוא יפנה אל בני אדם ויאמר, אני חטאתי ואת הישר עוותתי, ולא היה ראוי לי לעשות זאת. ומלת ישר שיפנה אל בני אדם כאלו הם לפניו באופן ישר פנים כנגד פנים.
ישור על אנשים – יעשה שורות של אנשים כשניצול מחליו ויתודה ליוצרו.
ולא שוה לי – לא נהיה לי שכר בדבר.
He makes a row of men He makes a row of men when he is saved from his illness and confesses [before them] to his Creator.
but I did not profit I had no profit in its matters.
ישור על אנשים – יעשה שורות של בני אדם כשינצל מחוליו, ומתוודה ליוצרו.
ולא שוה לי – לא הועיל לי.
ישור על אנשים – אז יתוודה מעונותיו בפני רבים.
ישור – יסוב, כמו: ישור כשך יקושים (ירמיהו ה׳:כ״ו), על כן נקראה החומה שור, כמו: בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב), בעבור שהם סובבות המדינה.
ולא שוה לי – ולא עשיתי השוה. והענין: שיתודה נגד אנשים בפרהסיא.
ישור – יביט מכאן ואילך, להוכיח בני אדם ויאמר חטאתי וישר העויתי אשר לא שווה לי – לעשות עשיתי.
ולא שוה לי – עשיתי מה שלא שוה לי לעשות.
ישור – יש אומ׳ מן תרגו׳ חומה שור והטעם יסוב או מן אשורנו.
שָוָה – מן אין שוה להניחם (אסתר ג׳:ח׳) כטעם הועיל.
ישור – יסוב השם או יביט והקרוב אלי יביט האנוש אל האנשים להתודות לפניהם ויאמר לאנשים חטאתי.
ויש אומ׳ ישור יקבץ שורה מבני אדם.
שוה – ולא אמר שויתי כי לי כטעם עצמי ופי׳ לא עשה השוה עצמי רק ישר העויתי.
ישור על אנשים – יביט על האנשים אשר כגילו שאבדו, ויאמר גם אני חטאתי וישר העותי ולא שוה לי חטאי, כי בו לא נמלטתי אך צדקתי עמדה לי.
ישור – הוא מענין הבט׳ והשגחה.
(כז-כח) יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים. ואם אחרי כן זה השב יתן עיניו על אנשי דורו1 הנכשלים בחטא וַיֹּאמֶר חָטָאתִי - ויאמר להם, הנה קרה לי שחָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וסרתי מן הדרך הישר להמלט מן החולי שקרה לי שהיא התשובה, ובקשתי להמלט בדרכים אחרים, וְלֹא שָׁוָה לִי עד שחזרתי בתשובה ונרפאתי, פָּדָה נַפְשׁוֹ - הנה בזה ׳פדה׳ זה השב את החוטא מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת, כי ישיבהו בתשובה בדבריו אלה, וְחַיָּתוֹ של זה המלמד לשוב בָּאוֹר תִּרְאֶה לחיי עולם:
1. ׳ישור׳ מלשון אשורנו׳.
ישור – יצעד וילך כמו ואשרו בדרך בינה (משלי ט׳:ו׳).
העויתי – העקמתי והוא מלשון עון ועיות.
ישור – וכאשר יצעד וילך אצל מרבית אנשים ויתוודה ברבים ויאמר הנה חטאתי ועויתי את דרך הישר ולא אחזתי דרך השוה והישר ובעבור זה באה עלי המכאוב ולא על חנם.
ישור על אנשים – היו״ד מן ישור שרשית, מקור משורש ישר, ועל מענין עולה, ועולתה תקפץ פיה, וכן פרשתי (תהלות ד׳) על משכבכם, כמו רע רוע, בבקר יאכל עד, חבלי רשעים עודוני, שיישר העול שעשה אל אנשים.
ולא שוה – מענין הלא אם שוה פניה, שלא הלכתי בדרך שוה רק העויתי הישר, ויל״פ לא השגתי תועלת בזה, כמו וכ״ז איננו שוה לי, והחטא הוא בפעולה, והעון הוא עוות השכל והיושר.
ישור:
• (אופן ג׳) אם חטא בדברים שבין אדם לחברו, שבזה אין מועיל תפלה וחרטה על החטא, בזה יש לו תקנה אם ישיב את הגזלה אשר גזל וכל מה שחטא נגד חברו, וז״ש ישור על אנשים, שצריך לישר העולה והעוות שעוות נגד אנשים, שנגד העולה יעשה נגדו את הישר, להשיב עשקו וגזלתו, ואח״כ יאמר חטאתי, שיתודה בין על החטא ובין על הזדון שהוא המחשבה ועוות השכל שנקרא עון, שעז״א חטאתי, שחטאתי בפעולות, וישר העויתי בשכל ובמחשבה, ועי״כ ולא שוה לי, שכמו שהייתי עקום ונלוז ונוטה מן השיווי ויושר, כן לא נמצא השיווי בגופי, ונחליתי ע״י נטיית שיווי הגוף ושיווי מזגו וכחותיו, וע״י שלשה אופנים אלה תשובה תפלה וצדקה שהם מעבירים את הגזרה, עי״כ.
And the third is if he apologies and makes restitution to those he has offended or hurt.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יר״י קראמיוחס לרשב״םאבן עזראר״י קמחי הפירוש הארוךר״י קמחי הפירוש הקצרר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כח) פָּדָ֣ה [נַ֭פְשׁוֹ] (נפשי) מֵעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת⁠ [וְ֝חַיָּת֗וֹ] (וחיתי) בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃
So He redeems his soul from going into the pit, and his life beholds the light.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
פְּרוֹק נַפְשֵׁיהּ מִלְמֶעֱבַּר בְּשׁוּחֲתָא וְנִשְׁמָתֵיהּ בִּנְהוֹרָא מְעַלְיָא תֶחֱמֵי.
פאדא פעל ד׳לך פקד פדא נפסה מן אלהלאך, וצארהֵ חיותה תנט׳ר אלי אלנור.
פדה, ואם עשה כן הרי זה פדה נפשו מן השחת ויהיו חייו מביטים אל האור. וכתב בספרו הנבחר באמו״ד מאמר ה פ״א כן נתברר לי כי הזכיות כאשר מתרבות לנפש מזדככת ומהבהקת כמו שנ׳ וחיתו באור תראה.
אם עשה כן, פדה נפשו מעבור בשחת.
ויפדה – הקב״ה נפשו מעבור בשחת.
וחיתו – ונפשו.
[פדה נפשו] – אז בהתודותו יפדה השם נפשו.
פדה נפשי מעבור – אחרי חליו בשחת.
וחיתי באור פני מלך תראה בבוא עתו, כי שם תעמוד ולא תעבור בשחת, ולכן נפתח בי״ת באור, וכן אמר התרגום: ונשמתיה בנהורא מעליא תחמי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כז]

פדה נפשי – נפשו קרי ועיין מ״ש לעיל סימן כ״ג ובתהלים מזמור כ״ד.
וחיתי – וחיתו קרי.
פדה נפשו – בהוידוי הזה פדה נפשו מעביר בשחת הקבר ונפשו החיוני תראה באור החיים ר״ל הצלת המות יחשב על מעשה הוידוי אבל לא ינוכה מה מצדקתו.
פדה נפשו מעבור בשחת – היא הצלחת הנפש הרוחנית, וחיתו באור תראה היא חיי הגוף באור החיים:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(כט) הֶן⁠־כׇּל⁠־אֵ֭לֶּה יִפְעַל⁠־אֵ֑לפַּעֲמַ֖יִם שָׁל֣וֹשׁ עִם⁠־גָּֽבֶר׃
Lo, all these things God does, twice, three times, with a man,
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
הָא כָל אִלֵין יַעְבֵּד אֱלָהָא תְּרֵי זִמְנִין וּתְלָת עִם בַּר נָשׁ.
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר – (ברמז תקל״ט). ר״א אומר שמעתי באזני ה׳ צבאות מדבר, ומה דבר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע, אמר הקב״ה הרי נתתי להם שני דרכים לישראל, של טוב יש בה שני דרכים אחד של צדקה ואחד של חסד, ואליהו ז״ל ממוצע ביניהם, כשיבא אדם ליכנס אליהו זכרונו לברכה מכריז עליו פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים, ושל רע ושל מות יש בה ארבעה פתחים ועל כל פתח ופתח שבעה מלאכים עומדים ארבעה מבחוץ ושלשה מבפנים, אלו שמבחוץ רחמנים ואלו שמבפנים אכזרים, כשיבא אדם ליכנס הרחמנים מקדמין ואומרין לו מה לך ולאש זה מה לך ולגחלים הללו שמע לנו ושוב, אם שמע להם מוטב ואם לאו הוא אומר להם בהם הם חיי, אמרו ליה הרי נכנסת בפתח ראשון אל תכנס בפתח שני, בא ליכנס בפתח שני הרחמנים מקדימין אותו ואומרים לו מה לך להיות מחוק מתורת אלהיך לא מוטב לך להיות חקוק על תורת אלהיך מלהיות מחוק, שמע לנו ושוב, אם שמע להם מוטב ואם לאו הוא אומר להם בהם הם חיי, אמרו ליה הרי נכנסת בפתח שני אל תכנס בפתח שלישי, בא ליכנס בפתח השלישי הרחמנים מקדימין אותו ואומרים לו מה לך להיות בורחים ממך וקוראין לך טמא לא מוטב לך להיות קוראין לך טהור, אם שמע להם מוטב, ואם לאו הוא אומר להם בהם הם חיי, בא ליכנס לפתח רביעי א״ל הרי נכנסת לפתח שלישי אל תכנס לפתח רביעי, בא ליכנס לפתח רביעי הרחמנים מקדימין אותו ואומרין לו הרי נכנסת בכל הפתחים ולא שמעת לנו ולא שבת ועד עכשו הקב״ה מקבל שבים ועד עכשו מוחל לעונות וסולח ואומר בכל יום שובו בני האדם, אומרים האכזרים הואיל ולא שמע לראשונה נוציא רוחו שנאמר תצא רוחו ישוב לאדמתו, ועליהם הכתוב אומר על שלשים ועל רבעים לשונאי, וכתוב אחר אומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. א״ר יהודה א״ר יוסי עבר אדם עבירה פעם ראשונה מוחלין לו, שניה מוחלין לו, שלישית מוחלין לו, רביעית אין מוחלין לו שנאמר כה אמר ה׳ על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. מאי ואומר, וכי תימא הני מילי בצבור אבל ביחיד לא, תא שמע הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר.
והוד׳א אלטאיק יפעל הד׳ה אלכ׳לתאן, ות׳אלת׳תהמא מע אלמר.
הן, והנה האל עושה שני דברים הללו וגם השלישית עם האדם. ראה בפירושו. ובאמו״ד כפי שציינתי לעיל פסוק כב.
ואמר אליהוא בגמול בפרק זה, כי טובת ה׳ לעולם הבא על שלשה סוגים, והם אשר סיים בהם דבריו ואמר פעמים שלש עם גבר. הראשון בעל תשובה ששב אליו אחר גערה ממנו כאמרו אז יגלה, להסיר אדם, ואף על פי שלא נותר לו מעשה טוב, אחר תשובתו הרי הוא מטיב לו בחסדו, לפי שנעשת התשובה עצמה עבודה כאמרו יחשך נפשו. ולא קבע מה יהיה מעמדו כיון שאין לו מעשה קיים, אלא יתחסד עמו בהיטבו לו לפי שלא יתכן שירוקנהו ממנה ומן העונש גם יחד. והשני צדיק שיתפלל לפני ה׳ ויענהו אמר בו יעתר אל אלוה וירצהו, והוא בעיני עצמו נכנע בלתי מתהדר אלא אומר אני חטאתי עויתי כאמרו ישר על אנשים, הרי ה׳ גומלו על צדקתו כאמרו פדה נפשו, ובאר בענין זה באור תראה, לפי שהעבד הזה עשה צדק. והשלישי עבד צדיק שמיסדו ה׳ בחלאים ובמכאובות אמר בהם והוכח במכאוב, והרחיב בענין זה והקדימו בסדר לפניהם, כי המאורע שאירע והענין שהם דנים בו הוא זה, והוסיף על מאמר זה השלישי באמרו להשיב נפשו. ובאר בזה יותר מן השני באמרו
וקאל אליהוא פי אלתעויץ׳ פי הד׳א אלפצל, אן נעמת אללה פי דאר אלאכ׳רה עלי ת׳לאתה צ׳רוב, והי אלתי כ׳תם עליהא פקאל פעמים שלש עם גבר.
אלאול תאיב יתוב אליה בעד זג׳ר מנה לה כקולה אז יגלה, להסיר אדם, פאן לם תבק לה חסנה, בעד תובתה פאנה ינעם עליה תפצ׳לא אד צארת אלתובה נפסהא טאעה כקולה יחשך נפשו. ולם יחד אין יכון מקאמה אד׳ ליס לה עמל באקי, ואנמא יתפצ׳ל עליה באלנעמה אד׳ לא יג׳וז לה אן יעריה מנהא ומן אלעקאב ג׳מיעא.
ואלת׳אני צאלח ישפע אלי אללה פיג׳יבה קאל פיה יעתר אל אלוה וירצהו. והו ענד נפסה ד׳ליל לא יתעט׳ם בל יקול אנא כ׳אטי מד׳נב כקולה ישר על אנשים, פאן אללה יג׳אזיה עלי צלאחה כקולה פדה נפשו, ופצח פי הד׳א אלבאב באור תראה, לאן הד׳א אלעבד עמל צאלח.
ואלת׳אלת׳ עבד צאלח יולמה אללה באמראץ׳ ואוג׳אע קאל פיהא והוכח במכאוב, ואסתע פי הד׳א אלבאב וקדמה עליה פי אלתרתיב קבלה, לאן אלחאדת׳ה אלתי חדת׳ת ואלסבב אלד׳י הם פיה יכ׳וצ׳ון הו הד׳א, פעטף עלי הד׳ה אלמקאלה אלת׳לת׳ה בקולה להשיב נפשו. ופצח בהד׳א אכת׳ר מן אלת׳אניה אד׳ קאל
פעמים שלש – מייסרו על עונותיו בחליו שלא להשחיתו ואם יותר יכעיס לפניו ידאג מן גיהנם ומן המיתה שנאמר: ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס א׳:ג׳).
twice or thrice He chastises him for his iniquities with his illness in order not to destroy him, but if he provokes Him further, he should be concerned with Gehinnom or death, as it is written, "Yea for four, I will not return them" (Amos 1:3).
(כט-ל) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר – שתאב להשיב נפשו מני שחת, ואתה אומר: שהסיר משפט שלך (איוב כ״ז:ב׳).
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר – הוא הקדים כי בשתים לא ישורנה (איוב ל״ג:י״ב) דבר ולא יותר. אך כן הוא כי בשתים אלה, חלומות וייסורין, הרבה פעמים יחזור בהם על בני אדם.
הן כל אלה יפעל אל – להצילו משחת פעמים שלוש דרך אריכות כי הם שלוש לבד.
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר – יתכן שכך היא המדה, וכן הזכירו חכמים במסכת יומא, ועל ארבעה לא אשיבנו.
(כט-ל) הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל. להוכיח האדם בחלום ובחזיון או בייסורין פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר1 לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת של דרך חטאים בעולם הזה, לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים - כדי שיזכה לאור חיי עולם, כי חפץ חסד הוא:
1. עי׳ מש״כ בשמות ח ב על המכות.
פעמים שלוש – במקצת מדוייקים מלא וא״ו וכן במסורת פרשת בלק ויחזקאל מ״א שלוש ה׳ מלאים וכל כתובים דכוותייהו מלאים.
הן כל אלה – כדברים האלה יפעל האל פעמים שלש עם האדם ר״ל כאשר ישוב ויחטא עד שלש פעמים יעורר לבו לתשובה בחלום ואם לא ישכיל יוכח במכאוב.
(כט-ל) הן כל אלה – ההודעה ע״י החלום, וההודעה ע״י חולי, יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ר״ל כמה פעמים, על התכלית כדי להשיב נפשו הרוחנית מני שחת, ולאור באור החיים הגופנים:
(29) God makes repeated attempts to save the person.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יר״י קראר״י קמחי הפירוש הארוךר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(ל) לְהָשִׁ֣יב נַ֭פְשׁוֹ מִנִּי⁠־שָׁ֑חַתלֵ֝א֗וֹר בְּא֣וֹר הַחַיִּֽים׃
To bring back his soul from the pit, that he may be enlightened with the light of the living.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
מְטוּל לַאֲתָבָא נְפַשׁ מִן שׁוּחָא לְאַנְהָרָא בִּנְהוֹר חַיַיָא.
ופיהא ירד נפסה מן אלהלאך, ויצ׳י לה בנור אלחיוה.
להשיב, ובהם ישיב נפשו מן השחת ויאיר לו באור החיים. ובנבחר באמו״ד מאמר ט פ״ה מהדורתי עמ׳ רעג האריך בהבאת המקראות שבהן נמשל גמול הצדיקים לאור. וראה גם בפירושו לתהלים מט כ.
לאור באור החיים, והודיע בו כי ה׳ גומל את העבד הזה על מה שנסהו ואפילו לא נמצאת לו אלא טובה אחת מאלף, כל שכן אם היו כל מעשיו טובים. והאור הזה שהזכיר בשני המשאות האחרונים הוא גמול הצדיקים שבו נאמר אור זרוע לצדיק1, ואמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור2, כלל חיים ואור לזה, כעין מה שתיאר כאן ואמר לאור באור החיים. אחר כך מלא מקום אליפז במה שפסק מלענות לאיוב על מאמרו השני.
2. שם לו י.
לאור באור החיים, ואכ׳בר פיהא באן אללה יעוץ׳ הד׳א אלעבד עלי מא אבלאה ולו לם תוג׳ד לה אלא חסנה ואחדה מן אלף פכיף אן כאן פעלה אג׳מע צאלחא. והד׳א אלאור אלד׳י ד׳כרה פי אלצ׳רבין אלאכ׳רין הו ת׳ואב אלצאלחין אלד׳י יקאל פיה אור זרוע לצדיק, וקאל כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, פג׳מע חיים ואור להד׳א נט׳יר מא וצף ההנא וקאל לאור באור החיים. ת׳ם נאב ען אליפז ען מא אנקטע מן ג׳ואב איוב ען מקאלתה אלת׳אניה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כט]

הן כל אלה יפעל אל פעמים – שנראה לו בחלום למען ימנע מרעתו, ופעמים ששולח לו ייסורין, וכשמבקש רחמים ניצול מהן. ופעמים שמתרצה לו הקב״ה על ווידויו. כך היה לו להתוודות ולבקש רחמים.
לֵאור – הנכון להאור מבנין נפעל כמו ובכשלו אל יגל לבך (משלי כ״ד:י״ז) שמשפטו ובהכשל.
לאור – להיותו נאור באור החיים כי הנפש היא האור המאיר לגוף והגוף הוא נאור וזרוע באור הנפש.
להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים – אשר על פני האדמה הוכן, דעת התרגום שאמר כאן בנהור חייא. גם יתכן לאור באור החיים – גם בסוף תהיה נפשו צרורה בצרור החיים את ה׳ אלהיו.⁠1 והנה הוא מתרץ קושית צדיק ורע לו, וממנה יבא תירוץ רשע וטוב לו, הוא הדין והוא הטעם, רק מפני שזה חסד הוא, ואם יהיה צדיק אובד בלי פשע יהיה רשע ועול, יפליג וידבר בזה יותר. הנה פירשתי הענין הזה, והפסוקים ומילותיהם נאותים לפירוש מאד ומורים עליו הוראה שלמה, והטענה בעצמה טענת אמת ודברים מהוגנים, לא תשאר אחריהם קושיא בדעתו של אדם כלל, ועל כן החריש איוב ולא ענה אותו דבר. ואם תחפוץ להבין הסוד הנכבד, לבך תשית לדעתי וכליותיך תשתונן, ועלי חטא תתאונן, ויסור עלי פניך הענן, תחזינה עיניך המלך והכלה ותצפה לגאולה, תראי עפרים תאמי צביה,⁠2 והגזירה והבינה.
1. השוו ללשון הפסוק בשמואל א כ״ה:כ״ט.
2. השוו ללשון הפסוק בשיר השירים ד׳:ה׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כט]

להשיב – בכדי להשיב נפשו מן הקבר ולהיות עוד נפשו מאירה באור החיים הנצחיים בעוה״ב.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כט]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר״י קראמיוחס לרשב״םר״מ קמחי – דקדוק מלות המענהר״מ קמחירמב״ןר״ע ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לא) הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע⁠־לִ֑יהַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃
Mark well, O Iyyov, listen to me; hold your peace, and I will speak.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אֲצֵית אִיוֹב קַבֵּל מִנִי שְׁתִיק וַאֲנָא אֲמַלֵל.
פאצג יא איוב ואסמע מני, ואמסך חתי אתכלם.
הקשב, לכן הקשב נא איוב ושמע לי ושתוק עד שאדבר.
הקשב איוב. מה שהקדמתי לך: שמע לי. עתה שאומר, ולא תיכנס לתוך דברי1:
1. ׳החרש ואנכי אדבר׳.
איוב שמע לי – בגעיא.
הקשב איוב – כאומר הנה השבתי לך על מה שאמרת שלא יענה המקום לבני אדם כי לא כן הוא כי החלום והמכאוב הן הן אמריו והקשב עוד ושמע אלי ושתוק ואנכי אדבר להשיב על יתר דבריך.
הקשב, שמע – שמיעה היא אחר ההקשבה כמ״ש בכ״מ.
הקשב איוב שמע לי – כי גם לאיוב הגיעו הודעות כאלה תחלה ע״י חלומות, כמ״ש כי פחד פחדתי ויאתיני, שראה כבר בחלום את העתיד לבא עליו ויפחד ממנו, ואח״כ ע״י חולי, החרש ואנכי אדבר, רק.
Elihu now urges Job either to reply, if he has anything to say, or if not, to continue listening attentively.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לב) אִם⁠־יֵשׁ⁠־מִלִּ֥ין הֲשִׁיבֵ֑נִידַּ֝בֵּ֗ר כִּֽי⁠־חָפַ֥צְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃
If you have anything to say, answer me; speak, for I desire to justify you.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין אִית מִלִין אֲתֵיב יָתִי מַלֵל אֲרוּם צְבִיתִי לְזַכָּאוּתָךְ.
פאן יכון לך כלאם מוג׳וד פרד עליי, ותכלם בה פאני אריד צלאחך.
אם, ואם יהיו לך דברים מצוים השיבני ואמור אותם כי אני רוצה צדקתן.
דבר כי חפצתי צדקך – פתרונו: מי יתן ותצא זכיי בדבריך, בזאת הייתי חפץ, ולא כחבריךא שהיו מרשיעין אותך.
א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו (״כחביריך״). בכ״י פריס 162: ״בחביריך״.
אם יש מלין השיבני – ואם תאמר שאני מחזר וחוקר אחריך להרשיעך.
דבר כי חפצתי להצדיקך ולחקור אחר זכיותיך.
אם יש מלין. אם יש לך לדבר נגד דברי: השיבני. אחר שתשמע: כי חפצתי צדקך. אם תשיב תשובה נאותה, ולא אדחה אותך בקש:
צדקך – בכל מדוייקים הכ״ף דגושה.
אם יש מלין – אם יש מה עמך להשיב על הדברים שכבר אמרתי השב עליהם ודבר כל אשר בלבבך כי כל חפצי להצדיק אותך וטוב לך לדבר כל מה שבלבבך על כולם אשיב להיישירך בדרך האמת והצדק כ״א תחדל מלדבר ותשמור הדברים בבטנך תשאר א״כ בדעת כוזבת ולא תצדק עוד.
אם יש מלין אם יש לך תשובה על דברי, דבר, כי חפצתי צדקך, שאיני רוצה לחייבך דוקא, כי רצוני הוא שתזכה בהשפטך, אבל רק אם יש מלים ותשובה נכונה, אבל.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר״י קראמיוחס לרשב״םר״ע ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
 
(לג) אִם⁠־אַ֭יִן אַתָּ֥ה שְֽׁמַֽע⁠־לִ֑יהַ֝חֲרֵ֗שׁ וַאֲאַלֶּפְךָ֥ חׇכְמָֽה׃
If not, listen to me; hold your peace, and I will teach you wisdom.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל
אִין לָא אַתְּ קַבֵל מִנִי שְׁתִיק וְאַלְפוּנָךְ חוּכְמְתָא.
ואלא פאסמע מני ואמסך, חתי אעלמך חכמה.
אם אין, ואם לאו שמע ממני ושתוק כדי שאלמדך חכמה.
אם אין – שאין בידך מלין להשיב.
עתה שתק אליהוא ואמר בלבו: עתה יענני איוב על דבריי. כאשר ראה שנשתתק הוסיף עוד לדבר אליו.
ואאלפך – ואלמדך.
ואאלפך חכמה. חכמת השגחת האל ית׳ על כל יצוריו:
אתה שמע לי – בגעיא.
ואאלפך – אלמדך כמו יאלף עונך פיך (איוב ט״ו:ה׳).
אם אין – אם אין בידך מה להשיב שמע אתה אלי והחרש ואלמדך חכמה ביתר הדברים (העולה מהמענה ההיא אשר אמר לאיוב הנני איש כמוך כאשר שאלת ואני אשיב לך במקום האל ועל מה שהתלונן איוב לומר מדוע לא יענה המקום לגלות לאיש פשעו ישיב לאמר לא כן הוא כי בחלום ידבר בו ויוכיחו במכאוב וזו היא האמיר׳ לגבוה ויספר עוד חסדי המקו׳ ואף יבטיחו להשי׳ עוד על יתר דבריו).
אם אין – אם אין לך תשובה נכונה, טוב יותר שתחרש ואני אאלפך חכמה:
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גמיוחס לרשב״םרלב״ג ביאור המילותר״ע ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144