Tehillim 103 – תהלים קג‏ – Mikraot Gedolot

דְמַסְבַּע בְטוּבָא יוֹמֵי סֵבְוָתַיְכִי וּלְעַלְמָא דְאָתֵי תְּחַדֵת הֵיךְ נִשְׁרָא טַלְיוּתַיְכִי.

Who satisfies the days of your old age with goodness, and in the age to come, your youth will be renewed like the eagle of the canopy.⁠¹

1. Eagle of the canopy: translation uncertain.

המשביע בטוב עדיך – רבי יוחנן פתר קרייא בסיני, בשעה שקבלו ישראל את התורה בסיני ירדו ששים רבוא של מלאכי השרת ונתנו עטרות בראשן של ישראל, ר׳ אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מאה ועשרים רבוא ירדו, אחד היה נותן עטרות בראשן ואחד היה חוגרן זיינין, רבי סימון אומר הלבישן פורפראות שנאמר ואלבישך רקמה, רב הונא דצפורי אמר זונראות חגרן שנאמר ואחבשך בשש, רשב״י אומר כלי זיין נתן להם ושם המפורש חקוק עליו הוי המשביע בטוב עדיך.

אלמשבע גד׳אך כ׳ירא, חתי יתג׳דד שבאבך כריש אלנסור.

והמשביע את המזון שלך טובה. כדי שהנעורים שלך יתחדשו כמו נוצות הנשרים.

המשביע, המדשן מזונך בטוב כדי שיתחדש נעוריו כאברת הנשרים. בכל מקום מתרגם רבינו עדי ״זי״ תואר וכו׳ כגון בשמות לג ד-ה עדיו–עדיך. וכך תרגם בבראשית יח יב היתה לי עדנה. או ״זינה״ חלי ותכשיט כגון לעיל לב ט עדיו לבלום. איוב מ, י. עדה נא גאון, ישעיה מט יח כעדי תלבשי, ועוד. וכאן תרגם ״גד׳י״ מזון ותזונה דומה לערבית וכאלו נתחלפה בגימל רפויה כי שתי אלה נכתבות בערבית בצורר, אחת £ £ וכתב רד״ק בפירושו: כתב רס״ג כי הנשר יעוף על כל העופות ויעלה מאד על פני רקיע השמים ויקרב לחום האש היסודי ויפיל עצמו לים מרוב חום וימרט ויתחדש ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו, וכן כל עשר שנים עד מאה, וכשיגיע למאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימות שם. ע״כ.

תתחדש כנשר נעורייכי – כנשר הזה שמחדש כנפים ונוצה משנה לשנה.

ויש מדרש הגדה על מין נשר שמשמזקין חוזר לנערותו.

that your youth renews itself like the eagle Like this eagle, which renews its wings and feathers from year to year. There is a Midrash Aggadah about a kind of eagle that returns to its youth when it becomes old.

כנשר – הוא הדין לשאר עופות, אבל דרך המקרא לדבר {ב}⁠נשר.

כן דרך העופות: בכל שנה נופלת הנוצה שעליה ומתחדשת.

המשביע – הטעם כי הרופא הוא השם לבדו והוא המשביע לא על דעת אדם רופא שיאכל כך ולא יאכל כך.

וטעם המשביע – כי משפט החולה לזהם חייתו לחם.

ופירוש עדייך – פיך, כמו: עדיו לבלום (תהלים ל״ב:ט׳).

ולפי דעתי: כאשר הנפש כבוד לגוף כן הוא כמו עדי. והנה הטעם המשביע בטוב נפשך כנגד תשבע נפשי (תהלים ס״ג:ו׳).

וטעם תתחדש כנשר נעוריכי – אמר ר׳ משה: כי הוא חסר יו״ד, כדרך: ותעשי הרעות ותוכל (ירמיהו ג׳:ה׳).

ויש אומרים: כי הנשר^א כל מה שיגדל ויבוא בימים תגדל עצמתו וכן הוא תתחדש בה עצמות הנעורים כנשר.

ויתכן היות מלת נעורים כמו נשים ובא תתחדש, כדרך: בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב). והזכיר נעורים בחליו, כמו: ישוב לימי עלומיו^ב (איוב ל״ג:כ״ה).

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״הנפש״.

ב. כן בפסוק ובכ״י לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״עלומים״.

WHO SATISFIETH THINE OLD AGE WITH GOOD THINGS. The meaning of this is as follows: God alone is the true physician. God, not¹ the counsel of a human physician, advises him² what to eat and what to abstain from eating.⁠³ This is the meaning of who satisfieth.⁠⁴

Scripture reads who satisfieth because it is the nature of sick people to abhor bread.⁠⁵

Edyekh (thine old age) means your mouth.⁠⁶ Compare this to edyo (whose mouth) in whose mouth must be held in (Psalms 32:9).⁠⁷

According to my opinion, since the soul is the glory of the body, it is referred to as an ornament.⁠⁸ The meaning of ha-masbi’a ba-tov edyekh (Who satisfieth thy soul⁹ with good things) is parallel to¹⁰ My soul is satisfied (Psalms 63:6).

The following is the meaning of titchaddesh ka-nesher ne’urayekhi (so that thy youth is renewed like the eagle):

Rabbi Moses says that titchaddesh (renewed) is missing a yod.⁠¹¹ It is like the word va-tukhal (hast had thy way)⁠¹² in but hast done evil things and hast had thy way (Jer. 3:5).

Some say that the more the eagle grows and ages, the more it grows in strength. The meaning of titchaddesh ka-nesher ne’urayekhi (thy youth is renewed like the eagle) is then “the bones of (atzmot)⁠¹³ your youth, like those of an eagle,⁠¹⁴ will be renewed¹⁵ in you.”¹⁶

It is possible that the word ne’urim (youth)⁠¹⁷ is like the word nashim (wives) (Gen. 4:19).⁠¹⁸

Titchaddesh (renewed) is similar to tza’adah (run over) in banot tza’adah ale shur (its branches run over the wall) (Gen. 49:22).⁠¹⁹

The psalmist mentions youth with the psalmist’s illness.⁠²⁰ Our verse is similar to he²¹ returneth to the days of his youth (Job 33:25).⁠²²

1. Reading lo spelled with an alef (no), not lo spelled with a vav (him) as in Mikra’ot Gedolot (See Filwarg and Ha-Keter.) Mikra’ot Gedolot reads: “God satisfies him via the opinion of a human physician who advises him to eat in this manner and not to eat in another manner.”

2. A sick person.

3. Literally, “God alone is the physician. God satisfies, not the opinion of a human physician who teaches him to eat so and not to eat so.”

4. God tells the psalmist what to eat and what to avoid.

5. Literally, “it is the nature of the life of sick people to abhor bread.” See Job 33:20: So that his life maketh him to abhor bread, and his soul dainty food.

6. God advises him what to eat.

7. According to this interpretation, our verse reads: “Who satisfieth thine mouth with good things.”

8. According to this opinion, edyekh means “your ornament”; in other words, “your soul.”

9. Translated according to Ibn Ezra

10. That is, is similar to.

11. Titchaddesh is a third person feminine future form. Titchaddeshi is a second person feminine imperative. Our verse reads titchaddesh ka-nesher ne’urayekhi. Titchaddesh is apparently directed to the psalmist’s soul (See verse 2). This being the case, our clause should read titchaddeshi ka-nesher ne’urayekhi ([O soul,] renew your youth like an eagle) for nefesh is feminine. Thus, Rabbi Moses suggests that titchaddesh should be read as if it were written titchaddeshi. According to this interpretation, the psalmist says to his soul, “Renew your youth like an eagle.”

12. Va-tukhal should read va-tukheli, for the phrase opens with the feminine form va-ta’asi (but hast done). Thus, va-tukhal is missing a yod.

13. According to this interpretation, the word atzamot should be inserted into our text. The verse should be read as if it were written titchaddesh be-kha atzmot ne’urayekhi ka-nesher (the bones of your youth will be renewed in you like [those of] an eagle). Atzamot is feminine. Hence the third person feminine imperfect titchaddesh.

14. Etzem is feminine.

15. Reading titchadesh as in Ha-Keter. See also Filwarg.

16. Reading be-khah rather than bah.

17. Ne’urayekhi (thy youth) is the word ne’urim (youth) plus the second person pronominal suffix.

18. Nashim is a feminine, although it has a masculine ending. The same is the case with ne’urim. If this is so, then titchaddesh is a third person feminine and speaks of the psalmist’s youth. In this case, our verse reads, “Thy youth will be renewed like the eagle.”

19. Banot is a plural. Tza’adah is a singular. A singular verb thus governs a noun in the plural. The same is the case here. Titchaddesh, a singular, governs ne’urim, a plural. According to Ibn Ezra, whenever a singular governs a plural, the reference is to each one of the plural. Thus, banot tza’adah ale shur means, “each one of its branches runs over the wall.” Similarly, titchaddesh ka-nesher ne’urayekhi means, “each part of your youth will be renewed as an eagle.” – Filwarg.

20. The psalmist employs youth as a metaphor for good health in our verse. He speaks of illness in verses 2–4.

21. The one whom God chastened with illness.

22. Here, too, youth is employed as a symbol of health.

המשביע בטוב עדיך – כמו: פיך, וכן: עדיו לבלום (תהלים ל״ב:ט׳). ואמר זה כנגד החולה, כי החולה ימאס כל מאכל, כמו שכתוב: וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה (איוב ל״ג:כ׳). והנה האל יתברך עושה חסד גדול עם האדם שנותן לו התחלאים לכפרת עונותיו, ורופא אותו מן החולי. וזהו שנאמר: המשביע בטוב עדיך, והפה שהוא מואס המאכל הוא משביע אותו בטוב עם הבריאות.

תתחדש כנשר נעוריכי – עם הבריאות מתחדש ומתחלף, כמו שכתוב: רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו (איוב ל״ג:כ״ה).

ואמר כנשר – אומרים כי הנשר מתחלף לעשר שנים, וכן כתב רבי סעדיה גאון כי הנשר יעוף על כל העופות, ויעלה מאד על פני רקיע השמים, ויקרב לחום האש היסודי ויפיל עצמו בים מרוב חום וימות, ויתחדש ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו, וכן כל עשר שנים עד מאה. וכשיגיע למאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימות שם.

ומה שאמר תתחדש לשון נקבה, טעמו על תולדות הנעורים, שהיא הליחה והרטובות. וכן: אמר רוטפש בשר מנוער (איוב ל״ג:כ״ה) – שפירושו: רטוב ופש.

[המשביע בטוב] עדיך. ׳מהר חורב׳ (שמות לג ו), תתחדש כנשר נעוריכי בביאת הגואל, וישוב לך אז אותו העדי הרוחני¹:

1. זו תפילה, אתה ה׳ שהשביע את ישראל במתן תורה בטוב עדיך, שנתת להם אז ׳עדיים מהר חורב׳, ואבד מהם בחטא העגל, תעשה שישראל יתחדשו כבימי נעוריהם ויזכו שוב לעדיים זה. ו׳עדיים׳ היא המעלה הרוחנית שקנו במעמד הר סיני שבה היו יכולים להפוך לנצחיים ולהשיג שלימות גמורה, אילו לא היו חוטאים בעגל, שאז אמר להם ה׳ להוריד את עדיים מעליהם (ע״פ דברי רבינו בשמות לג ו). ו׳עדי׳ זה הוא שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא, כי היתה כוונת ה׳ במתן תורה לתת להם אז כל הטוב העתיד לולי השחיתו דרכם בעגל, כאמרו אז (שמות לג ו) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב (ע״פ דברי רבינו בשמות יט ו).

תתחדש כנשר – דל״ת במרכא ונו״ן בגלגל כך הם הטעמים במדוייקים.

עדיך – הפה תקרא כן כמו עדיו לבלום (תהלים ל״ב:ט׳).

כנשר – כמו הנשר מחדש כנפיו מעשר שנים לעשר שנים חוזר הוא לימי נעוריו כן תתחדש ימי נעורים באמיץ כח ובבריאות.

עדיך – מלשון עוד, מציין המציאות שהיא עודה בעולם.

המשביע בטוב עדיך – שבעודה כלואה בגוי׳ משביעה אותה בטוב נפשי, מה שנתן לה תורה ומצות שהם מזון הנפש מצד חסדי ה׳ עליה, ונגד מ״ש המעטרכי רחמים, מפרש תתחדש כנשר נעוריכי – שבעת תצא מן הגוף תתחדש כנשר אשר ימרטו נוצותיו ויתחדש בנוצות וכנפים חדשים בם יגביה עוף לשמים, כן אחר שתפשט גופה העפרורי תלבש מחלצות בם תעוף אל מעונה ואל בית אביה.

עדיך – פיך המיפה הפנים (וכן למעלה ל״ב:ט׳).

תתחדש – צ״ל שנעורים אע״פי שבא בסימן הרבים לזכרים הוא לשון נקבה כמו שם נשים פלגשים, אבנים ודומיהם, ולנקבות לא ישמור חוקי הרבים והיחיד לא בשמות ולא בפעלים, כי תקראנה מלחמה (פרשת שמות), ועיניו קמה (שמואל א׳ ד׳:ט״ו), משביע עדיך בטוב באופן שנעוריכי תתחדש (תתחדשנה) כנשר, כלומר כנוצת הנשר המתחדשת בכל שנה ושנה, ובימי נפול הנוצה העוף יושב ודומם כאבל ואומץ לבו סר, ובהתחדש נוצתו כן יוסיף אומץ, וכן הדבר ג״כ בשאר העופות, רק לקח הנשר למשל כי מלך העופות הוא.

ויש מפרשים שם נשר זה על עוף Fenix (שממנו שם פינחס) השורף עצמו בזקנותו ומאפרו יולד עוף אחר בחור וטוב, והוא עוף לא היה ולא נברא, ונראה שחרטומי מצרים משלו בו משל על הנפש הנצחית המטפשת בגוף איש ישיש, ובהפרדה מן הגוף תשוב לימי עלומיה להשכלתה ובינתה, וכאן מדבר בנפש ורבנו שחז״ל פירש נשר זה מלשון חכמים, מפני הנשר (מסכת סוכה פרק א׳ משנה ג׳) עלים הנושרים מן האילן בימי הסתו ומתחדשים בימי האביב, ובעל הטעמים הפסיק בתיבת תתחדש, ונראה שכונתו לעשותו לשון נמצא מוסב לשם אדם הנרדף לנפש, אתה תתחדש ונעוריך יהיו כנעורי הנשר, וכל זה מפני דחקו להניח שנעורים יהיה לשון נקבה, רק דעתו רחוקה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון