×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לְדָוִ֨ד׀ אבָּרְכִ֣יב נַ֭פְשִׁי אֶת⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑הוְכׇל⁠־קְ֝רָבַ֗י אֶת⁠־שֵׁ֥ם קׇדְשֽׁוֹ׃
By David. Bless Hashem, O my soul; and all that is within me, bless His holy name.
א. לְדָוִ֨ד׀ אין רווח של פרשה לאחר הכותרת
ב. בָּרְכִ֣י א=בָּרֲכִ֣י (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
עַל יַד דָוִד אִתְאַמַר בִּנְבוּאָה בְּרִיכִי נַפְשִׁי יַת שְׁמָא דַייָ וְכָל בְּנֵי גַוַי יַת שְׁמָא דְקוּדְשֵׁיהּ.
Composed by David, spoken in prophecy. Bless, O my soul, the name of the LORD, and let all my viscera bless his holy name.
לדוד ברכי נפשי את יי׳ – זה שאמר הכתוב (תהלים קל״ט:י״ד) אודך על כי נוראות נפליתי ונפשי יודעת מאד. רבי אבדימי ברבי נחוניא אמר יש דבר רע לכבד ויפה לקנה. ויש דבר רע לקנה ויפה לכבד. עשרה דברים יש באדם. הקנה לקול. הוושט למזון. הכבד לכעוס. הריאה לשתות. המרה לקנאה. הקיבה לשינה. המסס לטחון. הטחול לשחוק. הכליות יועצות. הלב גומר. לפיכך היה מקלס דוד ואומר אודך על כי נוראות נפליתי. לכך ברכי נפשי את יי׳.
דבר אחר: ברכי נפשי – א״ר לוי בשם רבי הונא הצייר הזה צר איקונין הצייר מת וצורתו קיימת. אבל הקב״ה אינו כך. אלא יצר את האדם הזה האדם מת והוא חי וקיים לעולם ועד. דבר אחר הצייר הזה אינו צר צורתו בבת אחת אלא מתחיל מראשו או מרגלו. אבל הקב״ה אינו כן שנאמר (ירמיהו י׳:ט״ז) יוצר הכל הוא. מה שאין הצייר יכול לעשות כן. דבר אחר בשר ודם הוא אוכל וצורתו אינה אוכלת. אבל הקב״ה אינו כן צורתו אוכלת והוא אינו אוכל שנאמר (נחמיה ט׳:ו׳) אתה הוא יי׳ לבדך. ואתה מחיה את כלם. דבר אחר הצייר הזה צר צורה אינו יכול לצור בו נפש ומעים. אבל הקב״ה אינו כן צר את האדם הזה וצר בו נפש ובני מעים. לכך דוד מקלס להקב״ה ברכי נפשי את יי׳. אמר רבי יהושע בן לוי חמשה פעמים כתיב כאן ברכי נפשי כנגד חמשה חומשי תורה ואלו הן - ברכי נפשי את יי׳ וכל קרבי. ברכי נפשי את יי׳ ואל תשכחי כל גמוליו. בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את יי׳. ברכי נפשי את יי׳ יי׳ אלהי גדלת מאד. יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יי׳ הללויה. רבי יוחנן אמר כנגד חמשה עולמות שהוא רואה. אחד שרואה במעי אמו. ברכי נפשי את יי׳ וכל קרבי. ואחד כשהוא נולד. ברכי נפשי את יי׳ ואל תשכחי כל גמוליו. ומהו כל גמוליו. אמר רבי אבהו שעשה לו דדין במקום בינה. מאי טעמא. רב אמר שלא יסתכל בערוה. רב מתנה אמר שלא יינק ממקום הטנופת. ואחד כשהוא יוצא לאויר העולם והולך לכאן ולכאן שנאמר בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי. ואחד כשהוא מסתלק מן העולם שרואה את השכינה. ברכי נפשי את יי׳ יי׳ אלהי גדלת מאד. ואחד לעתיד לבוא. יתמו חטאים מן הארץ. לפיכך ברכי נפשי את יי׳.
דבר אחר: ברכי נפשי את יי׳ – למה מקלס דוד להקב״ה בנפש. אמר מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב״ה ממלא את עולמו. ומה הנפש סובלת את הגוף כך הקב״ה סובל את העולם. ומה הנפש יחידה בגוף כך הקב״ה יחיד בעולמו. ומה הנפש אינה אוכלת ואינה שותה כך הקב״ה אינו אוכל ואינו שותה. ומה הנפש טהורה כך הקב״ה טהור שהוא למעלה מעולמו. ומה הנפש רואה ואינה נראית כך הקב״ה רואה ואינו נראה. אמר דוד תבוא הנפש שיש בה כל המדות הללו ותהלל להקב״ה שיש בו כל המדות הללו.
דבר אחר: ברכי נפשי את יי׳ – מה הנפש הזאת אין אדם יודע אי זהו מקומה ובאיזה מקום היא נתונה כך הקב״ה אין שום בריה יודעת אי זהו מקומו שאפילו חיות הקדש שהן טעונות בכסא הכבוד אינן יודעות אי זהו מקומו ובאיזה מקום הוא נתון. ומה הן אומרים (יחזקאל ג׳:י״ב) ברוך כבוד יי׳ ממקומו. מעשה באדם אחד שאמר לרבן גמליאל באיזה מקום הוא נתון. אמר לו איני יודע. אמר לו וזו היא תפלתכם וחכמתכם שאתם מתפללין לפניו בכל יום ואין אתם יודעין אי זהו מקומו. אמר לו שאלת דבר שהוא רחוק ממני מהלך חמש מאות שנה. הריני שואל ממך דבר אחד שהוא נתון אצלך ביום ובלילה ואמור לי באיזה מקום הוא נתון. אמר לו מי הוא זה. אמר לו זה הנפש שנתונה אצלך אמור לי באיזה מקום היא נתונה. אמר לו איני יודע. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא. מה זאת שנתונה אצלך אין אתה יודע מקומה ואתה אומר לי דבר שהוא רחוק ממני מהלך חמש מאות שנה. אמר לו אם כן יפה הם עושין שמשתחוין למעשה ידיהן שהם מביטים בו בכל שעה. אמר לו מעשה ידיכם אתם רואים אותם והם אינם רואים אתכם. והקב״ה רואה למעשה ידיו ומעשה ידיו אינן רואין אותו שנאמר (שמות ל״ג:כ׳) כי לא יראני האדם וחי. תדע לך שכן יחזקאל כשראה דמותו נשמטה נפשו ממנו. הדא הוא דכתיב (יחזקאל א׳:כ״ח) ואראה ואפול על פני.

רמז תתנו

לדוד ברכי נפשי את ה׳ וכל קרבי את שם קדשו – זה שאמר הכתוב אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד, א״ר אבדימי בר נחוניא יש דבר רע לכבד ויפה לקנה ויש רע לקנה ויפה לכבד. עשרה דברים משמשין באדם הזה. הקנה לקול. הושט למזון הכבד לכעוס. הריאה לשתות. המרה לקנאה. הקיבה לשינה. מהסס טוחן. הטחול לשחוק. הכליות לעצה. הלב גומר. לפיכך דוד מקלס וכל קרבי את שם קדשו. ד״א הצייר הזה צר צורה ואינו יכול להטיל בה רוח קרבים בני מעים, והקב״ה אינו כן יוצר את האדם הזה ומטיל בו נפש קרבים ובני מעים, והקב״ה אינו כן יוצר את האדם הזה ומטיל בו נפש קרבים ובני מעים. ר׳ שמואל בר אבא אמר הוא שדוד אמר ברכי נפשי את ה׳ וכל קרבי את שם קדשו, ב״ו צר צורה ואין צורתו מקלסתו, אבל הקב״ה צר צורה וצורתו מקלסתו שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה.

רמז תתנז

אמר רבי יוחנן משום רשב״י מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה זה הפסוק, לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בה׳ עולמות ואמר שירה, דר במעי אמו ואמר שירה שנאמר ברכי נפשי את ה׳ וכל קרבי את שם קדשו, יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה שנאמר ברכו ה׳ מלאכיו גבורי כח וגו׳ ברכו ה׳ כל צבאיו וגו׳ ברכו ה׳ כל מעשיו, ינק משדי אמו ואמר שירה שנאמר ברכי נפשי את ה׳ ואל תשכחי כל גמוליו, אמר ר׳ אבהו שעשה לה דדין במקום בינה, וטעמא מאי, א״ר יהודה אמר רב שלא יסתכל בערוה, רב הונא אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת, וראה מפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ וגו׳, הסתכל ביום המיתה ואמר שירה שנאמר ברכי נפשי את ה׳ ה׳ אלהי גדלת מאד, מאי משמע, אמר רבה בר שילא מסיפא דענינא דכתיב תסתיר פניך יבהלון תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. שמעון בר עוקבא ואמרי לה רב שמן בר עוקבא הוה שכיח קמיה דר׳ שמעון בן פזי דהוה מסדר אגדתא קמיה דרב יהודה, א״ל מאי דכתיב וכל קרבי את שם קדשו, א״ל בוא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם מדת ב״ו וכו׳ (כדלעיל). והיינו דקאמרה חנה ואין צור כאלהינו. הני ה׳ ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד, לא אמרן אלא כנגד הקב״ה והנשמה. הקב״ה מלא כל העולם כלו אף הנשמה מלאה כל הגוף כלו. הקב״ה טהור אף הנשמה טהורה. הקב״ה יושב בחדרי חדרים אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים. הקב״ה רואה ואינו נראה אף הנשמה רואה ואינה נראית. הקב״ה זן את כל העולם כלו אף הנשמה זנה את כל הגוף. תבוא נשמה שיש בה חמשה דברים הללו ותשבח להקב״ה שיש בו חמשה דברים הללו. הנפש סובלת את הגוף והקב״ה סובל את עולמו. הנפש מבלה את הגוף והקב״ה מבלה את עולמה. הנפש יחידה בגוף והקב״ה יחיד בעולמו. הנפש אינה אוכלת ושותה והקב״ה אינו אוכל ושותה. הנפש למעלה בגוף והקב״ה למעלה בעולמו. הנפש אינו ידוע מקומה והקב״ה ברוך כבוד ה׳ ממקומו. מעשה באחד ששאל לר״ג באיזה מקום הקב״ה נתון, א״ל איני יודע, א״ל זה חכמתכם שאתם מתפללים לפניו בכל יום ואין אתם יודעים מקומו של הקב״ה אמר לו שאלת דבר שהוא רחוק שלשת אלפים וחמש מאות שנה הריני אומר לך דבר שהוא נתון לך אצלך ביום ובלילה אמור באיזה מקום נתון לך, א״ל אמור, א״ל הנפש היא נתונה אצלך אמור לי היכן נתונה, א״ל איני יודע, א״ל תיפח רוחיה דההוא גברא, ומה דבר שהוא נתון אצלך ביום ובלילה אינך יודע היכן הוא נתון, ואתה אומר לי על דבר שהוא רחוק ממנו ג׳ אלפים וחמש מאות שנה, א״ל יפה אנו עושין שאנו משתחוים למעשה ידינו שאנו רואים בכל שעה, א״ל מעשה ידיכם אינם רואין אתכם והקב״ה רואה למעשה ידיו ומעשה ידיו אינם רואין אותו דכתיב כי לא יראני האדם וחי.
קול לדאוד, בארכי יא נפסי אללה, ויא ג׳מיע אצ׳מארי אסמה אלמקדס.
מאמר לדוד. נפשי! תברכי את ה׳ וכל המצפונים שלי! תברכי את שמו המקודש.
מאמר לדוד, ברכי נפשי את ה׳ וכל מצפוני שמו המקודש. תרגם קרבי ״אצימאר״ מצפון. מחשבות, רעיון. ולעיל סב ה תרגם ובקרבם ״נפוסהם״ בלבם, בנפשם.
ברכי נפשי – חמשה ברכי נפשי יש כאן כנגד חמשה עולמות שהאדם דר בהן, כמו שאמרו רבותינו במסכת ברכות (בבלי ברכות י׳.): דר במעי אמו ינק משדי אמו וכן כולם.
My soul, bless There are five mentions of "My soul, bless" here, corresponding to the five worlds in which man lives, as our Sages said in Tractate Berakhot (10a): "He lived in his mother's womb, he sucked his mother's breasts, and so all of them.⁠"
לדוד ברכי נפשי את י״י – היא הנשמה העליונה.
וכל קרבי – יקרא הגוף שהוא הבשר.
ומלת ברכי – משרתת אחרת וכן הוא ברכי נפשי את י״י, וברכי כל קרבי את שם קדשו. והנה הזכיר שם העצם שהוא הכבוד עם הנפש שהיא הכבוד כי הנשמה הוא כבוד הגוף כי אין הגוף נחשב למאומה רק בעבור הנשמה, על כן הזכיר בגלוי שם העצם עם הנפש והשם עם הגוף, כי כן כתוב וכל קרבי שהם מן הגוף את שם קדשו, ולא הזכיר עם הקרבים שם העצם בגלוי רק בהעלם.
[A PSALM] OF DAVID. BLESS THE LORD, O MY SOUL. Nafshi refers to the soul which comes from above.⁠1 And all my innards refers to the body; that is, the flesh.
The word barekhi (bless) serves two words.⁠2 The verse is to be read as follows: “Bless the Lord, O my soul; And all my innards bless His holy name.”
The psalmist employs God’s proper name3 – which is the glory4 – along with the soul – which is [also called] the glory – for the soul is the glory of the body. The body is worthless without the soul. The body has value only because of the soul. This is the reason that God’s proper name is openly mentioned with the soul,⁠5 and the term Name is employed with the body.⁠6 Thus, scripture clearly writes and all my innards – which are part of the body – bless His holy name. The psalm does not mention God’s proper name openly along with the innards.⁠7 It only alludes to it.⁠8
1. The Hebrew reads ha-elyonah, “the upper one.” Ibn Ezra believes that there are three souls or powers in the body. The highest is the rational soul. Thus, Ibn Ezra might be rendered, “nafshi refers to the upper soul; that is, to the rational soul.” See Chapter 4 of Yesod Mora.
2. It governs barekhi (bless) and keravai (my innards).
3. YHVH. Our verse reads Barekhi nafshi et YHVH (bless the Lord, O my soul).
4. The four-letter name of God. Ibn Ezra believes that YHVH alludes to important aspects of the alphabet and mathematics which God employed in creation. See Chapter 11 of Yesod Mora.
5. This is the reason that our verse reads Bless the Lord (YHVH), O my soul.
6. Our verse reads And all my innards, His holy Name. It does not read, “And all my innards, [bless] YHVH.”
7. The innards stand for the body.
8. Literally, “only by hiding.”
לדוד ברכי נפשי את י״י וכל קרבי את שם קדשו – גם זה המזמור על לשון בני הגלות, וכל חכם וחסיד בהם נותן שבח והודאה לאל יתברך על הטובה שעושה עמו בגלות, ומיחל עוד הגאולה. ואמר כנגד נפש החכמה: ברכי נפשי את י״י.
וכל קרבי את שם קדשו – פי׳: וכל קרבי ברכו את שם קדשו.
ופי׳ קרבי – הכליות והלב שהם כקרבים. או אמר קרבי על הגוף, והוא על דרך משל, כמו: כל עצמותי תאמרנה י״י מי כמוך (תהלים ל״ה:י׳).
וכתב החכם רבי אברהם בן עזרא: הזכיר שם העצם הנכבד עם הנפש שהיא הכבוד, כי היא כבוד הגוף, כי זולתה איננו נחשב למאומה, על כן הזכיר בגלוי שם העצם עם הנפש ושם קדשו עם הגוף, כי כן כתוב: וכל קרבי את שם קדשו, ולא הזכיר עם הקרבים שם העצם בגלוי רק בהעלם.
ולפי דעתי שאין צריך לכל זה כי כן דרך המקרא לכפול הענין במלות שונות, וכן זה י״י ושם קדשו. ומה יאמר החכם בפסוק: כל עצמותי תאמרנה י״י מי כמוך (תהלים ל״ה:י׳).
ובדרש: עשרה דברים יש באדם: הקנה לקול, הושט למזון, הכבד לכעוס, הריאה לשתות, פירושו שהיא שואבת ממיני המשקים, המרה לקנאה, הקיבה לשינה, המסס טוחן, הטחול לשחוק, הכליות יועצות, הלב גומר. לפיכך דוד מקלס ואומר: אודך על כי נוראות נפלאתי (תהלים קל״ט:י״ד), לכך נאמר: ברכי נפשי את י״י וכל קרבי את שם קדשו.
דבר אחר: ברכי נפשי את י״י – למה מקלס בנפש? רבנן אמרין מה הנפש ממלאה את הגוף, כך הקב״ה ממלא את כל העולם כולו. תבא לפניך הנפש שממלאה את הגוף ותשבח להקב״ה שהוא ממלא את העולם. ומה הנפש סובלת את כל הגוף, כך הקב״ה סובל את כל העולם כולו, תבא הנפש וכו׳ ומה הנפש יחידה בגוף, כך הקב״ה יחיד בעולמו, תבא הנפש וכו׳. ומה הנפש מכלה את הגוף, כך הקב״ה מכלה את כל העולם, תבא הנפש וכו׳. ומה הנפש לא אוכלת ולא שותה, כך הקב״ה אינו אוכל ושותה, תבא הנפש וכו׳. ומה הנפש טהורה שהיא מלמעלה, כך הקב״ה טהור והוא מלמעלה, תבא הנפש וכו׳. ומה הנפש רואה ואינה נראית, כך הקב״ה רואה ואינו נראה, תבא הנפש וכו׳. ומה הנפש אין אדם יודע מקומה, כך הקב״ה אין אדם יודע מקומו, שאפילו חיות הקדש שטוענין כסא הכבוד אינן יודעות מקומו, אבל מה הם אומרות: ברוך כבוד י״י ממקומו (יחזקאל ג׳:י״ב).
ריב״ל אומר: חמשה פעמים בתורה כתוב: ברכי נפשי את י״י והם בין זה המזמור והבא אחריו, והם כנגד חמשה חומשי תורה.
רבי יוחנן אומר חמש פעמים כתוב כאן: ברכי נפשי את י״י והם בין זה המזמור ובין הבא אחריו, והם כנגד חמשה עולמות, אחד שהיה דר במעי אמו, ואחד כשיצא לאויר העולם, ואחד כשהלך לכאן ולכאן, ואחד כשנסתלק מן העולם, ואחד לעתיד לבא כשתחזור הנפש אל הגוף. זהו: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את י״י (תהלים ק״ד:ל״ה). ועוד פירשנוהו בענין אחר כמו שכתוב במסכת ברכות.
ברכי נפשי את ה׳. הודיע⁠[י] את מידת טובו להיטיב לזולתו1: וכל קרבי [את שם קדשו]. בהתבונן האדם בסדרם ותועלתם2:
1. ׳לפי שהברכות שאנו מברכים להקב״ה אינם ח״ו תוספת שלימות לאל יתברך חלילה, כי מה יוסיפו ומה יתנו לו׳ (לשון השיעורים לפרשת לך לך יב ב), ולכן ׳ברכי׳ – היינו להודיע שמו לאחרים, ׳כי ברכת ה׳ היא שישמח ה׳ במעשיו במה שיתבונן האדם ויקנה שלמות, וילמד דעת את העם׳ (ע״פ לשון רבינו בפירושו שם), כי ׳רוצים אנו לומר בברכנו אותו שהוא ישמח במעשיו במה שעשה אותו המברך רצונו להשלים כוונתו יתברך שהיא תכלית הטוב, כי כל מה שעשה ה׳, לכבודו בראו, לפי שזהו היותר נכבד שבתכליות, ר״ל המכוון שלו, ולכן המברך - מברך על דעת שה׳ ישמח במעשיו שעשה להשלים כוונתו׳ (שיעורים שם).
2. קרביו ואבריו של אדם מודיעים גם הם את שם קודשו של ה׳, שם הוי״ה המורה על מידת חסדו, כי מתוך הסדר שבו נבראו כל אבריו ניכר חסדו יתברך שבראם בדיוק לתועלת האדם.
לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה׳. יאמר, ׳ברכי את ה׳⁠ ⁠׳, אַתְּ ׳נפשי׳, בהשלמת עצמך1, שבזה האופן יושלם מכוון ה׳ יתברך בך, ונמצא ׳ברוך׳2: וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. ש⁠[... ...] צריך שאפילו הכח המתאווה3 יכנע לשכל, ושניהם4 ידעו ויבינו גודל ה׳ יתברך וטובו5, לעבדו שכם אחד6:
1. על ידי שנפשי תשיג שלימות.
2. ׳לפי שהברכות שאנו מברכים להקב״ה אינם ח״ו תוספת שלימות לאל יתברך חלילה, כי מה יוסיפו ומה יתנו לו, אבל רוצים אנו לומר בברכנו אותו שהוא ישמח במעשיו במה שעשה אותו המברך רצונו להשלים כוונתו יתברך שהיא תכלית הטוב, כי כל מה שעשה ה׳, לכבודו בראו, לפי שזהו היותר נכבד שבתכליות, ר״ל המכוון שלו, ולכן המברך – מברך על דעת שה׳ ישמח במעשיו שעשה להשלים כוונתו׳ (שיעורים לבראשית י״ב:ב׳).
3. ׳כל קרבי׳.
4. נפשי וקרבי, השכל הרוחני והכח המתאווה.
5. כ״כ אבע״ז, וראה רד״ק.
6. ע״פ צפניה (ג ט).
לדוד ברכי נפשי – במקצת ספרים הבי״ת במאריך וכן כלם שבמזמור זה והדומים להם ולכל האופנים קריאתם בקמץ רחב כמ״ש בישעיה מ״א.
קרבי – הם האיברים הפנימים כמו וקרבי לקיר חרש (ישעיהו ט״ז:י״א).
וכל קרבי – איברי הפנימים גם המה יברכו את שם קדשו.
ה׳, שם קדשו – השם יבוא לרוב בשאינו מכיר הדבר עצמו רק לשמע שמו מרחוק, עי׳ למעלה (ט׳ י״ח, ס״ו ד׳, ע״ו ב׳) ובכ״מ.
לדוד – ידבר על הנהגת ה׳ וחסדיו עם נפש האדם הרוחנית, איך חושב מחשבות בל ידח ממנו נדח ברכי נפשי את ה׳ – יאמר אל נפשו הרוחנית שהיא בת אלהים וחלק אלוה ממעל, שתברך את ה׳ על החסדים שעושה עמה,
וכל קרבי – הוא הגוף שהוא לבוש אל הנפש, יברכו את שם קדשו – כי הגוף החומרי לא ישיג את ה׳ בעצמו כמו שתשיגהו הנפש הרוחניית, רק כשומע את שמו מרחוק, ויברך את פרסום שמו מרחוק.
לדוד – שני מזמורים אלה הם מבחרי שירי המלך המשורר, לרוממות המחשבות ולתפארת המליצה.
וכל קרבי – ואתם קרבי כולכם ברכו את שם קדשו, ורצונו שישתתפו האיברים עם הנשמה לברך את ה׳, שעומק התפעלות הנפש תֵּרָאה התעוררות האיברים.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144