Bereshit 20 – בראשית כ‏ – Mikraot Gedolot

[כג] ¹ואבימלך לא קרב אליה, אמרו עליו על אבימלך שהיה כשר שלא נגע בה, אמרו רבותינו אשריו שכך כתיב ואבימלך לא קרב אליה. (תנ״י וירא כה)

[כד] ²ואבימלך לא קרב אליה, לפי שאפילו מי רגליו נעצרו. (פס״ז)

[כה] ³ואבימלך לא קרב אליה, אמר לו הקדוש ברוך הוא הנך מת על האשה אשר לקחת, אמר לו אבימלך רבונו של עולם הנסתרות והנגלות לפניך גלויים ולא הייתי מכיר בה, שאתה הורגני ואבימלך לא קרב. אלא הגוי גם צדיק תהרוג. (פס״ר פמ״ב)

[כו] ⁴הגוי גם צדיק תהרג, אמר אם כך דנת לדור המבול ולדור הפלגה צדיקים היו, אר״ב אי גוי זה תהרוג גם צדיק תהרוג. (בראשית רבה נב)

[כז] ⁵הגוי גם צדיק תהרג, משל אבימלך למה״ד לאחד שנכנס בפלטין של מלך ונטל דיפלומטר שלו באפילה ויצא, תפשו, אמר לו המלך מה בידך, והיה מירתת, א״ל למה אתה מירתת שמא נטלת כלום מן הפלטין, א״ל לאו, ומה הדיפלומטר הזה מי נתנו לך, כך אמר אבימלך לפני האלהים הגוי גם צדיק תהרוג, א״ל יודע אתה שלא נגעתי בה, א״ל ומה אשתו של איש עושה אצלך ועכשיו שלחה שהיא א״א. (שמות רבה כ, א.)

[כח] ⁶הגוי גם צדיק תהרג, ד״א תחילה אתה דורש שהיה אומר הגוי צדיק, אע״פ שאני גוי אני ירא שמים. (פס״ר פמ״ב)

[כט] ⁷הגוי גם צדיק תהרג, ואבימלך היו כל נקבות ביתו עקרות ושלח אבימלך ולקח את שרה סבור להעמיד ממנה בנים, ירד מיכאל המלאך ושלף חרבו להרגו, אמר לו זה דין משפט אמת להרגני במה שלא ידעתי שנאמר הגוי גם צדיק תהרוג הרי אמר לי אחותי היא. (פדר״א פכ״ו)

[ל] ⁸הגוי גם צדיק תהרג, אם גוי תהרוג גם צדיק תהרוג אם הורג אתה לאבימלך הרוג אף לאברהם, למה, א״ר ברכיה הכהן ברבי, אמר שאלתי אותו מה היא אשתך, אמר אחותי היא, חזרתי ושאלתי אותה האשתו את אמרת לאו אלא אחותו אני, אף על פי כן שאלתי לבני ביתו ואמרו אחותו היא, הלא הוא אמר לי אחותי היא, והיא גם היא אמרה אחי הוא כי בתום לבבי וגו׳ עשיתי זאת ולא היא לעצמה אלא והיא אף בני ביתם, בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת. (פס״ר פמ״ב)

1. עי׳ ילקוט המכירי משלי כו, ג. מסיים שם אמר להם הקב״ה והוא היה מבקש ואני לא הנחתיו ואני הוא שמשכתיו שנ׳ אל תתן ה׳ מאויי רשע וגו׳ (תהלים קמ, ט.) ומבואר דלשון אמרו עליו הכוונה שהאנשים אמרו עליו כו׳, ועי׳ לקמן מאמר לג, לו. ובפי׳ התוס׳ בהדר זקנים איתא ואבימלך לא קרב אליה יש בב״ר דאפילו כהדין תורמוסא דקרב לגבי מסאנא דמטרוניתא, תורמוסא לשון עבד, ולפנינו בב״ר כאן ליתא רק לעיל ב״ר פ״ט מובא בתורה שלמה לעיל פי״ב מאמר קסז. עיי״ש בבאור.

2. עי׳ לקמן מאמר פט.

3. לקמן מאמר כז.

4. תנ״י וירא כה. ואבימלך לא קרב, אמר לפניו רבונו של עולם הכל שוין לפניך אמר איוב אחת היא וגו׳ תם ורשע הוא מכלה (איוב ט, כב) הגוי גם צדיק תהרג, סדומיים (עד שלא) חטאו לפניך אבדת אותם ואני שלא חטאתי לפניך תהרגני גם צדיק תהרג, ובפס״ר פמ״ב ד״א הגוי גם צדיק, אמר לו אם הורגני אתה אם גוי תהרוג גם צדיק אף דור המבול ודור הפלגה צדיקים היו אם כן דנת אותם בלא התראה הגוי גם צדיק תהרוג ועי׳ פרש״י כאן, ותיב״ע, ומ״ד קמא במדרש דורש תיבת גוי על דור המבול והסדוטיים כדרשות הנ״ל בתנ״י ופס״ר, ור״ב דורש שאמר הגוי על עצמו כהדרשות לקמן מאמר כח, כט, ל. ובלק״ט אר״ב הגוי גם צדיק תהרוג תינח גוי תהרוג אבל גם צדיק תהרוג.

5. דיפלומטר, כלי כעין תיבה, ערוך, עי׳ לעיל בבאור מאמר כו.

6. תחלת המאמר לעיל מאמר כה. וסוף המאמר לקמן ל. ובמדרש אגדה הגוי גם צדיק תהרוג אתה סבור בי שאני גוי ואתה אומר הנך מת איני אלא צדיק, ואם אתה הרגני צדיק תהרוג.

7. עי׳ לעיל מאמר כה. ובמדרש הגדול גורס ירד גבריאל המלאך ושלף את חרבו עליו.

8. לעיל מאמר כה. ועי׳ ילקוט המכירי משלי ס. ותוכן מאמר זה מובא גם במדרש אגדה.

וַאֲבִימֶלֶךְ לָא קְרֵיב לְוָתַהּ וַאֲמַר יְיָ הֲעַם אַף זַכַּאי תִּקְטוֹל.

Avimelech had not come near to her. He said, “Hashem, will You also kill an innocent nation?

וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג

וַאֲבִימֶלֶךְ לָא קְרֵיב לְוָתָהּ וַאֲמַר ה׳ הֲעַם אַף זַכַּי תִּקְטוֹל

הֲגוֹי – מוסב לאבימלך או לעם?

א. בפשוטו ״הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג״ מוסב על אבימלך בלבד ולא על העם כולו. על פי זה תרגם המיוחס ליונתן ״הֲבַר עַמְמִין דְּלָא חַב... אִתְקְטִיל״ (ה⁠[אם] נכרי שלא חטא... יֵהרג?). ואולם מכיוון ש״גוי״ משמעו בכל מקום עַם ולעולם אינו נאמר על יחיד, תרגם אונקלוס ״הֲעַם אַף זַכַּי תִּקְטוֹל״. במחלוקתם נחלקו גם הקדמונים: רס״ג וריב״ג פירשו ״הגוי״ מוסב על אבימלך כמיוחס ליונתן, אבל ראב״ע ורד״ק פירשו ״הגוי״ – העם, כת״א.⁠¹

ב. רש״י פירש ״הגוי גם צדיק״ בהוראת אֲפִילוּ (אַף + אִלּוּ): ״אף אם הוא צדיק תהרגנו?⁠״. ומצינו דוגמתו בנביאים כגון ״וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִים גַּם בַּחֲלֹמוֹת״ (שמואל א כח טו), ״גַּם בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס יִרְעוּךְ קָדְקֹד״ (ירמיהו ב טז) ותרגומם אַף. ואולי לכך כיוון אונקלוס שתרגם ״הֲעַם אַף זַכַּי״, במשמע אֲפִילוּ.⁠²

1. ריב״ג [ורס״ג] מחזיקים בדעה שלפעמים אומרים העברים מלה ומתכוונים לאחרת. רעיון זה, בדבר ״מלה והחפץ בה זולתה״, מוכיח ריב״ג בין היתר מהפסוק ״לעם נכרי לא ימשל למכרה״ (שמות כא ח) שמשמעו: לאיש נכרי. והוסיף: ״ובעבור הדמיון במין הזה נאמר גם כן הגוי גם צדיק תהרג״ (=האיש. רקמה, עמ׳ שז). קדם לו רס״ג שפירש גם הוא ״הגוי – האיש צדיק תהרוג״.
כנגד רעיון זה יצא ראב״ע בחריפות ״וטעם הגוי גם צדיק תהרוג – בעד נפשו וביתו וממלכתו, וכן כתוב. ואל תשמע אל דברי חולם החלום המחליף מלה במלה (רס״ג) שפירש הגוי – איש, ובמלת לעם נכרי אאריך מעט״. ושם כתב (בפירוש הארוך): ״אמר הגאון כי לעם נכרי, כמו לאיש נכרי, וכמוהו הגוי גם צדיק תהרוג. וזה לא יתכן, שיאמר על היחיד באחת הלשונות. כי נכון הוא, שיאמר ויאמר ישראל כי הוא שם המין הכולל, כמו ויאמר מצרים (שמות יד כה). רק להיות שם שטעמו כלל, כמו עם, וגוי, וקהל, ועדה, לא יתכן שיאמר על היחיד. ופי׳ הגוי גם צדיק, שם מפורש, כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה (בראשית כ ט)״.
ואילו רד״ק (״שרשים״, גוי) דחה את דברי ריב״ג מן הכתובים: ״ורבי יונה אמר כי ״גוי״ נופל על איש אחד כאשר אמר ״הגוי גם צדיק תהרג״. והישר בעיני כי בעבור עמו אמר, כי היה קצף ה׳ עליו ועל עמו. וכן אמר ״כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה״ (פסוק ט). ועוד ״וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו״ (פסוק יז), הנה ברור כי לא לקה אבימלך לבדו״.

2. אבל עיין לעיל ג א ״אף כי״. וראה עוד בפסוק יב.

ואבימלך לא קרב^א לוותה ואמר בבעו ברחמין מן קדמך י״י לחוד עמם זכיי בדינא אתקטל^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״קרב״) גם נוסח חילופי: ״אזדמן״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מן קדמך י״י לחוד עמם זכיי בדינא אתקטל״) גם נוסח חילופי: ״קודמיך י״י הוא לה למיזכי בדינא (ה) מתקטיל״.

ואבימלך לא קריב לגבה למסאבה ואמר י״י הבר עממין דלא חוב אוף חמי ליה למזכי בדינא אתקטיל.

But Abimelek had not come nigh to defile her; and he said, Lord, shall the son of a people who hath not sinned, and whom it is right to absolve in the judgment, be killed?

[ו] וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וגו׳ הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג – אָמַר אִם כָּךְ דַּנְתָּ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפְלָגָה צַדִּיקִים הָיוּ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִי גּוֹי זֶה תַּהֲרֹג צַדִּיק תַּהֲרֹג, הֲלוֹא הוּא אָמַר לִי וגו׳ וְהִיא גַּם הִיא, הִיא וְחַמָּרֵיהּ וְגַמְלֵיהּ וּבְנֵי בֵיתָא וְאַנְשֵׁי בֵּיתָהּ כֻּלָּם אָמְרוּ כֵּן.

ואבימלך לא קרב (שם שם:ד׳), אמר לפניו רבונו של עולם הכל שוין לפניך, אמר איוב אחת היא וגו׳ תם ורשע הוא מכלה (איוב ט׳:כ״ב). הגוי גם צדיק תהרג (בראשית שם), סדומים עד שלא חטאו לפניך אבדת אותם, ואני שלא חטאתי לפניך תהרגני, גם צדיק תהרג, הלא הוא אמר לי אחותי היא (שם שם:ה׳), ולא האמנתי עד שאלתי אותה, והיא גם היא אמרה אחי הוא (שם), ולא האמנתי עד ששאלתי לחמרים ולגמלים שלה ואמרו אחותי היא, ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת (שם), אמר הקב״ה באחת זכית ושקרת באחת, תום לבבך יש כאן, נקיון כפיך אין כאן, תדע שכן הוא, נקיון כפיך אין כתיב כאן, אלא בתם לבבך, אמר לו הקב״ה בקשת לחטוא לי, אלא ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי (שם). אמרו עליו על אבימלך שהיה כשר שלא נגע בה, אמרו רבותינו אשריו שכך כתיב ואבימלך לא קרב אליה (שם), אמר אבימלך רבונו של עולם הרי אתה מתפייס שלא נגעתי בה, מי מפייס את בעלה שלא נגעתי בה, א״ל הקב״ה (אי) [מה] איכפת לך מפיוס, יודע הוא, למה שנביא הוא, שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא (שם שם:ח׳), אם יתפלל עליך תחיה, ואם אינך משיב דע כי מות תמות (שם), אשריהם הצדיקים שכך הקב״ה משבחן.

אדני הגוי גם צדיק תהרג – ¹אתה סבור בי שאני גוי ואתה אומר הנך מת, איני אלא צדיק, ואם אתה הרגני צדיק תהרוג.

²דבר אחר: הגוי גם צדיק תהרוג – אם אתה הורג אותי הרוג לאברהם שהוא גרם לי לקחתה, שנאמר הלא הוא אמר לי אחותי היא, והיא גם כן תהרוג שאמרה אחי הוא. ומהו גם היא אמרה אפילו לשפחותיה שאלתי אם היא אחותו, וכולן אמרו אחיה הוא.

1. אתה סבור בי שאני גוי. עיי׳ פסיקתא רבתי פמ״ב פסקא וה׳ פקד את שרה הגוי גם צדיק אע״פ שאני גוי אני ירא שמים.

2. דבר אחר: אם אתה הורג אותי הרוג לאברהם. בפסיקתא רבתי שם דבר אחר: הגוי גם צדיק אם אתה גוי תהרוג גם צדיק תהרוג, אם הורג אתה לאבימלך הרוג אף לאברהם כו׳.

רמז צ

וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג – אָמַר אִם כָּךְ דַּנְתָּ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָגָה צַדִּיקִים הָיוּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אִם גּוֹי זֶה תַּהֲרֹג צַדִּיק תַּהֲרֹג.

ואבימלך לם ידן מנהא פקאל יא רב אאנסאן צאלח תקתלה.

ואבימלך לא התקרב אליה. אמר: ה׳, האם אדם צדיק תהרוג.

ומה שאמר: הגוי גם צדיק – אפשר שנתכוון בזה רק לעצמו, וכדומה לזה אמר במקום אחר: ״לעם נכרי לא ימשול למכרה״, כלומר לאיש נכרי. ויתכן גם כן שנתכוון לעצמו ולעמו, וכמו שאמר: עלי ועל ממלכתי, הואיל והם הניחו לו לעשות כך, וכל שכן אם עזרו לו.

ויתחמל קו׳ הגוי גם צדיק אן יכון אראד בה נפסה וחדה נט׳יר קו׳ הנאך לעם נכרי לא ימשל למכרה ומענאה לאיש נכרי ויחתמל אן יכון אראד נפסה וקומה ועלי מא קאל עלי ועל ממלכתי אד׳א הם אבאחוה פכיף אן עאונוה.

הגוי גם צדיק תהרֹג – החפץ (כוונתו) ל״איש״, בעבור כי העם – אישים. (ספר הרקמה כ״ח)

לא קרב – המלאך מנעו, כמה שנאמר: לא נתתיך (בראשית כ׳:ו׳).

הגוי גם צדיק – אף אם הוא צדיק תהרג? שמא כן דרכך לאבד אומות חנם? וכן עשית לדור המבול,⁠^א אף הן, אומר אני שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני.

א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בדפוסי שונצינו, סביונטה נוסף כאן וכן בין השיטין נוסף בכ״י אוקספורד 34: ״ולדור הפלגה״.

לא קרב אליה HE HAD NOT COME NEAR HER – The Angel prevented him, as it is said "I have not permitted you to touch her" (v. 6) (cf. Bereshit Rabbah 52).

הגוי גם צדיק תהרוג WILL YOU SLAY ALSO A RIGHTEOUS NATION? – Even though it be righteous will you slay it? Is such perhaps Your usual way – to destroy nations without cause? That is what you did to the generation of the Flood and to the generation of the Dispersal. I may indeed say that you slew them without proper cause, just as you think to kill me without cause (Bereshit Rabbah 52:6).

ואבימלך לא קרב אליה – ¹לפי שאפילו מי רגליו נעצרו.

ויאמר אדני – לשון תחינה.

הגוי גם צדיק תהרוג – ²אמר לפניו רבש״ע אם כך דנת על אנשי דור המבול ודור הפלגה. שבאת עליהם בשוגג כמזיד. ועל אונס כרצון. אם כן צדיקים היו והרגת אותם. ³ר׳ ברכיה אמר הגוי גם צדיק תהרוג. תינח גוי תהרוג אבל גם צדיק תהרוג.

1. לפי שאפילו. עיין ב״ק צ״ב ע״א. ורש״י עה״ת בראשית כ׳ ט׳.

2. אמר לפניו רבש״ע. ב״ר שם וילקוט רמז צ׳. ועי׳ פסיקתא רבתי פמ״ב סי׳ ג׳.

3. ר׳ ברכיה. ב״ר וילקוט שם.

ואבימלך לא קרב אליה – להעיד מה שהקב״ה אומר על כן לא נתתיך לנגוע אליה (בראשית כ׳:ו׳).

Va'avimelekh NOW ABIMELECH HAD NOT APPROACHED HER: The text attests to the truth of what God said (vs. 6), "That is why I did not let you touch her.⁠"¹

1. Rashbam explains that the comments of the narrator anticipate and verify God's remarks in 20:8. Cf. Gunkel who claims that the verse verifies Abimelech’s own protestation of innocence (4b-5). For further discusssion of this distinction, see Appendix I.

וטעם הגוי גם צדיק – בעד נפשו וביתו וממשלתו, וכן כתוב.

ואל תשמע אל דברי חולם החלום המחליף מלה במלה, שפירש הגוי – איש. ובמלת לעם נכרי (שמות כ״א:ח׳) אאריך מעט (ראב״ע שמות פירוש ראשון כ״א:ח׳).

[LORD, WILT THOU SLAY EVEN A RIGHTEOUS NATION?] The term nation includes Abimelech, his household and his kingdom. That this is so can be seen from Scripture.⁠¹ Pay no attention to the dreamer² who changes the terms used in Scripture. The latter explains goy (nation) to mean ish (a person). I will elaborate a bit upon this in my comments on the verse to sell her unto a foreign people he shall have no power (Ex. 21:8).⁠³

1. (9), in which we read, What hast thou done unto us…that thou hast brought on me and on my kingdom a great sin? Thus Abimelech was worried about his kingdom.

2. A term used by Ibn Ezra for one who comes up with a far-fetched interpretation. See Ibn Ezra's comment on Gen. 2:11. According to Weiser the allusion is to Saadiah. Saadiah renders our verse, "Lord, wilt thou slay even a righteous man?⁠"

3. Saadiah renders people as person. Cf. Ibn Ezra's comment on Ex. 21:8.

ואבימלך לא קרב אליה – כי נעצר ולא היה יכול להזדקק לאשה, כמו שהוא אומר למטה: וירפא אלהים את אבימלך (בראשית כ׳:י״ז).

הגוי גם צדיק תהרוג – כלומר: הרגת גוי רע על רשעו – אנשי סדום ועמורה. תהרוג כמו כן גוי צדיק שלא פשע?

ואבימלך לא קרב אליה – AVIMELEKH HAD NOT APPROACHED HER – because he was obstructed and was unable to be with a woman, as it says below: “God healed Avimelekh” (Bereshit 20:17).

הגוי גם צדיק תהרוג – WILL YOU KILL EVEN AN INNOCENT NATION? – Meaning to say: You killed a wicked nation because of its wickedness – the people of Sedom and Amorah. Will you likewise kill a righteous nation that did not sin?

ואבימלך לא קרב אליה – כי נמנעה ממנו התאוה ברצון האל, הוא שאמר: על כן לא נתתיך לנגע אליה (בראשית כ׳:ו׳).

הגוי גם צדיק תהרג – אם תהרגני כאלו תהרג עמי, כי אני מלך ומנהיג אותם במשפט, ואם אינני כאלו הם מתים. הוא שאמר: כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה (בראשית כ׳:ט׳) ועוד שאני צדיק כי בחזקת פנויה לקחתיה ואין עלי משפט מות.

ואבימלך לא קרב אליה, the reason was that God had restricted his lust. This is why God said to him in his dream in response to the accusation that He would kill the innocent, that the only reason Avimelech had not touched her had been that He, God, had made him temporarily impotent.

?הגוי גם צדיק תהרוג, if You were to kill me just as you would kill my people. I am a leader and practice law and justice in my country. I am not on the same level as my common people. This explains also verse 9 where Avimelech distinguishes between himself and his Kingdom (subjects) by saying to Avraham “that you have brought on me and my kingdom (people) this great sin?” Furthermore, he argued that he considered himself righteous, having had reason to believe that Sarah was unattached.

ואבימלך לא קרב אליה – הוצרך לפרש באבימלך שלא קרב אליה יותר מבפרעה, לפי שהורתו של יצחק היה סמוך למעשהו של אבימלך.⁠¹

ויאמר אדוני – באל״ף דל״ת.

הגוי גם צדיק תהרוג – סרסהו: הגם גוי צדיק תהרוג, ויש גמין הרבה מסורסין כזה.

דבר אחר: הגוי גם צדיק – גם ריבוי הוא, כלומר אם תהרוג אותי הקרוי גוי, גם אברהם הצדיק תהרוג, שהרי על דבריו לקחתיה.

1. שאוב מר״י בכור שור בראשית י״ב:י״ז.

ואבימלך לא קרב אליה, "while Avimelech had not become intimate with her.⁠" [but he had kidnapped her, Ed.] The reason why the Torah had to emphasize this latter point, i.e. that Avimelech had not violated Sarah sexually, is the fact that her being kidnapped occurred so close to her becoming pregnant with Yitzchok.

ויאמר א⁠־דני, He said: "My Lord,⁠" i.e. this word is treated as the holy name of God.

?הגוי גם צדיק תהרוג, "Are You killing people even if they are innocent?⁠" The verse appears as an abbreviated version of Avimelech's thoughts. The full version would be: הגם גוי צדיק תהרוג?, "Are You also going to kill an innocent nation?⁠" The word גם appears in the Torah quite often as part of such an abbreviated formulation. An alternate exegesis of this verse: the word, "also,⁠" is treated as someone or something additional i.e. "if You kill me (Avimelech describes himself as if only one of the common people) then you must also kill Avraham the righteous person for having misled me. Had he not described her as his sister I would not have abducted her.

הגוי גם צדיק תהרוג – יתכן לפרש כי היה אבימלך אומר על עצמו אם אתה הורג גוי זה תהיה סבה שיהרג גם הצדיק, ואמר זה על אברהם כי אם יהרג המלך על המעשה הזה הלא עבדי המלך יהרגו לאברהם.

הגוי גם צדיק תהרוג,⁠"are You going to kill also innocent people?⁠" It is entirely possible that Avimelech referred to himself when he said: "are You going to kill a "people?⁠" He meant that as a result of killing him, God would cause the death of the צדיק, the righteous Avraham, seeing that the king's servants would then kill Avraham.

הגוי גם צדיק תהרוג – וכי גוי כלומר עם רב תהרוג בחטא יחידי שהלקית כל בני ביתי בעבורי שנאמ׳ כי עצור עצר הלא גם אותו יחיד צדיק הוא שנ׳ ואבימלך לא קרב אליה וזהו צדיק כך שמעתי לפי פרש״י צריך לסרס המקר׳ בלשון גם צדיק משמע שהם שני גופים אבל לפי פי׳ ר״י מקורבי״ל אין צריך לסרס המקרא בשני גופים עכ״ל.

ואבימלך לא קרב אליה – יש בב״ר דאפילו כהדין תורמוסא דקרב לגבי מסאנא דמטרוניתא תורמוסא לשון עבד.

הגוי גם צדיק תהרג – פירוש אם תהרג אותי גם אברהם הצדיק תהרוג כי הוא פשע וגרם לי זאת.

הגוי גם צדיק תהרֹג – יתכן שהודיע לו שימות הוא ועַמּוֹ, כמו שזכר אחר זה: ׳כי מות תמות אתה וכל אשר לָךְ׳ (ז), וכן אמר אבימלך: ׳כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדֹלה׳ (ט). וקרא הגוי ההוא ׳צדיק׳, להיותם נשמרים מן העריות.

לאבד אומות. ב״ר כי מלת גוי לעולם מורה על אומה לא על איש פרטי ולפיכך הוכרח לפרשו על אומות המבול ועל אומות הפלגה וכן כתיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך וכתיב כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה:

ויאמר ה׳ הגוי גם צדיק תהרוג לפי שאמר לו הנך מת והמלך הוא ככל העם. לכן אמר הגוי גם צדיק תהרוג. כי במות המלך ימותו כולם. וכל שכן כי זה המלך שהוא ככל הגוי הוא צדיק ונושע בלא חטא. ואתה רוצה להורגו. או יאמר הגוי גם צדיק תהרוג כמטיח דברים כלפי מעלה. די לך מה שעשית שהרגת אנשי סדום ועמורה. ואף על פי שהיו רשעים הוא גנות גדולה להרוג אומה אחת בכללה. ולא די לך זה אלא שעתה מחדש גוי כלה אף על פי שהוא צדיק הגוי הגדול הזה אתה הרגו. ואם כן אין לתמוה מאנשי סדום שהיו רעים וחטאים. הלא הוא אמר לי וגומר. באופן שאני ועמי נקיים. ואז השיב אותו. גם אנכי ידעתי כל זאת. ולפי שידעתי שהיית עתיד לחטוא. באתי לחשוך אותך מחטוא לי. ולכן השב אשת האיש כי נביא הוא ויודע כמוך שלא קרבת אליה ויועיל לך בתפלתו. ואם אינך משיב אע״פ שלא תגע אליה דע כי מות תמות. ואז קרא לאברהם ואמר ליה מה עשית לנו לגוי הגדול הזה. ומה חטאתי לך. וזה כענין מה שאמר למעלה הגוי גם צדיק תהרוג. ובכל אלו הדברים לא השיבו אברהם דבר עד שחזר לומר. ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית. וכל זה לפי שדברי אבימלך היו בלתי מסודרות. כי אע״פ שהיתה אחותו לא היה לו ללוקחה בחזקה ובלא דעתו. וזהו אולת אדם תסלף דרכו וגומר. וכן בכאן הוא עשה והוא ישא ואומר מה עשית לנו. או הטעם ששתק לפי שראה אברהם כי תשובתו הרמתה לא היה ראוי לאומרה למלך. ולכן שתק ולא א״ל רק אין יראת אלהים במקום הזה כי זה נגד המל. ולכן כשחזר לומר לו מה ראית אחר שאני מכיר בך שאתה חכם ולא תתנועע לדבר כזה בלי סבה חזקה. ולכן לא תירא ולא תחת ואמור לי מה ראית בי ובעמי שעשית הדבר הזה לומר אחותי היא. כי מה שאמרתי בראשונה מה חטאתי לך ידעתי שחטאתי. אחר שהיא אשת איש. אבל אתה הטעיתני בדבריך. לזה השיבו לפי שראיתי כי אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על אומרי שהיא אשתי. לכן אמרתי שהיא אחותי. ועוד כי מוצא שפתי לא אשנה. כי אחותי בת אבי היא ותהי לי לאשה. כדין התורה כי בת אב מותרת לבן נח. וזה הדבר אינו חדש אצלי כי מעת שיצאתי מבית אבי התניתי עמה זה חסדך אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא. וזה לא בארצך בלבד. וזה אמר לו להתנצלות מה שאמר לו אין יראת אלהים במקום הזה ונראה שבשאר המקומות היה יראת אלהים. לזה אמר אינו כן כי זאת רעה חולה בכל המקומות:

הגוי גם צדיק תהרג – האמנם ראוי שתשחית הגוי בהריגת מלכו, ושתהרוג המלך שהוא צדיק בזה שלא חטא.

הגוי גם צדיק, is it fair that You would kill a nation by killing its king, especially when this king is not even guilty of a mortal offence?

[א] ה׳ הגוי גם צדיק תהרוג

[1] בבא קמא פרק שמיני דף צב ע״א (בבא קמא צב.)

[2] מכות פרק שני דף ט ע״א וב (מכות ט.-:)

לאבד אומות. דאם לא כן מאי ״הגוי״ דקאמר, והלא אין כאן רק אדם פרטי לא אומה שלימה, אלא פירושו וכי כל האומות שהם דור המבול ודור הפלגה וכו׳. ומה שהוצרך להזכיר דור המבול ודור הפלגה – כך אמר; אם אתה עושה דבר זה – אומר גם כן שאותם האומות צדיקים היו – והרגתם:

הגוי גּם: הגימ״ל דגושה. [גַּם].

המלאך מנעו וכו׳. הוצרך לפרש כדי שלא תקשי קראי אהדדי דכתיב בסמוך ואחשוך דמשמע המניעה היה מהש״י ואילו הכא משמע דמעצמו לא קרב. [נחלת יעקב]:

The angel prevented him... Rashi needed to explain this so the verses do not contradict each other. It is written later (v. 6): "I also prevented you from sinning against Me,⁠" implying that Hashem prevented him, whereas this verse implies that Avimelech refrained on his own from coming near her. (Nachalas Yaakov)

ואבימלך לא קרב אליה וגו׳ – יתבאר על דרך מה שכתב רמב״ם בפ״ט מהלכות מלכים בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה פטור ועל אשת ישראל אפילו שלא כדרכה חייב, לזה נתחכם מחשש שיהיה דין שרה דין אשת ישראל ולא קרב כל עיקר.

הגוי גם צדיק וגו׳ – צריך לדעת כוונת אומרו הגוי, עוד אומרו גם צדיק, עוד אומרו תהרוג, ולא כן משמע מדברי ה׳ שאם ישיב האשה ולא יקרב עליה אינו בן מות.

אכן יתבאר על דרך אומרם ז״ל (ברכות סד.) בפסוק (מלכים א כ״ב) ישובו איש לביתו בשלום, שאמר בשלום כאומרו על המת, והגם שלא מת אדם זולת אחאב מלך ישראל ואמר לשון מיתה על כל העם, הראת לדעת כי צרת המלך היא צרת כל העם ומן הראוי לצדד שלא תבא רעה על המלך הגם שיתחייב על מעשהו לצד הגעת הרע לכללות העם, והוא מה שמתמיה באומרו הגוי פירוש יחס עצמו לגוי לטעם הנזכר, גם צדיק שבערך היותו צדיק אפילו פרט אחד לא יעות האל משפט להרוג צדיק אחד, וטעם אומרו כן להיות שהבין בדברי ה׳ כי נחלטה הגזירה עליו למות כאומרו הנך מת בהחלט על האשה אשר לקחת פירוש שכבר לקחת על הלקיחה לבד, וטען הלא הוא צדיק כי אינו חייב מיתה על הלקיחה כיון שלא קרב אליה ואפילו שלא כדרכה כמשפט עריות ישראל הרי הוא צדיק וצדיק בדינו. והוסיף עוד לומר שהגם שהיה בא עליה הוא פטור שהרי בן נח שבא על אשת איש שוגג פטור והוא שוגג הוא כאומר הלא הוא אמר לי אחותי היא.

או אפשר שהבין במאמר ה׳ כי הוא ידע שהיא בעולת בעל ואמר כי לא כן הוא הלא הוא אמר לי וגו׳.

ואבימלך לא קרב אליה. Avimelech had not been intimate with her. According to Maimonides Hilchot Melachim 9,7 a Gentile who engages in sexual inercourse with someone else's wife is only guilty of death if the act was performed in the normative manner. If such a Gentile indulges in intercourse with a Jewish woman however, he is guilty of death regardless of the manner in which the sexual act is performed. The Torah indicates that Avimelech was aware of this distinction and that he refrained from touching Sarah because he was afraid she might be married to Abraham the Jew.

הגוי גם צדיק תהרוג "Are You killing nations even when they are righteous?⁠" Why did Avimelech use the word גוי when he spoke about himself? Why did he say גם צדיק, "also the righteous?⁠" The term תהרוג seems inappropriate seeing God gave him the option to return Sarah to Abraham untouched.

The matter will become clear in conjunction with Berachot 64 on Kings I 22,17: "they will each return to his house in peace.⁠" The prophet Michayu uses the word בשלום instead of לשלום. The former is used when one speaks of the dead. Even though only king Achav died in that battle, the euphemism for death is applied to the entire nation. This teaches that when the king is in distress the whole nation is considered as being in distress. Here too Avimelech's statement reflects the same sentiment. His own problem becomes a national problem. By the same token Avimelech felt that if he personally was righteous this reflected on his entire people; it follows that if God were to kill him for a crime he had not committed, God would, in effect, kill a whole nation that was innocent. Moreover, he was afraid that God would kill him for having taken Sarah even without having slept with her. He added that even if he had slept with her while unaware that she was married, he would not have to face the death penalty, seeing Abraham himself had described her as "my sister.⁠"

Alternatively, Avimelech thought that God had accused him of taking Sarah knowing she was married. He denied this vehemently.

ואבימלך לא קרב אליה – לא נאמר כן בעבור ״הגוי גם צדיק תהרוג?⁠״, שאפילו קרב אליה היה פטור כי שוגג היה, כסבור שהיא פנויה. אלא הודיעו שמיד שֶׁלְקָחָהּ אֲחָזַתּוֹ רפיון ולא קרב אליה כלל. לא שרצה לבוא אליה והיתה עמו במטה, וּמְנָעוֹ ה׳ בחרדת חלומו. וזהו פירוש ״על כן לא נתתיך לנגוע אליה״. ולשון ״לא קרב אליה״ כמו ״לא תקרבו לגלות ערוה״¹ שהעתיקו חז״ל² קורבה המביאה לידי גלוי ערוה, וכן כאן. כי חס ה׳ על כבוד הצדיק והצדקת שלא יגע בה ערל וטמא. ורשב״ם ז״ל פירש שנכתב ״להעיד מה שהקב״ה אמר על כן לא נתתיך לנגוע אליה״³ [עכ״ל]. ואיני מבין מה צורך לעדות על דבר ה׳? והמדבר הוא ה׳ והמעיד הוא ה׳. ועיקר כמו שפרשנו וזה טעם ״הנך מת״.

ויאמר: אדני, הגוי גם צדיק תהרוג? – פירש רש״י⁴ ז״ל ״אף אם הוא צדיק תהרגנו? שמא כך דרכך לאבד האומות חנם? כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אך אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני״. [עכ״ל]. ולפי זה ענין הכתוב הגוי כלו בהיותו אפילו גוי צדיק תהרגנו. וראב״ע ז״ל פירש שאמר כן ״בעד נפשו וביתו וממלכתו. וכן כתוב״.⁠⁵ אבל כתוב כן ״ואם אינך משיב, דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך״, ולא נאמר זה עדיין לאבימלך. ולדעתי כי זה (מעט קרה) [קרה מעט אחרי] מהפכת סדום ועמורה, ונשמע בגוים נקמת ה׳ ברשעים, ונפל פחד ה׳ עליהם. לכן כשמוע אבימלך אזהרת ה׳ נפלה עליו אימתה. ואמר: ״רבנו של עולם, חלילה לך להרוג הגוי בהיותו צדיק, וזהו שאמר ׳הגוי גם צדיק תהרוג׳, כלומר זה אי אפשר. כי אלה שהרגת היו חייבים כליה בפשעיהם, אבל אנכי צדיק בדבר זה ולמה זה תחפוץ להרגני?⁠״. ויוכל להיות שככה נשמע בגוים שמבין רבבות רשעים ניצל לוט בעבור היותו צדיק. ורמז גם על זה שאפילו אם תהרוג הגוי כלו, חלילה לך להרוג צדיק אחד שביניהם. ואם כן למה תגזור עלי מיתה? ואנכי צדקתי במעשה זה.

1. ויקרא יט, ו.

2. רבינו סמך כאן על דברי ״מסילת ישרים״ (פרק יא):
״כי אין בכלל האסור גופו של מעשה בלבד, אלא כל הקרוב אליו. ומקרא מלא הוא (ויקרא יח): ׳לא תקרבו לגלות ערוה׳. ואמרו ז״ל (שמת רבה פ׳ טז): אמר הקב״ה, אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הריני תופשה ואין לי עון, הריני מגפפה ואין לי עון, או שאני נושקה ואין לי עון. אמר הקב״ה, כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין, אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך, אסור ליגע בה כל עקר. וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה לעצמו״ וכו׳.

3. פסוק ו.

4. מקור לרש״י בבראשית רבה נב, ו.

5. פסוק ט.

ואבימלך לא קרב אליה – כי השם לא נתנו להרע עמה, כמו שאמר לו אח״כ:

הגוי גם צדיק תהרג – שיעורו הגם גוי צדיק תהרוג, ואמר כן בעבור עמו ואעפ״י שלא אמר לו השם אלא הנך מת, דמה בדעתו שיצא הקצף גם על עמו ולפי שראה שמיד אחרי ביאת שרה בביתו, נענשו גם בני ביתו בעבורו, במכה הנפלאה שזכר הכתוב אח״כ, דן בדעתו שכל עמו יהיה בן מות. אולם עכ״פ לשון גם קשה כאן, כי מה בא לרבות, והיה לו לומר התהרוג בעבורי גוי צדיק, או שיכלול גם הוא עמהם בתואר צדיק כמו שאמר אח״כ בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת, וא״כ היה ראוי שיאמר התהרוג מלך צדיק, ובני עמו הצדיקים. לכן יראה לי שכיון אבימלך להפיכת סדום שקרה באותו זמן, כי בשמעו המשפט הנורא על הערים ההמה, אחזתו פחד ורעדה מפני אלהי המשפט, ובשמעו עתה חרון אף ה׳ עליו ועל בני ביתו ושנגזרה עליו מיתה, חשב שלא יהיה תקומה גם לעמו, וכלם יסופו יחד כאנשי סדום, לכן אמר הגם הגוי הצדיק הזה שאין עול בכפיו תהרוג כמו שהרגת אנשי סדום הרשעים, חלילה לך, כי אני ועמי נקיים בדבר, שהרי הוא אמר לי וכו׳:

הגוי וגו׳ תהרוג – כך היתה אמונתם כי חטאות המלך נענשים בעמו, כמ״ש כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה.

Would You kill a nation. Such was their belief, that the people were punished for the king’s sins, as it is written [below, v. 9], “You have brought upon me and my kingdom a great sin.”

הגוי גם צדיק תהרג – ״האם תהרוג גם גוי צדיק?⁠״ טוען אבימלך: ״אני מכיר בכך שזה עתה גזרת דין על סדום (בראשית רבה [נב, ט] גם הוא מקשר את פסוק ח עם גורלה של סדום: ״לפי שהיו רואים עשנה של סדום עולה ככבשן האש, אמרו: תאמר אותן המלאכים שנשתלחו לסדום באו לכאן? לפיכך ׳וייראו האנשים מאד׳) ושלא נחתם דינה של סדום אלא על התעללותם בזרים ועל פריצותם בעריות. אך התנהגותה של סדום כלפי זרים הייתה אכזרית באופן בלתי אנושי, והתועבות בסדום פרצו את כל הגדרים״.

אכן בהשוואה לאנשי סדום, יכלו הפלשתים להקרא ״גוי צדיק״. הם הרשו לאברהם ושרה לדור באשר יחפצו; ואפילו התנהגות אבימלך כלפי שרה, אפשר ולא הייתה יוצאת דופן מהדרך המקובלת ללקיחת אשה.

ואבימלך – אבל מצד שלא קרב אליה, טען, הגוי [תהרג] גם צדיק תהרג, שעל גזל קרא א״ע שהוא הגוי, כי המלך כחו ככח כל הגוי כולו וכל קניני הגוי ובנותיהם הפנויות שייכים לו מחוקי המלוכה ואינו גזל.

{Why did Avimelekh declare ‘Will you murder an innocent nation’, when God had said ‘You will surely die’?}

But Avimelekh, since he did not approach her, contended: will You murder an innocent nation (goy)? He defended himself against the charge of robbery by referring to himself as a nation-goy: the king’s power is like that of the whole nation in that all possessions of the nation, including its unmarried daughters, belong to him by the laws of the kingdom. Therefore it is not robbery.

לא קרב אליה: משום שבלי ספק אמרה לו אח״כ שהיא אשת איש, והוא התחזק על התאוה¹ ולא קרב אליה².

הגוי³: דכל המקורב לאברהם ואמונתו היו מכונים בשם ׳עברים׳, וידוע היה לכל דהעברים נאהבים לה׳, בשביל שיודע בהם שהם חוסים בו ועובדיו בכל הליכות חייהם, משא״כ שארי אומות העולם נקראים ׳גויים׳⁴. ואמר אבימלך וכי ״הגוי״ – מי שאינו שומר תורת העברים ״גם צדיק תהרג״⁵, שהרי לא נצטוו על זה לשמור תורת אברהם⁶, וא״כ וכי רק בשביל שאינו מאוהבך אפילו שהוא צדיק תהרוג.

1. אך בב״ר (נב,יג הובא ברש״י) מפורש לא כך, וז״ל: א״ר לוי, כל אותו הלילה היה מלאך עומד ומגלב בידו... וכל כך למה, שהיתה אומרת לו אשת איש אני ולא היה פורש.

2. ע״פ עדותו על עצמו ״בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת״, ונקיון כפים משמעותו שלא קרב אליה מדעתו ורצונו. ולא כרש״י שפירש כאן שהמלאך מנעו, ורש״י הכריח את פירושו מדברי הקב״ה ״על כן לא נתתיך לנגוע אליה״ משמע שהקב״ה מנעו, ונעיין בהסבר מילים אלו להלן פסוק ו׳ ע״פ שיטת רבינו. ואכן על רש״י קשה מהו ״בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת״. ורש״י מפרש ״בתם לבבי״ – ׳שלא דמיתי לחטוא׳, ״ובנקיון כפי״ – ׳נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה׳, אך עדיין קשה שהרי המלאך מנעו, א״כ מהי התפארותו בענין זה. וניתן לומר שזו גופא היתה תשובתו של הקב״ה, שתיקן את דבריו ואמר לו ״גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת״ (ע״פ פירוש רש״י – ׳תם לבב׳ יש כאן אך לא ׳נקיון כפיים׳), ועיין ברא״ם שמפרש ע״פ ׳בא לטהר מסייעין בידו׳, כלומר, הואיל והיה ״תם לבבי״, לכן הקב״ה עזרו. ולפי״ז ׳המלאך מנעו׳ אין הכוונה מלאך ממש (כמו בפרעה – שהיכה אותו) אלא כח שהיטה את רצונותיו.

3. הבעיה בפסוק היא שהקב״ה אמר לו ״הנך מת״, רק עליו, ואבימלך ענה לו על כל האומה שלו, ועיין ברד״ק ובספורנו פירוש מחודש. ועיין ברס״ג הובא בראב״ע שמות כא,ח שלמד מפסוקנו שניתן לומר ״עם״ או ״גוי״ כשהכוונה ליחיד, ועיי״ש בראב״ע שדחה את דבריו. וז״ל הרד״ק בספר השרשים (שרש – גוי): רבי יונה אמר, כי ״גוי״ נופל גם על איש אחד. והישר בעיני, כי בעבור עמו אמר, כי היה קצף ה׳ עליו ועל עמו.

4. אמנם שיגרת הלשון כך היא, אך בתנ״ך לא מצאנו משמעות זו, וכל ״גוי״ משמעותו אומה, וצ״ע. אך עיין בתרגום יונתן בן עוזיאל שאכן תרגם ״הבר עממין״... וזה לשון הרד״ק בספר השרשים (שרש – גוי) שכתב: רבותינו הרגילו בלשונם לקרוא לאיש אחר שאינו מישראל רק מגוי אחר – ״גוי״... עיי״ש.

5. אף אם הוא צדיק (בענין זה – כרש״י).

6. אין ציווי על גוי להשתדל להיות יהודי.

ואבימלך וגו׳ – הכתוב מדגיש היטב, כי לא אונה כל רע לאמנו שרה, שעוד קודם לכן עשה ית׳ להצלתה.

אדני – אבימלך פונה אל ה׳ באותו לשון כמו אברהם¹ ולוט;⁠² השם בלשון רבים, כשהנו״ן קמוצה ולא פתוחה.

הגוי גם צדיק – כמו הגם גוי צדיק, וכן גם מתרגם יונתן — ״הבר עממין דלא חב״ וכו׳; והשווה תהלים י״ח:כ״ח.

1. לעיל י״ח:א׳.

2. לעיל י״ט:י״ח.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון